מס' 2

 

ראשית יש לפשט: כשלברון הכי טוב על המגרש מיאמי אמורה לנצח. לברון היה אתמול הכי טוב על המגרש. למרות שהיו לו בפלייאוף משחקים הרבה יותר טובים.

אבל לברון המשיך להיות טוב מאוד גם אתמול. עזבו את הנקודות (32), הריבאונדים (9),  האסיסטים (5), והאחוזים המושלמים מהקו סוף סוף (12- 12).

לברון היה טוב מאוד כי לברון היה אגרסיבי. בקטע הזה נראה לי שהוא קצת השתנה. הוא נהיה יותר אגואיסט, והרי מדובר בשחקן ואדם שמטבעו אינו אגואיסט- אז השינוי הזה אולי לא בא לו באופן טבעי. אבל הוא כנראה הבין, אולי באמצעות הביקורת, כי הוא חייב לקחת את המשחק על עצמו. ובמשחקים חשובים זה צריך להיות בכל השלבים.

זה לא אומר שהוא צריך לקחת כל זריקה או אפילו להתחיל כל התקפה. אבל זה כן אומר שהוא צריך לקחת הרבה זריקות ולהתחיל הרבה התקפות ובעיקר לקבל את ההחלטות. כי הוא גאון- ביצוע כמחשבה.

*

דוראנט שוב היה נהדר ברבע האחרון אבל בסך הכל היה לו משחק די אנמי למרות 32 הנק'. הקבוצה שלו פיגרה בהפרש ענק ודוראנט לא מפסיק לקח את המשחק על עצמו עד הרבע האחרון. דוראנט הוא גם לא אגואיסט, ולרוב זה לטובה אבל לעתים הוא צריך להיות קצת יותר. השאלה היא האם הוא מסוגל להיות אגואיסט שהוא גם שחקן מזהיר- לא בטוח. כי הכוח שלו נובע מכך שהוא לא כופה דברים. וגם כי אין לו את הכשרון של לברון. דוראנט לא יכול להתחיל התקפה לבד ונגד שלושה או ארבעה שומרים לקחת כדור לטבעת. גם המסירות שלו פחות טובות מאלו של לברון באופן די משמעותי למרות שדוראנט מוסר טוב מאוד ולעתים אף מבריק. אבל אתמול הוא הסתפק באסיסט בודד ושלושה ריב'. הוא היה פחות טוב מלברון למרות שקלע כמות נקודות זהה עם אחוזים טובים יותר (12- 22 לעומת 10- 22).

לברון>דוראנט-> מיאמי>אוקלהומה סיטי (במרבית הפעמים)

*

שוב, חשוב לי להבהיר זאת בצורה הכי לא משתמעת לשתי פנים. יש בסדרה הזו הרבה יותר מדו קרב אישי בין לברון ל-KD. אבל- המצ'-אפ הזה הוא אולי הרכיב הכי משמעותי במכלול שהוא סדרת הגמר.

*

בכלל רציתי להקדיש את הטקסט לוויייד. אני מעריץ גדול. עוד מימיו במארקט כשראיתי אותו כשחייתי בארצות הברית. לפני הדראפט של 2003 כבר הייתי עיתונאי חסר ניסיון בהארץ וביקשו ממני להכין ידיעה קטנה על הדראפט. כולם דיברו על לברון, כרמלו ומיליצ'יץ' אבל אני כתבתי שלמרות שווייד ייבחר לא לפני הבחירה החמישית (בוש נבחר רביעי) הוא שחקן פנטסטי שסובל קצת מההייפ שיש סביב הבינלאומים והצעירים (לברון לא שיחק בתיכון, מלו שנה אחת, וגם בוש. ווייד שיחק שלוש שנים בקולג').

כבר בשנתו הראשונה במיאמי היה ברור שווייד הולך להיות סופרסטאר בליגה הזו. מהר מאוד גם היה ברור שהוא טוב בהרבה ממלו (אותו אני די שונא) למרות שהשני סקורר כביכול לא פחות מוכשר.

האליפות של ווייד ב-2006 היא אחד ההישגים האישיים הגלוריוזים בתולדות הליגה.

אבל ווייד סבל מניהול לא טוב במיאמי, הזדקנות שאק, פציעות, ובעיות אינספור בחייו האישיים. הוא מגיע מרקע לא פשוט עם אב לא קיים ואם שישבה בבית סוהר.

בשנים האחרונות גם נישואיו עלו על שרטון והוא נאבק על משמורת ילדיו בבית משפט ולבסוף זכה.

כל הסיבות הלו הובילו לכך שווייד בשנים האחרונות קצת פחות טוב מכפי שהיה. הוא כבר לא יכול היה להנהיג קבוצה לאליפות.

אבל אולי גם לברון לא יכול היה לבד- לפחות לא בקליוולנד. אז הם חברו יחדיו. בעיני זה בסדר גמור למרות שאני מבין את הביקורת והזעם שההחלטה שלהם עוררה.

אבל להם לא צריך להיות אכפת מזה. אם הם יזכו בכמה אליפויות יחד אז הם ייזכרו כשחקנים הרבה יותר גדולים מאשר אם הם היו לחוד.

*

ווייד היה מצוין בגיים 2. שוב ראינו אותו חודר ובעיקר מסיים. שוב ראינו אותו קלאץ'. שוב ראינו אותו יוצר. לדעתי הוא היה השחקן השני בטיבו במגרש, יותר טוב אפילו מדוראנט. כשלמיאמי יש את שני השחקנים הכי טובים על המגרש אז הם ינצחו גם את OKC בחוץ.

*

לא יודע מה יהיה במיאמי אבל אני בטוח שזו הסדרה שאותי לפחות הכי מרתקת כבר שנים. זו השנה השניה ברציפות ששתי הקבוצות שאני הכי אוהב מעפילות לסדרת הגמר. בעונה שעברה לא יכולתי לשמוח כשדאלאס, הקבוצה שאני הכי אוהד בעשור האחרון, גברה על מיאמי- בגלל האסון ללברון. העונה, למרות שכל כך אני אוהב את OKC (ושהניצחון שלהם על סן אנטוניו, שחזיתי אותו בדיוק לכל אורך הדרך, גם כשהיו בפיגור 0 – 2, הוא אירוע השיא מבחינתי בפלייאוף עד כה) אני מת שהם יפסידו ללברון וההיט.

*

ואז ידעו כולם שלברון הוא נאמר וואן. ואז ידעו כולם שהמגה סאטר יותר חשוב מהקבוצה. כי כולם צריכים לדעת שזה משחק של יחידים גאונים. וכולם צריכים לדעת שסביב הגאונים היחידים הללו בונים משהו. ושהמשהו הזה מאוד חשוב אבל לעולם לא יותר חשוב מהגאון הבודד שבלעדיו אין דבר.

*

אם OKC תנצח בסדרה, וכמובן שלא אופתע מכך למרות שאהיה מאוד מאוכזב, האם המסרים שלי עדיין נכונים?

1. גם ל-OKC יש גאון בודד ברמה הגבוהה ביותר- דוראנט.

2. אבל ברור שהוא לא עד כדי כך גאון כדי להיות גורם שמהווה יותר מ-65-70% מהסיבה לניצחון כמו לברון.

3. ל-OKC יש עוד גאון- ווסטברוק ועוד שחקן מעולה שבמעולים- הארדן.

4. חשבתי שהביג 3 של OKC בנוסף לנוספים הטובים מאוד יהיו הסיבה לניצחון של OKC בסדרה.

5. אם זה יקרה האם זה ניצחון של קבוצה או של דוראנט? ודאי של קבוצה, אבל אלמלא דוראנט הוא כמובן לא יכול לקרות.

6. אבל ניתן לומר זאת תמיד. כל אלופה לא הייתה זוכה באליפות בלי השחקן הכי טוב שלה.

7. אבל בשום מקרה אולי בהיסטוריה לא היתה קבוצה כמו מיאמי, שזקוקה לשחקן הכי טוב שלה אפילו יותר מההתבססות של שיקגו על מייקל.

8. במובן הזה עוד שלושה ניצחונות, ולברון באמת עושה היסטוריה.

9. אבל מייקל  זכה בשש אליפויות, לא באחת.

10. נקווה שלברון יזכה בעוד כמה כדי שההשוואה לג'ורדן תהיה עם הרבה יותר בשר.

11. האם ווייד טוב כפיפן? ודאי.

12. אבל לשיקגו היו שחקנים נוספים הרבה יותר טובים מאלו שהיו למיאמי. לכן אהיה בשוק אם מיאמי תזכה ביותר מארבע אליפויות.

13. גם ארבע אליפויות יהיו הישג מונומנטאלי שאולי משתווה לשש של מייקל בשיקגו.

14. ה-NBA לא רק מעניקה לנו את הפלייאוף- מפעל הספורט מהכבירים והמענגים שיש- אבל היא גם מציבה לנו שאלות מרתקות ביותר לשנים הקרובות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

 

 

שבתרבות - האשה הטובה וברוס ספרינסטין
עם קצת עזרה מידידים

32 Comments

גילי פלג 15 ביוני 2012

יואב,
1. לטעמי לברון לא היה השחקן הטוב במגרש, אלא דווין וויד. גילוי נאות, ראיתי רק את חצי הרבע השלישי, ואת כל הרביעי.
2. אני מסכים כי לברון היה מצוין, ובהשוואה למשחקים קודמים ברבע רביעי הוא מאד השתפר, אך עדיין זה לא היה מספיק. אלמלא הווינריות וההנהגה של וויד הם שוב היו מפסידים את הרבע הרביעי.
3. מסתייג, שוב, מהגלוריפיקציה לגאון האחד. המקרה היחיד בו שחקן אחד, לכל הפחות במה שחזיתי במו עיניי, גר בכפיפה אחת עם התיאורים שלך, הוא המקרה של מייקל ג'ורדן.
4. נהנה מאד מהפוסטים שלך.

rami Portland 15 ביוני 2012

yeah MJ had better players….like in the front line,MJ had longley ,bill wininington and before bill cartrighwt ,and all lebron have is an all-star named Chris bosh……please I agree he is the best in the game right now,but please please enough with this nonsense about being close to michael-with 4 championships ….
MJ in his first 7 years played in eastern conference with boston of bird and pistons of ISIAH and the bed-boys who blocked him from another 2-3 finals in the 80th ..who blocked lebron? oh right ,rashad lewis and ORLANDO and then the older KG ….
enough said??? bt"w THE HEAT made it to the finals only beacuse of D-ROSE injury ,an healthy chicago bulls team was clearly the best team in the eastern conference this year

ג'מיין 16 ביוני 2012

רמי ההשוואות שבחרת כל כך מגמתיות שאי אפשר להתייחס ברצינות לתגובה. אני מבין שאתה בעד ג'ורדן בדיון הזה אבל כשמדברים על הקו הקדמי של הבולס מדברים על רודמן, הרבה לפני לונגלי ו-וונינגטון. להגיד שלברון הפסיד לאורלנדו של רשארד לואיס ולבוסטון של גרנט הזקן זה בפירוש להתעלם מהווארד, טורקוגלו, פול פירס וריי אלן שהיו חלקים חשובים יותר בקבוצות שהעיפו את קליבלנד (הרבה הרבה יותר במקרה של לואיס). אתה טוען שהפציעה של דריק רוז הכריעה את המזרח אבל אותה מיאמי של השנה שעברה הגיעה לגמר אחרי שעברה את……אותה שיקאגו עם רוז! איך אתה יכול להיות כל כך נחרץ? זה מגובה בעובדות?

גיא רוזן 16 ביוני 2012

הוראס גראנט ודניס רודמן שיחקו בעמדה של כריס בוש.

יריב 16 ביוני 2012

"an healthy chicago bulls team was clearly the best team in the eastern conference this year"
as it was the previous year?

Cabrio 15 ביוני 2012

יואב, פוסטים מעולים בתקופה האחרונה. כיף לעקוב

ש. בן ד. 15 ביוני 2012

יואב,
ראשית, בשנים שהתחלת לכתוב בהארץ אלו היו בדיוק השנים שהתחלתי לקרוא את העיתון. אני חייב לציין שהיית קול מרענן מאד באותה תקופה בעיתונות בארץ.
שנית, עונת המכללות האחרונה של וייד זכורה לי כעונה המרתקת ביותר שהייתה ב-20 השנים האחרונות – והייתה לו השפעה רבה על זה. מי זוכר היו ששאלו מי יהיה שחקן טוב יותר – הוא או הנרי דומרקט (הכוכב של סאוט'רן אילינוי שמככב בקבוצות במרכז אירופה) שנלחמו על תואר מלך הסלים במכללות…

עסק שחור 16 ביוני 2012

סה"כ אהבתי. דבר אחד נורא הציק לי – "וגם כי אין לו את הכשרון של לברון". דוראנט לפחות ברמה (אם לא יותר) שחקן התקפה יותר טוב מלברון. לברון מסוגל ללכת לסל בכוח. מידי פעם גם הקליעה מבחוץ עובדת. דוראנט יכול לקלוע במגוון דרכים – ללכת לסל, בפוסט, בשלשה מטורפת או בג'אמפ מחצי מרחק.

אתמול ווסטברוק לא מסר לו מספיק במחצית השנייה. דוראנט ביקש את הכדור כמעט בכל התקפה ברבע הרביעי ובחצי מהפעמים ווסטברוק התעלם.

כד 16 ביוני 2012

קובי הוא השחקן הטוב בעולם, לברון לא ברמה שלו בכלל.
הסיבה שלברון בגמר שנתיים רצוף היא עצם זה שבמזרח אין ממש תחרות. קובי במזרח היה מגיע גם כן לגמר, סיכוי טוב שאפילו עם הצוות שהיה לו העונה.

מה שלא יהיה, את ההופעות האדירות שקובי נתן בגמר, לברון לא יגיע אליהם. ווייד לטעמי קרוב יותר לקובי, שהוא השחקן הכי טוב שה-NBA ראה מאז ג'ורדן. כל ניסיון להכניס לתוך המשוואה הזו את לברון, היא ליצנית ותו לא.

ניצן פלד 16 ביוני 2012

רגע…
האם כשהמגיב המכנה "כד" אומר ש"אפילו עם הצוות שהיה לו העונה"… הוא מתכוון לכך ששני שחקני פנים מה-10 הטובים בליגה זה לא צוות שאמור להספיק ל"שחקן הטוב בעולם" כדי לקחת אליפות?

והאם, כשהמגיב המתכנה "כד" אומר "ההופעות האדירות שקובי נתן בגמר", הוא מתכוון לסדרה שלמה – כשהוא השחקן המרכזי של הפייבוריטית עם יתרון הביתיות – הוא קולע 43 מ-113 (38%!), ומפסיד 4:1 מהמשפילים בהיסטוריה? או אולי הוא מתכוון לתצוגת השיא שלו במשחק 7 מסוים, בגר, בבית, עם 6 מ-24 מהשדה כשהוא צריך שרון ארטסט יציל אותו ושהקבוצה השנייה תשחק בלי הסנטר שלה כדי לא להיות חתום על עוד מבוכה?

אכן, קובי שחקן גמרים עילאי. תמיד היה.

ג'מיין 16 ביוני 2012

קל לבחור את הדוגמאות המתאימות לטענה שלך ולהתעלם, נניח, מגמר 2001 עם 24.6, 7.8(!) ו- 5.8 אסיסטים (ראשון בקבוצה באסיסטים, שני בכל השאר) או גמר 2002 עם 26.8, 5.8 ו- 5.3 (קלע 51% מהשדה, 54% לשלוש) מה ששם את תצוגות הגמרים שלו באור קצת שונה.

כד 16 ביוני 2012

אם זה אכן ניצן פלד, אני יכול להבין מהיכן מגיע כל הרפש הזה.

פאו גאסול ואנדרו ביינום הם, לכאורה, קו קדמי הכי טוב בליגה. אבל המציאות הראתה לנו שנתיים ברציפות שלא כך הדבר. אתה מוזמן לבדוק את ההבדלים במספרים שלהם בין העונה הרגילה לפלייאוף, ירידה דרטסית בנק', ריב', ובעיקר אחוזים. למרות שקובי נותן להם את הבמה, הם או לא דומיננטים מספיק, או מחריבים את המשחק. שלא לדבר על היכולת שלהם בהגנה, שהיא זוועת עולם.

למעשה, קובי נאלץ להיאבק נגד OKC בכוחות עצמו, אין לו את ווייד, אין לו את בוש שהכריע את המשחק השביעי נגד הסלטיקס, ואין לו אפילו את באטייה, צ'אלמרס ומייק מילר שכולם רואים את התרומה שלהם.

לקובי היו 2 גמרים לפחות איומים מבחינת האחוזים, אחד מהם כשהיה ילד בן 20 מול אינדיאנה. השני נגד הפיסטונס, בו גם שאקיל אוניל הגדול היה נוראי.

לצד זה, ובניגוד ללברון ג'יימס, קובי עשה הצלחות גדולות, הוביל כמנהיג קבוצה לשלושה גמרים ו-2 אליפויות, אינספור הצלחות במשחקי הפלייאוף כולל בגמרים עם מספרים מטמטמים של מעל 30 נק' נגד אורלנדו ובוסטון. יש לו 5 אליפויות סופר מרשימות, הן כילד צעיר שרק למד את המשחק וכבר הוכיח בגרות ואופי של שחקן בן 30+ עם לקיחת אחריות במאני טיים (אינדיאנה, זוכרים? פורטלנד?) כששאקיל היה בבעיות עבירות או סתם חלש, דבר שעד היום, בגמר, לברון לא עשה גם אחרי כמעט עשור בליגה.

כל מה שאתם אוהבים לעשות זה להקניט את גדול השחקנים שה-NBA ראה יחד עם מייקל, רק כי הוא מלוס אנג'לס השנואה, ושחקן שכנראה לא בא לכם טוב בעין. אישית, לא מבין איך אפשר לשנוא ווינר ושחקן כ"כ תחרותי כמו קובי – פשוט קונה אותך באהבה שלו למשחק, בתשוקה לנצח ולא משנה מה (בניגוד ללברון האנמי והאפרורי, כמו משחקו אגב). קובי הוא קלאסי ג'ורדן באישיות, ההבדל הוא שקובי מלוס אנג'לס השנואה, ולא במקום יחסית קטן יותר כמו שיקגו. קובי גם עבר את פרשיית האונס שלא הוסיפה, אבל לא הוכיחה מאומה.

אתם יכולים להמשיך להגדיל את לברון ג'יימס למימדים מגוחכים, זה בסדר. הוא האלטרנטיבה שלכם לקובי השנוא הרי. חבל רק שהקוראים התמימים נאלצים לקרוא את זה.

יריב 16 ביוני 2012

נקודה משעשעת, בעוד שאתה מדבר על "מספרים מטמטמים של מעל 30 נק' נגד אורלנדו", בסדרה של קליבלנד נגד אורלנדו (באותה עונה) ג'יימס קלע בממוצע 38.5 נקודות למשחק. לפי החישובים שלי זה אפילו יותר מממוצע 32.4 של ברייאנט בסדרת הגמר (וגם באחוזים יותר טובים, 75/154 לעומת 58/135). אבל אין מה לומר, אורלנדו ניצחו את לברון והפסידו לברייאנט, ושאר הקבוצה פשוט לא היתה רלוונטית.

איתי 17 ביוני 2012

נחמד,אהבתי ניצן שהם זכו באליפויות אז שאקיל המלך ושהם הפסידו לדטרויט פתאום קובי אחראי?
לגבי משחק 7 למה לא ציינת שני משחקנים קודם את הרבעים האדירים של קובי ואת ההעלמות המוחלטת של פאו?
למה לא ציינת רבע אדיר של 17 נק' ב5 ד' ברבע השלישי שפעם אחר פעם חברי הקבוצה שלו נותנים ליריבה לקלוע נקודות? אגב,על קובי קלעו רק 2 נק' באותו רבע..

אגב,קובי בניגוד ללברון לא קלע 18 נקודות בכל הרבעים האחרונים בגמר כמו לברון [3 נק' בממוצע למשחק ברבע רביעי! מי שמע על זה ועוד משחקים צמודים בגמר?!]

אה,כן יש לו 5 אליפויות ואתה יכול לברבר ולהתמרמר עד מחר על שאק ועל גאסול אבל זאת עובדה קובי ברייאנט זכה ב5 אליפויות

עכשיו מגיע לסוגיה האחרונה,ניצן פלד מתעקש[ועשית את זה גם אחרי הפוסט נגד טורנטו על החייזר] שביינום וגאסול הם הגבוהים הטובים בליגה וקובי לא מספק להם מספיק הזדמנויות אז לקחתי לפי בליצ'ר ריפורט את חמשת הסנטרים והפוור-פורדים הטובים בליגה והשוותי זריקות בממוצע + אחוזים בעונה רגילה ופלייאוף
http://bleacherreport.com/articles/1052073-top-5-nba-players-at-every-position-in-2012/page/2

סנטרים

1.רוי היברט – זריקות בעונה רגילה 10.2
זריקות בפלייאוף 9.4

אחוזים בעונה רגילה 50%
אחוזים בפלייאוף 50%

2.אל ג'פרסון – זריקות בעונה רגילה 17
זריקות בפלייאוף 17

אחוזים בעונה רגילה 50%
אחוזים בפלייאוף 52%

3.מארק גאסול – זריקות בעונה רגילה 11.3
זריקות בפלייאוף 9.7

אחוזים בעונה רגילה 49%
אחוזים בפלייאוף 52%

4.אנדרו ביינום – זריקות בעונה רגילה 13.2
זריקות בפלייאוף 12.75

אחוזים בעונה רגילה 55%
אחוזים בפלייאוף 47%

5.דוויט הווארד – זריקות בעונה רגילה 13.4
זריקות בפלייאוף[פצוע לקחתי של עונה שעברה] 13.5

אחוזים בעונה רגילה 57%
אחוזים בפלייאוף 63%

מסקנה = אנדרו ביינום לא מופלה לרעה בזריקות שלו ומקבל די והותר זריקות יחסית לשאר הסנטרים בליגה,אם מסתכלים על ההבדל בינו לבין הווארד רואים שלמרות שלהם לקחו אותם מספר זריקות הווארד עולה עליו בנקודות וגם בריבאונדים
בפלייאוף האחוזים שלו ירדו דרסטית למרות שלקח קרוב ל13 זריקות בממוצע

פאוור-פורדים

5.פאו גאסול – זריקות בעונה רגילה 14.1
זריקות בפלייאוף 11.9

אחוזים בעונה רגילה 50%
אחוזים בפלייאוף 43%

4.כריס בוש – זריקות בעונה רגילה 14.1
זריקות בפלייאוף 10

אחוזים בעונה רגילה 48%
אחוזים בפלייאוף 50%

3.למרכוס אולדריג' – זריקות בעונה רגילה 17.1
זריקות בפלייאוף[לא הגיע העונה לקחתי עונה קודמת] 19

אחוזים בעונה רגילה 51%%
אחוזים בפלייאוף 46%

2.קווין לאב – זריקות בעונה רגילה 19
זריקות בפלייאוף – מעולם לא הגיע לפלייאוף

אחוזים בעונה רגילה 44%

1.בלייק גריפין – זריקות בעונה רגילה 15.4
זריקות בפלייאוף 15.2

אחוזים בעונה רגילה 55%
אחוזים בפלייאוף 50%

מסקנה = בניגוד לביינום שמה המסקנה הייתה ברורה פה צריכים להסתכל על איך רואים את פאו גאסול
אם אתה רואה אותו בתור כינור שני אפשר להשוות את פאו לבלייק ששמה המרחק בין בלייק לפאו הוא בזריקה אחת אבל האחוזים של בלייק טובים הרבה יותר
אם אתה רואה אותו ככינור שלישי אז אפשר להשוות אותו לכריס בוש שהם לוקחים אותו מספר זריקות אבל האחוזים של בוש בפלייאוף טובים בהרבה

לכינור ראשון אתה לא יכול להחשיב אותו..

הנה ניצן פלד ההוכחה לכך ששני "הגבוהים הטובים בליגה/בטופ 10" לא מופלים לרעה באופן הזריקות שלהם,הכישלון שייך להם בלבד ולא לקובי שאתה טוען שלא מכניס להם מספיק כדורים..

כד 17 ביוני 2012

איתי, זה ברור.

הם אוהבים לצעוק 'קו קדמי הכי טוב בליגה!', כשהלכה למעשה זה כ"כ רחוק מהמציאות.

ביינום וגאסול הם הסיבה העיקרית לכך שהלייקרס עפו מהפלייאוף בשלב כ"כ מוקדם, שנתיים רצוף.

איתי 17 ביוני 2012

מסכים,אבל שמנסים להשמיץ אז עובדות זה לא תמיד העניין.

אני רק שאלה 17 ביוני 2012

וואוו, כמה אנרגיה אתם משקיעים בלשנוא ולהאשים את כל העולם.
כמובן שכולם אשמים בזה שקובי לא לקח מיליון אליפויות, רק הוא מושלם ואם הכדור היה אצלו בידיים כל הזמן אז הם בטוח היו מנצחים.

אז בואו נסגור את הסיפור הזה אחת ולתמיד – הוכח כבר שקובי הוא שחקן קלאץ בינוני מאד. אבל לא זו הנקודה.
הסיבה שכל כך הרבה אנשים לא סובלים אותו היא פשוטה:
ה ו א ח ר א ב ן א ד ם ! ! !
בניגוד להרבה שחקנים אחרים שהיו להם צדדים יפים ויפים פחות, קובי הוא פשוט אדם מגעיל. לא תמצא שחקן אחד ששיחק איתו, מאמן אחד, פרשן אחד, אדם אחד, שיגיד עליו מילה טובה. הוא פשוט בלתי נסבל. אה, ואף מילה על האונס…

איתי 17 ביוני 2012

ל"אני רק שאלה"

נכון קובי אדם מגעיל,שחקן קלאץ' בינוני,ואת האליפויות הוא לקח רק בגלל שאקיל וגאסול אה כן ובגלל הכרות אישית שלך איתו אתה גם אומר שהוא אדם מגעיל בנוסף לכל והאונס שלא הוכח? [לפני שתבוא ותצא טמבל כמו הילדים הקטנים שיטענו על שהוא שילם מליונים לך תבדוק את הדברים באינטרנט]

אתה אדם מסכן,הנה תגובה בוואלה שמתאימה לאנשים כמוך
קרדיט לאוהד NBA

"מי שלא אוהב אותו חייב להיות לוזר מסריח שחי על בוקס סקור וגומר מטריפל דאבלים בעונה רגילה של המלכה ממיאמי.

בגיל 22, קובי עשה בגמרים יותר ממה שלברון עשה ב-9 שנים ב-NBA. קובי הוא ווינר, תחרותי, אופי של לוחם אמיתי. אותו אתם שונאים ואת הכוכבים הפוסים של היום אתם אוהבים? מראה הרבה עליכם, חבורת כוסיות. "

כד 18 ביוני 2012

http://www.youtube.com/watch?v=ttpev2YHc30&feature=related

אני רק שאלה,

תיכנס ללינק הזה, למאר אודום מחכה לך
2:35 על השעון, תהנה.

אסף 16 ביוני 2012

"במזרח אין תחרות"? בוסטון עם 4 הול-אוף-פיימרים לעתיד, שעשתה שני גמרים ב5 שנים היא לא תחרות? שיקאגו עם רוז בשנה שעברה היא לא תחרות?
ספר לי על איזו תחרות אתה מפנטז.

כד 16 ביוני 2012

אתה מנסה לצחוק עליי?
בוסטון קבוצה זקנה, שבעה ואחרי השיא.
ההול-אוף-פיימרים שלה הם בני 33 ומעלה, לחלוטין אחרי השיא. עצם זה שבוסטון כפתה משחק שביעי ממיאמי, אומר הכל על ההיט וכוכביה. הרי מי ספר את הסלטיקס לפני הפלייאוף? אמרו שאפילו שיקגו (עם רוז) עדיפה ממנה, ושיקגו לא כזו גדולה.

במערב יש 2 קבוצות שהם מעל הליגה. לא מבין איך אפשר להשוות בכלל.

אסף 16 ביוני 2012

בוסטון הודחה ע"י מיאמי של לברון ב 5 משחקים ב- 2011 ( ווייד היה נוכח-נפקד בסידרה הזו ). אם זה לא מרשים אותך, אתה גם בטח לא תופס יותר מידי מהקבוצה שבקושי רב ניצחה את אותה בוסטון רק שנה קודם ב 7 משחקים.
למרות שקשה להשוות את המערב למזרח, ניתן להשתמש בטבלת הליגה, ולראות ששיקאגו סיימה את העונה שעברה עם המאזן הטוב בליגה. גם אותם מיאמי הדיחה.

לגבי העונה – בינתיים לברון עונה בהצטיינות על כל השאלות.

אגב, הלייקרס של תחילת העשור הקודם היתה מן הסתם הקבוצה הטובה מאז פרישת ג'ורדן, אבל היא נתקלה ביריבות חלשות מאוד בגמרים.

עסק שחור 16 ביוני 2012

ווייד היה הכוכב של הסדרה ב-2011… אחרי הכל הוא זה שפירק לרונדו את המרפק.

כד 17 ביוני 2012

ווייד נוכח-נפקד?

בוא נראה – היו לו 34 נק' (יותר מלברון) בכמעט 70 אחוזים מהשדה במשחק האחרון בסידרה, עם 10 ריב' ו-5 אס', היו לו 28 נק' עם 9 ריב' במשחק הרביעי, היו לו 23 נק' בשלישי (יותר מלברון), היו לו 28 ו-8 ריב' בשני, ו-38 נק' (לעומת 22 של לברון) במעל 66 אחוזים מהשדה בראשון.

לזה אתה קורא נפקד? כנראה שזה הטרנד שלכם, אוהבי לברון ג'יימס, לשקר לכולם במצח נחושה. לא אתפלא אם תפרקו את ווייד גם הפעם (הרי כבר עשיתם את זה) כדי להעצים את המלכה. בראבו.

אסף 17 ביוני 2012

צודק, טעות שלי. התבלבלתי עם הסידרה מול שיקאגו.

סוס מעץ 16 ביוני 2012

אחלה פוסט
תודה
איפה לס?

Ron 16 ביוני 2012

פוסט טוב..
למרות שדבר ראשון זה מאוד מוקדם לעשות השוואות לשיקגו.. ודבר שני מדוע כולם רצים להשוואה הזאת?? שיקגו היא אחת הקבוצות הגדולות בתולדות הספורט, עם השחקן / ספורטאי הגדול מכולם. מיאמי היא פרוייקט שרק עכשיו מתחיל לפרוח.
אם כבר השוואה אז לפרוייקטים אחרים: קובי/שאק/מלון/פייטון בלייקרס.. השלישייה של בוסטון.. פיפן/בארקלי/אולגואן.. שאקיל / הארדאווי במג'יק.. והאמת שמיאמי עדיפה על כולם, היא עדיין צריכה להוכיח שיכולה לקחת אליפות כמו בוסטון, ואני מאמין שיש לה בכיס יותר מאחת.. בטח לא שש או חמש או ארבע.. ממש כתם היה המופע אימים הזה ..
לברון שחקן כדורסל גדול, כולנו מקווים שגדול כמו הגדולים באמת כי אין מה לעשות, יש לנו צורך אנושי להגיד שבתקופתינו שיחק אחד הגדולים.. זה קרה עם קובי, זה קורה עם מסי. והאמת היא שלברון לא רחוק מזה, רק שמעבר לציפיות שלנו ממנו כשחקן, ולפי המספרים הוא מספק היטב את צרכינו, יש לנו עוד יותר ציפיות ממנו כאדם. אנחנו רוצים שיהיה רוצח כמו מייקל, אגואיסט כמו קובי ווינר כמו מג'יק. אבל הוא לא.. הוא פשוט לברון, אנחנו מכירים אותו מגיל 15 ומאז ומתמיד היה אובר חברותי, אובר מפרגן ואובר רוצה שכולם יאהבו אותו. זה הבנאדם.. אולי כדאי שנתחיל להשוות אחרים אליו, הסטנדרטים שלו ראויים לא פחות.

ניצן פלד 16 ביוני 2012

המשפט האחרון שלך נהדר.
זווית ראייה ייחודית, אנושית וחביבה.
תודה!

t-bone 16 ביוני 2012

אם יש נושא אחד שמעייף ונמאס עוד יותר מהשוואות קובי-לברון זה השוואות מייקל-לברון. המגיב מפורטלנד סקר את רוב הסיבות שבגינן ההשוואה מופרכת לגמרי, ולדעתי אחד השינויים החשובים שלברון עשה עם המעבר למיאמי היה להחליף מספר. הוא לא היה ולא יהיה גדול כמו מייק. הוא עשוי להיזכר כענק בפני עצמו, תלוי בכמה דאליפויות יביא. כמו לבריאנט, וייד ודוראנט היו לו לא מעט הופעות ג'ורדניות בקריירה. אבל זו השוואה ברמת הערב הבודד לא ברמת הקריירה.

אני רק שאלה 16 ביוני 2012

באמת די כבר עם ההשוואות של לברון למייקל/קובי/סבתא שלי….
אבל מסיבה אחת: הם כבר סיימו את הקריירה (קובי בשלהי הקריירה אבל הוא כבר לא יעשה שום דבר גדול בעתיד). לברון לעומת זאת מתחיל לפרוח עכשיו.
בואו נשים דברים בפרופורציות: מייקל היה שחקן ענק מהרגע הראשון שכף רגלו דרכה על מגרש כדורסל בנ.ב.א זה נכון. אבל את האליפות הראשונה שלו הוא לקח בעונה השביעית, כשהוא היה בן 28.
מה שאומר שרק עוד לפחות 7-8 שנים יהיה ניתן להתחיל ולהשוות את לברון לכוכבי על אחרים. כרגע הכל יכול להיות. הוא יכול לקחת אליפות אחת ולהיעלם, הוא יכול לא לקחת אף אליפות, הוא יכול לקחת שלוש אליפויות, והוא גם יכול לקחת שבע אליפויות ברצף…
אגב, תחושתי האישית היא שאם הוא מצליח לקחת השנה את האליפות בעונה הבאה אנחנו צפויים לראות לברון אחר, משוחרר יותר ומפחיד הרבה יותר. עם כמה התאמות נדרשות בסגל של מיאמי, ללברון יש איכות שמספיקה להמון אליפויות.
בינתיים אפשר רק לחלום…

איתי 17 ביוני 2012

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

7even 17 ביוני 2012

The Smoothest player ever…I rest my case.

מייקל בוחר ב-ווייד ב 2009
http://www.youtube.com/watch?v=66lVkgiU1zQ

Comments closed