טעות בהגנה

מדוע הפרשן תמיד משתלח בעת כיבוש ממצב נייח?

לא היה עוד שער ממצב נייח ששודר בטלוויזיה ולא שמעתי את הפרשן ואת השדר הישראלים מתלוננים על הגנה לקויה. לא היה עוד שער אחד- שבו אמרו שהמהלך ההתקפי היה טוב ולא הייתה כאן אשמת הגנה. האם כל שער הוא אשמת הגנה? נראה שאצל פרשנינו בהחלט כן. תמיד אפשר למצוא איזה מחדל. כשהמחדלים הללו, ואף גדולים מהם, מתרחשים והמהלך אינו מסתיים בשער- אנחנו בקושי שומעים עליהם.

 אני לא מאמין גדול בלחפש מחדלי הגנה (למעט מקרים קיצוניים). אני שייך לאסכולה שגורסת שמהלך התקפי טוב כמעט תמיד יכניע את המהלך ההגנתי שמולו- גם אם הוא טוב. לכן עילויים התקפיים כמסי, סווארס ורונאלדו כובשים כל כך הרבה שערים, מדי משחק למעשה, גם כשהם ניצבים מול שחקני הגנה משובחים. שערים רבים נכבשים במשחק בעיקר כאשר מתבצעים בו מספיק מהלכים התקפיים מעולים כאשר כמובן לעתים הגנות רעות תורמות לעניין.

בניגוד לרבים אני סבור כי שחקנים הגנתיים פחות חשובים משחקנים התקפיים. כמו בשכונה, שחקנים פחות טובים בדרך כלל מוצבים בהגנה. ברור שיש יוצאים מן הכלל. לעתים שחקני הגנה דווקא מוכשרים התקפית (ואני מדבר על בלמים וקשרים הגנתיים. בוודאי שיש מגנים לא מעטים שמוכשרים התקפית). ולעתים שחקני הגנה פשוט מעולים הגנתית.

 אבל על כמה שחקנים הגנתיים כיום בעולם אתם יכולים לומר שהם עילוים הגנתיים?

כמה מהם כמעט אף פעם לא טועים? כמה מהם מבטיחים שיעור ספיגה נמוך לקבוצות שלהם? לדעתי מעט מאוד. נער יספרם. כיוון שזהות המנצחת בכדורגל היא קודם כל תולדה של משחק התקפה. לכן פעמים רבות מאוד קבוצה שזוכה באליפות היא הקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים. יותר מאשר הקבוצה שספגה הכי פחות. אגב, מעניין יהיה לבדוק את הסטטיסטיקה הזו (על פני שנים בליגות רבות), אך זו התחושה שלי.

דבר נוסף: משחק הגנה אינו תלוי ברביעייה או בחמישייה האחורית אלא בכל הקבוצה. משחק הגנה מתחיל בכלל מהחלוצים, ואז יורד כחוט שני בין חוליות הקבוצה. לעומת זאת משחק התקפה פחות תלוי בשחקנים האחוריים (למרות שגם הם יכולים להיות חשובים להצלחתו מדי פעם). אך משחק התקפה הוא בעיקר תוצאה של עבודת הקשרים ההתקפיים, המגנים/קיצוניים והחלוצים. ברור שבלמים ובעיקר קשרים הגנתיים צריכים לתרום להנעת הכדור. אבל השערים כמעט תמיד מגיעים מפעולה אישית של שחקן קדמי. השחקן הקדמי יכול גם כמובן להיות מגן שמתופקד כקיצוני.

ולמרות כל אלה עדיף שבלמים יצטיינו קודם כל במשחק הגנה. וגם מגנים. ואפילו קשר אחורי. אבל לא סתם השחקנים האלה בדרך כלל משתכרים הרבה פחות. כי הם שווים פחות. ואל תגידו לי שהם מוכרים פחות חולצות (כי כמעט בכל העולם שחקני כדורגל לא מוכרים חלוצות אז הטיעון ה"שיווקי" לא תופס כאן. שחקני התקפה משתכרים יותר כי הם חשובים יותר. אגב, שחקן ההגנה הכי חשוב הוא בכלל השוער, ולכן גם הם בממוצע משתכרים יותר מבלמים ומקשרים אחוריים).

 אז כשהפועל באר שבע כובשת ממצב נייח, דני נוימן- אל תאשים את שחקני ההגנה. תאשים את השחקן שביצע את העבירה (הכמעט תמיד מיותרת). אבל ככה זה אצלנו- שחקנים מבצעים יותר מדי עבירות בלתי חכמות כי הם ברוטליים וכי הם בעיקר לחוצים. ואז יש המון גולים ממצבים נייחים. לא בגלל ששחקני ההגנה לא מבצעים את העבודה. אין כמעט קבוצה בעולם שנמנעת כמעט לחלוטין מספיגת שערים ממצבים נייחים. זה קורה בכל מקום כל הזמן. השאלה היא רק היכן מבצעים יותר עבירות מטומטמות ב"איזורים המסוכנים". אין ספק שאצלנו זה קורה הרבה יותר מדי.

תביאי את זה הביתה
תנו לו ללכת - רינת אמיר

61 Comments

יואב דובינסקי 20 בינואר 2014

הסכמתי עם לא מעט בכתבה, אבל תסביר בבקשה את המשפט "כמעט בכל העולם שחקני כדורגל לא מוכרים חולצות". לא ירדתי לסוף דעתך בעניין הזה.

יואב בורוביץ' 20 בינואר 2014

במעט מאוד מדינות כוכבי על מוכרים המוני חולצות עם שמם על הגב. קיימת טענה ששחקנים כאלה משתכרים יותר כי "הם מוכרים חולצות" כאשר הסיבה היא כמובן שהם פשוט טובים יותר. מן הסתם, כמעט כל השחקנים האלה הם מתקיפים. אבל בכל מקרה אין הרבה שחקנים כאלה. ולכן אני ממש לא מסכים עם הטענה ששחקני התקפה משתכרים יותר כי הם "שיווקיים" יותר. הם משתכרים יותר כי הם חשובים יותר.

יואב דובינסקי 20 בינואר 2014

אני חולק עליך פה. לפחות על הקביעה שלך שכוכבי על מוכרים המוני חולצות במעט מדינות.

יואב בורוביץ' 20 בינואר 2014

כוכבי על בינלאומיים כמו מסי ורונאלדו ברור שמוכרים חולצות בהרבה מדינות. אבל כמה יש מהם?

ניתאי 20 בינואר 2014

ומה עם זה שהם מוכרים יותר כרטיסים?

יואב בורוביץ' 20 בינואר 2014

מרבית הכרטיסים נמכרים בגלל קבוצות יותר מאשר בגלל שחקנים. את מרבית הכרטיסים רוכשים אוהדי קבוצות. ובנוגע לשחקנים הכוכבים שמוכרים כרטיסים- אין הרבה מהם. ואם יש- אז הם כמעט תמיד שחקנים יותר טובים- ולכן הם משתכרים יותר (ולא בגלל הכרטיסים).

פורנו-הוליק 20 בינואר 2014

גם אני לא סובל את הנטיה הזו לבכות על שערים ממצבים נייחים. כן, להגנה יש יתרון – יש שוער שיכול להשתמש בידיו, לרוב יש רוב לשחקני ההגנה ברחבה, הם צריכים רק להרחיק בעוד שההתקפה צריכה לנתב את הכדור לשער. ועדיין, סטטיסטית ייכבשו שערים ממצבים נייחים. אם זה מתרגיל שתוכנן מראש שההתקפה מוכנה אליו וההגנה לא, אם זה מיכולת טכנית גבוהה של המגביה או הנוגח, ולפעמים סתם בגלל, שוב, הסתברות.

בארץ יש גם נטיה להאשים את ההגנות הישראליות בשערים נייחים שהן סופגות במשחקים בינלאומיים כאילו שזה לא קורה להגנות איטלקיות או אנגליות.

נ.ב. בורוביץ תחזיר את הפוסט על ילדותך בוונקובר והסיהוקס לעמוד הראשי. זה היה פוסט יפה מאוד מאוד.

יואב בורוביץ' 20 בינואר 2014

פורנו- מסכים עם מה שאתה כותב למרות שלא תמיד להגנה יש יתרון. כי גם אם יש לה שוער וגם אם יש לה יתרון מספרי עדיין את הכדור משגר שחקן ההתקפה. ואם נוצר תיאום- במתכוון או שלא- עם שחקן מתקיף אחר שפוגש בכדור בראש אז קשה מאוד להגן על זה. וקשה מאוד לנטרל מכל שחקן של הקבוצה המתקיפה להגיע ראשון לכדור. למעשה זה בלתי אפשרי. אז ברור שניתן לעבוד על הגנה במצבים נייחים אבל גם ברור שאי אפשר לנטרל את כל המצבים. לכן החוכמה היא לבצע כמה שפחות עבירות באיזורים המסוכנים וגם להיות כמה שפחות חשוף לקרנות (מן הסתם קבוצות טובות פחות נמצאות במצב שיש כדור חופשי או קרן נגדן).
בנוגע לטקסט השני- תודה רבה (: אבל אני ממש לא שולט על ההום פייג'. זו הממלכה של בני תבורי. ולדעתי אין מצב שלאותו בלוגר יש שני טקסטים בהום פייג'.

פורנו-הוליק 20 בינואר 2014

מה שכן, כמות השערים שב"ש מבקיעה ממצבים נייחים, במיוחד כשבוזגלו בועט, היא לבטח חריגה.

יואב בורוביץ' 20 בינואר 2014

כי הוא אחד היחידים בארץ שיודע להרים טוב

פורנו-הוליק 21 בינואר 2014

בהחלט, וגם קרדיט למאמן שלו שכנראה מכין את הקבוצה היטב למצבים האלה – באימונים, בתרגילים, בשחקנים עם משחק ראש טוב.

מכבי זה אצלי בלב 21 בינואר 2014

הילד התקדם מאז שלא הצליח אף פעם לעבור שחקן ראשון כשהרים קרנות במכבי.

פראליה 21 בינואר 2014

היה שווה הסיבוב הכושל שלו באירופה רק כדי ללמוד להרים כדור כמו שכ"א צריך ללמוד בנערים, לא?

ז' ענק 20 בינואר 2014

הרבה פעמים ראיתי יותר מכתבה אחת של רודן דורפן בהום פייג'.

תiמר 21 בינואר 2014

חח

yaron 21 בינואר 2014

להגנה יש חיסרון עצום בכך שהיא משחק נגד כיוון המשחק

ערן 20 בינואר 2014

מסכים עם כל מילה.
וחוזר על שאמרתי לאחרונה: תחביבי שדרי ופרשני הכדורגל הישראלי: חיפוש טעויות הגנה; טעויות שיפוט; טעויות של חלוצים (מסירה ולא בעיטה ולהיפך). ובשאר הזמן- להג וברברת אינסופיים, שברוב בזמן אינה נותנת ערך מוסף לצופה הממוצע.
הפיתרון: כפתור מיוט.

נון 20 בינואר 2014

עובדתית יש קבוצות שהן יותר "פיזיות" "הגנתיות" שסופגות משמעותית פחות משאר הליגה. אמנם יש גם את האלמנט ההתקפי שמוביל את הקבוצה היריבה להסתגרות, אבל אי אפשר לבטל אלמנטים כמו סגירה של שחקנים/שמירה על קו הנבדל/פיזיות/מהירות או מחוייבות הגנתית לחלוטין. קיים גם אלמנט פסיכולוגי (היום פחות מבעבר לדעתי) עם שחקני הגנה מסוימיים. אם לתת דוגמה, הגול של זהבי שבוע שעבר הוא דוגמה להגנה 'חולמנית' שמחכה במקום ליזום, דבר שרואים פחות בליגות הגדולות…

איציק 21 בינואר 2014

קשה לי לכמת מה התרומה של הגנה ומה התרומה של התקפה, ולא היתי עושה חלוקה כזו. אני רוצה להאיר ולהעיר נקודה אחת לגבי מצבים נייחים. במצבים נייחים להגנה יש יתרון אחד ברור, הם יודעים מה הם רוצים לעשות, ההגנה צריכה לנחש ולעשות את המיטב. עיניין הידע המוקדם בשילוב עם שחקנים שיודעים לבצע (בוזגלו ברמה המקומית) נותן יתרון גדול מאוד להתקפה, יתרון שלהגנה מאומנת, מתואמת ומסודרת קשה לסגור. השערים של רונאלדו או ביילי ממצבים נייחים אינם באשמת ההגנה או השוער, הם פשוט ידעו מה הם רוצים ויש להם את היכולת ליישם זאת. ההגנה והשוער חסרי אונים.

גיסנו 21 בינואר 2014

יש הבדל בין שער ממצב נייח שנובע מהגבהה או מבעיטה ישירה, מבחינת "מה ההגנה יכולה לעשות כדי למנוע את זה".

וכשמסי, רונאלדו או סוארז משאירים שחקני הגנה חסרי אונים מולם זה משהו אחד. כשמול הגבהה מקרן או כדור חופשי יש לפחות שני שחקני הגנה שעולים לנגיחה חופשיים לגמרי בלי אף שחקן הגנה ברדיוס של מטר מהם, זו טעות של ההגנה. כשכדור חופשי עולה לרחבה, מעל כל שחקני ההגנה, ושם נותר לו שחקן חופשי (כמו בשער שמכבי חטפה מק"ש לפני שבוע) – זו טעות של ההגנה. כי מישהו היה אמור להסתכל על השחקן החופשי הזה ולפחות לנסות להפריע לו.

איציק 21 בינואר 2014

גיסנו,
בו נפרק את העיניין בשיטה צבאית, כלומר לשלושה חלקים:
1. טעות של ההגנה, בהחלט קורה. סגרנו פינה זו.
2. בעטה ישירה. כשרונאלדו מסובב כדור כל ההגנה קופצת, השוער מזנק, אך בגלל העוצמה, הסיבוב והדיוק, אין מה לעשות, זה נכנס. היכן הטועות של ההגנה?
3. הגבהת כדור/תרגיל של מסירות. נכון שההגנה יכולה להגיב, אך ההתקפה התאמנה על כך. הם יודעים לאן השחקן ישלח את הכדור, מי מסיט את תשומת הלב של ההגנה בהטעיה ומי רץ לאן. אם הכל נעשה בתאום ובזמן להתקפה יש יתרון גדול. זה לא מבטיח שער, אך מגדיל את הסיכוי משמעותית. ההגנה צריכה להגיב, אך היא לא יודעת בודעות מה קורה ויש יתרון להתקפה עם הביצוע מדויק.

גיסנו 21 בינואר 2014

מסכים לגמרי.

בגלל זה אמרתי שבעיטה ישירה זה נושא אחר. זה יכול להיות טעות של שוער במיקום או בסידור החומה (לדוגמה השער של זהבי נגד סכנין בנצחון של מכבי בסיבוב הראשון) אבל לא בהכרח, לפעמים זו בעיטה בלתי עצירה.
יש תרגילים שמבלבלים את ההגנה אבל לרוב אם כל שחקני ההגנה עירניים הם יצליחו לפחות להגיב או להפריע, זה לא ימנע שער ב 100%אבל יקטין את הסיכויים.
אבל כששחקן נשאר בודד לחלוטין לקבל כדור בלי אף שחקן לידו, כמו שקרה בקרן אתמול או כמו בדוגמה שנתתי למשחק של מכבי – אז מישהו בהגנה טעה.

איש הפח 21 בינואר 2014

3 זה בדיוק מה שנקרא לאמן הגנה. הרי לא כל שחקן יכול הבקיע מכל מקום והמטרה היא לגרום לשחקנים לא להגיע למקומות שמהם הם יכולים להבקיע. ההגנה לא צריכה להגיב לכל פעולה של המתקיף שכמו שכתבת היא לא יכולה לצפות אלא מראש לתעל את המתקיף לעמדות כאלו שבהן היתרון שלו כמתקיף יהיה מינימלי.
לכן מהבחינה הזאת יש להתקפה חיסרון משמעותי כי היא צריכה להפתיע את ההגנה, לגרום לה להגיב לפעולות שהיא לא התכוננה אליהן. ככל שההגנה יותר מאומנת ככה מספר הפעולות האלו קטן.

איציק 21 בינואר 2014

אתה כמובן צודק, אבל זה בדיוק היתרון של התקפה מאומנת, להפתיע. כמובן שככול שההגנה טובה יותר, ולאו דוקא מסודרת, כך קשה יותר להפתיע אותה. כלומר, שחקן הגנה חכם לפעמים עוזב את עמדתו, שובר מהלך, כיוון שצפה אותו. זה שחקן הגנה מעולה. הוא עובד בתבנית, אך גם מבין מתי לשבור את התבנית לטובת הקבוצה. כמה כאלו יש לך? כיוון שיש מעט מאוד, בונים רק על אימון ואירגון הגנה, ומול התקפה יצירתי זה יכול לא להספיק.

חברי הטוב משכבר הימים 21 בינואר 2014

אני מסכים שצריך לנתח כל מקרה לגופו, ולא נכון לקבוע קטגורית ש'ההגנה אשמה'.
עם זאת, אני חושב שיהיה מעניין לבדוק את הטענה שלך, שהשפעת זהות ההגנה ממול משפיעה באופן זניח על כמות הכיבושים של שחקנים מסויימים, במבחן הסטטיסטיקה.
אין לי נתונים, אבל אני חושב שבהחלט יהיה מעניין לקחת כמה שחקנים שיש קונצנזוס על היכולת שלהם להבקיע בלי תלות במשחק הקבוצתי (מסי ורונלדו הם החשודים המיידיים, אתה מוזמן להוסיף כראות עיניך), ולראות האם ההתפלגות של ההבקעות שלהם במהלך העונה היא אחידה, או לכל הפחות אקראית, כמו שהטענה שלך מעלה.
אבל אם הטענה לא מדוייקת, יהיה מתאם הפוך בין הבקעת השערים למקום שממנו מגיעה היריבה בטבלה {מיקום נמוך-יותר שערים}. זה מקרה מבחן קצת צולע, אני מודה, אבל זאת הדרך הטובה ביותר שאני מסוגל להביא בשליפה, שמנטרל במידה מסויימת מומנטום חיובי של לוח משחקים קל של היריבה, דבר שהיה יכול לגרום להם לקבל דירוג של קבוצה איכותית יותר.

אדם 21 בינואר 2014

לא מיקום הקבוצה כי אם מספר השערים הכולל שהקבוצה סופגת

חברי הטוב משכבר הימים 21 בינואר 2014

צודק.
אתה מתכוון ממוצע למשחק, נכון?

עידו 21 בינואר 2014

מבלי לראות את המקרים בכלל, אתייחס רק לתקשורת. מתי בפעם האחרונה היה מצב נייח (כל מצב שהוא, בכל משחק ששודר) בליגת העל שבו הפרשן *לא* ציין את משחק הראש המשובח של הבלמים שעולים לנגוח? מעניין לראות כמה בלמים אשכרה כבשו השנה. אלה הגיגים קבועים שאיכשהו דבקו בכל הפרשנים בארץ. ההתעלקות על השופטים והאמירות הסתומות הם הדברים הכי נפוצים פה.

יניב 21 בינואר 2014

הגיגים של פרשנים ושדרים זה אחלה נושא לפוסט!

גיסנו 21 בינואר 2014

יש המון קבוצות נהדרות כאלה בפייסבוק :)

אהד 21 בינואר 2014

מסכים ולא מסכים. אני חושב שחלק גדול מזה שאנחנו תופסים את שחקני ההגנה כפחות משמעותיים משחקני ההתקפה נובע מחוסר היכולת שלנו להעריך דברים כמו מלכודות נבדל, דחיפת הקו האחורי קדימה, תיקולים מוצלחים ויציאות קדימה, לעומת הצלחות של חלוצים כמו מספרות, בישולים מבריקים וכדרור. זה גם מסביר למשל למה שחקן כמו אינזאגי לא מוערך דיו. היכולת שלו להישאר באותו קו עם ההגנה כדי לא להיתפס בנבדל הייתה תוצר של יכולת ועבודה קשה, אבל הרבה פחות מרשימה לחובב הכדורגל הממוצע מאיזו עוד פריצה סוחפת.
בנוסף, טעויות הגנה הרבה יותר בולטות. רונלדו, מסי, רובן וזלאטן עושים מספר טעויות בכל משחק ולמרות זאת הם עילויים. לשחקני הגנה אין את הלוקסוס הזה. בניגוד לשחקני התקפה, אנחנו מצפים משחקני ההגנה כמעט שלמות על מנת שנגדירם "עילוי". אם כן, ברור מדוע הם מעטים יותר.
ובכל זאת ולשם השעשוע, שחקני הגנה "עילויים" – סילבה, פויול, טרי, פרדיננד, לוסיו וכמובן, גדול שחקני ההגנה שראיתי (וייסלחו לי היירו, מלדיני, אז'אלה ושות') הוא נסטה.

oded 21 בינואר 2014

הוצאת לי את המילים מהמקלדת

איציק 21 בינואר 2014

כיוון שסופרים תוצאה אבסולוטית, כמה שערים/סלים/טאץ'-דאונים היו ולא תוצאה יחסית, כמה הצלחות התקפה מול הצלחות הגנה אז זה ממש לא משנה כמה פעמים ההתקפה טעתה או כמה ההגנה הצליח. סופרים רק מספר פעמים שההתקפה הצליחה יותר מההגנה (ללא קשר אם היתה טעות של הגנה או ביצוע מדהים של התקפה). אם היו סופרים הפרשי הצלחות, כנראה שברוב המקרים הקבוצות עם ההגנה החזקה יותר היתה מצליחה, אבל זה בעייתי והיה הופך את המשחק לברוטאלי ומשעמם.

אחד 21 בינואר 2014

מצחיק שהזכרת את רובן, משום שהוא מהווה דוגמא מצויינת לשחקן התקפה שהטעויות שלו כן בולטות. מאד בולטות.

ושכחת את פיליפ לאם ברשימה של שחקני ההגנה.

אהד 21 בינואר 2014

דווקא בגלל זה הזכרתי את רובן. שחקן שהוא בוודאי עילוי, משנה משחקים אבל עם זאת, טועה המון. לגבי לאם, בכוונה החסרתי את המגנים מהרשימה.
איציק, מבחינת עילויים זה לא משנה. גם אם היית עושה יחס של הפרשי הצלחות – כישלונות, היית מגיע לכך שההפרש משחק לטובת שחקני ההגנה. למרות זאת, אנחנו עדיין לא תופסים את רובם כעילויים.

ואגב בורוביץ' – אני יכול להציע תזה אחרת לזו שהצעת, כאילו השחקנים הפחות טובים בקבוצות הנערים נשלחים לתפקידי ההגנה. אולי דווקא הילדים האחראיים הם אלו שנשלחים לשם? אולי בעיות של טמפרמנט, טיפשות ולוזריות מובילות שחקנים דווקא לעמדות קדמיות, שם יותר קל לקבל אותן? אני די בטוח שזה שילוב של שתי התזות..

כסיפוביץ 21 בינואר 2014

שחקן ההגנה הגדול ביותר שראיתי הוא ון דר סאר בשנותיו האחרונות במנצ'סטר.

איציק 21 בינואר 2014

יואב,
אני לא יודע האם פוסט זה כווון לכדורגל בלבד, אבל התחושה שלי שהפוסט כללי יותר והטענה שתמיד להתקפה יש יתרון. בכדורעף זה בולט בצורה קיצונית. שם להתקפה יתרון מעוד בולט. למרות זאת לא זכורות לי אלופות כדורסל בלי הגנה חזקה. תתחיל בלימוז' ולספליט, לך לקבוצות של אובראדוביץ' ומסינה, או למכבי שלמרות היותה אלופה מלהיבה היו לה באסטון, נדב, שארף, פארקר שהיו סטופרים רציניים מאוד. גם ב-NBA תמיד היו קבוצות עם שחקני הגנה מעולים כמו מיקל קופר ב-LA והגנת בוסטון, שלא נדבר על דטרויט, מיקל-פיפן-רודמאן-גראנט בשיקגו, וכך גם רוב אלופות ה-NBA האחרות, אולי להוציא את דאלאס, שלא זכורים לי סטופרים רציניים ממש או הגנה קבוצתית יוצאת דופן. כלומר, נכון שהתקפה מעולה תגבור על הגנה מעולה, אבל כדי להיות אלוף, בסופו של דבר התקפה בלבד לא מספיקה. אני מניח שגם לאלופות ה-NFL יש בדרך כלל הגנות טובות וכך ברוב משחקי הכדור הקבוצתיים.

איש הפח 21 בינואר 2014

כבר נאמר, התקפה מנצחת משחקים, הגנה מביאה אליפויות.

גודיונסן 21 בינואר 2014

לצערי התופעה שהצבעת עליה מתחילה באירופה – במיוחד באנגליה, שם הבמאי מעביר מיד אחרי חגיגות השער המוקדמות למצלמה בקלוז-אפ על השחקן שכביכול עשה את הטעות – בכך גוזר את גורלו של השחקן בכל בית שבו צופים במשחק – שם יקללו אותו ויזרקו על המסך פיש אנד צ'יפס בגללו. זו תרבות שמחפשת את האשם, ובדרך-כלל מדובר באשם אחד ראשי. משפם זה מחלחל לפרובינציות הכדורגל ובסוף מגיע איכשהו גם לדני נוימן, לא יאמן כפי שזה נשמע.

כסיפוביץ 21 בינואר 2014

את כל השדרים הייתי מכריח לשבת 48 שעות רצוף מול שידור של נוימן.
התפוז המכני סטייל..

שדון אדום 21 בינואר 2014

אכזר חסר רחמים שכמותך

אחד 21 בינואר 2014

אני גם חושב שאליפויות הולכות לרוב לקבוצה שכבשה הכי הרבה, אבל דווקא התארים החשובים ביותר(מונדיאל, צ'מפיונס, יורו) הולכים בעיקר לקבוצות שסופגות פחות.

דיזידין 21 בינואר 2014

שים אותי חלוץ בברצלונה והם עדיים מנצחים ברוב המשחקים (ואני לא נוגע בכדור).
שים אותי בלם בברצלונה, והם מפסידים בלי סוף.

אחד 21 בינואר 2014

אני משוכנע שאתה לא יותר גרוע בתור בלם מאשר פיקה.

איתן מסוארי 21 בינואר 2014

אחת התגובות החזקות שנכתבו.
ניפצת את תזת הפוסט לרסיסים בשני משפטים בצורה מבריקה.

southport 21 בינואר 2014

לא זוכר מי (בטח איטלקי) אבל מאמן אמר פעם שמשחק מושלם מסתיים ב0-0 ואני דווקא מאמין בזה מאד שאם עומדים נכון בהגנה ולא טועים לא סופגים.
כנראה בכדורסל זה נכון מה שכתבת

איציק 21 בינואר 2014

משחק איטלקי מושלם מסתיים ב-0-0

משה 21 בינואר 2014

היה לי קשה לשמוע שאין שחקני הגנה עילויים. אז חשבתי על כמה שבעיני הם עילויים:
לורן בלאן, טוני אדמס, סול קמפבל, רוברטו קרלוס, סיניסה מיכאלוביץ', רונאלד קומאן, ג'ון טרי, מרסל דסאי, פאולו מלדיני, חבייר זאנטי, פיליפ לאם, בילי ברמנר, ג'קי צ'רלטון, פרננדו היירו, אשלי קול (בימי ארסנל כמובן), קרלס פויול.
זה מה שהיה לי בראש. אני בטוח ששכחתי עוד המון.
אני מסכים שהטענות על מצבים נייחים היא לא נכונה. אני חושב שמה שעומד מאחוריה היא התחושה של בעייה ביסודות כדורגל של השחקן הישראלי. אז מאשימים אותם במה שהכי בולט לעין וזה מצבים נייחים. אגב אני יותר עצבני על איבודי כדור של הקשרים האחוריים. הם אחראים לדעתי ליותר גולים מאשר בלמים

אהד 21 בינואר 2014

אגב, מאוד מוזר לי שאף אחד מבעלי הבלוג לא הרים את הכפפה וכתב משהו על עניין רמהש וההימורים..

שי 21 בינואר 2014

הסיכוי שתכבוש גול במצב נייח פשוט עצום ורוב הגולים שנכבשים הם בסדר הבא
1.מצבים ניחים (כולל פנדלים)
2.התקפות מתפרצות
3.התקפה מסודרת

דודו 21 בינואר 2014

30 אחוז מהשערים בליגות המובילות באירופה נכבשים במצבים ניחים!

ארצי בן יעקוב 21 בינואר 2014

ההגנה של נבחרת ספרד שסופגת בכל טורניר רציני 3-5 שערים היא ההוכחה לחשיבות העצומה של הגנת ברזל
ולא נשכח את יון שלקחו מונדיאל עם זה

אחד 21 בינואר 2014

בדיוק,גם איטליה שזכתה ב2006 ספגה שני שערים בכל הטורניר(ואחד מהם היה בפנדל).

וגם בצ'מפיונס, מלבד ברצלונה כל הקבוצות שזכו ב5-6 שנים האחרונות הצטיינו בעיקר בהגנה.

תומר חרוב 21 בינואר 2014

אגב, השני היה עצמי :)

אחד 21 בינואר 2014

חשבתי לכתוב את זה, אבל הגעתי למסקנה ששער עצמי הוא פשלה של ההגנה לא פחות משער רגיל.

איתן מסוארי 21 בינואר 2014

1. שחקני התקפה מוכרים יותר חולצות כי כדורגל זה משחק של שערים. מה לא ברור כאן?
2. שחקני התקפה נוצצים מוכרים גם יותר מנויים. מכאן נובע יקרים יותר.
3. לא ראיתי מעולם ניתוח מסודר שמראה שמובילות טבלה הן באופן מובהק יותר "הכי כובשות" מיותר הכי "ממעטות לספוג".
4. ללא כל קשר למצבים נייחים, יש לכדורגל הישראלי בעיה קשה עם תדמית המגינים/בלמים. כל הילדים רוצים להיות חלוצים ולהבקיע. לא עשיתי תחקיר אבל נראה שרוב הזרים בארץ הם בעמדות אחוריות מאשר קדמיות.

פורנו-הוליק 22 בינואר 2014

לא רק אצלנו.

פורנו-הוליק 22 בינואר 2014

לא רק אצלנו:
http://www.youtube.com/watch?v=eiU6Pa43-vE

איתן מסוארי 22 בינואר 2014

עוד יותר עצוב…

בני זר 26 בינואר 2014

אני חובב כדורגל, ורץ מרתון. ואני כותב פה רק להגיד לך יואב שאתה כותב בשחצנות. תלמד להגיב ותפתח את הראש, יש עוד ענפי ספורט מעניינים. או שסתם אתה מנסה למצב את עצמך כפרובוקטיב, אז זהו שזה לא מצליח לך.

Comments closed