ארגנטינה: תמונת מצב (3) – עידו גבעון

ארגנטינה מתעתעת, מי תהיה האלופה?

images

 

 

בועטים בדלי

המסקנה העיקרית מסוף השבוע הזה היא שכל הקבוצות נהנות ממשחק הכיסאות הזה ואף אחת לא באמת רוצה לזכות באליפות. זאת אומרת, אלא אם אחרי מותחן בלתי נגמר והתעללות בלתי מובנת באוהדים. למישהו יש הסבר אחר למחצית הראשונה של סן לורנסו או לתקופה הרעה שכופה על עצמה ניואל'ס?

מצב הטבלה כרגע :

בסוגריים המשחקים שנשארו לכל קבוצה*

  1. סן לורנסו– 31 נק' (אסטודיאנטס בבית, ולס בחוץ)
  2. ניואל'ס– 30 נק' (אול בויס בחוץ, לאנוס בבית)
  3. לאנוס – 29 נק' (בוקה בבית, ניואל'ס, בחוץ)
  4. ארסנל – 29 נק' (בלגראנו בבית, רפאלה בחוץ)

בוקה קיבלה ממני השבוע את אותן ה"מחמאות" שמחלקים למפסידים ובכך הפסקתי להתייחס אליה כמועמדת.

השבוע היה מצב מעניין שבו, בנקודה מסוימת, כל קבוצה מבין הארבע יכולה הייתה לראות את עצמה כאחראית לגורלה. זאת אומרת בכל קבוצה נשמע המשפט "הנה, עכשיו זה תלוי רק בנו". בלי להיות תלויים בתוצאות של אחרים.

ועם הידיעה הזאת לקחה כל קבוצה בתורה דלי מהודר, מילאה אותו כל טוב, הניחה לעיני כל ובעטה לדאבונם של עשרות אלפי קוססי הציפורניים ביציעים.

ראשונה הייתה סן לורנסו. מובילת הטבלה ערב המחזור התארחה אצל רפאלה הקטנה, שבנסיבות מוזרות מצאה את עצמה אף היא עם סיכוי לאליפות. למעשה, ברפאלה ידעו שניצחון על הקוארבו יקרב אותם עד 2 נקודות מהפסגה ועלו עם רעל בעיניים. וככה פתאום מצאה את עצמה סן לורנסו בדקה ה-50 בפיגור 2-0. למזלה נאצ'ופיאטי סחב את הקבוצה על כתפיו וצמד דרמטי שלו כפה 2-2. ההרגשה היתה ששום דבר לא יעצור את סן לורנסו מניצחון, שזה משחק של אליפות. אבל סן לורנסו נשארה עם תיקו ועם ההרגשה שהיא לא מפסידה בקלות ולא תיתן לתואר לברוח בקלות. שום דבר לא יבוא בקלות.

שניה הגיעה לאנוס. הקבוצה של האחים שלוטו, נחתה רק בשישי בבוקר מפראגוואי (איפה הכפיים שלכם לגראנטה שנמצאים עם רגל אחת בגמר הסודאמריקנה?) וכבר בראשון אחה"צ אירחה את חימנסיה דה לה פלטה. בתחילת המשחק לאנוס ידעה לא רק שניצחון שיעלה אותה לצמרת, לפחות זמנית, אלא שהיחידה שיכולה לקחת לה את המקום הראשון זו ניואל'ס. ואת ניואל'ס תפגוש לאנוס במחזור האחרון. זאת אומרת – אם לאנוס מנצחת את כל משחקיה היא תהיה אלופה.

אבל לאנוס הגיעה עייפה (התחלתי ספירה, בממוצע על כל פעם שבישראל אומרים "רק בישראל" בארגנטינה קורים 10 דברים אבסורדיים יותר ואומרים 3 פעמים "רק בארגנטינה") ולא חדה (למה אף פעם לא אומרים קהה בהקשר הזה?) וסיימה ב0-0 משעמם.

התיקו הזה השאיר את הבמה לניואל'ס וארסנל. במיוחד לניואל'ס. שתי הקבוצות, כאמור, ידעו עם תחילת המשחק כי מעתה אם ינצחו בכל המשחקים – האליפות שלהם. הרוסארינוס שהוליכו את הטבלה עד שבוע שעבר ונחשבים לחזקים ביותר השנה עלו באצטדיון הביתי למשחק גורלי. ניואל'ס עלתה בהרכב חזק והתקפי, שחסר רק את מתיאו בקישור. לוקאס ברנרדי עם ניהול משחק יפה לעין הריץ את הלפרה קדימה וניואל'ס עלתה ל1-0. אבל קרן מיותרת הביאה לשער שויון של ארסנל. מרגע זה ארסנל התגוננה בכל הכח, ניואל'ס תסכלה את האוהדים בכל הכיח והמשחק נגמר בתיקו.

האווירה במשחקים (במיוחד של סאן לורנסו וניואל'ס, המועמדות הראשיות לתואר) מזכירה לי מאוד את החודש האחרון בעונות אליפות צמודות, כמו לדוגמא בישראל 09/10 ו- 02/03 שחווינו כולנו כאן או באינספור מקרים בחו"ל.

ההרגשה שכל מחזור הקלפים ייטרפו שוב לטובתך (או לרעתך, אם זכית להיוולד פסימי), כל מהלך ישפיע ישירות על זהות האלופה (טרזגה מחטיא פנדל כמו בגמר המונדיאל 2006) והפטאליות של כל מחזור – זהו, לא סגרנו את הסיפור הפעם, זה יברח לנו.

 ***

אני רוצה גם להתייחס בקצרה לריבר וראסינג, שהבטיחו מעט מאוד וקיימו בדיוק את זה!

דרבי עם אוירה טובה ביציעים. במגרש כולם כבר מתים שהעונה הזאת תסתיים. הקבוצה של ראמון דיאס הוכיחה בפעם המי-יודע-כמה ברציפות שחדוות משחק היא ממנה והלאה. הרבה הלאה.

וכמובן לבוקה שעם כל התקוות לאליפות הפסידה בבית לאולד בויס. אני רוצה להקדיש לבוקה את השיר של אולד בויס, הקבוצה שכל כך חביב לשנוא.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

יומן סוף העונה של הג'איינטס
יומן אליפות של הניינרס (11). ההבדל בין משבר לחולשה

11 Comments

ארז (דא יונג) 26 בנובמבר 2013

תודה על הסיקור, מעבר ללבדוק תוצאות אין לי ממש כח להכנס לאולה ולקרוא עוד.

יש רק עניין אחד לגבי הדרמה והמתח (שהשוות לעונות האליפות של הפועל ומכבי בארץ) : בארגנטינה זה קורה פעם בשנתיים שלוש (בשנים האחרונות מצאתי רק 2 עונות בהן ההפרש בין המקום הראשון לשלישי עלה על 5 נקודות)
כי עונה של 19 משחקים מעלה במאות אחוזים את הסיכוי לסיום צמוד. אז לא יודע עד כמה ההשוואה נכונה.

ד"א, לא היו תכניות להפסיק את מבנה האיניסיאל/פינאל ולעבור לעונה ארוכה?

עידו גבעון 26 בנובמבר 2013

מסכים לגבי ההשוואה בגדול. ברור שהערך של אליפות בת 19 מחזורים לא שווה לזו של 38 מחזורים, אבל כל עוד ההתייחסות לתואר היא באותה צורה והחגיגות, לדוגמא, הן אותן החגיגות – המתח הוא אותו מתח.

היו ויש. התכנית שפרטיה מועלים בחדשות הכי הרבה לאחרונה, הפלא ופלא, היא כנראה הביזארית ביותר: 42 קבוצות (לאחד את 2 הליגות הבכירות + 2 מהליגה השלישית). הקבוצות יחולקו ל-2 בתים של 21 קבוצות. הדרבים ישוחקו בלי קשר בסוף הסיבוב.
חמש הראשונות מכל בית, בנוסף ל-11 הטובות ביותר מטבלה משותפת, ישחקו בפלייאוף עליון על האליפות. 21 החלשות ישחקו נגד הירידה.
הדיבורים כרגע הם התחלת השיטה הזאת באוגוסט.
אם אתה שואל אותי, חבל בכלל לנסות לזכור את ההסברים האלה. יותר סביר שימשיכו עם הטורנירים הקצרים. יותר מדי פעמים גרונדונה צועק ז"זאב זאב". time will tell

ABC 28 בנובמבר 2013

"רק בארגטינה" :-) (לגבי ההצעה הביזארית)

עוד אופיר אחד 26 בנובמבר 2013

תודה על הכתבות האלה עידו, עשית לי חשק לחזור לראות את הליגה הארגנטינאית. היא היתה הליגה האהובה עליי עד לפני כמה שנים, אבל המעבר של השידורים לערוץ הממלכתי דירדר אותם עד כדי כך שלא יכולתי לצפות בהם יותר (ובלי קשר, גם הרמה בליגה ירדה).

אחרי הכתבה שלך בשבוע שעבר כבר תכננתי לצפות במשחקים, אבל אז קראתי שניואל'ס שיחקה את אחד המשחקים שלה בלי מקסי רודריגז, כי ההתאחדות החליטה לקיים מחזור משחקים ביחד עם משחק אימון של הנבחרת, ומקסי שיחק עם הנבחרת (כמו גם השוער של בוקה). זה הוציא את כל החשק לראות את הליגה הזאת, אז אני ממשיך להסתפק בכתבות שלך.

עידו גבעון 26 בנובמבר 2013

השידורים? באמת?
אם יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מהליגה הזאת זה השדרים האיכותיים שלה שהם מופע בפני עצמו.

באמת הרגיז הקטע עם מקסי ואוריון, אבל אני למדתי לקבל בהבנה שהכל הולך שם הפוך-על-הפוך. שזה לפחות שלב אחד יותר מבלבל מבישראל.

בכל אופן, תודה.

ארז (דא יונג) 27 בנובמבר 2013

כן, אבל אין חדש בזה. בארגנטינה משחקים מחזורי ליגה בזמן שהנבחרת מתכנסת. שלא לדבר על המקרים בהם יש נבחרת א' (עם שחקנים שמשחקים באירופה) ונבחרת ב' (עם שחקנים שמשחקים בארגנטינה ודרום אמריקה).

red sox 26 בנובמבר 2013

עידו, תיקון קטן – מי שדפק לבוקה את האליפות היא אול בויס ולא אולד בויס. זו טעות נפוצה מאוד בעיתונות הישראלית, אם כי כאן היא מן הסתם טעות סופר מקרית.
טוב שהם בליגה ולו בגלל חידוש היריבות שלהם עם ארחנטינוס שאחרי ירידת כל היריבות שלה לליגות הנמוכות, סוף סוף יש לה את מי לשנוא (משהו שאוהדים בארגנטינה לא קמים בבוקר בלעדיו).
איך שלא יהיה, הביצוע מרגש מאוד…

תודה על הסקירה השבועית.

היסטוריון לענייני ספורט . 27 בנובמבר 2013

תודה רבה על הסקירה של הליגה המרתקת .נשמח להמשך.
שמחתי גם להיפרד מבוקה בסקירה זו כי אני אוהב את תופעת "האנדרדוג" של הליגה הארגנטינית.בזמן שבכל ליגה אירופאית נחשבת לא ניתן להיכנס למאבק האליפות קבוצה שהיא פחות מאמפריית פאר הרי שבארגנטינה זה שונה.
הנה למשל בספרד אם אתם לא ברצלונה /ריאל אתם לא קיימים (בכל הכבוד לאתלטיקו זו תהיה סנסציה אם היא תתמיד בכך).
באיטליה זה כבר שנים יובנטוס ולפני כן אינטר ולפני כן מילאן .צריך לחזור שנים רבות אחורה בכדי לראות קבוצה אחרת.
בגרמניה אלו מינכן /דןרטמנד בצרפת התחיל עידן פ.ס.ז .למעשה רק בארגנטינה האמפריות בוקה /ריבר לא נמצאות במקום הרגיל.

red sox 27 בנובמבר 2013

ירידת האימפריות רחבה הרבה יותר מאשר ריבר ובוקה לבדן. אידפנדיינטה בליגה השנייה. ראסינג אולי גם בדרך לשם.

דניאל 28 בנובמבר 2013

כרגיל נהנה לקרוא את הפוסטים שלך
בפוסט הקודם אני חושב שכתבת שכולם שונאים את אול בויס.
יש הסבר?

עידו גבעון 28 בנובמבר 2013

אהלן דניאל,
האמת היא שלא באמת כולם שונאים כל כך את אול בויס. זה בסך הכל מועדון עם לא מעט קהל אבל מגרש קטן והיסטוריה לא הכי מרשימה. מי שבאמת שונא את אול בויס זה כנראה רק נואבה צ'יקגו, הדרבי האמיתי שלה.
לעומת זאת, באותה מידה שכל הקבוצות, בערך, שרות "הפועל זונה" להפועל תל אביב – יש את השיר הפופולרי הזה שכולם שרים לאול בויס. או כמו שכולם שרים לסן לורנסו לדוגמא שאין להם שכונה (de que barrio sos san lorenzo).
מה ששינה לי את התפיסה הוא הדף הזה בפייסבוק, עם קרוב לרבע מליון לייקים.
הדף מוקדש לסלוגן "כושלאמאשלכם אול בויס":
https://www.facebook.com/laconchadetumadreallboys
בנוסף, יש הרבה גרסאות קומיות ורציניות וכו' וכו' של השיר הזה ברשת.

בקיצור, לצחוק על אול בויס נהיה תחביב יותר מאשר שנאה.

Comments closed