ביטוי הספורטאים

פרשנות קצת אחרת לפרשת אנלקה

459591895-(1)-451184

 

טקסט שלי באנגלית שעלה באתר של i24News על פרשת אנקלה בתוך הקשר רחב יותר- של ביטוי ספורטאים (או היעדרו).

The English Premier League is still deliberating whether to punish Nikolas Anelka for his "quenelle" goal celebration on Saturday, when the West Bromwich striker marked his achievement with a salute considered by many in France to be Anti-Semitic. Anelka tweeted that the gesture was "a dedication to Dieudonne" – the French comedian who invented the salute and has been convicted seven times by French courts of racial incitement.

Taking the above into consideration, it would not be unreasonable to ban Anelka from several games, thus sending a message that anti-Semitism, in any shape or form, will not be tolerated.

On the other hand, it is quite possible that Anelka's intention was not at all anti-Semitic but rather, a display of anti-establishment sentiment – motivation that in itself should not merit punishment.

Furthermore, in this multimillion dollar, over-commercialized industry of professional sports, one could choose to appreciate an athlete brave enough to "speak his mind" against the "establishment".

The role of professional sports in modern society is dual: It is very much a money-motivated world, but at the same time, many sports teams are authentic representations of different communities, and as such, are a source of identification and civic bonding for millions across the world.

Sports fans not only identify with their chosen teams, but also worship their favorite players. They expect more from their athlete idols than just to score goals or shoot baskets. Many sports fans regard their "heroes" as role models to such an extent that the athletes' personal opinions and views influence and shape their own.

Most star athletes seem to be aware of this tendency to idolize them and are actually afraid of it. If, in the past, we had athletes like Muhammad Ali and Jim Brown, who paid a significant professional and financial price for publicly stating their views against the Vietnam War and social injustice in America, today almost all athletes shy away from any controversial or polarizing statement.

Michael Jordan, the world's most famous basketball player and an American icon, was asked two decades ago why he never expressed his opinions on local politics: "Because Republicans also buy my sneakers," was his answer.

In Europe, as well, we hardly hear soccer stars who say anything meaningful on the world outside of sports, despite the fact that many of them grew up in poverty and must have some pointed opinions about their country's society and financial systems. Yet, we do not hear their views on these issue. The obvious reason is money – the money from the corporations that pay the athletes' salaries and from the middle and upper class consumers who buy their products.

Racism, an acute social phenomenon that many of the players have personally experienced, is another rarely tackled issue, perhaps because athletes in Europe and America understand it will make them less marketable and less desirable in the eyes of the rich clubs and adoring fans.

Today's money-oriented world of professional sports has turned into an entertainment industry, offering another form of escapism while allowing the ruling classes to maintain their dominance over the addicted masses.

We can only imagine the positive influence that internationally famous footballer Lionel Messi could wield if he were to speak up about social issues in Argentina and South America; if golfer Tiger Woods would challenge American cutthroat capitalism; or if a certain Italian soccer star would "come out of the closet" and become a public advocate of gay rights.

But it is all wishful thinking. Sports stars are as detached and as indifferent as can be.

It is thus of utmost importance when one of them does stand up for what he believes and tries to influence other people. It is a pity that Anelka chose to publicly express his opinions with the offensive "quenelle" salute.

 

דו"ח משחק נגד האל
ברקוביץ', מדוע לא תלך לאמן?

24 Comments

avri 2 בינואר 2014

You said a lot, but somehow managed to say nothing

עצמות עצלות 2 בינואר 2014

1+

חוץ מזה, למה סגנון הכתיבה שלך הרבה פחות משתלח באנגלית? זה קצת מצחיק שזה בא לידי ביטוי בפוסט שבעקיפין מדבר על אמת פנימית.

מי אתה יואב בורוביץ׳?

רועי 2 בינואר 2014

לגמרי.
כנראה שבורוביץ' מנסה להתאים את סגנון ההתבטאות שלו לאיך שהוא תופס את קהל הקוראים שלו. חבל שמה שהוא חושב כל קוראי דה באזר, כנראה, זה שהם צרכני יציע העיתונות, בזמן שההפך הוא הנכון.

רועי 2 בינואר 2014

חושב על*

נדב 2 בינואר 2014

הוא הציג כאן קונפליקט מעניין, אבל כנראה שהתעוורתם משנאת בורוביץ, או שאתם טיפשים. כנראה גם וגם

משה 2 בינואר 2014

גם פאולו קואלו הוא פילוסוף עמוק וקרן פלס היא סוג של לנון ומקרתני. כמו שאומרים אצלנו במילואים הוא תקע נוד ונשאר בריח של עצמו.

נדב 2 בינואר 2014

אתה יכול לומר את זה על כל כותב בדה באזר. כולם "תוקעים נאדים" – כותבים את מחשבותייהם. מה הופך את מחשבותיו של בורוביץ לנאד, לעומת מחשבותיו של דורפן? חוץ מהעובדה שאתה פחות נוטה להסכים עם בורוביץ

משה 2 בינואר 2014

ההבדל המרכזי הוא שדורפן ורוב האחרים לא כותבים פרובוקציה לשם הפרובוקציה ושהדעות שלהם לרוב עיקביות. שבוע אחרי שבורוביץ' כותב טור שלא צריך לצפות מספורטאי להיות מעבר לספורטאי הוא כותב את הטור הזה על ספורטאי טיפש שעשה מעשה בזוי.

עצמות עצלות 2 בינואר 2014

אני לא שונא את בורוביץ׳, ממש לא. לפעמים אני מסכים עם מה שהוא כותב ולפעמים לא. הבעייה היא שישנה הרגשה שבורו הוא לא עיקבי, ובהרבה מקרים כותב כפרובוקטור. זה גורם לחוסר עקביות, הן בסגנון, והן בדעות. סה״כ חבל, לפעמים אני נהנה לקרוא מה שהוא כותב.

אה, שמעתי שלקרוא לכולם טיפשים מוסיף נקודות איי.קיו. תמשיך ככה ואתה אוטוטו באחוזון העליון (;

אלי 2 בינואר 2014

אין שום קשר למה התכוון המשורר.
ראו את זה מספיק אנשים שלא עוקבים אחר כך לשמוע מה הייתה הכוונה, ולכן צריך לגרום לכך שכל שחקן כדורגל יחשוב פעמיים ושלוש לפני החגיגות.
גם סוארז לא התכוון להיות גזען ועדיין הורחק לשמונה משחקים לעומת טרי שכן התכוון אבל קיבל 4.
ווילשיר כנראה כן התכוון להרים אצבע משולשת וקיבל שניים בחוץ.
ומה לגבי שחקן שלא התכוון לעשות פאול? האם גם אותו לא צריך להעניש?

גורביץ' 2 בינואר 2014

סוארז גם מקבל צהוב על דיבור עם השופט, בזמן שהוא הקפטן של הקבוצה, וזה כשהאל חוגגים לו עם גליצ'ים על הרגליים, ומקבלים רק אזהרות.
ככה שסוארז הוא לא דוגמה טובה לענישה.

בני תבורי 2 בינואר 2014

המערכת לא צריכה להתעסק ביחסי ציבור לקומיקאי וחסידיו. התקשורת דווקא כן.

ריצ'י אינקוגניטו 2 בינואר 2014

לא רק אנלקה. גם טוני פארקר ובוריס דיאו.
אנלקה צריך להיות מושעה לשמונה משחקים ןלהיות מחויב לעבודות שירות עם ניצולי שואה .
ממש מוחמד עלי.

משה 2 בינואר 2014

הצדעות במועל יד כביטוי עצמי ? כנראה שהיטלר היה בתול מחוצ'קן שלא מצא זיון בוינה, סטאלין היה גרוזיני מתוסכל שלא הצליח למצוא חברים ובן לאדן בכלל רב עם האשה ה-50 שלו. אני שמאלני ואפילו מבחינתי חצית כל קו אפשרי. הצטיירת באתר בינלאומי כישראלי מחמד שמאפשר להם לטפח אשליות על סובלנות ופלורליזם. כשפאולר תומך בפועלי נמל שובתים זה ביטוי לגיטימי, אני אפילו מוכן להתווכח על פרדי קאנוטה וחולצות פלשתין שלו. כשגזען מסריח תומך באנשים שרוצים לפגוע בעם אחר, לא משנה מי הוא, זה גועל נפש שצריך להיות מטופל בחומרה. מכיוון שפרובוקציות עושות לך נעים בגב, הנה עוררת אחת, עכשיו תחזור לכתוב על ספורט.

איציק אלפסי 2 בינואר 2014

יואב, נשמע שאתה מתייחס בסלחנות למעשה של אנלקה. האיש, אני מבין, נמצא בקשר קרוב כבר כמה שנים עם אותו קומיקאי בעל נטיות פאשיסטיות ולא סביר להניח שלא ידע מה המשמעות, או לפחות איך יכולה להתפרש, המחווה שלו. האם היית מתייחס באותו אופן, למשל, לשחקן בית"ר שהיה עושה תנועת של יד מושטת עם אגרוף קמוץ שיכולה להתפרש כרמיזה לסמל של תנועת כך?

גל ד 2 בינואר 2014

א. אני לא באמת מעורה בתרבות הפופ הצרפתית, אבל למיטב הבנתי אותו קומיקאי הוא בעל נטיות אנרכיסטיות, לא פאשיסטיות.
ב. למיטב הבנתי, שוב ,המחווה עצמה בעלת קונוטציות אנטישמיות אבל לא אנטישמית באופן חד משמעי. רוצה לומר, ארגונים אנטישמיים ואנטי-ישראליים סיפחו אותה לעצמם, אבל מקורה של המחווה הוא בניסיון לקרוא תיגר על מספר נראטיבים מערביים שבכללם הנראטיב הציוני, אבל הוא אינו היחיד.

זו לא הצדעה במועל יד. השורה התחתונה היא שאנלקה כנראה אנטישמי, אבל רק כנראה.

באבא ימים 2 בינואר 2014

דיודונה מריץ את הגישה של "נשבר הזין מהשואה כל הזמן":

http://www.youtube.com/watch?v=BSkUq-3JF3M

לא מזמן הוא אמר את הדבר הבא על שדר הרדיו הצרפתי פטריק כהן:

“Me, you see, when I hear Patrick Cohen speak, I think to myself: ‘Gas chambers…too bad "

לא אחת מתארח בהופעותיו מכחיש השואה רוברט פוריסון.

בנימה אישית – אם יש מילה שנשבר לי הזין ממנה זה נראטיב. מה לגבי סתם עובדות?

איציק אלפסי 2 בינואר 2014

זה לעשות אינטלקטואליזציה לכל הסיפור. גם לה פמיליה יכולים לטעון שהם אנרכיסטים. על הרבה פחות ממה שאנלקה עשה, כשזה הופנה כלפי שחורים או מוסלמים, אנשים קיבלו חזק בראש.

גל ד 2 בינואר 2014

הקנל ו"בית"ר טהורה לעד" אלה שני דברים שונים. אתה יכול לטעון שאני עושה אינטלקטואליזציה לכל הסיפור, אני מנגד טוען לפשטנות יתר מצידך.בטח כשאתה זועק "פאשיזם" בלי קשר לדעות שמוצגות ע"י הדיודונה הזה.

כמו שאני לא אמהר להאשים את כל מי ששר שירי אוהדים של בית"ר בגזענות, אפל על פי שיש ציבור שלם שהוא גזעני ושר שירים של בית"ר, כך אני מהסס להאשים את מי שמבצע קנל באנטישמיות. כי אין פה יחס סימטרי.

אסף THE KOP 4 בינואר 2014

שניה 0:59 ? מה זאת גיטרת מנוש, משהו שהפלסטינאים מנגנים לבנות זוגן ?

באבא ימים 2 בינואר 2014

יואב אתה כותב:

It is thus of utmost importance when one of them does stand up for what he believes and tries to influence other people. It is a pity that Anelka chose to publicly express his opinions with the offensive "quenelle" salute

איזה דעות לדעתך אנלקה התכוון להביע?

אלי 3 בינואר 2014

דבר נוסף שמדהים הוא שאחרי תקרית הנשיכה של סוארז כל העולם ואישתו היו חייבים להשמיע את דעתם, אפילו ראש ממשלת בריטניה אמר שהוא לא רוצה שהילדים שלו יתחנכו ככה (או משהו כזה).
אבל כמעט ואין תגובות למעשה של אנלקה.

אסף THE KOP 4 בינואר 2014

נו טוב, אליבא דה בורוביץ', אנלקה עומד באותה שורה עם מוחמד עלי וג'ים בראון.

בכלל מגיעה לו מדליה.

Comments closed