למי אכפת מחוסר נסיון?

ג'ייסון קיד ופרויקט ניו ג'רזי

jason-kidd-brooklyn-nets-elite-daily-800x400

 

באיזה עוד מקצוע לוקחים אדם לגמרי חסר ניסיון ושמים אותו בטופ שיש למקצוע להציע?

מאמן כדורסל כמובן. וגם כדורגל. כן כן. לא צריך לנסיון כדי לקבל את אימון נבחרת גרמניה (קלינסמן) או את ברצלונה (גווארדיולה) או את ניו ג'רזי נטס (קיד).

והעבר מוכיח שלא מעט פעמים מאמנים לגמרי חסרי ניסיון (כמאמנים ראשיים או בכלל) עשו הצלחות עצומות (פופוביץ', פיל ג'קסון, גווארדיולה, וילאנובה- אליפות, ועוד ועוד)

אז באמת מה הפלא?

האם זה יגרום למי מכם לחשוב שעושים קצת יותר מדי מתפקיד המאמן בתקשורת הספורט ובכלל באופן שבו אנשים חושבים על קבוצות ספורט?

לא.

אין סיכוי.

אתם כולכם לכודים בתוך הקונספט הזה- שגורם לעיתונאים להרגיש מתוחכמים ועמוקים, וגם לציבור להרגיש מתוחכם וחכם ובעיקר מבין. אבל בסופו של דבר אנשים כמעט תמיד מפרשים כך את המציאות: הקבוצה מצליחה- המאמן עשה עבודה טובה ומעבר לכך- הוא מאמן טוב! הקבוצה כושלת- המאמן לא מספיק טוב וכדאי לשלוח אותו הביתה.

ולכן שולחים הביתה מאמנים כל הזמן. ומביאים חדשים. לעתים הם מצליחים, לרוב כושלים. כמעט אף פעם התקשורת לא מקשרת בין איכות השחקנים שלהם לבין ההצלחה שלהם. כמובן שאף אחד באמת לא יודע מה העבודה האמיתית שהם עושים ביום-יום- וזה לא מפריע לכולם לנתח את עבודתם.

אין ספק שזה אחד הדברים הפסולים והמגוחכים שאני נאלץ לספוג כמעט כל חיי כאוהד ספורט. ובשקר הזה אני אלחם עד יומי האחרון.

וזה לא אומר שאני לא חושב שהמאמן חשוב. אם היתה לי קבוצת כדורגל בישראל לא הייתי ממנה לה מאמן ישראלי. הייתי עושה עבודת תחקיר מאומצת כדי להשיג לה למשל מאמן הולנדי. וגם למחלקת הנוער והילדים הייתי מביא מאמנים זרים. כי שם הם אפילו הרבה יותר חשובים. ואם היתה לי קבוצת כדורסל, בוודאי הייתי ממנה לה מאמן אמריקאי- כי מרבית הסיכויים שהוא איש מקצוע טוב יותר, כי הוא מגיע מתרבות ספורט וכדורסל הרבה יותר עשירה, והוא גם יכול לתקשר טוב יותר עם מרבית השחקנים החשובים, שהם אמריקאים.

מאמנים בהחלט חשובים. אבל אנחנו לא באמת יודעים מה הם עושים. ובעיקר- יש למאמן טוב הרבה מאוד חלופות. הרבה יותר מאשר שחקנים, ולכן גם המשכורת שלהם במרבית המקרים הרבה יותר נמוכה. ולכן גם מחליפים אותם הרבה יותר.

אבל תמשיכו לנאץ אותי על דברי כפירה אלה.

*

אז ג'ייסון קיד, בלי טיפת נסיון אימון כלשהו, קיבל את הנטס. קבוצה שמשלמת משכורות איפהשהו בין מאה ל-150 מיליון דולר. והכל עליו! אבל האם באמת- הכל עליו. ברור שלא. יהיו לקיד חמישה-שישה עוזרים. אימונים הוא כבר עבר כשחקן NBA כמעט עשרים שנה. הוא מכיר את כל התרגילים. הוא צריך בעיקר לנהל את צוות האימון שלו, שמן הסתם יעביר לא פחות אימונים ממנו. הוא גם צריך לפקח על כל האגואים שיהיו לו בקבוצה. לזה בהחלט יש מצב שג'ייסון קיד מתאים.  בכלל- יכול להיות שהוא יתגלה מהר מאוד כמאמן מעולה. ושוב אזהרה: גם אם זה כביכול נראה שהוא מאמן מעולה, כי הקבוצה שלו מצליחה ומשחקת היטב, עדיין לא בטוח שהוא אכן כזה. בשביל לשפוט אותו באמת צריך לראות אותו על פני תקופה הרבה יותר ארוכה. אפילו אריק ספולסטרה, שזכה כבר בשתי אליפויות (מעט מאוד מאמנים בהיסטוריה של ה-NBA עשו זאת), עדיין לא הוכיח שהוא אכן מאמן מעולה, או אפילו טוב מאוד. כי האליפויות בעיקר בגלל לברון ג'יימס, והשחקנים שמסייעים לו. בואו נראה את ספולסטרה מאמן קבוצה עם טאלנט קטן יותר, ואז נראה מה הוא עושה.

אבל אנשים ועיתונאים לא מחכים לזה. הם מייד מכתירים. בוחנים את מבחן התוצאה (הנוכחי) בלבד.

*

חוזר לקיד. יהיה מעניין השנה בניו ג'רזי. אני לא מת על המהלך של הבאת גארנט, פירס וטרי. שלושתם מבוגרים מאוד- אחד מהם מזוהה לחלחטין עם בוסטון ויפה היה אם היה מסיים שם את הקריירה. אבל אסור להיות אובר-דרמטיים או סנטימנטלים. אנחנו חיים בעולם ספורט של כסף בעיקר, ולאחר מכן הזדמנות לזכות באליפויות- ומזה יהיה לפירס וגארנט יותר בניו ג'רזי. לכן הם הסכימו ואף רצו לעבור.

על כן לאהוד קבוצה, ואת שחקניה, זה קצת מגוחך. קצת לא מחובר למציאות החיים. אבל אוהדים יישארו אוהדים, לא משנה כמה שחקנים בוגדים בקבוצה הזו שהם אוהדים. כי כנראה אנשים מחליטים לאהוד מסיבות לגמרי אחרות. מחפשים ענייין בחיים. אני כבר כמעט לא מסוגל לאהוד קבוצות. אני אוהד שחקנים שאני אוהב (ולעתים גם מפתח סימפטיה לקבוצה, בלי קשר לשחקניה, על פני שנים). אבל זה באמת נדיר.

*

האם הנטס יתנו פייט להיט במזרח? יכול להיות. בכל זאת יש המון טאלנט. מנגד, וויליאמס הוא הפוינט גארד ומקבל ההחלטות של כל העסק הזה על המגרש- והוא רכז שקודם כל מחפש נקודות. זה לא בהכרח רע, אבל עם סקוררים כאלה לצדו זה גם לא הכי טוב.

תחזית שלי: ג'ייסון קיד בשנתו הראשונה כמאמן מגיע עם הנטס לחצי גמר המזרח.

C'est tout

 

 

 

קופץ אל הדמיון - הכירו את יוחאי הלוי
עוד כמה מילים על ברזיל

27 Comments

הארכיון 30 ביוני 2013

חצי גמר מזרח זה שום דבר. גם אני בלי ניסיון יכול להוליך אותם למעמד הזה.
בשביל לקחת מקום שלישי במזרח החלש כשהמתחרות שלך זה שיקגו והניקס הלוזרים לא צריך תקציב של 150 מיליון דולר.
כבר השנה הם כמעט עלו לחצי גמר ורק במשחק 7 מול שיקגו הודחו.
פשוט בדיחה

ארה"ב הסיעודית 30 ביוני 2013

בתשובה לשאלה שבפתיח: שר האוצר

ניינר 30 ביוני 2013

נכון מאד, רק שבמקרה הזה כולנו משלמים את החשבון במזומן ולא איזה אוליגרך עם כיסים עמוקים :(

איציק 30 ביוני 2013

זה יכול להיות נכון, אבל עוד יותר נכון לומר זאת על ראש ממשלה, למשל הקדנציות הראשונות של רבין וביבי.

ניינר 30 ביוני 2013

להחתים כמאמן את אחד הפויינט גארדים הגדולים אי פעם, שחקן עם ניסיון עצום, שראה הכל ועשה הכל, אחד שיקבל טונות ריספקט מהשחקנים שלו, שהמינוי שלו יעורר התרגשות גם בקרב האוהדים בקבוצה שמנסה לבנות את הזהות שלה-זה לא מהלך כל כך מופרך בעיני.

דץ 30 ביוני 2013

יואב, לגבי דבריםמסוימים אני יותר ממסכים איתך, למשל עניין אריק ספולסטרה. אני חושב שיש לו עוד הרבה מה להוכיח כי משום מה יש לי הרגשה שעם מאמן אחר טוב מיאמי היו לוקחים את האליפות הזו בסוויפ אחרי סוויפ ואולי סן אנטוניו היו גונבים משחק אחד! אני חושב שהוא אחד הסיבות לכך שהיה להם כל כך קשה. אבל הוא עוד צעיר וזה נראה שהוא מבין כדורסל אז אני רחוק מלהגיד עליו את הלהפך :) חוץ מזה אתה לא יכול להפוך את הכל לשחור ולבן וגם לא האוהדים מאמן טוב הוא לא בהכרח מאמן שמביא תארים וכנ"ל גם להיפך. בעיני למשל מוריניו עשה יותר נזק בריאל מדריד מאשר טוב למרות שעל פי ההבחנה שעשית בכתבה הוא מאמן מעולה ( אני לא סותר את זה ). אבל זה אף פעם לא שחור ולבן! ולכן ברוב המקרים וברוב הקבוצות יש למאמן יותר חשיבות ממה שאתה מתאר בעיקר בקבוצות עמוסות כוכבים שם המאמן אמור לשלוט על האגו בצורה דיפלומטית לא פשוטה ( כאן אני מוריד את הכובע בפני ספולסטרה ) נכון שיש צוות שעוזר, וג'נרל מנג'ר וכו'… אבל עדיין מונח לא מעט על כתפיו של מאמן. ( טיבודו עשה פלאים עם שיקאגו ללא רוז, לא רק בכדורסל אלא ברוח שהוא הפיח בחברה האלה ) כדורסל פחות מטניס אבל הרבה יותר מכדורגל הוא משחק מנטלי ( אולי המשחק הקבוצתי הכי מנטלי ) ושם בדיוק בעיני נמדד מאמן טוב, פחות בתרגיל כזה או אחר ושם כפי שאמרת לא תמיד חובה נסיון, זה עוזר אבל לא חובה ואם יש לך את זה אז יש לך את זה והשנים רק ישביחו אותך.
לגבי האוהדים וההשארות עם הקבוצה אין לי אלא להסכים ואני בדיוק באותה הרגשה כמוך.

c web 30 ביוני 2013

אתה יודע ב-ד-י-ו-ק מה עושה פוליטיקאי? או מדען? רובנו אפילו לא יודעים מה עושים עיתונאים…
לפחות אצל מאמן יש אימונים שיש אליהם כניסה
האם ראש ממשלה ניהל מדינה לפני כן? לרוב לא מה שהופך אותו לחסר ניסיון גם בזה.
אני יכול למצוא עוד כמה אבל אין טעם כי אתה בשלך.
אולי אתה פשוט חושב שעושים יותר מדי מעמדת המאמן ולכן מנסה להפוך אותו לחסר משמעות. בפועל אף אחד לא קונה חולצות של מאמנים וחוץ ממספר מועט מאוווווד של מאמנים(סטייל פרגוסון או פיל ג'קסון) המאמן הוא לרוב המרכיב הכי פחות חשוב בבניית קבוצה, הלייקרס כדוגמה, גם בעיניי הנהלות וגם בעיניי הקהל.

בא נמצא את האמצע – למאמן יש השפעה על המשחק אבל אין לו את הכי הרבה השפעה

בקשר לנטס זה ייגמר ב 2 דרכים לפי דעתי:
1. סכסוכי אגו פסיכיים, טריידים ענקיים באמצע עונה, פיטורים של קיד ובקצרה הרבה כאוס
2. קבוצה מלאת ניסיון וכשרון ממצה את הפוטנציאל שלה עד לגמר המזרח לפחות

עוד אופיר אחד 30 ביוני 2013

"אין ספק שזה אחד הדברים הנתעבים והמגוחכים שאני נאלץ לספוג כמעט כל חיי כאוהד ספורט. ובשקר הזה אני אלחם עד יומי האחרון."

בגלל משפטים כאלה אני אוהב אותך בורוביץ', ולא אכפת לי שאני לא מסכים איתך על כלום!

אתה טוען שלא מקשרים בין איכות השחקנים לבין ההצלחה של המאמן, אבל זה לא נכון. מוריניו סיים עם ריאל במקום השני, סימאונה סיים עם אתלטיקו במקום השלישי, ובכל זאת סימאונה נחשב להצלחה ומוריניו לא. למה? כי ההצלחה שלהם נמדדת ביחס לאיכות השחקנים. ברגע שהסגל של הקבוצה נקבע והאיכות שלו ידועה, מיצוי הפוטנציאל הוא התפקיד של המאמן, וזה יהיה גורם מכריע בהצלחה של הקבוצה.

אם ניקח את הליגה הספרדית לדוגמא, קשה למצוא קבוצה שלא הושפעה מהמאמן שלה יותר מכל דבר אחר. תראה את אתלטיקו לפני סימאונה ואיתו, תראה את השינוי בסגנון המשחק שעשה ביאלסה באתלטיק בילבאו לעומת הסגנון של קאפארוס, תראה את השינוי במאזן של ולנסיה עם ואלוורדה לעומת פלגרינו, או אספניול עם אגירה במקום פוצ'טינו. כולן נשארו עם אותו סגל שחקנים, וכולן נראו אחרת לגמרי עם מאמן חדש.

אני לא מסכים גם עם הטענה שאי אפשר לשפוט מאמן כי אנחנו לא רואים אותו באימונים. אני לא צריך לראות את השף במסעדה מבשל כדי לדעת אם האוכל טעים או לא, ואני לא צריך לראות את הבמאי מביים כדי לדעת אם סרט הוא טוב או לא. אני לא יודע איך גורמים לקבוצה לשחק טוב או להיות בכושר גופני טוב, אבל אני יודע לזהות משחק טוב וכושר טוב כשאני רואה אותם, ולדעת שהמאמן אחראי להם.

7even 30 ביוני 2013

בכדורגל איו שום צורך במאמן.
אני ואתה נביא את ברצלונה או ריאל ככל הנראה לאותו המקום כמו בשנה שעברה.
לשלם למאמן כדורגל יותר מ-5,000 ש"ח לחודש זה אידיוטי ולא משנה אם זה הפוכל כפר קאסם או יובנטוס.
ההפשעה של מאמן כדורגל על המשחק היא אפסית עדל א קיימת כנ"ל על אימונים.

מאמן כדורסל זה כבר דבר אחר.
מאמן כדורסל צריך לפעמים לעשות התאמות בכל התקפה התקפה והתקפה.

rondi 30 ביוני 2013

ואחרי ככלות הכל אני די מסכים עם התזה שלך.

אני פשוט חושב האג'נדה הזאת לא במקום. נכון שבסופו של דבר מה שמכריע בספורט הוא הכישרון האינדיבידואלי, אבל שום כישרון בעולם הזה לא שווה במידה והוא לא מנוהל בצורה אפקטיבית. גם זוג אסים מפסיד ידיים למי שלא יודע להשתמש בהם. אני חושב שזה המסר שהעיתונות המסקרת צריכה להדגיש.

כפי שציינת לגביי קיד, מנהל טוב יכול לצמוח בבתי הספר של הארוורד או דיוק כמו שהוא יכול לצמוח מתוך המערכת עצמה. אני לא חושב שזה מוגבל רק לספורט. גם כאן מדובר בסופו של דבר בכישרון האינדיבידואלי שלו להוביל מערכת.

באופן כללי דרך אגב, ברור שסקלת הכישרון תקפה גם לגביי המאמן. מאמן מוכשר באופן יוצא דופן (פרגי או מוריניו) יכול להפיק תוצאות גם על חשבון הכישרון של השחקנים שלו.

ב-NBA ביחס גם לענפים אחרים וגם לאותו ענף במקומות אחרים הכישרון האינדיבידואלי של השחקנים הוא קרדינלי ביותר. ברור שמס' הקונטנדריות שווה (פלוס-מינוס) למס' כוכבי העל שמסוגלים לסחוב קבוצה על גבם. בנוסף, כל תחום בניית הקבוצה היא בכלל לא עניינו של המאמן. ועדיין, עמדת המאמן היא קריטית ואף קבוצה לא זוכה באליפות ללא הצטיינות מיוחדת של מוביל המערכת.

על הכישרון של לברון, דוראנט ונוביצקי לא רק שמדברים מספיק אלא גם כבר מדברים הרבה יותר מדיי (מי שניצח ווינר וזה שהפסיד לוזר – הבנו!). על העבודה של המאמנים אנחנו באמת יודעים הכי מעט. העיתונות לא צריכה לפתור את זה בהקטנת החשיבות שלהם אלא ע"י חקירה ולמידה.

אם אין לך כוח להבין, אתה לא חייב אבל לקרוא לזה גניבת דעת זה כמו שהדתיים קוראים לתורתו של דארווין דברי כפירה…

אלעד 30 ביוני 2013

כל נקודת המוצא שלך לפוסט הזה שגויה לחלוטין, ולכן גם למסקנות אין תוקף.
לקיד אין נסיון? הוא מאמן על המגרש כבר קרוב ל-20 שנה. אתה באמת חושב שכשהוא שיחק בנטס הוא היה פחות מאמן מבירון סקוט או לורנס פרנק?
זה לא אומר שהמאמן הוא לא חשוב. אני יכול לחשוב על בדיוק 2 שחקנים שיכולים להיות מאמנים על המגרש – קיד ונאש. נאש לדעתי צריך לקבל תמלוגים מכל חוזה אימון שד'אנטוני עדיין מקבל בליגה הזו.

משה 30 ביוני 2013

גם אני יודע לגנוב דעת :
מה עושה רופא ? הוא בסה"כ נותן תרופות ואנשים נרפאים(או מתים), המרכיבים בתוך התרופה הם שעושים את העבודה.
אני חושב שהוא מיותר, כל אחד יכול לבחור תרופות, האפקט יהיה דומה. אני בעד לבטל את הרפואה ואני אלחם עד חורמה עד יומי האחרון בכל מי שיטען אחרת.

p 30 ביוני 2013

סה"כ אני מסכים.
אבל יש הבדל בין גווארדיולה וליאנובה לבין קיד.
אני יודע שכנראה לא רבים יחשיבו את זה יותר מדיי, אבל גאוורדיולה וולנובה היו מאמני קבוצות נוער.
מבחינתי, מאמן זה מאמן. אם הוא מגיע להישגים בנוער של ברצלונה, מה שחסר לו להצליח בברצלונה זה יכולת עמידה בלחץ הגדול היותר, לא ביכולות האימון נטו שלו.
ספולסטרה לא היה מאמן. היה עורך וידאו ואז עוזר מאמן ואז מאמן.
קלינסמן עד כמה שאני זוכר לא אימן כלל וג'קסון ופופביץ אני לא זוכר כרגע את ההיסטוריה.
ג'ייסון קיד המירב שהיה הוא "מאמן-שחקן" וזה שונה לחלוטין מלהיות מאמן או אפילו עוזר מאמן…

ונקודה קטנונית, קצת מצחיק לרשום שטרי קצת יותר צעיר מגרנט ופירס. טרי נולד בהפרש של פחות מחודש מפירס. אם כבר פירס וטרי קצת יותר צעירים מגרנט…

roei034 30 ביוני 2013

1.לטענתי גארנט ולופז לא משלימים זה את זה. שניהם סנטרים קלאסים. בדיוק כמו שהווארד לא הסתתדר עם גאסול. לדעתי הם ישחקו הרבה בנפרד.
2.פירס החתמה מעולה הוא בא על חשבון גרארלס וואלס שקלע כ 8נקודות לעומת 18 של פירס- עם אחוזים מזעזעים מבחוץ.

c web 30 ביוני 2013

1. גארנט לא סנטר
הוא 4 גבוה וארוך אבל ממש בלי מאסה של סנטר
הוא קולע מצוין מחצי מרחק ורוב המשחק שלו רחוק יחסית מהסל
זה ששיחקו איתו גם כסנטר לא אומר שהוא סנטר. בטח ובטח לא סנטר קלאסי
2. וואלאס יותר צעיר(יחסית), יותר אתלטי ומגן הרבה יותר טוב.
לחשב רק ממוצע נקודות למשחק זה לא ממש נכון
אם כבר הוא מביא מנהיגות ורוח לחימה מהסוג שיש לאולי 3 שחקנים ב NBA

גיל 30 ביוני 2013

בורוביץ', זה שאתה לא יודע מה מאמנים עושים לא אומר שהם לא עושים כלום. בגלל דיעות כאלו יש כל מיני תגובות שכל אחד היה מביא את ברצלונה לאן שהיא גם בלי מאמן. מאמנים בכל ספורט עושים הרבה מאוד בצד הפיזי והמנטלי. זה שלא רואים מאמן צועק מהצד או מחלק הוראות טקטיות לא אומר שהוא לא עושה עבודת הכנה יסודית לכל משחק, שלא לדבר על הכנה לעונה.

לגבי קיד, אני לא חושב שהוא יצליח אבל לומר שאין לו ניסיון? אתה הרי בעצמך כתבת שהוא יודע בטח מאות תרגילים ואימונים אז איך זה שאין לו ניסיון? אין לו ניסיון בתור הצד שמעביר אימונים ונותן הוראות טקטיות אבל זה יהיה נכון לכל מקצוע. האם מנהל במקום עבודה היה בעל ניסיון לפני שהפך למנהל? שר או ראש ממשלה היו בעלי ניסיון לפני שקיבלו את התפקיד? פופוביץ' דווקא כן היה מאמן במכללה קטנה לפני שהיה מאמן הספרס אבל אפשר לטעון שאימון קבוצת נבא זה דבר שונה לגמרי. הבעייה המרכזית היא שקיד מקבל את משרת האימון בעיקר בגלל השם ולא בגלל איזו פילוסופיית משחק חדשנית.

משה 30 ביוני 2013

פספסת את העיקר בטור(או במלחמת חייו של בורוביץ'), אין דבר כזה פילוסופיית משחק, המאמן הוא כמו המורה לספורט שהיה לנו בתיכון, הוא מביא את הכדור ואומר לנו ללכת למגרש לשחק כדורגל(או כדורסל). למעשה גם המינוי של גרנט לאימון צ'לסי אינו הזוי, בדיוק כמו מינוי של קוף מקאו מגן החיות של לונדון לאותו תפקיד.

גיל 30 ביוני 2013

אבל הנקודה היא שיש דבר כזה פילוסופיית משחק.

Mr Marbles 30 ביוני 2013

They Moved to Brooklyn,
your aware of that right?

roei034 30 ביוני 2013

1.יש מקרים שהפקטור של הצלחת קבוצה הוא גבוה מאוד. ראה ערך חוס הידניק שהביא את נבחרת קוריאה לחצי גמר. זה לדעתי הדוגמה הטובה ביותר שלמאמן יש השפעה ברורה.
2. דווקא סדרת הגמר האחרונה הראתה שלמאמנים יש השפעה גדולה.זו הייתה מלחמת מוחות ברמה הגבוה ביותר. במיוחד פופוביץ וסן אנטניו עם סגנון מיוחד וברור לעין ,שזה כתוצאה מאימון.

עופר 30 ביוני 2013

אני לא יודע לאיזה שלב הנטס יגיעו בפלייאוף, אני רק יודע שהם יפסידו שם לסלטיקס…

אלעד 30 ביוני 2013

אתה מאלו שצפו שקליבלנד תזכה באליפות לפני לברון?

אבנר 30 ביוני 2013

כמה נקודות קצרות:

1. גווארדיולה אימון בהצלחה יתרה את קבוצת המילואים של ברצלונה לפני שקיבל את הקבוצה הבכירה. חסר ניסיון הוא בטוח לא היה, במיוחד אם מוסיפים לכך את הניסיון הלא מבוטל שלו כשחקן.

2. לומר שלמאמן אין השפעה על הקבוצה זו הסתכלות של טווח קצר וחוסר ראייה לטווח ארוך. אם כבר הסוגיה הזו יכולה להיבחן רק בקרב מאמנים שנשארו שנים רבות באותו מקום ושם אפשר לראות את ההצלחה כמו פופוביץ' בסאן אנטוניו, סלואן ביוטה או ג'ון וודן ב-UCLA בזמנו. ועכשיו יש שאלה של ביצה ותרנגולת האם המאמנים הטובים הם שנשארים הרבה זמן באותו מקום או להיפך.

3. צאו מתוך נקודת הנחה שבספורט הקבוצתי רמות הגבוהות באמת – כישרון הוא בלתי מוגבל ולכן הוא אינו גורם מגביל בהצלחת קבוצה. כלומר, יש תמיד חריגים כדוגמת לברון, מסי, קובי או רונאלדו, אבל מה שיעצור קבוצה מלהגיע רחוק הוא לא הכישרון אלא איך הוא מנוהל, וזהו תפקידו העיקרי של המאמן.

4. המקצוע הוא מורה לחינוך גופני, לא מורה לספורט. זה שלכם היה איזה אידיוט שזרק לכם כדור והלך לגרבץ בצד זו אחת המחלות הגדולות של החינוך הגופני בישראל ולכן הוא נראה כפי שהוא נראה.

משיח 30 ביוני 2013

עוד טור סתם,

גיסנו 30 ביוני 2013

או שהתשובה הרבה יותר פשוטה מכל הטור הזה – יכול להיות שנסיון לא מיד מהווה פקטור באיכות המאמן?
שלפעמים דווקא מאמן צעיר עם פרספקטיבה שונה שהרגע ירד מהפרקט או הדשא, בטח ובטח כאלה שהיו חכמים במיוחד גם כשחקנים כמו ג'ייסון קיד וגווארדיולה, יכול להציע יותר משועל קרבות ותיק ומקובע (ע"ע ונגר, ארסן)?

בכדי לנתח אהדת קבוצה אתה צריך קצת יותר מטור בדה-באזר. משהו לכוון של מחקר סוציולוגי-אנתרופולוגי של כמה שנים טובות.

דרך אגב, גם לחלק נכבד מהחבר'ה שהקימו את אנוביט, ווייז, מירביליס ודומיהן לא היה יותר מדי נסיון.

רוזי 1 ביולי 2013

אהבתי גיסנו..

באבא ימים 1 ביולי 2013

"בשקר הזה אני אלחם עד יומי האחרון"

תמשיכו לנאץ אותי על דברי כפירה אלה…"

אולי תרגע? אתה לא אמיל זולה ולא גליליאו גלילאי. אם היית לוקח את הכתיבה שלך באותה רצינות תהומית בה אתה לוקח את עצמך אולי היית מצליח לייצר מוצר ראוי.

Comments closed