מיתוס המאמן

 

אני לא יודע אם אני עדיין אוהד ליברפול. מחד, אהבתי את הקבוצה הזו מאז שאני זוכר את עצמי. מאידך, כבר הרבה מאוד שנים אני גם שונא אותה. מדוע שונא? כי היא לא מספיק טובה לטעמי. רחוקה מאוד מהכדורגל הפלאי והמנצח שהציגה בשנות ילדותי. מבחינתי ליברפול זו הקבוצה של האייטיז (וגם של העשורים שקדמו לשנות ה-80, למרות שלא יכולתי לאהוד אותה אז. אבל ראיתי סרטים וקראתי לא מעט על הקבוצות הנפלאות של אותן עשורים ושנים שלמעשה יצרו את האתוס שהגיע לשיאו בסוף שנות ה-70 ובאייטיז).

אבל מאז כבר עבר זמן רב. המון שנים אנחנו קבוצה די אפורה. לעתים רחוקות מבריקים, תמיד לוחמים, תמיד נאהדים על ידי הקהל הטוב בעולם. אבל אנחנו אפורים.

לא לשם כך נועדה ליברפול.

*

בקיץ החרון הכעיס אותי כשפיטרו את קני דאלגליש למרות שהאייקון והאיש הגדול לא הצליח בקדנציה השניה שלו כמנג'ר. אבל אסור לשכוח שלפניו רוי הודג'סון (מאמן נבחרת אנגליה ומאמן מוצלח מאוד בפולהאם וגם בקבוצות אחרות) כשל עוד יותר. ולפני זה כמעט כל אוהד ליברפול שאני מכיר רצה שרפא בניטס יילך הביתה.

אז מדוע לפטר את דאלגליש אחרי כל כך מעט זמן?!

כי הבעלים האמריקאים רצו מישהו שיהיה יותר כמוהם. מתוחכם. מודרני. צעיר.

הם הביאו את ברנדן רוג'רס. איזה שם זה ברנדן?! מהשמות המודרנים האלה, המיופיפים…

רוג'רס זכה להמון מחמאות על היכולת שהציגה קבוצתו בסוואנסי. כמעט כל מי שאני קורא כתב שהקבוצה שלו משחקת ברצלונה-סטייל. טיקי טאקה (עוד קלישאה נוראית שקנתה אחיזה בשנים האחרונות בגלל בארסה. מבלי להבין שרק בארסה מסוגלת לשחק טיקי טאקה. ואולי גם קצת נבחרת ספרד)

אגב, ליברפול הגדולה של שנות ה-80 שיחקה סוג של טיקי טאקה…

*

אולי תחת רוג'רס בעתיד תהיה קבוצה גדולה. אבל סביר להניח שלא. כי כדי שתהיה קבוצה גדולה צריך שחקנים גדולים. וספק אם יש לליברפול את הכסף או את הידע והחזון לרכוש את השחקנים המתאימים. כבר יותר מדי שנים אנחנו מבזבזים כסף רב על שחקנים לא מספיק טובים.

אז בינתיים תחת רוג'רס אנחנו כושלים. ואני קצת מבסוט מזה. 1. כי אם ליברפול לא מתחרה על אליפות מבחינתי היא יכולה להפסיד בכל משחק. קבוצה בשיפולי הצמרת או במרכז טבלה זה לא מעניין אותי. 2. כי אני גם קצת שמח שהאיש שהובא במקום דאלגליש המפוטר לא מצליח. 3. כי יש יותר מדי "מאמיני מאמנים"- אנשים שחושבים שהמאמן הוא גאון ואיש חזון ופילוסוף ומצביא ומנהל ואיש חינוך. ופסיכולוג או פסיכיאטר כמובן. אני לגמרי נגד הגישה הזו. אני חושב שהמאמן הוא חשוב. אבל השחקנים חשובים פי כמה. רק מאמן שנשאר בקבוצתו הרבה מאוד שנים ובאמת מביא את השחקנים שהוא רוצה להביא (וזה כמעט בלתי אפשרי כי לכל מאמן, גם כזה שעובד בקבוצתו שנים רבות, יש מגבלות תקציביות ואחרות) באמת יכול להשפיע באופן מהותי על קבוצתו.

אבל ב-98% מקבוצות הכדורגל בעולם זה לא עובד כך. לכן המאמנים באמת לא כל כך חשובים!!!

ולכן רוג'רס, שעד לפני כמה חודשים נחשב לסוג של גאון ולדבר הבא, נראה עכשיו כמו סוג של אידיוט. בדיוק כפי שאנדרה וילאש בואש, זוכה יורופה ליג ואליפות פורטוגל עם פורטו, היה נראה בצ'לסי.

אגב, העובדה שנותנים כיום בעולם לכל כך הרבה מאמנים צעירים ולגמרי חסרי ניסיון לאמן קבוצות גדולות (בישראל במיוחד, אבל לא רק) ממחישה עוד יותר עד כמה התפקיד הזה הוא בלתי חשוב. ועד כמה המינויים של המאמנים ניזונים מתדמיות ואופנות.

(כמעט) הכל פופוליזם חברים!

וגם ההחלטה להחתים את ברנדן רוג'רס התכתבה עם אותם ערכים. בואו נביא איש צעיר, מבריק, מצליחן, פילוסוף ובעיקר אסטרטג של כדורגל יפה (עאלק).

בשביל הכדורגל שליברפול משחקת השנה אפשר היה להשאיר את קני דאלגליש. ואני כמעט בטוח שאיתו היינו (הרבה) יותר טובים. כי הוא, כשהיה מנג'ר צעיר, באמת חלש על כדורגל מופלא. ושוב אומר- זה לא היה בעיקר בגללו, אלא בגלל הקבוצה.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

סיכום 2012 בספורט האולימפי: קטסטרופאק
סיבוב חדש, קבוצה (כמעט) זהה, סכסוך מעייף

57 Comments

משה 27 בדצמבר 2012

אל תתן לעובדות לבלבל אותך, אחרת איך תצליח לכתוב טורים ?
גם אני כעסתי כשפיטרו את קני אבל בתקופתו נשפכו יותר ממאה מיליון פאונד, כסף שהיה קונה אפילו את כריסטיאנו רונאלדו על קארול, דאונינג, הנדרסון, אנריקה, אדם וסוארז. מכל אלה רק סוארז שווה את הכסף ששולם עליו, חלקם כבר לא בקבוצה. הרכש האיום שהוא עשה בקיץ ההוא משפיע וישפיע עוד שנים כי מבחינת אוהדים כמוך הבעלים אמורים לשפוך כל שנה סכום כזה עד שילך לו אבל מבחינתם הם לא בור ללא תחתית.
לגבי משמעות המאמן, האליפות של מיאמי היא הדבר הכי גרוע שקרה בספורט העולמי בשנים האחרונות, מבחינתך היא נתנה לך לגיטימציה לטיעון המופרך הזה.

יואב בורוביץ' 27 בדצמבר 2012

משה, כתבתי שמאמן חשוב. הוא לא עד כדי כך חשוב. אריק ספולסטרה הוא הוכחה אחת מני רבות. וגם כתבתי שקני דאלגליש כשל. ועדיין הקבוצה תחתיו שיחקה הרבה יותר טוב מבעונה הנוכחית.

גורביץ' 27 בדצמבר 2012

יואב, כנראה שאתה רואה תוצאות ומדי פעם איזה משחק, אבל משחקים לא ראית שנה שעברה ולא השנה. לעומת ה"בוא נשחק כמו ווסטהאם", נשלח את הכדור למעלה לסוארז וקארול ונקווה לטוב של שנה שעברה, השנה ליברפול משחקת כדורגל טוב, שולטת במגרש גם במשחקים שהיא מפסידה לפעמים, ונותנת יופי של משחקים נגד הגדולות (מבחינת רמת משחק).
הבעיה זה שאין לה שחקנים טובים. נקודה. סוארז טופ עולמי, סטיבי מעבר לשיא, הצעירים לא בשלים, ואת הכסף שהיה צריך להשקיע כדי להרים את הקבוצה, דלגליש שרף בשנה וחצי על פחי זבל כמו אנדרסון (20 מיליון), דאונינג (20 מיליון), וקארול (30 ופאקינג 5 מיליון).

S&M 27 בדצמבר 2012

מאמן זה חצי קבוצה. פרגוסון זו ההוכחה.

יואב בורוביץ' 27 בדצמבר 2012

פרגוסון ביונייטד 26 שנים. וגם- בכל מדינה אחרת הוא היה מפוטר כבר בשנותיו הראשונות כי לקח לו 6 עונות לזכות באליפות. אגב, גם יונייטד הייתה קרובה לפטר אותו אז. אבל הנקודה היא שמאמן שנשאר שנים רבות בקבוצה, דבר נדיר ביותר בעולם הכדורגל, בהחלט כן משפיע מאוד.

ישיש 27 בדצמבר 2012

אל תשכח שהוא הגיע לקבוצה ממוצעת, סוג של טוטנהאם של היום.
הוא הפך את מנצ'סטר לקבוצה זוללת תארים שמתמודדת כל עונה על תארים.
נכון, הוא לא היה רחוק מפיטורים, אבל זה לא שהקבוצה שלו כשלה כמו דלגליש.

רועי מ 27 בדצמבר 2012

טוב אז אלו הנתונים הם היו בדיוק ליברפול של השנים האחרונות

85-86
ליברפול 88
אברטון 86
ווסטהאם 84
11 מנצ'סטר 51

86-7
אברטון 86
ליברפול 77
11 מנצ'סטר 56

87-8
ליברפול 90
2 מנצ'סטר 81
88-89 ארסנל 73-36 76
ליברפול 65-28 76
11 מנצ'סטר 51

89-0
ליברפול 79
וילה 70
13 מנצצ'סטר 48

90-1
ארסנל 83
ליברפול 76
6 מנצ'סטר
91-2
לידס
מנצ'סטר
92-3 מנצ'סטר ומז העתיד שחור משחור

הם היו בינונים כמונו בהחלט שלא היו טוטנהאם. הם היו אפורים ומשמממים 17 נקודות מאחור, עונה אח"כ הם עברן אותנו ומאז לא עוצרים.

איציק 27 בדצמבר 2012

אני לא חולק (או לא רוצה לחלוק) על רוב הדברים ובגלל זה הפסקה האחרונה מאוד מבלבלת. אם למאמן אין משקל רב, איך עם קני דלגליש ליברפול היו (הרבה) יותר טובים?

יואב בורוביץ' 27 בדצמבר 2012

ליברפול היו גדולים עם דאלגליש בקדנציה הראשונה שלו כי היו לה שחקנים עצומים. לדעתי העונה הם יכלו להיות הרבה יותר טובים מכפי שהם עכשיו, ועדיין לא מספיק טובים, אם דאלגליש היה מאמן. אבל זה לא באמת חשוב, כי עדיין לא היינו טובים. כי השחקנים לא מספיק טובים (ואין לזה הרבה קשר למאמן).

איתי 27 בדצמבר 2012

עד שמאמן לא ירוץ איתנו שלוש שנים לפחות אז לא נקצור את הפירות.
ובגלל זה הייתי בעד להשאיר את קני.
אלא אם היו מביאים את פפ או מוריניו…

איציק 27 בדצמבר 2012

מוריניו שורף כל קבוצה תוך שלוש שנים. הוא איש של השגים אינסטנט. ראה מה קורה בריאל בשנה השלישית, מה היה בצ'לסי, וכו'.

יואב בורוביץ' 27 בדצמבר 2012

אם מוריניו מסיים העונה ללא ליגת האלופות אז הקדנציה שלו של 3 שנים בברנבאו תסתיים עם 0/3 בצ'מפיונס ו-1/3 בלה ליגה. וזה בקבוצה העשירה בעולם עם שחקנים מעולים שבמעולים. וזה תחת מוריניו, שנחשב על ידי רבים כגדול המאמנים.
אז מה זה מרמז על חשיבות המאמן?

איציק 27 בדצמבר 2012

עדיין ממול לא היו עגלות, ומאמן על-הפנים.
בכול אופן, השאלה בתגובה מהתגובה של איתי היא, גם אם הוא המאמן הטוב בעולם, האם היתה נותן לו לרוץ עם אותה קבוצה 10 שנים למשל? התשובה שלי היא לו עם סימן קריאה. מוריניו הוא ספרינטר. נותן את הכל, מוציא מהשחקנים שלו הכל, הכי טוב ומהר מאוד. אחרי זה הם תשושים ולא יכולים לעבוד בקצב שלו. הוא אימן בפורטו, צ'לסי, אינטר, וריאל. באף אחת לא תקע יתד ליותר משלוש וחצי עונות. בכול אחת גרם לשיפור מהיר מהוד, אך אחריו גם באה שחיקה גדולה. ונגר אינו ברמה של מוריניו אולי אך הוא רץ מרחקים ויכול לבנות קבוצה.

קורא 27 בדצמבר 2012

יואב זה דרך קצת שטחית לראות את התוצאה הסופית כחזות הכל.
זה גם מה שהפריע לי בביקורת על הספורטאים האולימפיים הישראלים.
מול כל ספורטאי/קבוצה שאתה בעדם או שאתה בוחן, עומדים קבוצה/ ספורטאים שרוצים את הניצחון באותה מידה.
מה לעשות – בכל ליגה יש אלופה אחת, בכל תחרות אולימפית מחלקים רק 3 מדליות. מוריניו לקח אליפות מהקבוצה אולי הטובה בכל הזמנים. גם אם לא היה לוקח אותה (בארסה היו בסה"כ צריכים לפשל קצת פחות) הוא סחט מהקבוצה שלו עונה אדירה בליגה.
כשלון/הצלחה של ספורטאי מאמן צריכים להימדד בעיקר בתחרותיות, ברמה המקצועית, במיצוי הפוטנציאל וגם בגרף התקדמות.

מתי 27 בדצמבר 2012

אולי די עם המיתוס הזה? אין שום "תסמונת עונה שלישית" אצל מוריניו, מקסימום "תסמונת היריבה ההיסטורית שנותנת עונה גדולה בשנה השלישית של מוריניו". צ'לסי סיימה את העונה הכושלת ההיא עם גביע הליגה, הגביע האנגלי, הפסד בפנדלים בחצי גמר ליגת האלופות, והפסד אליפות במחזור הלפני אחרון למנצ'סטר יונייטד מצוינת (וגם מגן הקהילה אם זה עושה לכם את זה). השנה ריאל עברה בית קשה בליגת האלופות ועדיין בתמונה בגביע הספרדי. בליגה אחוז ההצלחה שלה לא כזה נוראי, אבל מה לעשות שבארסה לא מפסידה נקודות.
ובורוביץ', אם כבר אז ריאל של מוריניו היא הוכחה לחשיבות המאמן – אחוזי זכייה במפעלים זה לא הכל, תסתכל על הכדורגל. כל הקבוצות שלו היו דומיננטיות ביותר אחרי שלא היו כאלה עם מאמנים אחרים.

איציק 27 בדצמבר 2012

זה לא מיתוס, תסתכל על חדר ההלבשה כשהו מסיים. יש תמיד שני מחנאת, אלו שהולכים עיור אחריו ואלו שלא יכולים לראות אותו עוד. זהו מצב בו קבוצה לא יכולה להמשיך לתפקד בצורה בריאה. היא יכולה לסחוב עד סוף העונה עם תוצאות טובות, אך לא מעבר לכך.

מתי 27 בדצמבר 2012

מצטער, אני לא קונה את זה. צ'לסי המשיכה להיות קבוצה חזקה עם פחות או יותר אותו סגל גם אחרי שהוא עזב ואינטר על אדי הדלק רצה בצמרת גם בעונה שאחרי. ואני דווקא לא זוכר דיבורים על מחנאות בקבוצות האלה.

איציק 27 בדצמבר 2012

קבוצות אלו הצליחו דוקא בגלל שהוא עזב ולא למרות שהוא עזב.

MG 27 בדצמבר 2012

איציק, בצ'לסי בנשה השלישית הוא זכה באליפות.
בפורטו בשנה הלישית הוא זכה בליגת האלופות, אליפות וגביע.

איציק 27 בדצמבר 2012

זה מה שאמרתי, שלוש שנים ופג תוקף.
האלה, האם כדאי להשאיר אותו לרביעית? לדעתי לא. הוא מאמן מעולה, אבל חיי על טורים מאוד גבוהים וגם דורש זאת מהשחקנים.
אפשרות אחרת זה לתת לו צ'אק פתוח כדי להחליף כל הזמן את אלו שנשחקו. החיסרון יהיה בהכנסת אי-ודאות שתגרום לחוסר ביטחון ומירמור (לפחות אצל חלק מהשחקנים).

מתי 27 בדצמבר 2012

בצ'לסי בשנה השלישית סיים מקום שני

MG 27 בדצמבר 2012

צודק.
מקום שני וגביע.
זו לא התפרקות.

אדום עולה 28 בדצמבר 2012

מקום שני וגביע זה אנחנו!

גבי ב.מ 27 בדצמבר 2012

יואב היקר, מאוד התאכזבתי מהדברים שכתבת. תחילה חשבתי לעצמי אם אתה אוהד כלל אך זה נבע יותר מכעס.
קני הביא עמו רכש גרוע ורצה להתבסס בדיוק על סגנון המשחק של ששיחקו אמש סטוק(שהיו נהדרים אתמול) כאשר קארול(חור בתקציב) מהווה את הציר. הבעיה שבדנ"א של המועדון אין כדורגל כזה. הכדורגל של שנה שעברה היה משעמם עד מוות. גם השנה הרמה לא התרוממה אך לפחות ישנו משב רוח של רצון לחזור לכדורגל אטרקטיבי, בניית סגל ודור צעיר וחדש והכי חשוב חזון, משהו שלא היה לדאלגליש. רודג'רס נאלץ להתמודד עם תקציב מוגבל(שוב טעויות קשות של קני)והוא מסתדר עם זה בצורה נהדרת לדעתי. הוא בונה סגל צעיר שיהווה את עמוד השדרה של הקבוצה לשנים הבאות. כולנו יודעים שסגל צעיר דורש סובלנות וזה ישתלם לנו בעתיד. רודג'רס מביא עמו חזון משהו שלא היה במועדון ואנו זקוקים לו נואשות. אני מקווה שישאירו אותו לשנים רבות. הוא השראתי והשחקנים אוהבים אותו מאוד.
אני מאוכזב קשות שלא מפריע לך שהקבוצה מפסידה ושאתה רוצה שהמאמן לא יצליח. 98% מהאוהדים אוהבים אותו ורוצים שיישאר, 98% מהמאמנים חשובים לקבוצה. המאמן הוא המנהל, המנהיג, מתווה הדרך אז אל תגיד לי שמאמנים לא חשובים- משפט פופוליסטי שלקוח מיציע העתונות.
כאן סובלים בכיף (:

חאפי 27 בדצמבר 2012

אני אוהד ליברפול משנות השמונים . אני לא אדבר על ההיסטוריה המהודרת של הקב' . שיא ההצלחות ( לפני הרבה שנים ) ליגת האלופות ןאח"כ גביע הליגה והגביע האנגלי וזה היה בתקופתו הטובה של בניטס ביחד עם שחקנים נהדרים מאוד שנמכרו בסכומים מכובדים מאוד . לצערי הכסף שהתקבל בוזבז על שחקנים ברמה בינונית ומטה , ואלה שהיו בינוני הם לא התאימו לשיטת המשחק של הקב' .
שחקני הבית והצעירים לא הצליחו להיכנס לנעליים הגדולות של השחקנים שעזבו בשונה מקבוצות כמו יונייטד וארסנל .

העונה אני צפיתי בכל המשחקים ששודרו . חלק גדול מהמשחקים ( תבדקו טוב טוב} שיחקנו מצוין . בהרבה משחקים רדף אחרינו ביש מזל גדול גדול גדול ולא לשכוח את המשחקים שהיו לנו עם הגדולות ולא נפלנו מהם בשום דבר . נוסיף על זה את טעויות שיפוט נוראיות שגזלו מאתנו המון נקודות . ואז נכנסנו ללופ של משחקים בינוניים שהשחקנים לא האמינו ביכולתם לנצח , סוג של אי אימון , תסכול…

יש לנו קבוצה מאוד צעירה ועם פוטנציאל . השנה ואולי שנה הבאה תהיה בינונית שבה נוכל להגיע למקום החמישי ומה שימתיק את הטעם המר מהעונה זה זכייה באחד הגביעים שנשארו לנו .המאמן הוא טוב מאוד וצריכים לתת עוד צ'אנס לעוד שלוש שנים לפחות .

לסיכום אני סבלני ואופטימי לעתיד אין לנו ברירה אחרת .
YOU WILL NEVER WALK ALON

א.ל 27 בדצמבר 2012

"If you can't support us when we draw or lose, don't support us when we win"
the great bill shankly

שגיא 27 בדצמבר 2012

אוי ואיזמיר, איזה טור הפוך על הפוך. לא יודע מאיפה להתחיל…
1. אתה כותב את הטור כאוהד ליברפול, אבל בעצם מתגלה כסה"כ לא יותר מאוהד הצלחות ("אם ליברפול לא מתחרה על אליפות מבחינתי היא יכולה להפסיד בכל משחק. קבוצה בשיפולי הצמרת או במרכז טבלה זה לא מעניין אותי)" – אזה לפחות אל תציג את עצמך כאוהד.
2. אתה טוען שעם דלגליש היינו מצליחים יותר. כנראה שיש לך זכרון קצר, או ליתר דיוק חורים בזכרון. מעבר לכך שמה שעבד בשנות ה-80 לא בדיוק יעבוד בהווה, עם דלגליש בעונה שעברה ליברפול הציגה כדורגל פשוט רע בדומה לתקופת הודג'סון, וזה התבטא גם בסטטיסטיקה ולא רק על המסך, בכך שאחוזי האחזקה הממוצעים בכדור היו מתחת לכל ביקורת, גם מול קבוצות חלשות. למה? כי השיטה היתה להעיף כדור לקארול. אז לפעמים זה עובד (ע"ע סטוק אתמול), אבל ברוב המקרים זה לא. השנה הכדורגל בחלק ההתקפי הרבה יותר טוב, ליברפול שולטת ברוב המוחלט של המשחקים וגם מגיעה למצבים. הבעיה היא שחוץ מסוארז אין אף מסיים קליני בקבוצה, וגם סוארז הוא לא בדיוק קליני. מעבר לזה אני גם נותן קרדיט לרוג'רס על קידום צעירים – עם דלגליש על הקווים לא היינו רואים את סטרלינג וסוסו מקבלים את הניסיון הכ"כ חשוב הזה כבר בגיל צעיר – אז כן, זה עולה בנקודות לפעמים, אבל זה הרבה יותר נעים לצפיה מאשר ג'ו קול, דאונינג ואדם אותם היינו רואים כל שבוע עם דלגליש על הקווים. אם לסכם את הסעיף הזה – לוקח את רוג'רס על פני דלגליש כל יום.
3. מאמן לא חשוב? אולי כשאתה ברצלונה ויש לך שחקנים שכ"א שווה 20 מיליון יורו לפחות. ברוב הקבוצות זה לא המצב, ושני מאמנים שונים יכולים להגיע למקומות מאוד רחוקים זה מזה בטבלה עם אותה הקבוצה. יש מספיק דוגמאות לכך.

ערן 27 בדצמבר 2012

תענוג לקרוא פוסטים כאלה, אחרי שנים של תסכול ובמיוחד כשצריך משקפת כדי לראות אתכם 8(!) נקודות מתחתנו, ואנחנו רק בכריסטמס.

עשר שנים של שקט, ועשירית מהתקציב שלכם, ומויס בנה את הקבוצה הכי יציבה מתחת ל4 הגדולות (ולא, בעשור האחרון אתם קבוצה גדולה רק בראש שלכם). מיתוס המאמן? לא מיתוס בכלל. הבעיה היחידה שלנו היא שפרגי כנראה יגנוב לנו אותו כמחליף.

בני תבורי 27 בדצמבר 2012

ערן,
כן ירבו לך תענוגות מסוג זה ורק זה.

ערן 27 בדצמבר 2012

תודה תודה, ולך עוד שנים רבות של תקוות גבוהות בתחילת העונה.

אני נוטה לפעמים לשכוח כמה שזה שיח פנימי כשאתם מדברים על ליברפול.
ובנימה טיפה יותר רצינית, אליפות אינסטנט עולה בפרמיירשיפ כ 400 מיליון פאונד ברכש, וגם זה לוקח שנתיים. אין לליברפול את הכסף הזה, וכנראה שגם לא יהיה בשנים הקרובות. אפילו לא את הכסף של צ'לסי. שלושת המנג'רים הותיקים ביותר במועדונים שלהם הם פרגוסון, ונגר ומויס, ושלושת המועדונים האלה רק הרוויחו מלהשאיר אותם לתקופה כ"כ ארוכה. ארסנל נפטרת מהכוכבים שלה כל שנה ועדיין היא קבוע באלופות, היונייטד לא תלויה באף שחקן, ופרגוסון גם יוכיח את זה לכל שחקן שחושב אחרת, והטופיז יושבים קבוע ממש מתחת לכסף הגדול. אתם רוצים לחשוב שבעוד שנה שנתיים אתם שוב מתמודדים כל האליפות, אם רק תביאו חלוץ ברמה עולמית? שיבושם לכם, אבל הדבר היחיד שיקרה הוא שתמשיכו להחליף מנג'רים כמו גרביים ותפנטזו על תהילת העבר.
ברנדן רודג'רס הוא מנג'ר מצויין, אבל זה ייקח לו לפחות 3-5 שנים להביא אתכם לאנשהו. הסיכוי שהקופ יתן לו את הזמן הזה שואף לאפס.

באבא ימים 27 בדצמבר 2012

החלפת מאמנים כמו גרביים איננה מאפיין של ליברפול. זה קרה פעמיים עם הודג'סון ודלגליש. בזמן הזה המועדון היה על סף פירוק והתחלפה הנהלה כך שאת העניין ניתן להסביר בראש ובראשונה בחוסר יציבות כללי.

הבעיה איננה הקופ. אם זה היה תלוי בקופ בניטס עוד היה מאמן. אוהדי ליברפול הם אוהדים מאוד סבלניים. החריג לזה היה הודג'סון והסיבה היא שהוא היה מינוי של פארסלו, אדם שלא נתפס כמי שטובת המועדון לנגד עיניו. אוהדי ליברפול לא דרשו את ראשו של דלגליש, זה הגיע מן ההנהלה, ולמען באמת היו לא מעט מחאות בעניין הזה מצד אוהדים.

קיש 27 בדצמבר 2012

מאמן זה תפקיד חשוב מאוד, ומי שלא עסק בספורט פשוט לא יבין את זה. כל האמירות של "עם הקבוצה הזו (כל קבוצה לצורך העניין) אפשר לקחת אליפות גם בטלפון" – היא אחת האמירות המטופשות, שאם אני לא טועה, נעשה בה שימוש על ידי אחד האנשים הטפשים (מי אמר שליימה…) בארץ.
מובן שספולסטרה הוא דוגמה חזקה לטיעון הזה, אבל גם בסיפור הזה יש כמובן הרבה "אבל" – למשל הצוות המקצועי שכולל בקבוצת NBA בערך 40 איש, למשל ההרכב המטורף שנבנה במיוחד ועורר כל כך הרבה עוינות, וגם היריבה הצעירה מדי בשביל אליפות, לצערי.
בכל מקרה – על כל דוגמה כזו של "אליפות בלי מאמן", יש אלף דוגמאות אחרות של קבוצות וסגלים שלא הצליחו לזכות בכלום עד שהגיע מאמן מסוים, וברגע שהוא עזב הקבוצה, בשינויים קלים בלבד, לא זכתה יותר בכלום.
ברצלונה, כמובן, היא יוצאת דופן גם במקרה הזה, אבל בארסה היא עוף מוזר בנוף הכדורגל העולמי, כי היא אשכרה מועדון שבנוי וחושב ומתנהל לטווח ארוך, וגם מספק קבלות.
בקיצור – מאמן זה ממש לא מיתוס, זה תפקיד מאוד משמעותי בכל קבוצה ובכל מועדון, ועדיין, יש פעמים שדברים פשוט לא מסתדרים. קוראים לזה, בעיני, דינמיות של עונה. וזה הדבר שבאמת יפה בספורט. דוגמה קלה: בעונה שעברה, באותו הזמן בערך, היגוואין ובנזמה היו כל אחד עם למעלה מ-10 שערים רק בליגה, ומן הסתם ריאל הייתה במקום הראשון. העונה, הם ביחד בקושי עם 10 שערים, גונסאלו בכלל פצוע, והליגה כבר אבודה. אלו הם דברים שאי אפשר באמת להסביר, וזה מה שקובע יותר מהכול בספורט. במקביל, אגב, דויד ויאה נפצע בדיוק לפני שנה, וגמר לבארסה את העונה, והיום יש לו כבר 7 שערים אני חושב, אפילו שהוא משחק מעט מאוד.

יובל 27 בדצמבר 2012

איך שאני רואה את זה לליברפול יש שתי בעיות עיקריות.. הראשונה והברורה מאליה היא מדיניות הרכש הכושלת. הם מתעקשים שנה אחרי שנה לבצע חיזוק רוחבי ז"א להביא מלא שחקנים בינוניים פלוס במקום שחקן או שתיים ברמה עולמית, ככה שבסופו של דבר הם גם שופכים עשרות מיליונים וגם לא באמת מתחזקים. הבעיה השניה שהם פשוט פראיירים, הם משחקים טוב, שולטים בכדור אבל אין רגל מסיימת. עם כל הכבוד לסוארז הוא לא חלוץ רחבה, הוא צריך מישהו חד לידו כמו קבאני או פלקאו. יכול שזה נובע גם מכך שהם פשוט לא מודעים למקומם, מעמדם השתנה והיום יש לפחות 5 קבוצות עם סגל טוב משלהם (2 מנצ'סטר, צ'לסי, ארסנל וטוטנהם). כדי להגיע למקום שהוא מעל מה ששווה הסגל שלך, דבר ראשון צריך להכיר מציאות ולשחק בהתאם גם על חשבון כדורגל יפה כביכול. לסיכום, דרוש מיליארדר עדיפות לאוליגרך רוסי, עם אינטרסים באנגליה ומלא כסף לשפוך.

יוסי 27 בדצמבר 2012

ואם רב"ש לוקח אליפות עם ק"ש תוך הצגת קבוצה מאומנת נטולת כוכבים ואז נוסע לקפריסין ולוקח קבוצת אמצע טבלה ורץ איתה בצמרת הגבוהה זה מרמז משהו על חשיבות המאמן???

ואיך זה שבית"ר ירושלים של יובל נעים נראתה מבולגנת והיום היא נראית כמו קבוצה?

לעניין ליברפול, צריך לזכור שליברפול משחקת עם שחקנים מאוד צעירים בקישור ובהתקפה
סוסו, סטרלינג, שלבי, ג'ו אלן, הנדרסון כולם עד גיל 22. ולדעתי לפחות שלושה יהיו שחקנים מובילים בפרמיירליג. (שימו לב שמלבד סוסו כולם בריטים – כמו שקני אוהב)

בקבוצת צמרת החבורה הזו הייתה משלימה סגל מנוסה ואיכותי, אצלנו הסגל רק מנוסה.

כולם כבר דשו בזה שהסגל נבנה לא נכון כאשר אין עומק באזור ההגנה ואין חלוץ ליד סוארז (זה אגב מוציא מהדעת) ובזה שלא הביאו שחקן אחד ברמה עולמית.

לחשוב שבמקום כל הנפלים שהביאו יכלו להביא את קבאני והומלס…

דורביץ' 27 בדצמבר 2012

איזה פוסט מביך. מה הקשר לעובדות? מה הקשר למציאות? מה הקשר ל"אני אוהד ליברפול"?

בורוביץ', אם אתה לא מסוגל לכתוב פוסט שקשור למציאות ומגובה בעובדות, פשוט -אל-.

עידן. 27 בדצמבר 2012

בורוביץ- לפני שנתחיל לדבר על העניין עצמו מעניין אותי לדעת בכמה משחקים מלאים של ליברפול צפית השנה?

dtnsgl 27 בדצמבר 2012

1. אל תשתמש בביטוי 'אנחנו' כשאתה מדבר על ליברפול. אבדת את זה כשרשמת את שלוש הנקודות האלה:
* "אני לא יודע אם אני עדיין אוהד ליברפול. מחד, אהבתי את הקבוצה הזו מאז שאני זוכר את עצמי. מאידך, כבר הרבה מאוד שנים אני גם שונא אותה." – דגש על זה שאתה כבר לא אוהד את הקבוצה, בטח לא חלק ממנה.
* "כי אם ליברפול לא מתחרה על אליפות מבחינתי היא יכולה להפסיד בכל משחק. קבוצה בשיפולי הצמרת או במרכז טבלה זה לא מעניין אותי." – כשהילד שלך (ואני יודע שאין לך) יקבל ציון כמעט טוב או בינוני תגיד לו שהוא לא מעניין אותך. לא שדין קבוצה כדין ילד, אבל אם אתה משתייך למשהו אתה איתו בכל מצב.
* "כי אני גם קצת שמח שהאיש שהובא במקום דאלגליש המפוטר לא מצליח." – כלומר הקבוצה לא בצמרת, כלומר היא לא מעניינת אותך (ראה נקודה קודמת). אתה שמח שהקבוצה לא מעניינת אותך.

————————–
ועכשיו, בהנחה שרק כתבת על מאמנים בכלל ורדג'רס בפרט, ולא כאוהד:
רודג'רס היה בסוונזי שנתיים והשאיר שם חותם של 10 שנים. לא צריך להיות המון שנים במועדון כדי להצליח. זה עניין של הקפיצה מאיפה שהקבוצה נמצאת לאן שהיא אמורה להגיע.
מאמן אחראי לכל דבר שקורה על המגרש ואליו באים בטענות או תשבוחות בכל מקרה.
רודג'רס אשם בהחלקות של השחקנים אתמול (וזה לא רק סקרטל בגול הראשון, זה גם סוסו 3 פעמים והנדרסון פעם אחת וסליחה אם שכחתי מישהו) ווילנובה זוכה בתשבוחות על שערים של מסי ועל מאזן ליגה פסיכי.
מעצם העובדה הזאת מאמן הוא קריטי – הוא בוחר שחקנים, שיטה, לחץ על יריב או מנוחה מתודית (חילופי שחקני מפתח, משחק איטי וכו').
גם אם חלק מההחלטות הינן ברורות מאליהן כמו להרכיב את מסי, כל אלה מסביבו הם לא ברורים – יש מאמן שילך עם פדרו שעובד קשה ויש מאמן שילך עם וייה שמבקיע.

כסיפוביץ 27 בדצמבר 2012

אני נאלץ להסכים עם הרוב החכם והשקט.
כאוהד ליברפול חשפת את עצמך כאוהד הצלחות וזהו.
באמת משפט נוראי.
גם אם אני אוהד את לבנטה אני אתכווץ כל הפסד.

דאלגליש היה אסון לליברפול.
תקציב עתק שהלך לפח.

ואם אני אוהד יונייטד אז במקרה זה יש חשיבות ענקית למאמן.

אבל כל פעם שאתה חוזר על המנטרות האלו רק רואים כמה ההבנה שלך בספורט היא בסיסית כמו כל אוהד כורסה ממוצע.

דובי מילר 27 בדצמבר 2012

האמת היא שאני פשוט מתבייש שאתה ואני "כאילו" אוהדים את אותה הקבוצה…אה, אתה בעצם לא…נרגעתי.

D! בארץ הקודש 27 בדצמבר 2012

hear hear

רועי מ 27 בדצמבר 2012

חברים להרגע.
בורוביץ לא הולך לשום מקום בטח לא ליונייטד או בארסה.
בורוביץ מתוסכל עד העצמות, ממש כמוני וכמו כל אחד שאוהד את הקבוצה(האם זאת באמת קבוצה או בודדים).

הסגל תסלחו לי עלוב. יש רק שחקן טוב עולמי אחד . סוארז לא חלוץ רחבה? בקופה הוא זכה בצלכות השערים לא או שהיה המצטיין. באייאקס הבקיע בצרורות. הוא פשוט צריך לפחות עוד חלוץ אחד לידו. צריך שני שחקני מרכז שדה ברמה הכי גבוה שיש. צריך ויינגר או מגן ברמה הכי טובה שיש. והבעיה שאין כסף להביא את זה.
לא משנה מי יגיע אף אחד לא יצליח.

הקבוצה עדיין בטראומה מהילסבורו לדעתי, כל עוד זה הדבר הכי חשוב אצל האוהדים(וטוב שזה חשוב וצריך להשאר כזה). אבל אישהו זה משפיע.
כמה פעמים אני אומר לעצמי יותר אני לא ראוה משחקים מה אני צריך את הסבל הזה?
אני זוכר אליפויות וגביע אירופה בסוף שנות ה 70 ושנות ה-80 העליזות ביותר. בתקופה שלא שנאתי את יונייטד כי עוד לא ידעתי שהם יריבה שלנו בכלל.
ואם הוא היה אוהד הצלחות הוא כנראה לא היה כותב כי זה לא היה אכפת לו בכלל.

ושאלה נוספת איך אפשר לכנות משיהו שהולך עם קבוצה גם אם מנצחת במשך שנים רבות כאוהד הצלחות? אם ילד בן 6 החל לאהוד את יונייטד בשנת 1992 האם הוא אוהד הצלחות? לא הרי הם לא זכו בכל שנה באליפות. אז תרדו מהסיפור של אוהדי הצלחות.

dtnsgl 27 בדצמבר 2012

הוא כתב בבירור שהוא אוהד הצלחות – תראה את הציטוטים שכתבתי 3 הודעות מעליך. אין קשר לכמה זמן הוא אוהד.
להיות מתוסכל זה דבר אחד, לרצות בכשלון הקבוצה זה דבר אחר. אפשר גם להחליט שאתה לא רואה את הקבוצה כי כואב לך, אבל לא כי זה לא מעניין

לגבי הילסבורו – הייתה לי מחשבה כזאת בעבר, ואני משער שזה נכון לגבי תחילת שנות ה-90, ביחד עם ההיעדרות מאירופה בגלל הייזל שהשפיעה מאוחר יותר. היום אני כבר חושב שזה לא משפיע על הקבוצה. האוהדים עדיין מתייחסים לזה אבל ההשפעה לא גדולה. את הלפידים של הילסבורו העבירו לגב וחזרו לסמל הפשוט.
הבעיה של הקבוצה מקצועית נטו. אין חדות, אין המשכיות. אבל מתפתחת שיטה, והיא תביא איתה ביחד עם עוד כמה שחקנים גם את האמונה, החדות וההמשכיות

אורליוס 27 בדצמבר 2012

אפרופו אייטיז – איפה איאן ראש איפה?

שחר 27 בדצמבר 2012

הירידות על בורביץ לא במקום,כתיבת פוסט זה מעידה עד כמה אכפת לו מהקבוצה.
בורביץ אתה צריך לזכור שגם היונייטד היו במצבכם הרבה שנים,וסופו של כל גלגל להתהפך.(לצערי)
מינוי רוג'רס הייה צעד נכון,הוא מנסה לשחק כדורגל מודרני,והכניס הרבה שחקנים צעירים להרכב הראשון.
הכדורגל של דלגליש הייה מיושן והתבסס על התלהבות.
למרות העליות והירידות ביכולת שלכם,אני חושב שאתם בכיוון חיובי.

יואב בורוביץ' 27 בדצמבר 2012

לכל המבקרים- אני יודע שעבור חלקכם (או כולכם) הגישה שלי פסולה (לפי טענת "קבוצה אוהדים בטוב וברע וכו'). הטענה הזו גם נכונה. אני נשאר אוהד ליברפול ואמות אוהד ליברפול. אבל אני גם שונא אותה. לעתים אהדה (ואפילו אהבה) מהולה בשנאה. לפחות בחוויית החיים שלי. והשנאה שלי כלפי ליברפול, אני חושב, מוסברת בטקסט. ואם לא אז אומר זאת שוב- אני שונא את ליברפול כי הקבוצה כושלת כל כך הרבה שנים. מישהו כאן אמר שאם לבן שלי יהיה כמעט טוב אז אתייחס כלפיו אותו דבר. ובכן, אם הבן שלי יביא ציונים לא טובים כלל לא אשנא אותו ואוהב אותו בדיוק באותה מידה. כי ציונים בבית הספר לא מעניינים אותי. אבל הצלחות במגרש הכדורגל, ובעיקר צורת משחק, בהחלט כן מעניינים אותי. מבחינתי ליברפול הוא הקבוצה המיתית עליה גדלתי ואותה אהבתי עד אין קץ. ליברפול של כדורגל מעורר השראה. אני לא מוכן לקבל ליברפול שאינה מעוררת השראה. זכות כל אוהד ליברפול אחר כן לקבל ליברפול כזו. לכן אני אומר שליברפול של מרכז טבלה או שיפולי צמרת לא מעניינת אותי כי מבחינתי זו לא מהות ליברפול כפי שאני הכרתי מילדותי ואותה אהבתי. מבחינתי ליברפול חייבת להיות תמיד הטובה ביותר ואם לא- אז לפחות לשחק כדורגל נפלא. אני חושב גם שתמיד קיימים בפניה הכלים לעשות כן. לכן האכזבה שלי ממנה כה גדולה. כי במשך שנים אנחנו קבוצה של רכש כושל וניהול כושל שמובילים בסופו של דבר לכדורגל כושל.
אז אני כמובן נשאר אוהד. אבל אני גם שונא. כשנחזור לשחק את הכדורגל של שנות ילדותי, אז רק אוהב.

דורביץ' 27 בדצמבר 2012

אוקיי, אם אתה אוהד או שונא או באמצע אתה צריך לפתור עם עצמך כי לכל אחד יש תסביכים משלו ולא אשפוט אותך על זה. אבל תסביר לי רק דבר אחד: למה אתה כותב את הפוסט הזה, שמקבל חשיפה של מאות/אלפי כניסות ביום, כשכל קשר בינו לבין עובדות, מציאות, כדורגל – מקרי בהחלט?
אני רואה בזה בעיקר זלזול בגולשי דה באזר או אלה שמגיעים לכאן דרך אתר ערוץ הספורט, מצפים לקרוא כתבה של "עיתונאי רציני" ומקבלים איזה גיבוב שטויות של ספק עיתונאי ספק מתוסבך. למה להשקיע בכתיבת פוסט שנשען על המציאות? הרי הרבה יותר קל לחיות במציאות הדמיונית שלך ולפלוט שטויות מהמקלדת, רק הסינון פה מקולקל ומישהו כמוך כותב פה טור. הרי בכל פורום אינטרנטי של אוהדי ספורט (או כדורגל בפרט) היית מתויג כטרול ומוקצה מחמת מיאוס. בדרך קוסמית, בארצנו אתה נחשב כעיתונאי.

dtnsgl 27 בדצמבר 2012

א. אתה בעצמך כתבת שאתה לא יודע אם אתה אוהד ליברפול. אז אל תצהיר שאתה תמות אוהד ליברפול.
ב.נניח ואני מקבל את הטענה שלך לגבי השנאה – אתה שמח שהיא לא מצליחה (במילים שלך). זה לא אוהד בשום צורה, גם אם לא אכפת לו מה קורה.
ג. לגבי הילד – כתבתי את זה כהקצנה ואני מקבל את מה שאתה אומר ע הציונים שלא הם החשובים, אבל ברחת מלתת תשובה. בזה ששללת את המניע לאכזבה/בינוניות של הילד לא פתרת את איך תגיב. אז בוא נקח את המצב לקיצוניות. הילד הוא ילד רע – גונב, מקלל, מרביץ. תתעלם ממנו?

שגיא 27 בדצמבר 2012

אתה רציני, תגיד לי? המילים שונא ואוהד די מנוגדות, אתה לא חושב?
אפשר להתעצבן על החלטות של מאמנים, בעלים ו/או שחקנים בקבוצה, אפשר להתאכזב ואפשר להגיד לעצמך "למה לעזאזל אני עושה את זה לעצמי", אבל משמעות האהדה לקבוצה, אהדה אמיתית, היא להיות נאמן למילה הזאת כל הזמן, גם כשכועסים ומאוכזבים וממורמרים. ברגע שאתה מצהיר שלא אכפת לך מהקבוצה כשהיא לא מצליחה, אתה באותה מידה יכול להצהיר שאתה לא אוהד של הקבוצה.

ניינר 27 בדצמבר 2012

יואב, לידיעתך, וילאש בואש לא רק נראה כמו סוג של אידיוט-הוא אידיוט גמור

באבא ימים 27 בדצמבר 2012

אני יכול להבין מצב נפשי של אוהד שיחסו לקבוצה נע בין שנאה לבין אדישות. אני לא אשפוט את זה. אני יכול גם לקבל טענה לפיה כל האוהדים שהמחבר פגש רצו שרפא יעזוב היות שזו נגזרת של ניסיונו האישי של המחבר. אני יכול גם להסכים לקביעה שליברפול של סוף שנות השמונים היתה קבוצה נפלאה לאו דווקא בגלל דלגליש. אבל בזה נגמר העניין.

ראשית, העובדה שליברפול היתה קבוצה גדולה בסוף שנות השמונים לאו דווקא בגלל דלגליש כן מהווה עדות לחשיבותו של המאמן, אלא שהמאמן במקרה הזה הוא בוב פייזלי. המערכת והשיטה שהוא בנה ושכלל לאחר שנקלי נשאה את עצמה. המנגנון היה קבוע, שחקנים חדשים עברו תהליך מסודר של השתפשפות במילואים והכל דפק כמו שעון. השיטה גם כללה החלפת שחקנים ברגע שהחלה הירידה בכושרם. אם תשאל את סונס – דלגליש לא עשה את זה. לאחר דלגליש בא ופתאום הכל קרס, אבל זה לא היה מקרי. המאמן הגדול כבר יותר מדי זמן לא היה בסביבה.

כשאתה רואה את ליברפול של היום בהשוואה לליברפול של בניטס, אתה מתחלחל. היות שליברפול של היום איננה פחות עשירה מליברפול בתקופת מורס או בתקופת גועל ונפש, ברור שההבדל הוא בטביעת האצבע של מאמן. אני הייתי ואני עדיין תומך גדול של בניטס אלא שהפעם לשם שינוי אינני מגן דווקא עליו אלא על העיקרון שמאמן צריך זמן כדי להטביע את חותמו.

העובדה שכדי שקבוצה תצליח הוא צריך זמן היא הוכחה מובהקת לחשיבותו של המאמן. אם הוא היה מיותר זה ממש לא היה משנה כמה זמן נותנים לו.

הטענה לפיה קני פוטר בגלל שהבעלים חיפשו מישהו צעיר ועדכני, היא טענה מטעה מכיוון שהיא נכונה בחלקה אבל מפספסת את העניין. הבעלים רצו מישהו צעיר ועדכני לא כי מאמן אינו חשוב אלא דווקא כי הם חשבו שמאמן מאוד חשוב והם רצו מאמן שיהיה לאורך זמן. זה גם התאים למודל שהם יישמו ברד סוקס עם תיאו אפשטיין. ההצלחה היחסית של קני בתפקיד מנהל זמני טרפה את הקלפים וחייבה אותם למנות אותו למינוי של קבע בניגוד לפילוסופיה היסודית שלהם. קני פוטר כי הבעלים איבדו את האמון בו משני טעמים עיקריים – הרכש הכושל, והאופן בו ניהל את פרשת סוארס. הכישלון הזה החזיר אותם לפילוסופיה היסודית שלהם. אתה יכול לקבלת טעויות ממאמן צעיר שיהיו בלתי נסלחות אם הן נעשות ע"י מאמן ותיק.

באבא ימים 27 בדצמבר 2012

לאחר דלגליש בא = לאחר דלגליש בא סונס

יואב בורוביץ' 27 בדצמבר 2012

אין ספק שליברפול של השנים האחרונות, ובמיוחד השנה, אבל באמת של כל השנים האחרונות, גורמת לרפא בניטס להיראות כמו גאון. ועדיין, בזמן בניטס הייתה עליו ביקורת לא מבוטלת. ובשנה-שנתיים האחרונות שלו הביקורת הייתה ממש חריפה וגורפת. אז מה זה אומר? שבניטס אכן היה גאון. לא. הוא היה טוב ומצליח יותר מהמנג'רים שבאו אחריו. ועדיין לא מספיק טוב ו/או מצליח לסטנדרטים של רבים מאוהדי ליברפול. אני לא רוצה שהסטנדרטים הללו ילכו לאיבוד. לכן אני גם לא רוצה את בניטס חזרה. הקבוצה שלו שיחקה טוב במשחקים רבים אבל היא לא מספיק התעלתה ובעיקר היו לו לא מעט החלטות לא טובות והגנתיות שמנעו מאיתנו להיות ליברפול כפי שאנחנו רוצים להיות.
ובנוגע לענייני הבן (שאין לי)- אני חושב שהורה צריך לאהוב את הילד שלו בכל תנאי. לא משווה בין ילד לבין קבוצת כדורגל. גם אותה אוהבים בכל תנאי אבל אפשר גם לשנוא אותה כשהיא מאכזבת כל כך הרבה שנים. כמובן שגם אפשר לא. אגב, יש גם הורים ששונאים את הילדים שלהם. זו תופעה עצובה אך היא בהחלט קיימת. אני יודע שלא אשנא את הבן שלי אם הוא ייכשל. להיפך, אוהב אותו יותר. כנראה שעם קבוצת כדורגל זה שונה מבחינתי. בעיקר כאשר ראיתי במשך שנים רבות (והיו אלה השנים המעצבות) את הקבוצה משחקת כדורגל נשגב. לכן אני קצת שונא אותה כאשר שנים רבות כל כך היא לא מצליחה בטיפשותה הרבה לשחזר את אותו כדורגל נשגב. יותר מעשרים שנים בלי אליפות לליברפול? זה לא מתקבל על הדעת. וזה גם לא צריך להתקבל על אוהדי הקבוצה- כך לפחות אני מרגיש.

באבא ימים 28 בדצמבר 2012

ראשית פספסת את הנקודה שלי. למרות שאני סבור בניטס הוא מאמן מצויין (לקחת שתי אליפויות נגד הדואופול לא הולך ברגל), הנקודה שלי היתה שלא ניתן להגדיר את רוג'רס ודלגליש ככשלון פשוט כי בניגוד לבניטס לא היה להם זמן.

מעבר לזה אני מצטער. אני לא מבין איזה הלך רוח יכול לגרום לאוהד כדורגל (לא אוהד לוברפול, אוהד כדורגל) לייצר את המשפט הבא:

"בעיקר כאשר ראיתי במשך שנים רבות (והיו אלה השנים המעצבות) את הקבוצה משחקת כדורגל נשגב. לכן אני קצת שונא אותה כאשר שנים רבות כל כך היא לא מצליחה בטיפשותה הרבה(!) לשחזר את אותו כדורגל נשגב"

המחשבה לפיה צריך להיות טיפש כדי לא לשחק כדורגל נשגב מדהימה אותי. כדורגל נשגב הוא נחלתם של שברי אחוזים מהעוסקים במקצוע. יש הבדל בין לצפות לסטנדרד הזה לבין לקרוא למי שלא מצליח לעמוד בסטנדרד הזה טיפש. כי אם ליברפול טיפשה הרי ש = 99.99% מעולם הכדורגל טיפשים, מה יגידו אוהדי כל יתר הקבוצות? ידורגל נשגב זה משהו שצריך להרוויח אותו. לא משהו שרשום על שמך בטאבו רק כי אנשים שלבשו את אותה חולצה כמו שאתה לבשת שיחקו אותו פעם.

אולי תפסיק להרגיש ותתחיל לחשוב. או שגם זה אוברייטד בעיניך.

יוני 28 בדצמבר 2012

דווקא רוג'רס הוא דוגמא קלאסית לכמה שמאמן כן חשוב, עם קבוצת ליגה שלישית (באמת, חלק מהשחקנים שם עם הקבוצה עוד מהליגה השלישית) הוא סיים לא במקום האחרון, כבר הישג.

תראה גם את אלי גוטמן ומה שהוא הוציא מהפועל ת"א בליגת האלופות, אותם שחקנים, 2 סיבובים, 2 הפועל תל אביב שונות לגמרי.

מה שכן, ברמות הגבוהות הכסף צועק(!!!) וגם פרגי, מוריניו, ונגר ומי לא ביחד לא יצליחו לגרום לליברפול להתחרות בסיטי וביונייטד.

בהצלחה שנה הבאה, אולי תזכו באיזה גביע..

אביאל 28 בדצמבר 2012

איציק – בקשר למוריניו, כמו שכתבו כאן, השנה השלישית זה בהחלט המצאה עיתונאית. נמשיך מכך שגם אם ריאל היתה צוברת נקודות כמו בעונה שעברה שבה היא שברה את שיא הנקודות אם אני לא טועה, היא עדיין היתה רחוקה מברצלונה, שבכל העונה הזאת הפסידה רק שתי נקודות וזה גם היה מול ריאל.
נמשיך בכך, שמוריניו לא פירק שום חדר הלבשה שהוא עזב, לא בפורטו, בטח לא בצ'לסי וגם לא באינטר, זה שבריאל (שאני אוהד שלה) יש כמה שחקנים ששמים את עצמם מעל הקבוצה (כמו ראמוס, שאותו אני מאוד אוהב דרך אגב) זה כבר עניין אחר, אצל מוריניו (כמו אצל פרגסון) אין את המשחקים האלה בחדר ההלבשה, בדיוק בגלל זה אין פילוגים בחדר ההלבשה שלו. אצל צ'לסי זה קיצוני עוד יותר, אותו סגל שהוא בנה המשיך להנהיג את צ'לסי שנים אחרי העזיבה וההוכחה הסופית לכך היתה הזכיה בליגת האלופות בשנה שעברה שאלו שהובילו אותה היו השלד של מוריניו.
בנימה זו, נתפלל לחזרתו של המיוחד לגשר במקרה בו הוא יעזוב את ריאל בסוף העונה (בתקווה עם ליגת האלופות).

יאיר אלון 28 בדצמבר 2012

גדול בורוביץ'

יניב 28 בדצמבר 2012

חומר למחשבה – ההבדל בין ד.נ.א של קוף לזה של אדם הינו 3%.
האם יכול להיות שמאמן ש"רק" משפיע ב 3% יכול להפוך קבוצה בינונית לאלופה??
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים!

Comments closed