במעלה המדרון / ניב שטנדל

פוסט מאת ניב שטנדל

 

איפה עובר הקו המפריד בין "גיבוי המאמן" לבין קוצר רואי הרה אסון למועדון?

יש בי לא מעט רחמים על דרור קשטן. האיש מאבד את עולמו לנגד עינינו כמו כוכב נופל. מי שהיה רק לפני חמש שנים אחד המאמנים המוערכים בכדורגל הישראלי – המעוטר מכולם, גיבור מסע הקסם של הפועל ואבי תינוקות קשטן, הדאבליסט ממכבי, אלוף בית"ר, ההוא מהעשירייה של מכבי חיפה – הפך בתוך שנים אחדות לאיש משוקץ ומושפל, חבוט ומוכה כמו בקבוק מים מינרליים בקצה האזור הטכני במהלך עוד כישלון של בני יהודה. יש בי רחמים על קשטן, משום שזה קרה לו דווקא ברגע שהיה אמור להיות פסגת חייו.

קשה להבין את הכישלון של קשטן. גם מי שלא תמך במינויו למאמן הנבחרת לפני חמש שנים, לא יכול היה להתעלם מעגלת התארים שגרר אחריו לראיון העבודה בהתאחדות. בניגוד לטענות כנגד מועמדותו של אייל ברקוביץ', למשל, במקרה של קשטן היתה הסכמה רחבה כי האיש ראוי בזכות לטעון לתפקיד מאמן הנבחרת. זו היתה תחילת הסוף.

כשלונו של קשטן בנבחרת ישראל הוא נושא לדיון נפרד. קצרה היריעה מלדון כאן בכדורגל המיושן, בבחירות השחקנים התמוהות (מי אמר קוזוקין?) ובהתנהלות התקשורתית המבזה. כך או אחרת, כישלונו הוא עובדה מוסכמת, שלא יותר משלושה אנשים בכדורגל הישראלי (קשטן, משה סיני ואלי אוחנה) יעזו לטעון נגדה.

קשטן עזב את חדר ההלבשה של הנבחרת מרוח בזפת ובנוצות. כבודו העצמי, ואולי ההכרה הפשוטה שתפקיד המאמן הוא מקומו הטבעי (כפי שניסח זאת פרגוסון: "אני זקן מכדי לפרוש, לא יהיה לי מה לעשות בבית"), לא התירו לו לעלות ליציע, לצפות בעניינים מהמרפסת. קשטן נכנס לנבחרת כגיבור העם, ויצא ממנה כאויב הציבור. הוא חיפש לשיקום.

בני יהודה ודאי לא היתה הבחירה הטבעית עבור קשטן, אבל הקבוצות הגדולות היו סגורות בפניו. חיפה סגרה לעוד שנה עם אלישע לוי, גוטמן והפועל מאוהבים עד מעל לראש, עבודה "לצד" אבי נמני לא היתה על הפרק, ובית"ר לא יכולה היתה לעמוד בדרישות השכר של מי שהתרגל לתפנוקי ההתאחדות.

מבין קבוצות הדרג השני, בני יהודה היתה אופציה מבטיחה. קבוצה מסדר גודל בינוני עם שאיפות מתעצמות, בסיס אוהדים איתן וניהול רציני. כיוונונים קטנים, הצלחה מינורית באירופה, מקומות 3-5, יד על החמסה ואפשר להחזיר את הקריירה למסלול.

איזו טעות. קשטן, שלא הפנים את המהפך החד שחל בתדמיתו, חשב שיחליק בקלות לנעליו הקטנות של גיא לוזון הינוקא. וחוץ מזה, נבחרת זה עניין אחד, אבל הכדורגל המקומי תמיד היה האלמנט של מיסטר קשטן, הלא כן?

כנראה שלא. גרף ההתקדמות של בני יהודה התהפך, הכדורגל נרפה, חדוות המשחק נעלמה. השמחה שאפפה את השכונה בשנתיים האחרונות פינתה מקומה לאפרוריות נוקשה. פני הקבוצה כפני הקשטן.

ואיך יכיר קשטן בכך שאינו עוד המאמן הנערץ שהיה, כשפרנסי בני יהודה מלחכים את פנכתו כאילו הגיע חוס הידינק לשכונה? מגן ודמאיו סירבו להתרשם מהקדנציות הכושלות בנבחרת ישראל, והאמינו שלכדו את התרנגולת המטילה גביעי זהב של הכדורגל הישראלי. מה שהיה אז מבדח, נראה היום פאתטי.

המוזר הוא שהשניים ממשיכים לסרב להתפכח. ניחא הגיבוי; אפשר לחשוב שזה צעד מוטעה, אבל גם אפשר להבין את השיקולים מאחוריו ואת האמון שהם נותנים בקשטן. אלא שהסגנון מלמד על בעיה עמוקה הרבה יותר, חמורה בהרבה. דמאיו ומגן עדיין מדברים על המאמן שלהם (לפחות דיברו עליו כך לפני המשחק אתמול) בביטויי הערצה שמעלים חשד כבד בדבר יכולתם לקבל החלטות רציונאליות.

דמאיו מדבר על "הכבוד שנפל בחלקה של בני יהודה" – כבוד שלקח אותה בני יהודה שבעה מקומות אחורה, כשהיא מקדימה רק את נמושות הליגה – אפשר לחשוש שהשפעתו המאגית של קשטן על המועדון, שחורגת בעליל מתחומי המגרש, עוד עלולה לדרדר אותו אל עברי פי פחת.

המפגש בין בני יהודה לקשטן היה שגוי מלכתחילה. אלו היו חיצים שנעו בכיוונים הפוכים, האחד אל צמרת הליגה והשני אל שפל הקריירה. החתמתו של קשטן לא היתה רק עניין מקצועי. אלא אקט הצהרתי, שבא לתבוע את מקומה של בני יהודה בצמרת – מקום עבודה ראוי למאמן המעוטר בכדורגל הישראלי. על רקע השאיפות האלו, הכישלון מהדהד יותר.

כעת שני הצדדים אחוזים זה בזה בחיבוק דב. קשטן הוא סרבן כישלונות ידוע. הוא לא אחד שיוצא מהדלת בלי צו גירוש. פייטר מהדור הישן. בני יהודה, שחוששת מלחזור למיצובה כמועדון הקטן והסימפטי מהשכונה, לא רוצה להיפרד מסמל הסטטוס, גם אם הוא אאוט לגמרי. וכך ממשיכים להשתרך עכברי השכונה אחר החלילן מהתקווה. מי שחושב שהוא הולך אחרי אגדה, כדאי שיקרא אותה עד הסוף.

הניצחון בברומיץ'. למה היכולת כל כך חלשה?
הגול נשאר במשפחה

13 Comments

אדרבא 2 בינואר 2011

תגיד, עם כל עגלת התארים שקשטן סוחב, אתה לא חושב שמגיע לו, ולנו הקוראים איזשהו נימוק לדברים שאתה אומר?
חוץ מאשר לומר שהוא כשלון, מה אמרת פה?
מגן ודמאיו בעיני מפגינים סבלנות, בטחון וגיבוי באיש מקצוע עם קבלות, לי זה נראה כמו ניהול שפוי.

גמל (סתם גמל) 2 בינואר 2011

הם היו צריכים לפטר אותו כבר לפני 5 מחזוריםץ
תאמין לי אני יודע על מה אני מדבר, אני אוהד של הפועל ב"ש.
את כל ההצלחות שלנו השגנו אחרי שהחלפנו מאמן בכל מחזור שני. רגע, ככה בעצם ירדנו ליגה.
לופא קדוש כשהגיע לב"ש הביא לנו רצף של 7 משחקים ללא ניצחון בליגה השניה. הגענו כבר לנקודה מהקו התחתון (של הליגה השניה!) אבל באופן יוצא דופן וממש לא תואם להתנהגותו הרגילה של אלי זינו הוא לא פיטר אותו. זה נגמר באותה עונה בעליית ליגה עם הופעות מעולות בגביע נגד הגדולות של הליגה הראשונה. http://www.youtube.com/watch?v=h7YxJr_1lYs
את העונה הבאה בליגה הראשונה התחלנו עם תבוסות, אחת מהן 4-0 בבית מול מכבי ת"א. שוב היו שקראו לפטר את קדוש וזה נמשך ל3 שנים מהיפות שאני זוכר. לאט לכם עם חרב הפיטורים

אהוד 2 בינואר 2011

סבלנות זה טוב… אבל לפעמים היא שגויה. בני יהודה כבויה, וקשטן לא נראה כמו מאמן ובן אדם שיש בו מספיק אנרגיות כדי להניע את הקבוצה הזו. אולי אני טועה וסתם נדמה לי, אבל עושה רושם שקשטן מנסה לזחול לו בנחת לעבר הפנסיה ובדרך מחריב את כל הדברים הטובים שנעשו בבני יהודה בשנים האחרונות.

ניב שטנדל 2 בינואר 2011

אדרבא – דווקא לא כתבתי כאן נגד קשטן, אלא נגד דמאיו ומגן. הבעיה היא אצלם. אני חושב שהם מוקסמים מההילה שלו (דין מורי בפירוש קרא לזה "הילה") והולכים אחריו לאבדון. שבגלל שזה קשטן, שהואיל להגיע לשכונה, הם לא מסוגלים לחתוך.
לגופו של קשטן, לא צריך ניתוח עמוק כדי להבין שמשהו בקבוצה לא עובד. כמעט דבר לא השתנה (ההשפעה של אלירן עטר לא אמורה להיות כ"כ קרדינלית, הבעיה היא לא רק בשפיץ), והקבוצה משחקת כדורגל רע ונרפה לעומת העונה שעברה. לדעתי, לפני הכל, יש בעיה ברוח של הקבוצה. וזה מסריח מהראש.
אני האחרון שקורא לערוף ראשים מהר, אני מחסידי הגישה הסבלנית. עד היום אני קובל על כך שלא נתנו לנילסן זמן לעבוד. אלא שבמקרה הזה לדעתי היא לא נובעת ממניעים הגיוניים. אני לא חושב שקשטן יכול להוציא את העגלה מהבוץ. אני לא חושב כמו אהוד שהוא מתקדם בניחותא אל הפנסיה, הוא לא עצלן מטבעו, אבל הוא פשוט לא מאמן טוב כפי שהיה. מעבר לפן המקצועי, על הקבוצה פשוט לא שורה אווירה חיובית שתוביל אותה קדימה. הוא לא בא לבנות קבוצה, הוא בא לקבוצה בנויה ובפורמה, ולקח אותה אחורה. לא צריך לעשות לו הנחות.

גמל (סתם גמל) 3 בינואר 2011

אני מחבב את בני יהודה, יש לא מעט קווי דימיון להפועל ב"ש. ואני כמוכם מאוכזב מהתוצאות של הכתומים השנה. אפילו הימרתי בסכום כסף לא גבוה שהכתומים ייקחו אליפות השנה (היחס היה מפתה מאוד)
אני חושב שקפיצת המדרגה של בני יהודה היא לתת למאמנים זמן להתוות דרך. פעם הייתם מחליפים מאמנים עד שהייתם מוצאים איזה פיינגנבוים או חזי שירזי(?!) שיציל אתכם בדקה האחרונה.בשנים האחרונות בני יהודה כבר לא מתנהלת ככה.
אני חושב שדמאיו ומגן מנהלים מעולים. כמה חיכיתי לבעל בית בב"ש שלא יתחשב בדעת הקהל. אני מאוד מקווה שמגן ודמאיו ימשיכו לא להקשיב לכם. לא לקחתם אליפות בשנה שעברה ולא תיקחו גם השנה, לא ייגרם לכם שום נזק בלתי הפיך.
קשטן עשה מספיק בשביל לקבל שקט וזמן, סבלנות חברים, סבלנות.

ניב שטנדל 3 בינואר 2011

אני לא כתום (זהוב?), גמל. אני בכלל ירוק (ומתוסכל מסיבות אחרות, לפיכך). יכול להיות שקשטן צריך עוד זמן (למרות שאני לא חושב). אני רק חושב שהוא יקבל אותו מהסיבות הלא נכונות. הדיון אם צריך לפטר אותו או לא הוא לגיטימי, אבל ההתרפסות של מועדון "קטן" בפני מאמן "גדול" לא מאפשרת לדיון כזה להתקיים.

גלעד בלום 3 בינואר 2011

מה קרה?ליגה לא ירדו,הם בחצי גמר גביע הטוטו שזה יפה בשבילם,יש סיכוי לתואר,יש גם גביע המדינה,יש קיזוז ועוד שני שליש עונה,מי אומר שמאמן חדש ישפר אותם?למה לשלם פיצויים ולהביא מאמן חדש ?אפשר לחשוב שעם מוריני הם היו לוקחים אליפות.

לפי מה שאני ראיתי הם לא כל כך גרועים,מול הפועל היו צריכים להבקיע כמה גולים פשוט אין להם בטחון בהתקפה ועם קצת מזל ועבודה קשה באימונים זה יכו להשתנות,הם שווים מקום 5-8 עם או בלי קשטן,אם אני דמאיו אני משאיר אותו ובסוף העונה עושה חושבים,האוהדים שמקללים יהללו אם יביאו כמה נצחונות רצופים,אני במקומם הייתי משפץ את המגרש בשכונה,אין להם בית אמיתי,בלומפילד זה לא בישבילם,קבוצה כמו בני יהודה צריכה מגרש ביתי.
מצד שני אם יבואו עוד כמה הפסדים ויסתבכו בתחתית אז זה כבר מצב שונה,לפעמים הסבלנות משתלמת,קשטן עדיין מספיק טוב לליגה הזאת.

אוראל 3 בינואר 2011

שלומות לכולם.

ראשית, אני חושב שאני גאה להיות אוהד של הקבוצה היחידה בישראל (למעט מכבי חיפה) שבה המשפט "למאמן יש את כל הגיבוי" אכן יכול להיות מפורש בצורה הפשוטה ביותר (ולא כהכנה לפיטורין שיגיעו בשבוע הבא).
עם זאת, אני חושב שבאמת הגיע הזמן שדרור קשטן יפנה את מקומו. הסיבה לכך כלל אינה נעוצה בכמות ההפסדים שיש לבני יהודה (כי בינינו, להינצל מירידה מביא לתעצומות נפש גבוהות הרבה יותר מלקיחת תואר – לראיה אני נזכר בתחושות המרטיטות שעברו עלי לפני שלוש שנים עת ניצלנו מירידה באחד הקאמבקים המפוארים בתולדות הכדורגל), בכמות ההחמצות, בשיטת המשחק או בכל סיבה "מקצועית" אחרת.
דרור קשטן צריך לפנות את מקומו בגלל שאיתו בני יהודה היא קבוצה נטולת ריגוש, דרור קשטן לקח את הקבוצה הכי פסיכית בליגה, הכי רומנטית, הקבוצה שלאהוד אותה זה כמו להיות בקשר רומנטי פסיכי ומלא תהפוכות והפך אותה למאהבת פולניה שרוצה סקס אחת לשבועיים, מתלוננת כל הזמן אבל בחיים היא לא תעזוב אותך ומצד שני גם לא תרגש אותך.

דרור קשטן צריך להיפרד מבני יהודה כי הוא לקח לי את השעתיים בשבוע בהן לא חשבתי על העבודה, על האקסית המחורבנת שקרעה לי את הנשמה, על זה שאין לי גרוש על התחת ועל זה שאני חייב להבין מה אני הולך לעשות עם עצמי והפך את אותן שעתיים לשעמום אחד גדול.

דרור קשטן צריך ללכת כי בעולם ציני הוא הוא לקח לי את מעט הרומנטיקה שנשארה.

גלעד בלום 3 בינואר 2011

אוראל,

עם הרומנטיקה שלך אני לא יכול להתווכח אבל אני יכול לומר לך שמנסיון שלי כאוהד הפועל קשטן מייצב מערכות ובונה קבוצה מאורגנת,יכול מאד להיות שהוא לא מתאים למנטליות ההרפתקנית של בני יהודה אבל יכול להיות גם שאם השחקנים ייכנסו לראש שלו ויפנימו את המשמעת שלו אז הם יהפכו לקבוצת צמרת יציבה שלא צריכה כל שנה סרטי מלחמה,זו החלטה עקרונית של ההנהלה לאיזה כיוון היא רוצה לקחת את המועדון,קשטן בנה בהפועל שושלת שאותה ממשיך גוטמן,הוא הגיע אלינו כשהיינו קבוצת תחתית,הציל אותנו מירידה,הייתי שם ואיתי איך הוא הפך חבורה של נמושות לשחקנים,הוא לא יתגמש,זה בטוח,השאלה אם ההנהלה תלך עם השחקנים שרוצים מאמן יותר סחבק או שתגבה את המאמן,אני אין לי ענין בדבר אבל הייתי רוצה לראות אותו מסיים את העונה,עם כמה נצחונות גם השבת שלך תהפוך ליותר מעניינת,עם קצת מזל הייתם היום יותר למעלה ,מקווה שתיתנו בראש לגדולות חוץ מלנו.

ירון 5 בינואר 2011

גלעד, עם קשטן הפסדנו שלושה דרבים בעונה אחת. שלושה. בעונה אחת.
זה היה חרא. חרא הרגשה וחרא של עונה. הוא הגיע לנקודה שהוא כבר לא היה מוביל אותנו לשום מקום. הדאבל היה עצום, אופ"א היה כיף חיים אבל באיזה שהוא שלב הוא איבד את זה.
סליחה, הוא לא איבד את זה, הוא נשאר כמו שהוא מלפני עשר שנים. הבעיה שזה כבר לא מספיק היום. הוא פשוט נשאר מאחור. וראינו את זה בשנים האחרונות שלו בהפועל, בקמפיין בנבחרת, ועכשיו אוראל האומלל (אחלה של תגובה, אוראל) רואה את זה.

ניב שטנדל 5 בינואר 2011

ואולי תזכו לפייבק – אולי הוא יעבור להרוס את מכבי.

mallkitten 4 בינואר 2011

ניב,
מזל טוב על הפוסט הראשון בבלוג.
אני לא מבינה בכדורגל שאינו ארסנל אבל כתוב מעולה,ברגש ובידע כמו שרק אתה יכול לכתוב!
בהצלחה!!!!

כוח לעובדים 5 בינואר 2011

האם זה ניב שטנדל, שובר איגוד העובדים הידוע לשמצה מהסינמה סיטי? צוות דה באזר, האם זהו האדם שהינכם חפצים בו?

Comments closed