סן אנטוניו ספרס הנוכחית היא מהקבוצות הגדולות בכל הזמנים. יש לכך המון סיבות אך אציין אחת: האופן בו היא רמסה את יריבתה, אלופת השנתיים האחרונות, בסדרת הגמר.
אך אין באמת דבר כזה סן אנטוניו ספרס הנוכחית. כי סן אנטוניו ספרס הנוכחית היא גם סן אנטוניו של לפני שנה, שהייתה מרוחקת רגעים ספורים מזכייה באליפות; והיא גם סן אנטוניו של השנים האחרונות, בהן הקבוצה הנוכחית, המשודרגת, התפתחה; והיא גם סן אנטוניו של 17 השנים האחרונות- מאז טים דאנקן נבחר בדראפט.
אני, כמו דורפן, חושב שדאנקן הוא השחקן הגדול ביותר מאז ג'ורדן, כאשר ברור שלברון ג'יימס שחקן גדול ממנו. אבל בינתיים לדאנקן יש חמש אליפויות, וללברון שתיים.
אני ממש לא בטוח שלברון יסיים עם חמש טבעות, ואולי גם דאנקן איכשהו יצליח לסיים עם יותר.
לכן גם מול ג'יימס הגדול, דאנקן אינו משפיל מבט.
אבל ברור שסן אנטוניו היא הרבה מעבר לדאנקן, גדול ככל שיהיה. כבר שנים שטוני פארקר הוא הספר האיכותי והחשוב מכולם; וברור שג'ינובילי חשוב לא פחות מהשניים הגדולים, עם הווינריות והטירוף והאיכות שהוא מביא מהספסל ובעיקר במשחקים החשובים; וסביב השלושה האלה פופוביץ' וביופורד (שאדם סילבר כינה אותם בצדק צמד המאמן-GM הגדול בהיסטוריה) בנו תלכיד, שכל חלק בו מהותי- מעל כולם ה-MVP של הפיינלס קוואי לנארד, שפשוט עושה הכל על המגרש.
אך בלתי אפשרי לא להזכיר גם את בוריס דיאו, פאטי מילס, דני גרין וטיאגו ספליטר.
כל שחקן בסן אנטוניו הוא חשוב ביותר, כפי שכל חבר בארגון הזה משמעותי.
זו אליפות של ארגון, כזה שלא עושה קיצורי דרך, אלא מאמין בעבודה טובה, מקורית ורציפה שמאפשרת את ההצטיינות הכל כך ארוכה הזו. צריך כנראה ללכת חזרה לסלטיקס של שנות ה-50 וה-60 כדי למצוא קבוצה שמצטיינת במשך כל כך הרבה שנים רצופות.
אני לא בטוח שסן אנטוניו מסוגלת להוות מודל במובן הזה שאף קבוצה לא יכולה לבנות על כך שהיא תאגד יסודות כמו דאנקן, פארקר וג'ינובילי (שלא לדבר על פופ וביופורד). אבל אני כן חושב שסן אנטוניו מסוגלת להוות מודל ערכי.
ואלה הערכים:
הארגון הוא מעל לכל. הקבוצה היא מעל לכל. הניהול הוא מעל לכל. הסבלנות היא מעל לכל. הפיתוח הוא מעל לכל. הנאמנות היא מעל לכל. היכולת להתמודד עם כשלונות היא מעל לכל.
סן אנטוניו ספרס: מודל לחיים.
32 Comments
אי אפשר לעשות השוואה מי הכדורסלן הטוב ביותר בכל הזמנים בגלל שלא משחקים באותם עמדות והקריטריונים להצלחה בכל עמדה שונים.
אפשר לדבר על הספורטאי הגדול ביותר בתולדות הנבא ופה למרות שמיקל במקום הראשון בבטחה דאנקן נותן לו פייט לא רע.
בקטגוריה הזאת לברון מאז קבוצת הכוכבים שבנה במיאמי, אפילו לא בעשיריה הראשונה…
בורוביץ זה אתה?
2 אנשים שותפים לשושלת הזו:
1. פופוביץ
2. דאנקן [שהוא אובר רייטד מסתבר ;-)]
http://debuzzer.com/borowitz/%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%9C/
מצטער…הייתי חייב לך בורוביץ!
קח בקלות.
always (:
אגב כסיפוביץ, אני לא נסוג ממה שכתבתי: העובדה שקב' עצומה כמו סן אנטוניו לא זכתה באליפות שבע שנים היא באמת סוג של "מחדל"
בזה מסכים.
וכמובן מצטרף למילים החמות על הפוסט.
חזרת מלא אנרגיות טובות!
כן- זה קצת מטריד
סחתיין יואב, פרגמטיזם וגמישות מחשבתית הן תכונות נעלות בעיני.
יואב
למרות הכול כול מילה בסלע.
פוסט מעולה ומדויק.
ומותר לשנות דעה .
תודה
אריק- לא ממש שיניתי דיעה. כשכתבתי שדאנקן הוא אוברייטד התכוונתי לכך בהקשר של אחד מהשבעה השחקנים הגדולים בכל הזמנים. הוא פשוט לא עמד בתקן הזה בשנים האחרונות ולמרות שיש לצדו שחקנים גדולים ומערכת נפלאה- הוא לא זכה באליפות שבע שנים.
אבל אני מודה שהיום לא הייתי כותב "אוברייטד". כי הוא שחקן כל כך נפלא, והוא ווינר כזה עצום בגלל יכולת ההישארות וההתמדה שלו- והאליפות והיכולת הנפלאה שלו בפלייאוף הזה היא עדות לכך.
ותודה על המילים היפות (:
יואב אחלה של פוסט,לטעמי כארגון כדורסל הספרס הם אולי הגדולים ביותר מעבר באמת לסלטיקס של שנות ה-50 וה-60 שהיו מפלצת שלא נראה לי שמישהו אי-פעם יצליח לשחזר את הדומיננטיות שלה…
מעניין אותי איך היית מדרג אותם כארגון ספורט בהשוואה לשלושת הענפים הגדולים האחרים בארה"ב:פוטבול,בייסבול והוקי,אם זה בכלל אפשרי…
(אני בטוח לא יכול לעשות את זה כי אני פחות בקיא בשלושת האחרים)
רק לי יש בעיה עם ההגיון של המשפט הבא?
״הארגון הוא מעל לכל. הקבוצה היא מעל לכל. הניהול הוא מעל לכל. הסבלנות היא מעל לכל. הפיתוח הוא מעל לכל. הנאמנות היא מעל לכל. היכולת להתמודד עם כשלונות היא מעל לכל.״
לא .
זה הדבר הראשון שבלט לי והפריע לי בעין .
פשוט לא מסתדר .
הכוונה היא שצריך להתייחס לכל הדברים הללו כאילו הם הכי חשובים
חוק ראשון בטורי דה באזר של בורוביץ' – אין חוקים .. (-:
נניח לרגע בצד את הרעיונות הקולקטיביסטיים (יש שיאמרו פשיסטיים) שאתה בוחר לאמץ כמודלים לחיים, עדיין נשאלת השאלה – מדוע הכוונה שיש להתייחס לכל הדברים האלו כאילו הם הכי חשובים הופכת את המשפט הזה להגיוני?
יש בקבוצה הרבה שחקנים, תריך להתייחס לכולם כאילו הם הכי חשובים, מחלקים אחריות. טכנית, אולי אפשר לטעון שזה מקיים את ההגדרה המתוקנת.
לא הבנתי איך. חוץ מזה שזה בדיוק ההיפך ממה שבורוביץ׳ אומר. אם הארגון הכי חשוב ברור שהשחקנים לא.
יפה בורוביץ', אני שמח שגם אתה סוף סוף הגעת למסקנות הנכונות. לא מכיר שום מועדון ספורט עם תרבות ארגונית כזו. לא יצאו משם שום הדלפות, אף שחקן לא ילכלך על אחרים גם אחרי שהוא עוזב את הקבוצה, יש כאן משהו נדיר ביותר שלא בטוח שאפשר לשחזר במקומות אחרים. אני חושב שהיום באמת קל יחסית לשלב שחקנים כי הכל עובד כמו שצריך ושחקן שלא ילך בתלם פשוט יפלט, אבל לבנות קבוצה כזו? בשביל זה צריך מאמן כמו פופ ושחקן כמו דאנקן בבסיס.
וGM כמו ביופורד
נכון, והאמת היא שהבעלים שלהם נשמע קצת מלא מעצמו כך שלא ברור לי איך הם עובדים איתו.
גם אם אתה מלא בעצמך – צריך לדעת שאם משהו מצליח עדיף להשאר בצד ולתת לו לעבוד. אני מנחש שזה מה שהוא עושה (ומה שהרבה אחרים לא עושים).
נכון מאוד. מעטים הבעלים שמתערבים שמצליחים (רק קיובאן עולה לי בתור דוגמא).
לדעתי התשובה פשוטה – תבדוק מי הגיע לקבוצה בפעם השניה יחד עם הבעלים לתפקיד הGM, הפך להיות מאמן, בחר את דאנקן בדראפט והשאר היסטוריה. הבעלים הזה מאוד מאמין בפופוביץ'.
אני מלא הערצה לקבוצה הזו,לפופוביץ' עם הכאריזמה שלו,בנוסף להיותו מאמן על.כל השחקנים שם מדיהימים-בזכות הרוח הקבוצתית,משחק הגנה ללא פשרות,יכולת קליעה,וכושר גופני.חבל שלא זכו בעונה שעברה,ובאמת זאת תעלומה,איך לא זכו בכתר שבע עונות.לדעתי ,הקבוצה הגדולה בהיסטוריה,בזכות 15 עונות רצופות בטופ.(ויסלח לי מייקל ג'ורדן, הגדול מכולם )ללברון יש סיכוי לזכות בעוד טבעות-אם יבור ל…ספרס…אגב,משפט הסיום על הערכים ,מדויק מאד.מסכים עם כל מילה.טור מהנה לקריאה!
פוסט מצוין ומדויק, בורו.
לדעתי ברגע שכתבת לא מזמן את המלים ״אוברייטד״ ו ״דאנקן״ באותו משפט, לא רק שקוממת, בצדק מוחלט, רבים (כולל אותי), גם איבדת יכולת להע פרשנויות לגיטימיות.
(נשלח בטעות באמצע ההקלדה…) איבדת יכולת להעביר פרשנויות לגיטימיות ולצפות שיפלו על אוזניים קשובות.
לאור דבריך בפוסט היום, הנותנים לטים את הכבוד העצום המגיע לו, אפשר עתה להקשיב בנחת וגם להצטרף לתהייה שלך לגבי קבוצה עם מאמן מעולה ומוכח ושלישייה אדירה שתיכנס לפנתיאון, אשר לא זכתה באליפות 7 שנים. איך זה קרה?
לדעתי, הסיבה העיקרית היא עצמת התחרות. לייקרס של פיל ג׳קסון וקובי; דירק נוביצקי המדהים; פרויקט הכוכבים האדיר של מיאמי.
ספרס הרי לא כשלו באותן שנים, ולא התפרקו. הם שיחקו היטב, הגיעו לפליי אוף, והפסידו לקבוצות מעולות. זו הסיבה, ובספורט דברים כאלה קורים.
אם לסכם : הכל הוא מעל הכל!! (סתם, סתם, אחלה פוסט, אני קצת מקנטר זה הכל)
הפרס היא לגאסי להגיע לפליי אוף למשחקי גמר איזורי וגמר נבא במשך זמן כלכך גדול. רק דור האינסטנט לא יכול להעריך.
המשפט "הארגון הוא מעל לכול" אחראי לכמה מהעוולות הגדולות ביותר בתולדות האנושות. הפאשיזם (של מוסוליני) הצדיק את כל הפרת זכויות האדם בטענה שהארגון הוא מעל לכל ולכן למען טובת המדינה בטלות כל זכויות האזרחים. באותה טענה (ממש לא במפתיע), השתמש השלטון הבולשביקי של סטאלין, כדי להצדיק את כל הזוועות שנעשו. מצד שני גם בגרמניה היום היום ההמנון הוא "דויטשלנד איבר אלס". כך שאי אפשר לטעון שבהכרח שימת טובת הארגון מעבר לכל דבר אחר משמעה ביטול הפרט. ומכך עולה ההשוואה בין סדרת גמר האן. בי. איי. למשחק בין גרמניה לפורטוגל ולשאלה אם אפשר בכלל להשוות בין כריבטיאנו רונאלדו ללה-ברון ג'יימס. ולדעתי זה שהפורטוגלי הצליח עם אסופת העגלות המקרי הראש להגיע למונדיאל הנוכחי שקולה לכך שלברון הגיע עם פ—-ינג קליבלנד לגמר. אז נכון שג'ורדן הוא לא, אבל תחשבו לרגע אילו שחקנים מובילים באנ בי איי הגיעו לארבעה גמרים רצופים (וניצחו לפחות 2 מהם), עד כמה שאני זוכר היו שניים כאלו, מג'יק בלייקרס פעמיים, ולארי בירד. (ומי שרוצה לפתוח את ההשוואה ולהגיד שג'באר וורת'י ומג'יק או שלושת הגדולים של בוסטון באותו עשור פחות טובים או פחות נחשבו משלושת הגדולים של מיאמי, נו מילא), אז מזה להגיד שזה שסן אנטוניו ניצחו 4-1 בסדרה, (וקרדיט למי שמגיע, שימי ריגר אמר ברבע השני של המשחק השני שהסדרה תגמר 4-1 לס.א.) אומר שארגון ולגאסי יותר טובים מקבוצה שמבוססת על יחידים, או שסן אנטוניו הצליחו יותר מהקבוצות של לברון ג'יימס (בהתחשב בחומר השחקנים), קר מראנ שלמר בורוביץ' הנכבד יש עקרונות ואמונות מוצקות שנקבעים לפי תוצאות המשחק הנתון האחרון.