שילוב בין אאורבך לג'ורדן

את מי אריק איינשטיין מזכיר לי בעולם הספורט

39175_a

 

אין אקוויוולנט בספורט הישראלי לאריק איינשטיין. לא מוטל'ה שפיגלר, לא איל ברקוביץ' וגם לא מיקי ברקוביץ'. אף אחד מהם לא היה ענק בתחומו כפי שאריק איינשטיין היה ענק מוסיקלי.

אני לא חושב שיש אף ישראלי שענק בתחומו כפי שאיינשטיין ענק במוסיקה- ואני קצת גונב מטקסט של ספורטס אילוסטרייטד על רוג'ר פדרר ב-2003-4 כאשר המגזין סיקר את גמר ה-US OPEN וציין שהיו ביציעים רוברט דה נירו, זמרים אגדיים, מגישי טלוויזיה נודעים, ומדינאים מפורסמים והוא כתב שאף אחד מהם בתחומו לא טוב כפי שפדרר טוב בטניס (כן, היו זמנים רוג'ר).

לכן אני סבור שמת אתמול גדול הישראלים החיים. אני פשוט חושב שאף ישראלי לא השפיע על הקולקטיב הישראלי יותר מאריק איינשטיין. לפניו, גדול הישראלים החיים היה ישעיהו לייבוביץ' (פחות בגלל השפעה למרות שהייתה לו השפעה עצומה בכל האמור להבנה שהכיבוש משחית, ויותר בגלל החוכמה, האומץ ונביאות הזעם). לפני לייבוביץ' אני חושב שגדול הישראלים החיים היה בן גוריון.

כיום גדול הישראלים החיים הוא שמעון פרס- בגלל היותו אייקון בינלאומי ואדם ישראלי נערץ בעולם וגם בגלל עשייתו המדינית והביטחונית. ועדיין, עד אתמול איינשטיין היה גדול מפרס.

*

ובכל זאת אני מבקש להקביל את איינשטיין לאישיות מעולם הספורט, באשר אני אוהב כל כך מוסיקה וספורט- והרי גם אריק אהב.

אז לדעתי בעולם הספורט הדמות שאריק הכי דומה לה, עם כל השינויים המובנים, הוא רד אאורבך. אאורבך היה מסוגל לאסוף אליו כשרונות גדולים, אך כמעט כולם לא זוהו ככאלה לפני שהגיעו אליו, ולהפוך אותם לתלכיד שזוכה בהמון אליפויות ומציג כדורסל תקדימי. הוא לא רק יצר תלכיד אלא גם גרם לכל שחקן לתת את הטוב ביותר שלו והפך רבים לכוכבי על. גם לאחר שאאורבך פסק לאמן הוא הצליח כגנ'רל מנג'ר להביא לבוסטון את בירד, פאריש, מקהייל, דניס ג'ונסון, דני איינג' וביל וולטון ועוד רבים וטובים- פעמים רבות עשה זאת באמצעות עסקות טרייד גאוניות.

אריק איינשטיין עשה זאת למוסיקאים. הוא אסף סביבו מוסיקאים רבים שנחשבו לאלמונים מוחלטים וגרם להם ליצור בעבורו, וחשוב מאוד להדגיש שהיצירה במרבית המקרים הייתה משותפת ליוצר ולאיינשטיין, אינספור שירים מופלאים, כאשר רבים מין האומנים הללו לא הצליחו לשחזר את היצירות שלהם לאיינשטיין בזמנים אחרים בקריירה שלהם.

מיקי גבריאלוב הוא אמן שולי לחלוטין מחוץ לפריזמה האיינשטיינית. ביחד עם אריק הוא מלחין של שירים נצחיים כמו עוף גוזל, אני ואתה, סע לאט, תוכי יוסי, הכניסיני תחת כנפך והיא יושבה לחלון.

הדבר משול לכך שלארי בירד יגיע לבוסטון לאחר 5 שנים גרועות בדטריוט ואחרי שיעזוב את הסלטיקס ייתן עוד 8 שנים זניחות במיאמי.

אין לזלזל באף אחד מהאמנים הבאים אבל ניתן לומר שגם ענקים כמו שלום חנוך ושמוליק קראוס יצרו את היצירות הטובות ביותר שלהם לאיינשטייין, וכמובן שניתן לומר זאת על גבריאלוב, רכטר, שם טוב לוי ויצחק קלפטר. איינשטיין גם עשה זאת לאנשי טקסט, כאשר הצליח לקחת שירי משוררים של לאה גולדברג, יחיאל מוהר, עלי מוהר, רחל ועוד רבים רבים וטובים- ולהפיח בהם מוסיקה יפהפיה באמצעות חבריו המלחינים הכבירים.

אבל לכל עבודת שזירת הפאזלים והעבודה המקדימה, שהיא אולי הגאוניות החשובה והכי אנדרייטד של איינשטיין, הייתה חייבת גם להצטרף גאונות הביצוע.

וכאן אני משווה את איינשטיין בכל האמור לשירה והגשה למייקל ג'ורדן. לא פחות. שלמות.

אז זה אריק איינשטיין בשבילי. שילוב בלתי אפשרי, למעט במקרה שלו, בין אאורבך לג'ורדן. ואפשר לשלב בזה גם קצת אלכס פרגוסון. בכל זאת, כל כך הרבה תקופות, כל כך הרבה שנים, עם כל כך הרבה אנשים שונים, ותמיד תמיד נמצא בעניינים..

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

לברקוזן. קונצרטו!
אהדותי הישנות דועכות

60 Comments

יהויכין פנדלוביץ' 28 בנובמבר 2013

הישראלי החי הגדול ביותר? לדעתי קצת נסחפת, עם כל הכבוד והאהבה לאינשטיין.
ולגבי פרס- תתפלא כמה אנשים מתעבים את האיש הזה על רדיפת הכבוד שלו והנזקים הכבדים שנגרמו במהלכה.
הדבר שאני אזכור מלייבוביץ' הוא הגסות והחייתיות שלו. אדם שלא ראוי ללמד, לחנך ולהיות דמות ציבורית, זאת על אף חוכמתו והשפעתו. אבל גדול הישראלים? ממש לא. בשביל זה צריך רמה מוסרית.

מי האיש שלי? לא שלי, אלא של 800 אלף (עפ"י הערכות המשטרה. מן הסתם המספר יותר נמוך, נניח- 'רק' 500 אלף)- הרב עובדיה

עופר 28 בנובמבר 2013

ולרב עובדיה לא היתה גסות וחייתיות?

גיא בן משה 28 בנובמבר 2013

לא עופר. לא.

שי 28 בנובמבר 2013

גיא בן משה, ציניות אני מקווה…

ירושלמי 28 בנובמבר 2013

אין דבר כזה "הישראלי הגדול ביותר".
הרב עובדיה ז"ל אולי היה הדמות הדתית הגדולה ביותר בדורנו אבל זהו, הוא לא השפיע על הרוב בציבור הישראלי או הצליח להגיע אליהם כדי שנכריז עליו כ-מר ישראל.
ואיינשטיין ז"ל היה מתנגד בכל תוקף להכרזה מסוג זה. מה גם שב-20 שנה האחרונות הדור החדש שגדל לא הכיר אותו ולא התחנך עליו כמו ההורים שלנו שבשבילם הוא באמן היה אייקון תרבותי וישראלי.

על ישעיהו לייבוביץ אני בכלל לא רוצה לדבר.
גם פרס לא יכול אפילו להכנס לרשימה, הוא יוצר תיעוב אצל כ"כ הרבה אנשים ואני לא יודע איך בורו מסוגל להתעלם מזה (גם אם הוא לא חושב ככה).

מבחינתי הישראלי הגדול כרגע יכול להיות אלי אוחנה, אבל שכל אחד ימצא את הישראלי שלו.

JOSH 28 בנובמבר 2013

אריק איינשטיין היה יוצר מדהים, אדם מוכשר כמו שד ומספרים שגם היה אדם מיוחד וצנוע. שיריו נגעו להמונים במדינת ישראל, והוא היה ועדיין נערץ מאוד. יש גם כאלה שלא סולדים ממנו, אבל פחות מתחברים לשיריו.
וזהו. עם כל הכבוד.

קצת הזוי פולחן האישיות הזה. אצל חלק מהאנשים, לפי מה שגיליתי ביממה האחרונה, זה גובל בעבודת אלילים.

עדי אבני 28 בנובמבר 2013

יואב, מהתגובות לפוסט אני מבין שאיחרת את הרכבת. אותו הטקסט בדיוק אם היה מופיע אתמול היה זוכה להמון תגובות חיוביות. היום הוא זוכה לנחירות בוז. אל תדאג, זה לא אתה וגם לא הטקסט. זה הצייטגייסט. רוח הזמן. האנשים, שהפיד שלהם בפייסבוק היה מפוצץ היום באריק איינשטיין, ושלא יכלו שלא להיתקל בו גם ברדיו, בטלויזיה, בעיתונים או באתרי האינטרנט, עברו בבירור לשלב שאחרי- שלב ה״הוא בעצם לא כל זה״. שלב ה״זה לא אבל, זה פסטיבל רבין״. וזה טבעי באותה מידה שזה פאטתי. אז זה לא אתה. וגם לא אריק. זה הצייטגייסט.

גיא בן משה 28 בנובמבר 2013

או שאולי זו פשוט הפרופורציה. של התקווה להמשך החיים אחר המוות. של המחזוריות. של הרצון להיאחז בחיים בכל מחיר.

JOSH 28 בנובמבר 2013

+1

אני תמיד אומר שאין דבר כזה צניעות, אלא פרופורציות והכרת מקומנו בעולם.

אומרים שהאדם היה צנוע והיה מתנגד לכל האימרות האלה בשל כך. אבל זה לא נכון, הוא פשוט ידע את מקומו בעולם.

IDO 28 בנובמבר 2013

רגע רגע רגע… איינשטיין היה זמר. לא מלחין לא משורר לא מעבד לא מפיק.. זמר. אתה יכול להשוות אותו רק לפרנק סינטרה שגם הוא רק זמר. אורבך היה מאמן (בעולם המוסיקה זה מפיק ומעבד מוסיקלי) וג'ורדן הוא שחקן מנג'ר ובעלים. איינשטין זמר.

אם כל הכבוד לקול של איינשטין הוא היה זמר.

(התגובה נכתבה בהשראת אלן אייברסון)

red sox 28 בנובמבר 2013

אתה מדבר בהחלטיות בלי להכיר את הפרטים הבסיסיים של הדיון.
אריק איינשטיין כתב בעצמו או היה שותף לכתיבתם של עשרות רבות של שירים, כולל כמה מהלהיטים הגדולים ביותר שלו. דוגמאות רק מהזיכרון: "שיר אהבה סטנדרטי" "עוד יהיה", "שביר", "ארץ ישראל", "סן פרנסיסקו", "פסק זמן", "סע לאט", "עוד נפגש"… וזה עוד לפני כל השירים הנוסטלגיים על ת"א של פעם ("גדות הירקון", מכבי הישן", "זה לא בדיוק געגוע"…) והשירים האישיים על סימה ועל החברים ועל הפועל.

אגב הוא חטא גם בהלחנה אבל כאן מספר השירים באמת זניח.
ואני בכלל לא מדבר על התרומה שלו לתרבות, ללקסיקון ולעיצוב דמות הישראלי דרך העשייה הקולנועית (עם ובלי אורי זוהר).
בקיצור, "רק זמר" זו אמירה תלושה ומופרכת.

חוץ מזה שאתה לא מתמודד עם הטיעון לגבי "עץ היוצרים" העצום והבלתי ניתן לשחזור של אנשים שבזכות העבודה איתו הפכו לכוכבים ואמנים משפיעים בזכות עצמם (המקבילה ל"עץ המאמנים" של מי ששיחקו או היו בצוות העוזרים של מאמן גדול והפכו מאמנים בעצמם). כשאני חושב על המורשת שאריק איינשטיין השאיר אני רואה בזה חלק לא פחות כביר מהיצירה שלו עצמו.

אלעד 28 בנובמבר 2013

אייל גולן-זמר.
איינשטיין אמן מוסיקאי

IDO 30 בנובמבר 2013

כל האייל גולןים למינהם לא בליגה של איינשטין בכלל.

לגבי הטיעון של עץ היוצרים – איינשטיין בחוכמתו הרבה בחר את האומן הצעיר הטוב ביותר לתקופתו לעבודה משותפת. התחיל משלום חנוך הצעיר, דרך רביץ ורכטר (שסיימו את האוקטבות) ואיינשטין שם עליהם עין.
אח"כ מיקי גבריאלוב שעשה אלבום אחד שאיינשטין הבין הכי טוב ואז פוליקר וגם אביב גפן ודוכין (2 האחרונים כבר היו כוכבים גדולים שהם נקראו לאיינשטין). אבל כולם כבר עבדו והקליטו לפני המפגש איתו.

אין פה גילוי מאפס.

גיל 28 בנובמבר 2013

נדמה לי שהתכוונת לאח של רוג'ר, רוברט דה נירו.

נתן 28 בנובמבר 2013

אריק איינשטיין היה גדול המבצעים בזה אין כל ספק .קונצנזוס לאומי בלי ספק.אישיות מיוחדת וודאי ובוודאי.להשוות אותו אפשר לאלביס לא לשמעון פרס שהוא קונצנזוס מזויף ובאחריות אני אומר שהוא וחיים רמון הם הנזק הכי גדול שהיה בפוליטיקה הישראלית.

אורן 28 בנובמבר 2013

העיקר שזה באחריות.

גורביץ' 28 בנובמבר 2013

חחח

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 28 בנובמבר 2013

יואב,

מהיכרותי עם אריק, הוא לא היה מזדהה ומתחבר עם מה שכתבת עליו.
להגיד על פרס, אבי אבות הטומאה (ההתנחלויות) שהוא הישראלי הגדול ביותר שחי היום זו בדיחה עצובה. האיש הזה הוא אסון מהלך ועסוק רק בכיבודים של עצמו אבל נעזוב את זה.

תומר חרוב 28 בנובמבר 2013

דווקא מתאים לפרס. הוא באמת ישראלי. מקים את ההתנחלויות ומטיף לשלום, מקים הכור הגרעיני שאומר שאנו המדינה היחידה במזרח התיכון שבוחרת בפתקים ולא בפצצות, יוצא למלחמה לפני הבחירות כדי שיבחרו בו להמשיך את תהליך השלום.

אסף THE KOP 28 בנובמבר 2013

על איזה כיבוש מדברים פה ?

תומאס נוימן 28 בנובמבר 2013

על יהודה ושומרון

איציק 28 בנובמבר 2013

כיבוש של מי?
יש להבדיל בין השאלה האם יש כיבוש ועל-ידי מי לבין השאלה האם למען השקט צריך לתת משהו לצד השני למרות שאין הם זכאים לזה?
התשובה לחלק הראשון: אם יש כיבוש אז הוא של הערבים.
התשובה לשאלה השנייה: למרות שלא מגיע להם כלום, בשביל השקט של ילדינו כדאי לשקול זאת בכובד ראש תחת תנאים מסוימים שיבטיחו את השקט.

אסף THE KOP 28 בנובמבר 2013

אהה… הכיבוש המוסלמי.

תומר חרוב 28 בנובמבר 2013

יואב, הקישורים שאתה עושה מאוד מוזרים לאדם שסולד מקולקטיביזם.

אני חושב שאופן העיסוק באריק איינשטיין שחווינו אתמול הוא די נקרופילי. מת אדם ובמותו אנסו אותו להיות כל מה שלא היה בחייו, דרשו כבוד בשמו וגייסו את ראש הממשלה וראש העיר להספידו.
ונדמה שה"אנחנו" צריכים את זה הרבה יותר ממנו, הם היו צריכים את התבודדותו וסדפנותו של אריק איינשטיין החי כדי להצדיק את ה"כולנו" של המוות והם לקחו את אריק איינשטיין והשתמשו בו כמו טרגדיה לאומית, כמו יום זיכרון, כמו מלחמה, כמו הלינץ' ברמאללה או מלחמת לבנון, כדי להיות עם אחד גדול שפותח את הרדיו לשירים עצובים ו"איך ביום הזיכרון יש את השירים הכי יפים ברדיו"…

אבל אריק איינשטיין לא היה שום דבר כזה. אוהד הפועל אמר לי אתמול שהוא לא היה רוצה שחולדאי יספיד אותו וכנראה שגם לא את ביבי. אבל איינשטיין מעולם לא אמר מילה לטובת או לרעת שניהם, לפחות לא לציבור, אבל מה זה מפריע לטוות סיפור של בנאדם אותו היינו רוצים לספר לעצמנו?
לא הכרנו את אריק איינשטיין כי הוא לא רצה שנכיר אותו. הוא רצה ליצור, לשיר ולשחק, לא להיות אבא שלנו. הוא רצה להשמיע את קולו ולא את קולנו. קראתי שבעמותת האדומים סיפרו איך הוא סירב להיות החבר האלף ואיך העדיף שעובדת היותו חבר עמותה תהיה חשאית וכמובן שעצם הפרסום הזה סותר את כל מה שהוא רצה.
אז בבקשה, תזכרו את אריק איינשטיין ואת היצירה שלו, תעלו אותה על נס ותכתבו על המילים היפות שהוא נתן לנו, על הפסקול שהוא יצר לחייכם, על הסיפורים ועל הציטוטים ששמעתם ממנו, אבל אל תאנסו את הפרסונה שלו להיות מה שאריק איינשטיין האדם לא רצה מעולם.

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 28 בנובמבר 2013

תומר, בתור מי שליווה את אריק בשנותיו האחרונות, אתה צודק ב100%. הוא היה מתחלחל אם היה רואה את מה שהתרחש אתמול

shohat 28 בנובמבר 2013

כתבת יפה.

סתמאחד 28 בנובמבר 2013

הייתי מוסיף עוד נקודה חשובה לדברים שכתב תומר : היו מי שניצלו את איינשטיין בשנים האחרונות ועל אחד מהם אמר איינשטיין את הדברים הבאים לעירד צפריר (בשיחה גנוזה שפורסמה אתמול בהארץ) : ״גם עושים לי כל מיני דברים, אני מדבר עם איזה עיתונאי בטלפון, חבר נגיד, מקשקש על הפועל ולמחרת פתאום אני רואה בעיתון וזה כאילו אני כתבתי טור. מי רוצה לכתוב טור בכלל?״
זה ה״טור״ שאליו מתייחס איינשטיין http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/327/099.html וכולם יודעים מי היה מחזיק תיק אריק איינשטיין במעריב.

יואב בורוביץ' 28 בנובמבר 2013

הי תומר, מי אונס את הפרסונה שלו?
את אריק האדם לא הכרתי והאמת- גם לא היה אותי כל כך מעניין להכיר..
אני מדבר רק על ביצועיו בתחום האמנות והתרבות- ביצועים מעולים עד כדי כך ובתקופה ארוכה עד כדי כך שהם יצרו הוויה. בעבור ישראלים רבים כל כך מדורות שונים אריק הוא חלק חשוב מחייהם, כי הוא נתן להם קול ונתן להם תחושה ונתן להם רגש.
עשייה מוסיקלית לא פחותה מכל עשייה אחרת, ולדעתי היא אף אחת העשיות החשובות.
יש איזה ספק כי מוצארט היה גדול האוסטרים שחי בתקופתו? או שלנון היה גדול האנגלים בתקופתו? או שבאך ובטהובן גדולי הגרמנים?

תומר חרוב 28 בנובמבר 2013

יואב, זה היה מכוון בעיקר לאופי האירועים שהיו אתמול, לאו דווקא למה שכתבת.
אבל מה שאתה אומר קצת בעייתי בעיני כי אני לא מאמין ב"ישראלים" או ב"אנגלים". מה זה גדול הישראלים? אין באמת דבר כזה. הוא זמר ויוצר מעולה ויש לי הרבה הרבה הרבה כבוד לעשייה מוזיקלית ואמנות אבל אני לא חושב שצריך לבחון אותה במונחים קולקטיבים, במיוחד ש"ישראל" היא כל כך הרבה דברים- חלקם טובים וחלקם רעים- ואי אפשר באמת לתפוס את הישראליות דרך דמות אחת ועוד כזו שהתרחקה מהדברים האלו כמה שיותר.
לפרס זה דווקא מתאים.

יואב בורוביץ' 28 בנובמבר 2013

תומר, מה הכוונה ל"התרחקה מהדברים האלו"? אלו דברים?

מבחינתי, זה לא ממש משנה ממה אריק התרחק (או לא התרחק). אני מכנה אותו "גדול הישראלים" (ובוודאי שההגדרה כאן ערטילאית ומתכתבת יותר עם תחומים אחרים, למשל ספורט, כאשר אין לרבים בעיה לומר שמייקל ג'ורדן הוא גדול הכדורסלנים או שאלכס פרגוסון היה "גדול המאמנים" בתקופתו).

ואולם, עדיין אני חושב שניתן היה להגדיר אותו כ"גדול הישראלים החיים" בשנים האחרונות כי לא היה אף ישראלי ששילב בין מצוינות לבין השפעה (וכאן נכנס הקטע המעניין באמת- של מה זה השפעה) כמו אריק איינשטיין.
מן הסתם, רבים מאוד יחלקו עם הגדרה זאת ואף רבים יחלקו על עצם התיוג (יאמרו שאין דבר כזה "גדול הישראלים").
ניתן כמובן להתווכח על הכל, אך לדעתי אריק איינשטיין היה ראוי ל"תואר".

c web 28 בנובמבר 2013

אני חושב שהוא היה הקונצנזוס הכי גדול שאני מכיר במדינת ישראל.
זה שהוא פיתח פחד במה או אגרופוביה עם השנים לא אומר שהוא השפיע פחות על כל כך הרבה אנשים במדינה הזאת.
בעיניי ובעיניי עוד רבים וטובים אחרים הוא מייצג את כל הטוב שהיה ושעדיין יש בישראל.
רוב הציבור לא הכיר את אריק אינשטיין האדם אלא את אריק אינשטיין הזמר, הכותב, השחקן, הקומיקאי וחובב הספורט. מהדברים האלה שאנחנו כן מכירים קשה לנו להיפרד ולכן כל הטקסים, הטקסטים ותשומת הלב שכנראה הוא לא היה מוכן לקבל כאשר היה בחיים.

D! בארץ הקודש 28 בנובמבר 2013

++

סתמאחד 28 בנובמבר 2013

שלום חנוך,במנותק מאיינשטיין,אחראי לכמה מאלבומי המופת של המוסיקה הישראלית (אדם בתוך עצמו,חתונה לבנה,מחכים למשיח) ויוני רכטר,במנותק מאיינשטיין,היה שותף בכיר לשני תקליטי הסולו הראשונים והמופלאים של גידי גוב (תקליט ראשון,40:06) וכמובן לכבש השישה עשר.
ראוי לציין שבעשור האחרון איינשטיין בחר במוסיקאים צעירים שלא הצליחו להרים את יצירתו המוסיקלית לגבהים שהיה רגיל אליהם בעבר ובהתאם לכך גם הרדיו הישראלי התייחס באדישות לתקליטים שיצאו.

יואב בורוביץ' 28 בנובמבר 2013

אני לא מתייחס לעשור האחרון, שבו העשיה של איינשטיין היתה פחותה בהרבה (וגם טובה הרבה פחות). האיש כבר היה מבוגר, ואין כמעט מקרים של יוצרים מוסקלים שיוצרים מוסיקה מעולה לאחר גיל 65. אני מתייחס לאיינשטיין עד הגיל הזה. כי מה שהוא עשה עד הגיל הזה היה מספיק לעשר תקופות חיים של זמר מעולה אחר.

לי 28 בנובמבר 2013

הישראלי הגדול ביותר???

למה לא "האדם הגדול ביותר עלי אדמות, גאלקסיות, חורים שחורים והיקום כולו??

הישראלי הגדול ביותר ורק לפני שניה כשהיה בחיים אף אחד לא ידע את זה?

אתה בעצמך תראה כמה שאתה הזוי כשתקרא את הטור הזה נגיד בעוד שנה.
*אין בכל האמור בכדי להוריד משהו מגדולתו של אריק שכל כך אהבתי, אריק הזמר ואריק האדם.

יואב בורוביץ' 28 בנובמבר 2013

לי, בשיחות פרטיות אני אומר שאריק הוא "גדול הישראלים החיים" כבר עשר שנים.

7even 28 בנובמבר 2013

העיקר שאין היסחפות בפוסט הזה… ואני עוד אחד שחושב שאינשטיין היה ענק.

עצרתי בפיסקה על שמעון פרס.
אני מבין שפושעי אוסלו הוא מושג שלא קיים אצלך.

סתמאחד 28 בנובמבר 2013

הסכם אוסלו לא היה נולד אלמלא פשעי הכיבוש וההתנחלויות שלחלקם אחראים גם רבין ופרס

עומרי 28 בנובמבר 2013

כתבת יפה. אני כבר כמה שנים טוען שברי סחרוף הוא היורש הטבעי של מקומו של אריק איינשטיין במוזיקה הישראלית, החל מתחילת שנות ה90 ועד היום. אבל לא היה לו מנעד כמו שלו.
שילוב של סחרוף, מאור כהן ושאנן סטריט היה יכול ליצור דמות דומה למה שהוא היה.

ש. בן ד. 28 בנובמבר 2013

קובי עוז אומר כבר כמה שנים שאין שום רצון יותר במוסיקה הישראלית להיות קונצנזוס (בעיקר בהיבט של לדבר לכל הקהלים) – מבחינתו הדבר הזה נגמר בסוף שנות ה-90 (המוביל היה עם השינוי בתחנות הרדיו בישראל).

להשוות בין מוסיקאים קיימים לבין אריק עושה עוול לכולם…

איציק 28 בנובמבר 2013

פוסט הזוי של שמאלן קיצוני. רק כך אפשר לקרוא את חלק ההשוואה לגדולי ישראל. כן, ליבוביץ' היה אדם חשוב, אך לא גדול ישראל. הוא היה איש ארסי שדיבר לא מעט שטויות בנוסף להרבה דברים חכמים שאמר. פרס, חבל לדבר עליו, אבל גדול הוא לא. אם נשים על מוזנים את כל המעשים הטובים מול כמה תרגילים מסריחים שלו, לא יודע היכן יהיה משקל יתר. לגבי בן-גוריון, אכן איש גדול.
לגבי אינשטיין עצמו, אני לא ידוע מהיכן ההצהרה שהוא כזה ענק. הוא לא היה זמר כמו שרבים כותבים. הוא היה מבצע ענק (לדעתי זה חזק יותר מזמר), אך מבחינתי לא יותר מיוסי בנאי (שגם הוא לא היה זמר), או אייב מונטאן בצרפת. הוא אכן היה בהרבה צמתים חשובות בתרבות הישראלים והיה בין יוצריה, אבל לומר החשוב ביותר, או הגדול ביותר… הוא לא היה שחקן גדול, הוא היה סאטיריקאן טוב, אבל לא הקדיש את עצמו לתחום. הוא בטח לא שיקה אופיר, יוסי בנאי, או רודנסקי. הוא היה שותף לכמה הפקות, אבל עדיין הוא לא קישון. אני זוכר איך דיברו על רודנסקי, קלאצ'קין, קישון, יוסי בנאי, סשה ארגוב ומשה וילנסקי. אני זוכר מה אמרו על נעמי שמר, אורנה פורת וזהרירה חריפאי. אני גם זוכר מה אמרו על שושנה דמרי ויפה ירקוני. על כולם דיברו כעל הגדול מכולם, או הגדולה מכולם. לכולם זה עשה עוול, וזה מה שאתה עושה לאריק אינשטיין. מה שמשותף לכולם זה שהם היו אישיות, אינדיוידואל שלא היה אפשר להתעלם מקיומם. הם אנשים שנגעו בנו.
אריק איינשטיין לא היה אדם ללא פגמים (בכול זאת אוהד הפועל), וטוב שכך, ובגלל זה הוא גם נגע בנו. אינשטיין הוא לא בטהובן ולא מוצרט. אינשטיין הוא לא ג'ורדן ולא אורבך. טוב שהוא לא הם, ובכך יחודו ולא צריך להשוות, וממש לא צריך לעשות ממנו מה שהוא לא. גם הוא לא היה רוצה את זה.
כשאומרים אינשטיין, הדבר הראשון שעולה בראש לרוב האנשים גם בישראל הוא השם אלברט (כדי להכניס קצת לפרופורציות). כשאומרים אריק אינשטין חושבים קודם כל מבצע (או זמר). שחקן, חקיין, כותב, ואפילו חובב ספורט חושבים רק אחר-כך (גם זה כדי להכניס לפרופורציות).
כל זה נכתב כדי להסביר, אריק אינשטיין הייה יוצר מאוד חשוב בתרבות הישראלית במשך הרבה עשורים, וכך צריך לזכור אותו. לא צריך לקשור לא כתרים לא לו. לא צריך להשוות אותו לאף אחד כיוון שכבודו במקומו וכבודם במקומם. פשוט צריך לזכור אותו וזהו.

אורן 28 בנובמבר 2013

והכל בכלל שהוא אוהד הפועל…
סתם, איציק.לא מסכים איתך אבל מכבד את דעתך.

אורן 28 בנובמבר 2013

וכמה מילים על אריק,
כמו כולם,גדלתי על השירים שלו.היו תקופות ששמעתי יותר,היו כאלה שפחות.תמיד התגאתי בזה שהוא אוהד הפועל.מאמין שהוא חלק מזה שאני אוהד הפועל.דוגמא טובה לאוהד שרוף שיודע להפריד בין יריבות ספורטיבית ליריבות אישית,יחד עם הערכה ליריב.אולי דווקא עכשיו נלמד כולנו משהו מזה(אוהדי כל הקבוצות),למרות שקשה לי להאמין שזה יקרה.מדהים אותי שההומור שלו חוצה גילים,ומצליח להצחיק רבים כל כך.אני מתוסכל מזה שאיכשהוא לא יצא לי לדבר איתו טלפונית על ספורט(מרוב הסיפורים של אחרים).
זהו.קראתי כל כך הרבה אנשים כותבים עליו,והייתי צריך לכתוב כמה שורות גם כן בשביל עצמי.עכשיו סיגריה.

איציק 28 בנובמבר 2013

נוו… על משהו אנחנו מסכימים, פרט לקטע הסיגריה (לא מצליח להתחבר לזה).

איציק 28 בנובמבר 2013

תאמין לי שגם אני לא ממש ברצינות כתבתי מגרעת זאת.
אם יש משהו שהרגיז אותי אצלו זו העובדה שלא רק שהוא לא הלך להצביע, אם כי התגאה בכך. אני חושב שלהצביע זה אחת החובות בכי חשובות (לדעתי במדינה דמוקראטית אפילו יותר משרות בצבא) גם אם אתה לא מסכים או לא מכבד אף אחד מהצדדים. תצביע לרע במיעוטו להשקפתך.
כיוצר, אני חושב שהוא חשוב מאוד (בלי לדרג, פשוט חשוב מאוד), אך לעשות לו פולחן אישיות זה עוול כלפיו וזה לא מגיע לו.

אורן 28 בנובמבר 2013

שוב,על זה אנחנו חלוקים.
גם אני כמו אריק,לא בחרתי.טעות או לא טעות-מפרש את זה כייאוש.
ברור שאריק לא היה רוצה שיעשו לו פולחן אישיות,אבל באמת חושב שאתמול הכל בא מאהבה.אתה יכול להתלונן על התקשורת,אבל איך תסביר את ההמונים שבאו לכיכר רבין באמצע יום עבודה?
אנשים אהבו אותו כי הוא אהוב.
לזכותו יאמר שאהבו אותו ככה גם בחיים.לרגע לא היה שנוי במחלוקת,גם אלה שהתלהבו ממוזיקה אחרת.
וצחקתי איתך על הפועל.מכיר אותך כבר ,איציק.

איציק 28 בנובמבר 2013

אני דווקא על אתמול לא מדבר, אני מדבר על הפוסט הנוכחי ועל עוד כמה התבטאויות ששמעתי גם אתמול וגם היום.
על זה שאמול הוקדש יום לזיכרו היה ראוי ברובו ואין לי תלונה לגבי זה.

אורן 28 בנובמבר 2013

מאמין שהוא היה מתבאס מהפסטיבל,ועדיין כנראה שכיבדו אותו כל כך שהתנהגו ככה אחרי מותו-הוא כבר לא יכל להתנגד יותר.
אריק היה צנוע מאד.בדור של היום יש כמה כוכבים שלא ידועים בצנעתם-וזה אגב בסדר גמור.פשוט רוב הציבור מתחבר דווקא לצנועים.הוא יכל וחייב היה לקבל,לדעתי את פרס ישראל-ולא הסכים,בניגוד לרבים שרודפים אחרי זה(ואני מדגיש רבים ולא יחיד-שלא תחשוב שאני מדבר על מישהוא ספציפי…)-ושוב אני אומר-זה מקובל ואנושי ביותר לרצות לקבל הכרה על מעשייך.
המיתוס שבנה סביבו איינשטיין-קרץ להרבה אנשים.ואין לי שום בעיה עם אנשים שזה לא קרץ להם.
אני חושב שהיו תוכניות שבהחלט הקצינו.אגב,לא אהבתי את מציצים ,אבל מאד אהבתי את עיניים גדולות.

עומרי 28 בנובמבר 2013

אצטט את אריק איינשטיין ואומר- "שלום לך טמבל"

פרס אחד מ-2 אנשי הציבור שהמדינה חייבת להם הכי הרבה, לצד בן גוריון. אבל כל חוליגן מרשה לעצמו הרבה כשזה קשור אליו.

איציק 28 בנובמבר 2013

אהבתי, תמשיך כך…
אני מאמין בך שתגיע לגדולות…

הארכיון 28 בנובמבר 2013

הדבר הכי מעניין הוא שב"חג המכבים" מושמעים שירים של אוהד הפועל…

אריק האחר 28 בנובמבר 2013

סליחה מראש על הרשעות
אולי היה שווה לשמוע מעולם האמת
את דעתה של סוניה פרס ז״ל על גדולתו
של בעלה שיבדל לחיים ארוכים.
אנחנו נוטים להגזים לכול צד.

CK7 28 בנובמבר 2013

יעקב רוטבליט. 100% אורגינל.

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 28 בנובמבר 2013

אריק איינשטיין לא היה מרגיש נח, אפילו מובך, אם היה רואה מה התחולל אתמול. אני יכול לדבר בתור אדם שהכיר את אריק אישית וטיפל בענייניו בשנים האחרונות. אריק היה אדם צנוע, צניעות אמיתית לא מזוייפת בשביל הפוזה. ועם כל צניעותו כאדם, הוא בהחלט היה מודע למעמדו כאמן ולמעמדו בחברה הישראלית. הוא לא ביקש ,לא שאף לעשות משהו או לנצל באיזושהי דרך את מעמדו. הוא חי בשלום עם הידיעה, הסתפק בה וגם לא נתן לעובדות הללו לעלות לו לראש, אלא המשיך בחייו הצנועים.
אריק היה אדם נדיר ברמה האנושית שסלד מרוע, שחיתות, כסף וזיוף. לא יודע אם הוא הישראלי הגדול מכולם (בעיני זה פרופ' לייבוביץ) אבל הוא ייצג סוג של גבריות ישראלית אידיאלית שהולכת ונעלמת. מה שבטוח, שהוא גדול המבצעים שידעה מדינת ישראל ואני בכוונה לא אומר "זמר". אמן משכמו ומעלה ואדם יחיד ומיוחד מזן הולך ונעלם.

איציק 28 בנובמבר 2013

אני מסתייג מבחירתך של הישראלי הגדול מכולם, אבל זו דעה אישית. אני גם מסתייג מהאמירה שהוא המבצע הישראלי הגדול מכולם (ואהבתי את ההבחנה שלך בין זמר לבין מבצע), אך אני לא חולק על בחירותיך. השאלה שלי דווקא אליך כאל אדם שטוען כי היה מקורב לאריק אינשטיין ומכיר אותו כאדם צנוע אך מודע למעמדו. האם היה לו חשוב שיחשבו שהוא המבצע הכי טוב, או האדם הגדול מכולם? אני מניח שלא היה לו שיגעון גדלות כזו, וכך גם אנו צריכים להתייחס אליו, כאל אחד החשובים, בלי דרוג מדוייק.

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 28 בנובמבר 2013

איציק, הוא לא חי בתחרות עם זמרים אחרים מי הכי גדול.
את הידיעה שלו עם עצמו על מעמדו המוסיקלי הוא ניתב לשיתופי פעולה עם אמנים צעירים, בחלקם לא ידועים, ו"ניצל" זאת לחופש אמנותי מלא, הן מבחינת רפרטואר והן מבחינת המוסיקאים שיעבדו איתו.
הוא האחרון שאפשר להגיד עליו שהיה לו שיגעון גדלות. את מעמדו הוא ניצל אך ורק לחופש אמנותי ולעזרה לזולת בסתר. הוא באמת לא התעסק בשאלה אם יהורם גאון יותר גדול ממנו או משהו כזה. להפך, היה לו פרגון נדיר לאמנים אחרים וכידוע לך הפרגון והאמון שלו באמנים צעירים הביא לנו את שלום, מיקי, שם טוב לוי ואחרים.

איציק 28 בנובמבר 2013

נייר,
כך חשבתי, לא הפתעת אותי. זו גם אחת הסיבות שאני לא אוהב את המיספור, מי מספר אחת. הוא היה גדול, הוא היה יחודי (ולדעתי יחודי זה מחמאה מאוד גדולה שלא רבים ראוים לה), ולדעתי, די להשאיר את זה כך.

ג'וני 29 בנובמבר 2013

העיסוק התקשורתי באריק אינשטיין יצא מכל פורפורציה.
בחיים שלו לא זכה לכ"כ הרבה יחסי ציבור כמו לאחר מותו .ואני בטוח שאיינשטיין עצמו לא היה מרגיש בכלל בנח בכל הכותרות האלה סביבו.

קשקשן בקומקום 30 בנובמבר 2013

אני חושב שההתעסקות באריק איינשטיין אוטנתית. אופן ההתעסקות אכן דוחה והוא תוצאה ישירה של תרבות ערוץ2/10 שהשתלטה עלינו.
אהבתי מאוד למשל את הטורים פה על אריק איינשטיין.

חוץ מזה.

מה שאני לא אוהב זה את ה"דירוג" הזה שאנשים עושים פה ובפרט אתה בורו. זה מייד מוביל ל"אבל שלום עשה תקליטים גדולים בלי אריק" (אני אגב לא מסכים שהיצירה הגדולה ביותר שלו היא עם אריק, אני גם לא מדרג את חתונה לבנה מול שבלול ולא חש בצורך לבחור "שלום או אריק"), או "הוא לא כזה גדול" וכו'. כלכך זר לרוח שלו ובעייני גם למוזיקה בכלל. במוזיקה אין (ולא צריכה להיות) טבלה, אנשים לא באמת משחקים אחד נגד השני (ולכן הם גם משתפים פעולה) ויש פה נסיון לאנוס תרבות משחק סכום אפס על תרבות כללית ומוזיקה בפרט.

בסיטואציה הספציפית של הימים האחרונים לי אישית זה מרגיש לא נעים

מעבר לזה, כפי כתבתי – אני חושב שזה מאוד זר לרוח של אריק איינשטיין, אם קלטתי אותה נכון.

קשקשן בקומקום 30 בנובמבר 2013

חוץ מזה = חוץ מאת זה

Comments closed