ביטל את המזרח

לברון ג'יימס הפך חצי ליגה ללא רלוונטית.

כשהייתי ילד בשנות ה-80 התרגשתי עד אין קץ ממשחקי האול סטאר. הייתי אוהד לוס אנג'לס לייקרס שרוף משנת 1983 (התחלתי לאהוד את הקבוצה כשהפסידה 0- 4 לסיקסרס בגמר של 83'). האהבה ללייקרס, גרמה לי מאוד לרצות ששחקניה ינצחו גם במשחקי האול סטאר, שאז זיהיתי בהם יוקרה שכמעט משתווה לסדרת הגמר. שחקני הלייקרס הענקים מג'יק, קארים וורת'י וחבריהם, נאבקו אז לצד עמיתיהם מהמערב, מול נבחרי המזרח. ואלו שחקנים היו במזרח!

לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, דניס ג'ונסון, ד"ר ג'יי, מוזס מאלון, אייזיה תומאס, ביל לאמביר, סידני מונקריף, דומיניק ווילקינס, מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, הוראס גרנט ועוד ועוד ועוד.

אלו קבוצות היו אז במזרח!

בוסטון סלטיקס, דטרויט פיסטונס, פילדלפיה 76, ושיקגו בולס! ואז בשנות ה-90 הגיעה אחת משתיים-שלוש הקבוצות הגדולות בכל הזמנים (בולס עם שש אליפויות) וניו ניקס המצוינת שבנה פאט ריילי.

המזרח במשך כל השנים הללו, במרביתן לפחות, היה טוב מהמערב.

ואילו כיום אנחנו בזמנים אחרים. כיום אינדיאנה פייסרס זו קבוצה עם מקום כמעט שמור בגמר מזרח. אינדיאנה, קבוצה די עלובה לרמות הגבוהות. כיום אין כמעט כלום במזרח.

ברור שזה חלק בגלל שיש כיום יותר קבוצות בליגה, ובאופן די משמעותי ולכן הכשרון נפרס דק מדי. כנראה שכיום גם יש פחות שחקני איכות מאשר פעם באופן כללי. קשה לי לגמרי למצוא סיבה לתופעה הזאת. אבל כנראה שגם בכדורסל בארצות הברית, הילדים של היום משחקים ברחוב הרבה פחות. יש אינטרנט, יש משחקי מחשב, יש פייסבוק, ויש עוד הרבה דברים אחרים- שלא היו פעם- ולכן כיום גדלים פחות שחקנים נפלאים מאשר פעם.

ועדיין גדלים גם כיום שחקנים היסטורים.

המשמעותי ביותר שבהם הוא כמובן לברון ג'יימס, שחקן שלא היה כמותו בעבר ומי שלמעשה ביטל את התחרות במו ידיו באזור המזרחי.

כשלברון היה בקליוולנד הנמושה הוא הצליח להפוך אותה לבד לקבוצת פלייאוף בכירה ואף לאלופת המזרח. אבל מאז שהצטרף למיאמי, ואיחד כוחות עם עוד אחד מגדולי התקופה (ווייד), אז לגמרי כבר אין תחרות במזרח. בתחילה עוד היה, כי הייתה בוסטון גדולה עם שלושה כוכבים. אבל מאז שהיא התפרקה, אין מי שבאמת תתחרה מול מיאמי. וזאת למרות שאין הרבה כשרון סביב לברון בהיט.

אבל זה לא משנה. כשיש משחק באמת חשוב, לברון כמעט תמיד יגיע אליו וינצח אותו. האיש הזה, שספג כל כך הרבה ביקורת במשך שנים על היעדר אסרטיביות, הפך לווינר מפעים למדי.

אבל צריך לראות מה יהיה בסדרת הגמר. כי לברון, בעונה בה שיחק נהדר וניצח את המזרח אבל לא זכה באליפות, סיים עונה כושלת.

אין עוד דוגמא כזאת ואין עוד שחקן כזה.

היה פעם, אבל כשהוא היה מגיע לסדרות גמר הוא תמיד היה מנצח אותן. לברון חייב להפוך לכזה.

מכירת הקליפרס - לא תמיד המחיר קשור להגיון
בימים ההם: משחקים דחויים

132 Comments

רועי 31 במאי 2014

להביא לך את הפומפונים וחצאית המעודדת שלך עכשיו או שכבר יש לך כאלה ?
הגרופיות שלך ללברון כמו ילד בן 5 קצת מדאיגה.

רועי 31 במאי 2014

ויותר ברצינות –
אם מיאמי תיקח את זה, זה בגלל שהיא משחקת במזרח על אוסף הנמושות שלו, ומשייטת לגמר מול קבוצות שלא נכנסות לפלייאוף במערב.
בעוד מי שזו לא תהיה מהמערב, היתה צריכה לירוק דם על מנת להגיע למעמד הזה.

גיא 31 במאי 2014

המשחק הכי חשוב בעונה שעברה לא היה משחק 7 בסדרת הגמר?

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

אתה באמת מאמין לשטויות האלה?
מיאמי תזכה רק כי המתמודדת מהמערב "צריכה לירוק דם" בעוד שהיא "משייטת"?
בגלל זה היא תזכה בסדרה של הטוב משבעה משחקים, כפי שעשתה בשנתיים האחרונות?

edgecator 31 במאי 2014

זה בטח לא מזיק. העובדה הפשוטה היא שהספרס או OKC יגיעו אחרי ששיחקו מול קבוצות טובות יותר, ולכן בהכרח עבדו קשה יותר ביחס לרמה האבסולוטית שלהן. היתרון הזה מתבטל אמנם ככל שהסדרה מתקדמת, אבל זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו בכזו קלות.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

מעבר לעניין המאמץ, ככל שיש לך יותר סדרות קשות, כך הסיכוי שלך לעוף גדל משמעותית.

לעבור שלוש קבוצות חזקות מאד בלי יתרון ביתיות, זה רחוק מלהיות מובן מאליו, גם ללברון. במצב הנוכחי הוא פשוט מקבל דרך פנויה לגמר כל עונה.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

הכוונה שלוש סדרות בלי יתרון הביתיות בשביל לזכות באליפות. אני מניח שמיאמי היו מספיק טובים בשביל לסיים ברביעייה הראשונה במערב.

edgecator 31 במאי 2014

עקרונית אתה צודק, אבל נכון להיום אין שום קבוצה, גם במערב, שיכולה לנצח את מיאמי בסדרה. חוץ מהשתיים שבגמר.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

אני ממש לא בטוח בזה, בטח שהם בלי יתרון ביתיות.

זה לא שהם משחקים כדורסל מדהים.

edgecator 31 במאי 2014

הם לא משחקים כדורסל מדהים כי הם לא צריכים. ככה זה מול קבוצות מגוחכות כמו שארלוט, מפורקות כמו אינדיאנה או סתם לא ברורות כמו ברוקלין. הם ניצחו בשנתיים האחרונות את הטוב ביותר שהיה למערב להציע, זו אינדיקציה די טובה.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

הם ניצחו בעונה שעברה סדרה שהם היו צריכים להפסיד. זה בטח לא הייתה איזו אינדיקציה לעליונות המקצועית שלהם.

וזאת הנקודה- בשביל לזכות באליפות דרך המערב הם:

א. לא היו יכולים להרשות לעצמם לא להיות במיטבם לכל אורך הדרך.

ב. ברמת ההסתברות הפשוטה, היו משחקים מול קבוצות שיש להן סיכוי ריאלי לנצח אותם.

edgecator 31 במאי 2014

לא יודע מה זה היו צריכים להפסיד. סדרה זו סדרה.

הבעיה היא שמהטענה שלך עולה שקל יותר לזכות באליפות הליגה דרך המזרח מאשר לזכות באליפות המערב. לא מוצא את ההיגיון בזה. אין שום סיבה להאמין שקבוצות לא מאוזנות כמו הקליפרס או ממפיס יכולות לנצח את מיאמי בסדרה, כשהיא מנצחת את הקבוצות שניצחו אותן – עייפות או לא. אתה נותן משקל גדול מדי לפקטור המאמץ.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

"היו צריכים להפסיד" הכוונה שהם לא הוכיחו שום עליונות מקצועית. ניצחו על מזל נטו, עם ביתיות שספק גדול אם הם היו משיגים במערב. חלק מהמשחק כמובן, אבל לא משהו שאפשר לפתח עליו תיאוריות.

אם בוחנים את שלוש סדרות הגמר שלהם (מול שלוש קבוצות שונות), אין שום סיבה הניח שמיאמי קבוצה טובה יותר מהקבוצות המובילות במערב ולכן הסיכוי שלהם לצאת ממנו לא שונה מהסיכוי של הפייבוריטיות האחרות.

אם קבוצות מביכות כמו הפייסרס לוקחות אותם לשישה ושבעה משחקים, אין שום סיבה להניח שהקליפרס לא היו מקשים עליהם אפילו יותר, בטח עם יתרון ביתיות.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

ואני לא מייחס חשיבות לפקטור המאמץ, אלא לפקטור הרמה- יותר קשה לעבור ארבע סדרות קשות מאד בשביל לזכות באליפות, לעומת סדרה וחצי. מתמטיקה פשוטה.

edgecator 31 במאי 2014

אתה מגזים. לא הייתה סיבה להניח ב-2012 שמיאמי טובה מאוקלהומה, שפירקה את המערב, אחרי 4-1 בגמר? ומי בדיוק הייתה מנצחת אותם ב-2013? ממפיס שאכלה סוויפ מהספרס?

edgecator 31 במאי 2014

אתה כן מייחס חשיבות יתרה לפקטור המאמץ – מעצם זה שאתה טוען שאין שום סיבה להניח שמיאמי טובה יותר מהקבוצות המובילות במערב.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

ממפיס קבוצה יותר טובה מאינדיאנה שלקחה אותם בשנתיים האחרונות לשבעה וששה משחקים.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

ואיזה סיבה יש להניח שמיאמי יותר טובה מהקבוצות המובילות במערב?

edgecator 31 במאי 2014

זה שהיא ניצחה את שתיהן בסדרות הגמר האחרונות. לא מספיק?

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

אתה באמת חושב שהם הוכיחו עליונות על הספארס בעונה שעברה?

הוכח שהם קבוצה בערך באותה רמה והם לא היו מנצחים בלי יתרון ביתיות שהם לא היו מקבלים במערב.

edgecator 31 במאי 2014

לא הייתה שם עליונות של מיאמי, אבל גם לא הוכחה עליונות תיאורטית של הספרס. הייתה סדרה מאוזנת, שמיאמי ניצחה. באופן ישיר, ובלי ניתוחים של מזרח או מערב, זה הופך את הטענה שהיא קבוצה טובה יותר ליותר מלגיטימית. אני גם לא חושב שזה היה שלהם ללא יתרון הביתיות, אבל זו עדיין ספקולציה. הניצחון בסדרה, לעומת זאת, הוא עובדה. אני מאמין שהשנה ייצא לנו לבדוק את זה.

אלון 31 במאי 2014

מזה היו צריכים להפסיד?
דאלאס היו צריכים להפסיד ב2006 כי ג'ינובילי עשה עבירה מפגרת על נוביצקי במשחק 7 ושלח את המשחק להארכה?
הפייסרס היו צריכים להפסיד במשחק ה8 נקודות ב9 שניות של רג'י כי השחקן שהוציאו לו את הכדור בניקס החליק וג'ון סטארקס החטיא עונשין?
שיקאגו היו צריכים להפסיד ב98(הרבה פרשנים יטענו שבסה"כ יוטה הייתה הקבוצה האיכותית יותר בשנה הזאת, בעיקר עם פיפן והגב הכאוב) רק כי מאלון לא ראה את ג'ורדן בא לו מאחור?

אי אפשר להגיד הייתה צריכה להפסיד בשום מקרה, בטח לא במקרה שהמשחק היה בכיס של סן אנטוניו אבל היא לא הצליחה לעשות פאול או לקחת ריבאונד התקפה.
הסדרה הזאת הייתה הדבר הכי קרוב שראיתי לתיקו בכדורסל, אבל הווינריות והלחימה של מיאמי (ויתרון ביתיות) לקחו את התואר.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

אני לא מתווכח על עצם הלגיטימיות של הניצחון שלהם. מזל הוא חלק גדול מאד מהצלחה בספורט.

אני טוען שהניצחון שלהם לא הוכיח עליונות מקצועית. אם הגמר בעונה שעברה הוא נקודת ההתייחסות, אז מיאמי והספארס הן קבוצות שוות ברמתן ובלי יתרון ביתיות רוב הסיכויים שהתוצאה הייתה הפוכה. במערב לא היה למיאמי יתרון ביתיות.

אלון 31 במאי 2014

א. אתה קורא לזה מזל, אני קורא לזה טעות מקצועית נדירה של פופ שהוריד את דאנקן וקיבל ריבאונד התקפה, ולא עשה פאול ביתרון 3.
אין ספק שמזל שהכדור של אלן נכנס, אבל זה הימור לא רע זריקת 3 של הקלעי 3 הכי טוב אי פעם(ואוו ובתור מעריץ של רג'י מילר כאב לי לכתוב את זה)
ב. אתה מערבב, עונה שעברה למיאמי בהחלט היה יתרון ביתיות במערב, לא יודע אם עד הסוף, אבל בוודאות מקומות 1-2.
ג.אולי בניתוח מקצועי נטו סן אנטוניו היו יותר טובים(בספק גדול, מיאמי שנה שעברה באמת הייתה קבוצת על), אבל זה לא תמיד אומר כלום
גם יוטה ב98 הייתה קבוצה שלמה יותר וטובה יותר, גם דאלאס של 2006 הייתה הרבה יותר טובה ממיאמי של שאק וויד, גם דטרויט 2004 היו פחות טובים מקצועית.
אתה תמיד צריך לשכלל עוד פקטורים מעבר לסתם מזל כמו עליונות של כוכבים(ג'ורדן 98, וויד 2006 וכן, לברון וחבורתו ב2013)

רועי 31 במאי 2014

אתה באמת מאמין ל"ברון ג'יימס, שחקן שלא היה כמותו בעבר" ?
היסחפות. המזל של לברון שהוא בצוות המסייע של ווייד.

omer 31 במאי 2014

אני מאמין לזה.

במזרח הלו"ז קל יותר ולכן קל יותר להשיג מאזן טוב ויתרון ביתיות. האם מיאמי מנצחת את סן אנטוניו שנה שעברה ללא יתרון ביתיות? אני בספק.

אוקלהומה למשל, אם תגיע לגמר, תעבור בדרך 3 קבוצות מהמערב, שכולן טובות יותר מהיריבה החזקה של מיאמי, ותשחק 5 משחקים יותר. האם זה חסר משמעות בעיניך?

להזכירך, שנה שעברה בסיבוב הראשון מיאמי נתנה לווייד מנוחה בחלק ממשחקי הסיבוב הראשון בפלייאוף כאילו זה משחק חסר משמעות בסוף העונה הרגילה!!

כל זה לא לא מוריד בעיניי מהישגי מיאמי בשנתיים האחרונות, אך צריך לקחת את זה בחשבון.

מוטי 1 ביוני 2014

בשנות ה – 80 זו בדיוק היתה החוזקה של קבוצות המזרח.
הן היו "מקיזות דם" אחת מול השניה ובגמר היו פוגשות קבוצות "רכות" … יחסית וזה לא הפריעה להן. הדבר היחיד שהפריע להן זה הלייקרס שהיו במעמד צד אחד במערב.
אני חושב ששווקי הפרסום במערב, אורח החיים הנוח יותר הוא זה שמכריע בהצטברות של שחקנים טובים לאורך השנים במערב אל מול המזרח.
שוק הפרסום הגדול הוא בניו יורק… אבל שם יש בעיה ניהולית מתמשכת (שאולי תיגמר עם הגעתו של פיל ג'קסון – מי יודע?)

משה 31 במאי 2014

ווינר מפעים ? אין הרבה כישרון סביב לברון בהיט ?
נו באמת, חבל שאתה כעיתונאי עוזר לשכתב את העובדות. לדוגמא היעלמות במשחק הכי חשוב בעונה שעברה או 7(במילים שבע)נקודות עלובות במשחק גמר מזרח כשהחברים שלו סוחבים אותו על הגב או בחירה בקבוצת כוכבים כדי להגיע להישגים.

גיא 31 במאי 2014

אתה בכלל ראית את המשחק היום?

משה 31 במאי 2014

כן.
ואיך זה קשור בכלל למה שאמרתי ? אני שופט שחקן לפי קריירה ואתה מזכיר לי את המשחק האחרון ? מאחר ואנחנו לא דגים אני מצפה לדיון קצת יותר מעמיק ממה הוא עשה לפני חמש שעות.

רועי 31 במאי 2014

דיון יותר מעמיק ממה הוא עשה לפני חמש שעות ? אצל בורוביץ' ?
האיש שכותב פרשנות וניתוחים שלמים על סמך המשחק האחרון ?

עסק שחור 31 במאי 2014

"וזאת למרות שאין הרבה כשרון סביב לברון בהיט"
ברצינות?

ניינר 31 במאי 2014

כבר לא יכול לחכות לרגע שהספרס ימעכו את הלברונים המבחילים ויפרקו את מיאמי המגעילה (אולי הקבוצה המגעילה בהסטוריה של הNBA)

ערן 31 במאי 2014

נראה אותם בגמר מול קבוצה באמת חזקה משמעותית מכל מה שהם פגשו בפליי אוף עד כה.
אשמח מאד אם מיאמי יחטפו סטירה הגונה ולברון יחזור למקום הראוי לו בהיסטוריה- כשחקן מצוין שזכה בעצה תארים- אבל לא ראוי להיות מוזכר בנשימה אחת עם גדולי המשחק האמיתיים.

ערן 31 במאי 2014

בעצה=בכמה

עסק שחור 31 במאי 2014

כמו בשנות התשעים שהרגשתי ששיקגו תזכה באליפות ככה אני מרגיש לגבי מיאמי רק בתוספת בחילה.

Rocky1 31 במאי 2014

+1

ניינר 31 במאי 2014

סיכמת את זה יפה-שחקן מצויין אבל לא מגדולי המשחק האמיתיים.

איציק 31 במאי 2014

סליחה מכולם אך שאלה אוף-טופיק למביני חוקת כדורסל:
אני משחק כדורסל שמנים וזקנים בימי שישי והגענו לויקוח על מצב שלא מצאתי תשובה בחוקה אותה תרגם מאנגלית אסתרון:
שחקן נכנס בצעד וחצי אך מסיים אותו 5 מטר מהסל וזורק. למזלו הרע הכדור עף גבוה (הרבה מעל גובה הסל) אך קצר, ויורד שני מטר לפני הסל. השחקן הזורק רץ, תופס את הכדור, וקולע משני מטר. האם בכלל מותר לו לתפוס את הכדור עם הכדור לא פגע בטבעת/קרש או לא עבר מעל בצילינדר הדימיוני מעל הסל?
כדי לא להטות את התשובות לטובתי/רעתי לא אפרסם את דעתי בויקוח :-)
אשמח לתשובה והפנייה לחוקה.

ירושלמי 31 במאי 2014

אם היה ניסיון זריקה ברור מותר לו לתפוס את הכדור.

איציק 31 במאי 2014

תודה, האם יש לך הפנייה לחוקה דנידון?

ירושלמי 31 במאי 2014

לאחר מחקר קצר התשובה היא כזו.
עפ"י חוקי פיב"א (כלומר בכל העולם) התשובה נשארת אותו הדבר, מותר לשחקן לתפוס את האיירבול שלו.
רק בNBA זה נחשב לצעדים.
http://www.nba.com/2013/news/10/24/ask-donnie-q-and-a/

דף שלם שמדבר על הבדלים בחוקה:
http://www.members.shaw.ca/jazzace/ace/hoop/rulediff.html
חפש:
Rebounding Own Shot

איציק 31 במאי 2014

מעולה, עכשיו אני צריך לבדוק האם אנחנו משחקים לפי חוקי NBA או FIBA ;)

ירושלמי 31 במאי 2014

כלומר, השאלה כעת האם המשחק מתרחש על אדמת אמריקה הצפונית או על שאר העולם.
או האם הכרזתם טרם המשחק שמשחקים לפי חוקי פיב"א או חוקי הNBA.

*יש לקחת בחשבון שאם שחקתם 3 על 3, ברוב המקרים עפ"י חוקת ה"שכונה" לשחקן אסור לקחת את האיירבול שלו.

איציק 31 במאי 2014

שחקנו 5 על 5 מגרש שלם, לפי החוקים באירופה (ללא מדידות 3, 5, 8, ו-24 שניות בהתאמה). האמת, שילוב של חוקי אירופה, כיוון שיש כאלו שהידע שלהם נעצר בחוקים של לפני 20 שנה ואחרים מעודכנים יותר ברמת עידכון שונה :-(
בעייתי במקצת…

ירושלמי 31 במאי 2014

רשמתי תגובה עם 2 לינקים, משום מה זה מחכה לאישור של בורוביץ.

לדעתי (ועל סמך כל הנתונים) מותר לו לתפוס את הכדור.

איציק 31 במאי 2014

נמתין, נקווה שיאשר אותה…

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

לכל מי שכותב שלברון מוקף כוכבים-
ובכן, יום לאחר שלברון חתם במיאמי לפני ארבע שנים ערכתי שיחת פוד קאסט עם עופר שלח, בן אדם שפרשן NBA קרוב לעשרים שנה בעיתון ובטלוויזיה וגם כתב ספר.
שאלתי את שלח אם לברון עשה את הדבר הנכון אם המטרה שלו היא לזכות באליפויות והוא השיב שבפירוש לא. "אני לא רואה מצב שמיאמי, קבוצה שמתבססת על שלושה שחקנים בלבד, וכל היתר בה זניחים לחלוטין, תוכל לזכות באליפות. זה לא עובד ככה ב-NBA. לא מספיקים שלושה שחקנים כדי לזכות באליפות".
כבר אז באותה שיחה לא הסכמתי עם שלח, אבל אני לא חושב שהרציונל שלו היה מוטעה.
כמעט כל הקבוצות האלופות נהנו מהרבה מאוד שחקנים טובים (לצד כוכבי על, כמעט בכל המקרים).
במיאמי הנוכחית יש שני שחקנים מאוד טובים. כריס בוש היה מאוד טוב לפני שעבר למיאמי, אך מאז שהגיע הוא די ירד. רבים מאוד (לא אני) כבר לגמרי הספידו אותו והתייחסו אליו כאל סוג של אפס בשנים האחרונות. זו כמובן שטות. אבל ברור שהוא גם לא הסופרסטאר שהיה בטורונטו, קב' מאוד חלשה שלמרות הופעותיו הטובות בה לא הצליח להנהיג אותה לפלייאוף.
במיאמי בוש אפילו הפך לשחקן רך עוד יותר (הוא אפילו מודה שהוא כבר התייאש מלהיאבק בלואו פוסט בהתקפה).
גם דוויין ווייד הפך לפחות סופרסטאר מאז שלברון הגיע- בעיקר בגלל פציעות, אבל אולי גם בגלל נוכחותו של לברון. אגב, עוד לפני שלברון הגיע ווייד לא הצליח להנהיג את מיאמי להצלחות במשך כמה עונות (לאחר אותה אליפות בה זכה ב-2006 כשלצדו שאק).
אז לבוא ולומר היום שיש ליד לברון במיאמי הרבה כשרון- זה או שקר או טעות גדולה.
נכון, יש לצדו שחקנים ראויים, אחד מהם אפילו כוכב (בחלק גדול של הזמן). אבל גם אם נחשיב את בוש לשחקן טוב מאוד, מה הם שלושה שחקנים טובים מאוד מול קבוצות עם חמישה שחקנים טובים מאוד (אינדיאנה) או סן אנטוניו (6-7 שחקני איכות)?
לסיכום, כל אליפות של מיאמי (ולמעשה גם העפלה לגמר) היא עדות לגדולתו הבלתי ניתנת לשיעור של לברון ג'יימס. לכן אני מעריץ אותו "כמו ילדה בת 5 (עם פונפונים)".

זיו 31 במאי 2014

אני מסכים שבאינדיאנה יש על הנייר חמישייה של שחקנים טובים ובמיאמי מדובר על שלושה ענקים + שניים בינוניים.

אבל זה "על הנייר". בפועל, רשארד לואיס, אנדרסון, ריי אלן, באטייה והאסלם (חלק מהזמן), קול – כולם תרמו תרומה משמעותית מאוד בסדרה הזאת.
לעומתם, דווקא באינדיאנה ראינו העלמות של היל, חוסר יציבות של היברט וסטיבנסון וספסל חלש מאוד (סקולה, מהינמי, ווטסון, באטלר).

לסיכום, אני לא אומר שרשארד לואיס יותר טוב מדיוויד ווסט אבל אני כן חושב שבפלייאוף הנוכחי למיאמי היתה חמישייה טובה יותר וספסל טוב יותר. אני גם חושב שהם נראו מאומנים ומגובשים יותר. און טופ אוף דאט – לברון.

גיל שלי 31 במאי 2014

כשעופר שלח דיבר איתך ריי אלן למשל היה במיאמי

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

זה נכון גיל, אבל ריי אלן הוא שחקן בן 38. הוא זכה באליפות אחת בקריירה, ככינור שלישי לפול פירס וקווין גארנט. למעט התק' בבוסטון, הוא אפילו לא התקרב לזכיה באליפות- ואז הוא באמת היה כוכב צעיר (ולא אחד השחקנים המבוגרים בליגה כפי שהוא היום).
אז לשנות את כל הרציונל והתחזית של שלח בגלל ריי אלן אחד זה לא רציני. שלא לדבר על זה שמיאמי זכו באליפות גם בלי אלן.
ולשלא יובן מכל הנכתב שאני לא מאוד אוהב ובעיקר מעריך את אלן ואת מה שהוא מביא לקבוצה (:

גיל שלי 31 במאי 2014

כתבתי למשל. וריי אלן כשחקן רביעי בקבוצה זה הרבה יותר מרוב קבוצות הליגה גם בגילו. באוקלהומה למשל השחקן הרביעי פחות מוכשר התקפית. בכל מקרה זה לא מוריד או מעלה מאיכותו של לברון.

איציק 31 במאי 2014

גם דאנקן בן 38, והתפקיד של אלן שוחק הרבה פחות. הוא אמור לשחק פחות דקות, לא לקבל מכות מתחת לסל, לקבל כדור לזריקה מהירה וכל דבר אחר הוא בונוס. לכן 38 בצורה בה הוא שומר על הגוף ובהתייחס לתפקיד זה סביר (לקלוע הוא לא שכח), והתרומה שלו בקלאץ' משמעותית ביותר (עיין ערך משחק 6 בשנה שעברה כדוגמא אחת).

זיו 31 במאי 2014

מאז שדיברתם הצטרפו גם אנדרסון וקול שיש להם תרומה מסוימת. וגם באטייה, צ'אלמרס והאסלם מצאו את מקומם.

עסק שחור 31 במאי 2014

לברון שחקן ענק. אבל ההבדל ביני לבינך זה שאני חושב שלמיאמי יש את הקבוצה הכי מוכשרת בליגה. כל דבר שאינו זכייה בגמר של מיאמי לדעתי הוא כשלון.

אם מוציאים את השחקן הכי טוב מכל קבוצה איזו קבוצה יותר חזקה ממיאמי?

בוש נבחר לאולסטאר תשע פעמים רצוף (והמאמנים בוחרים את המחליפים אז כנראה שהוא לא כזה גרוע). יש ותיקים שתורמים כשצריך (אלן, באטייה – שחקן מצויין עד השנה, אנדרסון, אפילו לואיס התעורר פתאום). בשנים עברו האסלם שיחק מצויין, מייק מילר קלע סלים חשובים. מיאמי בנויה בדיוק כמו שקבוצות בנויות לאליפות בליגה של היום – שלושה כוכבים והרבה רול פלייר שתורמים. אפשר לחשוב איזה כשרון היה בשיקגו בתחילת שנות התשעים. ההישג הכי מדהים של לברון זה הגמר עם קליבלנד.

yoni 31 במאי 2014

איזה כוכבים היו סביב קובי וגאסול באליפויותיהם?

אלעד 1 ביוני 2014

אתה צוחק?
המשולש גאסול – ביינום – אודום היה אחד משילובי הגבוהים הקטלני שראיתי מזה 2 עשורים.
למעשה, הם היו כל-כך אפקטיביים שהם הצילו את בראיינט לא מעט פעמים וסייעו לו לזכות ב-2 תארי MVP של גמר שהוא לא היה ממש ראוי להם.

גורביץ' 31 במאי 2014

חייבים לשנות או את החלוקה או את השיטת פלייאוף ב-nba, זה פשוט נהיה הזוי משנה לשנה.
היורוליג המשופר הזה שנקרא המזרח לא מועיל לאף אחד, חוץ מללברון שמגיע כל שנה לגמר עם פחות מאמץ, ולאינדיאנה להוכיח כל שנה מחדש שהם לוזרים.
זה פשוט לא הגיוני שהקבוצה השלישית הכי טובה במזרח זאת ניו ג'רזי או שיקגו בלי דרק רוז.
אני לא זוכר איפה קראתי על זה, אבל הכי הגיוני זה לצמצם את העולות מכל קונפרנס ל5-6 הראשונות, ואת שאר המקומות יתפסו הקבוצות עם המאזנים היותר טובים.

מתן גילור 31 במאי 2014

לפני שנתיים, מיאמי עברו את אינדיאנה הקשוחה בחצי ובוסטון של הביג 3 בגמר. לאוקלהומה ממש לא היה פלייאוף קשה יותר.
בעונה שעברה מיאמי יצאו חבולים מסדרת הבושידו נגד שיקגו ואז סחוטים מסדרה קשה ביותר נגד אינדיאנה מצוינת.

מה ס"א עשו באותו זמן? ניצחו את ג"ס הרכים, אחרי שאלה העיפו את דנבר בגלל מכת פציעות בחצי. ובגמר טיילו מול ממפיס שעברו את אוקלהומה ללא ווסטברוק. בגמר ה-NBA היה ניכר שמיאמי עייפים יותר.

אז לבוא היום ולהגיד שמיאמי לקחו אליפויות רק בגלל המזרח לא מסתדר עם המציאות. אולי ניתן לטעון שזה סייע להם לצבור כוחות במהלך העונה הרגילה (טיעון קלוש, אבל ניחא).

אז פלייאוף אחד מתוך 3 היה להם קל יותר? נו, שוין.

ד"א, קל או קשה, מיאמי השיגו, במהלך העונה הרגילה, % הצלחה זהים מול המזרח והמערב. יש 2 אפשרויות:
1. הם השקיעו יותר מול קבוצות מהמערב (פחחחחחח).
2. יש להם מאצ'-אפ פשוט יותר טוב מול קבוצות המערב שמקזז את פערי האיכות.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

די נו. אינדיאנה ושיקאגו במצבן לא עולות לפלייאוף במערב. היט התקשו מולן כי הם שיחקו לא טוב, לא כי הן יריבות קשות.

גולדן סטייט הרכים קבוצה יותר טובה מ"שיקאגו הקשוחה".

מתן גילור 31 במאי 2014

זה לא משנה מי יותר טוב, אלא מי פוגע בך יותר להמשך. שיקגו מרביצים ומוציאים את המיץ, כך שהם פוגעים בך גם אם אתה מנצח אותם 20 הפרש.

מתן גילור 31 במאי 2014

אהה, ועוד דבר, אני מאמין שמי שנמצא שם, על הפרקט, מרגיש ויודע את הדברים יותר טוב מאיתנו. אז אולי זה נובע מעודף קולגיאליות, אבל זה מה שנאמר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק:
ווגל: "שיחקנו נגד המייקל ג'ורדן של העידן הכנוחי ונגד השיקגו בולס של העידן הנוכחי" (ד"א, כשלברון נשאל על זה הוא היה נראה נבוך וקצת התבלבלו לו המילים).
ג'ורג': "לברון השתלט על המשחק מההתחלה. הוא נעץ בו את שיניו. הוא היה קשוח."
לבגיד שהוא לא ייזכר כחלק מגדולי המשחק זה על גבול המגוחך. אפשר להגיד שאתם חושבים שלא מגיע לו, אבל ברור שהוא ייזכר כך. מעבר לזה שכבר היום כמעט כל פרשן NBA שכותב מאמר בנושא מדרג אותו בין 10 השחקנים הגדולים בכל הזמנים וכאחד משני מספרי 3 הגדולים בכל הזמנים, הסטטיסטיקה שלו וההישגים (האישיים והקבוצתיים) פשוט לא משאירים מקום לספק.
כל אחד משחק רק בתקופתו ורק עליה הוא יכול להישפט, כי כל השאר זה ספקולציה. מיאמי היט היא הקבוצה היחידה מחוץ ל-2 הגדולות שעשתה 4 גמרים רצוף. ג'יימס כבר עם 4 MVP, 2 MVP גמר, 2 אליפויות, 5 גמרים. הוא יסיים את הקריירה כשחקן שהוביל את קבוצתו ב-3 הקטגוריות המרכזיות במשחק ובעונה כנראה הכי הרבה פעמים (או קרוב לכך). יש לו הכי הרבה משחקי פלייאוף של 25/5/5 בהיסטוריה, יש לו את הממוצע השלישי בנקודות והוא עוד לא בן 30.

אז ברור שהוא לא ג'ורדן, לא ברמה של ג'ורדן ולא יהיה ג'ורדן, שיישאר הכי גדול כנראה עוד 250 שנים, לפחות.
אבל זיכרון כאחד הגדולים? הסיכוי שזה לא יקרה הוא פחות מ-1%, להערכתי.
ניפגש פה עוד 20 שנים ונראה מי צדק…

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

+1

יוסי מהאבטיחים 31 במאי 2014

צודק לגמרי.
מה עוד שברמות הגבוהות במזרח (על אף הכדורסל הרע) תמיד יש קשיחות ופיזיות. גם כשאתה מפסיד וגם כשאתה מנצח אתה יורק דם.
בגמר המערב, לדוגמא, כל משחק ביתי נגמר 20 הפרש. השחקנים הטובים שלך יכולים לנוח ברבע הרביעי בין אם ניצחת ובין אם הפסדת.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

ההיט ניצחו בקלילות את כל משחקי הבית שלהם בגמר המזרח.

אתה מבלבל בין סיבה ומסובב- אם המשחקים צמודים והתוצאות נמוכות, זה לא בגלל קשיחות ורמת ההגנות, אלא בגלל יכולת התקפית דלה.

מתן גילור 31 במאי 2014

אבל זה עדיין מחייב אותך להשאיר את הכוכבים על המגרש ולהגיע עייף יותר לגמר.

אסף 31 במאי 2014

מתן, הזכרת את לברון ואת ג'ורדן באותה פיסקה. לפי חוקי דה באזר יורדת לך נקודה :)

וברצינות: אתה צודק לגמרי.
כל הדיבורים על זה שהדרך של מיאמי לגמר תמיד קלה יותר הם מאוד יפים, אבל לא מחזיקים מים. מיאמי הגיע לגמר 4 שנים ברציפות, וזו השנה הראשונה בה היא משחקת פחות משחקי פלייאוף מהיריבה שלה בגמר.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

שוב, אתם מבלבלים בין סיבה ומסובב.

אין ויכוח שבמערב חזק משמעותית מהמזרח. המאזן מוכיח את זה. לכן, אם מיאמי "מתקשים" במזרח, זה מעיד על היכולת שלהם, לא על רמת היריבות.

מתן גילור 31 במאי 2014

תוהה, סבבה. אז הנציגות מהמערב צריכות לנצח אותם. בשנתיים האחרונות זה לא קורה. כמו שציינתי לעיל, גם בעונה הסדירה הם מצליחים מול נציגות המערב בדיוק כמו מול נציגות המזרח.

מתן גילור 31 במאי 2014

תוהה, אני גם חושב שאתה תסכים שאם מחליפים בין ס"א להיא בעונה שעברה שתיהן עוברות את אותן הקבוצות בהתאמה ויש לנו אותו גמר.
וכן, גם בכדורגל וגם בכדורסל, הליגה הספרדית הכי טובה באירופה (יודע שזה לא קשור, אבל אני לא מתערב בדיונים האינסופיים האלה ורציתי להגיד לך שהנתונים מצדיקים אותך ללא כחל וסרק.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

בעונה שעברה הסיפור היה קצת שונה בגלל הפציעות במערב.

הם היו עולים לגמר במידה והם היו משחקים את הכדורסל הטוב שלהם. הם לא היו עולים במידה והם היו מציגים את היכולת שהם הציגו במזרח.

מוש השור 1 ביוני 2014

עזוב מתן, מקרה אבוד, שונאי מיאמי יעשו הכל כדי לגמד אותם. כמות הטינופת שלברון ספג בקריירה היא לחלוטין חסרת תקדים. רק ההיסטוריה תשפוט והיא תשפוט אותו כשחקן אדיר, לדעתי בנקודה הזאת שני רק לג'ורדן, מיאמי בלי לברון לא עושה את הפליאוף במזרח. שכל החברה פה יחשבו, מאז הפרישה של ג'ורדן, נגיד שהם היו יכולים לבחור שחקן אחד ורק אחד להתחיל לבנות איתו קבוצה, כמה מכם יכולים להגיד בכנות שהם לא היו לוקחים את לברון? יותר מזה, תנו לי שחקן אחד היום חוץ מלברון שהופך כל קבוצה בליגה באופן מיידי לקונטנדרית אם הוא עובר אליה.

תוהה בדרכים 1 ביוני 2014

בסיום הקריירה נראה, כיום לברון לא מתקרב למספר 2.

ומכבי תל אביב מחוזקת בבוש ווייד עושה פלייאוף במזרח.

איציק 31 במאי 2014

יש איזו הטייה בדיון כאן, גם מבחינת פרספרטיבה של זמן וגם הייחוס בו מודדים שחקנים וקבוצות.
בורוביץ' למשל העלה ראייון עם עופר שלח. עם כל הכבוד לשלח (ויש הרבה כבוד), הוא כנראה התבלבל בזמנים. כבר 15 שנים לפחות אין קבוצות ב-NBA שהשחקן השישי שלהם יכול להיות מיקל קופר, קווין מקהייל, טוני קוקוץ' או רון הארפר. שחקנים אלו יכלו להיות מובילים (וחלקם היו) בקבוצות אחרות. כיום ג'ינובילי הכי קרוב לזה ב-SA, אבל זה מבחירה שלו ושל המאמן כנראה, כי הוא ראוי להיות בחמישיה של SA. הכישרון היום מפוזר בין יותר קבוצות וקשה יותר לאסוף קבוצה גדולה כמו פעם. אם נזכור מי היו האלופות של השנים האחרונות אז הן LA של שאקיל-קובי, או קובי-גאסול פלוס צוות מסייעה, מיאמי של וויד-שאקיל, או לברון-וויד-בוש (נכנס מתוך רחמים לשלישיה), בוסטון של פירס-גארנט-אלן, SA לדורותיה, ולא לשכוח את דאלאס המורכבת מנוביצקי-נוביצקי-נוביצקי-טרי ועזרה מסביב (ולא לשכוח את מי ניצחה בגמר). כלומר כבר שנים אין קבוצות שזוכות באליפות בגלל כח שמתפרס על קל החמישיה פלוס. עכשיו רוב האלופות מתבססות על 2-3 שחקנים פלוס צוות מסייעה לא רע. אז שלח כנראה התבלבל קצת, או חיי עדיין בשנות ה-90.
לגבי הדיון על הגדולה של לברון. אומר תחילה שאני לא נהנה לראות אותו, המשחק שלו לא אסטטי בעיני, כמו גם המשחק של דאנקן. עדיין עם היתי צריך ללמד ילדים ונוער איך עושים דברים נכון, איך מבצעים יסודות של משחק אישי וקבוצתי (כל אחד בתפקידו), כנראה שני אלו היו בין הראשונים בהדגמות. לדעתי עם לברון מהיום עד סוף הקריירה לא יקח אף אליפות, ויהיה עם ממוצעים של 7 נקודות, 3 ריבאונדים, שני אסיסטים וחטיפה למשחק, הוא עדיין יזכר כאחד הגדולים על זכויות העבר. מה שהוא עשה עד היום (ולא, הוא לא קרוב להוא ששיחק איזו שנה ביסבול) לא נתפס מהרבה בחינות. היכולת לשחק במספר עמדות, היכולת להשטלת על המשחק (הבעייה שלו לפעמים היא לא ביכולת כי אם בניצול יכולת זו) היא כמעט בלתי נתפסת. שחקן ענק ושום השוואה לשחקן אחר לא תוציא אותו קטן. אני לא אומר שהוא גדול מבירד וא מג'יק אבל הוא בטח יכול להסתכל להם בעינים בלי להשפיל מבט.
הקלות של הגעה לסידרת הגמר והשפעתה. יש שני מרכיבים שקובעים עד כמה קל להגיע לסדרת הגמר. המרכיב הראשון זה חוזק הקבוצות בבית אליו העולה משתייכת (מזרח או מערב). החוזק נקבע לא בייחס לעונה כולה כי אם לרגע המשחק. קבוצה חזקה יכולה להגיע בכושר רע או פצועה, קבוצה אחרת יכולה להתחבר בדיוק בזמן. כמו כן החוזק נקבע במידת ההתאמה ליריבה, כלומר חוזק יחסי ולא אבסולוטי. המרכיב השני הוא חוזק העולה עצמה. אם היא חזקה בהרבה מהשאר אז הבית יכול להראות חלש יותר ממה שהוא באמת ולהפך. יותר מעניין לדעתי זה האם עדיף להתמודד בבית קשה או קל. גם פה התשובה לא חד משמעית. היתי אומר שלקבוצה זקנה ומנוסה כמו SA עדיף בית קל. את הניסיון יש להם, וחשוב יותר לשמור כוחות. לקבוצה צעירה יחסית עדיף לדעתי לצבור דקות פלאי-אוף, לצבור ניסיון במאבקים שההכרעה בהן לא מובנת מאליה ולבוא חדים לגמר. המצב של מיאמי הוא איפה שהו באמצע. יש לה מספיק שחקנים מנוסים שהיו מעדיפים לשמור כוחות ולהשמר מפציעות (במיוחד וויד), ומצד שני יש כמה שחקנים כמו קול שעדיף להם לרוץ עוד כמה משחקים. כלומר אין משהו חד-משמעי בנושא.

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

איציק- נהניתי לקרוא את התגובה אבל אני בפירוש לא מסכים שלא ניתן לקבוע שלברון גדול מבירד. הוא גדול מבירד!
בנוגע למג'יק- נכון לנקודה זו עדיין לא ניתן לומר זאת בוודאות, אבל בסיום הקריירה לדעתי כן יהיה ניתן.

איציק 31 במאי 2014

לדעתי התשובה שלך לגבי מג'יק נכונה גם לגבי בירד. למרות שאני לא כתבתי האם לברון גדול ממשהו מהם או לא, רק ציינתי שהם פחות או יותר על אותה מדרגה. לא אמרתי שהוא גדול מהם, אך גם לא שהם גדולים ממנו. למרות שלפי איך שאני רואה זאת, עדיין כן.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

שמשווים ביניהם, צריך לזכור שאורך כל הקריירה של בירד ומג'יק הייתה כמו של לברון כרגע, שהוא עוד רחוק מאד מפרישה.

זה כמובן לא אשמת לברון שהקריירות שלהם התקצרו- כל אחד מהם מסיבותיו שלו- אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון בהשוואה הזו.

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

לברון כבר לא על אותה מדרגה עם בירד. זו דעתי. הוא כן על אותה מדרגה עם מג'יק (ואולי אפילו צריך לטפס טיפטיפה כדי להגיע אליה). ועדיין, בסוף הקריירה, אני סבור, לברון יעמוד על מדרגה גבוהה מזו של מג'יק.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

למה הוא לא על אותה מדרגה כמו בירד?

חוץ כמובן מהעובדה שהוא שחור ואתלט.

איציק 31 במאי 2014

נצתרך להמתין, יש זמן…

איציק 31 במאי 2014

תוהה,
אני חושב שזה ויקוח סרק כיוון שיש פה הרבה עיניין של טעם אישי פרספקטיבה של זמן (והעיוות שלה). המספרים לא אומרים הרבה במקרים אלו, יש מספיק פרמטרים שלא רואים במספרים שיסובבו את ההחלטה לכאן או לשם.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

אני לא חושב שזה ויכוח סרק. בשביל זה התכנסנו- בשביל דיונים כאלו בדיוק קיים הבלוג.

יש הבדל בין לטעון שאתה מעדיף את לברון לבין טענה שהם לא על אותה מדרגה.

כרגע, לבירד יש יותר אליפויות וסטטיסטיקות לא פחות טובות אם לא מחשיבים את השנתיים-שלוש האחרונות שבהן הוא בקושי היה מסוגל לעמוד. כך שעל אותה מדרגה הם בטוח.

איציק 31 במאי 2014

תוהה,
אני מסכים איתך, אבל אפשר לטעון שללבורן היה צוות מסייעה חלש בהרבה בכול האליפויות. התקופה בקליבלנד היתה תקופה מתה מבחינת הישגים קבוצתיים לא סיכוי ממשי להישג קבוצתי.
על בירד ניתן לומר שהשיג את מה שהשיג בקבוצה שתמיד היתה בטופ, מול קבוצות עם הרבה יותר כישרון ועם יכולות אתלטיות מוגבלות בהרבה.
עכשיו איך משקללים כל אחד מפרמטרים אלו, זה עיניין אינדיבידואלי. לכן לא ניתן להגיע להסכמה מי גדול יותר, אך ניתן להגיע להסכמה ששניהם בטופ של הטופ.

ירושלמי 31 במאי 2014

תוהה, תשאל את עצמך שאלה כזאת.
כמה שנים היה בירד בשיאו? ועד כמה היה דומיננטי בליגה באותם שנים?
עכשיו תשאל את אותה שאלה על לברון.

איציק 31 במאי 2014

ירושלמי, זו לא השוואה הוגנת. אם תסתכל על תוחלת זמן המשחק של התקופה ההיא לזו של עכשיו, אז היא קצרה יותר. שיטות האימון, התזונה והרפואה קיצרו אז את תקופת המשחק. לכן לא ניתן לבצע השלכה ישירה לשאלה שלך. בירד גם היה במצב רע בשנתיים האחרונות עם בעיות גב. בתקופה הנוכחית סביר להניח שהיה מטופל טוב יותר. כתוצאה מכך היה מקבל עוד כמה שנות משחק ברמה גבוה בהרבה ממה שנתן בשנתיים אלו.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

רמת הצוות מסייע זה משהו שנבחן יחסית ליריבות שלך באותה תקופה, לא מול קבוצות מתקופה אחרת.

בשנות ה80, היו רק 23 קבוצות כך שבאופן טבעי התרכז יותר כישרון בכל קבוצה. זה היה נכון גם ליריבות של בוסטון כמו הלייקרס או פילדלפיה.

הצוות המסייע של לברון היום לא נופל מזה של כוכבים אחרים בליגה, בלשון המעטה.

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

על ענין משך תקופת השיא, ענו לך.

לגבי ענין הדומיננטיות, הוא זכה בשלושה MVP רצוף, בליגה עם מג'יק (וג'ורדן הצעיר). נשמע לי די דומיננטי.

איציק 31 במאי 2014

זו בדיוק הנקודה, בעייה לכמת חשיבות של דברים כאלו. למרות זאת אני מניח שאם הצוות המסייעה חלש יותר אז קל יותר להתבלט ולהשתלט על המשחק. ואם אתה יוצא דופן מעל כולם אז הסיכוי לעצור אותך בימים אלו קשה יותר כיוון שפילוג הכישרון צר בהרבה. למשל, בשנות ה-80 עם עשו סוויץ' אז הנזק בחילוף היה קטן בהרבה כיוון שהשומר שהתחלף עדיין טוב. היום חילוף יביא ליתרון הרבה יותר משמעותי.
כמובן שיש גם צד שני, למשל, אם היום עושים שמירה כפולה, שיחרור הכדור לשחקן פנוי יעיל פחות ממה שהיה בשנות ה-80 כיוון שהשחקן המקבל את הכדור חלש יותר באופן יחסי.

ירושלמי 31 במאי 2014

קשה לי לקבל את הטענה ששיטות האימון והרפואה מנעו מבירד להיות שחקן גדול יותר, כי אין מה לעשות וצריך גם קצת מזל כדי להיוולד בתקופה הנכונה.
על אותו משקל, אני לא יכול להחשיב את ואן באסטן (שפרש מוקדם מידיי) כגדול יותר ממה שהוא רק בגלל שלא ידעו להתמודד עם פציעות קרסול כמו שיודעים היום.

לגבי הדומיננטיות של בירד, הוא זכה באותם MVPים מול מג'יק (כנ"ל לגבי הזכיות של הסלטיקס), ג'ורדן היה עדיין שחקן צעיר ובאמת ברגע שהוא גדל קצת הוא השתלט על הליגה הוא לא השאיר סיכוי לבירד המזדקן.
ולברון? כבר 6 שנים לפחות שהוא נחשב לשחקן הכי גדול בליגה, יש לו 4 תארי MVP והוא אוטוטו משווה את מספר האליפויות שיש לבירד.
לדעתי זה יותר דומיננטי.

ושתי מילים על צוות מסייע.
איזה צוות מסייע נחשב ליותר גדול? מקהייל ודניס ג'ונסון או וייד ובוש?

תוהה בדרכים 31 במאי 2014

איזה צוות מסייע יותר טוב, קארים ווורתי, מוזס מאלון ואנדרו טוני או לאנס סטיבנסון ורוי היברט?

חוזקו של הצוות המסייע נבחן יחסית ליריבות מאותה תקופה.

אין ספק שהפציעות של בירד יתנו כנראה את היתרון ללברון בסיום הקריירה. נכון להיום (וכאמור הם שיחקו בערך אותן מספר שנים) אין סרט שלברון נמצא על מדרגה אחרת.

איציק 31 במאי 2014

מה עם דני אנג', רוברט פריש וביל וולטון?
אתה חייב להשוות אותם לרי אלן, אנדרסון, האסלן למשל.
אתה גם חייב להתייחס למי עמד מולם. לכן ההשוואה בעייתית.
מי גדול יותר, מאט ביונדי, אלכסנדר פופוב, או ואן-דן הוגנבאן? התוצאות של האחרון טובות בהרבה. האם זה הקריטריון היחיד? אם כך, אז מארק ספיץ שחיין בינוני ומטה. ההשוואות חיבות להתייחס לזמן ולמצב, וגם אז הן לא מלאות.

גיא 31 במאי 2014

תוהה, הטענה שלבירד בעונות השיא סטטיסטיקות לא פחות טובות משל לברון לא תואם את המציאות, כאשר רוצים לבדוק איכות עונה של שחקן דרך הסטטיסטיקה בחינת ציון PER לעונה היא בדיקה לא רעה. 11 העונות עם ציוני ה-PER הגבוהים ביותר שיכות בלעדית ל-3 שחקנים: ג'ורדון, ווילט ולברון. בירד נכנס במקום ה-61 עם ציון מכובד של 27.7. יש לזכור שציון PER לא מתחשב מספיק בהגנה כך שהפער הסטטיסטי אפילו גדול יותר. לצורך העיניין ללברון 6 עונות עם ציון גבוהה מהעונה הטובה ביותר של בירד.

איציק 31 במאי 2014

גיא,
ה-PER הזה הוא אפילו לא מצחיק. באמת לא רציני. ביטוי כל כך מסובך עם כל-כך הרבה פרמטרים שנקבעו לא ברור על סמך מה. כל כך הרבה פרמטרים חסרים (הגנה כבר אמרת). דרך אגב, לפי ויקיפדיה בירד במקום ה-17 ולא ה-61, עם 23.50=PER. רק לג'ורדן וללברון יש PER גבוה במעט מזה שנתת לבירד. משהו לא בסדר. בכול אופן כשמסתכלים ברשימה רואים שסדר השחקנים די הזוי. יש בו גם חוסר הגיון מובנה בכך שהוא לא מתחשב במשך הקריירה בכלל. תאר לך שחקן ששיחק קריירה שלמה (נניח 12 שנה) והשיג PER של 26. שחקן אחר שיחק עונה אחת ופרש מסיבות כלשהן ובשנה זאת היה לו PER של 26.3, אז תומר שהוא שחקן טוב יותר? אולי היה לו פוטנציאל לא ממומש, אבל…
אני לא מדבר על דברים נוספים של מנהיגות, לגרום לקבוצה לשחק טוב יותר, ביצועים במאני טיים מול שאר הזמן, ועוד. כל זאת לא בא לומר מי טוב יותר, לברון או בירד, רק לומר שהאמינות של קריטריון כזה מאוד נמוכה ומאוד הגיוני שאם היו בוחרים קריטריון אחר, הרשימה היתה נראת מאוד שונה.

גיא 31 במאי 2014

תוהה, ההתיחסות שלי היא לעונות עם ה-PER הגבוהה ביותר ולא לממוצע קריירה (ממוצע קריירה יהיה נמוך יותר לשחקן שפרש לעומת שחקן בשיא הקריירה שלו) כלומר ישנם 60 עונות של שחקנים עם PER גבוהה יותר מהעונה הטובה ביותר של בירד.

ממוצעי קריירה בירד (13 עונות): 24.3 נק' ב-49.6% מהשדה, 10 רב', 6.3 אסיסטים.

ממוצעי קריירה לברון (11 עונות): 27.5 נק' ב-49.7% מהשדה, 7.2 ריב', 6.9 אס'.

כאשר בהגנה לברון הרבה יותר דומיננטי ממה שבירד היה אי פעם.

ההתיחסות לתגובה שלך הייתה רק בהקשר לאמירה "לבירד יש יותר אליפויות וסטטיסטיקות לא פחות טובות"
(יותר אליפיות לפחות בינתיים..)
דרך אגב, גדלתי לאהוב את ה-NBA באמצע שנות השמונים, ובירד הוא אחד השחקנים שאני הכי מעריך את משחקם ואין לי ספק שסטטיסטיקה לא יכולה לכמת את ראיית וחוכמת המשחק של בירד, שלדעתי רק שחקן אחד נוסף הפגין – מג'יק.

איציק 31 במאי 2014

גיא, אתה מזלזל יותר מידי בהגנה של בירד. כיוון שהוא לא כל כך אתלטי, נותים לשכוח שעם חוכמת המשחק שלו הוא עשה בהגנה מה שנדב הנפלד עשה במכבי (גם שחקן לא מי יודע מה אתלטי), הוא היה גם חוטף וריבאונדר לא רע בכלל, במיוחד כשהכסף על השולחן.
ןשוב, אחרי שקראתי את ה-PER וראיתי את הרשימה, ומי נמצא מעל בירד וקצת מתחתיו, הרשה לי לזלזל במדד כזה.

גיל 31 במאי 2014

גיא, הסטטיסטיקות הללו מטעות ודי בדיחה. תבדוק ממוצע ל36 דקות ותראה שלבירד יש שלושה ריבואנדים יותר שזה פער עצום. וזה עוד בלי לדבר נגד מי הוא שיחק. אם לברון היה משחק נגד הבד בויס הוא היה מתבכיין מכאן ועד להודעה חדשה.

ירושלמי 31 במאי 2014

מתן כבר אמר כמעט את הכל.

לדעתי אנשים עדיין בוחרים לשפוט את לברון עפ"י החלטה (נכונה או לא, ניתן להתווכח) שקרתה לפני 4 שנים, שבמהלכן הוא הוכיח שלא משנה מה יהיה הוא כבר בין ה-10 הכי גדולים.
ומאידך, כשקובי (לדוגמא, ואני מקווה שלא פתחתי תיבת פנדורה) לקח אליפות עם שאק, ואח"כ עם ביינום וגאסול, במה זה יותר ספורטיבי מאשר לברון-וויד-בוש? איפה היה המוסר של אותם אנשים כשזה קרה? למה הם לא ביטלו את האליפויות האלה ולא המעיטו מערכו של קובי?
קחו את לברון של היום ושימו אותו בלייקרס במקום קובי עם ביינום וגאסול ותראו איך יש לכם עוד אליפות אחת לפחות.

אז כשנוח לעיוורים הם אומרים "מה החכמה, הוא הלך לשחק עם וויד ובוש" ומצד שני "הם לא באמת קבוצה חזקה" אז תחליטו או שהם יותר מידיי חזקים או שלא מגיע להם כי הם חלשים מידיי יחסית לאלופה?!

ואני בכלל הייתי מעדיף שאוקלהומה תקח.

גורביץ' 31 במאי 2014

ברגע שלברון החליט לקחת את הכישורים שלו לסאות' ביץ', ולברוח מהאתגר של לקחת אליפות בקבוצה שנבנתה בצלמו, הוא די חרץ את גורלו.
הוא לא היה צריך להישאר בקליבלנד זה ברור, אבל היו מספיק אופציות אחרות שלא כללו את דויין וייד, בקבוצה שהיא של דויין וייד.

RAMI 31 במאי 2014

לברון ומיאמי לא ביטלו את המזרח. המזרח כרגע חלש מאי פעם ומביך ברמתו. שנה שעברה מיאמי עברו את שיקאגו בחצי גמר (ולפני את זה מילווקי!!!) ששיחקו סדרה עם איזה 5 שחקנים כשאחד מהם חולה, השני בלי רגל והשלישי בלי יד.
השנה סיבוב ראשון הם שיחקו נגד שארלוט (WTF?!), אחכ נגד ברוקלין עם מאמן רוקי וקבוצה זקנה ולא מחוברת בעליל ולקינוח הם קיבלו את אינדיאנה שמפגרת האולסטאר לא משחקת כדוסל בכלל.
המזרח בשנתיים האחרונות, פרט לסדרה אחת נגד אינדיאנה שנה שעברה, הגיש את עצמו על מגש ללברון ומיאמי ושלח אותם לגמר עוד לפני תחילת העונה.
בנוסף. כמות המשחקים שמיאמי משחקת נגד קבוצות מהמערב נמוכה יותר לעומת המשחקים שלהם נגד קבוצות המזרח, שהן כאמור בלשון עדינה כושלות, גרועות, פצועות ומביכות. אין שום דרך בעולם שמיאמי לא מסיימת מקום ראשון או שני במזרח. בנוסף. הדרך להשגת המקום הראשון/שני במזרח היא קלילה עבורם, המאמץ שמושקע לאורך 82 משחקים הוא הרבה יותר קטן לעומת המאמץ שמשקיעות קבוצות במערב. זה נותן למיאמי אפשרות לתת לוייד מנוחה שהוא זקוק לה במהלך העונה הסדירה ולא להתיש אותו, ואז הוא מגיע לפלייאוף רענן, חד ונראה מצוין.
אתה לא באמת אמרת ש"אין הרבה כשרון סביב לברון בהיט".
למיאמי יש את קלע השלשות הגדול בהיסטוריה, שכשהוא ניזון מלברון ומגיע לפלייאוף זה כלי נשק בלתי עציר. יש למיאמי את ווייד שהוא שחקן אנדרייטד (בענק) בתור מס' 2. כמה שאני חושב שכריס בוש הוא רכיכה, גרוע וכושל הוא עדין שחקם פנים עם סבירה, ולעיתים טובה, מבחוץ וזה מרווח את המשחק. יש את כריס אנדרסן שהוא שחקן הגנה טוב מאוד שעושה עבודה שחורה. יש את נוריס קול, יש מריו צאלמרס. יש שיין באטייה שנותן גוף, הגנה טובה וגם שלשה קריטית כשצריך. להגיד שאין הרבה כשרון במיאמי כדי לנסות להאדיר בכוח את לברון זה מביך, מגוחך והזוי.

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

ביל סימונס, אוהד סלטיקס שרוף, מעריץ בירד מושבע וגדול אוהביו בתקשורת האמריקאית, כתב שלברון עבר אותו.

איציק 31 במאי 2014

אז כתב… אפשר לא להסכים איתו. לקרוא, להעריך אך גם לא להסכים. קריאה ביקורתית היא דבר חשוב ביותר.
נ.ב.: האם תוכל לאשר את התגובה של ירושלמי אלי עם שני הלינקים.
תודה

אסף 31 במאי 2014

יותר מזה: בספר שלו, סימונס כותב שלבירד היה את המזל לשחק בעמדת הפורוורד בשנות השמונים, אז הההגנה בעמדה הזו היתה חלשה הרבה יותר מבעשורים הבאים.
לפי סימונס, אם בירד היה מגיע לליגה בעידן מאוחר יותר הוא היה מגיע להישגים נמוכים יותר.
וזה כאמור, מהאוהד הכי גדול של בירד.

גיל 31 במאי 2014

באותה מידה אפשר לומד שאם היה משחק היום הוא היה הרבה יותר חזק פיסית ועם אינטליגנציית המשחק שלו לא היו לו מתחרים בליגה.

אסף 1 ביוני 2014

למה שיהיה יותר חזק פיזית?!
באותה מידה אתה יכול גם לומר שהיה מגן יותר טוב ושהיתה לו יכולת לעבור דרך קירות ולקרוא מחשבות.

גיל 1 ביוני 2014

כי בשנות ה90 שחקנים התחילו לעבוד בחדר כושר הרבה יותר מאשר בעבר. תסתכל על משחקים משנות ה80 והיום ותראה הבדל של שמיים וארץ במבנה הגוף.

Yavor 1 ביוני 2014

הוא באמת עבר את בירד: מיאמי הרגע ניצחו את אינדי של לארי…

דיזידין 31 במאי 2014

אני חושש שחלק פה ראו את המשחק, אבל לא הבינו מה הם ראו.
אז הסבר קצר:
מה שלברון עשה במשחק האחרון זה כדורסל ברמה היסטורית. הוא שיחק כפי שרק שחקן ברמה של פעם בעשור, או פעם בדור, יכול לשחק.
וזה בכלל לא מופיע בסטטיסיקה.
המשחק של ה-25 נקודות שלו הוא בליגה אחרת מנגיד 37 נקודות של ג'ורג' או 40 של ווסטברוק.
זו שליטה טוטלית במשחק בכל המגרש בכל רגע. זה משהו שלא נראה ולא ראינו מאף שחקן אחר הרבה שנים.

רועי 31 במאי 2014

יש לך את זה ביותר משתפך ?

דיזידין 31 במאי 2014

זה משתפך?
חכה שאכתוב על הגדולים באמת, כמו קרויף, זידאן ואורי מלמיליאן.

גיל 31 במאי 2014

זו הגזמה כמעט פרועה. המשחק אתמול היה לפרוטוקול בלבד. אינדיאנה חלשים ולא האמינו בעצמם. נראה את לברון מול קבוצה שלא מתקפלת בגמר ולא רכרוכית כמו אינדיאנה שלמרות כל הפרובוקציות שהיא עושה היא די חלשה פיסית.

דיזידין 31 במאי 2014

אכן בקרוב נראה.

יואב בורוביץ' 31 במאי 2014

+1

גיל 31 במאי 2014

התחרות במזרח ביטלה את עצמה. אתמול הם נכנעו כבר ברבע הראשון וכל המשחק היה לפרוטוקול. נראה אותו בגמר בתקווה נגד הספרס.

martzianno 31 במאי 2014

אם לברון ייקח אליפות וייצור שושלת, זאת תהיה שושלת עם כוכבית.
כוכבית שתציין את מחפירותו של המזרח בשנים בהן לקח אליפות. וכשמגיעה לפלייאוף קבוצה עם מאזן שלילי, שאף אחד לא יגיד לי שהמזרח זה לא חבורה של נמושות.
לכן תמיד יזכירו ללברון את חולשתו של המזרח בשנים בהן שלט בליגה, רק מבלי לשחק נגד הקבוצה ת הטובות באמת יותר מ פעמיים בשנה.
מי יזכיר לו? אני!!

יריב 1 ביוני 2014

גם ב 91 ו 92 הגיעו לפלייאוף במזרח קבוצות עם מאזן שלילי, האם המזרח אז היה חבורה של נמושות והאליפויות באותן שנים הן עם כוכבית?

תוהה בדרכים 1 ביוני 2014

זה הרבה מעבר לרמת הקבוצה השמינית. צר לי על הבוטות, אבל צריך להיות עיוור כדי לא להבין עד כמה המזרח גרוע ועד כמה זה עוזר להיט.

רטקסס 31 במאי 2014

הכל תולדה של ריבוי הדעות שיש בעידן של ימינו. וזה בסדר. אבל בגדול, לשפוט היסטורית, אם היה טוויטר ודהבאזר ופייסוש ואינסטוש בשנות ה-90, בשיאו של ג'ורדן, בחיים לא הייתה לו את ההילה הזו. היו מדברים על ההימורים, והתחרותיות, והשתיה, והבגידות, וכל שאר השמועות שנקשרו בו.
ושאני לא אתחיל עם קארל מאלון שבאופן כללי לא ידוע כטיפוס מקסים..

מה שאני רוצה להגיד – מעבר לעובדה שאני לא אוהב השוואות היסטוריות (מי יותר גדול, מסי או פלה? שפיגלר או בניון?), זה לא הוגן להשוות את בני דורינו לפעם, בעיקר בגלל שכל דבר קטן שהם עושים נבדק בקרביים. כל החלטה שלהם, כל "מזרח חלש", כל PER, כל "צוות מסייע" ושאר מרעין בישין.

מה שיפה בספורט, שבניגוד לפוליטיקה, אמנות, תרבות ושאר דברים שאנשים אוהבים להשוות – יש בו דבר אחד שאין בהרבה ענפים אחרים – מוחלטות. נצחון. תארים. אליפויות. אז כן, יש שחקנים שיש להם הילה למרות שהם לא זכו באליפות (בארקלי), יש כאלו שזכו באליפויות כשחקנים מובילים אבל לא מדברים עליהם יותר מדי (פיפן, לדעתי השחקן האנדרייטד ביותר של ה-30 שנים האחרונות. וכן, הוא היה מוביל. לא ה-מוביל, אבל מוביל) ויש שחקנים שזוכים, עובדים קשה, עושים דברים – ועדיין יש להם שם רע.
ללברון יצא שם רע בגלל ה"החלטה" וכל הפיאסקו התקשורתי שהיה סביב לה. לקובי שביקש טריידים על ימין ועל שמאל ולג'ורדן שפרש פעמיים אין פיאסקו תקשורתי, הם עשו את זה בקלאס. לברון עשה החלטה יח"צית שגויה שממשיכה לרדוף אותו.
מצד שני, לברון מביא קבלות, ואליפויות, ומוביל את נבחרת ארה"ב, ואת מיאמי, וזוכה בMVP, וכל השחקנים שמשחקים לצידו ומולו אומרים כמה הוא טוב וכמה הוא קשה, וכל הפרשנים מהללים אותו ואני יכול להמשיך.
מה זה אומר לנו?
בדיוק.

תודה על ההקשבה לתגובתי הלא קוהרנטית

גיל 31 במאי 2014

אם היה טוויטר ופייסבוק בשנות ה90 אז ההילה של ג'ורדן הייתה אפילו גדולה עוד יותר ואנשים היו מבינים בזמן אמיתי כמה סופרמן הוא. ללכת להמר בווגאס בסדרת גמר ואחרי זה לתת 40 נקודות זה דבר שלא יכול לקרות. ואגב, דיברו וכתבו הרבה על ההימורים שלו. זה לא שינה כלום ביחס אליו כי במגרש הוא נתן הכל והיה עילאי.

וללברון יצא שם רע לא בגלל איזה מופע תקשורתי אלא בגלל עצם ההחלטה לעזוב. קובי למשל לא עזב את הלייקרס והפרישות של ג'ורדן לא קשורות בכלל לכדורסל ולכן אין סיבה להיות נגדו.

ומה אתה מצפה בדיוק ששחקנים לידו יגידו? שהוא חרא של שחקן ושכדאי לעשות עליו טרייד?

רטקסס 31 במאי 2014

אתה בחרת להיות נגדו בגלל שהוא עבר קבוצה. מאיפה לך לדעת למה קארים עזב ללייקרס, למשל?
מה כל כך פסול בעצם ההחלטה לעזוב? הכי כיף להיוולד מג'יק או בירד, להצטרף לאחד הפרנצ'ייזים המובילים בהיסטוריה ולהיות מוקף בכוכבי על.

בוא נגיד אחרת, מה עדיף, להיות קארל מאלון, שחקן ענק בשוק קטן, בלי אליפות ובלי מעבר (חוץ ממיני פאזה בלייקרס), או להיות לברון?

ובקשר לשחקנים – מדבר גם על אלו שמתמודדים מולו וכו'. כל מי שפגש בו בעצם, כולל מאמנים.

ואגב, בקשר לפסקת הג'ורדן – אנחנו רק יכולים לשער ולהניח, אבל אני מניח שהאנטי-ג'ורדניות הייתה בשיאה. אתה כנראה לא מכיר אהדת ספורט מה היא, אם אתה חושב שכל אוהדי הלייקרס, ג'אז, פיסטונס וסאנס היו באמת שותקים על זה.

גיל 31 במאי 2014

לא בחרתי להיות נגדו אלא אני פשוט מנתח את המצב כמו שהוא. לברון בחר את הפתרון הקל ביותר והיה פחדן. הייתה לו קבוצה קרובה לאליפות והוא לא זכה איתה באליפות כשהאשמה בעיקר היא עליו. הוא עזב וחבר לשני סופרסטארים כדי לקחת אליפות אינסטנס, וגם אז זה לקח לו שנתיים וביכולת הרבה פחות טובה ממה שכולם ציפו (תזכר בדיבורים על שישברו את השיא של שיקגו לניצחונות בעונה). הוא בחור מפונק שבחר את הפתרון המהיר לאליפות. אי אפשר להשוות את זה בכלל למצב של קארים שעזב קבוצה שכבר הוביל לאליפות לקבוצה שלא הייתה תחרותית בכלל עד שמג'יק הגיע.

בראייה היסטורית אני דווקא מאוד מעריך את מאלון שנשאר במקום אחד רוב הקריירה והיה קרוב לאליפות עם אותה קבוצה.

לא הבנתי מה כל הפרשנים אומרים, שהוא השחקן הכי טוב בליגה היום? נכון, שהוא קרוב להיות הכי טוב אי פעם? ממש לא.

ושמעת על הספר חוקי ג'ורדן? הוא פורסם אחרי האליפות הראשונה של ג'ורדן וחשף גילויים מאוד לא מחמיאים לגביו והיה רב מכר. זה לא הזיז לאף אחד. תמיד ידעו שהוא חרא בן אדם אבל בתור שחקן, אין אף אחד שהתקרב או מתקרב אליו.

דץ 1 ביוני 2014

לא אהבתי את שיקאגו של אז וזה התנקם בי בכך שפיספסתי את ג׳ורדן בעיניים אובייקטיביות. אני לא אוהב את מיאמי של היום אבל אני מספיק פיכח כדי להסתכל על לברון באובייקטיביות ומה שהוא עושה על המגרש זה פשוט מדהים בלי קשר לג׳ורדן. וההשוואה הזו היא הדבר הכי לא רללונטי שיכול להיות כי יש כל כך הרבה נתונים ומשתנים שמשפיעים ( כמו גם כל השוואה אחרת בין אם זה בירד או מג׳יק ).
והדיון סביב שאר השחקנים שמסביב גם הוא בעיני בעייתי. ללא אלן ובוש מיאמי לא היו לוקחים את האליפות שנה שעברה וגם היו נגררים למשחק שביעי עם אינדיאנה השנה אבל וזה אבל גדול יכול להיות שהם עשו את זה בזכות לברון, כי הוא נותן להם את המקום להיות אלה. בקיצור אלה דברים שאי אפשר לדעת וגם הם בעצמם לא יכולים לענות על זה. אני פשוט הולך להנות מעוד סדרת גמר מטורפת שאני מקווה שבסופה המערב ייקחו פשוט כי למזרח לא מגיע ;)

קובי (מכביסט) 1 ביוני 2014

מעצבן אותי ההשוואה של לברון וג'ורדן. לדעתי מדובר בשני סגנונות של שחקנים. שכל אחד הכי טוב בעולם בתחום שלו. לברון שחקן ההגנה הכי טוב בהיסטוריה. וג'ורדן שחקן ההגנה הכי טוב בהיסטוריה. מי עדיף? אם תארים זה המדד אז נחכה ונראה כמה לברון יעשה. ואם סגנון המשחק אז תלוי למה אתה נותן יותר חשיבות להגנה או להתקפה…

אם אתם רוצים ראיה לזה (שלברון הגנה וג'ורדן התקפה). קחו את לברון בקליבלנד למרות שהוא נתן הכל. זה לא הספיק בשביל אליפות עד שהוא עבר למיאמי. והוסיף קלעים לצידו שהשלימו את מה שחסר לו (ווייד אלן באטייה בוש). גם ג'ורדן לא לקח אליפות עד שהוא הוסיף סטופרים הגנתיים לידו שישלימו אותו!!

לכן אם משהו מנסה להשוות שחקן לג'ורדן. מי שהכי מתאים זה דוראנט. שחקן התקפה פנומנאלי אבל פחות בהגנה. שלדעתי יכול לעבור את לברון וג'ורדן ביחד. אם יעשה נכון ויעבור לקליפרס כדי לצוות לידו את השחקנים הנכונים. כי ווסטבורק ההתקפי רק פוגע ביכולת שלו. בעוד פול רק ישדרג אותה למספרים מפלצתיים. וגריפין יהיה "הרודמן" שלו. במקום איבקה שנותן רק חסימות…

גיל 1 ביוני 2014

הרשה לי לנחש שלא ראית את ג'ורדן בזמן אמיתי. ג'ורדן מועמד לגיטימי לשחקן ההגנה הגדול אי פעם.

מתן גילור 1 ביוני 2014

חמישיית ההגנה כן. שחקן ההגנה? ראסל (היילייסט ועדויות) ופיפן (צפייה בזמן אמת) היו טובים ממנו ולא במעט. אבל הוא כנראה היחיד שנכנס הן לחמישיית ההתקפה והן לחמישיית ההגנה.

גיל 1 ביוני 2014

פיפן היה טוב ממנו? ג'ורדן לרוב שמר על השחקן הכי חזק אצל היריבה והעלים אותו. הוא יכל לשמור על כל אחד. וזה בלי לקחת כלום מפיפן שהיה שחקן עצום ושומר גדול.

גיל 1 ביוני 2014

ובאמת קשה להשוות לסנטרים כי זו שמירה מסוג אחר. ראסל, קארים, ושאקיל היו חוסמים את הרחבה אבל לא היו מסוגלים לשמור על גארדים בכלל בעוד שאצל ג'ורדן הוא יכל לשמור עקרונית על כולם (אם כי לא באותה רמה).

Yavor 1 ביוני 2014

לדעתי פיפן היה מגן טוב יותר ויותר ורסטילי מג'ורדן, אבל זה עוד עניין של טעם. הדברים שרשם קובי מעידים (ואני מתאפק) על חוסר היכרות והבנה כדורסלנית בסיסית (או גיל מאוד מאוד צעיר):
קודם כל לברון הוא מתקיף עילאי (הזכירו מעליי כבר את המספרים שלו). שנית, ג'ורדן מגן ברמות הגבוהות ביותר (נדמה לי 9 פעמים בחמישיית ההגנה). שלישית, דוראנט ממש לא קרוב למייקל, לא בסגנון ובטח לא בהגנה. ולסיום – ווסטברוק מגן מעולה, חוטף ושומר אישי כמו בולדוג – ממש לא התקפי בלבד.

איציק 1 ביוני 2014

אי אפשר להשוות את ג'ורדן לפיפן בהגנה. אם כבר לרודמן. שניהם היו שומרים אישית מעולה. פיפן היה שומר היקפי מעולה, כלומר עוזר לאחרים. לכן בדרך-כלל ג'ורדן שמר על הגארד היותר טוב, ופיפן התפנה למסימות ניקוי ועזרה. גדול בתחונו, לא מכיר עוד אחד שעשה את העבודה כל-כך טוב.

קובי (מכביסט) 1 ביוני 2014

מסכים איתך שלא יצא לי לראות את ג'ורדן כמו את לברון. וכן גם מה שראיתי זה בעיקר "בגולד" (הייתה שם אחלה סידרה על ג'ורדן) או "ביוטיוב". אבל לא באתי להגיד שג'ורדן היה שומר חלש. אלא שלברון שומר יותר טוב ממנו. וככזה הוא צריך יותר עזרה בצד ההתקפי. ואילו ג'ורדן שנתן מספרים מפלצתיים היה צריך בעיקר עזרה בצד ההגנתי…

קובי (מכביסט) 1 ביוני 2014

או שאני ינסח את זה אחרת – לברון כשחקן שלם הגנתית והתקפית חזק יותר בהגנה. ג'ורדן כשחקן שלם הגנתית והתקפית חזק יותר בהתקפה…

Yavor 2 ביוני 2014

sounds better, but I still disagree with you
thanks

Comments closed