בין עיקר לטפל – עדו גבעון

איך הם יודעים לתת כבוד שם בארגנטינה

racing_hijo_de_independiente

 

בשבוע שעבר, למי שלא מעורה בהתרחשויות, ירדה לראשונה בהיסטוריה אינדפנדיינטה מהליגה הבכירה בארגנטינה ל B ncaional. כמו ברוב האירועים המשמעותיים שקורים בליגה הזאת, הרבה מתשומת הלב ניתנה ל"פולקלור" שמסביב.

אמנם בכל מקום בעולם יש עולם שלם מסביב למשחק עצמו, אבל מהיכרותי עם העם הארגנטינאי, ואין כאן שום מקום לתחרות – כל מדינה ותרבות הכדורגל שלה,  קיבלתי את הרושם כאילו הם מקדשים במיוחד את ההקנטות (cargadas) והיריבויות בין הקהלים.

ובהתאם, השבוע האחרון – מעבר להיותו שבוע עצוב וקשה בהיסטוריה של הצד האדום של האווז'נדה– היה כמובן חגם של הכחולים מאותה השכונה, הלוא הם אוהדי ראסינג קלוב.

לאורך החודשים והשבועות האחרונים התמונה התבהרה והתחדדה, וכך לשני הצדדים היה הרבה זמן להשלים עם הירידה. מצד אחד האדומים כבר מצאו אשמים ופצחו בסדרת מופעי אלימות מזעזעת כלפי ההנהלה והשחקנים, כולל התבצרויות והפגנות מחוץ לבית הנשיא חביירקאנטרו (מצלצל מוכר?) ומספר מקרים בו התקבצו אחרי משחקים מחוץ לחדר ההלבשה ואיימו על האשמים במצב הבלתי נתפס.

אבל מצד שני, הצד בו אני מעדיף להתמקד, היה לאוהדי ראסינג מספיק זמן לחבר שירים (כולל הלהיט "כמה חזק אני הולך להשתכר כשהאדומים יירדו כבר!"), להכין קברים עם שם היריבה ה"מתה" לתהלוכות, אינסוף תמונות מקניטות לפייסבוק וכמובן תחפושות רוח הרפאים האהובות עליהם כל כך (נהוג לצחוק על קבוצות שיורדות לשנייה שהם הופכות ל"רוח רפאים מהליגה השנייה").

cargadas-Racing-Independiente

וכל זה לא נגמר כאן. התקשורת הארגנטינאית, הצהובה והצבעונית, לאורך כל התקופה מלבה את 2 התופעות ונותנת במה מוחלטת לכל אירוע – פרחחי וחסר טעם ככל שיהיה.אתר האינטרנט של העיתון "אולה" (עיתון הספורט הנפוץ בארגנטינה), נוהג אחרי כל משחק גדול או משמעותי, להכין כתבה שמביאה ממיטב התמונות המקניטות שעלו לפייסבוק.

וכך, השבוע לאחר משחקה האחרון של ראסינג, העמוד הראשי של העיתון "אולה" הציג עוד אוהד מחופש ונתן סיקור לחגיגות שעשו אוהדי ראסינג.

TAPA_OLEIMA

הניצחון של ראסינג במחזור הסיום על אוניון היה לפרוטוקול בלבד, והשאיר את הנעשה על כר הדשא רק כתפאורה לאוהדים שיום חגם הגיע. לפני כשלושה שבועות, במהלך הדרבי מול בוקה, פרץ לדשא אוהד הלבוש בתחפושת של רוח הרפאים, קיבל מס' שניות של תהילה וחזר ליציע לקול תרועות האוהדים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בכלל, נדמה כי החודשים האחרונים במשחקים של ראסינג היו לצורכי שמחה לאיד ותו לא. הסרטונים המצחיקים – אם אתה מהצד השמח של השכונה – הציפו את הרשת והעלו בכל שבוע את הסטנדרטים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אוהדי ראסינג אפילו הגדילו לעשות והכינו משחק מחשב, לקהל הצעיר יותר:http://www.kongregate.com/games/FranTRf/el-rojo-contra-los-fantasmas-del-ascenso

וזה לא שהעניינים האלו חדשים. סרטונים, תחפושות, תהלוכות וכו' היה אפשר למצוא גם בתקופת הירידה של ריבר פלייט לפני כשנתיים, וכמובן גם בשנים שקדמו לכך – פשוט בלי התיעוד שמציע לנו עידן הפייסבוק והיוטיוב.

דוגמא נהדרת לנושא ניתנה בשני משחקי הסופרקלאסיקו האחרונים, כאשר במחצית המשחק שנערך באוקטובר ובו אירחה ריבר פלייט את בוקה ג'וניורס, הפריחו המקומיים חזיר מתנפח לבוש בבגדי הצהוב-כחול וקראו "ריקלמה, ריקלמה". האירוע גרם לדחיית המחצית השנייה במספר דקות ויצר מהומה מסוימת במגרש.

hinchas-River-gastaron-Boca_OLEIMA

לקראת המשחק שנערך בבומבוניירה של בוקה לפני כחודש וחצי, הועלתה כתבה באתר "אולה" שמסקרת מספר מקרי עבר של פרובוקציות בדרבים תחת הכותרת "מה תהיה הנקמה?".  כתבה שנתנה במה והעלתה את הציפיות לקראת המופע של האוהדים, לא פחות מאשר למשחק עצמו. ואכן כך היה. בדקה ה-75 נאלץ השופט להשעות את המשחק בעקבות מופע פירוטכני שלא היה מבייש את חגיגות ה-4 ביולי בניו יורק. "תקשיבו לקהל, תראו את הצבעים", אמר השדרן. והמשיך אותו הפרשן "תגידו מה שתגידו, זהו הפולקלור האמיתי שבכדורגל שלנו". כאילו מתמוגגים מאירוע בריונות מביך במשחק מרכזי שמשודר לעשרות מיליונים ברחבי העולם. כמו לא נותנים יחס לכך שעצם ההתפרעות כללה זריקת נפצים לתוך הדשא, וכמובן שירים ושלטים בעלי תוכן אלים שאין צורך לפרט במילותיו.

התקשורת ביקשה נקמה וזה בדיוק מה שהיא הציגה.

*

נכון, אמנם ניתוחים מקצועיים אפשר למצוא במדורי הספורט. אבל למתבונן מהצד נדמה שזה פשוט לא עד כדי כך מעניין אותם. את אוהדי הכדורגל בארגנטינה הרבה יותר מעניין לקבל אלימות, יריבות, צבע ביציעים וברחובות. התהלוכות ברחובות מקבלות המון במה, וכל משחק גדול דורש סגירת צירי תנועה מרכזיים לטובת תהלוכה ברחוב.

התרבות הזאת הולכת מעולה עם המעורבות הפוליטית של הארגנטינאים. ברחובות בואנוס איירס קל למצוא הפגנות על כל נושא, מספר פעמים בשבוע. וכל הפגנה שכזאת, בדרך כלל מלווה בדגלים, תופים ושירים עם המקצבים של מגרשי הכדורגל.

 לפני מספר שבועות ידידה שלי חזרה מהפגנה נגד הגזירות על הגז, ורשמה בסטטוס שאמנם היא פסימית בנושא, אבל אחרי ההפגנה הראשונה בחיים שלה היא לפחות מבינה מה אנשים אוהבים בכדורגל. הקהילתיות, העוצמה של לשיר ביחד.

לפעמים נדמה, במיוחד כאשר עדים לנאמנות האינסופית של אוהדי כדורגל, שהמטרה היא לא רק לזכות בתארים. המשחק הוא שולי בהרבה מקרים, והמסביב הוא העיקר.

אלונה ממשיכה לשגות
ליסבון, הנה אנחנו באים!

12 Comments

אבי 25 ביוני 2013

נכון המשחק התקיים מאז ומתמיד על התערבויות יפה עדו.

עודד 25 ביוני 2013

זה בדיוק מה שנחוץ .
צבע
צבע

חן פלצ'י 25 ביוני 2013

עדו, עלה והצלח, כתבה מרתקת סוחפת ומעניינת.

udi 25 ביוני 2013

עדו כתבת יפה ומעניין.
כשאני הולך למשחקי כדורגל אני פשוט לא יכול לשבת ולראות את המשחק.אני חייב לשיר ולכן אני תמיד אשב עם האולטראס.
אחד הדברים היותר מהנים שיש בכדורגל זה חווית העידוד.
בשבילי משחק ללא עידוד מצד האולטראס הוא הרבה פחות מהנה ולכן גם ביורו האחרון היה לי קשה לנסוע לראות משחקים כי פשוט אין אווירה.

ורד משיח 25 ביוני 2013

למרות שאני לא מכירה את הכדורגל הארגנטינאי, הרגשתי כאילו אני יושבת ביציע.
כתבה יפה מאוד, כתובה בצורה מקצועית, מעניינת, וברורה גם למי שלא מבין בכדורגל.
כל כבוד!!!

איציק אלפסי 25 ביוני 2013

יופי של כתבה עדו. לדעתי אנחנו הולכים ומתקרבים ליום שבו מחנות אוהדים פשוט יקבעו יום ושעה, בלי צורך בכלל במשחק כדורגל שיספק להם תירוץ לכך, ויפגשו לריב או סתם להקניט האחד את השני.

בני תבורי 25 ביוני 2013

איציק,
זה קיים מזמן, עוד לפני הרשתות החברתיות והאינטרנט. כבר בתחילת שנות השישים הרוקר'ס והמוד'ס באנגליה ואחר כך במקומות אחרים באירופה, היו קובעים מקומות מפגש לקטטות המוניות.

ran 25 ביוני 2013

סוף סוף מישהו שמבין
אחלן כתבה וסרטונים מעולים

S&M 27 ביוני 2013

נהדר, תן עוד סרטונים. :-)

איל 27 ביוני 2013

סוף סוף מאמר מקצועי וקולח שמזכיר כתבות ממגזני הרכב האנגליים.
ממתינים לכתבה הבאה על ירידתה של הפועל תל-אביב לליגה לאומית.

טלי 28 ביוני 2013

גאה בך ולהיות הדודה שלך!!!!

אורן תלמודי 12 בפברואר 2014

עידו, רעננת בכישרונך, ריגשת וחידשת. ישבתי מרותק אל מול המרקע. המשך לרגש אותנו.
תודה

Comments closed