פארקר ביטר

רוצה לעצבן אתכם שוב- לדעתי טוני פארקר חשוב לשושלת הספרס (כמעט) לא פחות מטים דאנקן. אין ספק שהיסטורית דאנקן נתפס כמשמעותי בהרבה. כי הוא אמריקאי. כי הוא ביג גאי. כי הוא בחור מדהים. כי הוא שחקן כביר. כי הוא זכה בארבע אליפויות.

אבל פארקר זכה בשלוש. והיה ה-MVP של הפיינלס. והכדור בידיים שלו כבר כמעט 11 שנים. והוא לא פחות מדהים מדאנקן. הוא חודר ללא תחרות. הוא קלעי מצוין. והוא סקורר. והוא מוסר. וספק אם יש מישהו בעולם עם שליטה טובה יותר בכדור.

טוני פארקר הוא אגדת כדורסל.

לפעמים אני חושב שהוא השחקן הכי טוב בליגה חוץ מלברון ג'יימס. לא רואים את זה בסטטיסטיקה. אבל הוא הברומטר של הקבוצה הכל כך מצליחה הזו.

פארקר היה הטוב ביותר בניצחון במשחק הראשון מול ניו אורלינס (23 נק', 6 אס') וגם אתמול מול OKC הוא היה הטוב ביותר. לא הופתעי מחמש הנקודות שלו שעשו את המהפך בחצי דקה האחרונה. ודאי שלא הופתעתי מהבאזר ביטר. פארקר ווינר.

והוא נותן לך רושם שהוא ווינר מעבר לכדורסל. גם ם לווינריות הזו צד אפל או לפחות מסתורי- הוא זיין את אווה לונגוריה (שלפי פרסומים רצתה להתגרש ממנו כי הוא השכיב את אשת חברו לקבוצה, ברנט בארי). הוא cool כמו שרק צרפתי חום יכול להיות. הוא אינטיליגנטי. הוא אוהב לבלות. הוא פתח מועדון לילה בסן אנטוניו והזמין לפתיחה את אוהד הכדורסל הביזארי מאל.איי, ג'יימס גולדסטין.

הוא חיית משחק אבל תמיד נדמה שיש לו חיים עשירים ומעניינים גם מחוץ למגרש.

*

סטיבן יומן, סוכן של זרים רבים בליגת העל וגם של עומרי כספי וליאור אליהו, סיפר לי פעם כי סאם פרסטי, כשעוד היה ילד באמצע שנות ה-20 שלו ועבד בספרס, התלהב מפרקר ב-2000. פרקר היה כולה בן 18 ושיחק בראסינג פאריס. פרסטי הצליח לשכנע את פופוביץ' במאמצים רבים להביא את פארקר למבחנים בארה"ב. באימונים הראשונים פארקר לא הלהיב כלל ופופוביץ' העביר ביקורת די קשה על פרסטי. אבל הילד (פרסטי) לא התייאש מהילד (פארקר) והמשיך לשבת לפופוביץ' על הראש. "תן לו עוד צ'אנס, קואץ"", אמר, "תראה שהוא שוה את זה". עם הזמן פארקר מעט השתפר, אבל פופוביץ' עדיין לא רצה לבחור אותו בדראפט. בסוף, גם כיוון שסן אנטוניו בחרה רק במקום ה-28, פופ הסכים לוותר.

סטיבן יומן היה אז הסוכן של טוני פארקר והוא אמר לי שלא יצא לו לייצג שחקן ברמה הזו. וגם שהוא אדם נחמד, חכם וצנוע.

*

כדורסל צרפתי מבחינתי זה רישאר דקורי. הצעירים שבכם ספק אם זוכרים את הסקורר האתלטי והמוכשר הזה בשנות ה-80. היום בטח דקורי היה מגיע ל-NBA. אבל חוץ ממנו קשה לי לחשוב על עוד טאלנטים גדולים. פארקר גדל במדינה שלא הצמיחה כוכבי כדורסל, והמשחק נחשב בו לספורט שמצליח קצת בפריפריה. פארקר גדל בפאריס (לאב אמריקאי , ששיחק שנים כמקצוען יחסית קטנות באירופה, ואם הולנדית, שהייתה דוגמנית). בילדותו הוא בכלל התלהב מכדורגל ואף הצטיין במשחק אך ההערצה שלו למייקל ג'ורדן גרמה לו לעבור לכדורסל. למזלו, הוא התחנך באקדמיה לספורט וחינוך גופני בפאריס, שהצמיחה לא מעט ספורטאים גדולים ואף שיפרה את תוצרת הכדורסלנים הצרפתים. לצדו של פארקר שיחקו באקדמיה הזו בוריס דיאו, מיקאל פיטרוס, ג'רום מואיסו, רוני טוריאף, יוהן פטרו ועוד כמה שחקנים שהגיעו ל-NBA.

צרפת אמנם עדיין לא רשמה הישגים משמעותיים ברמה הבינלאומית וגם הקבוצות שלה (למעט זכיה בודדת של לימוז' באליפות אירופה) כמעט ואינן מצליחות במפעלים האירופיים. אבל טאלנט התחיל לגדול בצרפת.  ועדיין, די מוזר שגדול עולם כמו טוני פארקר גדל במקום שהוא די נעדר תרבות כדורסל. קצת כמו דירק נוביצקי ואולי סטיב נאש.

וזה מראה שכשיש כשרון על אז גם היעדר תרבות לא יכול לגמרי למנוע את צמיחתו ומיצוי הפוטנציאל שלו. כמובן העובדה שהשחקנים הללו (פארקר, נוביצקי וגם פאו גאסול) ב-NBA כבר מגיל 18-19 תרמה רבות להתפתחותם. כנראה כשרונות כאלה לא צריכים קולג', כפי שלברון, קובי וגארנט לא צריכים קולג'.

ופתאום עולה אצלי שאלה: מי גדול יותר- סטיב נאש או טוני פארקר?

נראה לי שאם יעשו סקר כזה בקרב הציבור הרחב (באמריקה ובוודאי בישראל) אז הרוב יאמרו נאש*. אני ממש לא חושב כך.

*עוד משהו עם נאש- האיש בחיים לא לקח קבוצה לסדרת גמר (שלא לדבר על זכיה באליפות). לדעתי הוא מקבל קצת יותר מדי קרדיט, כי המשחק שלו כל כך אטרקטיבי ומפרגן. אבל מבחינה היסטורית חובה לציין שהוא "גמד" בהשוואה לשחקן כמו אייזיה תומאס, ולדעתי גם מול ג'ון סטוקטון. אבל בגלל שנאש כל כך אהוב בשנים האחרונות, ויש באמתחתו שני MVP (לפחות אחד מהם לא מוצדק) אז הוא נתפס כ"ענק" אפילו במובן ההיסטורי, ולדעתי הוא לא.

*

בחזרה לפארקר. מעניין אותי אם אי פעם הוא כתב ספר אוטוביוגרפי. לדעתי לא. דווקא ספר כזה היה מאוד מעניין אותי לקרוא. שיכתוב על על הקריירה והחיים שלו. על איך הוא הצליח כל הזמן לשפר את עצמו כדי להגיע לרמה שאני רואה בו אולי שני רק ללברון (אני יודע שאני קצת מגזים, אבל תישארו איתי ברמת העיקרון). הייתי רוצה שפארקר יאמר איזה חלק בהצלחה שלו הוא מייחס לכשרון, מה לעבודה קשה, ומה לאנשים סביבו (פופ, דאנקן, ג'ינובילי). הייתי רוצה שיכתוב על חייו האישיים ועל המטרות שלו בתחום זה.

לא חושב שיש שחקן NBA שמעניין אותי יותר ממנו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

כריסטיאנו רונאלדו רוצה שינוי תדמית
שלום לך תל אביב, וכן להתראות

31 Comments

מערכת דה באזר 2 בנובמבר 2012

התגובה נמחקה. אנחנו מבקשים ממך להפסיק להתחזות למגיב אחר. זה לא מכובד, לא חוקי, לא מגיע לו ולנו. תודה

אלעד 2 בנובמבר 2012

לפעמים בורוביץ אתה מדהים אותי. פארקר הגיע לשיאו ב3-4 שנים האחרונות. בשנים הללו הוא באמת מצוין אבל הספרס כידוע לא הגיעו לשום דבר. בשנים שהספרס שלטו בליגה דאנקן וג'ינובילי (שעליו בהחלט אפשר לומר שיש לו חלק כמעט כמו דאנקן) היו השחקנים המובילים. אני עוד זוכר איך כריס פול בניו אורלינס עשה מפארקר צחוק. איך פארקר לפני 3 שנים נחנק בסדרה מול דאלאס מול ג'ייסון קיד קשישא (כזכור 4-1 משפיל ומהדהד מהמבריקס). ומילא בNBA אבל איך כוכב כל כך גדול לא הצליח לקחת את צרפת לכלום? נבחרת עם הכי הרבה שחקני NBA באירופה ובקושי לגמר מסכן הם הגיעו. הם לא יריב לספרד, ברוב השנים הללו ליטא ורוסיה עלו עליהם ואני מתקשה להזכר באיזה משחק לפנתיאון של פארקר שהוביל את צרפת. לומר שפארקר אפילו הרכז הטוב בליגה זו בדיחה. פארקר מצוין בספרס כי השיטה של פופוביץ תפורה למידותיו (וזה עומד לזכותו של פארקר שפופוביץ החליט לשים את פארקר במרכז הקבוצה). זו בדיוק הסיבה שנאש נראה כ"כ טוב בשיטה של ד'אנטוני לעומת מה שהוא הציג לפני כן בדאלאס או מה שיציג השנה בלייקרס. אני אתן לך חומר למחשבה:שים את כריס פול בספרס במקום פארקר ותגיד לי אם הם לא אלופים או בגמר לכל הפחות

איציק 2 בנובמבר 2012

ראשית בכבוד, גם אם לא הכול מסכים איתו, פרקר ראוי לפוסט.
הערה קטנה, דאנקן הוא מתאזרח מאיי הבתולה.
לגבי פארקר, במשאל לא מייצג בין שחקני NBA, והי שם כמדומני כריס םול, בריינט, לבורן ועוד כמה, הרוב הצביעו על פול כגארד (תפקידים 1 ו-2) שחודר בקלות הכי גדולה לרחבה במקום השני. במקום הראשון היה פארקר. יש לו יכולת בילתי רגילה להחליק בין הגבוהים ולהגיע לאן שירצה. הוא קולע ליי-אפ, ריברס ליי-אפ, דרופ שוט, וכול צורה אחרת. כמוסר הוא טוב אך עדיין נופל לדעתי מנאש בגדול וגם מפול. נאש הרבה יותר אטרקטיבי ממנו ועם קליעה טובה משלו משלוש, אבל פארקר השתפר מאוד גם באספקט זה.
מי גדול יותר, נאש או פארקר, כאן אין לי שום וכוח איתך. לגבי זה חד משמעי, ומהסיבות שציינת. מי גדול יותר, פארקר או דאנקן? אני חושב שדאנקן, כיוון שהוא מביא מנהיגות שקטה שלטעמי גדולה חשל פארקר, ובהחלט כמו אלעד, היתי שם את ג'ינובילי במדרגה אחת עם דאנקן, קצת לפני פארקר. ג'ינובילי הוא לדעתי הווינר הכי גדול של הסאנס.
אלעד: ההשוואה שלך מול נבחרת ספרד לא נכונה. לצרפת יש אולי יותר שחקני NBA אבל רובם משלימים לתפקידים מסוימים. לספרד יש סגל הרבה יותר ורסאטילי עם הרבה ווינרים ולא רק פארקר. גם לליטאים הצרפתים מפסידים בורסאטיליות. ב-NBA הרבה פעמים לוקחים משהו לא בגלל שהוא טוב יותר מאחר, כי אם ביגלל שהוא סוגר פינה שהם צריכים, ולכן לספור שחקני NBA כמו ספירת מלאי לא נכונה.

מישו 2 בנובמבר 2012

לגבי ההשוואה לספרד, איציק פוגע בדיוק בנקודה. ב-NBA לוקחים הרבה מאוד שחקנים כי הם מאוד מאוד טובים באספקט אחד או שניים של המשחק, ולא בהכרח בגלל שהם יכולים לשפר את הקבוצה במגוון אספקטים של המשחק. ככה שלצרפת יש נבחרת אתלטית, חזרה פיזית, שרצה היטב, אבל הנעת הכדור שלה מאוד בעייתית, וגם חכמת המשחק וביצוע התרגילים שלה לוקה בחסר. לדעתי הם הולכים לעשות קפיצת מדרגה נוספת בקרוב עם היכולת הנהדרת של באטום, שבאמת מביא מגוון שלא ראינו משחקן אירופאי הרבה זמן, והתוספת של ננדו דה קולו, שהוא רכז ומנהל משחק מצויין ויכול לתת לפארקר מנוחה. באליפות אירופה האחרונה ראינו שפארקר נופל מהרגליים בסיום.

לגבי הדיון- אני מאוד אוהב את פארקר, וברמה האישית נראה גם שהוא באמת בנאדם מעניין. אבל הוא לא באותה רמת השפעה על המועדון כמו דאנקן וג'ינובילי. באליפות הראשונה שלהם (ביחד, הייתה אחת קודם, מה שעושה את טימי גדול עוד יותר), אני זוכר איך ג'ינובילי היה עדיין האיש השישי מהספסל, זה שמביא את האנרגיות ומשנה את המשחק, ואיך טים דאנקן ודיוויד רובינסון הפורש שלטו מתחת לסלים. את פארקר אני זוכר בתור זה שאני ואבא שלי נהגנו לצעוק עליו ולהתעצבן מאיבודי הכדור, הראש בקיר וההחטאות מחצי מרחק שלו. ולמרות כל זה, הם זכו באליפות. בהמשך פארקר השתפר פלאים לשחקן שהוא היום, אבל לא לפני שפופוביץ' העביר לו סדרת חינוך או שתיים. דאנקן היה שם מהרגע הראשון להרים אותם לרמות שלא הכירו, וג'ינובילי היה שם מהרגע הראשון לשמור עליהם למעלה. פארקר רכז טוב, היום הוא אפילו לא הכי טוב בליגה (עם כל הכבוד והאהדה שלי אליו).

מישו 2 בנובמבר 2012

דרך אגב, במשחק של הלייקרס הראו נתון על שחקנים עם אחוזי ההצלחה הכי טובים מעל 150 משחקים בפרנצ'ייז אחד. היה שם גאסול, והיו שם שלושת המוסקטרים של הספרס, כשכולם סביב 72% הצלחה, ורק ג'ינובילי עם יותר מ-72%. מה שאומר, כמובן, שאף אחד מהם הוא לא הכוכב פה. אלא פופוביץ', שספר פרי עטו תמיד הייתי שמח לקרוא.

תיקו תיקו 3 בנובמבר 2012

מצד שני, בגזרת הנבחרות, דאנקן היה שותף לחרפת אתונה, פארקר טוב אבל לא טוב מאוד ומאנו לעומתם ליגה אחרת.

אוף טופיק – הארדן השתגע לגמרי.

גיל 3 בנובמבר 2012

דאנקן ואייברסון היו היחידים שתפקדו באתונה. הבעייה הייתה שהחוקים באירופה שונים ושרקו לו כל מיני שריקות שהוא לא היה רגיל אליהן. הם שיחקו בלי ההכנה שיש היום לנבחרת וזה נראה ככה.

אלון 2 בנובמבר 2012

אני מסכים שפארקר ענק ולפי דעתי בעונה שעברה הוא היה השחקן השני הכי טוב בליגה. אפשר להשוות את הקריירה שלו לכל רכז שמשחק היום בליגה אבל לא לדאנקן. דאנקן הוא השחקן הגדול ביותר מאז שג'ורדן פרש.

קורא אדוק 2 בנובמבר 2012

קובי הוא השחקן הכי גדול מאז פרישת ג'ורדן (למרות שדאנקן לא רחוק ממנו משמעותית וכבודו במקומו מונח)

השני הכי טוב בליגה שנה שעברה? באמת? מה עם דוראנט? וכריס פול?

גיל 2 בנובמבר 2012

קובי סחב את הלייקרס ל2 אליפויות בעוד דאנקן ל4. דאנקן הרבה יותר יציב לאורך השנים מקובי שהיו לו עליות וירידות בקריירה. אני גם חושב שדאנקן גדול יותר.

קורא אדוק 3 בנובמבר 2012

שכחת את שלוש האליפויות ה ר צ ו פ ו ת והחלק המשמעותי שלו בהן?… ללא ספק הסייד קיק הטוב ביותר מאז פיפן ואחד הגדולים בהיסטוריה. אי אפשר להתעלם מכך

הוא גם לא מקבל מספיק קרדיט על הריפיט…הישג עצום שאף אחד אחר לא עשה ב15 שנים האחרונות (חוץ מהתריפיט עצמו)

דאנקן אכן יציב אבל כבר שבע שנים לא לקח אליפות ובעיני זה מאוד צורם שהוא לא הוביל את הקבוצה שלו לרצף אליפויות כלשהו במהלך השנים…

גיל 3 בנובמבר 2012

החלק שלו באליפויות היה קטן הרבה יותר בהשוואה לשאק שגם זכה בMVP. רק באליפות האחרונה אפשר לומר שהוא תרם משמעותית והיא שווח נניח עוד "חצי" אליפות שהוא המוביל בה.

והספרס לא זכו באליפות 5 שנים.

אלון 3 בנובמבר 2012

אפשר להתווכח מי יותר גדול דאנקן או קובי אבל זה לא קשור לפוסט כי שניהם הרבה מעל פארקר.
לגבי העונה שעברה, פארקר היה השחקן הכי טוב בקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. העובדה שפול נבחר לחמישיה הראשונה ולא פארקר קשורה לזה שפארקר צרפתי ולא אמריקאי.

גיל 2 בנובמבר 2012

כמו שכתבו לפניי, פרקר מעולה בשנים האחרונות אבל בלי דאנקן הוא לא היה זוכה באליפויות כנראה. שלא תבין לא נכון, הוא אחד השחקנים האהובים עליי והדרופ שוט שלו בלתי ניתן לעצירה, אבל לאורך השנים ג'ינובילי היה השחקן השני הכי בכיר ויותר רב גוני.

Yavor 3 בנובמבר 2012

אני מסכים עם הרבה דברים בפוסט.
האופי הנוח של פארקר (וגם ג'ינו) גרמו להם להישאר שנים עם טימי, ולהיראות ולהיחשב היסטורית פחות ממה שהם שווים. הרי אם אחד מהם היה עובר לאיזו יוסטון הוא היה מנפק מספרי הארדן (לאורך כמה עונות) ונחשב לסוג של נוביצקי. מבחינתי, הוא שני (אולי) לכריס פול בעמדתו, וכיום (כמה שנים כבר) הוא השחקן החשוב ביותר בספרס.
בקשר לנבחרת, אמרו פה נכון שלצרפתים אין סגל מוכשר כמו ספרד. ועדיין – מדליית כסף באליפות אירופה, ומיקום גבוה באליפות העולם (לא זוכר בדיוק איזה מקום) מראים שטוני כן מוביל אותם להישגים.
דבר אחד חרה לי ועדיין מציק – דאקורי אכן היה ענק, אבל איתו היו גם דמורי, אוסטרובסקי הענק וקצת אחר כן ריגודו העצום. זו בטח לא מדינה ללא מסורת כדורסל – הם כמעט תמיד היו בצמרת.

איציק 3 בנובמבר 2012

Yavor
דאקורי היה לא רק שחקן גדול, ועד כמה שאני זוכר השחקן הצרפתי הראשון, לפחות בעת החדשבה, הוא היה גם קלאסה אחרת בהתנהלות. גם על המגרש וגם מחוצה לו הוא נראה כמו רוזן בין פשוטי העם. פשוט תענוג.

איציק 3 בנובמבר 2012

השחקן הצרפתי רהאשון = השחקן הצרפתי הגדול הראשון

גורביץ' 3 בנובמבר 2012

אנטואן ריגודו יותר גדול ומייצג את הכדורסל הצרפתי של לפני פארקר מדאקורי.
שיחק עם ג'ינובילי בבולוניה והיה הכוכב של הקבוצה שזכתה ביורוליג.
אם כבר שנות ה90-80, סטפן אוסטרובסקי של לימוז לא נופל מדאקורי.

נמרוד 3 בנובמבר 2012

מספר דברים:

1. קובי שחקן ענק, אבל כל האליפויות שלו מתעמעמות לטעמי בגלל העובדה שתמיד (אבל תמיד!) משחק לצידו שחקן הפנים הטוב ביותר בעולם באותה נקודת הזמן (או קרוב לכך). בשנים שאחרי שאקיל ולפני גאסול הוא נתן תצוגות ענק, והלייקרס לא עשו שום דבר.

2. להגיד שנאש לא "ענק" זה לגיטימי, אבל צריך גם לדייק בעובדות. נאש לא לקח קבוצה לסדרת הגמר בגלל עבירה סופר מלוכלכת של הורי ופסיקה לאחר המשחק שלקחה מפיניקס את הנשק ההתקפי מספר אחד שלה. פיניקס באותה עונה הייתה הרבה יותר טובה מהיריבות שסן אנטוניו הביסה ללא תנאי בהמשך (יוטה 4-1, קליבלנד 4-0), וניתן להניח שלולא השערורייה הזו הייתה לסטיב נאש אליפות. אגב, גם זה היה הפלייאוף שבו טוני פארקר לראשונה השתלט על הספרס וזכה ב MVP של הגמר.

3. להשוות בין שחקנים בתקופות שונות זה פשוט חסר טעם.

אשר 3 בנובמבר 2012

מר בורוביץ' היקר,
אני באמת אוהב את פארקר ואני בדרך כלל אוהב גם אותך. לפעמים. ובכל זאת אני ממתין ומחכה שתתן איזה מילת סליחה לאלפא דוג (ולכל אותם 2 אוהדי הרוקטס שקוראים את הפוסטים) שניסית לנחס לפני תחילת העונה.
ממוצע של 41 נק'. 2 נצחונות. יוסטון רוקטס.
בבקשה ממך… אתה יודע מה? עזוב. אולי אתה עושה לנו מזל.
שבוע טוב לכולםנו

מנחם לס 3 בנובמבר 2012

רונן דורפן!

זה מה שכתבת כתגובה באתר שלי (אני רוצה שכולם יקראו ויידעו איזה לוזר אתה):

לס,
לאסוף את השאריות של כתבי דבזר זה קצת מזכיר את מה שהלייקרס עשו השנה
מה זה אומר על האתר שלך?"

אתה תדאג לאתר שלך ואני אדאג לאתר שלי. תתבייש לך לכנות את אלךעד רבין ויואב דובינסקי "שאריות". זה רק מראה לי שאתה מתחיל לרעוד מפחד מתחרות, בעוד שאני כלל לא מתחרה באתר הפלצני-פילוסופי שלך!

(אגב, אני עצמי "שארית" מהאתר הדפוק שלך!

שמעון ששונוב 3 בנובמבר 2012

מחזק אותך מנחם- מעשה מגעיל של אדם מגעיל

גיל 3 בנובמבר 2012

השתגעת לגמרי, להפיץ את השטות הזו בכל פוסט כאן? אני די בטוח שהוא לא כתב דבר כזה אלא מתחזה. העיקר אתה שולף בלי לחשוב ולבדוק את הדברים.

עידן. 4 בנובמבר 2012

בחייאת מנחם, לא נמאס לך לטפח את תדמית "הזקן המשוגע"- זה שפעם כולם העריכו אבל היום הפך לבדיחה.

בלי להכיר אישית את דורפן ומהיכרות אינטרנטית בלבד, אני משוכנע במאת האחוזים שהוא לא הלך במיוחד לאתר שלך וכתב את התגובה הזאת. אתה יודע היום באינטרנט כל אחד יכול לכתוב כל שם ולפרסם תגובה (מצב בעייתי, אני יודע..

כמאמר הפתגם המוכר- רק חמור (ומנחם) קופץ בראש.

Rאפא 4 בנובמבר 2012

דווקא הפעם לא עצבנת וכתבת יפה מאוד.
פארקר הוא עילוי.
לפרגן זה כיף הא?

*סטוקטון לוקח את נאש בהליכה.
הוא הוא הרכז המושלם.

יוני 4 בנובמבר 2012

פארקר יותר גדול מנאש? אתה רציני? הוא יותר אתלטי, יותר מהיר, יותר קול. הוא פחות מנהיג, פחות קלע, פחות עושה את אלה שלידו גדולים.

ומצטרף למי שהזכיר את ריגודו. לא פחות גדול מדאקורי.

גיל 4 בנובמבר 2012

לנאש אין הגנה וכל גארד חוגג אליו. ההגנה של פרקר לא עילית אבל היא טובה מאוד. והוא בהחלט עושה אחרים לטובים יותר סביבו. כל החדירות שלו פותחות את הקוים על השלוש או נותנות לדאנקן מרחב בפוסט להטבעה.
ומה זה לא קולע? הממוצעים שלו יותר משל נאש בכל פרמטר. אם כבר, נאש יותר משחק רכז קלאסי ואילו פרקר הרבה יותר מודרני שעושה הכל.

יוני 4 בנובמבר 2012

נאש שחקן של 40-50-90 בעשור האחרון. לא מעט שנים של 42-44 מהשלוש. והרוב בג'אמפ-שוטס, לא חדירות. הוא קלע אנדרייטד. ולגבי רכז, לפארקר הייתה עונה 1 מתוך 11 עם מעל 7 אסיסטים למשחק. וממוצע 74 אחוז מהעונשין לקריירה. לגארד, במיוחד, זה ממש נמוך.

לגבי ההגנה, אין ויכוח. אני לא מתווכח לשם הויכוח, ויודע שגם אתה לא.

גיל 5 בנובמבר 2012

באותה מידה אפשר לומר שפרקר הוא שחקן של חדירות וזה הרבה יותר קשה מלזרוק חופשי. נכון, פרקר מוסר פחות אסיסטים אבל הוא מרווח את המשחק ויותר הזדמנויות לאחרים. אני חושב שההבדלים בהתקפה לא גדולים והם פשוט שחקנים מסוג אחרו אבל בהגנה ההבדל גדול.

דן 8 בנובמבר 2012

גם אני מצטרף

ריגודו הגדול מכולם.

אני באופן אישי הייתי מת על ג'ים בילבה הקפיץ

Comments closed