פרות קדושות בצהוב ירוק – דרור פרידמן

פרות קדושות? הן מעכבות את העדר. דרור פרידמן מסביר למה.

srur

 

באופן סימבולי הפעם האחרונה שגם הסלטיקס וגם הלייקרס עפו בסיבוב הראשון הייתה בדיוק לפני 20 שנה בעונת 92-93. סדרות הסיבוב השני בפלייאוף הנוכחי מספקות בנתיים דרמות משובחות ומחדדות עוד יותר את הנקודה – האימפריות  הנוכחיות של המועדונים המעוטרים ביותר באן.בי.איי הגיעו לסוף דרכן. קיבלנו מהן שני גמרים מרגשים בהשתתפות גאסול-קובי מול גארנט-פירס-אלן, אבל אם אנחנו רוצים לראות שוב את הקלאסיקו של האן.בי.איי בקרוב הקודקודים במשרדים בבוסטון ולוס אנג’ס צריכים לקבל החלטות קשות.

 *

לפניי שנדבר על מה שיקרה, מעניין לסקור שוב את הסימטרייה המדהימה של העונות שעברו הקבוצות. זה התחיל כזכור בציפיות ענק מפרוייקט הגלקטיקוס של הלייקרס והחיזוקים המשובחים (לפחות על הנייר) שביצעו הסלטיקס בקבוצה שגררה את מיאמי ל 7 משחקים. זה המשיך ביכולת מגומגמת מאוד לאורך כל העונה וספקות לגביי הכניסה לפלייאוף. למרות זאת האוהדים של שני המועדונים המשיכו להאמין שכשהכסף יהיה על השולחן נראה את הפוטנציאל האמיתי של קונטנדיות לגטימיות. תקוות שהתנפצו כשרונדו ובראיינט גמרו את העונה. בלי הכוכבים הגדולים שלהן גם הסלטיקס וגם הלייקרס סיימו במקום השביעי בקונפרנס שלהן, ונפלו לפיגור 0-3 בסיבוב הראשון. מי שאוהב תאוריות קונספירציה יכול לרקוח סיפור שלם מהנתונים המקבילים האלו.

 הסלטיקס אמנם גייסו את רוח הלחימה המפורסמת כדיי לסיים את העניינים בהפסד 2-4 מכובד. אבל זה לא שינה את מה שכבר התרגלנו לצפות מראש. הלב הירוק הענק של פירס וגארנט הוא כבר כמה שנים לא ממש תחליף לרגליים צעירות. וכמו איזה סוס קרבות עקשן הם יכולים לחצות את המדבר, רק כדיי לקרוס מספר מטרים מהבאר. גם בלי הפציעות של רונדו ובראיינט כבר לא מדובר כאן על מועמדות אמיתיות לאליפות. ולכן אם נשאר עם אלגורית חיות המשק הגיע הזמן לטפל בפרות הקדושות ולחתוך או להעביר בטרייד את פירס ובראיינט.

*

בתור אוהד ספורט קשה לי בכלל לכתוב את הדברים האלו. צריך להיות איזה רובוט ניהול קבוצות ארור חסר רגשות כדיי לקחת החלטה כזאת. ועדיין לכו תתווכחו עם ההגיון של המכונה. השחקן שמשתכר הכי הרבה בקבוצה שלך כבר לא סוחב בעלייה במקרה פירס או אמור לנסות לחזור מפציעה קשה בשלהיי הקריירה שלו אצל קובי, כשגם לפניה כבר לא הצליח להוביל את הקבוצה להשגים. עם כניסת חוקי המיסוי הנוקשים של ההסכם הקיבוצי החדש ההגיון אומר שהסכומים שפירס ובריאנט מרוויחים פשוט לא משתלמים עסקית ותוקעים את הבניה מחדש הנדרשת. הרובוט בראש של דני איינג’ אכן כבר ריחרח בעבר טריידים על פירס והזכיר לנו שהאן.בי.איי הוא קודם כל עסק.

 עדיין קשה לי להאמין שזה יקרה. נדיר למצוא כיום שחקנים שמעולם לא עברו בטרייד במהלך הקריירה.  הסלטיקס והלייקרס הם מועדונים הניזונים מהמסורת האדירה שלהם. מעבר לסיכוי קלוש לאליפות עם הימור על טרייד, הרבה יותר יתרום למסורת הזאת לאפשר לשני ההול-אופ-פיימרים האלו לסיים את הקריירה שלהם במועדון היחיד בו שיחקו איי פעם. בין כה שניהם נכנסים לשנה האחרונה בחוזה.

 *

מה שמפנה את הזרקור לגארנט והווארד. שוב בסימטריה מעניינת, הסנטרים של הקבוצות שלהם ובעליי המשכורת השנייה בגודלה. אני מעריץ גדול של הקשיחות חסרת הפשרות של גארנט. את הפלייאוף הנוכחי הוא סיים עם 12 נקודות ו13 קרשים. מרשים, אבל את ההתעוררות שלו הוא עשה רק כשהסלטיקס כבר היו בפיגור 0-3 בסידרה ובמהלך העונה היה מאוד אנמי. גארנט הפך את עצמו לסמל ירוק ב 6 השנים האחרונות, אבל בקיץ האחרון הוא פילטרט עם קבוצות אחרות לפני שחתם מחדש בסלטיקס והוא בכל אופן לא מותג ארוך ימים כמו פירס. הייתי רוצה לראות את שניהם מקבלים עונת פרישה ראויה, אבל לגארנט חוזה לעוד שנתיים וזה קצת ארוך מידיי לקבוצה משוק קטן יחסי. לסלטיקס גם אין כמעט שום נכסים ראויים אחרים לטריידים.

 הווארד מצידו היה אמור להמשיך את מסורת הסנטרים הגדולים של הלייקרס והשנה הוא רק הצליח להמשיך את מסורת הלייצנות של שאקיל. הוא פשוט לא נראה כמתאים ללחצים של שוק גדול ובפלייאוף היה הרבה פחות טוב מגאסול המושמץ. הלייקרס צריכים לחשוב טוב אם הם רוצים להתקע איתו למשך 4-5 שנים של חוזה מקסימום או לחפש אופצייה בתוחה יותר. אל ג’פרסון מיוטה יהיה הסנטר הבחיר שיהיה פנוי בקייץ. חסרה לו הילת כובב אבל הוא זול יותר, טוב יותר בהתקפה, ובעל מוסר עבודה גבוה יותר מסופרמן.

 בכל אופרת הסבון שעברה על הלייקרס השנה, קצת נשכח לו קצת סטיב נאש שעוד פעם חטף בראש מסאן-אנטוניו. נאש עבר צלילה חדה ביכולת אבל עדיין יכול להיות יופי של שחקן ספסל בסיטואציה הנכונה, סטייל ג"ייסון קיד בניו-יורק. טרייד עליו בהחלט מתבקש ורצוי בשבילו לקונטנדרית כדי שאולי יריח גמר לפני שהוא מסיים את הקריירה הנהדרת שלו.זה אומר שהלייקרס יצטרכו רכז חדש ודווקא קובי שגילה את חדוות המסירה העונה עם מספר משחקים של 14 אסיסטים יכול, לפחות בצד ההתקפי, להיות אופציה מעניינת לכך. שוב הכל תלוי באיך הוא יחזור מהפציעה. ללייקרס לא יהיה את הלוקסוס לחכות להחלמה מלאה שלו בשיקולי הקיץ שלהם. הם יצתרכו לתמרן בסיאואציה המורכבת של גם להתכונן לבניה מחדש וגם לתת לקובי הזדמנות לנצח.

 *

סה"כ אם מוסיפים את החוזים המסתיימים של גאסול ושלום-עולמי ללייקרס יש דווקא הרבה גמישות לבצע מספר טריידים משמעותיים ולשנות (שוב) לחלוטין את פני הקבוצה. בין כה התרגלנו שהם שודדים את הליגה בטריידים שנראים חד-צדדיים(בדיעבד ממפיס דווקא קוצרת כיום את הפרות עם גאסול ג’וניור), כך שאין לפסול הגעת שום כוכב. קובי צייץ שהוא מאמין בסגל הלייקרס לגביי העתיד, אבל הוא אולי היחיד שישרוד מהחמישייה ובפעם הראשונה בקריירה באמת עשוי להפנים את הדרישה לתפקד בתור כינור שני עד שיחזור לכושר משחק. הצעד האולי מתבקש בנתיים הוא לוותר על הווארד, לחכות לראות מה קורה עם קובי, ואז לסחור בגאסול ובשלום-עולמי רק בטרייד דד-ליין בפברואר. מה שבטוח שבכל סיטואציה הספסל הצהוב זקוק לחיזוק משמעותי.

 אצל הסלטיקס דווקא יש כבר בסיס צעיר לעתיד.כמו אצל קובי, יכולת המסירה של רונדו לא צריכה להפגע מהפציעה. ג’ף גרין עשה סוף סוף את הפריצה שלו והיה בחלק האחרון של העונה השחקן הטוב ביותר של הירוקים. הרוקי סאלינגר הראה ניצוצות בסנטר לפני הפציעה שלו. תוסיפו לזה הגעה אפשרית של גו’ש סמית מאטלנטה, שהוזכר תדירות בטריידים עם הסלטיקס, ויש לכם קבוצה לא רעה במושגיי המזרח ועם עדיין גמישות כלכלית להביא כוכב נוסף אחריי הפרישה הסופית של פירס.

מושכים את הסופים
כשהיוצא מהכלל הוא יוצא מהכלל

One Comment

מעין 15 במאי 2013

בסה"כ, הייתי רוצה לראות את גארנט, ובטח שאת פירס, מסייממים קריירה בסלטיקס. כאוהד של הסלטיקס, קשה מאוד להפרד מהם.
בבלוג שלי(קישור בשם) יש טור פרידה מהסלטיקס של פירס וגארנט שכתבתי. אשמח אם תקראו.

Comments closed