הולידיי who?

היסטריית הלינסאניטי גרמה לרבים ב-NBA ובוודאי לאנשים מבחוץ לתמוה בנוגע לשיטת אבחון הכשרון בליגה.

אבחון כשרון אינו מדע מדויק. בנוגע למרבית השחקנים קשה עד בלתי אפשרי לאמוד בביטחון איך היכולות שלהם מהמכללות (ובעבר מהתיכון) או מאירופה יתורגמו למקצוענים.

יש מתי מעט שחקנים שנחשבים ל- SURE THINGS וגם בנוגע להם כבר הוכח שלא תמיד זה יוצא לפועל.

ולמרות הכל אני כמעט בטוח ששיטות אבחון הכשרון של ה-NBA טובות מאוד.

יצא לי להכיר לא מעט סקאוטים מה-NBA ברבות השנים. ראיתי אותם כמעט תמיד בחו"ל.

האנשים האלה עם ידע עצום. הם רואים את השחקנים שהם בוחנים אינספור פעמים. שחקני מכללות הם רואים אפילו יותר.

לפני הדראפט הם מביאים אותם לאימונים אישיים ותחרויות קבוצתיות. הוסיפו לכך שלל מבחנים פסיכולוגים/של אינטיליגנציה וכמובן גם תחקירים מקיפים על עברם ואורח חייהם.

לכן בעיני זה מגוחך להטיל דופי באבחון הכשרון ב-NBA.

וגם הביקורת שהופנתה בתקופת הלינסאניטי, כאילו הסקאוטים והקב' יותר מדי מתמקדות ביכולות האתלטיות, אינו מוצדק כלל ועיקר.

כי אתלטיות היא המאפיין הבודד הכי חשוב ב-NBA!   

ופעמים רבות אתלטיות גם נכרכת במיומנויות כדורסל אחרות כמו שליטה בכדור, חדירה לסל ועוד.

אתלטיות עוזרת כמעט לכל תכונה כדורסלנית אחרת. לכן היא החשובה ביותר.

אז נכון- אפשר לעתים לשים עודף חשיבות על אתלטיות ולהפחית בחשיבות מרכיבים אחרים וכך לבחור שחקנים שהם אתלטים די גדולים אבל כדורסלנים די קטנים.

אך כפי שכתבתי- פעמים רבות האתלטיות משפיעה לטובה גם על דברים אחרים. ויש קורלציה בין אתלטיות גבוהה לבין מיומנות גבוהה.

כמובן שלא תמיד.

*

לפני שלוש שנים אני זוכר ביקורת די חריפה על ג'רו הולידיי, רכז מכללת UCLA שלאחר עונה בודדת במכללות, שהייתה מאכזבת למדי, החליט לקפוץ למקצוענים.

זו הייתה השורה הסטטיסטית של הולידיי בווסטווד:

College Year GP GS MIN SPG BPG RPG APG PPG FG% FT% 3P%
UCLA 2008-09 35 35 27.1 1.6 0.5 3.8 3.7 8.5 .450% .726% .307%

רבים חשבו שזזו טפשות ואפילו חוצפה ללכת ל-NBA אחרי עונה כזו במכללות.

אבל הולידיי לא שעה לביקורת.

בתיכון הוא היה עילוי (25.9 נק', 11.2 ריב', 6.9 אס', 4.8 חטיפות וזכייה באליפות קליפורניה) והוא כנראה מספיק האמין בעצמו שהוא מסוגל להצליח במקצוענים.

זה היה מקרה מאוד יוצא דופן. כמעט אף פעם שחקן עם מספרים כל כך לא מרשימים במכללות עושה את המעבר הזה.

ולג'רו הולידיי אפילו לא מלאו 19 שנים!

אבל מערכת אבחון הכשרונות ב-NBA בכל זאת לא זלזלה בו. פילדלפיה 76 בחרה בו במקום ה-17, הרבה לפני שחקנים שנתנו קריירת מכללות נהדרת.

וזה לא שיש להולידיי איזה גובה יוצא דופן (1.93 מ') וגם סגנון משחקו נחשב לפרוע. והכי חשוב- בקולג'ים הוא ממש לא היה טוב.

אבל כשהסקאוטים של הNBA הביטו בהולידיי הם ראו רכז טבעי מהיר בטירוף, עם שליטה נהדרת בכדור, יכולת מסירה גבוהה וגם קליעה בכלל לא רעה.

אולי הם ראו את כוכב התיכונים שהוערך על ידי אתרים מסוימים ככשרון השני בטיבו במחזור שלו בארצות הברית.

אז עוד לפני שהוא בן 19 הוא נבחר על ידי קבוצה שמשחקת בעיר הספורט שהיא אולי התובענית ובוודאי השלילית באמריקה.

והוא צריך לשחק פוינט גארד.

העונה הראשונה של הולידיי בפילי הייתה סבירה (8 נק', 3.8 אס', 44.2% מהשדה, 39% מהשלוש)- למעשה אלו מספרים טובים פלוס לרוקי ובוודאי אם הוא נבחר במקום ה-17.

אבל בעונה השניה שלו הולידיי כבר הוכיח כי באמת טמון בו חומר של כוכב: 14 נק', 6.5 אס', 4 ריב'.

העונה, בשנתו השלישית, המשיך הולידיי לשחק היטב: 13.5 נק', 4.5 אס', 3.3 ריב'- כאשר המספרים נופלים במעט כנראה בגלל ההתקדמות של אבאן טרנר בקו האחורי.

אבל בפלייאוף של העונה הנוכחית הולידיי כבר לגמרי משתלט על הקו האחורי של הסיקסרס עם 14.2 נק', 5.6 אס', 3.8 ריב', 44.6% מהשדה, 52.4% מהשלוש!, ו-37.6 דקות לערב.

הולידיי הנהיג את פילי, המדורגת שמינית במזרח, ל-Upset מדהים על שיקגו בולס המדורגת ראשונה 4- 2 בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

כעת הוא מנהיג אותה ל-GAME 7 מול בוסטון סלטיקס בסיבוב השני.

הולידיי הוא השחקן הכי טוב בסדרה בשתי הקבוצות. והוא השחקן הכי טוב של פילי בפלייאוף.

ועוד אין לו 22!

*

יותר מהכל, אני אוהב לראות אותו משחק. הוא מנהל את המשחק בחוכמה ובוירטואוזיות מול ראג'ון רונדו, מהרכזים הטובים בעולם, ובכלל מול קבוצה של ווטראנים אגדיים שנחשבת לאיכותית ואפילו קשוחה.

ג'רו הולידיי הוא Noname והוא מצליח לשטות בכל הכוכבים של שיקגו ובוסטון.

והוא עושה את הכל למרות שהיה פלופ במכללות.

אבל היו בו התכונות שגרמו לאנשי ה-NBA בכל זאת להמר עליו- הם אמנם היו צריכים לקחת אותו מקום הרבה יותר גבוה, אבל הם עדיין הלכו על שחקן צעיר, פרוע וכאמור- סוג של כשלון מכללות.

וזה בעיני יפה מאוד.

 

אותם האנשים
לא זה ולא זה

5 Comments

מנחם לס 24 במאי 2012

הי!
אמש הוא ניצח את המשחק.

מכניס מחר להופס

תודה

Yavor 24 במאי 2012

"הולידיי הוא השחקן הכי טוב בסדרה בשתי הקבוצות"….

You're embarassing yourself

ניצן נ. 24 במאי 2012

אז את מי אתה מכניס? רונדו וגארנט לא היו יציבים בכל הסדרה. בהפסדים לסיקסרס הם לא היו מרשימים, בעיני. פירס נחנק על ידי איגוודולה שמדהים בהגנה אבל לא מתעלה בהתקפה. גם לא התרשמתי ממנו כהנהיג ברגעים קשים.
אפשר לעבור על שאר השחקנים בסיקסרס או בסלטיקס אבל הולידיי באמת מתעלה על עצמו בסדרה הזו.

שחקן שש-בש 24 במאי 2012

תסתכלו על הסטטיסטיקה – הולידיי משחק טוב אבל בסה"כ פחות או יותר כמו היכולת והממוצעים שלו במהלך העונה. מי שבאמת נותן סדרה גדולה
זה גארנט שמתעלה פה עם 20 נקודות באחוזים טובים וכמעט 11 ריבאונדים למשחק. מזכיר את גארנט של לפני 5 שנים. לדעתי זה בעיקר בגלל חולשה של פילדלפיה במצ'אפ מולו אבל בכל מקרה מגיע לו קרדיט על הדומיננטיות בסדרה

אלון 25 במאי 2012

אתה נותן יותר מדי קרדיט לסקאוטים. הולידי נחשב בזמנו לאחד משני השחקנים הטובים בתיכונים וכישרון של בחירת טופ 5. שחקנים כאלה בורחים מהמכללות אחרי שנה כי להשאר עוד רק יכול לפגוע בהם. אייברי בראדלי ואקסבייר הנרי הם דוגמאות דומות להולידיי שיצאו שנה אחריו אחרי קריירת מכללות קצרה ולא ממש מרשימה.
אני זוכר גם לפני הדראפט היו לא מעט אנשים שאמרו שהולידיי שווה בחירת טופ 10 ובפילי, שבכלל רצתה את לאוסון, הרגישו שזו מציאה במקום ה-17.
יש גם כמה סיבות מקלות לעונה הלא מרשימה שלו במכללות. הוא התחייב ל ucla כי הוא חשב שקוליסון ייצא לדראפט אבל קוליסון נשאר לעונת הסניור שלו והולידיי כמעט ולא שיחק כרכז. בנוסף, ucla של אותה עונה הייתה בלאגן אחד גדול וספורט אילוסטרייטד כתב על זה לפני כמה חודשים. הוא גם היה מאוד צעיר שהוא הגיע למכללות, הוא יכל להשאר עוד שנה בתיכון מבחינת הגיל שלו.

Comments closed