אלוף

Picture 44

 

לא חשבתי שאי פעם אשמח בניצחון של ריק פיטינו.

הוא בדיוק מסוג הפרסונות שאני לא אוהב. חלקלק וכזה שכל הזמן נותן לך תחושה שהוא מוכר לך משהו, גם במחיר של לא לומר אמת.

כשחייתי בבוסטון הוא הגיע לעיר כמשיח לאחר האליפות עם קנטאקי, אך די מהר אוהדי הסלטיקס והתקשורת בבוסטון החלו לשנוא אותו. בדיוק מהסיבות שציינתי. וגם- הסלטיקס תחת הדרכתו היו קבוצה כושלת (למען ההגינות, הם כשלו גם במשך לא מעט שנים לפניו).

כשעזב את בוסטון לאחר כמעט ארבע שנות כשלון עם הסלטיקס אני זוכר שלא הציעו לו יותר מדי ג'ובים. קצת מכללות התעניינו. בכל זאת- פיטינו הוליך את פרובידנס הקטנה לפיינל פור כבר בגיל 34 ולאחר מכן רשם תקופה קצרה ומוצלחת למדי בניו יורק ניקס ולאחר מכן החזיר את מכללת קנטאקי לגדולתה. הוא גייס שחקנים מעולים, הצליח לקדם אותם, וזכה עם הווילדקאטס באליפות לאחר הפסקה של 18 שנים.

פיטינו עדיין היה שם. אבל הכשלון הצורב בקבוצת הכדורסל המקצוענית היוקרתית בעולם פגע בו מאוד.

לכן פיטינו חזר ללואיוויל, קבוצה שהיא סוג של בני יהודה מול קנטאקי שהיא מכבי תל אביב של מדינת הלואו לייפס הזו שחולה יותר מכל אחת אחרת על קולג' הופס.

פיטינו קיבל בלואיוויל כסף לא רע בכלל- זה תמיד היה מאוד חשוב לו- ועדיין, היה בחתימה בלואיוויל מן ההשפלה עבור שם כל כך גדול.

אלא שפיטינו הצליח להתרומם מן המשבר. הוא שדרג את איכות השחקנים שהגיעו ללואיוויל אך לא באופן קיצוני. עדיין, המכללה הזו לא מגייסת כוכבי על. יש לפחות 20 מכללות שמגייסות כוכבי תיכונים גדולים יותר מלואיוויל.

אבל כהשחקנים כבר מגיעים לקמפוס בלואיוויל הם מקבלים את אחד ממורי הכדורסל הטובים ביקום. לא בכדי פיטינו לא הצליח בסלטיקס. כי ב-NBA אתה הרבה פחות מורה, והרבה יותר מנהל כשרונות. כמאמן, אתה בעמדה די מוחלשת כאשר גם הג'נרל מנג'ר, גם השחקנים הבכירים, וגם הבעלים יותר חשובים ממך בהיררכיה. אתה קודם כל חי על חסדי הטאלנט שה-GM והבעלים דאגו להביא לך.

בבוסטון היו לפיטינו את פול פירס ואנטוואן ווקר הצעירים והמאוד מוכשרים, אבל לשניהם היה גם אגו גדול ובכל מקרה לא היה בקבוצה מספיק כשרון כדי להצליח. ולפני שהוא הגיע לבוסטון כתב פיטינו את הספר "Success Is A Choice". זה אדם שקם בבוקר ומנסה בכל דרך למכור הצלחה. לכן היה לו כל כך קשה בבוסטון, כי בסופו של דבר יש גבול לכמה אדם יכול לגנוב דעת- והאמינו לי שפיטינו ניסה. די מהר נדבק לו הכינוי "קואץ' פינוקיו".

אבל הקולג'ים זו סביבת עבודה שונה לחלוטין. קודם כל, אין התקשורת המטורפת שיש לקבוצה כמו הסלטיקס בעיר צינית ואכזרית כמו בוסטון. שנית, לשחקנים בקולג'ים יש הרבה פחות אגו. הם הרבה יותר ניתנים לעיצוב. בעיקר, כאשר סגנון המשחק של פיטינו דורש הקרבה עילאית הנחוצה לשמירת הלחץ.

פיטינו הוא בעיני גדול מורי שמירת הלחץ. זה הבסיס למשחק שלו- פרס חונק בעיקר אחרי סלים אך לעתים גם לאחר החטאות. גם שמירת חצי המגרש של הקבוצות של פיטינו מעולה, וגם ההתקפה תמיד אינטיליגנטית וקבוצתית, כאשר הוא תמיד אפשר לשחקנים שלו לזרוק שלשות.

הרבה מהאלמנטים הללו מתאימים ל-NBA למעט הדבר שעליו הכל נבנה- שמירת הלחץ.

*

אז בלואיוויל הצליח פיטינו די מהר לבנות תלכיד שכמעט מדי שנה מציג קבוצה אובר-אצ'יברית- כזו ששומרת נהדר ושורטת וגם משחקת אינטיליגנטי בהתקפה. לכן הוא הביא את הקארדינלס שלו ל-3 פיינל פורים בעשור האחרון- הישג לא פחות מנפלא.

והיום לפנות בוקר הוא גם הוליך אותם לתואר הגדול מכולם- זה ש-365 קבוצות נאבקות עליו מדי שנה: אלופת ה-NCAA!

זה קרה יום לאחר שפיטינו, המאמן היחיד בהיסטוריה שהוליך שתי קבוצות לזכייה ב-NCAA, נכנס להיכל התהילה.

לכאורה, זה זמן לפרוש. למעשה, פיטינו כל כך אוהב כדורסל ואוהב לחנך גברים צעירים שאני בספק אם הוא מסוגל לפרוש כשהוא בשיא אונו.

תביאו את מדריד (אלון רייכמן)
אחרי הדרבי לקראת עוד נצחון על בני יהודה (תולעת)

18 Comments

ניינר 9 באפריל 2013

איך אתה אומר על מדינה שמייצרת כל כך הרבה וויסקי איכותי שהיא מדינה של לואו לייפס? אם כבר אינדיאנה היא מדינה של לואו לייפס שחולים על קולג' הופס

יואב בורוביץ' 9 באפריל 2013

הביטוי לואו לייפס ניתן בצחוק ואף בחיבה די גדולה.

ניינר 9 באפריל 2013

איך אתה מכנה מדינה שמייצרת כל כך הרבה וויסקי איכותי מדינה של לואו לייפס? אם כבר, אינדיאנה זו מדינה של לואו לייפס שחולה על קולג' הופס או הופס בכלל

שמיל בן זיוותית אלוף העולם בסנוקר לאיטרים 9 באפריל 2013

פיטינו הוריד לי כמה שנות חיים עם ההחלטות שהוא עשה שהוא הגיע לסלטיקס. מי שלא יודע מי כמה הוא שילם לטרוויס נייט ואנדרו (מי?) דה קלרק, עדיף שלא יבדוק. הוא בחר את ג'ו ג'ונסון וצ'ונסי בילאפס בדראפט רק כדי לעשות עליהם טרייד אחרי חצי עונה. בטריידים האלו אגב הוא הביא את קני אנדרסון בסוף שנותיו הטובות, רודני רוג'רס וטוני דלק.
לזכותו יאמר שהוא בחר את פול פירס והצליח להתאפק משלוח אותו מיד בטרייד תמורת סלבה מדבדנקו. הוא גם היה יכול להיזכר אחרת אם כדורי הפינג פונג שהיו אמורים להביא את טים דאנקן לא היו הופכים לבחירה שלישית שנהפכה לרון מרסר.

גיא 9 באפריל 2013

זה מעיד על כך לא מעט, שאם היה צד "אשם" בשידוך עם בוסטון, זו הייתה העירתקשורתשחקניםאוהדים, שכמו שציינת הם די אכזריים, ולעיתים גם טיפשים א-לה תקשורת הספורט בישראל.
Present Company Excluded.

גיא 9 באפריל 2013

אה, ועוד דבר. פיטינו מה ל'שות, עם החליפות (ולעיתים לבנות, וואו), והג'ל בשיער לא יכול שלא להיראות כמו נחש חלקלק, אתה די דורש את זה אם אתה מתלבש כך.
אני זוכר שלפני כמה שנים הוא הואשם במשהו, אבל לא זוכר במה, וגם עצלן מכדי לגגל. אבל לא משהו נעים. ובמסיבת העיתונים הוא אמר משהו כמו
You guys are here bothering me with these accusations, on the day Teddy Kennedy died…
והוא ממש הביא לי את הסעיף, לטעמי אדם שמדבר על מוות של אדם אחר כדי להמעיט באשמת עצמו זה סוג של טינופת. בסופו של תהליך הוא זוכה מכל ההאשמות. לא יודע איך לשפוט, האם באמת כ"כ כאב לו על מותו של טדי קנדי שהוא לא יכל להתאפק, או, הוא פשוט מאלו שיזרקו כל קלף לשולחן כדי להראות מסכנים. לא אופתע אם הוא מן הסוג השני.
אך היות ואני בארה"ב , וכאן זכאים כל עוד הוכחת כאשם (לא ע"י בית המשפט חלילה, אלא ע"י העיתונות), נותר אלא לדון אותו לכף זכות.

red sox 9 באפריל 2013

הוא הואשם בתלונה שקרית ע"י אישה שנכנסה על זה לכלא. התגובה שלו הייתה לגיטימית לגמרי והכוונה במשפט על טד קנדי הייתה שלעיתונאים בטוח יש משהו יותר חשוב לסקר מאשר ההאשמות השקריות נגדו.

אני תמיד אהבתי מאוד את הכדורסל שהקבוצות של פיטינו שיחקו וזה הדבר היחיד שחשוב. מי שרוצה להתעסק בתדמית ובחליפות, שילך לחלק דרקונים בטלביזיה.
היחיד שלקח 3 קבוצות לפיינל פור.
היחיד שלקח אליפות עם 2 קבוצות.
אחד היחידים שאפשר לזהות את טביעת היד שלו בכל רגע נתון במשחק.
ענק אמיתי.

ניצן פלד 10 באפריל 2013

תגובה גדולה, רד סוקס.
הצחקת אותי מאוד עם הדרקונים!

ואתה לא יכול להיות צודק יותר לגבי טביעת האצבע במשחק.

גיל 9 באפריל 2013

אישה ניסתה לסחוט אותו אחרי שהוא בגד באישתו.

אורי הברווז 9 באפריל 2013

זה השבוע של פיטינו:
אליפות עם לואיוויל אתמול
היום הוא התקבל להיכל התהילה של הכדורסל
הבן שלו חתם אתמול בתור המאמן הראשי של אוניב' מינסוטה
ובנוסף להכל, בשבת האחרונה, הסוס גולדנסנטס, שפיטינו הוא בעלים חלקיים שלו, זכה בסנטה-אנה דרבי.

לא רע, ריק.

Talo 9 באפריל 2013

בסופו של יום במשחק כדורסל מעולה בין 2 הקבוצות הכי טובות בקולג׳ים ההבדל העיקרי ביין שתיהן היה ניהול המשחק של פיטינו.
וחוץ מזה שאני מעדיף אותו כאישיות בכל יום עפ coach k המלוקק ומדושן העונג.

גיל 9 באפריל 2013

צודק לגמרי. אנשים אוהבים לשנוא אותו אבל הוא מאמן מצוין וכעת הראשון שהשיג שתי אליפויות עם שתי מכללות שונות. והגמר אתמול היה הכי טוב שראיתי בעשור האחרון וכנראה יותר מזה.

עמית ג 10 באפריל 2013

סוף כל סוף כותבים פה על מארץ׳ מאדנס.
בתור וולוורין היה קשה, בייחוד איבוד היתרון והדקות האחרונות, אך קרדיט איז דיו. פיטינו עשה בית ספר לביליין והוא הסיבה העיקרית שלואיוויל לקחו. גם כן ביליין, במחצית הוא החמיא לשחקנים על המשחק והתלהב ממגוון ההפתעות שסיפקה המחצית הראשונה. זאת לאחר איבוד יתרון של 12 נק׳ בדקה וחצי. יופי קואץ׳ בנית מחדש את הפרוגרם, אולי תביא עוזר שיודע לנהל משחק.

c web 10 באפריל 2013

אני עדיין זוכר את החמישיה הצעירה שהוא העלה במשחק הפתיחה שלו כמאמן הסלטיקס נגד הבולס. בילאפס, מרסר, פירס, ווקר ונראה לי וולטר מקארתי או משהו. הם ניצחו וכולם דיברו על זה שהנה פיטינו בנה קבוצת קולג'ים ב NBA, ניצח כבר את ג'ורדן והשמיים הם הגבול.
ההמשך אני מניח ידוע לכולם אבל בתור מישהו שלא ממש מכיר את כדורסל המכללות זו הייתה פעם ראשונה שבאמת יצא לי להכיר את פיטינו.
אני שמח שהוא הצליח לחזור לבמה המרכזית(בערך) וגם ליצור תקדים של לקחת אליפות עם 2 קבוצות שונות למרות שחבל על מישיגן. עד שאפשר היה לתפוס את חברי הפאב פייב ביחד עם מצלמה אחת זה שוב פעם נגמר בהפסד

נחשון שוחט 10 באפריל 2013

אי אפשר להתווכח עם הגעה לפיינל פור עם ארבעה מכללות שונות, בארבע עשורים שונים, עם שחקנים שונים ובתנאים שונים. אי אפשר להוכיח מעבר לכך את משמעות המאמן.

לכן אני גם מסכים שהסיפור של פיטינו ממחיש את ההבדל בין משמעותו ותפקידו של המאמן במכללות לעומת ה – NBA. כדורסל קבוצתי שיכול לחפות על היעדר יתרון מוחלט בכשרון, לעומת כדורסל שנוטה באופן חזק לאחד על אחד.

אחלה פוסט.

ש. בן ד. 10 באפריל 2013

המעבר מהקולג'ים ל-NBA לעתים בלתי אפשרי (הגדרת את זה מעולה – ההבדל בין ללמד כדורסל ללנהל כוכבים) – ולראייה רק מאמן אחד בהיסטוריה (לארי בראון) זכה גם במכללות וגם באליפות NBA (וגם זה אחרי שאייברסון לימד אותו כמה וכמה שיעורים באיך להיות מאמן מקצוענים…).

אני חושב שפטינו הבין לפני כולם שאין לו שום סיכוי להתחרות בפיל ג'קסונים של העולם בנשק שלהם ולכן אסף שחקנים (גם בניקס וגם בבוסטון) שהם אובר אצ'יברים במהותם (ויודעים את זה), אבל בעיקר יש להם הרבה מה להוכיח. הבעיה היחידה הייתה שזה לא הספיק ל-NBA של שנות ה-90 ואילך…

וסתם אנקדוטה, לג'ון קאליפרי (מאמן שאני פחות אוהב אבל היה לו סיכוי יותר גדול להצליח במקצוענים) גם יש את אותו הישג – פיינל פור עם 3 קבוצות שונות, רק שאף אחד לא סופר אותם כי הם "נמחקו" מההיסטוריה בגלל עבירות גיוס של מרכוס קמבי ודרק רוז (מה שכמובן לא ימנע ממנו להגיע להיכל התהילה בעתיד בדיוק כמו ג'רי טרקניין…)

red sox 10 באפריל 2013

קודם כל זה נכון כמובן שקאליפרי לקח 3 מכללות לפיינל-פור, ואני מתקן את תגובתי מלמעלה.
אישית, מעולם לא התחשבתי ב"מחיקה מהספר" של משחקים, תוצאות והישגים (במכללות, באופניים ובכל ספורט אחר). לא מעניין אותי כמה זה "מוסרי". תקנסו אותו במיליונים, תשעו אותו לכל החיים, מצידי תכרתו לו את האשכים כעונש (לא רלוונטי במקרה לאנס ארמסטרונג) – אבל אל תספרו לי שהוא לא לקח אליפות או לא ניצח מירוץ שראיתי אותו מנצח במו עיני.

ואת זה אומר גדול שונאי ארמסטרונג ואחד שהפרצוף של קאליפרי עושה לו בחילה כבר שנים.

ש. בן ד. 11 באפריל 2013

לפחות פאטינו עשה את זה ראשון…

לגבי המוסריות – בתור אוהד בייסבול מושבע אני חושב שתסכים איתי שהכניסה של קאליפרי (או טארקניאן השנה) להיכל התהילה זה משהו שניתן להימנע ממנו…

אגב קאליפרי, אני חושב שהה-NCAA החזירו לו את הקריירה ברגע שביטלו את חוק הגיוס 5/3 (סה"כ 8 שחקנים חדשים בשנתיים, מקסימום 5 בשנה) – הוא חי מזה ששחקני וואן אנד דאן באים למכללות שלו (לעונה הבאה מגיעים אליו 8!!!! שחקנים שמדורגים במאייה הראשונה בארה"ב) במקום לבנות קבוצות לאורך זמן כמו שמאמן מכללות צריך לעשות ("ללמד כדורסל").

Comments closed