תזכורת: זאת לא ההתאחדות של ישראל

הדבר הזה, עם הליצן שעומד בראשו, הוא לא יותר מסניף מקומי של פיפ"א. אין להם בעיה לקבל מהמדינה זיכיון לכספי הימורים, יש להם בעיה להקשיב לנו. כך נתקענו לנצח עם הלוזוניה

הפוסט הזה היה אמור לעלות לפני כמה שעות, אבל לפי ספק האינטרנט שלי הסיבה לנתק היא בעיות של בזק באיזור בת ים. (אני גר בדרום יפו). איי ז'אסט וונדר: האם תקלה כזאת אפשרית באיזור רמת השרון למשך זמן כזה? ולענייננו:

א. אף מאמן ישראלי לא היה מועמד לגליוטינה אחרי ארבעה משחקים. אף אחד. לא קשטן, לא גרנט, לא שרף, לא אפילו לא גיא לוזון. שנאת זרים זו ההגדרה הסוציולוגית. שנאת ה"גויים".

בתגובה לאחד הפוסטים הקודמים הואשמתי בכך שאיני ציוני גאה במיוחד. האשימו אותי, ובעלי דעות ביקורתיות שכמותי, שאנחנו "גלותיים". זה הזכיר לי שוב את הקמפיין האובססיבי לפני קרואטיה, "מי שמפחד לא מאמין". מהו העיסוק המתמיד בפחד אם לא עיסוק מתמיד בפחד. מהו עיסוק מתמיד ב"גלותיות", אם לא גלותיות בפני עצמה.

ישראלי שבטוח בעצמו מספיק, בזהות שלו, שלא מתבלבל בין ישראליות ליהדות, שלא עסוק כל היום בניסיון להוכיח שהוא לא גלותי – יש לו, כנראה, גם פחות אלרגיה ל"זרים".

זרים. עובדים זרים חוקיים, זרים לא חוקיים, מהגרים מורשים ולא מורשים, כאלו שהגיעו כבוגרים וכאלו שגדלו כאן כילדים. אובססיה יהודית מול ה"זרים". הם לא מכירים את המנטאליות (זה נאמר לגנותם..). הם תופסים למאמנים הישראלים את מקום העבודה, נמסר פעם רשמית מטעם איגוד המאמנים, בראשות הישראלי היפה ניר לוין. גם באוקראינה ובפולין, מארחות היורו שלא נהיה בו, נהגו לומר אותו דבר על יהודים.

ב. צריך רק לשמוע את חבורת הזבל, שמכרכרת ומקרקרת סביב אבי לוזון, כדי לדעת איפה אנחנו עומדים. אחד החביבים עליהם זה "איזה הגרלות הבאת לנו". הבאת. הפך לוזון את העולם והביא את ההגרלות. 

זה הרבה יותר מחנופה זולה. חלקם באמת מאמינים בזה. אם לוזון הוא מזליסט, נניח, זו תכונה שצריך לקחת בחשבון. אז היו"ר הוא ליצן, אתמול הוא ביזה בציבור את דקל קינן, למעשה בכל מה שהוא עושה הוא נכשל, אבל מה – הוא מזליסט. מביא הגרלות.

הצעת היום: לזרוק את היו"ר המגוחך הזה לכל הרוחות, ולשכור את שירותיו כמביא הגרלות. אין בעיה שיספק את שירותיו גם לקבוצות במפעלים האירופאים, לנבחרות אחרים, לג'ודאים באולימפיאדה, שילך לעבוד מביא-הגרלות. רק שיתפנה כבר מכאן.

 

ג. זה עמוק, זה יסודי, כולם יודעים שניהול הכדורגל כאן חובבני – אבל מעדיפים להתעסק בשאלה מי יותר טוב באגף ימין ולמה לא שרקו לזכותנו פנדל. גם היו"ר הליצן העמיק בזה אתמול (דווקא חשבנו שהוא כל כך מקושר באופ"א, שהשופטים יידעו שאת ישראל לא דופקים).

ברור שלכדורגל הישראלי נדרשת מהפכת עומק, עבודת תשתית שתחילתה בחילופי ההנהגה והמשכה בשינויים מבניים, בבניית מערך מקצועי לכל הגילאים, במינהלת ליגה ועוד מאה דברים מסוג זה. הבעיה היא שאנחנו במילכוד:

"ההתאחדות לכדורגל בישראל", זה שמה, ולא "ההתאחדות לכדורגל של ישראל". ולא במקרה. למרות שהיא נהנית כאן מאינספור הטבות, מזכות כמעט בלעדית ליהנות מכספי הימורים (ווינר) ועד להשקעות מקומיות בבניית איצטדיונים – היא לא שייכת לישראל.

ההתאחדות של לוזון סניף של ההתאחדות לכדורגל של אירופה (אופ"א), שמאוגדת בהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א). סוג של "קוקה קולה ישראל". והתאגיד העולמי פיפ"א יגן עליה מפני כל התערבות ציבורית.

אם אתם מחפשים את פשר היהירות המובנית של לוזון בתפקיד, כמו גם של קודמיו, זה הפשר שלה. כמו שאמר פעם גברי לוי לוועדה של כנסת ישראל "המדינה קיימת מ-1948, ההתאחדות קמה עשרים שנה לפניה". רוצה לומר: התאגיד העל-מדינתי שאנחנו שייכים אליו גדול גם מכם.

הסנקציות של אופ"א ופיפ"א מול מי שקם כנגד ההתאחדות המקומית, גם אם בצדק, אינסופיות. פולין נאלצה לשנות החלטת בית משפט בנוגע ליו"ר התאחדות מושחת, תחת האיום שלא תארח את היורו. מי בממשלת ישראל, נניח, ייצא לקרב חזיתי מול התאגיד הענק הזה, מהחזקים והעשירים בתבל.

לכן גם נכשלה התוכנית למינהלת הליגה. למועדונים הגדולים אין אפשרות להקים ליגה עצמאית, משום שלא רק יסולקו מהתחרויות באירופה, מי יודע לכמה שנים, אלא שגם השחקנים שלהן יימחקו. שיחקת שם, לעולם לא תשחק בחו"ל בקבוצה של אופ"א. אפילו ניסיון ההתאגדות של מועדוני העל של היבשת, G-14, ריאל, מנצ'סטר, מי שלא תרצו – הניב מינימום פירות.

מה נשאר לנו? לא הרבה. קודם כל להפנים את העובדה שהנבחרת והליגות הן לא של ישראל, אלא הן פיפ"א-ישראל, ואחר כך לקוות שראשי המועדונים הגדולים ימרדו יום אחד בלוזוניה ויציבו מועמד מוסכם, תותח על, לראשות ההתאחדות. לא שזה יעזור, כי גם יעקב שחר, חיים רמון ואבי נימני ביחד לא יוכלו מול שטרן חלובה מצפרירים חולון. אז נגד מי ברצלונה ביום ראשון?   

  

למישהו יש כבלים לרכב?
פלייאוף בייסבול - סיכום השלב הראשון

15 Comments

ויכסלפיש 14 באוקטובר 2010

אז למה הצליחו להקים בכדורסל מנהלת ליגה? וגם בכמה ליגו מובילות באירופה, בלי סילוק ממפעלים בינלאומיים. איזו סיבה היתה להתאחדות/איגוד להיכנע לדורשי המנהלת?

הופ 14 באוקטובר 2010

זה אחד הדברים המתסכלים ביותר בעיניי. העובדה שהכדורגל הוא "שלנו", אבל אין לנו שום השפעה על מנהליו בארץ.
אבל אפשר לשנות את זה. אני זורק את הכפפה חזרה אליך, כעיתונאי. התקשורת יכולה לשנות את המצב, על ידי קמפיין מאורגן נגד לוזון – מחזירים את הכדורגל לציבור.
1. זה צריך להיות שיתוף פעולה בין כל העיתונים והאתרים החשובים (אם אתר אחד – PUN INTENDED – לא ירצה להשתתף, לא נורא).
2. הקמפיין לא רק צריך להגיד "מה לא", אלא גם "מה כן" – מי במקום לוזון, אם הוא הבעיה, או מה המבנה החלופי הנדרש, אם המבנה הוא הבעיה. אם הבעיה היא הנורמות, יש להגדיר קוד אתי שעליו יחתום כל עסקן (סעיף א' – לא אקדם בני משפחה בתקופת כהונתי. סעיף ב' – האחראי על אכיפת סעיף א' הוא ניסים בן דוד שלי).
3. קמפיין כזה דורש זמן רב, סבלנות ונכונות לשיתוף פעולה למען המטרה, גם אם לוזון מנסה לפתות חלק מאמצעי התקשורת בסוכריות וסקופים בלעדיים.
4. הקמפיין צריך להיות מקיף ולהשתמש בכל אמצעי המדיה, כולל פייסבוק ובלוגים (כבלוגר אני מוכן להיות שותף כמובן).
5. הקמפיין צריך לכלול פניה לפיפ"א על ידי כלי התקשורת בדרישה להחליף את לוזון/ לאפשר יותר כוח לאוהדי הכדורגל.
6. אוהדי הכדורגל צריכים לעמוד מאחורי הקמפיין. אם יתגלה שאין היענות והעם אוהב את עסקניו, אין טעם ואין צורך.
עכשיו, האם תקשורת הספורט מסוגלת לעשות דבר כזה, איתן? האם היא מסוגלת להתאחד למען מטרה חשובה כזו? בואו נראה אתכם.
(אגב, אני חושב שקמפיין כזה יכול לתת קצת אוויר לנשימה לעיתונות הספורט המפרפרת. אבל זה בונוס, לא העיקר. יכול להיות נחמד אם קמפיין כזה יהיה האקט הזכור האחרון של עיתונות הספורט).

בני תבורי 14 באוקטובר 2010

הופ,
חושב כמוך, אבל על השאלה מי במקום לוזון, אני ממהר להשיב: גיורא שפיגל, הוא ולא אחר. כאן אנחנו בבעיה עם שחר נדמה לי.

שלו 14 באוקטובר 2010

בני – זאת אחת הבעיות שיש לנו, אנחנו יודעים מה הפתרון אבל בגלל הגביר אנחנו מחפשים משהו אחר. גיורא צריך לעמוד בראש מערכת שתבנה את הנבחרות מהבסיס. הוא איש מקצוע, איש עבודה וזר לתרבותנו. אני לא מבין איך בזבזנו כל כך הרבה שנים בלעדיו. ולא אני לא שוכח שהוא זה שבתקופתו מכבי הפסידה 10-0. ועדיין הוא איש מקצוע מעולה.

הופ 14 באוקטובר 2010

שחר לא צריך לקבוע כלום ואם יש לו עניינים אישיים עם שפיגל זו בעיה שלו. ואם שחר קובע מי יהיה יו"ר ההתאחדות, זו בעיה גדולה שגם נגדה צריך למחות באותו קמפיין.
סייג א': זה ששפיגל אמר ששחר מונע ממנו להיות בנבחרת לא אומר שזה נכון. לא שמעתי את הצד שלו לסיפור. ונדמה לי שאם שטרן חלובה רוצה גם אלוהים מתכופף, אז בטח שחר.
סייג ב': זה שאתה משיב "שפיגל" או ששלו "יודע מה הפתרון" זה לא אומר שזה באמת הפתרון. זה רעיון לא רע, אבל זה שיש לשפיגל שִיק מסויים לא אומר שהוא יהיה עסקן ומנהל טוב.
שלו – זה אותו שלו מרומא? באמת? מוזר, לא הצטיירת לי כדמגוג עד כה. אבל אולי זו "רומא" שבזכותה היה לך בעיניי איזה נופך אירופי מתון. אני רואה שהשתלבת בקלות בנוף המקומי.

shalev 14 באוקטובר 2010

הופ – דבר ראשון תודה על המחמאות, אני חושב ששפיגל הוא התחלה טובה, אפילו בשביל הויכוח. אני חושב שמשהו בסגנון של נילסן, שפיגל הוא הפתרון ולא משהו גס רוח כמו ברקוביץ' אם זאת דמגוגיה אני חי איתה בסדר. קצת נמאסו עלי השלמה שרפים למיניהם. נכון חזרתי מרומא, אני גם בשוק תרבותי קשה (שמעתי היום את המנון הנבחרת, אני לא מאמין עדיין שזה נכון מה ששמעתי). אני נחרדתי מעוצמת הביקורת על פרננדז, והצורה שבה היא מופנת עליו כאילו היינו לברזיל ופחות מרבע גמר זה כשלון. עצם זה שאתה לא פוסל את שפיגל (הרעיון לאו דווקא האיש), סימן שזה לא כל כך דמגוגי. אני אהבתי את הנבחרת בתקופת נילסן, אהבתי את האיש מבלי להכיר אותו, זה מה שאני רוצה לנבחרת שלי, גם אם לא נעלה. אם אני לא טועה ההבדל בין ההצלחה של שרף לכישלון של נילסן הוא החור בחומה של נימני בדקה התשעים.
בהתנהלות נילסן לטעמי לוקח בענק.

הופ 14 באוקטובר 2010

לא הבנת אותי נכון. זו לא הבחירה בשפיגל (הלא רעה בעיני כאמור) או ההעדפה של נילסן על שרף (לגמרי איתך פה) – זה המשפט "זאת אחת הבעיות שיש לנו, אנחנו יודעים מה הפתרון אבל בגלל הגביר אנחנו מחפשים משהו אחר". משפט שהוא בעיני יותר התנגחות בשחר מאשר איזו טענה מוצקה. מי זה "אנחנו" שיודעים? אתה ובני?
זה לא שכל המדינה החליטה ששפיגל הוא הפיתרון ורק יעקב שחר עומד ומונע בגופו את המינוי. ומי זה ש"מחפש משהו אחר"? אני לא רואה מישהו שמחפש משהו בכלל. לוזון די יציב שם, אתה יודע. בוא נגיד שנגיע לבאר ואז נתחיל לזרוק האשמות. אתה מאשים את שחר במניעת מינוי שמעולם לא תוכנן להתבצע.
וגם השימוש ב"הגביר" עצבן אותי מן הסתם (אני משוחד, אתה יודע). אפשר לבקר את שחר, ועם חלק מהדברים אסכים כנראה, אבל המשפט הזה נראה לי מתלהם בלי סיבה אמיתית.

שלו 14 באוקטובר 2010

אני התכוונתי במובן הרחב, אני מניח שהיום שפיגל לא מעניין את שחר, בפרספקטיבה היסטורית היה שם ריב שלדעתי נגמר כבר מזמן, מה שיש לי נגד שחר זה בעיקר קנאה, כי היסטורית הוא היה צריך ורצה את הקבוצה שלי, אבל לא נתנו לו, אז הוא יצר לעצמו קבוצה שהיום הרבה יותר חזקה ובעיקר בריאה ממכבי שלי. הבעיה שאני מניח גם אפשר להוכיח כי תמיד היו אנשי אינטרסים שידעו לעקם את הבחירה כך שיבחר משהו מטעם. הגביר היום הוא אדון לוזון. שפיגל כבר יותר מדי שנים מחוץ לעשיה ולכן אין לו סיכוי. אבל צריך משהו רציני שייקח את הנבחרות כפרויקט (כמו זלינגר בכדורעף), פרויקט ארוך טווח. לא כדי להעפיל לאיזה שהיא תחרות אלה כדי שישחקו כדורגל תחרותי.
הגביר ושפיגל שניהם מטפורות, לתפקידים ואנשים שמקבלים את ההחלטות, לזכותו של שחר יאמר שטובת קבוצתו תמיד עומדת לנגד עיניו, ובשנים האחרונות הוא עושה בחירות ענייניות לחלוטין אם הציבור אוהב אותן או לא, הוא למשל לא היה מפטר את נילסן (לדעתי גם כמה ממאמניו בעבר).
לגבי הבעיה והפתרון, אני מניח שכולם מבינים שחוסר במגנים ובלמים היא לא אשמת פרננדז, חוסר היכולת לשחק כדורגל קבוצתי הוא תוצאה של אימון לקוי של הכדורגלן הישראלי משחר נעוריו, אי תנועה לשטחים ריקים, הרצון לגעת כל הזמן בכדור הם כולם הבעיות. הפתרונות עבודה עם ילדים ונוער על יסודות המשחק, בניית פירמידה רחבה והוצאת האגודות מהכשרת שחקנים בגילאים מתחת לנוער. בניית מערכת יציבה עם תכנית עבודה לחמש, עשר ועשרים שנה. זה לא יקרה כי הגביר (לוזון בימים אלו) רוצה משרה לאחיין שלו, באיטלקית "נאפוטיזם" (ניפוטה – אחיין / נכד).

הופ 15 באוקטובר 2010

אוקיי, הבנתי. מסכים איתך לגבי הבעיה והפיתרון.
מעניין לדעת שנפוטיזם זה מאיטלקית. אני ידעתי רק שנפו מהקטקטים נקרא כך בגלל הנפוטיזם (הוא היה הבן של ראש העיר).

ד"ר א 14 באוקטובר 2010

איתן –
אבחנות יפות מאד על יהדות, ישׂראליות, פחד, שׂנאה וכיוצא באלה.

אד הורטון 14 באוקטובר 2010

מצחיק קצת, כי העדר הדוחה שמוביל את שנאת הזרים (פחות או יותר אותן דמויות עסקו גם בטינופו של נילסן) הוא מהמילייה שלך. כן כן. כל אותם שמאלנים טובים, אוהבי אדם, הומניסטים ונאורים ומה לא. אלה שיקללו את ש"ס אבל לא ירצו לגור בדרום תל אביב. שמקפידים ללכת לכל הפגנה בעד השלום ולהגיד שהם "לא ציונים" אבל לא באמת רוצים חמישים אחוז ערבים בבניין. דווקא אוהדי בית"ר ה"גזענים" הסתדרו עם פרננדז מצוין ונילסן למיטב זכרוני קיבל כבוד גדול מהקהל עד יומו האחרון פה. נוח להשליך את תיעוב הזר של רבים מאנשי התקשורת על הקהל אבל במקרה הזה לכל הפחות הקהל הוא אפילו לא תמונת ראי לתקשורת אלא נגרר אחריה, וגם זה לא בטוח.

ניר 14 באוקטובר 2010

תגיד, בקרמן, גרת פעם מחוץ לישראל? עוד לא פגשתי מישהו שגר איזה זמן בכל מדינה אחרת, מספיק זמן כדי להכיר אותה – לדעת את השפה, לדבר עם האנשים, להבין מה קורה סביבו (אני לא מדבר על איזה בועה אקדמית בברקלי או מושבות ישראלים מנותקות מהסביבה באוסטרליה) – ואחרי זה חושב שדוקא שנאת הזר נמנית על בעיותיה הרבות של ישראל.

מעבר לדמגוגיה הזו – 1. כן, כל מאמן אחר היה באותו מצב. 2. מי ש"שונא" את פרננדז זה לא הישראלים או "היהודים" (אכן, שנאת הזר כמאפיין יהודי – לא פעם ראשונה שאני קורא מעתונאי ישראלי טקסטים שבארה"ב מוגבלים לפירסומים כמו "סטורמפרונט". איזה מזל שיש "הארץ".) אלא חבריך במדיה. אני לא רואה את הישראלי ברחוב יוצא להפגין נגד פרננדז. אני רואה חבורה של קלדנים שצריכים למלא טורים ועושים מהומה מכלום. %90 מהאנשים שאני מדבר אתם יודעים שישראל פחות טובה מיוון או קרואטיה.

LSN 15 באוקטובר 2010

איתן,

אין לי מושג לגבי המקרים שציינת באשר לאיום בסנקציות ע"י פיפ"א במקרה של פולין ושל ניגריה, אבל יש מידה רבה של אי דיוק באשר לאבחנותיך באשר לאוטונומיה המשפטית של ההתאחדות לכדורגל, שהיא רחוקה מלהיות מוחלטת. ואת זה אני אומר לא בתור תובנה אקדמית, אלא כמי שיצא לו לבחון אותה בפועל (פעם אחת בביה"ד המחוזי ועוד פעמיים בבית הדין של ההתאחדות) וזאת מבלי שלהתארגנות שלה הייתי שותף היה איזשהו מעמד מוכר ע"י ההתאחדות לכדורגל מלבד היותנו אוהדי כדורגל ועל כן בעלי עניין בפעילותה התקינה של ההתאחדות לכדורגל ובקבוצות המסונפות לה.

חשוב לזכור שההתאחדות לכדורגל היא עדיין עמותה רשומה שכפופה לדיני התאגידים של מדינת ישראל, שחלות עליה נורמות מוגברות מן הדין הציבורי בתור תאגיד משפטי שהוכר כגוף דו-מהותי ונהנה מהקצבות ציבוריות.

Comments closed