תרומתו של ג'ונתן מרטין לחברה האמריקאית

על התעללות בקבוצת פוטבול

martin

 

עד לפני ימים ספורים לא ידעתי מי זה ג'ונתן מרטין. כנראה שחובבי פוטבול רבים לא הכירו את האיש. מרטין הוא אופנסיב תאקל מה שהופך אותו לאלמוני באופן יחסי. אין עמדה בפוטבול שזוכה לפחות פרסום והכרה משחקני קו ההתקפה. ועדיין, ביל וולש האגדי, מי שזכה בשלושה סופרבולים ואימן שנייים מגדולי הקוורטרבקים הגדולים בכל הזמנים (ג'ו מונטנה וסטיב יאנג) אמר תמיד כי "אני מתחיל לבנות קבוצה מקו ההתקפה". זו כמובן לא דעה ייחודית.

ג'ונתן מרטין היה שחקן קו התקפה מעולה במכללת סטנפורד, היכן שהופקד על הגנת ה"צד העיוור" (ה-BLIND SIDE) של אנדרו לאק במשך ארבע שנים. האופנסיב ליינמן המשובח ביותר מופקד על הצד העיוור והסיבה ברורה: משם הקוורטרבק אינו רואה שתוקפים אותו ואינו יכול להתכונן לכך. אתה חייב חתיכת קיר שהוא גם חכם, גם חזק וגם מהיר כדי להגן עליו. מרטין עשה את עבודתו בהצטיינות יתרה. בעזרתו הגדולה לאק הפך לאחד מגדולי הקוורטרבקים בתולדות המכללות עם 10,387 יארדים, 82 טאצ'דאונס ומקום ראשון בדראפט של לפני שנה (2012).

מרטין נבחר בסיבוב השני באותו הדראפט- עמדה גבוהה מאוד לאופנסיב ליינמן להיבחר בה. מאז שנבחר על ידי המיאמי דולפינס מרטין לא הפסיד משחק (ובכולם פתח). במיאמי הוא מגן על רייאן טנהיל, קוורטרבק שהגיע מהמכללות בדיוק ביחד איתו ומאז הפך למוסר סולידי בליגה- לא דבר של מה בכך. גם כאן, למרטין יש חלק לא מבוטל בהצלחה.

אלא שלמרות ההצלחה שלו בדרום פלורידה על המגגרש מרטין סובל מחוצה לו. השבוע הוא החליט לעזוב את הקבוצה ולאשפז עצמו למוסד לעזרה נפשית. לטענתו מאז שהצטרף למיאמי הוא עובר שרשרת של התעללויות ברמה משתנה מכמה מחבריו לקבוצה, כאשר בראש המתעללים עמיתו לקו ההתקפי ריצ'י אינקוגניטו. מהפרסומים של הימים האחרונים, מסתבר כי איקוגניטו וכנראה עוד כמה חברים לקבוצה היו נוהגים להקניט את מרטין- על גבריותו, צבע עורו (הוא חצי שחור) ואף בפגרה האחרונה הם לחצו עליו לשלם 15 אלף דולר על טיול ללאס ווגאס אליו לא רצה להצטרף (בסוף הוא שילם ולא הצטרף).

מה שעבר מרטין במיאמי מכונה בפשטות Bullying, מונח שכל אמריקאי מכיר כיוון שכל כך הרבה ילדים עוברים אותו בבית ספר- כאשר עמיתיהם לכיתה או לבית ספר מתעללים בהם נפשית ואף פיזית. גם מרטין טוען שה-Bullying שהוא עבר הגיע אף הגיע לאלימות פיזית.

השבוע הוא נשבר. יום לאחר מכן מיאמי החליטה להשעות עד להודעה חדשה גם את אינקוגניטו. במשך כל השבוע התקשורת בארצות הברית מסקרת את הסיפור הזה ברמה מטורפת. כבר עכשיו מתנהלות שלוש חקירות לתוך המקרה- של הליגה, של הקבוצה ושל איגוד השחקנים. לפי הפרסומים, משאבים רבים מושקעים בחקירה וכל שחקן ואיש מועדון מחוייב לשתף עמה פעולה.

אני לא יודע באיזו עוד מדינה ובאיזו עוד תרבות ספורט היו מתבצעות חקירות כאלה. ובנוגע ל-Bullying- הם קורים בכל העולם. מעניין שדווקא בישראל, היכן שכל כך הרבה ילדים לצערנו הרב חשופים לתופעה, אין לה אפילו מילה.

אני יודע שבארצות הברית יש מודעות גדולה למדי לתופעה ואף כל בית ספר מנהל סדנאות בנושא ויש אף יום מיוחד בשנה שבו מתבצע מצעד ה-ANTI-BULLYING. כמובן שזה לא ממגר לגמרי את התופעה, אבל לפחות יש ניסיון להתייחס אליה ביתר רצינות.

אני כמעט משוכנע שהמקרה של ג'ונתן מרטין, והסיקור התקשורתי המקיף שהעניין מקבל, יגרום לכך שהמודעות ל-BULLYING אפילו תעלה ובהרבה. כיום בכל בית ספר או בכל קבוצת ספורט, כאשר הורה יתלונן כי בנו או בתו עוברים התעללות נפשית או פיזית על ידי ילדים אחרים, המקרה ייבדק ביתר תוקף ובעיקר הענישה תהיה חמורה בהרבה. בתקווה- עד שהיא באמת תצטמצם למינימום.

אנחנו תמיד חושבים על ה-BULLYING כעניין של ילדים, אבל הוא קורה ובגדול גם לנערים ומסתבר שגם לאנשים מבוגרים. אצלנו זה יכול לקרות בצבא. באמריקה זה יכול לקרות בכל קבוצת ספורט (או בכל מסגרת חברתית)- בקולג' ואפילו במקצוענים.

אני חושב שג'ונתן מרטין הוא איש אמיץ שהוא החליט "לא עוד". אני חושב שלהחלטה שלו תהיה תרומה משמעותית ביותר לחברה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

תצא בחוץ
תרומתו של ג'ונתן מרטין לחברה האמריקאית