נמנומי ashes – ארז ש"ץ

קריקט בלאדי הל, קריקט. לקראת אנגליה - אוסטרליה.

ashes

 

 

היום מתחיל המשחק השלישי באשז, הסדרה הדו שנתית בין נבחרת הקריקט של אנגליה לנבחרת הקריקט של אוסטרליה. האנגלים מובילים 2:0 בסדרה אחרי משחק ראשון דרמטי ביותר ומשחק שני משמים משהו. נדמה שהדבר היחיד שיכול להציל את האוסטרלים הולך להיות מזג האוויר, שבינתיים גם הוא הולך עם המקומיים.

 וב"להציל" אני לא מדבר על לנצח את הסדרה, אלא בלא להפסיד אותה על האפס.

נשמע חסר משמעות, אבל בעולם הקריקט, היכן ש 100 ריצות נחשבות יותר מ99, יש הבדל בין להפסיד 5:0 ובין להפסיד 4:0 בסדרה של חמישה משחקים. וזה, באופן מפתיע, דווקא הדבר העיקרי שיכול לעבוד לטובת האוסטרלים.

*

 האנגלים חמים על הwhitewash, ניצחון בכל חמשת המשחקים בסדרה, כנקמה על ה5:0 מ2007. ואם יהיה מצב שבו האנגלים צריכים להשיג ריצות מהר כדי לנצח ולא לסיים בתיקו, יש סיכויצ'יק שזה עשוי לגרום להם לשחק בניגוד למה שהם רגילים, ולאלתר כדי להגביר את קצב השגת הריצות שלהם. ואם יש דבר אחד שהנבחרת הזו לא יודעת לעשות זה לאלתר. כשהולך לאנגלים הם דורסים, כשלא הולך, הם מתפרקים כאילו מדובר בנבחרת נערים ב' מבנגלדש ולא בנבחרת הטסט השנייה בטיבה בעולם היום (מתוך 8, כן, לא כזה קשה).

 והאוסטרלים מצדם, טלנובלה. המאמן הקודם תובע את ההתאחדות, המאמן החדש תקוע עם קבוצה שהוא לא בנה וקפטן שיכול לעשות לנמני בית ספר במחנאות. ווטסון פותח, ווטסון פוסל, אייגר כן, אייגר לא, סידל כן… אין להם שלישית חובטים פותחת, ושאר הסדר מתקשה לתפקד. סטיב סמית' פצוע ומשחק, מייקל קלארק נכה ומשחק. בצד של הכדור ההתקפה שלהם עסוקה יותר בלהחיות את הקריירה של איאן בל, מספר חמש האנגלי, ולהתחיל את זו של ג'ו רוט,  מאשר בלנסות ולנצח משחקים.

*

 כחובב קריקט, הסיטואציה לא זרה, אבל שונה. זה לא שלא היינו בקטע הזה שצד אחד מפסיד עוד לפני שהסדרה מתחילה, מעיף מאמנים, עולה כל משחק עם סגל שונה, ואם כבר קורה משהו זה בדרך כלל איזו הופעה דרמטית או איזה סיום מורט עצבים. אלא שזה עד עכשיו היה בצד האנגלי.

נכון שאין מה להשוות בין נבחרת אוסטרליה האימתנית של שנות ה90-2000 לבין הסגל האנגלי הנוכחי, אבל לראות את האוסטרלים מתבזים במעמד הזה עושה רע להרבה חובבי קריקט. גם כאלה שלא נחשבים כאוהדי הבאגי גרינס (הכובע שחובשים שחקני הטסט האוסטרלים מאז ומתמיד, נחשב לפסגת שאיפותיו של כל שחקן קריקט אוסטרלי).

 כי באמת אין על האשז. מי שנותן משחק טוב באשז, הרבה פעמים יהפוך לכוכב. כמה משחקים גדולים שנתנו קליברים כמו איאן בות'האם, או קווין פיטרסן בחייהם, ועדיין זוכרים להם את 81 ו2005 בהתאמה. שיין וורן פסל יותר מ700 חובטים בטסט, אבל כולם זוכרים את הכדור שסובב למייק גאטינג באשז של 93. כמה שההישג של אנגליה השנה מול הודו בהודו ענק והיסטורי ולא להאמין, ועדיין ה-הישג של האנגלים יהיה לנצח בסדרה הזו ובזו שתבוא אחריה, באוסטרליה, ואם אפשר גם שם על ה0.

 זו סידרה שמתחילה קריירות, ועושה קפטנים. זו הסדרה האחרונה שבה עדיין משחקים 5 משחקי טסט, מה שפעם היה סטנדרטי. זו הסידרה שמגיע לה הרבה יותר משחקים כמו סרט המתח מטרנט ברידג' אבל כנראה הולכת לעוד שלושה משחקים שבהם האוסטרלים ימעדו אחד לשני על הרגליים ויתנו לאנגלים להשמים אותם ואותנו כל הדרך אל התבוסה. ועדיין, יש כאלה שלא יחמיצו כדור אחד.

סיפור קצר על ליאו ליידרמן
זה לא לוזון

16 Comments

Xxx 1 באוגוסט 2013

אוסטרליה סופגת אכזבות ומכות בקריקט, שחיה, טניס וראגבי.
מדיח אל דחי במקצועות בהם היו שליטים עד לפני 4-5 שנים

ארז 1 באוגוסט 2013

שמעתי סברה שמדובר בתהליך שעובר על כל החברה האוסטרלית, ושהבעיות שלהם בספורט זה ממש שיקוף של הבעיות שלהם כחברה.

רמי 2 באוגוסט 2013

אם היית חי פה היית מבין שזה הכל עניין של חילופי דורות לכל מדינה זה קורה. קרה שזה הגיע באותו הזמן בשלושה ענפים שונים החברה פה מעולה והכלכלה עוד יותר ויש אפשרות להצליח לא רק דרך ספורט.
תברר טיפה לפני שאתה כותב דברים לא נכונים בעליל

ארז 2 באוגוסט 2013

דבר ראשון, אוסטרליה היא מדינה מדהימה בעיני, כל מה שאני חולם שיהיה פה, רווחה, שיתוף, תרבות ספורט, תרבות בכלל, כלכלה הגיונית, הרגשה של שותפות לדרך של כל אוסטרלי בניגוד לתפיסת ה"כל אחד לעצמו" שרווחת במדינות יותר "אמריקניות".

מעבר לכך, התהליך שאני מתייחס אליו נובע מדברים ששמעתי כמה כותבי קריקט אוסטרלים מדברים והוא נובע משינויים בחברה שמביאים לפחות עניין בקריקט ויותר עניין בענפים כמו אוזי רולס ודומיהם.

לעניין הנבחרת, יש פה שילוב של כמה דברים. אחד חילופי דורות. ברור שבלי וורן, מגראת', לי, היידן, לאנגר וגילכ'ריסט אין מה לדבר על אוסטרליה דורסת.

השני, הוא ניהול המשאבים שכן נשארו להם. יש את קאטיצ' שעדיין משחק ודי טוב, האסי שפרש ואפילו פונטינג שיכל עדיין לתת קצת קריקט ולהחזיק את השלד הרעוע של החובטים. שלושת אלה לא בסגל מסיבה אחת וקוראים לה מייקל קלארק, ואוסטרליה עם שלושתם וקלארק היתה נותנת פייט הרבה יותר מרשים בהודו ובלורד'ס.

השלישי הוא ניהול הכשרונות החדשים. אנחנו נחשפים לדור שפשוט לא יודע איך אמורים לשחק קריקט, ומכיר רק את הפורמטים הקצרים. זה אומר חוסר עבודה על טכניקה, מאמץ, ריכוז, מנטליות והתמקדות בכוח ואלתור, וזה אומר שבמצבים שבהם המשטח לא שטוח ואיטי אלא קופצני ומהיר, או מאובק ו"מסתובב" וכשהכדור עושה בעיות האוסטרלים לא מסוגלים לתפקד.
מהצד השני, המהירים שלהם סובלים מאותה בעיה שיש לכל המדינות, שבה מנסים להקנות טכניקה למשלחים מהירים ע"ח התנועה הטבעית שלהם וככה דופקים להם את הקריירה שהופכת לרצף של פציעות חוזרות ונשנות.

בשום כיוון אין פה ביקורת על האומה האוסטרלית, רק שילוב של תהליכים ארוכים וקצרים שהביאו למה שאנחנו רואים היום. וזה כולל התצוגה הנוכחית שלהם (506/7 בעת כתיבת שורות אלה)

IDO 3 באוגוסט 2013

ארז – פוטניג בן 40, תעזוב אותו לנפשו ותעזוב אותנו מכל הברווזים שהוא השאיר במגרש ב-3 שנים עד שהוא פרש סופסוף.
הממוצע שלו היה 64-70 ןירד לסביבות ה45 רק בגלל שהוא לא הלך בזמן

XXX 2 באוגוסט 2013

And what is this process the Australian society is going through and how does this process reflect on their sports achievements?
And what are the problems the Australia is facing that are implicating their sports?

Elaborate please.

ארז 1 באוגוסט 2013

עדכון ביניים: אוסטרליה 280/3, קלארק 118 סמית 54, ויחד עם רוג'רס שנתן 84 בינתיים מצליחים להרגיע את השורות. קלארק היה חייב להשתחרר מתישהו, וסמית' עושה רושם מתרגל לחיים הטובים במידל אורדר מול ההתקפה האנגלית שעדיין סובלת מגלים של חוסר אפקטיביות בין הפיקים. זה קורה בכל קבוצה, אבל האנגלים, נדמה, ממש נרדמים. זה הביא את האוסטרלים כמעט עד לבאר במשחק הראשון, ואז בשני האנגלים עלו מפוקסים וטבחו באוסטרלים. נראה שהיום הם חוזרים לישון בשמירה, וזה עולה להם בבזבוז של הכדור החדש שלא מזיז לצמד שמפוקסים בעמדותיהם. יש לאנגלים עוד סיכוי לנצל את תנאי הראייה שמתדרדרים לקראת הערב ולצאת עם פסילה אחת לפחות, אבל יותר סביר שהם יוותרו להערב וינסו לנצל את לחות הבוקר מחר כדי לעשות קצת יותר נזק לצד השני.

IDO 3 באוגוסט 2013

ארז – לא רק באוסטרליה. גם הודו פקיסטן והקאריביים נוטשים את הטסט כי ה T20 יותר מעניין יותר מלהיב ויותר נכון והפורמט הארכעי של הטסט.
פעם בשלוש שנים מתעוררים אצלנו להרכיב נבחרת בגלל שהאשס עדיין יוקרתי, אבל זה שאלה של זמן לפני שגם הוא ייכחד מחוסר עניין.

לראייה הרייטניג של הטורניר הוא בריצפה ומשודר בערוץ נישה לא בערוץ ראשי כמו בשנים האחרונות. בעוד שאת ליגת הBIG BASH משדרים בערוץ הראשי ברייטניג גבוה.

משה 3 באוגוסט 2013

מה שאתה מתאר עצוב בעיני. פורמט ה-20/20 אולי מרתק בהודו ופקיסטן שחסרות ענפי ספורט של סיפוק מיידי אבל כל קשר בינו ובין קריקט מסורתי מסתכם במגרש ובכדור. המשחק הזה חסר את התחכום, החוכמה והסבלנות של הפורמט המלא ולא מהווה תחליף.

ארז 4 באוגוסט 2013

כחובב קריקט אני מסכים ולא מסכים איתך. הייתי מאוד שמח עם קריקט היה נשאר רק דרג א'וללא משחקים מוגבלי אוברים, אבל אני חייב את אהבתי לקריקט לנבחרת הODI של גנגולי-סיהוואג-טנדולקר-דרוויד, שהתמכרתי למשחקיה בסטאר ספורט ומשם למדתי להכיר מה זה קריקט, ואני עדיין חושב שדהוני כקפטן בODI הוא אחד הקפטנים הגדולים בהיסטוריה, מה שהוא ממש לא בטסט.
ואני גם למדתי שאם מניחים את הקריקט בצד, למרות המגבלות שלו, עשרים20 זה דרמה מאוד מזוקקת, כמו במשחק בייסבול, עם הרבה יותר אקשן ממשחק בייסבול.
והכי חשוב, שבלי הכסף הגדול שהביאו טורנירי הT20, יכול להיות שהיינו רואים עוד פחות טסט מהיום, כי היה להתאחדויות פחות כסף לממן סיבובים ארוכים.

IDO 3 באוגוסט 2013

אין שום קשר בין פוטי לקריקט זה ספורט חורף והקריקט ספורט קייץ.
הילדים עדיין עושים פוטי בחורף וקריקט בקייץ.

ארז 3 באוגוסט 2013

פונטינג בן 38, ולא שאני חושב שהוא צריך להיות בנבחרת, אבל אפשר היה להוציא אותו בהדרגתיות מהסגל ולא מהיום למחר. לא צריך להדבק לשחקנים גדולים, אבל צריך לנצל את התקופה האחרונה שלהם כמנטורים לשחקנים חדשים. וזה אגב נכון לכמעט כל הקבוצות בקריקט.

הבעייה היא לא שהפורמטים החדשים יותר מלהיבים ויותר מכניסים. הבעייה היא ששחקן קריקט צריך ללמוד את היסודות, וברגע שמוותרים עליהם, אתה מקבל שחקן שבשום פורמט לא מבטא את מקסימום היכולת שלו, ובמקרה של טסט גם לא מתפקד.

ארז 4 באוגוסט 2013

בוקר טוב, אז למי שהחמיץ ותוהה, אנחנו בבקרו של היום הרביעי, כאשר היום השלישי הסתיים בתוצאה אוסטרליה 527/7d אנגליה 294/7 או בתרגום לעברית, על משטח כזה קבוצת טסט חייבת להוציא 400+ בראשון, וקלארק היה שווה לפחות איזה daddy hundred (מאה חמישים ריצות) לסדרה. אבל לדעתי הוא עדיין חייב לעצמו איזה מאיה בתנאי שטח, לא הכביש מהיר 4 נתיבים שסללו לו באולד טראפורד.

הנאחס של אליסטיר קוק ממשיך ללכת איתו בסדרה הזו. אחרי פעמיים שקלארק הפסיד את הזריקה, קוק הלך לחבוט, וקיבל שטרונגול פעמיים. במשחק הראשון קדרו השמיים, האוויר התמלא לחות קרה וטרנט ברידג' חזר להיות אימת החובטים עם כל מיני תנועות הזויות של הכדור. ואז האוסטרלים התחילו לחבוט והופה, קיץ וכמעט שיצא לו הפסד בראשון.
בשני, שוב קלארק טועה, שוב קוק חובט, והמשטח בלורדס התפורר לו מול העיניים. נכון שבפעם השניה שהוא עלה לחבוט כבר היה שם ארגז חול קטן ונוח לחבטה, אבל לחבוט על המשטח ההזוי הזה בתנאי יובש כאלה זה באמת פאדיחה. למזלו בשני המקרים האוזיס לא לקחו את מה שנתן להם הטבע והמזל ולא השכילו לשרוד את המשחק עד שתנאי האוויר/אדמה/מים השתפרו. וזה בגלל שיש לחובטים של ODI וT20 בעיה בניהול אינינגס, בהערכת מצב תוך כדי משחק, בלשחק דפנסיבי או בונקר. כשהולך, הולך. כשלא הולך, הם קורסים, והתוצאה, מול מערך אופנסיבי של טסט, שמריח וויקטס והמשלחים מתחילים לתת את העוד 5 יארדים מהירות, ועוד כדורים לפינה השמאלית של השער שעפים בדיוק במסדרון אי הוודאות (החובט לא יודע אם הוא חייב להגן עם המחבט או יכול ל"עזוב" כי הכדור נמצא קרוב מאוד לפגיעה בשער שעליו הוא מגן).

אלא שהפעם הכל הולך, קלארק לקח את הזריקה והלך לחבוט והפעם קיבל את מה שקוק לא. משטח פלס, תנאים קייציים (מה שפה קוראים אביב חורפי), ואפשר לפתוח מחבטים ולחבוט ולחבוט. וזה נגמר בהצהרה יפה על 527, ככה שהמשלחים שלו כמעט לא עלו לחבוט והם טריים ומוכנים לקרב.

כלומר, לאין קרב. לאנגלים יש שתי אופציות. לחבוט כאילו יש להם שנתיים ולא שלושה ימים ושליש, לאסוף באזור ה500 ולקוות שעד אז המשטח יתפורר לגמרי וסוואן יוכל לפסול את האוזיס ולהשאיר לאנגלים מספיק זמן לנצח. זה לא מופרך, קלארק עשה את זה לווסט אינדיס שנה שעברה, אבל אז אתה מסתכן בתיקו. והאנגלים חמים על whitewash. אז הם בוחרים באופציה השניה, לחבוט כאילו אין מחר.

שזה סבבה אלא שכל פילוסופית החבטה האנגלית מבוססת על הרעיון של לחבוט לאט, להוציא לצד השני את החשק לשחק, ואז לשלוח את האמצע לחסום חצי ולהעיף חצי שני ולהוציא לצד השני גם את החשק לחיות, ואז לשלוח את ברואוד-סוואן שינצלו את המצב להשיג ריצות מהירות לפני שהולכים לשדה.

עכשיו האנגלים, איך לומר, לא ממש חזקים בשינוי קונספציה מהיר. הסיבה שאנגליה נמצאים עכשיו בכל העירק-אפגניסטן הזה היא בגלל שהם עדיין חושבים, גלובלית, במושגים של מדינה ששולטת או יש לה ענין בבערך שליש מכדור הארץ. זה מצב שלא קיים כבר כמעט 100 שנה. זאת מדינה, שכשהארגנטינאים כבשו איזה שתי שוניות שהיו תקועות להם מול העיניים, העלתה את כל הצבא על אוניות ועלתה על הארגנטינאים.

אז לעלות כאילו אתם איזה הודו שבאים להראות מי פה הבוס ולהעיף 200 עד הצהרים מחר? תבוא בחמש, אנחנו בהפסקה. המשטח עדיין מספיק ידידותי כדי שהאנגלים לא התבזו לגמרי, אבל הם ממש לא נצלו את התנאים כמו שצריך ועל כל אובר שפיטרסן העיף את ליון ליציעים, באו שניים שלושה שבהם הם לא הצליחו לצאת מהריבוע שלהם.

וככה אנגליה גם על 294 בקצב של 2.45 ריצות לאובר, שזה קצב אנגלי טיפוסי, ממש לא ה4+ שהם חשבו עליו, אבל גם עם 7 פסילות, ובקיצור, חטפו משני הכיוונים.

היום יעלו פריור וברואוד, שזה נעלם גדול מבחינת האנגלים. הצמד הזה יכול לבנות שותפות מהירה של +100 ריצות ולתת לאנגלים תקווה להוציא משהו מהברוך אבל הם גם יכולים לא לתפקד ואנגליה תסיים את הסיפור עם איזה 40 ריצות. האוסטרלים יחזרו לחבוט בכל מקרה, ובין אם האנגלים על 500 או על 350, הם יהיו חייבים לחזור לחבוט במהירות כדי לפחות להציל את המשחק.

זאת התוכנית. זה מצריך מהקפטנים הרבה טקטיקה ומשחקי ראש כדי לבנות את הלחץ על הצד השני ולגרום לו לקחת סיכונים ולהפסל. פה לאוזיס יש יתרון מוחלט, והאנגלים הולכים לשלם עוד מחיר כבד על השבלוניות שהם דופקים לקפטנים שלהם.

ארז 5 באוגוסט 2013

יום חמישי, אנגליה התחילו את היום (באיחור קל) וצריכים עוד 322 ריצות כדי לנצח, או לא לפסול לגמרי עד סוף היום כדי להוציא תיקו. כל תוצאה פרט להפסד ואנגליה שומרים על האשס. קלארק הצהיר אתמול בסוף היום וצריך להוציא מהמשלחים שלו כל מה שיש להם כדי לפסול את החובטים של אנגליה שחייבים לשחק לאט ובזהירות, להגן ולשמור על הוויקט שלהם.

היתרון של אוסטרליה, שלזכותם הפרש יפה שמאפשר להם לקחת סיכונים במטרה לפסול חובטים גם במחיר של לקבל על הראש פה ושם. מנגד, האנגלים אולי במיטבם שהם צריכים לחבוט ולחבוט ולחבוט, בלי להשיג תוצאה, בלי לכפות את הקצב, בלי לדאוג לשטויות כמו קצב ריצות או תנועת כדור או הרכבי שדה. אלא לבלום, לעזוב, לבלום, לתת קטנה לצד, והעיקר, להשאר עד סוף היום במגרש, לכפות תיקו ולקחת את הכד הקטן לצילומים. 2:0 לאנגליה מ3 משחקים נראית התוצאה הצפויה.

ארז 6 באוגוסט 2013

ובסוף הגשם גמר את הסיפור. אנגליה 2:0 משלושה משחקים, שומרים את האשס בלי קשר לתוצאה בהמשך, אוסטרליה מתנחמים בשבירה של רצף של ששה הפסדים רצופים. להתראות בחמישי בצ'סטר לה סטריט בדורהאם.

wazza 6 באוגוסט 2013

ארז אני לא מבין הרבה בקריקט אבל ראיתי קצת את האשס (צריך להעביר את הזמן עד שמתחיל הכדורגל) למה נקבע תיקו בטסט ה3?

Comments closed