לברון או מייקל?

האם ג'יימס יגיע אי פעם לדרגת ג'ורדן?

images (6)

 

אני צופה שבשנים הקרובות נהיה חשופים לאינספור דיונים שאף נשתתף בהם, וביתר שאת. האם לברון ג'יימס גדול כמו מייקל ג'ורדן?

אני בדעה שג'ורדן הוא גדול הספורטאים במשחקי הכדור, ואולי בכלל גדול הספורטאים. אבל אני גם חושב שלברון ג'יימס אולי יוכל להגיע לדרגתו.

זאת כיוון שלברון מגוון ממייקל. הוא ייחודי ממנו. הוא שומר טוב ממנו, מוסר טוב ממנו, ריבאונדר טוב ממנו, שחקן קבוצתי טוב ממנו. הוא רק קצת סקורר פחות טוב ממנו.

אבל השאלה העיקרית היא האם לברון יהיה ווינר כמו ג'ורדן. בינתיים התשובה לכך שלילית. ואני לא חושב שלברון נמנה על הלוזרים. הוא לא היה ווינר גדול לא מעט שנים. היו נסיבות מקלות כמובן. אבל גם לו היה חלק בכך. לעתים נמנע מלקחת את המשחק על עצמו ברגעי הכרעה. זה עדיין קורה לעתים. אך לצד זאת, הרבה פעמים הוא כן לוקח את המשחק עליו. ולא מעט פעמים זה מסתיים בסלים נפלאים שמנצחים משחקים. אם לברון יהיה יותר כזה, ובעיקר- אם ימשיך לזכות באליפויות- הוא ימשיך להתקרב לג'ורדן.

התנאי הדפיניטיבי הוא כמות האליפויות. שטחי מאוד, אבל אין דרך אחרת לכמת זאת. אם לברון יגיע לשש אליפויות יהיה ניתן לטעון שהוא גדול כמו ג'ורדן, ואולי אף גדול ממנו. יגיע לפחות, יהיה פחות.

מה אתם חושבים- הוא יגיע לשש? והאם אתם חושבים שגם אם יגיע לשש הוא לא יהיה גדול כמו ג'ורדן? מן הסתם, חלקכם סבור כך. אולי חלקכם סבורים שגם אם יזכה בפחות, ניתן יהיה לומר שהוא גדול כמו ג'ורדן. רוצים לומר: אליפויות אינן חזות הכל.

אבל במקרה של הגדולים-גדולים מכולם- הן כן.

 

 

הלו, זה בלומפילד?
אוהדי אכזבות

198 Comments

ג'וני 31 במאי 2013

קובי בראיינט האחד והיחיד !!!

גורבצ'וב 31 במאי 2013

אין לך מושג בכדורסל, נכשלת לך הביתה

גל דגון 1 ביוני 2013

אתה לא מזהה סרקאזם, נכשלת לך הביתה.

מנחם לס 31 במאי 2013

לברון שומר טוב ממייקל? יואב, אתה חסר מושג אלמנטרי (גם בשאר הדברים מייקל עולה עליו, או משתווה אליו, ובעיקר בווינריות שלו)!

טמיר חייק 29 בנובמבר 2013

לברון פי מיליון מ מייקל למה אתה חושב שקינו אותו king games לברון שם אותו בכיס הקטן ואוכל אותו בלי מלח

יואב בורוביץ' 31 במאי 2013

מי זה?

בובו 31 במאי 2013

מוזר אני יודע אבל זה משקף את זה בצורה ציורית יותר:

לברון ג'יימס – מוסליני

קובי בראיינט – סטאלין

מייקל ג'ורדן – היטלר

D! בארץ הקודש 31 במאי 2013

אם כבר הלכת לשם (ואני לא מבין את ההקבלה) אז איפה מאו?
ואיפה פול פוט? פינושה?

מה הרעיון? הוא גרוע כמו הרעיון להשוות את לברון למייקל עוד לפני שלברון עשה משהו חוץ מזכייה אחת.

יואב בורוביץ' 31 במאי 2013

ג'ורדן היטלר, לברון סטאלין, בראיינט בקושי טיטו

מוטי בננה 31 במאי 2013

אם כבר אז קובי זה פרנקו כי סטאלין היה בצד השני

איצקו 31 במאי 2013

יואב בורוביץ- אחת ולתמיד: אתה האפס הכי גדול בעולם. מה יש לך נגד קובי בראיינט, גאון הדור? אתה מוכן להסביר??? אפס מאופס מהאשפתות שכמותך. למה אתה ואפסים כמול חושבים שקובי בראיינט רואה אתכם ממטר?

יואב בורוביץ' 31 במאי 2013

איצקו- תשתדל להתנסח בצורה קצת יותר יפה. אם לא- אפסול אותך. תודה.

איציק 31 במאי 2013

תזכר במה שאמר אלי וולך בטוב הרע והמכוער ופשוט תפסול אותו!!!

אבי 1 ביוני 2013

+1

YARON K 3 ביוני 2013

יואב – קלאסה. כל הכבוד.

אריאל 31 במאי 2013

החלק המצחיק הוא שאם אתה מסתכל על זה בצורה שטחית אז אוהדיו של וויד תמיד יטענו שהוא יהיה גדול מלברון כי יש לו אליפות נוספת…. ושנינו יודעים שלא יהיה ניתן לטעון שוויד גדול/שווה לג'ורדן….

ירושלמי 31 במאי 2013

רוברט הורי זכה ב-7 אליפויות.
הוא יותר גדול ממיקל וקובי ולברון. ביחד.

מיקו 31 במאי 2013

יואב,
לא שיש לי את הסטטיסטיקה אבל שווה לבדוק את המיקום של לברון בעמדתו. כלומר באיזה מקום הוא ממוקם בים הסמול פורוורדס האחרים לעומת באיזה מקום מייקל היה מדורג (בריבאונד, נק' וכו').
לגבי הגנה, מייקל היה מחסל שחקנים, שחקן ההגנה של השנה כמה פעמים, אולי החוסם הכי טוב בעמדת הגארדים ושחקן קלאץ' בהגנה.

בקיצור, הטיעונים שלך מעניינים ואני מציע להכניס סטטיסטיקה לעניין כדי להעשיר את הדיון.
הכיוון שרק לאחד מאיתנו משלמים כדי לכתוב (רמז, לך!) אני מציע שאתה תעשה את זה.

סוף שבוע מעולה.

ירושלמי 1 ביוני 2013

הבעיה היא שלברון הוא (לא ממש) SF למרות שהתחיל ככזה, והוא גם (לא ממש) רכז, ובשנתיים האחרונות הוא גם (לא ממש) PF.
אז למי תשווה אותו?
החשקן היחיד עוד איכשהו נופל לטייפקאסט זה מג'יק שהיה זה שהמציא את השיטה (ואז הגיע פני הארדוואי, אבל הוא היה רק בעמדות 1-2-3 ולא שיחק כגבוה).

נביא בעירו 31 במאי 2013

"שומר יותר טוב מג'ורדן וסקורר קצת פחות טוב מג'ורדן"…

אני מניח שכן ראית הרבה כדורסל במהלך החיים, אבל לאור הטענה האחרונה שלך אני נאלץ, לצערי, לקבוע שלא הבנת מה שראית…

עדידס 1 ביוני 2013

+1

אלעד 31 במאי 2013

כשאתה מסתכל על הרשימה של השחקנים הנחשבים כגדולים בהיסטוריה, הרוב המוחלט שיחק בקבוצה אחת כל הקריירה (השנתיים של ג'ורדן בוושינגטון לא קרו מעולם, ובכל מקרה הוא כבר נחשב לגדול מכולם עוד לפני שהן לא קרו). אני חושב שזו כוכבית גדולה מאוד ליד שמו של לברון. אני לא אומר שצריך לשחזר את ההיסטוריה, אבל אם הוא היה נשאר בקליבלנד, מצליח להתגבר על הקשיים, ולוקח אותם לאליפויות היה ניתן להשוות את זה למה שג'ורדן עשה בשיקגו.
ההשוואה של היכולות הכדורסלניות פחות רלבנטית. רבים טוענים שראסל הוא הסנטר הטוב בהיסטוריה. אני לא חושב שאחד לאחד הוא טוב מסנטרים אחרים כמו וילט או קארים, אבל היה לו משהו שלא ניתן להגדיר, שהופך אותו לגדול מהם ומוצלח מהם. את המשהו הזה יש לג'ורדן, לא בטוח שללברון.

אסף 31 במאי 2013

ביל סימונס מעלה בספר שלו את השאלה: אם גארנט היה נופל בסן אנטוניו במקום דאנקן – האם הוא היה מגיע לאותם הישגים? לו היתה לו סביבת אימון טובה, סביבת ניהול טובה, סביבת כדורסל טובה יותר ממינסוטה – אולי לגארנט היו היום 4 אליפויות ומקום ב טופ-10 היסטורי?
שאלה מעניינת, שצריך לזכור אותה כשדנים בגדולה היסטורית של שחקן. תנאי ההתחלה, אלה שלא תלויים בו, הם בעלי השפעה אדירה על מהלך הקריירה שלו.

אולי המעבר של לברון למיאמי היתה הדרך שלו לקחת אחראיות על הקריירה שלו – כמו מייקל ומג'יק שפיטרו מאמנים כושלים לפני שהצליחו לקחת אליפויות – וליצור לעצמו סביבת כדרסל טובה, כמו שהיתה לכל אחד מהגדולים.

גיל 31 במאי 2013

והמסקנה שלו היא שדאנקן בחיים לא היה נשאר רק עם הופעה אחת בגמר המערב. אז נכון שלסביבה יש חשיבות אבל גם לשחקני פרנצ'ייז יש השפעה על זה.

אלמונימי 1 ביוני 2013

העניין הוא לא עצם המעבר למיאמי. שחקנים גדולים בעבר כבר עברו קבוצות כי הם ראו שאין להם סיכוי בקבוצה שבחרה אותם בדראפט (בארקלי, שאקיל). העניין הוא שהוא חבר לגארד אולי הטוב ביותר באותו זמן (ביחד עם קובי) ולאחד הגבוהים הטובים בליגה. זה מהלך פחדני.
אם תאורטית וייד לא היה במיאמי, ולברון היה מחליט לעבור לשם בגלל פט ריילי זה היה אחרת לגמרי!

עדידס 1 ביוני 2013

מסכים !!!

אלעד 1 ביוני 2013

אסף, ברור שלא. אם כל הכבוד לגארנט.

יריב 1 ביוני 2013

צ'מברליין שיחק בשלוש קבוצות, קארים שיחק בשתיים. אני לא יודע מה הרשימה שלך, אבל אני מניח שהם בפנים.

אלעד 1 ביוני 2013

"הרוב המוחלט", יריב. זה ג'ורדן, דאנקן, ראסל, מג'יק, בירד, אולאג'ואן (אני יודע שהוא עבר קבוצה, אבל הרבה אחרי השיא), הדוקטור… אפשר גם להכניס את קובי לרשימה

אלעד 1 ביוני 2013

ג'רי ווסט, איזייה תומאס. מי עוד?

אסף 1 ביוני 2013

הדוקטור עבר מהנטס לפילדלפיה.

אלעד 1 ביוני 2013

הדוקטור שיחק ב-נ.ב.א רק בפילי

איציק 1 ביוני 2013

הד"ר עבר מה-ABA ל-NBA אבל זה בגלל האיחוד.

אסף 1 ביוני 2013

כן, אבל הנטס – שם שיחק – דווקא היו בין הקבוצות שהצטרפו ל NBA , והוא עזב אותם ועבר לסיקסרס.

אלעד 1 ביוני 2013

היו לזה סיבות. בכל מקרה הוא לא שיחק דקה ב-נ.ב.א שלא בסיקסרס, שלא הייתה קבוצה מפוצצת כשהוא הגיע אליה.

יריב 1 ביוני 2013

מוזס מאלון? בוב פטיט? סתם כרעיונות, אם אתה רוצה לעשות רשימה של ממש אפשר להשקיע בזה. בחרתי את קארים וצ'מברליין בגלל שהם נוטים להיכלל ב"רשימת השש", והם למעשה שליש ממנה.
הד"ר, אגב, שיחק בשתי קבוצות ABA שונות (פרט לזה שהוא עבר קבוצה כשהנטס עברו לNBA).

אלעד 1 ביוני 2013

תראה, אתה נוטה להיכנס יותר מדי לפרטים. בכוונה כתבתי, "הרוב המוחלט", כדי לא להתחיל לעשות פה רשימות מי יותר גדול ומי פחות. למה לדעתך ראסל נחשב גדול מקארים ומצ'מברליין וממאלון? יש לכך הרבה סיבות. אחת מהם זה שהוא מזוהה עם מועדון אחד כל הקריירה.

גיל 1 ביוני 2013

יש הבדל בין השמות שהזכרת ללברון. קארים עזב בשלב דומה, אבל אחרי שכבר הביא אליפות למילווקי אז מהבחינה הזו הוא סיפק את הסחורה. צ'מברליין, מאלון (קרל) עברו בשלהי הקריירה להשיג אליפות ומוזס מאלון עבר כשהקבוצה שלו לא הלכה לשום מקום אבל הוא באמת קצת שונה ודומה לברקלי שלא היה מרוצה אצל הסיקסרס. לברון לעומת זאת עבר מקבוצה מעולה, לא אדירה אמנם, אבל כזו שהייתה הכי טובה בליגה במשך שנתיים ובפלייאוף לא הגיעה רחוק (ב2007 הם היו דווקא פחות טובים). התחושה היא שבמקום להשאר ולהוסיף מה שחסר לקבוצה ולשפר אותה הוא ברח כשהיה קצת קשה כדי לעשות קיצור דרך לאליפות ולכן הביקורת עליו.

יריב 2 ביוני 2013

ראסל נחשב גדול כל כך בגלל שהוא זכה ב 11 אליפויות ב13 שנים, וספיציפית הוא נחשב יותר גדול מצ'מברליין בגלל שהוא נבחר מספר פעמים ל MVP על פניו (כששניהם היו בשיאם, צ'מברליין זכה בתואר בעונת הרוקי שלו וכשראסל התחיל לשקוע).
כתבת "הרוב המוחלט", לא "הרבה מ". זו אמירה מאוד חזקה, ונראה לי רצוי לבדוק אם זה נכון.

יריב 2 ביוני 2013

צ'מברליין, למשל, עבר ב65 מהווריורס לסיקסרס. הרבה לפני סוף הקריירה שלו והוא לא הביא לווריורס תארים.

גיל 2 ביוני 2013

הרוב המוחלט זה כל הסקרים שנעשו בנושא בקרב עיתונאים, פרשנים ושחקני עבר. למעשה, לא ראיתי מישהו שטוען שראסל גדול מג'ורדן. כאמור, לתקופה ולגבהים שג'ורדן לקח את הליגה יש משקל במחשבה הזו.

יריב 2 ביוני 2013

גיל, עשה טובה וקרא לפני שאתה מגיב. "הרוב המוחלט" התייחס ל"הרוב המוחלט [של השחקנים הנחשבים כגדולים בהיסטוריה] שיחק בקבוצה אחת כל הקריירה".

גיל 2 ביוני 2013

אני התייחסתי למי נחשב גדול בלי קשר למעברים שלו.

יריב 2 ביוני 2013

"הרוב המוחלט זה כל הסקרים שנעשו בקרב עיתונאים, פרשנים ושחקני עבר. למעשה, לא ראיתי מישהו שטוען שראסל גדול מג'ורדן." – אולי זה רק נראה לי כאילו אתה מדבר על עמדת רוב חובבי הכדורסל ביחס לזהות השחקן הטוב בהיסטוריה (מה שזה לא אומר).

גיל 2 ביוני 2013

זה אכן עמדת רוב חובבי הכדורסל, ובייחוד כאלו שראו מספיק מכל התקופות. אפילו באתר הרשמי של הנבא רשום " "By acclamation, Michael Jordan is the greatest basketball player of all time". אני פשוט מצטער שלא ראית אותו בחי כי אז כל הדיונים הללו היו מיותרים.

יריב 2 ביוני 2013

אתה ממשיך להסיט את הדיון, אז אני אומר זאת פעם אחרונה. אתה ענית על אמירה של "הרוב המוחלט" בהקשר אחד כאילו היא מתייחסת לנושא אחר לגמרי. זו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה, ואני מבקש ממך להקפיד יותר על תגובות שמתייחסות לשרשור שבו אתה כותב.

גיל 2 ביוני 2013

נראה לי שאתה מתקשה לקרוא ולא בפעם הראשונה. הגבתי בדיוק לעניין הגדולה של שחקנים בהקשר של עזיבה או אי עזיבה מוקדמת של הקבוצה הראשונה שלהם ולמה המקרה של לברון שונה. אחרי זה אתה הגבת לדברים שאמרתי ורק אז התייחסתי באופן כללי. אתה הוא זה שהסטת את הדיון פה.

יריב 2 ביוני 2013

ועברת מלפרש את "הרוב המוחלט" כ"הרוב המוחלט של שחקנים גדולים" ל"הרוב המוחלט של חובבי הכדורסל". סבבה.

גיל 2 ביוני 2013

זה היינו הך. רוב חובבי הכדורסל והמומחים נמצאים בקונצנזוס מוחלט בנושא הזה. זה אומר הרבה מאוד.

יריב 2 ביוני 2013

זה גם לא אותו נושא! אחד הוא "האם עברתי קבוצה בקריירה" והשני הוא "מי הוא שחקן הכדורסל הגדול בהיסטוריה"!

ליאור 31 במאי 2013

איך אפשר להשוות איפלו הוא עוד לא קרוב אפילו
כתבה מצחיקה

דורון 31 במאי 2013

מה לאזאזל??שומר טוב ממנו?ג'ורדן להזכירך זכה בשחקן ההגנה של העונה..מגוון ממנו?ג'ורדן עשה הכל מהכל מהכל..על סקורר אין בכלל מה להשוות הוא לא "קצת" פחות טוב ממנו הוא הררררבההה פחות טוב ממנו..לברון לא יסיים עונה עם 37 נקודות בממוצע לעולם..ובאמת..ווינר כמו ג'ורדן?לא היה ולא יהיה כזה דבר בשום ספורט..והוא גם ממש לא יותר ייחודי ממנו..ג'ורדן הפך את הNBA למה שהוא היום!!!לברון זורח מעל כולם היום אבל ג'ורדן השחקן היחיד שיותר גדול מהמשחק עצמו..זה פאקינג מייקל ג'ורדן!!!מה קורה לך באמת??הוא סופרמן של הכדורסל!

עדידס 1 ביוני 2013

ואגב גם הסמל של הליגה הזאת…

מיקו 1 ביוני 2013

הסמל הוא ג'רי ווסט
זה השחקן בלוגו

עדידס 1 ביוני 2013

כן , צודק אבל לקחת את זה מילולית מידיי…
גם היום שנים אחרי שפרש מתייחסים אליו כאלוהי הכדורסל…
הכל בהשוואה אליו.

גורבצ'וב 31 במאי 2013

לטעמי כתבה די מיותרת אשר נראית כאילו נכתבה מתוך שינה.
איזה מין "עובדות" אלה שלברון ייחודי ממייקל או שומר טוב ממנו?
לברון ג'יימס אלמלא היה מפלצת שרירים אשר נולדה לתוך כד חומצה שבו שחו גם צבי הנינג'ה בינקותם לא היה מגיע אפילו לליגת הקיץ של כדורסל הנשים.
אף פעם לא נהניתי לראות את ג'יימס, הוא חסר את הקסם של מייקל, את הרצח בעיניים ואת כושר המנהיגות האל מותי של גדול השחקנים אי פעם.

ומספיק עם קובי בראיינט, כאילו באמת צריך להיות חסר כל הבנה בסיסית כדי להשוות אותו לגדולי השחקנים ואפילו להכניס אותו בטופ 10-20 הגדולים אי פעם, האוברייטד הכי גדול בתולדות הספורט לטעמי, לא פחות מכך.

MOBY 31 במאי 2013

לאונרדו ודונטאלו מוסרים היי
ענק!!!

ספלינטר 1 ביוני 2013

זו לו סתם חומצה- קראו לו מוטאגן:)
ולעניין, מעניין אותי אם העורך של האתר בודק את השטויות שאתה כותב לפני הפרסום כי "הכתבה" הזאת היא בגדר פשע וחילול השם.

ספלינטר (המשך..) 1 ביוני 2013

"זאת כיוון שלברון מגוון ממייקל. הוא ייחודי ממנו. הוא שומר טוב ממנו, מוסר טוב ממנו, ריבאונדר טוב ממנו, שחקן קבוצתי טוב ממנו"
לעולם לא שמעתי כל כך הרבה שטויות חסרות כל שחר, מושג והבנה בסיסית במשפט אחד.
הייתי טורח להמשיך לכתוב ולהסביר בדיוק למה אתה כל כך מגוחך בטענות הללו אבל אם אתה בתור אחד שמשלמים לו , לא טרחת להקדיש יותר מ10 שורות על מנת להסביר את הטענות המגוחכות הללו אז למה לעזאזל שאני יעשה את זה?
עצוב מאד שבאתר שמתיימר מאד להיות רציני, נותנים במה לפרסום קביעות כ"כ אבסורדיות מבלי אפילו לתת להן איזשהוא הסבר.

גיל 31 במאי 2013

לברון הוא מפלצת אתלטית אבל הוא בטח לא שומר טוב מג'ורדן וגם לא בטוח שהוא מוסר טוב.

ווינריות זה דבר אחד אבל אפקט ה"וואו" גם הוא חשוב. לברון עושה דברים מופלאים והיו לו כמה משחקים היסטורים (נגד דטרויט ובוסטון) אבל עדיין לא מתקרב לכמות של ג'ורדן ולמיתולוגיה שלו.

אני מסכים גם עם אלעד שהמעבר למיאמי פוגם במורשת שלו וגם הפלייאוף שלו לא אחיד. יש לא מעט סדרות שהוא נעלם בהן כמו הגמר נגד דאלאס וגם בקליבלנד עם הקבוצה במאזן הטוב בליגה הוא נכשל להגיע מספיק רחוק. בינתיים יש לו אליפות אחת ואחרי השנה אולי עוד אחת. בשביל להגיע לג'ורדן אני חושב שהוא יצטרך יותר מ6 אבל למה לדבר על ג'ורדן. קודם שיעבור את שאקיל, דאנקן, קובי, קארים ועוד כמה ענקים.

אסף 31 במאי 2013

לברון הוא בקלות מוסר טוב יותר מג'ורדן. אפשר גם לטעון שהוא מוסר טוב יותר מבירד.

לגבי ההגנה – הורסטיליות בשמירה של לברון היא משהו שלג'ורדן לא היה.

גיל 31 במאי 2013

על סמך מה אתה קובע שלברון מוסר טוב מג'ורדן? ההגנות היום רכות מאוד והחוקים מוטים לטובת ההתקפה. ג'ורדן שיחק בתקופה הכי קשוחה בהיסטוריה כששחקנים היו מפוצצים אחד את השני במכות וזה לא היה נחשב לעבירה ועדיין הצליח למסור. יותר מזה, מספר האסיסטים הוא לא מדד יחיד אלא איכות המסירות וידיעת מי השחקן החם. תקרא מה ג'קסון כתב בספר על הנושא. ג'ורדן כשלא הלך לו היה מוסר לאחרים שהיו בכושר משחק טוב יותר עד שהוא התאפס על עצמו. היכולת האבסולוטית לדעת מתי למסור ומתי לא היא מהגדולה של ג'ורדן. במשחק החזרה שלו מהפרישה כשקלע 55 נגד הניקס הוא מסר את אסיסט הניצחון.

אסף 31 במאי 2013

טוב, כמובן שלברון ( 6.9 אס' למשחק ) מוסר יותר מג'ורדן ( 5.3 ).
אבל המספרים לא משקפים את התמונה האמיתית:
למעשה, שנות השמונים היו שנים בהן מדידת האסיסטים היתה ליברלית הרבה יותר מהיום: 26.3 אסיסטים בממוצע למשחק לקבוצה כשג'ורדן הגיע לליגה, לעומת 21.3 כשלברון הגיע.
גם ממוצע הנקודות הקבוצתי למשחק ירד מ 110 אז ל 100 היום.
כלומר, היתרון הסטטיסטי של לברון מבטא יתרון מהותי גדול יותר.

מייקל היה מוסר טוב, אבל בראש ובראשונה היה סקורר, ואגואיסט לא קטן ( במובן הטוב ). לברון הוא מוסר פנומנלי, אולי הפורוורד המוסר הטוב אי פעם, ושחקן קבוצתי עליון.

ומשחק החזרה של ג'ורדן מפרישה היה הפסד לאינדיאנה.

גיל 31 במאי 2013

כמובן שהמספרים לא מספרים את כל הסיפור. זה שלברון מוסר יותר לא אומר שהוא מוסר טוב יותר או יודע למסור בזמן המתאים. אולי לברון מוסר יותר כי הוא מפחד לקחת קליעות מסוימות בעוד ג'ורדן לא? בדיוק בגלל שג'ורדן היה כל כך יעיל, הוא פשוט לא נדרש למסור אבל כשהיה צריך הוא היה עושה את זה ביעילות לא קטנה של ג'ורדן. הוא כלל לא אגואיסט וזה כל הגדולה שלו. למרות שהיה קלעי אדיר אדיר מסר לא מעט. תשווה את זה לקובי או כרמלו.

הכוונה לכמה משחקים מאוחר יותר, הדאבל הניקל המפורסם.

אסף 31 במאי 2013

גיל, אני מסביר לך שהפער האמיתי גדול יותר ממה שהמספרים מראים.

אבל גם בלי לראות אף BOX SCORE : מצפיה בלברון אפשר לראות שחקן שמודע תמיד לאופציית המסירה, ומחפש תמיד את השחקן הפנוי. בנוסף, הוא מיומן מאוד במסירות, יודע תמיד איפה נמצאים הקלעים, ומצליח להוציא מסירות איכותיות תוך כדי חדירה.
אצל ג'ורדן הקליעה תמיד היתה האופציה הראשונה. כשרצה מסר, אבל הוא רצה פחות.

ג'ורדן מסר קצת יותר מקובי ( חצי אסיסט למשחק ) – אבל כאמור, את ההפרש אפשר להסביר בכמות הנקודות והאסיסטים הגדולה יותר בתקופתו.

גיל 31 במאי 2013

הפער האמיתי לא גדול כי המשחק היה שונה והיה קשה יותר לשחק אותו עם ההגנות בעבר. אבל מה שאתה אומר מדגים למה הוא לא יותר טוב. אם מדובר ברצון שונה וסגנון משחק שונה אז המספרים לא רלוונטיים. אם ג'ורדן היה רוצה הוא היה מוסר גם 10 אסיסטים אבל לא היה לו צורך בזה.

ירושלמי 1 ביוני 2013

אני עם אסף פה.גיל,
ברור שאם ג'ורדן היה רוצה הוא היה יכול למסור יותר אסיסטים ולקלוע פחות, אבל זה גם לא הופף אותו למוסר יותר טוב מלברון.
אם לא מספיק לך לראות אותו משחק ורק עפ"י זה (בלי הסברים מיותרים) להגיד שהוא מוסר יותר טוב ממייקל אז אנחנו בבעיה, כי אתה מכניס אותנו לשאלה מה הופך שחקן למוסר טוב, וזה כבר סיפור בפניי עצמו.

גיל 1 ביוני 2013

בהחלט מספיק לי לראות אותם משחקים ולכן אני אומר, שג'ורדן היה מוסר מעולה כשהיה צריך. אי אפשר להשוות אותם ישירות אבל אני לא מסכים שלברון מוסר יותר טוב כאמירה גורפת. הם לפחות שווים בעיניי.

אסף 1 ביוני 2013

גיל, אתה טועה כשאתה אומר שפעם המשחק היה קשה יותר בהקשר לאסיסטים. עובדה, פעם מסרו 15% אסיסטים יותר בכל משחק ( אגב סימונס מתייחס גם לזה בספר שלו ).

תראה, צריכים להתרחש כמה דברים דרמטיים כדי שלברון יסיים את הקריירה כשחקן גדול מג'ורדן. זה כנראה לא יקרה.
ועדיין, כשאתה מנסה לטעון שג'ורדן היה יותר טוב ממנו בכל האספקטים של המשחק, זה יוצא קצת מאולץ.

גיל 1 ביוני 2013

מאיפה הסטטיסטיקות על האסיסטים? אני אשמח לראות.

בכל מקרה, אין שום דבר מאולץ בהכרזה שג'ורדן היה מוסר לא פחות טוב מלברון. הם משחקים בתפקידים שונים ולברון משחק יותר כפוינט גארד מג'רדן לכן הסטטיסטיקות שלו מנופחות. זה שהמספרים יותר טובים לא אומר שהוא מוסר טוב יותר כי כשג'ורדן רצה והיה צריך למסור הוא עשה את זה בצורה מעולה. כמו שכתבתו קודם, לג'ורדן הייתה שליטה מוחלטת בקצב של המשחק והוא השתלט עליו בכל אספקט. אם צריך היה לקלוע הוא קלע, אם היה צריך למסור הוא מסר. זו תכונה שלמרות שלברון משתפר בה, היא עדיין לא טבעית לו ועדיין לא באותה רמה כמו ג'ורדן.

ניר 1 ביוני 2013

אני לא מבין מה ההשוואה הזו בכלל? בואו נשווה מי מסר טוב יותר בין סטוקטון, מג'יק ותומאס. מה קשור להשוות בין לברון למייקל? התפקיד של שניהם הוא לקלוע ולנצח משחקים ואת זה ג'ורדן עשה לא קצת יותר טוב, אלא הרבה הרבה הרבה יותר טוב.
את כל מה שכתבת אפשר להעתיק במדיוק ולכתוב על מג'יק (אולי חוץ משומר יותר טוב) – הוא מגוון יותר, ייחודי יותר, מוסר טוב יותר, ריבאונדר טוב יותר, שחקן קבוצתי יותר טוב. קלעי ושומר קצת פחות טוב. אה, ועם 5 אליפויות. אני לא בטוח שמישהו כאן יקום ויגיד שמג'יק היה טוב כמו ג'ורדן, אבל גם אם כן, אני מוכן לוותר על זה הרבה יותר ממי שיגיד שלברון טוב כמו ג'ורדן.

אסף 1 ביוני 2013

גיל – זה מתוך basketball reference. הנה:

http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_stats.html

וסימונס מזכיר את זה בספר שלו בפרק על סטוקטון.

גיל 31 במאי 2013

בדבר אחד בורוביץ' צודק. עוד אליפות אחת או שתיים וההשוואות הללו יתקיימו כל הזמן. בדיוק כמו שמשווים את קובי לג'ורדן. יהיו אנשים שלא ראו את ג'ורדן בחי ולכן יגידו דברים כמו שלא הייתה מספיק תחרות אז וכו'.

מתן גילור 31 במאי 2013

בורו, אתה אמיץ. אני חושב שזה עוד הרבה יותר מדי מוקדם לדון בכך, אך לדעתי, אם יש מישהו שיש לו בכלל את הפוטנציאל להגיע לדרגת הדיון, מאז פרישתו של ג'ורדן, הוא רק לברון. ככלל, דיונים כאלה מאד בעייתיים, בשל תקופות שונו, עמדות שונות וכו'.
אבל בכל זאת, כמה דברים:
1. אני חוזר ומתרה במגיבים – די להגיב לג'וני!
2. איצקו, כל פעם שאתה מגיב אני נותר פעור פה, עד שאני קולט שזה אתה ולא איציק, מנפיק את הפנינים הללו, שאפילו ביאליק היה מקנא בהן.
3. אני חושב שעניין המעבר לא מוריד ולא מוסיף לגדולתו/אי גדולתו של לברון, כפי שלא עשה כן לצ'מברליין, שאק או כל שחקן אחר גדול. יש הטוענים שג'ורג'י בסט היה מגדולי השחקנים. אחת הסיבות שעל פי רוב אינו נחשב כזה הינה חוסר הצלחתו בנבחרת. כמובן, שבנבחרת כזו הסיכוי להצליח ברמות הגבוהות הוא אפסי. אז אמנם הסיכוי של קליבלנד לזכות באליפות טיפה יותר גבוה, אבל עדיין נמוך מאד. עכשיו, נניח לרגע שקליבלנד עם לברון היתה זוכה באליפות, מה הייתם אומרים שהיה מקרב אותו למשבצת של הגדולים ביותר – אחת עם קליבלנד או 5 עם מיאמי? בינינו, מישהו היה מחשיב את שאק כאחד מ-4-5 הסנטרים הטובים בכל הזמנים אם היה נשאר באורלנדו? כנראה שלא. לפעמים פשוט צריך להגיע למקום הנכון בזמן הנכון. ראסל לא היה נחשב כ"כ גדול אם היה מגיע לקבוצה קטנה ובטח של זוכה ב-11 אליפויות. ד"א, מסי הזה ממש אפס כי הוא לא עשה קריירה מפוארת ברוסריו.
4. הסיבות העיקריות, לעניות דעתי, שמאד אופנתי לשנוא את לברון בארץ הן:
א. דיונים מסוג זה שעלולים להטיל ספק ב"אלוהות" של ג'ורדן.
ב. הוא לא בא טוב בעין לאוהדי ל.א.
*מצטער, אבל אני לא קונה ששונאים שחקן 3 שנים בעקבות נאום אחד (חלק מאותם אנשים אוהבים מאד את פיני גרשון…) לדעתי, מדובר בסתם תירוץ.
תכלס, הרגשתי היא שמחפשים לשנוא אותו ומחפשים אותו על כל שטות, אבל זה בסדר כי זה בא עם הגדולה וזה מחיר שצריך לשלם.

שורה תחתונה – לברון עדיין לא קרוב, אבל הוא בהחלט בדרך להדיח את בירד מחמישיית כל הזמנים.

עודד 31 במאי 2013

+1

גיל 31 במאי 2013

זה ממש לא נכון לגבי שאקיל וראסל. הם היו זוכים באליפויות בקבוצות אחרות, בטח ראסל שבנה במו ידיו שושלת. שאקיל היה על סף אליפות עם הארדווי ואם היו נשארים ביחד (והארדווי לא היה נפצע) אז היו זוכים בכמה אליפויות. אם לברון היה זוכה באליפות בקליבלנד, מה היה מונע ממנו לזכות בעוד? חלק מהגדולה של שחקן היא לקחת פרנצ'ייז זניח ולהפוך אותו למשהו היסטורי כמו שג'ורדן עשה.

ולמה אתה קורא למעבר שלו שטות? זו סיבה מאוד לגיטימית לסלוד ממנו ומקיצורי הדרך שחיפש גם אם היום כבר סולחים לו על זה. והוא לא קרוב לבירד עדיין, בטח לא קרוב לחמישיית כל הזמנים. הוא צריך עוד כמה אליפויות בשביל זה.

ג'וני 31 במאי 2013

מי זה מתן?

מתן גילור 31 במאי 2013

גיל, קודם כל זו ספקולציה (כמו שלי, כמובן). אני חושב שאין מצב שראסל היה זוכה ב-11 אליפויות במקום אחר ושאק לא היה זוכה עם אורלנדו.
לגבי שאק על סף אליפות – אני לא מאמין שאתה רציני. עזוב את העובדה שהם קיבו בגמר סוויפ מהדהד, אלא שב-3 השנים לאחר מכן לקחה אליפות הקבוצה (כנראה) הטובה ביותר בהיסטוריה או אחת הטובות. אם אתה צודק, אזי שג'ורדן היה זוכה בפחות אליפויות והדיון להלן היה הרבה יותר רלוונטי מהיום.
אם לברון היה זוכה בקליבלנד זה היה משהו מאד יוצא דופן וחד פעמי. מה היה מונע עוד? קבוצות יותר טובות…
עכשיו סביר לי למה אצל לברון זה קיצור דרך ואצל שאק, צ'מברליין, ג'אבר ועוד רבים וטובים זה לגיטימי?
חוץ מזה, שלא אמרתי שזו שטות, אז בבקשה אל תכניס לי מילים למקלדת. כתבתי שלדעתי שונאיו משמשים בנאום 3 שנים אחרי, כיוון שהם לא רוצים לחשוף את הסיבות האמיתיות (למשל, שם בכיס הקטן את הכוכב של הקבוצה שלהם). זו לא סיבה לשנוא שחקן 3 שנים, בעיקר לאחר שהתנצל.
ד"א, אפשר לחשוב מה הוא אמר שם. כן, זה היה שחצני ומגעיל, אבל היו כ"כ הרבה נאומי יותר גרועים שלא קיבלו פרומיל של ביקורת לעומת נאום זה.

גיל 31 במאי 2013

הכל ספקולציות אבל אולי שאק היה זוכה דווקא ביותר אליפויות עם שחקן כמו פני שלא היה בעל אגו כמו קובי ולא היו מתפוצצים היחסים ביניהם? נכון שראסל כנראה לא היה זוכה בכל כך הרבה אליפויות אבל התקופה ההיא ייחודית וזה באמת לא בר השוואה. גם תחשוב על שחקן כמו האקים שנחשב לצד שאקיל לאחד הסנטרים הכי גדולים אי פעם. אז גם אם 2 אליפויות אפשר להגיע לגדולה היסטורית. אורלנדו היו מאוד חזקים ואני חושב שיש סיכוי שהיו עוברים את ג'ורדן לפחות פעם אחת וגם אם לא, אחרי הפרישה שלו הדרך שלהם הייתה סלולה.

לגבי לברון, מה הכוונה קבוצות יותר טוב? אם הוא זוכה באליפות אז הוא הכי טוב והוא בעמדה מצוינת לשחזר. כמו שיש קבוצות אחרות טובות גם קליבלנד יכלו להשתפר בדיוק כמו שהספרס לא משחקים עם אותם שחקנים בדיוק 15 שנה וגם שיקגו השתנתה.

שאק לא חיפש קיצור דרך כי כשהוא עבר ללייקרס הם היו קבוצה פתטית. בלי קובי ובלי פיל ג'קסון כך שהמעבר היה לא לקצר את הדרך אלא פשוט כי רצה לעבור ללוס אנג'לס העיר. צ'מברליין זה באמת דומה ולא במקרה זה נחשב לו פחות, בטח ביחס לראסל.

אתה כתבת על זה שמחפשים אותו על שטויות והנחתי שאתה מתייחס לזה. אם זה לא זה אז איזו שטות כן מפריעה לשונאים שלו לדעתך?

וזה שהוא התנצל לא משנה את העובדה שזה היה מהלך אנוכי ויהיר שהיא כתם עד היום. זה לא קשור לה שעשה אחר כך. למה צריך לשנות את היחס לארוע הזה בדיעבד? אני גם לא יודע על אלו שונאים בדיוק אתה מדבר אבל מעבר לצורה שבה החליט המהות שלה הייתה קיצור דרך וחבירה לקבוצת על כדי להשיג אליפות ולכן בצדק מבקרים אותו על זה שהוא לא נאבק לשפר את מה שהיה לו כשהייתה לו קבוצה מעולה ולהביא אותה לאליפות היסטורית.

מתן גילור 31 במאי 2013

כנראה שפה נישאר בחוסר הסכמה.
לדעתי, אין דין קליבלנד כדין ל.א.
הסיכוי לקבל (אפילו תוך כמה שנים) צוות מסייע לאליפות בל.א. גבוה כנראה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה, לא כל שכן מקליבלנד.
לגבי נאומים/התבטאויות – גם לג'ורדן לא חסרו פלופים. בנוסף, העדויות של החברים לקבוצה על האופי של לברון חיוביות. להזכיר לך מה אומרים על מייקל?

גיל 31 במאי 2013

גם אני חושב שאין דין קליבלנד כל.א.. אכן היה יותר סיכוי לקבל עזרה בל.א. אבל היא הייתה רחוקה מבטוחה ועובדה שלקח 4 שנים עד לאליפות הראשונה שלו.

מה אומרים על מייקל? כולם מהללים את המחויבות שלו למשחק ומוסר העבודה שלו. אם הוא נחמד או לא מחוץ למשחק לא רלוונטי. לג'ורדן לא היו שום פלופים או דברים שנויים במחלוקת שקשורים למשחק עצמו אלא רק מחוצה לו.

מתן גילור 31 במאי 2013

הדיון אינו "מה רע במייקל", אבל אם כבר מדברים על זה, אז לפי העדויות אפילו גיא פניני נחמד בטראש-טוק שלו לעומת מייקל. הוא הוציא כמה פעמים שחקני מהכלים רק בעזר דברים שאמר להם. השאלה מה הגבול הלגיטימי סובייקטיבית מאד, ובכל מקרה זה לא באמת רלוונטי לדיון, וקצת גלשתי מהנושא.

גיל 31 במאי 2013

בדיוק, מבחינה פסיכולוגית לג'ורדן לא היו מתחרים.

אלמונימי 1 ביוני 2013

כמו שכתבתי למעלה – העניין הוא לא עצם המעבר למיאמי. שחקנים גדולים בעבר כבר עברו קבוצות כי הם ראו שאין להם סיכוי בקבוצה שבחרה אותם בדראפט (בארקלי, שאקיל). העניין הוא שהוא חבר לגארד אולי הטוב ביותר באותו זמן (ביחד עם קובי) ולאחד הגבוהים הטובים בליגה. זה מהלך פחדני.
אם תאורטית וייד לא היה במיאמי, ולברון היה מחליט לעבור לשם בגלל פט ריילי זה היה אחרת לגמרי!
צ'מברליין עבר ללייקרס בגיל 32 וג'אבר עבר ללייקרס בלי אף כוכב גדול אחר בזמנו.

איציק 31 במאי 2013

תודה :-)

מכביסט 31 במאי 2013

פוסט מעניין.

לדעתי, ג'יימס עדיין לא הגיע לדרגת האל של מייקל ג'ורדן.
אז נכון, הוא שחקן ענק. ונכון, הוא יכול לעשות הכל – מלקיחת ריבאונד ומסירות גאוניות עד קליעה מכל טווח ושמירה על כל עמדה, אבל…
עדיין יש את האבל הזה…
לדעתי ה"אבל" הוא העובדה שלברון ג'יימס טרם הגיע להישגים הענקיים ולווינריות המתפרצת של ג'ורדן. הוא עוד לא הגיע לשיא ונצטרך לעקוב.

עודד 31 במאי 2013

הווינריות של ג'רדן היא ההבדל, אם לברון יעבור עכשיו עוד 5 שנים (כולל הפלייאוף הזה) ללא הפסד בסדרת פלייאוף אז אפשר יהיה לדון בזה

2 סדרות של 3 אליפויות רצופות (עם פרישה באמצע). זה אומר 6 פלייאופים רצופים ללא הפסד (ולא, אני לא מחשיב את עונת החזרה מהפרישה). לא חושב שלברון יוכל להתחרות עם זה אבל בוא נחכה ונראה.
מבחינתי לפחות יש עוד לפחות 3 שנים עד שאפשר יהיה לדון בנושא.

משה 31 במאי 2013

אני דווקא מסכים עם רוב טענותיו של הכתב . הבעיה הגדולה ביותר נעוצה בטיעון הכי חזק על ג'ורדן שהוא "הפך את הnba למה שהוא כיום" וזה ממש נכון. כיום שחקנים כמו לארי בארד , לא היו מוצאים את עצמם בחמישייה אפילו. הnba הפך לכל כך אתלטי שזה מטורף. לכן, גם לג'ורדן היה הרבה יותר קל להסתדר מול הגנות (גם אתלט אדיר וגם קלע אדיר). זו הסיבה שאני חושב שאי אפשר להשוות כמעט, זה פשוט שכיום כמעט כל השחקנים משחקים בסגנון הזה, לכן אי אפשר להתבלט עם הסגנון הזה, וגם ההגנות הרבה יותר חזקות. בכללי ולא רק בכדורסל, השוואות בין העבר הרחוק להווה ( זה נחשב ל"עבר הרחוק" יחסית לשנות פעילותו של ספורטאי ) הן כמעט בלתי אפשריות. זאת מכיוון שרמת המשחק, והיכולת לבדוק את רמת המשחק השתנו פלאים.
נ"ב לכל "חולי" קובי. עד מתי תסתכלו על המשחק כמו שצריך? הבן אדם אומנם תותח, אבל אגוצטנר מטורף ואין לו את אותן יכולות כמו של ג'ורדן/ לברון. אין לא ראיית משחק , או מסירה מופלאה (או שהוא פשוט מעדיף לא להשתמש בזה) והוא משחק בשביל קובי ולא בשביל הקבוצה של קובי. הטענה שלי, היא שג'ורדן שם רק את ברייאנט על הפרק (מבחינת השוואות), זאת מכיוון שהוא יודע שהוא וברייאנט לא באותה הליגה (בניגוד ללברון).

נחשון שוחט 31 במאי 2013

(חוזר על מה שרשמתי לפני כמה ימים בתגובה לפוסט היפה של דורפן. בעיקר בשביל הלינקים, ואני מקווה שהתגובה תתקבל)

ישנה רק שאלה אחת קריטית ודרמטית יותר מההשוואה בין לברון לבין מייקל לבין קובי, והיא כמובן השאלה מה פיפן או ג'קסון אמרו או לא אמרו על זה.

לפני שבוע אלונזו מורנינג חגג על זה (Scottie said Lebron would kick Jordan's ass"):
http://www.youtube.com/watch?v=fpOJr52iLnY (וכמובן שאין גוף תקשורת אמריקאי שמכבד את עצמו שלא עשה על זה follow-up.

בפעם האחרונה שפיפן דיבר שטויות (ואני מת על סקוטי פיפן), קיבלנו את הקטע הקלאסי הבא: Scottie Pippen, just for the day, should be banned from the streets of Chicago
http://www.youtube.com/watch?v=4oq3NBltHpU

ובסוף, אין כמו סדרת ה- memes של מייקל וסקוטי:
http://memecrunch.com/meme/4K5W/and-then-lebron-said/image.png

יריב 31 במאי 2013

נו באמת. אם במקרה של הגדולים מכולם אליפויות הן חזות הכל, ג'ורדן לא מתקרב בהשוואה לראסל.

גיל 31 במאי 2013

זה לא רק המספר אלא גם האיכות, הדרך והתחרותיות ולכן ג'ורדן כנראה עולה עליו.

גיא 1 ביוני 2013

ראסל זכה ב-11 אליפויות מתוך 13 שנות קריירה. בדרך כאשר פעם אחר פעם ניצח את אחד מגדולי הסנטרים במשחק – צ'מברלין. אחרי פרישת אורבך מאימון הסלטיקס ביל ראסל הפך למאמן שחקן והוביל את הסלטיקס ל-2 אליפויות כאשר הסלטיקס אנדרוג ברורים מול הלייקרס של צ'מברלין ווסט וביילור.

ג'ורדון לא פגש וניצח,שום קבוצה ששיחקו בה 3 שחקנים מהטופ 10 בליגה בו זמנית (את בוסטון בשיאה ג'ורדון לא הצליח לנצח).

כמובן שאין הדבר מוריד מערכו של ג'ורדון כשחקן אך להוריד מערכם של ההישגים של שחקנים גדולים מהעבר בשביל להצדיק טיעון מוטעה לא הופך את הטיעון לנכון.

גיל 1 ביוני 2013

אי אפשר להשוות את זה כי רמת התחרותיות אז הייתה קטנה מזו שבשנות ה90 והיום. כשיש בערך שליש ממספר הקבוצות שיש היום אז רק טבעי שיהיו רבים בקבוצה אחת. וזה לא שהוא שיחק לבד, לצידו היו שורה ארוכה של האל אוף פיימרים ומהשחקנים הטובים בליגה (שחלקם הוא בנה שלא יהיה ספק). שחקנים כמוהו היו מפלצות ונדירים ביותר אז. תחשוב ששאקיל היה משחק באותה תקופה. כמה אליפויות הוא היה לוקח ואז אולי מדברים עליו כהכי טוב אי פעם.

יריב 1 ביוני 2013

אני בעקרון משתדל להתרחק מהנושא הזה, אבל חשוב לי להבהיר שאני לא רואה שום קריטריון של ממש. זה לא מפתיע, לאור העובדה שעדיין לא ראיתי אפילו הגדרה של ממש לנושא הויכוח.

הסיבה היחידה שהערתי פה על העניין הוא שגם הקריטריון הזה הוא לא הקריטריון שבורוביץ' משתמש בו. "האיכות, הדרך והתחרותיות" זה לא קריטריון, מכיוון שאין לך (למיטב הבנתי) שום הגדרה ברורה לעל מה אתה מדבר, רק תחושה מעורפלת.

אלעד 1 ביוני 2013

איך יכול להיות פה קריטריון? זה סובייקטיבי לגמרי. זה לא אתלטיקה שמודדים מי רץ מהר יותר או קפץ גבוה יותר. פה זה עניין של שיפוט בעיניים. אבל אני אגיד לך משהו בטוח – אי אפשר להכריע מי יותר טוב על בסיס סטטיסטיקה ומספרים. הם אף פעם לא מספרים את כל הסיפור, והרבה פעמים מספרים סיפור אחר לגמרי (שוב – ראסל מול צ'מברליין. מבחינה סטטיסטית אין מה להשוות בכלל ביניהם. ועדיין ראסל נחשב יותר גדול).
הקושי האמיתי הוא שבשביל לעמוד על גדולתו של שחקן צריך לראות אותו משחק וב-LIVE, לא 20 שנה אחרי. כי גם המשחק משתנה. כשרואים עכשיו את ג'ורדן משחק, קצת קשה להסביר איך אני, כשונא שיקגו בדם, רעדתי לקראת סוף כל משחק, בידיעה שאין מצב ששיקגו מפסידה.

גיל 1 ביוני 2013

אני חושב שקריטריון משמעותי הוא הפופולאריות של המשחק והשלב בהתפתחות שלו. עד שנות ה80 כדורסל מקצועני היה ספורט זניח למדי בארה"ב. אפילו את סדרת הגמר ב1980 עם ההרואיות של מג'יק שידרו בדיליי. כשהספורט נמצא בשלבי הינקות שלו, שחקני על קובעים סטטיסטיקות שאי אפשר לשחזר. אפשר לראות את זה בבייסבול למשל שם יש שיאים מהמאה ה19 ותחילת המאה ה20 שהיום נראים דימיוניים. רק כשיש תחרותיות גדולה יותר אז יש יותר איזונים בין שחקנים וקבוצות ואז זה משהו שונה.

אסף 1 ביוני 2013

נכון.

גיל 1 ביוני 2013

יריב, זו לא תחושה מעורפלת, פשוט צריך לראות ולשאול את כל האנשים שראו את התקופות השונות. מומחים שראו הכל יודעים יותר טוב מכולם והם אלו שחושבים שבשנות ה60 הייתה פחות תחרותיות והאיכות הייתה פחותה (אפשר גם למצוא ממדים אובייקטיבים כמו כמות האנשים ששיחקו כדורסל במכללות אז והיום). אותם אנשים שראו את ראסל וג'ורדן אין להם ספק שג'ורדן הכי גדול אי פעם. זה לא רק הכדורסל אלא החשמל באוויר והעובדה שג'ורדן לקח את הנבא לגבהים שמעולם לא היו בהם ובזמנו היוו תחרות לבייסבול ולפוטבול.

יריב 2 ביוני 2013

לפני כמה ימים שמעתי את טוני קורנהייזר מזכיר (בדיון על הנושא הזה) שיש אנשים שעד היום יגידו לך שאוסקר רוברטסון היה השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורסל, אז אני חושב שגם העמדות של מי שראו את השחקנים השונים הן לא אחידות. כמו כן, התפיסות של אנשים הן לא כל כך אמינות, הזמן משכתב את הזכרונות והנושאים המקובלים לשיחה ולכתיבה קובעים את הצורה שבה השכתוב הזה קורה.

בשורה התחתונה, לא כל כך איכפת לי אם יש קריטריון, כי מעולם לא שמעתי מאף אחד למה בכלל מתכוונים בדירוגים האלו. עזוב את הטכניקה שמשמשת לקבוע מי מדורג לפני מי, השאלה היא מה זה בכלל אומר.

גיל 2 ביוני 2013

יש אנשים שיגידו הכל, אבל בקרב מי שראה את כולם, ג'ורדן נחשב הכי גדול. תראה את זה בכל הסקרים (לא אלו שנעשו באינטרנט אלא בקרב מומחים). וכמו שאמרתי, אי אפשר להשוות ליגה בשלבי התפתחות שלא מעניינת הרבה אנשים ויש לה 9 קבוצות רוב הזמן שראסל לקח אליפות למה שהיה אחר כך.

יריב 2 ביוני 2013

אני חושב שטוני קורנהייזר דיבר על אנשים שראו את רוברטסון משחק, שלא כמונו. הסיבה שאני חושב כך היא שהוא אמר את זה. אני מניח שהוא התייחס לאנשים שראו גם את ג'ורדן משחק, כי כנראה שהוא מדבר על אנשים שהיו בחיים בשנות ה60, עדיין בחיים היום ומתעניינים בכדורסל מספיק בשביל לגבש עמדה בנושא.

אתה יודע, המחשבה שלאנשים שונים לא יכולות להיות דעות שונות, בנושא שאתה אפילו לא יודע להגדיר מהו, נראית לי מאוד מוזרה.

גיל 2 ביוני 2013

יכול להיות שיש כמה בודדים כאלו אבל הם מיעוט. אפשר לראות די בקלות למה הסיכוי לכך נמוך. הסטטיסטיקות שלו, של ראסל או של צ'מברליין פשוט דימיוניות במונחים של היום וברור שזה לא בגלל שהם כשרונות על שלא היו מעולם אלא בגלל צורת המשחק אז והתחרותיות. בדיוק כמו שבבייסבול יש הבדלים עצומים בין לפני 100 שנה להיום.

למה אני לא יודע להגדיר אותו מהו? גדולה ספורטיבית זה הנושא והוא ניתן להגדרה בפרמטרים שונים שכבר פרטתי את חלקם פה.

יריב 2 ביוני 2013

אתה לא מגדיר את הפרמטרים שאתה משתמש בהם כדי להגדיר את המונח! כשאני אומר מגדיר אני מתכוון להגדרה שיכולה לשמש מישהו שחדש בתחום כדי לקבוע עמדה, בלי להתייעץ באנשים אחרים. אם אני לא יכול להפעיל את ההגדרה בעצמי (ושנינו נקבל את אותן תוצאות), זו לא הגדרה.

הסטטיסטיקות שונות לגמרי כי המשחק שוחק אחרת לגמרי. הסיבה העיקרית שהמשחק שוחק אחרת היא שהחוקים היו מאוד שונים, קודם כל לא היה קו שלוש.

אגב, גם הסטטיסטיקות של היום שונות מאוד מאלו של שנות ה80 וה90, והן ממשיכות להשתנות. מה זה אומר? למשל, ההתקפות נעשו הרבה יותר ארוכות בחצי הראשון של שנות ה90. שיעורי ריבאונד ההתקפה בירידה מתמדת מאז סוף שנות ה80. בשנתיים האחרונות קבוצות הגיעו הרבה פחות לקו מבעבר (אבל זה זמן קצר, אולי זה לא קבוע).

גיל 2 ביוני 2013

מי אמר שמישהו חדש שלא צפה בכדורסל יכול לקבוע בנידון? זה בדיוק כל העניין. על מנת לקבוע גדולה ספורטיבית העיסוק בסטטיסטיקה נותן חלק מהתמונה אבל לא את כולה ובשבילה צריך להסתכל על המשחק עצמו ולצבור ניסיון. בדיוק כמו שאתה לא יכול לקבוע אם תאוריה מדעית מסוימת נכונה או לא ומתייעץ עם המומחים, גם כאן דרושה מומחיות מסוימת.

זה שהחוקים שונים זה ברור. אבל דברים כמו אפקט המשחק על התרבות והתחרותיות שבו הם אלמנטים קריטיים. אלו דווקא מדדים שכן ניתן לבדוק בצורה אובייקטיבית וכאן אפשר לראות איך ג'ורדן משאיר אחרים בלי תחרות. בתקופה שלו הפרופיל של הליגה היה הגבוה אי פעם, הוא זה שהכניס כספים ישירים ועקיפים לליגה ולשחקנים והיה הראשון שקיבל סכומי על בפירסום למשל.

p 31 במאי 2013

1. במשחק האחרון ברבע השלישי, הרגיש כאילו אני רואה את ג׳ורדן.
2. חייבים לזכור בהשוואות שהיום אנחנו חשופים הרבה יותר למה שקורה. כלומר, פעם היינו רואים מג׳ורדן משחקים בודדים ואת המצעדים של המהלכים הגדולים בהם הוא כיכב. לעולם לא היינו רואים משחק ליגה פשוט וצמוד בו הוא לקח זריקה אחרונה והחטיא. אצל לברון אנחנו נראה את זה בכותרת הראשית ונראה כתבות על זה במשך שבוע.
3. לברון אומנם עם ממוצע קריירה של 3 נקודות פחות מג׳ורדן, אבל הוא מקום שלישי בממוצע הנקודות לאורך הקריירה. מעל בירד, מלון, מג׳יק וכן, גם בראיינט. מה שהוא מפסיד בהשוואת הנקודות הוא מפצה באספקטים אחרים של המשחק.
4. כמו שסקוטי פיפן אמר, לברון השחקן הכי טוב שאי פעם שיחק כדורסל. עם זאת, לדעתי, מייקל הוא הגדול מכולם. בינתיים…

גיל 31 במאי 2013

דווקא לגבי זה שלא רואים הכל אפשר להתגבר. בשביל זה יש סטטיסטיקות השוואתיות.

MOBY 31 במאי 2013

קודם כל שיהיה השחקן הטוב בדורו, וכיום זקן בן 37 מאכיל אותו לוקשים.
נכון פאוואר מול סמול. פמלייה של יחסי ציבור מול צנון, אבל עדיין נכון להיום הזקן מאכיל את פצצת הסטרואידים הזו בלי מלח ובלי לאסוף את נבחרת הכוכבים שיורידו ממנו לחץ.

גיל 31 במאי 2013

הלוואי שאתה צודק אבל לפחות מבחינת הכי טוב, אין עוררין על זה בשנים האחרונות.

Martzianno 31 במאי 2013

היר, היר!

הארכיון 1 ביוני 2013

מיזה הזקן? אני מקווה שאתה מתכוון לטימי דאנקן ולא לעגל שהתחבר לחבורת סופרסטארים שחטפה סוויפ מהדהד בסיבוב הראשון

S&M 31 במאי 2013

קודם שיגיע לרמה של בריאנט. אחר כך הוא יוכל לחלום על להתקרב לבירד וג`ונסון. וגם 19 אליפויות לא יעשו את זה. כדי להיחשב גדול, צריך לרצות לנצח, למשל כמו בריאנט.

ניר 1 31 במאי 2013

אני מתנצל על טיפת הכעס שיש בדבריי.
מי שעשה אתה הnbaב מתכונתו הנוכחית זה קודם כל ולפני כולם מג'יק
מי שנתן למייקל את האופציה לרחף זה דוקטור ג'יי. אלה היו לפני מייקל מה שלא משנה את ההסכמה שלי שהוא הגדול ביותר ששיחק את המשחק.
ומה שבאמת הרגיז אותי זו השטות שללארי לא היה מקום היום בחמישיה!!!
ועל קובי אני לא רוצה לדבר.

איציק 31 במאי 2013

בינתיים אין בסיס להשוואה. לבורן שחקן שלם מהרבה בחינות אך בשיקלול הוא מפסיד למיקל בגדול:
1: כסקורר, בכלל אין מקום להשוואה.
2. הגנה, מיקל היה שומר ענק גם אישית וגם קבוצתית. לדעתי לברון יכול לשמור על מגוון גדול יותר של שחקנים בגלל המימדים והאתלטיות, אבל רמת השמירה שלו נופלת מזו של מיקל. מיקל היה מתסכל את השומר, עד שהוא לא רק לא יכל לקבל כדור, הוא לא רצה לקבל כדור.
3. מיקל היה מוסר פחות מלברון אך לא בגלל שלא יכל, די אם בגלל סגנון משחק (תזכרו מה עשה וילט צ'מברלין כשאמרו שהוא לא יודע למסור).
4. מיקל היה, יחסית למימדים ולתפקיד (שיחק רחוק יותר מהטבעת) ריבאונדר טוב מאוד, ובמיוחד ריבאונדר של ריבאונדים חשובים (זאת בהנחה שרודמן השאיר לו משהו, ללברון אין רודמן, דבר המאפשר לאסוף יותר ריבאונדים).
5. הדבר החשוב ביותר הוא בעובדה שאתה כותב שלבורן לוקח על עצמו את המשחק. הוא מרגיש כאילו אין בררה, אז זה מה שאני אעשה. מיקל היה משתלט על המשחק. היתה הרגשה שאין מה לעשות והכל יעשה כדברו. היתה לו השפעה פסיכולוגית גם על הקבוצה שלו וגם על היריב. זה כנראה קשור לאסרטיביות שלו שהיתה ברמה אחרת מכל מי ששיחק את המשחק.
6. אחרון חביב, אולי לא מאוד חשוב, אך לדעתי כן. לראות את ג'ורדן משחק זו היתה חוויה אסטטית שלא היתה כמותה, זה כמו לשמוע את פרלמן או את רובינשטיין, לראות את ואן-גוך או מונה. את לא יכול לעבור ערוץ, אתה מהופנט. את מה שעושה לברון אני מסוגל להעריך, להוריד את הכובע, אך לא לומר שזו שירה בתנועה, על מיקל לא היה צריך לומר כלום, רך להסתכל ולומר תודה שזכיתה (גם על מג'יק היה אפשר לומר זאת אבל שירה בסיגנון אחר לחלוטין).

יפתח 31 במאי 2013

איציק,

1. למה אתה מתייחס בתור סקורר? בטח שיש מה להשוות. אמנם לברון קולע פחות מג'ורדן, אבל לא בהרבה. מעניין לבדוק את כמות הזריקות שכל אחד לוקח, אבל לברון הוא קלע בחסד. פחות מג'ורדן, אבל מרשים מאוד ובטח שקרוב אליו.

2. אני חושב ששתי הנקודות שהעלת מתקזזות אחת עם השנייה. המגוון של לברון מול האיכות של ג'ורדן.

3. סגנון או לא, האיכות של לברון במסירות בהחלט נותנת לו בונוס.

4. אותה נקודה, אם כי לא משמעותית כל כך.

5. מסכים עם כל מילה, ותודה. זו הנקודה המשמעותית ביותר לדעתי, ומה שבאמת מבדיל את שני השחקנים האלה כרגע. זהו אגב מדד יותר מדיוק מכמות אליפויות.

6. תשווה את מסי לרונאלדיניו, למשל – לצפות ברונלדיניו משחק היה פשוט קסם, כל נגיעה ותנועה תאווה לעיניים ובאמת שאין מה להגיד. מסי לעומתו הרבה פחות סקסי ( אם כי עדיין יפה לראות אותו משחק ) אבל הרבה יותר משמעותי לקבוצה באופן הרבה יותר יציב. בקיצור, שחקן גדול יותר מרונלדיניו. אז למרות ההערכה לאסתטיקה, היא לא באמת חשובה בבואך למדוד גדולה של שחקן.

עדידס 1 ביוני 2013

ההשוואה בין ההשוואות של מסי לרונלדיניו ובין לברון למייקל היא אינפנטילית…
סלח לי יפתח אין לך מושג בכדורסל או שלא ראית את מייקל משחק.
רונלדיניו היה ענק אבל
א. בכדורגל לשחקן אחד השפעה קטנה יותר
ב.השינוי שהביא רונלדיניו לא באמת הוא הביא אלא הסגנון של ברסה באותם שנים הולדת הטיקיטאקה…(שזה גם קשקוש להגיד כי אין דבר כזה אבל בשביל להקל עליך קראתי לזה כמו שאתה בטח מכיר)
ג.האופי של מייקל הווינריות וכל מה שהיה מסביב למשחק עצמו ולא רק למהלכים – רונלדיניו….ממש…. אין לי מילים אפילו מרוב שאתה לא בסקלה !!!
בחייייאט ותאמר עכשיו שאפשר באמת להתייחס להשוואה הזאת!

איציק 1 ביוני 2013

יפתח,
1. סקורר ולא קלע, אלו שני דברים שונים. אני חושב שהיסטורית האחוזים של מיקל, בפלאי-אוף ובטח בסדרות הגמר האיזוריות והגמר, לא נמוכים כלל וכלל, אבל סקורר הוא אוגר נקודות, ולמיקל היתה היכולת לאגור נקודות שמעטים יכולים להתקרב אליו. רג'י מילר הוא קלע וסקורר, מרק פרייס אני מניח היה קלע טוב יותר משניהם אבל לא סקורר.
2. אני לא מסכים. בכול רגע נתון לברון שומר על שחקן אחד בלבד כמו מיקל, ואת זה מיקל עשה טוב יותר.
3. אני לא מבין למה אתה מתכוון איכות המסירות. כמותית הוא מוסר יותר, איכותית, למיקל יש מסירות ששוות טבעת אם אני לא טועה. ללברון אין. כלומר אם מדברים על איכות המסירות, נראה לי שמיקל לוקח בגדול. יותר מזה, מיקל לוקח בגדול באיכות האי-מסירות, כלומר כמה מסירות שלברון מסר ולא היה צריך למסור. מיקל לא עשה דברים כאלו, או כמעט ולא עשה דברים כאלו.
4. חיי בשלום עם תגובתך.
5. מסכים איתך ;)
6. כתבתי שאולי לא חשוב, אבל הכוונה לא חשוב להישגים, אך מאוד חשוב לתרומה לאיך שהכדורסל נראה. היתי הולך לקנות כרטיס לרונלדיניו, למסי לא בטוח. אם היתי צריך לבנות קבוצה, כנראה שהיתי לוקח את מסי קודם. במקרה של מיקל, גם היתי רוכש כרטיס בשבילו וגם בונה קבוצה סביבו. וכשמסתכלים על גדולה גם בתרומה לכדורסל, זה סעיף חשוב לדעתי.

ספלינטר - נקודה 6 1 ביוני 2013

אתה מפספס את הנקודה.
כי מבחינת הווינריות והאסתטיות גורדן היה כמו שילוב של מסי רונאלדיניו ורונאלדו ביחד.
לא היתה פה חגיגה של אסתטיקה על חשבון הווינריות או המחויבות לניצחון.
להפך- כשצריך הוא ידע גם להיות גס ומכוער.
לא סתם מייקל נחשבת לספורטאי התחרותי ביותר והווינר הגדול ביותר אי פעם.

גיא 1 ביוני 2013

ג'ורדון אכן היה שומר אישית מדהים, אבל יש לזכור שהוא שיחק באותה קבוצה עם אחד משחקני ההגנה הגדולים של אותה תקופה- פיפן. ללא השמירה של פיפן ויכולתו המדהימה לכסות נתיבי מסירה ולעזור בהגנה בתזמון מושלם ג'ורדון לא היה יכול לשמור אישית לוחצת כמו ששמר.
לברון הוא העוגן ההגנתי של מיאמי, העוגן של הגנת שיקאגו היה פיפן.

גיל 1 ביוני 2013

זה לא קשור לפיפן. כשג'ורדן החליט לחסל שחקן הגנתית אז הוא היה מחוסל.

יריב 1 ביוני 2013

כשג'ורדן החליט לחסל הגנתית את מג'יק בגמר 91 הוא הצליח עד כדי כך שג'קסון העביר את פיפן לשמור עליו (כמובן, גם פיפן נכשל, אבל ככה זה)

גיל 2 ביוני 2013

מה זה נכשל, הלייקרס ניצחו משחק אחד כל הסדרה שבאו אליה פייבוריטים, ממש כישלון עצום.

יריב 2 ביוני 2013

נכשל זה כשהשחקן שאתה שומר עליו נותן טריפל-דאבל, למשל. זה לא אומר שלא תנצח, בעיקר אם יש לך התקפה טובה מספיק, אבל זה אומר שבשמירה על השחקן הזה לא עשית עבודה טובה.

גיל 2 ביוני 2013

זה לא רלוונטי כשהקבוצה שלך מנצחת באופן משכנע את הסדרה. אתה מבין, את ג'ורדן לא מעניין לחסל מישהו רק בשביל החיסול אלא שהקבוצה שלא תנצח. אני אגב לא חושב שהוא נכשל. הוא האט את מג'יק וגרם שהוא לא יהיה זה שמכריע את הסדרה, מה שמספיק. מג'יק הוא שחקן קשה לחיסול על ידי כל שחקן. בתור אחד מתוך 5 או 3 אי פעם זה הגיוני אבל אפילו הוא לא יכל לג'ורדן.

יריב 2 ביוני 2013

זו כנראה הסיבה שפיפן עבר לשמור עליו אחרי המשחק הראשון, שאותו שיקגו הפסידה. למעשה, בסדרה הזו בכל משחק שפיפן שמר עליו שיקגו ניצחו, ובכל משחק שג'ורדן שמר עליו שיקגו הפסידו. אתה יכול לפרש את זה איך שאתה רוצה, כמובן. בכל מקרה, הנקודה היא האמירה "כשג'ורדן החליט לחסל שחקן הגנתית אז הוא היה מחוסל". אמירה שהיא, ככל הנראה, לא נכונה.

גיל 2 ביוני 2013

ואתה מסיק את כל זה על סמך משחק בודד שג'ורדן שמר עליו ושהם הפסידו שהאמירה לא נכונה? איך בדיוק? אתה יודע אם הוא החליט לחסל אותו באותו משחק או לא? ג'ורדן לא תמיד שמר באינטנסיביות מירבית אבל כשהיה צריך וזה היה חשוב הוא אכן חיסל כל שחקן.

יריב 2 ביוני 2013

אני מסיק כך כי זה היה גמר הNBA והוא שמר על הגארד הכוכב של היריבה. אני מנחש שהיה חשוב לו לנצח את המשחק, ולכן היה חשוב לו להגביל את מג'יק. הוא לא הצליח (לפי מה ששמעתי מכיוון שהוא לא הצליח להגביל את הכניסה של מג'יק לפוסט). אני מנחש שיש משהו באי ההצלחה שלו, לאור העובדה שפיל ג'קסון (שכנראה מבין דבר או שניים בכדורסל) החליט להעביר את פיפן לשמור על מג'יק.

האמירה שלך היתה מאוד גורפת, אני רואה רק מספר מוגבל של אפשרויות:
1) "לחסל" את מג'יק זה להשאיר אותו עם טריפל דאבל.
2) ג'ורדן לא באמת רצה "לחסל" את מג'יק במשחק הראשון שלו בגמר ה NBA.
3) לא תמיד ג'ורדן היה מסוגל "לחסל" את השחקן שהוא שמר עליו.

גיל 2 ביוני 2013

זו הסקה לא ממש נכונה. מה שהיה חשוב לו זה לנצח את המשחק וזה הדבר היחיד שקובע. יכול מאוד להיות שבאותו משחק ספציפי הוא לא התרכז בחיסול של מג'יק. אני לא יודע אפילו אם מה שאתה אומר נכון כי לא זוכר את המשחק הזה ומי שמר על מי אז בלי לצפות בסדרה אי אפשר יהיה לדעת (מאיפה המידע שלך אם מותר לשאול?). יכול להיות שהשמירה לקחה ממנו יותר מדי אנרגיות שג'קסון העדיף שיתרכז בהתקףה. בכל מקרה, גם מהסתכלות על הסטטיסטיקות רואים שאלו של מג'יק דומות פחות או יותר לכל אורך הסדרה כולל משחק של 20 אסיסטים שלטענתך נשמר על ידי פיפן. זו לא נראית לי שמירה יעילה במיוחד אבל זה לא משנה כי הם ניצחו.

ואגב, האמירה הגורפת היא לא שלי אלא של ג'קסון עצמו מהספר החדש שלו. זה בדיוק מה שהוא אמר כשהוא השווה את בריאנט אליו.

יריב 2 ביוני 2013

אני קראתי את זה במספר מקומות (אין לי כל דרך לבדוק תלויות). בפרט, אתה יכול למצוא את זה בויקיפדיה. אגב, אם תסתכל מה חריג בנתונים של מג'יק במשחק הראשון לעומת שאר הסדרה תראה שני דברים:
1) הוא קלע באחוזים מאוד גבוהים (80%).
2) הוא הגיע המון לקו (10 זריקות עונשין לעומת 5 זריקות בכלל).
באופן כללי, הוא הגיע לתפוקת הנקודות הנורמלית שלו במספר קטן במיוחד של התקפות.

לגבי ג'קסון, את זה הוא כותב היום. אז הוא העביר את פיפן לשמור את מג'יק ושם את ג'ורדן על דיבאץ'. כמו שאמרתי, הזמן משכתב את הזכרונות (תופעה ידועה ומעניינת מאוד באופן כללי, לדעתי). אז אני לא אומר שג'ורדן לא היה מהגארדים ההגנתיים הטובים בהיסטוריה, אני אומר:
1) הוא לא היה יכול לחסל כל מי שהוא שמר עליו.
2) (זו נקודה שאני לא הזכרתי פה עד כה) פיפן היה, לפי רוב הדיווחים, שחקן ההגנה הטוב בקבוצה.

גיל 2 ביוני 2013

אז כל מה שכתבת פה מבוסס רק על קריאה בכמה מקומוצת בלי להתסכל במשחקים עצמם?! צר לי, אבל זה הופך את הדיון לממש לא רלוונטי. חשבתי שאתה מדבר מתוך איזה ידע מעמיק. בהשוואה בין הדברים שלך לג'קסון, הרשה לי לבטוח בג'קסון כי מה לעשות הקרדיבליות שלו גדולה הרבה יותר.

ופיפן לחלוטין לא היה השחקן ההגנתי הכי טוב. הוא היה שחקן מעולה ואנדרייטרד שחסה בצילו של ג'ורדן אבל ג'ורדן נחשב לאחד השומרים הטובים אי פעם בלי קשר לעמדה. שוב, צריך להסתכל על משחקים שלו ולהבין איך היה מחסל שחקנים ברגע שהחליט שהם מהווים איום. זה לא היה קורה בהכרח כל משחק או במשך כל המשחק אבל כשהוא היה רוצה, הוא היה מחסל כל שחקן.

יריב 2 ביוני 2013

חוץ מבמשחק הראשון בגמר של 91, כי זה לא היה חשוב.

גיל 2 ביוני 2013

אתה כותב דברים שאין לך שום מידע ישיר לגביו. זה קצת אירוני שמי שיוצא נגד הכללות גורפות קובע נחרצות משהו על משחק שלא ראה בכלל.

יריב 2 ביוני 2013

זו לא הכללה, זה מידע על אירוע יחידני. באופן כללי, אני חושב שאפשר לקבל מידע על דברים גם בדרכים אחרות מראייתם. למשל, אני משוכנע בקיומו של הר הקילימנג'רו למרות שמעולם לא ראיתי אותו.

יריב 2 ביוני 2013

אגב, זה גם מידע שלילי, דבר שהוא הרבה יותר פשוט ממידע חיובי. אני לא אתווכח עם אף אחד שיטען "רוברט הורי הוא לא שחקן הכדורסל הגדול בהיסטוריה", למרות שכן אתווכח עם כל מי שיטען טענה כזו באופן חיובי לגבי מישהו.

גיל 2 ביוני 2013

זהו, ששוב, במקרה של ספורט, מקור שני מאוד לא אמין. אי אפשר לחוות ספורט בלי לראות את הדברים. בכל מקרה, גם אם ג'ורדן היה מסריח באותו משחק ולא שמר טוב על מג'יק זה לא סותר את הטענה שהוא היה מחסל כל שחקן בהגנה. לא צריך שזה יקרה ב100% מהמקרים כי לערוך הכללות ותמיד יש נסיבות שדברים לא מתרחשים כמצופה.

יריב 2 ביוני 2013

המשמעות של המינוח "כש – אז" היא העדר תנאים נוספים. ככה זה בעברית, תרגיש חופשי לנסח את זה אחרת אם אתה רוצה להגיד משהו אחר.

אגב, בשום מקום לא אמרתי "הסריח בהגנה", אל תכניס לי מלים לפה. עד כמה שאני יודע הוא עשה עבודה מצוינת, פשוט לא ניתן היה "לחסל" את מג'יק בהגנה.

גיל 2 ביוני 2013

שוב, הפוסל במומו פוסל. לא ניתן היה לחסל את מג'יק בהגנה? להביא לך רשימה של משחקים שיפריכו את האמירה הזו?

יריב 2 ביוני 2013

לא ביקשתי לפני רגע שלא תכניס לי מלים לפה? מה לא ברור בהצהרה על העדר אמירה? אני צריך לארגן לך את הכמתים? להסביר לך את פירוש "עד כמה שאני יודע…"?

גיל 2 ביוני 2013

לא הכנסתי שום מילים לפה שלך. התייחסתי למה שאמרת שאי אפשר היה לחסל את מג'יק בהגנה? אתה בטוח? אין שום משחק שהוא לא חוסל?

יריב 2 ביוני 2013

כל אמירה מומלץ לקחת בהקשר שלה. ההקשר במקרה זה היא הדיון. בהקשר זה האמירה היא, באופן די ברור, שידיעתי אינה שוללת את האפשרות הזו, בהקשר של המשחק המסוים הזה. גם אם אתה רוצה להתווכח על מה ידיעתי שוללת ומה היא מאפשרת, לי אין כל עניין בזה.

גיל 3 ביוני 2013

אתה מתפתל כשזה נוגע לאמירות נחרצות שלך. ההקשר הוא בדיוק כמו שכתבתי. יצאת מאמירה ספציפית על משחק אחד שבו כתבת ככל הידוע לך ואחרי זה עברת להכללה סופר גורפת. כנראה שלך מותר להכליל אבל לאחרים אתה מעיר בצורה נוקדנית.

יריב 3 ביוני 2013

אני מציע לך לעבור רענון בלוגיקה. דוגמה בודדת מספיקה להוכחת קיום, היא לא מספיקה להוכחת כלל. זהו ההבדל המהותי בין כמת "לכל" לבין כמת "קיים".

גיל 3 ביוני 2013

הלוגיקה שלך היא זו המקולקלת. על בסיס משחק אחד בודד (!) הכללת לכלל היכולות של מג'יק. כתבת או לא כתבת שלא ניתן לחסל את מג'יק בהגנה? זו אמירה מכלילה לגמרי וזהה לגמרי להכללה שלי שג'ורדן היה יכול לחסל כל שחקן שרצה. אחרי זה אתה ממציא כל מיני פרשנויות "יצירתיות" במקום להודות שטעית.

יריב 3 ביוני 2013

האמירה שלי היא בעלת מבנה "לא לכל", שהוא שקול לוגית ל"קיים". (זהות סטנדרטית בתחשיב הפרדיקטים היא: "לא לכל X" שקול ל"קיים לא X"). מכיוון שאני טוען טענה כזו, שימוש בדוגמה הוא דרך קבילה לחלוטין להוכיח אותה.

גיל 3 ביוני 2013

אין לזה שום קשר לדוגמא. אין שום דרך אחרת לפרש משפט שאומר שאי אפשר היה לחסל את מג'יק בהגנה שלא כהכללה גורפת.

יריב 3 ביוני 2013

"לא ניתן היה לחסל את מג'יק בהגנה"
"לא (ניתן היה לחסל את מג'יק בהגנה)"
"לא [(ניתן היה לחסל) (את מג'יק) (בהגנה)]"
עכשיו, השאלה היא מה פירוש "ניתן היה לחסל… בהגנה". אני חושב שהפרשנות המתבקשת היא שקיימת טכניקה הגנתית שתמנע ממנו לתת תרומה התקפית משמעותית. אני מבין שאתה חושב שהפרשנות המתבקשת היא שקיים מצב שבו הוא לא נותן תרומה התקפית משמעותית, אם זה המצב זה נראה לי כפרשנות מוזרה.
(עכשיו עולה בדעתי שדוגמה אינה מספקת להוכחה של המשפט גם לטענתי, מכיוון שטענתי היא בעצם "לכל טכניקה הגנתית, קיים משחק של מג'יק שמול אותה טכניקה הגנתית נותן תפוקה התקפית משמעותית". עם זאת, אני עדיין חושב שהוא נכון).

אח, הדיון הזה הגיע לנושא נהדר.

גיל 3 ביוני 2013

הפרשנות הסבירה היחידה היא שהוא לא נותן תפוקה משמעותי בהתקפה והגנה עליו אפקטיבית. כלומר, בכל משחק הוא נותן משהו משמעותי בהתקפה. זה באמת דיון ברמת הבנה של כיתה ג'.

אלעד 3 ביוני 2013

חבר'ה, GET A ROOM.

צור שפי 31 במאי 2013

אני הדיוט כדורסל אבל נראה לי שהשוואה כזו יכולים לעשות רק אנשים שלא היו בסביבה בתקופה שג׳ורדן שיחק. לא היטלר,סטלין ושאר מנוולים – אלוהים יש רק אחד.  

oz 31 במאי 2013

ההשוואה לג'ורדן כמובן אינה במקומה ובמקרה הטוב מוקדמת מדי.
אבל אני לא מבין למה אנשים מתקוממים כשמשווים את לברון לשחקנים גדולים הסטורית אחרים כמו מגיק, קובי או בירד – אלו ההשוואות שלברון הרויח עד היום בקריירה כלגיטימיות.

לטעמי לברון שחקן טוב בהרבה מבירד (שהוא לדעתי קצת אוברייטד)
וכבר היום (ז"א אם הוא פורש בסוף השנה) קרוב מאוד אליו בהשואה הסטורית – מכיון שהוא צפוי לשחק לדעתי לפחות עוד 5 שנים הוא בסכויים טובים יגמור הרבה מעל בירד וייחשב לכל הפחות לסמול פורוורד הטוב בכל הזמנים.
מבחינת הישגים – בירד הביא את הקבוצה שלו ל-5 גמרים, לברון בדרך לגמר מספר 4. נכון שלבירד היו 3 אליפויות ולברון רק 1 ואולי 2 בסוף השנה – אבל עם שחקנים יותר טובים לידו (בודאי אם משווים לקליבלנד). מבחינה סטטיסטית לברון עולה על בירד בכל פרמטר משמעותי (כולל נקודות ואחוזים) פרט לריבאונד.
לברון היה 4 פעמים MVP לעומת 3 של בירד.
בקיצור בירד עדיין מוביל במעט בהשוואה הסטורית (בייחוד בזכות האליפויות) אבל הפער ממש קטן.

מבחינת יכולות בירד עלה עליו ביכולת ריבאונד ובקליעה מבחוץ. בכל השאר (כולל מסירה) לברון לא פחות טוב, ובאתלטיות, יכולת חדירה וכמובן הגנה הוא יותר טוב בפער עצום – לברון לכל הפחות בין ה-5-10 שומרים הטובים בליגה ובירד היה בינוני עד חלש בהגנה. בירד גם אף פעם לא הפגין דומיננטיות גדולה כמו של לברון שמשתלט לפעמים לגמרי על משחקים למשך רבע או חצי.

גיל 31 במאי 2013

עדיין לא קרוב לא לבירד ולא למג'יק. בשביל זה הוא יצטרך לפחות עוד שתי אליפויות. בסך הכל הוא זכה באליפות אחת אבל בניגוד למג'יק ולבירד שגם כשהפסידו נאבקו כמו אריות, ההפסדים שלו בפלייאוף מבישים בחלקם.

הדבר החשוב הוא שלברון לא שינה עדיין את המשחק או גורם לאיזה הייפ שהיה בימי מג'יק, בירד וג'רדן. אנשים לא קמים בלילה לראות את לברון כאילו זה המחזה הטוב ביותר בעיר. הוא משחק מעולה אין ספק, אבל ההשפעה ההיסטורית שלו על המשחק עדיין קטנה.

אסף 31 במאי 2013

קבוצה שהיא מקום אחרון בליגה בריבאונד היא המועמדת הראשית לאליפות. מתי זה קרה?
הסמול בול של מיאמי זו חתיכת מהפכה שלברון הוא החלק המרכזי בה.

גיל 31 במאי 2013

תמיד אפשר למצוא איזו סטטיסטיקה שהאלופה בה היא אחרונה. אם כבר, זה רק מראה את חולשתה ההיסטורית. איזה סמול בול מהפכני בדיוק יש פה? זה שלברון מחפה על החסרונות של הקבוצה מעיד עד כמה הוא טוב אבל מהפיכה זה לא.

אסף 1 ביוני 2013

לא הסברתי טוב:

זה לא מקרי שמיאמי אחרונה בריבאונד.
הקבוצה משחקת בלי סנטר, מתוך עיקרון. בוש הוא הגבוה, לידו האסלם או באטייה, כולם טובים יותר מחצי מרחק מאשר מתחת לסל.
לברון או ווייד ( או צ'אלמרס ) חודרים לסל, ה"גבוהים" יוצאים החוצה כדי למשוך את השומרים שלהם ולפנות את הצבע, וסוללת קלעי 3 ( אלן, מילר, באטייה, צ'אלמרס ) מרווחים את הקשת, מוכנים לקבל מסירה.

זו לא חולשה, זו אסטרטגיה.
וזה הולך לא רע בינתיים – מיאמי נתנה עונה רגילה גדולה ( 27 נצחונות וכו' ), והיא הפייבוריטית הגדולה לאליפות.

גיל 1 ביוני 2013

זו לא נראית אסטרטגיה מכוונת ובטח לא הכי יעילה. עובדה ששנה אחרי שנה הם מתקשדים מול קבוצות גבוהות. אם זה אכן היה מהפכני זה היה אמור לעבוד מול כל קבוצה לא?

אסף 1 ביוני 2013

תשמע, זה בסך הכל הביא להם אליפות בשנה שעברה ומקום ראשון בליגה עם 27 נצחונות רצופים השנה.
אכן, אסטרטגיה לא יעילה.

גיל 1 ביוני 2013

אתה מבלבל בין סיבה למסובב. זה אכן לא אסטרטגיה אלא חולשה גדולה שלהם. זה שהם מתגברים עליה (ואנחנו עוד לא יודעים אם באמת יצליחו כי להזכירך הם טרם זכו באליפות ושנה שעברה לא היו הכי גרועים בקטגוריה הזו והם גם לא הכי גרועים בפלייאוף) לא אומר שזה חלק מהשיטה. למעשה אנחנו יודעים שזה לא כי הם עושים מאמצים להתגבר על זה כמו שעשו במשחק האחרון.

גיל 1 ביוני 2013

ואגב, ריבואנד זה לא עניין של גובה אלא של מנטליות ומחויבות. יש שחקנים נמוכים יחסית שהיו ריבאונדים מצטיינים ויש גם מאמץ קבוצתי שמשפיע. אם אתה לא שולח שחקנים לאסוף את הריבואנד אז לא תקח הרבה ריבאונדים.

גיל 2 ביוני 2013

הנה אסף דוגמא מובהקת לכך שלא מדובר בשום שיטה אלא בחולשה גדולה של מיאמי. הלילה 20 הפרש בריבואנד והם הפסידו בצורה מהדהדת.

הארכיון 1 ביוני 2013

חבל על פיזור השקרים.
אנשים כן קמים לראות את לברון באמצע הלילה ולא אף קבוצה אחרת.
לגבי ההפסדים המבישים בפלייאוף , אני מקווה שהסוויפ שדאלאס נתנה לליקרס לפני שנתיים והבית ספר שדורנאט עשה לבראיינט שנה שעבה גורם לך ליחס דומה גם כלפי יעקב

גיל 2 ביוני 2013

בסדר, יש כמה אנשים שקמים אבל זה לא קרוב למה שהיה בימי ג'ורדן. מה הקשר לקובי לא הבנתי? אכן גם לא היו כמה נפילות בפלייאוף אבל הוא עדיין זכה ב5 אליפויות כ2 מהן כשחקן מוביל אז לברון עוד לא שם.

איציק 1 ביוני 2013

OZ,
בירד היה קלאץ' פלייר אדיר. הוא היה שובר קבוצות עם מתפרצת עם הקליעה משלוש בהכי מאני טים, במסירה עיוורת או חטיפה מנצחת (תשאל את איזיה וחברים שלו לקבוצה, הם יסבירו לך מה זו חטיפה מנצחת של בירד). אם עוסים ספירת מלאי או חשבון מכולת אז אולי לברון בסביבה. כאשר מסתכלים על הערך המוסף של מה, מתי ואיך נעשה, לברון רחוק מאוד מגורדן, מג'יק ובירד. יש לו הרבה זוגות לקרוע כדי להיות שם. כמובן קובי לא בסביבה וקצת מביש בכלל לשים אותו באותה רשימה.

matipool 1 ביוני 2013

בירד ובוסטון התמודדו מול אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה ( מג'יק , קארים וורת'י ) . בסיטואציה אחרת , הוא מסיים עם חמש אליפויות . לברון עדיין לא בסביבה שלו . שלא לדבר על מה שהוא ומג'יק עשו לליגה וכן , גם על עובדת היותו לבן .

אלעד 3 ביוני 2013

עוז, כשאתה כותב על בירד שלדעתך הוא אוברייטד, אתה צריך להסביר ולנמק, ובהיקף שיעלה על 10 עמודים. אחרת זאת סתם הצהרה סתמית. לארי בירד היה שחקן שצריך היה לראות כדי להבין.

מנחם לס 31 במאי 2013

כבר כתבתי אצל גיל שלי שאני ניכנס לדה באזר ביום ששי כדי למצוא בדיחות לשבת. מצאתי: ש-"לברון שומר טוב ממייקל". את מייקל ולברון ראיתי בעשרות משחקים, ממש מקרוב. מייקל עולה על לברון בכל אספקט של המשחק, ואולי בדבר או שניים לברון משתווה אליו. מלבד זאת למייקל היה דבר שללברון אין ולא יהיה: טרוף ממש של צורך לנצח. אז יואב, עשית לי את השבת!

יואב בורוביץ' 1 ביוני 2013

מנחם, יש סיבה שכמעט בכל שנה זוכה ב"שחקן ההגנה של העונה" שחקן פנים. לברון אינו שחקן פנים אבל הוא מאסיבי וחזק ממייקל משמעותית. מייקל היה שומר אדיר (כשרצה) אבל הוא היה גארד. כשלברון מחליט לשמור, לדעתי הוא טוב יותר ממייקל- כיוון שהוא מסוגל לשתק גארדים ואת שתי עמדות הפורוורד.

איציק 1 ביוני 2013

יואב כאן הטעות שלך. אתה מדבר על ורסטיליות ולא על יכולת בכול רגע נתון. בכול רגע נתון, בסופו של דבר כל שחקן שומר על שחקן אחד (עם עזרה פה ושם אך בגדול אושית). ובכל רגע נתון, השחקן עליו הופקד ג'ורדן סבל הרבה יותר מהשחקן של לברון כיון שג'ורדן היה שומר אישי טוב בהרבה לדעתי. לברון שחקן הגנה טוב, אך עדיין לא אחד שמשתק את יריבו. דרך-אגב, ג'ורדן כשלא היתה בררה שמר לא רע גם על גופים גדולים בהרבה ממנו (לא עולים לי שמות בראש אך אני זוכר זאת). בתור עוזר בהגנה קבוצתית הוא היה פעיל פחות, את זה עשה פיפן יותר, אך כשעשה זאת זה היה לעיתים קרובות ברגעים מכריעים, להסברים פנה לקארל מלון.

מנחם לס 1 ביוני 2013

אגב, אם אתם מגלים נימת התנשאות בדברי קבלו זאת בצורה נאותה כי זה אופיי וצורת דיבורי, מה לעשות, ואני נהנה להרגיז אנשים (אבל בעיקר היא מדגישה את מה שאני מנסה לומר וללמד)

תiמר 1 ביוני 2013

קראתי רק את הכותרת.
אידיוט

אחמד סלאמה 1 ביוני 2013

חוץ מריבאונדים אין ללברון שום יתרון על מייקל. מייקל לקח את אחת הקבוצות הלוזריות בליגה והפך אותה תוך שש שני לקבוצה הטובה בעולם. לעומת לברון שחוץ מפיינל אחד, לא עשה כלום עם קליבלנד.
מייקל הביא אליפויות לבדו לשיקגו (מ 91 – 93), ללברון יש שני שחקני אולסטאר ( ופט ריילי) לידו…

יריב 1 ביוני 2013

לבדו זו הגזמה פראית. לכל הפחות, שיחק איתו שחקן שהיה בחמישיית ההגנה ובאחת מחמישיות הליגה (פיפן, חמישיה שניה ב92, שלישית ב93). גם גראנט, אגב, היה בחמישיית ההגנה השנייה ב93 (אם כי נבחר לאול סטאר רק ב94).

קסיוס קליי 1 ביוני 2013

אני רוצה רגע לחלוק איתכם את הזווית ראייה שלי.

כמות האליפויות אינה הדרך היחידה לקבוע מדד גדולתו של שחקן וכולם מכירים את הדוגמאות של רוברט הורי לעומת מייקל ג'ורדן.
למרות שגם כאן יש פה עיוות חולני של המציאות.
הרי כל 6 האליפויות רשומות על שם מייקל ואילו רוברט הורי היה שחקן משלים במקרה הטוב ושחקן של 10 דק' במקרה הרע.
באותה מידה הוא יכל לזכות ב 100 אליפויות והדין לגביו לא ישנה.

כיוון שמייקל הוא אבי הכדורסל התנאי הבסיסי להשוות בינו לבין כל שחקן הוא 6 טבעות. לא 5 ולא 4 .

מייקל הוא כל הסיפור בצורה מושלמת. לכן כדי להיות מעל אותו מושלם צריך להיות משהו יוצא דופן.

-מייקל מעולם לא עזב את הקבוצה.
-הוא נחל כשלונות עד שהגיע לטופ.
-הוא הסקורר הכי גדול.
-הוא אחד משחקני ההגנה הגדולים בכל הזמנים ואם היה רוצה היה הכי גדול.
– 6 אליפויות, 6 MVP פיינלס.
-העונה הכי גדולה של קבוצה.
-הווינר הכי גדול מעולם בכל ספורט שהוא.
-השחקן הכי קשוח מנטלית.

כרגע לברון שחקן גדול אבל להשוות אותו לג'ורדן זה פשוט בדיחה.

תiמר 1 ביוני 2013

אופי אופי אופי אופי
כישרון זה חמישים אחוז מהסיפור
2 נקודות ברבע רביעי מול דאלאס
סוויפ נגד ס"א
פשוט תתבייש לעצמך
עד עכשיו חשבתי שאתה באמת כותב את האמת שלך
לא בשביל תגובות אבל שברת שיאי פתטיות
איבדתי כל הערכה אליך
איןלך מושג! !!!!!

עדידס 1 ביוני 2013

קישקוש קישקוש וקישקוש!!!!
תשמע יואב, אתה חייב לראות את הראיון שעשו למייקל בשנים האחרונות בעודו יושב עם שחקן שברח לי שמו כרגע..אבל אוכל לברר… לא יהיה לך ספק שלברון לא מדגדג ולו כמעט באלוהי הכדורסל !!!
ספורטאי (לא אתלט) ככלל וכדורסלן בפרט – לא נמדד ב ע ל י ל רק על פי יכולותיו הפיזיות אלא גם על החוסן המנטלי המנהיגות במידה ויש/צריך,האמביציה לנצח את כולם, הכבוד למקצוע והיחס ליריביו…
כאתלט לברון אכן יותר טוב אין ויכוח…אגב אם למייקל המתקנים והמשטרים של היום ייתכן ולא היה נכלל המשפט הזה בתגובה אבל זה לא תגובת הנדמה לי….
ב כ ל !! השאר לברון נופל ממייקל ולא נופל אולי יגיע בעתיד הקרוב/רחוק נופל בכלל לא באותו איזור חיוג/קנה מידה/נוסחאות וכ״ו וכ״ו – להשוות ביניהם זה כל כך לא נכון שזה מטופש !!!

וילי פוד 1 ביוני 2013

מתן גילור, לא קראתי את שאר התגובות כי אני מעוך לחלוטין אבל התגובה הראשונה שלך מדוייקת להפליא והוצאת לי את המילים מהפה (על כל הנקודות…)

משה 1 ביוני 2013

לא היה לך מה להגיד אז החלטת כמו ילד קטן לעשות פיפי בבריכה ? אחד הטורים המיותרים והמופרכים אפילו בסטנדרטים שלך.

דיזידין 1 ביוני 2013

כל מי שנולד אחרי שנת 1970 מתבקש לא להשתתף בדיון הזה. זה לא נושא לילדים.

אם לא ראיתם את ג'ורדן כאנשים בוגרים – כלומר לפחות הייתם בני 21 כשהוא לקח את האליפות הראשונה שלו – אתם פסולים לעדות.

הערות:
* מי שאמר שבירד הוא אוברייטד מתבקש להציג תעודת זהות בכניסה.
* מי שחושב שקובי הוא הגדול מכולם מתבקש להציג תעודת שפיות.

matipool 1 ביוני 2013

+1 מהנייד שלי באילת .

המאמן 1 ביוני 2013

לברון הוא אולי הכשרון הגולמי הטוב מאז ומעולם,
ולכן יש מקום להשוואה בינו לבין מייקל.
לברון ייחודי ובולט מאוד, עובר את השומרים שלו בקלות מרגיזה, ובאופן כללי נראה כמו ביג-בירד שנחתה מהחלל החיצון הישר למגרש כדורסל.
הממדים של מייקל וסגנון משחקו גורמים לו להיראות כמו שחקן כדורסל "רגיל" שמשחק את המשחק בוירטואוזיות מושלמת.

היתרון העיקרי של מייקל על פני שאר האנושות הוא רמת התחרותיות. וגם המנהיגות, ההשפעה על הקבוצה, קור הרוח שאין שני לו בקלאצ', והכתובת הזו שהייתה רשומה לו על המצח: אלוף. וכולם ידעו את זה.

כרגע, למרות הכישרון העצום, לברון נראה פגיע. כמי שאפשר לקחת לו את הטבעת מהיד.

לסיכום, לברון אולי מהחלל החיצון, אבל אלוהים גדול גם מזה.

גיא 1 ביוני 2013

ב-1990 מייקל ג'ורדון עדיין לא הגיע לגמר ה-NBA אפילו פעם אחת. אחרי הדחה שלישית רצוף בידי דטרויט העיתונות בארה"ב קטלה אותו והטילה ספק ביכולתה של קבוצה המונהגת בידי שחקן "סוליסט" כג'ורדון להצליח ברמות הגבוהות ביותר.

8 שנים אחר כך לג'ורדון יש 6 טבעות אליפות והוא פורש (בפעם השנייה ולא אחרונה) כגדול השחקנים ב-NBA.

ללברון ג'יימס עוד דרך ארוכה בכדי להגיע לגבהים שאילהם הגיע ג'ורדון. אך הוא עדיין בעיצומה של קריירה אדירה ושל תקופה של דומיננטיות שלא נראתה בליגה מאז שאקיל 2000-2003 וג'ורדון לפניו.

אבי ח 1 ביוני 2013

אכן ואכן ואכן…
שני הגדולים ביותר.
בשליטה במשחק,ביכולות ,בדומיננטיות.
מייקל עדיין הראשון. בזכות הרומנטיקה,בזכות 6 טבעות,בזכות פרישה וחזרה לשלוש נוספות,בזכותו.
לברון מסתמן כיחיד שיכול לשלוט במשחק,אבל הוא פחות שולט בשחקנים שלידו,ועדיין לא עושה אותם"צקצוענים" בעזרה בשביךו. אין לו סטיב קאר או פקסון שישימו את השלשה המכריעה. אין לו והוא עדיין לא המציא, את סקוטי פיפן שלו, ואפילו קוקוץ היה לפעמים יותר חשוב מבוש, שמשוכנע שהוא סופרסטאר בזכות עצמו.
ושום מילה על קובי- אין לו שום דבר מזה…

זיזו 1 ביוני 2013

מג'יק – ויטו

מייקל – מייקל

קובי – סוני

בירד – טום הגן

לברון – פרדו

תומר חרוב 1 ביוני 2013

שאקיל-קלמנזה?

ניינר 1 ביוני 2013

הוא לא מייקל ובחיים לא יהיה קרוב למייקל.
הוא לא מג'יק ובחיים לא יהיה קרוב למג'יק.
שחקן טוב מאד, הטוב בתקופתו אבל איזה יריבים בדיוק יש לו? למג'יק ומייקל היו יריבים מהטופ בהסטוריה. מי בדיוק היריב הגדול של הקבוצה המגעילה ממיאמי או לצורך העניין מיהו היריב ברמה ההסטורית שהוציא מלברון את המיטב? אה, נזכרתי-דירק נוביצקי שנתן לו בראש.
בקיצור, למה לטחון שוב ושוב את הנושא הזה כשהתשובה ברורה מראש? ועדיין גם יש סיכוי שהוא יחטוף מאינדי או ס"א ואז כל הדיון הזה יזרק לפח.

ניר 1 ביוני 2013

האם השאלה "מיהו השחקן השלם ביותר" או "השחקן הכי מגוון שעושה הכי הרבה דברים" קובעת מיהו השחקן הגדול ביותר? כי אם כן, אני שם את מג'יק ראשון בלי למצמץ – מגוון יותר, ייחודי יותר, מוסר טוב יותר,ריבאונדר טוב יותר, קבוצתי יותר ממייקל ומלברון, וגם סקורר טוב יותר ווינר גדול יותר מלברון. אה, ו-5 אליפויות.
אבל, אני בכלל לא חושב שזו השאלה!
בוא נניח שקם עכשיו שחקן, 1.90 מ', לא משהו מיוחד. נותן עונות של 50 נק' בממוצע למשחק, בלתי עציר. אבל לוקח רק 3 ריב' למשחק ומוסר רק 3 אסיסטים למשחק. אבל מה, לוקח את הקבוצה שלו ל-10 אליפויות עם 10 תארי MVP (סיפור בדיוני כמובן). האם מישהו יקום ויגיד שלברון גדול יותר כי הוא מגוון יותר, מוסר טוב יותר וריבאונדר טוב יותר? נראה לי שלא…
ללברון חסרה איזו תכונה. אני אקדים ואגיד שאני ממש לא משונאי לברון, אלא נהנה לראות אותו. אבל כמה משחקים גדולים באמת היו לו? כאלה שאי אפשר לשכוח? כמה פעמים הוא לקח קבוצה לבד לניצחון גדול באמת? גם אתמול מול מיאמי הוא נתן רבע שלישי ענק ובסה"כ סיים משחק טוב מאוד, אבל לא בלתי נשכח.
אני חושב שזה מה שעושה את ג'ורדן כל כך גדול. הוא פשוט נתן כל כך הרבה משחקים אגדיים, בלתי נשכחים. חוץ מבעונת הרוקי, לא ירד מעולם מ-30 נק' בממוצע בפלייאוף. הסטטיסטיקות שלו כל כך מדהימות, שאתה לא מאמין שמישהו מסוגל לחזור עליהם, ובטח לא לברון. שאני אזכיר סדרת גמר עם 11.4 אסיסטים למשחק? (מישהו אמר מוסר פחות טוב?) סדרת גמר של 41 נק' למשחק? אבל זה לא רק הסטטיסטיקות, זו הידיעה הזו שהוא עושה סל מתי שהוא רוצה, ברגעים הכי חשובים. ומעבר לזה, ידעת שהוא ייקח אליפות. לא היה ספק בזה. וזו אגדה אמיתית.

איש הפח 1 ביוני 2013

רק דבר אחד נשכח בכל ההשוואות האלו.
הליגה שבירד, מג'יק וג'ורדן הגיעו אליה לא היתה הליגה שהם פרשו ממנה. אני בספק אם אי פעם אפשר יהיה להגיד את זה על לברון. וזאת הסיבה האמיתית שהוא לא עומד באותה המדרגה יחד עם ג'ורדן וגם לא עם בירד ומג'יק, ואפילו לא של יואינג.
סטטיסטיקות הן דבר נחמד אבל הן לא באמת קובעות שום דבר ברמה ההיסטורית. לברון, למרות היכולות המרשימות שלו אף פעם לא הצליח להיות הפנים של הליגה, הוא לא תופעה בקנה מידה היסטורי כמו שג'ורדן, מג'יק ובירד היו, הוא בסך הכל שחקן טוב ואפילו טוב מאוד אבל לא הרבה יותר מזה.

matipool 1 ביוני 2013

בורו – את האמת , הפעם זה רק בשביל התגובות והעצבים , נכון ? אני דווקא מחבב אותך בד"כ אבל הפעם גרמת לי להסתבך עם המקלדת של הטלפון . אין בכלל דיון . זה חילול השם .

גיל מזימבבואה 1 ביוני 2013

סטלמך או אוחנה?

יובל 1 ביוני 2013

יואב כתבה נהדרת. מסכים עם כל מילה חוץ מהעניין על אליופיות. אתה חושב שביל ראסל הוא הגדול בכל הזמנים? אליפיות זה דבר חשוב אבל זה לא הכל זה גם תלוי כי לקובי יש חמש אליפיות ולשאקיל 4 אבל מבחינתי שאקיל גדול יותר כי הוא היה הסופרסטאר בשלוש מתוך ה4 שלו וקובי היה הכוכה המרכזי רק בשתיים מהחמש שלו. אליפות היא לא הכל היא גם MVP של הגמר.

יובל 1 ביוני 2013

ורק להוסיף אל תקשיב כל הטיפשים שמקללים. אני רק רוצה להגיד לכל השונאים או לאלו שלא מסכימים עם דעתו יש דרך מסח את עצמך ולכתוב עם כבוד לבן אדם שכתב את הכתבה. (איצקו)

יובל 1 ביוני 2013

לניר אתה שוכח הרבה תצוגות גדולות מול דטרויט בוסטון ועוד המון. סלי ניצחון מול וושינגטון אורלנדו וקבוצות רבות אחרות

roei034 1 ביוני 2013

לאברון לא שומר יותר טוב מגורדן,לאברון לא עושה את השחקנים לידו טובים כמו גורדן,לאברון נשען על הפיזיות וכרגע הוא בכושר קליעה אבל ואף קולע באחוזים לא אופייניים לשלוש,ללברון אין פיד -ווי כמו גורדן. וכמו שציינת לאברון לא ווינר כמו גורדן.
גורדן בגדול !

roei034 1 ביוני 2013

ואם כבר השוואה אז לשחקנים עם אותו תפקיד– גורדן הוא כמו שאמרת סקורר בבסיסו ודומה לקובי- לאברון כמו שרשמתי לגיל שלי לא מזכיר כלל את שאק למרות המפלצתיות הפיזית .לאברון הוא סמול פוורד וככזה הוא הטוב בתולדות המשחק. הוא משחק כסמול פוורד הרבה דקות בעמדה 4.נכון להשוות אותו לבירד יותר.

MOBY 1 ביוני 2013

מייקל

שלו 1 ביוני 2013

כמו שצחקתי כאן לא בכיתי שנים…

איציק 1 ביוני 2013

אז יש לך עין אמת צוחה והשניה בוכקת ;)

הארכיון 1 ביוני 2013

רציתי להבהיר דבר אחד.
לפני 3 שנים במסיבת העיתונאים של לברון במיאמי כשכולם השמיצו אמרתי שזה האופי המגעיל של הישראלים ועוד 10 שנים שללברון יהיו 5 אליפויות הוא יהפוך לשחקן שהכי מוערץ במדינה המוזרה הזאת ביחוד אחרי שיעקוב בריאיינט כבר לא יהיה ברקע.
אז כל אוהבי לברון יכולים להתכחש אבל זה כמו לחיות בהכחשה, לברון ינצח וינצח וימשיך לנצח והעדר שמתנגד יילך אחריו בדיוק כמו העדר שהלך אחרי יהיר לפיד ויילך אחרי יהיר אחר בבחירות הבאות. פאתטים.

גילוי נאות-
הכותב מעריך את לברון מאז הגיעו לליגה ועוקב אחריו בכל שנה אולם אוהד במקור את סטיב נאש והפיניקס סאנאס

שד האדום 1 ביוני 2013

אם המטרה שלך היא להשיג הרבה תגובות עמדת בזה!!! הרבה זמן לא קראתי כל כל הרבה שטויות ,מייקל ולברון באותה נשמה תחשוב על זה שוב קודם שיהיה מג׳יק או.לארי

Comments closed