נבחרת הקהילה החרדית

הפציעה של בניון היא אסון לאומי, תשאלו את רפאלוב, דקל קינן כבר מחפש את התיקו, פרננדז מתכנן מערך הגנתי. העיקר שתיקו ימשוך עוד קצת את הקדנציה של המאמן ויבטיח עוד כמה שקלים ללוזון

והנה הפאניקה כבר כאן. דקל קינן, שחקן ששיחק במחזור האחרון בפרמיירליג האנגלית, ולא בייש, כבר מדבר, עוד לפני שנודע על עומק הפציעה של בניון, על "העיקר לא להפסיד".  גם רפאלוב, שותפו עד לא מזמן למכבי חיפה, מוכיח חוזק מנטאלי דומה. "קשה לעכל את הפציעה של בניון", הוא מודיע (וכעת אני נזכר שבדיוק שני החלושים האלה היו גיבורים לתקוף עיתונאי של "הארץ" במטוס הנבחרת, תקיפה שעברה בדומיה מדהימה),

גיבור גדול. ליאור רפאלוב 

מה רע בתיקו נגד קרואטיה. את הניצחון העלוב על מלטה הציגו כאן כ"משחק ראשון, אבל העיקר הניצחון", התיקו בגרוזיה התקבל בהבנה כי זהו "משחק חוץ על מגרש גרוע", אז בטח שתיקו מול קרואטיה הוא תוצאה מכובדת. בדרך לשום מקום.

והחרדה פושה בכל. הכתב של "חדשות הספורט" בנחרת דיבר אתמול על "הבשורה הכל כך מרה הזאת", כאילו כרגע דפקו אנשי צה"ל על דלת ביתה של איזו אם, כשסיפר על הפציעה של בניון. כאילו יוסיניו שלנו, מלבד פציעה ספורטיבית, אינו אדם בריא להפליא. כאילו מעתה חייו אינם חיים. כאילו בלעדיו אין כדורגל בישראל.

המאמן הלאומי, לואיס פרננדז, נדבק במחלה, או שמא הוא אחד מיצרניה. נראה שהחישוב שלו פשוט: הפסד מול קרואטיה, ואם הוא לא מפתיע ומנצח ביוון יש מצב שהוא הולך הביתה. תיקו פה ותיקו שם, והוא יכול לגרור את הקדנציה שלו על פני חודשים ארוכים, ומי יידע, אולי גם יתמזל מזלו בהמשך.

פרננדז, כך רומזים לנו, עומד לפתוח עם חמישה שחקני הגנה (שלושה בלמים) ועוד שלושה קשרים, שלכל היותר אחד מהם הוא התקפי. כשאתה משחק עם שלושה בלמים אתה יכול להיות התקפי אם שני המגנים שלך מצטרפים בקביעות להתקפה, אבל קשה לומר שדני בונדר מימין הוא הדוגמא המובהקת למגן התקפי, ובנוגע לדדי בן דיין משמאל נותר רק להתפלל שהוא חוזר להיות מה שהיה. כך או כך, התקפי זה לא.

תיקו מכובד הם מחפשים פה, הפחדנים. עוד אחד ברשימה אינסופית שהובילה את ישראל לשום מקום. גם להתאחדות יש אינטרס בזה. כל עוד ישראל בתמונה, צפויות לכאורה הכנסות סבירות ממשחקי הבית הבאים. שוב נוכל להשתעשע ב"אם יוון תצא תיקו בגרוזיה וקרואטיה לא תנצח בלטביה, ובהנחה שהפרש השערים הוא…" בלה בלה בלה.

אנחנו רחוקים מלהיות מעצמת כדורגל, אבל גם קרואטיה, בוודאי בלי דה סילבה של פעם, היא לא גרמניה ולא ספרד. יש לישראל שוער מבכירי הליגה הספרדית, צמד בלמים מהליגה האנגלית, שחקני התקפה ראויים כמו שכטר וברדה, אלמוג כהן מהליגה הגרמנית, ועוד כמה שחקנים שיכולים תחת אווירה כללית סוחפת להציג יכולת נאה. אבל הפאניקה, מה יהיה עם הפאניקה.

בהיעדרו של בניון, שגם ככה לא ימשיך איתנו לעד, יש לפרננדז אפשרות להתחיל הריץ את נבחרת הדור הבא. יש פה מספיק כשרונות כדי לעשות את זה, אם לא הפעם אז בעתיד הלא רחוק. גם אם המחיר יהיה הפסד, הקהל יקבל אותו בהבנה במידה שנראה נבחרת התקפית, אופטימית, בשורה חדשה באוויר. אם שוב נמצא קבוצה פחדנית ומבוהלת, גם אם תוציא את התיקו, חסר החשיבות ממילא, אפשר יהיה לחזור ולכבוש את הראש בחול.

הסימנים המוקדמים לא טובים. את הראשון שבהם אפשר היה למצוא כבר בשיר העידוד, הדתי למחצה, שמלווה את הקמפיין הנוכחי: "מי שמאמין לא מפחד". גם אם נניח שהמשפט הזה נכון, הוא כבר מכיל בתוכו את הנחת היסוד של הפחד. את השאלה איך להימנע ממנו. מי שלא חי באותו פחד מהפסד, לא צריך את ה"מאמין" הזה. הוא פשוט בא כדי לנצח, כי זה מה שצריך.  

 

מה פרויד היה אומר על זה?
פלייאוף! פלייאוף!! פלייאוף!!!

33 Comments

בוב השקט 6 באוקטובר 2010

מתיאוס? התכוונת בטח לפרננדס… למרות שאני חייב להודות שאני בהחלט מסין את מקור הטעות.

בליקי 6 באוקטובר 2010

לא יודע, מעדיף כבר מתיאוס.

יוסי 7 באוקטובר 2010

חח, אכן פליטת קולמוס משעשעת למדי, ולא רק זה, אלא שהממשק של דה באזר נתקע אצלי, כך שהטעות לא תתוקן :) יפה אמרתם בוב ובליקי!

בקרמן 7 באוקטובר 2010

במסגרת יום התקלות הבינלאומי נתקע לי השם יוסי. זה כמובן אני, בקרמן :)

איתן בקרמן 7 באוקטובר 2010

סוף סוף הסתדר הממשק וגם תוקנה הטעות. תודה.

מיכאל 6 באוקטובר 2010

מה הייתה התקרית בין רפאלוב וקינן לבין עיתונאי הארץ?

Z 6 באוקטובר 2010

גם עם בניון אנחנו נבחרת של פחדנים. זכורה לי במיוחד מסיבת עיתונאים לפני משחק מכריע בקמפיין הקודם. יושב לו קפיטן יוסי (למה לעזאזל מינו אותו לקפטן? ממתי ממנים קפטן רק על סמך הקבוצה שבה הוא משחק?) עם פרצוף עצוב משהו ואומר גם משהו בסגנון "תיקו יהיה מצויין, העיקר לא להפסיד". ההמשך ידוע: משחק אנמי ותחושה קשה של פיספוס.

אילי מנינג 6 באוקטובר 2010

קצת קשה לי להבין את הדיסוננס. מצד אחד אני כל הזמן קורא שאין כדורגל בישראל. מצד שני אני כל הזמן קורא על מאמנים פחדנים. צריך להחליט – אם אין כדורגלנים או כדורגל בישראל, תניחו למאמן להוציא את התוצאות בכל דרך שיבחר. אם יש כדורגל בישראל, אז תתחילו בזה שיש לנו כדורגלנים מוכשרים במיוחד (לא שראיתי את זה).
אני חושב שהעליהום על פרננדס נובע מזה שהוא מאמן זר בלי קשרים עם עיתונאים ישראלים. אני לא מתכוון בהכרח לטור הזה (לזכות עתונאי הארץ הם אנטי כולם) אך האווירה היא שכולם מחכים לכישלון, לא בשונה מקדנציות של מאמנים זרים קודמים.

יוסי 7 באוקטובר 2010

אילי זה די פשוט: יש כאן מספיק כדורגלנים טובים, רבים מהם אגב לא משחקים בישראל, כדי להציב נבחרת ראויה. אין כאן מספיק כדורגלנים טובים, ובעיקר חסרים עוד כמה נתונים (ניהול, התאחדות וכו') כדי שתהיה כאן ליגה סבירה של 16 קבוצות.
אין לי שום ענין בעליהום על מתיאוס (סתם, סתם, פרננדז), אבל היתה לי ציפיה שהוא יביא לכאן רוח אחרת, אמיצה מזו של גרנט ובעיקר קשטן, ובינתיים זה לא ממש קורה.

סאביסאביץ' 6 באוקטובר 2010

הבעיה הכי גדולה של הכדורגלן בישראל זאת המנטליות. המנטליות זאת לא רק הפאניקה הבאמת מיותרת בעקבות פציעתו של בניון, היא מושרשת בכל דבר אצל השחקן הישראלי, זה מתחיל מהחפיפניקיות באימונים, נמשך בישיבה על לאפה וקולה ומסתיים במשחק גרוע כשנגמר לך הכוח לרוץ בנבחרת. הכדורגל כאן פשוט בושה!!!

באשר לחדשות הספורט – פעם ערוץ הספורט היה ערוץ תוסס, צעיר ובועט, כרגע הסיקור שלהם לליגת העל ולנבחרת פשוט מגוחך. הכתבים שמלווים את הקבוצות "הגדולות" בליגה פשוט חבורה של חנפנים חסרי כל אובייקטיביות, במיוחד הכתב המלווה של הפועל ת"א שאהדתו לקבוצה נראית בכל מילה שהוא מוציא. לוזון התארח בערוץ ולא שאלו אותו שאלה מאתגרת אחת, כאלו סיכמו ביניהם מה לשאול את מר לוזון הנכבד ומדובר בדמות הזויה שכמות השאלות שאפשר לשאול אותהלא תספיק לתוכנית של 3 שעות.

דוד 6 באוקטובר 2010

כמו שאמר שרף אצל ניב רסקין בגל"ץ- צריך להעביר את המשוכות לאחרים.

אלעד 6 באוקטובר 2010

נבחרת שרוצה לעלות ליורו צריכה לשאוף לנצח כל משחק בית, במיוחד בהינתן הבית הזה, בו לא שובצנו יחד עם אף נבחרת שנחשבת לאימפריית כדורגל.

הרכב שלושת הבלמים של פרננדז יביא אותנו לתיקו מאופס במקרה הטוב. כאוהד הייתי מוכן להבליג על תיקו במשחק חוץ נגד קרואטיה/יוון/גרוזיה, בתנאי שבבית תמיד היינו באים כדי לנצח. אם זה לא המצב, אם הקמפיינים השיווקיים מציגים א' ופרננדז עושה ב', אנחנו צריכים להצביע ברגליים, ולתת ללוזון החוצפן שקבע מחיר של 150 ש"ח למשחק נבחרת, בדיוק את מה שהוא לא רוצה – מגרשים ריקים.

דורון קרמר 6 באוקטובר 2010

בניון והנבחרת הזו כבר לא מעניינים. אני מנסה לחשוב איך ארגיש אם הם (כן, הם) יעפילו ולא מצליח להתרגש מזה. ואהבתי את ה-נחרת. אמרת הכל במילה אחת.

אסי ג'ירו 6 באוקטובר 2010

קינן לא היה מעורב בתקרית עם עיתונאי הארץ. זה היה אייל גולסה

בקרמן 7 באוקטובר 2010

לא. זה היה קינן.

קולגה 6 באוקטובר 2010

בקרמן, התשוקה שלך לענייני הנבחרת מרגשת אותי בכל פעם מחדש.
למי אכפת ממנה בימינו?
בכל אופן, אני מסכים איתך.
הדרך היחידה של הנבחרת הזאת לרגש היא עם הרכב התקפי. בלי פחד.

איתן 6 באוקטובר 2010

כדורגלנים בדרך כלל הם אנשים מסורתיים והתבוסתנות וכיסוי התחת מושרשים אצלנו במסורת.
ומעבר לענייני המסורת העצובים יש גם רציונל – ללכת לשחק נגד קרואטיה פתוח והתקפי דומה לחיל הפרשים הפולני שיצא להילחם בגרמנים ב 1939.

מאשקה 6 באוקטובר 2010

בניון נפצע אז מה ? שהוא לא היה פצוע הוא הביא אותנו בימי קשטן וגרנט העליזים לאיזה מקום טוב יותר? 40 שנה הכדורגל הישראלי לא עבר את שלב המוקדמות, עם בניון או בלעדיו.
התקשורת של הכדורגל עושה מהפציעה הזאת רעש, עד שנדמה לי כי מניחים כבר עכשיו את האליבי להפסד 3:0 שיהיה במוצאי שבת.
( אפילו "הפועל" מגדל ירושלים בכדורסל עלתה אמש לשלב הבתים ביורוק"פ בכדורסל….. ).
שבניון יהיה לי בריא, הוא לא אשם.

מסורתי 6 באוקטובר 2010

איתן- אתה מוכן להסביר את התגובה שלך?
במבט ראשון היא נראית כמו תגובה לא הכי חכמה בלשון המעטה, אבל אולי אחרי ההסבר אני אהיה יותר חכם

איתן 6 באוקטובר 2010

מסורתי, אני מניח שאתה מתייחס למשפט הראשון. לא יודע מה יש פה להסביר, נראה לי מאד ברור ובקרמן מסביר את זה טוב ממני בפוסט. מצטער אם פגעתי באיזושהי צורה באיזה מסורת אחרת אולי, לא התכוונתי.

צור שפי 6 באוקטובר 2010

יש ביטויים שהתקבלו באופן המייצר היפוך משמעות מכוונתם המקורית. "עצת אחיתופל" המקורית היתה טובה אבל המשמעות כיום הפוכה. אותו הדבר "מגע מידאס", המלך במיתולוגיה היוונית שכל דבר בו נגע הפך זהב אבל עבורו זו הפכה לקללה – כיום השימוש בביטוי בא לציין משהו חיובי. ככה או ככה – בכל הנוגע לנבחרת נראה שיש משהו הגורם לכך שכל מה ששייך אליה הוא כישלון אפריורי, מעין מגע זהב הפוך, מגע ממית, מקום ממנו לא יצמחו פרחים באביב, אם לעשות פרפרזה על עמיחי וסליחה על ההיסחפות. נמאס, פשוט נמאס.

לוינטל 6 באוקטובר 2010

חבל שאי אפשר לעשות את זה, אבל מה שהיה צריך לעשות זה לבקש מאופ"א לבטל אפשרות לתיקו במשחקים של ישראל

אסף 6 באוקטובר 2010

אני לא מבין מאיפה הזילזול בנבחרת קרואטיה. היא במקום 11 בדירוג פיפ"א ( אגב, יוון מקום 12 ), ואנחנו במקום 36.
אפשר לשאוף לניצחון, אבל התוצאה הסבירה היא הפסד.
במילים אחרות: אם אנחנו בטוחים שנוכל לנצח אותם, אז תדמיינו לעצמכם מה הקראטים חושבים.

סאביסאביץ' 6 באוקטובר 2010

הדירוג הזה שווה לתחת!! באמת נראה לך שאנחנו מקום 36 בעולם?! אבל בכדורגל הכל יכול לקרות.

אסף 6 באוקטובר 2010

הדירוג מתחיל כך: 1. ספרד 2. הולנד 3. גרמניה 4. ברזיל 5. ארגנטינה…
גם אם הדירוג לא מדוייק, הוא לא מנותק מהמציאות.

סאביסאביץ' 6 באוקטובר 2010

הדירוג הנוכחי רק בגלל המונדיאל. בדרך כלל ישראל מגיעה למקום ה- 20 ומשהו בעקבות כמה ניצחונות במשחקי ידידות שגורמים ללוזון להיות באקסטזה ולספר לכל העולם שישראל מקום גבוה בדירוג והליגה שלנו ה- 6 בטיבה באירופה. הדירוג לא קשור למציאות. 

אסף 7 באוקטובר 2010

הדירוג לא קשור למציאות? אז יש כאן חתיכת צירוף מקרים. ומה רצית, שהדירוג יתעלם מתוצאות המונדיאל? אגב, גם לפניו 4 המדורגות ראשונות היו ספרד ברזיל הולנד וגרמניה.

Z 6 באוקטובר 2010

אסף, כמו שאמרת, אפשר לשאוף לניצחון. זה עדיף על לשאוף לתיקו, כי אז יש סיכוי שתפספס מצב לניצחון. קרואטים מן הסתם בטוחים שינצחו אותנו, אבל יוציאו תיקו כי אנחנו נשאף לתיקו ונצליח לכפות עליהם את התיקו הנחשק, כי לפי מה שבאופן אישי ראיתי במשחקים האחרונים בין שתי הנבחרות, מעשית אנחנו לא נחותים.

אביעד 7 באוקטובר 2010

בקרמן, הייתץי שמח להסכים איתך ושמח לראות נבחרת התקפית אופטימית. אבל האמת היא אחרת . האמת היא שאם פרננדס פותח בהרכב התקפי ומפסיד, הוא יחטווף ביקורת עצומה על כך ש"לא כיבד מספיק" את הקרואטים העדיפים ולא ניסה לנצח תוך משנה זהירות.
אם ישראל לא מנצחת, פרננדס יחטוף, לא משנה איך הנבחרת תשחק. אתה מדבר עכשיו על הריגוש בלראות נבחרת התקפית אבל כששיחקנו פתוח יחסית מול קרואטיה ונגמר 4:3 אף לא התרגש מההתקפיות. קטלו את קשטן על התוצאה.
אז באווירה כזו, בטח שפרננדס ישחק על תיקו. ככה אולי הוא גם יגנוב ניצחון.

Comments closed