גולדן סטייט אוף מיינד

images (6)

חששתי משני לילות רצופים שבהם אראה משחקים קשים מאוד לצפיה. אתמול היה סיוט בממפיס-OKC. הלילה זה התחיל כך עם גולדן סטייט- סן אנטוניו. אפילו העדפתי לראות את גמר היורוליג. אבל ראיתי בביתו של חברי הטוב שתועבות כמו הכדורסל האירופי הן מתחת לסף הקבלה שלו. אז התמקדנו רק ברבע האחרון של המשחק בלונדון (מלך ספאנוליס ובכלל אולימפיאקוס. קבוצה כל כך קבוצתית שניצחה בצדק רב ועל הדרך המחישה כמה הכדורסל האירופי תקוע בשנות ה-70 מבחינה אתלטית ולעתים גם מבחינת תחכום. ועדיין, יופי של ניצחון). אבל לפני הרבע האחרון ומייד אחריו היינו כל הזמן בגולדן סטייט.

דניאל זילברשטיין אמר כל הזמן שהמשחק קשה לצפיה. לגמרי צדק. שימי ריגר, לצערי, לא מסוגל לומר מילה רעה על ה-NBA. יש גישה כזו בארץ- בחיים אל תגיד מילה רעה על משחק שאתה משדר או מפרשן כי אז אולי הצופים יעזבו. לדעתי זה בדיוק ההיפך. אנשים מעדיפים לשמוע את האמת שלה הם גם כך מודעים. הפרשן היחיד שבאופן קבוע היה אומר דברים רעים על משחקים שפירשן הוא איל ברקוביץ' כאשר גם שלמה שרף עושה זאת לעתים קרובות. זה לבד לא הופך פרשנות לטובה, אבל לפחות אתה יודע שלא גונבים את דעתך.

נחזור לפלייאוף ה-NBA- רואים בו יותר מדי כדורסל בינוני ומטה ולפרקים אף חלש. וכך גם היה מרבית המשחק הערב באזור המפרץ. אלא שככל שהוא התקדם הדרמה התעצמה וגם הרמה השתפרה. בסיום היתה זו הופעה הירואית של הרכז המחליף ג'ארט ג'אק והרוקי הריסון בארנס והסנטר אנדרו בוגוט בהגנה (על דאנקן) שנתנו את הניצחון לווריורס. למרות שסטף קארי היה פצוע ועד פתיחת המשחק לא היה בטוח אם בכלל ישחק, ולמרות משחק חלש של קליי תומפסון (ממש עד הסוף).

בנוגע לסן אנטוניו יש לי שתי שאלות לחברי ניצן פלד (נוסחת פלד), איש מקסים וכותב מצוין שגם בקיא מאוד בסטטיסטיקה. ניצן, אנא בדוק האם היתה בהיסטוריה קבוצה עם 3 הול אוף פיימרים שלא זכתה באליפות 6 שנים ברציפות? ואנא בדוק מה התפוקה של טים דאנקן ברבע הרביעי במשחקי הפלייאוף בשש השנים האחרונות (לעומת שלושה הרבעים הראשונים). התחושה שלי היא שנמצא ירידה די דרמטית בתפוקת הסנטר המונומנטאלי.

התחושה בסיום משחקים כבר יותר מדי שנים היא שהספרס לגמרי מסתמכים על פארקר ובעיקר על ג'ינובילי. זה לא רע בכלל, אפילו מצוין. אבל עובדה- כבר כמעט שש שנים שהקבוצה הזו לא מצליחה אפילו לזכות באליפות המערב.

ולמרות הכל, עדיין יש לי הרגשה שהיא תזכה העונה (והלוואי הלוואי שאני טועה). אבל אם הספרס יזכו זה לא בגלל עוצמתם יוצאת הדופן, אלא בגלל ש-OKC חירבה עצמה (עם הטרייד של הארדן) ואחר כך גם נאלצה לחוות פציעה של הסופרסטאר ווסטברוק, וגם ממפיס פגעה בעצמה עם הטרייד של רודי גיי (מה בדיוק עושים המחליפים שלו טיישון פרינס, אד דייויס ואוסטין דיי?)

אז כסוג של ברירת מחדל, סן אנטוניו פייבוריטית לזכות במערב. ומי יודע, אולי היא אפילו תתן פייט אדיר למיאמי בפיינלס. בכל זאת, שלושה הול אוף פיימרים כאלה לא הולכים ברגל.

אבל בינתיים תנו לי להינות מהווריורס, קבוצה בינונית לחלוטין במהות (שישית במערב) שמצליחה עם קארמה, התלהבות וקהל נפלא (וגם עם כשרון) להיות הפתעת הפלייאוף עד כה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

סקולסי פורש
אושר אקספרס

67 Comments

גיל 13 במאי 2013

לגבי השאלה שלך, בוסטון סלטיקס עם בירד, פאריש ומקהייל אחרי האליפות האחרונה שלהם ב86 (חלק מהזמן היה להם גם האל אוף פיימר רביעי).

וממפיס קבוצה מצוינת שיכולה להגיע לגמר, אתה סתם מזלזל בה. הטרייד על גיי עשה לה רק טוב.

אריאל גרייזס 13 במאי 2013

אני לא חושב שאתה יכול ממש להשוות. שלושת השחקנים האלו היו בדעיכה נוראית בשנים האחרונות שלהם, קווין מקהייל אף פעם לא התאושש מהפציעה בפלייאוף של 87.

יריב 13 במאי 2013

בכלל לא בטוח שמאנו ג'ינובילי היה נכנס להיכל רק על סמך מה שעשה ב NBA. הוא ייכנס, כי לוקחים בחשבון גם את מה שעשה עם הנבחרת וגם את הזמן לפני שהגיע לNBA. האמירה "שלושה שחקני היכל התהילה" היא ממילא פשטנית מאוד.

גיל 13 במאי 2013

הוא לא צריך להכנס להיכל התהילה על סמך המשחק שלו בנבא בלבד. זה היכל התהילה של הכדורסל והוא לוקח בחשבון את כל הקריירה של השחקן, לא חשוב איפה שיחק.

גיל 13 במאי 2013

לא דיברתי על השוואה ביניהם אלא בסך הכל ציינתי עובדה שזה כבר קרה. אם נכנסים להשוואות, אפשר לומר שדאנקן וג'ינובילי בדעיכה, אם כי לא גדולה כמו אלו של בוסטון והם עדיין מצטיינים בליגה כל שנה.

תני 13 במאי 2013

אכן יורו פח. סחתיין בורוביץ'

תומר 13 במאי 2013

למה אתה מלכלך על הגמר ביורוליג אם לא ראית? משחק מהטובים שראיתי סקור גבוה מלחמה אנרגיות, בין המשחקים הטובים שראיתי באירופה בשנים האחרונות הפעם פיספסת בגדול

הארכיון 13 במאי 2013

משחק טוב?
סבלתי קשות ברבע השלישי, פשוט תחרות קליעות עונשין וזריקות מסוף העולם בסוף השעון…

roei034 13 במאי 2013

הדבר המעציב ביורופח הזה שעדין לא קלטו שם שצריך סדרות כדי לקבוע אלופה. ברור לחלוטין שריאל שהובילה ב17 והייתה קרובה להגדיל את הפער טובה יותר. אנרגיה מטורפת של פעם ב… הביאה ליוונים את הניצחון
אם הייתה סדרה קרוב לוודאי שריאל הייתה לוקחת.

אלעד 13 במאי 2013

בורו, אני לא מסכים כמעט אם כלום מה שכתבת, חוץ משני דברים: גולדן סטייט מהנה מאוד לצפייה (ומרעננת), והקהל שלה הוא היחיד בליגה שמזכיר קהל נורמלי.
בקשר לספרס גיל כבר גנב לי את התשובה. ממפיס, וכבר דיברנו על זה, רק התחזקה מאז הטרייד על גיי. כימיה זה לא משהו שרואים בסטטיסטיקות. והספרס – באמת בשנים האחרונות הם מגיעים פחות טובים לפלייאוף. דווקא בשנות האליפות שלהם הם התחילו את הליגה חלש והגיעו לפלייאוף בשיא המומנטום. בשנים האחרונות זה הפוך, ואולי הגיל זאת הסיבה. אתמול דאנקן פשוט קירקס את ג"ס בחצי הראשון. ואז נעלם. אני חושב שהסתמכות היתר של הספרס על טוני פארקר פוגעת בה. כבר ראינו בנבחרת צרפת שכשפארקר דומיננטי מדי, הקבוצות שלו לא עומדות בציפיות מהן.

איציק 13 במאי 2013

אתה רציני "הפרשן היחיד שבאופן קבוע היה אומר דברים רעים על משחקים שפירשן הוא איל ברקוביץ' כאשר גם שלמה שרף עושה זאת לעתים קרובות. זה לבד לא הופך פרשנות לטובה, אבל לפחות אתה יודע שלא גונבים את דעתך." שני אלה גונבי דעת ואינטרסנטים. הם יגידו משחק רע על אלו שהם לא אוהבים מהבית ויגנו במיקרים רבים בחרוף נפש על יקיריהם ללא קשר לרמתם. האם הם לא גנבי דעת במיקרים אחרים? ראה יחס שלמה שרף לשום או להבדיל לגרנט? שום לא הצליח כי לא נתנו לא תנאים; גרנט לא זכה באלופות כישלון. עזוב אותך עם גרנט מאמן טוב או לא, לומר ששלומה מהיחידים שלא גונבי דעת…
ה-NBA לצערי משודר רק בערוצים בתשלום ואני לא רואה אותם בגלל זה, זו שערוריה גדולה מאוד, ולכן לצערי לא אביע דעה על המשחק של ה-NBA. לגבי משחק הגמר של היורוליג, לדעתי היה שם כל מה שאפשר לבקש, מועמדת ברורה שמפרקת על ההתחלה; האנדרדוג שחוזר ברופן מרשים; משחק חכם מצד אוימפיאקוס (כן, משחק חכם באירופה משני צידי המגרש); שחקנים המודעים ליתרונות והחסרונות שלהם; הקרבה עד השניה האחרונה; ביצוע התקפי הרבה מעל הממוצע כי ההגנות לא היו חלשות (מכבי לא מגיע ל-60 נקודות נגד אף אחת מהן) ובכול זאת סקור גבוה (מוכנות מנטאלית נפלאה של היונים); וספאנוליס אחד שהסביר לכולם מהו וינר אמיתי, אחרי אפס נקודות במחצית ראשונה (לא מבין איך לעיתים קרובות מידי משווים אותו לבחור מצסק"א שכבר שנים לא הופיע למשחק חשוב, אם ביכלל). הגמר היה מהנה בהרבה מרוב משחקי ה-NBA שראיתי בשנים האחרונות, ותתפלא, היו שם לבנים שקפצו, לא כמו לבורן או דוראנט, אך ללא ריגשי נחיתות מול רוב השחקנים שמשחקים בעולם החדש.

אבי ע 13 במאי 2013

מסכים איתך לחלוטין לגבי הגמר שהיה אתמול.
מכיוון שאני כרגע בתקופה בלי לימודים או עבודה ויוצא לי לראות המון ספורט אני יכול להגיד בוודאות שהגמר אתמול היה מעולה עם מהפך יפה, שחקן אדיר שלוקח אחריות והרבה מאוד תרגילים חכמים של 2 הקבוצות .

אם במאמר הוא מזלזל בכדורסל האירופי אז אני רוצה לציין כמה נקודות הפוכות :
1- בהמון משחקים ב NBA אין יותר מדי תרגילים קבוצתיים כי אם בידוד של אחד על אחד לסופרטאר של הקבוצה או במקרה הטוב חדירה שלו לסל והוצאת כדור לשחקן שהשומר שלו בא לעזור בדאבל אפ. במשחק אתמול היה ניתן לראות תרגילים ארוכים והנעת כדור יפה גם של אולימ' וגם של ריאל .

2- "מה שלא הולך במח הולך בכח " ב NBA באמת יש לא מעט סוסים ואתלטים מטורפים אך אין להם שום אינטילגנצית משחק , התפקיד שלהם יסתכם בד"כ בנסיונות חסימה או לעשות איזה 2,3 פולו דאנק במשחק.
באירופה יש לא מעט גבוהים שאולי פחות פיזיים ולכן לא יצליחו לשחק ב NBA אך יש להם ראיית משחק לפעמים טובה בהרבה מהמקבילים האתלטים.

3- ואולי החלק החשוב בפער לטובת אירופה הקהל!!

בארה"ב מתייחסים למשחק כבידור והמקסימום שהקהל מעורב זה לצעוק דיפנס . לעומת זאת העידוד המעולה באירופה,השירים הצבעים והאנרגיות שהקהל נותן זה מוסיף המון גם לקבוצה וגם לאוירת המשחק.
ובזה כיום הכדורסל האירופי הוא חוויה שאין ב NBA

תני 13 במאי 2013

אני מסכים. הכדורסל האירופי הוא מעניין הרבה יותר למי שרוצה לראות כדורסל קבוצתי, אמיתי. ב- NBA מה שרואים רוב הזמן זה מופע אתלטי, מרשים אומנם, אבל אינדיבידואלי, מעט מאוד (מדי ) שחקנים שמבינים את המשחק והרבה יותר מדי בידודים ושחקנים שלוקחים 30 זריקות במשחק. תן לי פלייאוף יורוליג כל יום על ה- NBAץ

הארכיון 13 במאי 2013

ראינו איזה שיממון של קהל היה אתמול בגמר ואיך רסקין ושרף נרדמו בשידור. המשפט היחיד שיצא בהתלהבות- ווינר שוט של ספאנוליס…

סימנטוב 13 במאי 2013

כשמדברים על גודלן סטייט חייבים לציין את מארק ג'קסון, הוא מרשים יודע מתי לשחרר ומתי לטפוס חזק את השחקנים שלו אבל עיקר הוא חיובי ומלא בעוצמות והשחקנים מתודלקים מהאנרגיה שלו. גם אם לא נעלה אני לא זוכר מתי הקבוצה נראתה כל כך בריאה קארי תומפסון שני רוקיס טובים סנטר לא רע, ג'ק נהדר (תישאר, תישאר) אמיץ אך לא תמיד מקבל את ההחלטות הנכונות על המגרש, והקהל השחקן השביעי שלנו.

אלברט פירות 13 במאי 2013

יורופח מה?כדורסל שתקוע בשנות ה70?לפחות באירופה יש ניסיון לבצע תרגילים ולא רואים שחקנים כמו קובי וכרמלו שזורקים 50 זריקות במשחק,הגמר אתמול היה משחק יותר טוב מרוב משחקי הפלייאוף בNBA השנה

יצאת קשקשן כרגיל

תני 13 במאי 2013

+1

עידן. 13 במאי 2013

בורוביץ- היכולת שלך לא לראות כלום חוץ ממשחק התקפה, סטטיסטיקה סתמית ויכולות פיזיות ואתלטיות לעולם לא תפסיק להדהים אותי.

מה עושה טיישון פרינס? בדיוק את הדברים שמנצחים משחקים. הוא שומר נהדר, מצליח להאט את דוראנט, שחקן קבוצתי להפליא, מנהיג חיובי, שלא לדבר על כך שאיתו ממפיס נראית הרבה יותר שלמה וטובה.

ואת מי הוא החליף? את רודי גיי- שחקן שיודע רק לזרוק וגם את זה עושה באחוזים רעים מאוד. אבל מה, הוא אתלטי וקולע 17 נק' למשחק תוך שהוא מוריד את רמת חבריו, אז לא פלא שבורוביץ אוהב אותו..

יואב בורוביץ' 13 במאי 2013

פרינס היה שחקן הגנה נהדר (וגם היום הוא לא רע, למרות שיכולותיו ירדו). אפילו דטרויט הסכימה לוותר עליו (שחקן שהוא גם סמל) תמורת פוינט גארד רווי בפציעות כמו קלדרון.

ניינר 13 במאי 2013

אני מאד נהניתי לצפות בקבוצה שלי אתמול. לפעמים זה נראה כמו משחק קולג'ים אבל זה חלק מהקסם של הקבוצה הנהדרת הזו. לנצח את הספרס בפלייאוף עם חצי קרי ובלי לי זה הישג אדיר וגם אני מסיר את הכובע בפני מארק ג'קסון.
שמתם לב לתופעה המדהימה שלאף שחקן משמעותי בגולדן סטייט אין שום קעקוע? זה גורם לי לאהוב אותם עוד יותר.

טימי האמיתי (הארדוואי) 13 במאי 2013

לבוגאט יש קעקוע על הגב, אבל כנראה הוא לא משמעותי בעיניך :)

גיא זהר 13 במאי 2013

מה רע בקעקועים? לא מעיד על כלום. גם לדאנקן יש. קל לרדת על היורוליג מכל הסיבות הנכונות אבל הגמר היה אתמול אחלה ולפעמים עדיף גרם של שכל על קילוגרם של אתלטיות. עוד שתי הערות בעניין: ג'ינובילי רכש את היסודות הכדורסלניים שלו אצל מסינה בקינדר.
לרודי, למרות הפציעות, יש לא פחות אתלטיות מכל אחד שדרך אתמול על המגרש בגולדן סטייט וסאן אנטוניו

שניר 13 במאי 2013

ועכשיו בוא נעצור ונחשוב טוב טוב על ממפיס ועל המאצ'אפס שלהם מול הספרס.

אריאל גרייזס 13 במאי 2013

אני תוהה ברצינות האם ג'ינובלי הוא הול אוף פיים. שחקן מצוין כן, אבל היה שחקן שישי רוב הקריירה שלו, אף פעם לא התקרב לדגדג את ה-MVP (אם לא לוקחים בחשבון את אירופה, כמובן), פעמיים אול סטאר בלבד. לא יודע, לא נשמע לי כמו קריירת HOF

איציק 13 במאי 2013

ולגבי פרקר אתה חושב שהוא כן HOF? הוא שחקן מצויין אבל גם הוא לא ברמה של הגדולים באמת (לא של זמנינו, כי אם בכלל). מבין המשחקים עכשיו הוא ב-TOP, אך לא HOF. נשארנו עם דאנקן, והרגליים שלו כבר לא סוחבות קבוצה כל הפלאיאוף.

אריאל גרייזס 13 במאי 2013

את פארקר אפשר לבלוע ולדעתי הוא ייכנס בסוף. 5 פעמים אול סטאר, חמישיה שניה, אול סטאר MVP – תוסיף לכל אלו שלוש אליפויות ויש לך מישהו שהמצביעים יכניסו להול. אם דומארס נכנס, גם פארקר ייכנס

איציק 13 במאי 2013

לדעתי דומארס גדול בשתי מידות על פארקר. הוא בנוסף להיותו שחקן התקפה מעולה לא רק בקליעה כי אם גם בניהול משחק (טוב יותר מפארקר), היה גם שחקן הגנה מעולה. מעל כל זה הוא היה מנהיג של קבוצה, והצליח להיות מנהיג בתקופה שאייזיה שיחק וזה לא קל (הם בעצם היו מספר מנהיגים שכל אחד הנהיג ברגע נתון, למרות שאייזיה היה האלפא-דוג המוצהר). אני היתי בוחר את דומארס לפני פארקר ללא כל ספק, וללא קשר לתארים האישיים.

c web 13 במאי 2013

דומארס היה שחקן מצוין אבל כינור שני בלבד לאיזייה ויש שיאמרו אפילו כינור שלישי לאיזייה ולהגנה של דטרויט
טוני פארקר הוא זה שבאמת סוחב על עצמו את הספרס בשנים האחרונות ברגעים הכי קשים. אם הוא היה אמריקאי כבר עכשיו היו מדברים עליו כהול אוף פיים.
בקשר למאנו אני מסכים שהוא לא מתאים לקטגוריה. בשנים הראשונות שלו ב NBA הוא התאים לגמרי אבל כל נושא המרדנות נגד פופוביץ' פגע בכולם והוא לא אותו שחקן. זה והפציעות כמובן

איציק 13 במאי 2013

ממש לא מסכים. הוא נבחר שש פעמים לחמישית ההגנה, היה MVP של סידרת גמר, שחקן קלאץ' נהדר בנוסף לאייזיה, מוסר, חוטף, והיחיד שהסתדר חלקית עם מייקל (אפילו לפי עדותו של מייקל). אם זה לא HOF, אז מה כן?
זה שהיה כינור שני לאייזיה לא אומר כלום, גם פיפן היה כינור שני למייקל, אז הוא לא HOF? גם לבירד ולמג'יק היו כמה עוזרים שניים ושלישיים ב-HOF.

גיל 13 במאי 2013

פרקר בוודאי ברמה של הגדולים באמת בפוינט גארד ואתה עוד שוכח שיש לו 5 שנים לפחות של תפוקה ברמה גבוהה. כל הזמן מדברים בשנים האחרונות כמה כריס פול או ווסטברוק הם כביכול הפוינט גארדים הכי טובים אבל פרקר אוכל אותם בלי מלח. הוא פשוט מגיע מקבוצה עם פחות הייפ ויותר קבוצתית. השנה עד הפציעה שלו הוא נתן עונת MVP שהיא שנייה רק ללברון.

איציק 13 במאי 2013

גיל,
HOF נותנים על העבר ולא על העתיד. אף אחד לא יודע איך הוא יהיה. לגבי פול, אני חושב שפארקר לפניו, ולגבי ווסטברוק, בינתיים לפניו, וגם לגביו לא ידוע מה יהיה בעתיד.אם אתה משווה אותו עם מג'ק, סטוקטון, דומארס, ואפילו מרק פייס, הוא עדין לדעתי מבחינת היכולות וההשפעה די הרחק מאחור. אני לא עושה ספירת מלאי שזה רק חלק מהעיניין, כי אם גם מתחשב על ההשפעה שלו על הקבוצה שלו בפרט ועל הליגה בכלל מכניס פרמטרים של שחקן הגנה ומנהיגות. שם הוא בטח מפסיד להם לעניות דעתי בשיקלול הסופי.

גיל 13 במאי 2013

איך פול בדיוק לפניו אם הוא לא השיג רבע ממה שפרקר השיג כיחיד וכקבוצה? אף פעם לא הבנתי את זה. פרקר קלע וחודר הרבה יותר טוב מפול. מרק פרייס, אתה רציני? מה בדיוק הוא השיג בקריירה שלו? פרקר אגב שחקן הגנה לא רע ומנהיג הוא בוודאי וזה עוד בקבוצה שדאנקן משחק בא. זה אומר הכל.

איציק 13 במאי 2013

גיל, לא הבנת "לגבי פול, אני חושב שפארקר לפניו" כלומר, גם אני חושב שפארקר טוב יותר. לגבי מרק פרייס, אולי אתה צעיר מידי אבל הוא היה רכז ניפלא, וגם קלע נפלא.

גיל 13 במאי 2013

אוקיי, קראתי אותך לא נכון. ואכן, פרייס היה שחקן נפלא אבל בשורה התחתונה לא הוביל קבוצה להישגים גדולים.

איציק 13 במאי 2013

גם ברקלי לא :-(

גיל 13 במאי 2013

ברקלי היה MVP של הליגה והיה זה שאולי גרם לג'ורדן הכי הרבה להזיע בסדרת הגמר. הם לא באותה סקאלה.

איציק 13 במאי 2013

לא, הם לא באותה סקאלה, זה היה רק לציין שגם ברקלי לא הוביל קבוצה להשגים גדולים. זה קריטריון רצוי אך לא הכרחי. ולמרות שפרייס וברקלי לא באותה סקאלה, הוא עדיין טוב יותר מפארקר לדעתי, שגם הוא לא באותה סקאלה עם ברקלי.

גיל 13 במאי 2013

אבל ברקלי כן הוביל קבוצה להשגים גדולים, הוא הוביל אותם לגמר הפלייאוף כשהוא המצטיין של הקבוצה ונתן פייט חזק ביותר לג'ורדן בשיאו. זה לא משהו שמתקרב לאף שחקן אחר ששיחק נגד ג'ורדן בגמר וזה הישג עצום.

פרייס לא יכול להיות בר השוואה לפרקר שיש לו שלוש אליפויות והיה הMVP של הגמר. אולי באיזו קטגוריה מסוימת הוא מתעלה על פרקר כמו אחוזים לשלוש או אסיסטים אבל בשורה התחתונה, ההצטיינות של פרקר (שכאמור עדיין לא הסתיימה אפילו) עולה עליו כבר היום.

אסף 13 במאי 2013

פרקר היה MVP של סדרת הגמר. למיטב הבנתי, זה כמעט מבטיח כניסה להיכל.

איציק 13 במאי 2013

קודם כל, עד כמה שאני זוכר, הקבוצה אותה הוביל פרייס, שהיתה חלשה בהרבה מזו של פארקר נפלה מספר פעמים במפגש מול ג'ורדן בשיאו, ומי לא נפל. באותה תקופה, הכי רחוק שיכולת להגיע זה היה להתמודד מול הקבוצה של ג'ורדן, וקליבלנד היו במזרח, אז לא היה צ'אנס להגיע לגמר. אתה יודע, לומר שהיתי סגן של בופקה, או אדוין מוזס לא אמר שאתה חלש. אתה יכול לרוץ 9.59 ב-100 מטר ועדיין להות שני. לכן העובדה שלפארקר יש תארים זה בכבוד, אבל לא נותן לו יתרון משמעותי. לפארקר יש חדירה טובה יותר, וגם כשחקן אחד על אחד הוא מגוון יותר. בקליעה כמובן הוא מפסיד לפרייס, תבחר טווח והוא מקבל בראש, אבל מה שבאמת מבדיל ביניהם הוא היכולת של פרייס להיות מנהל משחק, רכז במובן של עושה שחקנים סביבו טובים יותר, מה שסטוקטון ונאש מתמחים. פרייס לא סטוקטון אך הוא הרבה מעל פארקר בתחום זה. אתה כל פעם חוזר לסטטיסטיקה, ולא הכל מצוי שם. פרייס לוקח את פארקר בדברים שלא רשומים בסטטיסטיקה, לפארקר הסטטיסטיקה כנראה טובה יותר, במיוחד בטבלת ההישגים הקבוצתיים.
בכול מקרה, אני יכול להבין שיש גם עיניין של טעם ויש כאלו שלא יסכימו איתי.

גיל 13 במאי 2013

הקבוצה של פרייס נפלה מול ג'ורדן כשהוא עוד לא היה בשיאו, כלומר לא בשנות האליפות שלו ובסיבוב הראשון של הפלייאוף פעמיים. המפורסמת מכולם היא כמובן הקליעה שלו על קרייג אילו. כך שזה רחוק מאוד ממה שאתה מתאר כסגנים של אלופים כמו פניקס.

בקליעה ממש פרקר לא מקבל בראש מפרייס, על סמך מה אתה אומר את זה? האחוזים של פרקר יותר טובים וגם הוא קולע יותר נקודות. זה נכון שהוא לא רכז קלאסי בסגנון סטוקטון ואיזייה אבל מי כן היום חוץ מנאש? פרקר הוא רכז עם חדירה קטלנית וקליעות דרופ שוט בלתי עצירות מחצי מרחק. פרייס רק יכול לחלום על זה.

אז הנה, גם בסטטיסטיקה האישית וגם הקבוצתית פרקר עולה עליו (לפחות בחלק מהקטגוריות האישיות). העובדה שהמשחק של הספרס סובב סביב פרקר אומרת איזה ביטחון יש לשחקנים ולמאמן בשחקן.

איציק 13 במאי 2013

גיל, אתה מספר לי על חדירה של פארקר או על עובדת היותו סקורר. אם תקרא את התגובה שלי תראה שאני כתבתי את זה, אז אין לנו ויקוח. כקלע, החל מהעונשין ועד לטווח שלשות פרייס היה טוב יותר. אני חושב שהויקוח על זה מיותר. אם תדבר על אחוזים בקריירה, אז רוב הנקודות שלפארקר הם מחצי טווח ומטה ששם האחוזים גבוהים יותר. זה לא לגנותו כי הוא מצליח להגיע למצבים אלו. כמנהל משחק הוא נופל ובגלל זה המשחק היום נראה הרבה פחות מהנה מפעם. המשחק פחות חכם ומבוסס הרבה יותר על יכולת אישית (פארקר לא האשם היחיד לזה, זו הנטיה של רוב הקבוצות ב-NBA). ביגלל זה, הרבה יותר קשה לשחקן לעשות את האחרים טובים יותר, כל אחד לעצמו. פרייס עשה את האחרים טובים בהרבה ואת זה אתה לא רוצה לקחת בחשבון, אתה פשוט אומר, היום זה לא ככה וזהו. אני אומר שלפוינט גארד זה מינוס, ומינוס גדול, ובמקרה של פרייס זה פלוס גדול. להערכתי, אם פארקר לכול התכונות הטובות שלו גם היה רכז במובן הקלאסי, היה יכול עכשיו להיות עם עוד טבעת לפחות. זו ספקולציה, אך לא מופרחת.
בכלל, החיסרון של פוינט גארדים קלאסיים לדעתי פוגע מאוד ב-NBA ובחדוות הצפייה בליגה זו. אני חושב שהמנהלים לא מחפשים שחקנים כאלו, ולכן גם לא מתפתחים שחקנים כאלו. כל אחד שאינו הר, מנסה להיות חודר, קלע, הכל פרט לניהול משחק.

גיל 14 במאי 2013

מה זה משנה אם הוא היה קלע עונשין טוב יותר או האחוזים שלו לשלוש טובים יותר? בהשפעה שלו על המשחק של הקבוצה כרגע, פרקר עולה עליו. אם הוא טוב, חודר ומפעיל אחרים, אז הקבוצה מנצחת. כשהוא חלק כמו אתמול אז הקבוצה נפגעת. אז יש דברים שהוא היה טוב יותר מפרקר ויש דברים שהוא פחות טוב כי גם התפקידים שלהם על המגרש שונים. פרקר גם מנהל משחק אבל לא רק כי הוא עושה הרבה יותר ממנהלי משחק בעבר. האתלטיות שלו גדולה יותר והצורה שבה הוא יכול לקלוע ולהשפיע על הקבוצה מגוונים יותר. אז כן, פרייס הוא אולי רכז קלאסי יותר אבל זה לא מדד לגדולה. מה שחשוב הוא איך הקבוצה מתפקדת איתך ועובדתית, עם פרקר היא מעולה כבר כמה שנים טובות. למה אתה חושב שפרקר לא עושה את האחרים לטובים יותר? באיזו עוד קבוצה שחקנים כמו ניל, דני גרין ובונר היו שחקנים לגיטימיים? בגלל שהחדירות שלו לא צפויות ולא ברור אם הוא יעצר ויקלע, יחדור לסל או ימסור, הוא פותח את המשחק לשלוש ומאפשר להם לקלוע בחופשיות.

סימנטוב 13 במאי 2013

יש משהו בזה, זה מזכיר לי את הדיבור על נאש לפני שנתיים שלוש דיברו אמרו שהוא השחקן הכי טוב בליגה זה נראה כל כך רחוק עכשיו

תומאס נוימן 13 במאי 2013

חברים יקרים – בורו צודק, והשנים יוכיחו זאת – מנו ופארקר יהיו ב-hof, בטוח, וגם מגיע להם

גיל 13 במאי 2013

ההגדרה של שחקן שישי מטעה כי כל מה שזה אומר זה שהוא לא פותח את המשחק, ביג דיל. בכל הצמתים החשובים של הספרס ב3 האליפויות הוא היה שם ברגעים המכריעים וביחד עם ההישגים הבינלאומיים שלו אין ספק שהוא יבחר להיכל. אל תשכח גם את נבחרת ארגנטינה.

שמסקי 13 במאי 2013

למה אתה מסנג'ר את ניצן ולא בודק בעצמך??

יואב בורוביץ' 13 במאי 2013

כי הוא יודע לעשות זאת יותר טוב ממני

גיל שלי 13 במאי 2013

אני נהניתי מאוד מהמשחק אתמול. קארי התעלה למרות הפציעה, תומפסון אחרי משחק נורא, פגע בדקות החשובות, התעלות של ה X פקטור התורן אין לי מושג מה זה קשה לצפייה.
בכלל, כל משחק בו משחק סטף קארי, הוא משחק קל לצפייה

אלעד 13 במאי 2013

אגב הזילזול במשחק אינטליגנטי לעומת משחק אתלטי, אתמול הראו את 10 המהלכים הגדולים של השחקן הלוהט כרגע בליגה – סטפן קרי – וזה נראה כמו טופ-10 של ה-WNBA. לייאפים, קליעות מחצי מרחק… ועדיין מהנה מאוד לצפייה.
אני בשביל ליהנות מכדורסל כבר מזמן לא צריך דאנקים וזיקוקים. פעם זה היה יוצא דופן ומסקרן. היום זה כבר לא מעניין. ראינו הכל. תנו לראות משחק אינטליגנטי

c web 13 במאי 2013

מישהו מוכן להסביר לי למה מארק ג'קסון נותן לקליי תופמסון כל כך הרבה קרדיט?
פעם בכמה זמן הוא באמת קולע זריקה קשה מאוד אבל רוב הזמן הוא בעיקר מחטיא אותן.
אנחנו עוד רחוקים מהיום הזה אבל הוא כרגע מרגיש לי כווסטברוק של קארי(שהוא במשוואה הזו דוראנט)

דרור 13 במאי 2013

לאריאל גרייזס וסי-ווב: אני די המום ממה שאמרתם על ג'ינובילי וקליי תומפסון. נתחיל בתומפסון: הוא קלעי אדיר, ולקלעים יש גם ימים שלא נכנס, אבל זה לא בהכרח אומר שהם צריכים להפסיק לזרוק. שכחת מה הוא עשה במשחק הקודם? האם הוא מפוזר ומאבד כמו ווסטברוק? לא קרוב אפילו. ואם לא הבנת למה ג'קסון סומך עליו קיבלת את התשובה בסל הגדול שלו על דאנקן בסוף. ככה בונים שחקן, ג'קסון מגדל פה שחקן גדול, וגם חכם, שזה משהו שאי אפשר לומר על ווסטברוק. ועכשיו לג'ינובילי: בכלל לא אכפת לי אם יבחר לhof או לא כי בעיניי זה שטויות של אמריקאים, אבל אכפת לי שממעיטים מערכו של אחד מגדולי הוינרים שהיו בהיסטורית המשחק. (כן כן). הורסטיליות, הלב, החטיפות, החוכמה, המנהיגות, האופי, השלשות, השואו (השחקן לצפות בו בה' הידיעה), ההטעיות, האומץ, העמידות, בקיצור כל: שחקן שהוא בית ספר למשחק. הגיע משום מקום לפסגת הכדורסל וניצח איפה שדרך: באירופה, הישגים מדהימים עם הנבחרת ותצוגות וינר אדירות, ומעל הכל הקריירה בספרס: זכייה ראשונה בגיל צעיר למדי כשהוא כבר בורג חשוב ביותר, בטח הרבה מעל לציפיות שהיו ממנו כשהגיע, ועוד לתואר נגד דטריוט שבו היה צריך להיבחר לאמ.וי.פי של הגמר אבל עשו כבוד לדאנקן (לא שיש לי בעיה עם זה). אבל מי שראה את המשחקים האלה, ואני בטוח שראיתם, לא ישכח מה ג'ינובילי עשה שם, הייתי צריך לסטור לעצמי כדי להבין שהכניסות הבלתי אפשריות האלה אכן הסתיימו בסל, הוא היה זה שאחראי לניצחון יותר מכולם, פשוט רצח את דטריוט, קבוצת הגנה מטורפת, הוא זה שמסר להורי את הכדור לזריקה ששינתה את הסדרה, הקיצר, הוא יעשה הכל כדי שקבוצתו תנצח, ולא ברורה לי ההערה על מרדנות בפופ, ככל שידוע לי יש ביניהם הערכה הדדית ואמון מוחלט, אם אני טועה אנא יידעו אותי.
וכן, גם מה שהוא עושה עכשיו, זקן ופצוע, בפלייאוף הזה, גם זה כמעט נס. ג'ינובילי הוא שחקן שבשבילו קונים כרטיס, ולטעמי הוא אחד מגדולי המשחק בעמדה שלו בנבא, בטח ובטח כשמחשיבים וינריות. כרמלו קולע יותר ממנו למשל, אבל שווה עשירית ממנו.

תומאס נוימן 13 במאי 2013

לגבי מנו – מסכים מאוד.
אולי השחקן הכי אנדרייטד בליגה.

c web 13 במאי 2013

דרור אני חושב שאולי לא הבנת אותי נכון. בתחילת דרכו הוא בהחלט היה בכיוון הברור להיכל התהילה. באותה תקופה לא חשבתי למשל שנוביצקי יחשב לשחקן יותר טוב ממנו אבל לאורך זמן הוא לא הצליח לשמור על יציבות, גם בגלל פציעות, ואי אפשר לזלזל בזה.
ברמת הכשרון והלב אני מסכים שהוא אחד הטובים שדרכו ב NBA. בלי שום נתוני פתיחה מצוינים הוא עשה קריירה מדהימה.
אחד מגדולי הווינרים של המשחק? אני אישית לא מסכים
בקשר לתומפסון – גם במשחק הקודם הוא לא היה טוב. בסופו של דבר הוא יותר מדי פזיז.
אני מאמין שמארק ג'קסון מבין הרבה יותר ממני בכדורסל ובאימון כדורסל אבל עד כה אני ראיתי בסדרה נגד הספרס שחקן שזורק יותר מדי בלי לחשוב וגם ההגנה שלו דורשת הרבה שיפור.
גם לכשרון, ויש לו הרבה, צריך לשים לפעמים גבולות.

דרור 14 במאי 2013

סי ווב זה שוב אני מצטער אבל אני שוב לא מסכים איתך. כדי להבין כמה מאנו גדול אנא קרא את התגובה של רוני שטנאי מלמטה. הסטטיסטיקה היא לא כל הסיפור, והסטטיסטיקות של מאנו מצוינות. מה גם שזו קבוצה שבה יש עוד הרבה שחקנים שיודעים לשים נקודות על הלוח. אתמול למשל מאנו שיחק רכז לצד פארקר ברבע האחרון. איזה עוד 2-3 בליגה יודע לעשות זאת ברמה כזו? אולי הארדן. לעניות דעתי מאנו היה יציב מאוד וברמה מצוינת בכל הפלייאופים (או לפחות רובם המכריע) שבהם השתתף. רק בשנה שעברה הוא עוד נתן הצגות ענק בגמר המערב. לצידו משחק פארקר, בין שלושת הרכזים הבכירים בליגה לדעתי, אז מאנו גם יודע לזוז הצידה ולא להזיק כשצריך, עוד מעלה נהדרת שלו. לא חושב שהקריירה שלו נופלת מזו של נוביצקי. ממש לא. נוביצקי קולע יותר אבל מאנו מוסר יותר ובכלל "מחולל" יותר התקפות, חוטף יותר ווינר לא פחות אם לא יותר. וכל זה בגובה סטנדרטי ולא מפלצתי כשל נוביצקי. מאנו גם מלהיב את קבוצתו לטירוף, נוביצקי פחות. לנוביצקי יתרון פיזי ברור בעמדה שלו, למאנו פחות. עזוב, איפה יש עוד שחקנים כמו מאנו? הבנאדם קוסם.

רוני שטנאי 13 במאי 2013

דרור (שם יפה מאוד אגב- של בני הבכור) , מה שכתבת על מאנו זה בדיוק מה שאני מרגיש- זה השחקן הכי מלהיב והשחקן הכי אהוב עלי בליגה במשך שנים. אין אחד בליגה הזו שנותן את מה שהוא נותן לקהל ולקבוצה שלו, הוא עושה המון טעויות , ולוקח על עצמו דברים מטורפים, אבל הוא השחקן שיעשה כל דבר כדי לנצח ולא בצורה מלוכלכת אלא בכדורסל חכם ומלהיב. הפציעות הרבות והגיל עושים את שלהם והוא כבר לא יכול לסחוב, אבל בשיאו הוא היה עבורי באמת השחקן המהנה ביותר ששווה לקום עבורו לפנות בוקר. אפילו עכשיו הוא יכול עדיין לתת משחקים מדהימים והוא הברומטר הגדול של הקבוצה, כשהוא נותן את האקסטרה רואים שהקבוצה מתפקדת טוב יותר, אבל כיום זה יותר ויותר קשה לו. אחד השחקנים שהסטטיסטיקה עושה להם עוול, חטיפות ברגעים קריטיים לא שוות יותר בסטטיסטיקה, גם לא אסיסטים בין הרגליים של שחקנים או כניסות לסל שמסתיימות בסל ועבירה עם זווית קליעה לא אנושית, שלשות באמצע התקפת מעבר שתוקעות סכין בלב שוות כמו שלשות רגילות על הלוח שלא סופר את ההשפעה על הקבוצה והקהל. יש הרבה שחקנים שנותנים סטטיסטית יותר – הן בקליעה, הן באסיסטים והן בריבאונדים. אבל שחקן כמו ג'ינובלי שנותן משהו מכל דבר קשה שלא להעריך, כל כך הרבה מהלכים שלו גורמים לך פשוט לחייך מתענוג, כשהוא יפרוש בהחלט אתגעגע .

הארכיון 13 במאי 2013

שלום לכל אוהדי כדורסל היורוליג!

אתמול הצטרפתי לשידור במחצית השנייה לגמר היורוליג ומה רבה היתה אכזבתי ש:
– הקהל היה שקט מאוד יחסית למעמד. אוהדי היורוליג מתלוננים על הקבל של הnba, הקהל של היוונים התעורר רק ברבע האחרון…
– הרבע השלישי היה תחרות קליעות עונשין, השחקנים מוסרים בלי סוף עד ששומעים שריקה של זברה- איך אפשר להנות ממשחק שנעצר כל שניה? אוהדי היורוליג מתלוניים על העצירות הרבות עם פסקי הזמן במשחקי הnba, הרבע השלישי היה פשוט שיממון ומרוח במסטיק, חיכיתי שהמשחק יתקדם והשתעממתי מאוד…
– איכות- אכזבה אחת גדולה- 61 פאולים לא מראים על הגנה גדולה כי אם על משחק בושידו בסגנון שיקגו בולס הנוכחית- אוהדי היורוליג מתלוניים תמיד שיש חוכמת משחק אירופאית נסתרת שאין בNba ושביורוליג יש הגנה. אז אם אתם נהנים מיוהקים נואה ונאזר מוחמד אז יש לכם שפה משותפת בNba.
– רנדומליות- הכרעה של תואר של עונה שלמה- שלב בתים שני עם לא פחות מ14 משחקים !!! מוכרע במשחק בודד- הטמטום בהתגלמותו- חלק מאוהדי היורוליג טוענים שהשיפוט בNba מכור- אזניטוען, במשחק אחד ניתן למכור משחק אך לא בסדרה. ריאל חטפה 5 פאולים יותר וזה בהחלט השפיע במשחק בודד- בסדרה? אלוהים גדול…
לסיכום- יורו- פח…

ניינר 13 במאי 2013

רק בשביל העטלף הייתי מכניס את מנו להול אוף פיים

רועי 13 במאי 2013

נהנתי מאוד לקרוא את התגובות המעניינות של כולם, אבל משהו קטן היה חסר לי:
לא ברור לי איך מתייחסים לספרס כ3 HOF ושוכחים שאומנם הוא מתייבש על הספסל אבל לפני כמה שנים הוא היה השחקן הקטלני בליגה – T-MAC. אני חושב שהוא גם HOF, לא פחות מאחרים שכן נכנסו. בכל מקרה, אני חושב שהספר יפסידו לווריורס וממפיס ינצחו את OKC.

גיל 13 במאי 2013

מקגריידי בחיים לא יכנס להיכל. שחקן שלא ניצח סדרה אחת בפלייאוף והיה מלהיב לפרקים אבל לא יותר מזה.

אלעד 14 במאי 2013

מקגריידי ובן דודו וינס קרטר יכולים לפתוח HOF משפחתי ולצרף אליהם חברים (סטיב פרנסיס, סטפן מרבורי…) של שחקנים שהכזיבו.

איציק 14 במאי 2013

:-)
למרות שקרטר היה היותר יציב לחיוב ומגרידי יותר יציב לשלילה.

אלעד 14 במאי 2013

אני דווקא מאוהדיו של קרטר. בתחילת הקריירה היו לו כמה רגעים גדולים. הוא גם היחידי בחבורה שנשאר פחות או יותר רלבנטי, גם כשחקן ותיק.

אסף 14 במאי 2013

העובדה שקרטר עדיין רלוונטי מנעה ממנו בינתיים להגיע לניו יורק ( בניגוד למקגריידי, פרנסיס ומרבורי ) , אבל אומרים שדולן מחכה לפציעה רצינית שלו, ואז הוא יקבל חוזה ל 3 שנים.

אלעד 14 במאי 2013

אפשר לבנות נבחרת תיכונים לא רעה מהחברה ש"כיכבו" בניקס לאורך השנים. תוסיף גם אץ אדי קארי למשוואה. כל כוכב תיכונים בפוטנציה, שנשאר פוטנציה, עבר בניקס בשלב זה או אחר.

איציק 14 במאי 2013

זה משעמרת, יציב לחיוב, ועדיין ציפו ממנו ליותר. אפילו קראו לו אייר קנדה.

איציק 14 במאי 2013

/*זה מה שאמרתי*/

Comments closed