זקנים עם כבוד – דרור פרידמן

prhsn

 

ניסיון העבר מראה שלמוחות כדורסל משובחים יש בדרך כלל סיכוי טוב לעשות מעבר מוצלח מהפרקט לכס האימון. לארי בירד היה מאמן מצויין באינדיאנה הגדולה של רג’י מילר, אחת משתי הקבוצות היחידות איי פעם שלקחו את שיקגו של ג’ורדן למשחק שביעי מכריע. מרק ג’קסון של אותה אינדיאנה גורם לנו לדבר על גולדן סטייט במושגים של פוטנציאל לקונטנדרית. סקוט סקיילס, רכז מבריק מצויין נוסף המחזיק בשיא של הליגה  של 30 אסיסטים למשחק בודד, עשה קריירה יפה שכללה, שומו-שמיים, הובלה של פיניקס לניצחון על האלופה מסאן-אנטוניו. דווקא למוח הכדורסל המבריק מכולם של מג’יק ג’ונסון הייתה קריירת אימון שהייתה לא יותר מקוריוז.

 כך שלגאון כדורסל מוכח כמו ג’ייסון קיד יש סיכויים בהחלט טובים להצלחה גם כשהוא לובש חליפה ולא גופיית כדורסל. אפשר להניח שנראה ממנו דגש על הנעת כדור, הגנה, וקבוצתיות. זה יוכל לעשות את ברוקלין לממש אנטי-תזה של היריבים הסוליסטיים מעבר לנהר ההדסון אצלהם שיחק עד לפרישה הטרייה. אם דרון ווילאמס יהיה מוכן להקשיב למאמן החדש שלו יש אפילו סיכוי קליל שנוכל שוב לפתוח את הדיון על התחרות שלו מול כריס פול על מעמד אחד הרכזים המובילים בליגה.

 *

אבל מעבר לכך עקב הטרייד הטרי עם בוסטון המינוי של קיד נראה פתאום כמו בינגו רציני. קיד היה עד לפני חודשיים שחקן חבול ופצוע בן 40 שאפילו חוכמת המשחק שלו כבר לא פיצתה על איבוד רוב היכולות האתלטיות. במעבר חד הוא עכשיו מאמן צעיר וחסר ניסיון. כשהאוליגרך הרוסי של ברוקלין לוחץ על השגים, אתם יכולים לחשוב על מאמן אחר שדווקא יהיה יותר רגיש ומתחשב ממנו לצורכי חלוקת הדקות והאנרגיות של הסטארים  המזדקנים החדשים שלו?

 בפוסט קודם כאן דיברתי על אולי כך שבוסטון יתחשבו במורשת ויאפשרו לפירס לפרוש במדים הירוקים. סנטינמטלי אבל בסופו של דבר הטרייד טוב גם לשחקנים וגם לשתי הקבוצות, אפילו אם זה סתם ידליק לגארנט את הפיוזים על אפשרות ריאלית לנקום על הבגידה של ריי אלן ולהדיח את מיאמי. תחשבו על זה. ברוק לופז וגארנט מתודלק במוטיבציה מחודשת זה בהחלט פוטנציאל לקו הקידמי הטוב במזרח, אפילו יותר טוב מזה של אינדיאנה שאימלל את הסמול-בול של מיאמי.

 התקפית לופז פחות קלאסי מרוי היברט אבל יותר מגוון ואתלטי וגארנט בפאואר יותר טוב הגנתית מדייויד ווסט. פירס לעומת זאת כבר לא ממש יכול להתמודד מול לברון או פול ג’ורג, אבל מצד שני הוא לא ממש צריך לסחוב התקפית קבוצה שלמה על הגב. לברוקלין יש חמישה אול-סטארים פוטנציאלים בחמישייה כשארבע מתוכם גם סקוררים לא רעים. בסיטואציה כזאת ועם כאמור ניהול משחק מתחשב של קיד, גם פירס וגם גארנט יוכלו להיות יותר אפקטיביים בהרבה פחות דקות. חלון ההזדמנויות החדש שנפתח עבורם לא ימשך מעבר לשנה-שנתיים וגם לא הייתי בונה על חידוש נעורים סטייל טים דאנקן, אבל אני חושב שנגלה שנשאר להם הרבה יותר דלק במיכל משחשבנו לאור הפלייאוף האחרון.

 *

התרומה של שני הירוקים לשעבר בהחלט תהיה מעבר לדקות וסטטיסטיקות. ברוקלין הייתה בעונה החולפת קבוצה מוכשרת ונחמדה אבל גם אפרורית וחסרת זהות, כזאת שנתנה לך הרגשה של אוסף שכיריי חרב שהתקבצו לדפוק כרטיס. גארנט לבדו ימחוק את התחושה הזאת ויהווה חונך מצויין ללופז. הנטיות הפרימדוניות של ווילאמס וג’ו ג’ונסון גם יעברו טיפול וריסון מהיר. אם פירס וגארנט יצליחו ליבא איתם את רוח הלחימה והגאווה הבוסטונית שאפיינה אותם ולהדביק בה במקצת את חבריהם לחמישייה, ברוקלין תהיה לא רק הקבוצה היקרה בליגה אלא גם אחת שקשה להתעלם ממנה. עדיין לא קבוצה שמרגישה כחומר אמיתי לטבעת אבל בטוח שעם שלושת זקני השבט הטריים שלהם יהיה מעניין מאוד במזרח.

עונת המלפפונים 18: פרסום ראשון? פרסום מטעה/מתן גילור
למה חסמתי את לא דופק חשבון 88?

8 Comments

איתי 4 ביולי 2013

אהבתי את הכתבה, אבל השאלה שלי היא מה זה אומר להיות "קלאסי" התקפית, כמו שהגדרת את היברט? קשה לי מאוד עם ההגדרה הזאת.

ותיקון קטן, ג'ורדן נגרר בחייו ל3 משחקי 7, נגד הפיסטונס, הניקס והפייסרס..

... 4 ביולי 2013

אם דרון וויליאמס מצליח ללמוד קצת מג'ייסון קיד יש פה קבוצה של טופ 4 במזרח..
חוץ מזה, בעונה הבאה רוז חוזר והדיון על הרכז הטוב בליגה לא נפתח אפילו

אריאל 4 ביולי 2013

כתבה נחמדה אבל הזכרת את העניין שפירס לא יכול לעצור את לברון ובעצם לא ענית על הבעיה הזאת. לברוקלין אין סטופר נקודה. כל הקבוצות בשנתיים האחרונות שעשו למיאמי את המוות אלה קבוצות עם הגנה חזקה (סאן אנטוניו, אינדיאנה, שיקאגו), אפילו okc עם כל הכישרון בשנה שעברה התפרקה מול מיאמי, ולא, ספולושה לא סטופר, שחקן הגנה טוב ולא יותר מזה.
ובכלל, ברוקלין תהיה קבוצה מבוגרת שלא יכולה להתמודד מול קבוצות צעירות, קשוחות ורצות…מקסימום קבוצה מעניינת שתתפרק בסיבוב שני במקרה הטוב.
אהה ו…דרון וויליאמס בחיים לא יהיה הרכז הטוב בליגה! הכי אוברטייד שיש!

אורי 5 ביולי 2013

להגיד על ברוק לופז שהוא יותר אתלטי ממישהו, אפילו סטיף כמו היברט, מעיד על קוצר ראיה במקרה הטוב ועיוורון מוחלט במקרה הרע…
אי אפשר לדחוף לבחור נייר מתחת לסולייה כשהוא מנסה לקפוץ.

אלעד 5 ביולי 2013

האמת, ראינו מה הולך בפלייאוף האחרון ולברוקלין אין שום דבר מזה.
סמול-בול? אין
פיזיות? אין
שנים של שיתוף פעולה וכימיה קבוצתית? אין

אני רואה אותם נותנים עונה לא רעה (בכל זאת, הם משחקים במזרח), ועפים מהר בפלייאוף. קצת כמו השנה, בעצם.

אלעד 5 ביולי 2013

האמת, ראינו מה הולך בפלייאוף האחרון ולברוקלין אין שום דבר מזה.
סמול-בול? אין
פיזיות? אין
שנים של שיתוף פעולה וכימיה קבוצתית? אין

אני רואה אותם נותנים עונה לא רעה (בכל זאת, הם משחקים במזרח), ועפים מהר בפלייאוף. קצת כמו השנה, בעצם.

דרור פרידמן 6 ביולי 2013

פירס וגארנט מביאים איתם פיזיות ושנים של שיתוף פעולה. הם חלק משמעותי מהחמישייה ובאופן טבעי צפויים להנהיג את הקבוצה ולהכניס את שלושת הכוכבים האחרים לתלם. גארנט דפק פעם אגרוף לשחקן שהעיז להטביע עליו במשחק ואני לא מאמין שהוא יתן לאיזה אגו של כוכב להרוס לו את שירת הברבור של הקריירה. מאוד מעניין מה הוא יעשה עם הרכות של לופז בהגנה. זאת הנקודה העיקרית. כישרון יש לקבוצה בשפע. אבל זאת שאלת אופי. כמה לופז, ווילאמס וג'ונסון באמת ילמדו ויפנימו מהקשיחות, הווינריות, והחוסר ההתפשרות של גארנט, פירס וקיד.
אין קבוצת סמול-בול קטלנית יותר ממיאמי ולכן אסור לשחק מולם סמול-בול. סאן אנטונין איבדו את האליפות כשפופוביץ העמיד על המגרש חבורת גמדים בסיום משחק 6 ואינדיאנה הפסידה משחק קריטי כשהיברט ישב על הספסל. את מיאמי צריך לטחון בצבע והקו הקדמי של ברוקלין בהחלט מסוגל לעשות זאת. במיוחד כשהם מגובים ב 3 סקוררים. (מבחינת מאצ-אפ מעניין לציין שדווקא אינדיאנה עומדת יותר טוב מול ברוקלין).

Adel 23 בנובמבר 2014

Check that off the list of things I was coufesnd about.

Comments closed