ועדת זליכה – סיכום לא אובייקטיבי (שלומית גיא)

צריך לקרוא את דו"ח זליכה, לקחת אוויר וליישם את מסקנותיו.

akunh

 

 

לפני קצת יותר משנה קיבלתי במפתיע הודעת מייל המבקשת ממני להופיע בפני ועדת זליכה. שמחתי, כמובן, להגיע. הכנתי מצגת המתארת את הטיפול באלימות בכדורגל האנגלי ופירטתי מספר המלצות שיביאו לשינוי גם בכדורגל הישראלי. הגעתי לישיבה של הועדה במכללה האקדמית בקריית אונו בשעות אחר הצהריים המאוחרות. החברים נראו עייפים מיום ארוך של דיונים וביקשו ממני לקצר. במשך 40 דקות פירטתי את משנתי. בשורה התחתונה, טענתי, העבודה של הוועדה לדעתי לא צריכה לעסוק בענישת האנשים האלימים בכדורגל, אלא במניעת אלימות. את זה אפשר להשיג באופן פשוט יחסית. אם נהיה מספיק חכמים למנוע אלימות במגרשים, לא נצטרך לבזבז את הזמן שלנו בענישה ובהרתעה. מניעת אלימות תביא גם להגברת העניין במשחק, הגברת ההשקעות הכלכליות ומכאן- שיפור ברמת המשחק והשחקנים.

*

לקראת סוף הדברים שלי התחלתי להרגיש שדוחקים בי לסיים. חשבתי לעצמי שהנה, כמו אחרי כל הרצאה שלי בפני גורמים ממשלתיים, גם הפעם יודו לי שבאתי ושנייה לאחר שאצא מהחדר ישכחו כל מה שאמרתי, ויחזרו לדבר על משטרה, ענישה והפעלה של כוח. הופתעתי. יש לך הרבה מה לתרום, אמר לי יו"ר הועדה. אנחנו נשמח אם תצטרפי ותהפכי חברה קבועה בוועדה. החל מאותו יום הצטרפתי באופן קבוע לוועדה כיועצת חיצונית. האזנתי לכל הדוברים, השתתפתי בדיונים, וקיבלתי את הזכות לעמוד בראש תת-ועדה שכתבה פרק מהדוח הסופי של הועדה, שפורסם השבוע. בשונה מכל ועדה/ ישיבה ממשלתית/ הרצאה אחרת בה השתתפתי, בשלב מסוים התחלתי ממש להרגיש שאני משפיעה על השיח המתנהל בחדר. בכל פעם שדובר על מניעת אלימות ביציעים, על חינוך במחלקות הילדים והנוער ומעבר למודל של טורנירים ידידותיים על פני משחקים תחרותיים, הסתובבו אלי חלק מחברי הועדה וחייכו, בסימן- זה השטח שלך.

*

דוח ועדת זליכה מבטיח לשנות את הכדורגל בפרט ואת הספורט בכלל מקצה אחד לקצה אחר. הוא שונה מכל דוח אחר שנכתב בנושא מאז הקמת המדינה שכן הוא מבטיח לעשות את זה תוך שהוא מבחין בין שתי רמות של המלצות: הרמה החוקתית-מבנית והרמה הטרמינולוגית.

ברמה המבנית מציע הדוח אוסף של המלצות לשינוי המערכת בכדורגל הישראלי. מדובר על המלצות א-פרסונליות הלקוחות מתפיסות אידיאולוגיות של מנהל בירוקראטי תקין, ומקובלות בעולם המערבי כיום, בעיקרן: שקיפות, קבלת החלטות רציונאלית ומינויים תקינים. גופים שלא מסוגלים לעבוד על שיטות אלה, או שקיומם לא מוצדק- מוכרחים לעבור שינוי או להיעלם. המלצות אלה מסתמכות על כל ניסוח של כל קוד אתי והמלצות של כל מבקר מדינה. אין בהם חדש, ולולא ההקמה של ועדת יישום, סביר שגם אלה היו נעלמות בשלל הועדות וההמלצות.

*

התרומה האמיתית של דוח ועדת זליכה, לדעתי, הוא ברמה השנייה, ברמה הטרמינולוגית. כל מי שקורא את הדוח במלואו, ולא רק את ההמלצות היבשות, יבחין כי דוח זה שונה ממסמך חוקתי יבש. מעבר לכל המלצה יבשה מפרטים כותבי ההמלצות גם את ההיגיון שעמד בבסיס כל המלצה ואת החשיבות שיש לכך שכל מי שאמור ליישם את ההמלצה יבין את חשיבותה. סגנון כתיבה זה מבוסס על הרעיון האומר שאנשים ירצו ליישם את החוקים וההמלצות אם הם יבינו מה עומד מאחוריהם. במובן הזה דוח ועדת זליכה דומה, יותר מכל דוח אחר בנושא שפורסם בישראל, לדוח ועדת טיילור, שפורסם באנגליה ב-1990 והביא לשינוי המהפכני בכדורגל האנגלי, ולהיעלמות החוליגניזם במדינה.

כך לדוגמא ההמלצה על הרחבת בסיס הבחירה למוסדות ההתאחדות מוסברת כך: "הרחבת בסיס הבחירה נועדה להגביר את הדמוקרטיזציה ולמנוע השתלטותם של בעלי כוח ריכוזיים על מוסדות ציבוריים. כמו כן, צעד זה נועד לעודד את פעילותו האקטיבית של ציבור האוהדים עצמו. אין ספק כי הרחבת בסיס הבוחרים תגדיל את הלגיטימציה של הגוף הנבחר עצמו" (עמודים 9-10).

ועוד: הרקע להמלצתנו לבטל את השיטה התחרותית (לילדים עד גיל 12) במסגרת ליגות  הינו כדלקמן:

א). בשיטה הקיימת עובדים המאמנים ומתוגמלים על פי מדדים לטווח הקצר, קרי ניצחונות במשחקים. שיטה זו איננה שמה דגש על הכשרת הילד והפיכתו לספורטאי.

ב). בשיטה התחרותית ירכיב המאמן שחקנים טובים למשחקים וזאת במטרה לנצח את המשחק. ברם, מחקרים הוכיחו כי רק לאחר שילד עבר את גיל ההתבגרות ניתן לבחון את הצלחתו העתידית כספורטאי מקצועני.

ג). הוועדה מצאה כי שיטת התחרויות יוצרת מתח רב הן אצל השחקנים והן אצל ההורים. הרצון העז לנצח במשחק תחרותי, עלול להוביל לאלימות פיזית או מילולית, זאת כתוצאה מתסכול (עמודים 31-32).

את ההמלצה למועדונים להוציא כמות בלתי מוגבלת של כרטיסי ילדים מסבירה הועדה כך: "הוועדה מאמינה, כי ילד שירכוש כרטיס במחיר סביר לאמצעיו הכספיים (לדוגמה 20₪), יגיע לאצטדיון לעודד את קבוצתו באופן קבוע… סך ההכנסות הצפויות ממי שהוא כרגע ילד לאורך עשרות שנים (רובן כמבוגר) נאמד בעשרות אלפי שקלים" (עמוד 38). כאשר ההיגיון ברור סביר יעדיפו רבים לשתף פעולה ולקבל את ההמלצות ולא להמציא שיטות חדשות ומתוחכמות יותר "לעגל" את החוק.

*

לאורך כל הדוח הועדה בוחרת לא להפנות אצבע מאשימה ולאיים בסנקציות והפחדות, אלא חותרת להרחבת פעילות תרבותית על ידי חיזוק והעצמה של התנהגות טובה. כך, מוענק הגזר להורים "טובים", שיאמצו נורמות התנהגות ראויות, מחלקות ילדים ונוער יחוזקו במידה ויסייעו לצמצם פערים חברתיים בין מרכז ופריפריה, ומועדוני אוהדים שיפעלו למניעת אלימות ביציעים יתוגמלו כלכלית.

הועדה לא מסמנת רק מטרות, אלא גם סוללת שבילים להשגתן. כך מעניק הדוח, לעיתים תוך תיאור צבעוני ואתנוגראפי רחב, רעיונות לכלים יישומים להשגת המטרות, כמו לדוגמא: הסרת גדרות בין יציעי ההורים למגרשים במשחקי ילדים ונוער, הפעלה של מזנונים במחירים סבירים, הקמה של ועד הורים ועוד.

הכדורגל שייך לכולנו ולכן המלצות הועדה מכוונות לכל מי שעוסק בכדורגל, אם ברמת השחקן, הילד במחלקת הנוער, המאמן, השופט, ההתאחדות, המנהלת, המכללות המכשירות מדריכים, כדורגל הנשים (אם כי לא מספיק), הרשויות המקומיות, הטוטו, העמותות החברתיות ועוד. היא לא עוסקת, לצערי, בתקשורת.

*

כואב לי שממסיבת העיתונאים שהציגה את מסקנות הדוח השבוע יזכרו בעיקר את העימות הקולני והילדותי בין השרה לימור לבנת לבין עיתונאי הארץ. אני מקווה שחודשים ארוכים של עבודה קשה לא יתמוססו להם בתוך עימות אלים, לא ראוי ולא מכבד את המאמץ. לא קראתי את הכתבות ולא צפיתי בעימותים בטלוויזיה, אך אני רוצה לקוות שאלה שמיהרו לכתוב ולדבר לפחות קראו את דוח הועדה ויזכרו להתייחס למסקנות המהפכניות שהיא מציעה. אם רצינו להשיג משהו בוועדה הזו הוא התגלם דווקא ברגע שקט, כמעט בלתי מורגש ומהיר מאוד בין כתבת אתר האינטרנט one לכתב ערוץ הספורט, מוטי פשכצקי. בחלק בו שאלו העיתונאים את השרה שאלות ביקשה הכתבת מהכתב להצמיד את המיקרופון שלה אל אחד השואלים, שישב רחוק ממנה וקרוב לכתב ערוץ הספורט. האחרון לא התבלבל ונשא ביד אחת את שני המיקרופונים של שני הערוצים המתחרים. אינני עיתונאית ולכן לא מכירה את יחסי הגומלין בין כתבי שטח. לכאורה נראה לי כי שני כתבים של שני גופי תקשורת מתחרים לא אמורים לסייע זה לזה. בתחרות כמו בתחרות, היכן שיש כסף ומשאבים מוגבלים, לכאורה נראה שכל עיתונאי אמור להיות נאמן לגוף התקשורת שלו בלבד. אבל במציאות דווקא עזרה הדדית יכולה להביא למצב של win-win לשני הצדדים. זו הייתה הרוח שליוותה את דיוני ועדת זליכה; האמונה שלמרות שכדורגל הוא משחק תחרותי, אפשר להגיע למצב שבו ההורים של מחלקות הילדים משתפים פעולה עם המאמנים, שמועדונים המתחרים על משאבים ירוויחו יותר דווקא מפעילות חברתיות משותפות, שאוהדים ובעלים לא נמצאים בשני צדדים מנוגדים של המתרס, ושהבעיות של הכדורגל הישראלי יכולות להיפתר דווקא על ידי שיתוף פעולה בין משרד הספורט להתאחדות לכדורגל.

אני חושבת שזו הבשורה החשובה של דוח ועדת זליכה, ומאמינה שהדוח יביא לשינוי אם נצליח להתעלם מהצרחות ומהפרובוקציות, ניקח זמן לקרוא אותו עד הסוף וננסה ליישם אותו בחלקת האלוהים הקטנה שלנו.

בני ערובה - אמיר ברמן
טוב לתקופתו

41 Comments

עכו"ם 9 ביולי 2013

כה לחי

וילי פוד 9 ביולי 2013

שלומית- שאפו!
הייתי בשתי הרצאות שלך ושמעתי אותך מספר פעמים ואני יודע שאמנם את בועדת זליכה, אבל את לא "מטעם" אף אחד, לא מהצד של לבנת ובטח לא של לוזון וכל רצונך הוא שיפור (או שינוי טואטלי) של ההסתכלות על הספורט ובראש ובראשונה החינוך בספורט.
אני גם שמח על הפוסט הזה כי זה קצת פרס לנו חלק מהמלצותיו ומסקנותיו של הדו"ח.
אני רק מהרהר בדבר אחד קטן- האם כל ההמלצות שכתבת פה ולבטח מתאימות לאנגליה יכולות להתאים בישראל בהעדר חינוך משמעותי ואיכותי בספורט ובכלל? כשהחינוך בארץ הוא אולי בעדיפות חמישית זה די קשה פתאום "לחנך" את אותם ילדים והורים "מקולקלים"…
בכל מקרה שאפו על האקטיביות, אני פשוט קצת פאסימי…

שלומית גיא 9 ביולי 2013

תודה, וילי פוד. אני לא מאמינה שיש אנשים "מקולקים". אנשים מתנהגים כפי שמתנהגים אליהם, ושינוי החינוך והתרבות הוא בדיוק המטרה של הדוח הזה. אני ממשיכה להיות אופטימית. אין לדעתי דרך אחרת.

וילי פוד 9 ביולי 2013

ברור לי לגמרי שאנשים לא "מקולקלים" מלידה וזה רק התוצר של החינוך והחוויות שהם עברו. ההרהור שלי (שהיה בקול רם) הוא האם זה אפשרי להעביר תרבות ספורט חינוכית ורצינית כאשר שלושת המילים שהזכרתי לעיל לא נמצאות בלקסיקון הישראלי (תרבות, ספורט וחינוך)?
איך אפשר לחנך ילדים לערכים בספורט כאשר מלכתחילה סדרי העדיפויות במדינה לקויות (לקויים?) ואין שום תקציבים ראויים לחינוך?
הצלחתי להסביר את עצמי אביסל'ה טוב יותר?

שלומית גיא 11 ביולי 2013

כיוון שחינוך מושג, בין היתר, על ידי ספורט וכיוון שהטוטו כבר מחויב כלכלית למהלך- איזה מקום טוב יותר להתחיל בו שינוי חברתי ותרבותי מאשר הספורט? ההקמה של 100 מגרשי כדור בפריפריה של ישראל, תגמול מחלקות נוער שיפעילו תוכניות חינוכיות והמלצות נוספות, אמורות לעשות בדיוק את התהליך הזה.

אנונימוס 9 ביולי 2013

למרבה הצער מרבית הסיכוים שכל המאמץ שלך ושל חברי הועדה ילך לטמיון וייקבר יחד עם כל הדו"חות הקודמים. הלוואי שנתבדה

שלומית גיא 9 ביולי 2013

כאמור, אני ממשיכה להיות אופטימית.

אור 9 ביולי 2013

אשמח לדעת האם יש בדו"ח המלצות שיסייעו להגברת מעורבות אוהדים בניהול (הן תוך רכישת אחוזים מהקבוצה, והן ללא רכישה, אלא רק קשר של ההנהלה עם האוהדים)? או המלצות שנובעות מההבנה שהמועדון שייך לאוהדים כמו יצירת שקיפות של המועדונים וכספיהם?

שלומית גיא 9 ביולי 2013

בהחלט. ראה עמודים 20-23 ובמקומות נוספים לאורך הדוח
http://www.slideshare.net/israfans/ss-24016331#

אור 10 ביולי 2013

תודה.

פאקו 9 ביולי 2013

כל הכבוד.
וחבל שכל העבודה החשובה שהוועדה ואת בתוכה עשיתם לא מקבלת את התהודה הנכונה, במקום הויכוחים על כן לוזון לא לוזון, או על העימות בין השרה לכתב.

קורא אדוק 9 ביולי 2013

חבל שאנשים כמוך או כמו יואב דובינסקי לא מנהלים את הספורט פה
ביום שזה יקרה יתחיל השינוי. לצערי אני מאוד מאוד פסימי ולא מאמין שמשהו ישתנה פה

סתם אחד 9 ביולי 2013

זה אולי לא קשור להחלטות של הועדה, אבל אם כבר עושים תוכנית לתקן את הכדורגל שלנו, אז צריך גם לעשות את הדברים הבאים:

לעבוד עם הילדים והנוער על הדברים הבסיסיים, על היסודות שכל שחקן ישראלי לוקה בהם.
צריכה להיות תוכנית אימונים אחידה לכל מחלקות הנוער והילדים בארץ תחת פיקוח ההתאחדות.
כל מאמני הילדים צריכים לעבור השתלמויות באירופה איך לאמן ומה ללמד את הילדים, כי גם המאמנים לא ממש יודעים מה הם עושים.
אימוני ילדים ונוער אצלנו זה חרטא, זה חוג לכדורגל ולא אימון של קבוצת כדורגל. באירופה מאמני ילדים ונערים הם מאמנים מצויינים שנבחרים בקפידה ואצלנו אלה אנשים שזוהי עבודתם השניה שנבחרו בקומבינות ופרוטקציה.

עד שלא יהיו פה אקדמיות לכדורגל וילדים מגיל 7-8 ילמדו יסודות במשך כמה שנים, יעבדו על תזונה ועל פיזיולוגיה הקבוצות והשחקנים ימשיכו להראות כמו בית שימוש, כי השחקן הישראלי הוא חובבן מינוס (למעט כמה מקרים בודדים וחריגים).

משה 9 ביולי 2013

הבעיה שעיתונות הספורט כ"כ נמוכה וצהובה(לצערי בין המובילים השניים שציינת) זו הפעם הראשונה שראיתי טור שמדבר ומפרט את המלצות הועדה. זה די מדהים שמזלזלים בקוראי הספורט ברמה כזו שצימצמו את זה לתקציר חסר משמעות בכל האתרים והעדיפו לדבר על משה בוקר ולימור ליבנת(שניהם מאוסים בעיני).
כמו כן אני חושב שזליכה, שהוא באמת אדם רציני ושקול, להבדיל משאר המעורבים בויכוח(ליבנת, לוזון, שלומי ברזל, שירצקי ועוד) השתמש בטרמינולוגיה שאיפשרה לאנשים הללו להסיט את הדיון לפסים כאלה.

וילי פוד 9 ביולי 2013

התכוונת לזה שזליכה השתמש בטרמינולוגיה שאיפשרה לללוזון ושות' להוריד את הדיון לפסים אישיים ובריוניים?
זליכה דוקא חזר ואמר שהוא מדבר על המבנה הארגוני ולא מייחס שום דבר לאף אחד. הערסים שהזכרת היו מוצאים כל דבר כדי להסיט את הדיון ולרדת לפסים אישיים. באמת שלא נראה לי שלזליכה יש איזה משהו אישי נגד לוזון, לוזון לא העניין פה בכלל…

וילי פוד 9 ביולי 2013

ואני מתנצל על ה"ערסים"- זה כבר היה גדול עלי… :)

משה 9 ביולי 2013

אני מתכוון לכך שהוא השתמש בביטוי "רקוב". אם הוא היה נשאר ממלכתי יותר אני מעריך שלפחות החלק הפחות "ערסי"(שירצקי ודמאיו לדוגמא) היה מתנהל בצורה עניינית יותר. אנשים כמו לוזון וחלובה באמת היו מתנערים מהדו"ח בכל צורה.

וילי פוד 9 ביולי 2013

רקוב זו לא מילה גסה, בטח שאתה לא מכוון את זה אישית על מישהו אלא על משהו, כמו היסודות. ולדעתי הוא דוקא היה היחידי ששמענו שהיה רהוט וענייני. ואני גם חושב שזו המילה המתאימה ביותר וזו המתארת את המצב באופן הטוב ביותר. אני מתאר לעצמי ששמעת את דבריו בועידה, גם אם הוא היה משמיט את ה"רקוב" הוא היה מקבל על הראש משאר האינטרסנטים. הוא לא אמר שום דבר שצריך לגרום ללוזון או לאיזי לדבר כמו אחרוני האוהדים, לא תקף אישית אלא רק עניינית ולצערם של לוזון ושות'- עניינית לא טוב להם בנושא הזה…

משה 9 ביולי 2013

איזי שירצקי הוא איש עסקים שמפסיד כסף ולכן אני לא מבין איזה אינטרס יש לו לתמוך בלוזון ולכעוס על זליכה מעבר לתחושת העלבון והאמוציות. אני חושב שההערכה הזו נתמכת גם בניהול שלו את הקבוצה.

עופר 9 ביולי 2013

לצערי הרב יקרה לדוח זה מה שקרה לכול הדוחות הקודמית משנת 1948 ועד היום כולם ירדו לטמיון ביגלל שלא היה פוקוח על הישום של המסקנות
יש להקים צוות שיפתקח על ישום המסקנות!!!
הדברים הכי חשובים שיש להשקיע בהם בתחום הכדורגל הם הם הכשרת מאמנים עוזרי מאמנים מאמני כושר פיזיולגים פיזוטרפיסטים
ותשתיות של מגרשי אימון איכותיים ומגרשים כדורגל מודרניים!(כמו סמי עופר אצטדיון נתניה ופתח תיקווה)

עומר 10 ביולי 2013

לפי מה שכתבו באתרי החדשות, פרסום מסקנות הועדה לווה בהודעה על הקמת ועדה שתפקח על יישום המסקנות. למשל כאן:
http://sports.walla.co.il/?w=//2658521

וילי פוד 9 ביולי 2013

שלומית, עוד דבר שהרהרתי לגביו- כתוב בדו"ח הועדה שאם ההתאחדות לא יקבלו את כל או חלק ההמלצות לא יועברו כספים מהממשלה.
אני מבין שזה לטובת הציבור כי בעצם כספי ציבור מגיעים לידיים הלא נכונות. ידיים עם אינטרס. ואני מבין אם התנאי לקבלת הכסף היה שקיפות, קץ לניגוד אינטרסים וכד' אז נפלא, אבל חלק מההמלצות יכולות להיות נהדרות ויכולות לקדם את הכדורגל בארץ פלאים, אבל איך אפשר להתנות בניית מתקן אימונים צמוד למגרש (סתם דוגמא אחת, יכול להיות שיש טובות מאלו) בקבלת הכסף? זה קצת מאבד מהמילה "המלצות" ויותר מזה, נשמע קצת רודני…
ושלא תביני לא נכון, אני בעד במקרה הזה, אבל בכלליות זה נראה לי קצת בעייתי

שלומית גיא 11 ביולי 2013

וילי פוד, צריך לעשות הבחנה. כרגע הטוטו מעביר לקבוצות כסף תחת שני סעיפים, סעיף התמיכה וסעיף הספונסרות. כך בעבר הטוטו העביר את כספי התמיכה והיו לליגה ספונסרים אחרים (פלאפון לדוגמא). סעיפי התמיכה נשארים כפי שהיו בעבר ואינם תלויים ביישום מסקנות הועדה. כספונסר, הטוטו אומר, המוצר לא משרת אותי ולכן אינני רוצה להיות מזוהה איתו. תהליך דומה קורה בכל מקום בעולם- ספונסר שמרגיש שהמוצר מבייש אותו מושך את כספי התמיכה או לא תומך מלכתחילה.

יש דוגמה מצוינת בספר "אבי וגיבורים אחרים ממעמד הפועלים". כותב הספר מספר שהקבוצה של אביו ששיחקה בליגה האנגלית חיפשה תומך. הסתובבה בין בעלי עסקים בכל העיר. אך הכדורגל האנגלי היא אלים ונחות, ולכן בעלי עסקים לא רצו להזדהות עם המוצר. לבסוף מצאה הנהלת הקבוצה חנווני קטן שהסכים לתמוך בקבוצה כלכלית, בתנאי אחד: שאף אחד לא יידע שהוא עושה זאת.

דוח ועדת טיילור שינה את ההתנהגות בכדורגל באנגליה וגם הוביל לקפיצה הכלכלית בליגה. מנצ'סטר יונייטד, לדוגמה, הייתה שווה ב-1989 עשרים מיליון ליש"ט. שנה מאוחר יותר, לאחר פרסום הדוח ויישום המסקנות כבר הייתה שווה 47 מיליון ליש"ט, וב-2005 אפשר היה לרכוש 29% מהשליטה בה ב-800 מיליון. שינוי תרבותי= שינוי כלכלי= שינוי מקצועי.

חמי 9 ביולי 2013

בהצלחה לכולנו

ניר 9 ביולי 2013

שלומית, כל הכבוד. אל תקשיבי לרואי השחורות (שאח"כ כמובן יתלוננו על "הישראלים רואי השחורות" וש"רק מקטרים פה"). כל הכבוד למאמץ שאת משקיעה. הדברים משתנים לטובה. לאט, עם הרבה מעצורים, אבל הקרחונים זזים.

איציק אלפסי 10 ביולי 2013

שלומית, יישר כוח.
אחרי שקראתי את הדברים שלך אני מצר עוד יותר שאלו שהציגו את דו"ח הוועדה בחרו להתמקד באבי לוזון במקום בהצעות היסודיות והרציניות שהדו"ח מעלה לשיפור פני הכדורגל בישראל. ניגוד האינטרסים של לוזון הוא בעיה, אבל בעיה קטנה מאוד ביחס לבעיות השורשיות של הכדורגל בארץ. ההתמקדות בלוזון אולי עשתה הרבה רעש סביב הדו"ח, אבל לא עזרה במאום ליישום ההמלצות שלו.

אריק 10 ביולי 2013

לוזון בכלל צריך לקבל פרס ישראל, לא?

שלומית גיא 11 ביולי 2013

איציק- מסכימה מאוד. אני חושבת שזו לא הייתה הכוונה של השרה ויו"ר הועדה (הם ציינו מספר פעמים שלא מדובר במסקנות אישיות). עד עכשיו אינני מצליחה להבין איך זה התדרדר כל כך מהר. כאמור- חבל.

יניר 11 ביולי 2013

עכשיו שראיתי שאת חברה בוועדה אני מידית תומך בדוח וישומו.
עד עכשיו היה קשה להבדיל בין הטובין לרעים. כולם דברו על רקבון הצד השני, ואני מדיונים כאלה מתרחק

ויכסלפיש 11 ביולי 2013

תודה על הפוסט. מציע לך לא להתרשם יותר מדי מהג'סטה עם המיקרופונים. זה קורה הרבה, והייתי עד לכך.

עדיף לכתב להחזיק שני מיקרופונים כי אז המתחרה שלו אינו יכול להציג שאלות למרואיין. יש גם עניין של עומס עבודה בגלל הצורך לתקשר עם הצלמים ולכן כתבים מסייעים זה לזה.

שלומית גיא 11 ביולי 2013

תיארתי לעצמי שזה קורה הרבה, וזה עדיין משמח אותי. אני מאמינה שכל סוג של שיתוף פעולה הוא לטובת כל הצדדים.

אריק החדש 11 ביולי 2013

שולמית בוקר טוב
קראתי באיחור את הטור.
מדהים כמה שהדברים פשוטים להבנה כשהם נאמרים ונכתבים
בצורה פשוטה המבוססת על עובדות ואינה מושפעת מאינטרסים.
כל שינוי מתחיל בהבנת הבעיה ואף שאיבדתי מזמן את האמונה שמשהו
יזוז וישתנה בספורט הישראלי יש לי פתאום הרגשה של אופטימיות
זהירה שמשהו בכול זאת יזוז בעקבות הועדה.
לא עקבתי אחרי מה שקורה בועדה אך בהיכרותי את העומד בראשה
לא היה לי היסוס בצדקת המסקנות.
ככל שאני שומע את התגובות הבהמיות של ראשי הספורט הנוכחי אני מבין כמה שהשינוי צריך להיות לפי מסקנות הועדה .
השאלה הגדולה היא איך לא ניתן למסקנות ללכת לאיבוד בדרך לישומם.
תודה על הטור

שלומית גיא 11 ביולי 2013

חשוב ליישם את מסקנות הועדה אך חשוב מאוד, לדעתי, לעשות זאת בשיתוף פעולה בין כל הגורמים תוך הבנה שמדובר באינטרסים משותפים של כולנו. זו הנקודה המרכזית שניסיתי להעביר.

דותן 11 ביולי 2013

דרף המינוי שלך נדמית, לכאורה ועל פי תיאורך, ככזו שאינה מרמזת על מנהל תקין בהתאם לנורמות ציבוריות מקובלות. האם ביקשו ממך קורות חיים, האם נדרשת להצהיר על העדרם של ניגודי אינטרסים בכתב? האם המינוי שלך עבר ביקורת כלשהי והוצאת כתב מינוי, או שפשוט מצאת חן בעיני ראש הועדה שהציע לך להצטרף כמינוי אישימבלי שמינויך עבר הליך אישור כלשהו ומבלי שנבחנו מועמדות נוספות? האם יש בידי ראש הועדה סמכויות בלתי מוגבלןת כאלה במסגרת כתב המינוי? האם שילמו לך? כיצד אושר התשלום?
עצם התכנסות הועדה במשרדי הקריה האקדמית אונו, גוף פרטי,בה ממלא יו" הועדה תפקיד בכיר מתמיהה אפ היא. ומעוררת שאלות רבות. גם הראיונות שנתן ראש הועדה אתמול יותר ממרמזים שטובת הכדורגל אינה העניין, אלא קידום תדמיתו האישית כלוחם בשחיתות. גם אין זה פלא שתפיסתך התאימה ככפפה ליד לתפיסת עולמו של זליכה, פונדמטליסט של השוק ומי שלקח חלק מרכזי בתכנית שהביאה לרישושן של העניות ולצבירת עוד הון בידי העשירים ביותר. ה"מלחמה באלימות" בכדורגל הבריטי היתה חלק ממהלך רחב שגזל את הכדורגל מן העניים והקהילות והפך אותו ללונה פארק לתיירים עשירים בבעלות אילי הון מפוקפקים תוך הרס התחרותיות בליגה.

שלומית גיא 11 ביולי 2013

דותן שלום,

לא ראיתי צורך להעמיס על הקורא את ההתנהלות המנהלתית הארוכה, אך אם זה מעניין אותך, בבקשה:
א. כמובן שהצהרתי בכתב על היעדר אינטרסים.
ב. שלחתי את קורות החיים שלי ויחד עם ההצהרה על היעדר האינטרסים, הם קיבלו אישור רשמי.
ג. לא שולם לי ולא ביקשתי תשלום. הגעתי על חשבוני לכל הפגישות (כולל נסיעות מבאר שבע ועל חשבון ימי עבודה) כי הנושא חשוב לי מאוד.
ד. לעניינים האישיים בנוגע ליו"ר הועדה אין לי ידע או עניין להגיב. אתה מוזמן לשאול אותו.
ה. טענתך על גנבת המשחק ממעמד הפועלים באנגליה היא טענה תאורטית שניתן לחלוק עליה, ואני אכן חולקת עליה. אתה מוזמן לקרוא את פרק ג' בשער ד' בעבודת הדוקטורט שלי, הנה קישור: https://lib20.bgu.ac.il/F/VBR58A3PTXUVT2GYC6854TGD4G7779FYEN78779CNX2GELRRJ1-39502?func=find-acc&acc_sequence=006903392

דותן 11 ביולי 2013

תודה על תגובתך המפורטת! משמח לשמוע, למעט עניין התשלום שוודאי מגיע לך.אקרא! הרי זו לא טענה שהמצאתי ואשמח ללמוד.

יורם אהרוני 11 ביולי 2013

אני מצרף קישור לתקצירי הרצאות מיון עיון במכללת וינגייט:
http://www.wincol.ac.il/מומחים/ספורט-הישגי/ניהול-מועדון-ספורט-בסטנדארט-אירופאי
מנכ"ל מכבי חיפה, איתמר צ'יז'יק, אמר שם בפירוש שהמטרה העיקרית של מחלקת הנוער היא לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת שבשלב מאוחר יותר ימכרו לקבוצות מאירופה. יש כאן ראייה של הכדורגל קודם כל כעסק כלכלי. צריך לזכור שרוב רובם של הילדים והנערים העוסקים בספורט לא יהיו שחקנים מקצוענים! אני חושב שההמלצה על ביטול ליגות הילדים עד גיל 12 היא לא מספיקה. צריך להתחיל עם כדורגל תחרותי לא לפני גיל 15. אני לא מדבר על ענפי ספורט בהם יש כנראה הכרח להתאמן הרבה וקשה כבר בגיל הילדות כמו שחייה, טניס והתעמלות. ברוב ענפי הספורט האחרים (משחקי כדור, אתלטיקה, ג'ודו ועוד) צריך לעשות הפרדה ברורה בין מה שנעשה עד גיל 15 ומה שקורה אחר כך. לעיתים קרובות ילדים פורשים מעיסוק ספורטיבי מסודר כי אחרי גיל 15 אין כבר האופציה של שני אימונים בשבוע במועדון השכונתי. לפעמים זה קורה אפילו בגיל 12. רוב האתלטים שגדלו בארץ והגעיו לרמות גבוהות התחילו לעסוק באופן מסודר באתלטיקה אחרי גיל 15.

Comments closed