קפטן אמריקה – יובל לידור

בשלהי חודש מרץ, בסמוך לתחילת האביב, יחגוג פייטון מאנינג את יום הולדתו ה-38. לפני קצת פחות משנתיים, בימים לפני שפייטון ציין את גיל 36, הוא הגיע, בפעם הראשונה בקריירה שלו, לצומת דרכים ואולץ למצוא לעצמו בית חדש לאחר שנזרק מאינדיאנפוליס קולטס. המנהלים של אינדיאנפוליס בכלל לא האמינו שפייטון מסוגל לחזור ולשחק פוטבול לאחר שהחמיץ את כל עונת הפוטבול של 2011 כשניסה להתאושש מניתוח בחוליות הצוואר ובעמוד השדרה שלו. זה היה הניתוח הרביעי שעבר מאנינג בגב ובצוואר תוך 22 חודשים.

הבעלים של אינדיאנפוליס, ג'ים אירסיי, התייעץ באופן אישי עם רופאים ומנתחים לפני שבמועדון קיבלו החלטה סופית להיפטר מפייטון ומחוזה ה-90 מיליון דולר (לחמש עונות) שחתמו איתו חצי שנה קודם לכן. בארה"ב מספרים שאירסיי נפגש עם המומחים הכי גדולים לפציעות גב וצוואר והשקיע בהתייעצויות הללו הרבה זמן וכסף. עם כל הכבוד לאינדיאנפוליס, הרי פייטון, ששיחק בה מאז 1998, הוא גם זה שהפך אותה לקבוצת פוטבול לגיטימית והטמיע אותה בקהילה לאחר שזו נטשה את העיר בולטימור באמצע שנות ה-80'. הרופאים, אמרו אז למיליארדר החצי יהודי שפייטון יכול לחזור ולשחק פוטבול, אבל, זה יקרה רק בקונסולת המשחק בסלון ביתו וגם זה בסיוע של סד מיוחד לצוואר.

*

פייטון, שנעלב מההתנהלות של אינדיאנפוליס, נכנס לאמביציה למצוא לעצמו בית ולהוכיח עצמו מחדש. הוא בדק את השוק וגילה שבכל זאת 12 קבוצות בליגה מעוניינות בו. חלק דיברו עם פייטון על שיבוץ שלו בתפקיד של קוורטרבק חונך לקוורטרבק צעיר, אחרות דיברו איתו על צ'אנס שהן מוכנות לתת לו ורק מעט מאוד מהקבוצות באמת האמינו בו. טנסי טייטאנס, אריזונה קארדינלס, מיאמי דולפינס וסן פרנסיסקו היו רציניות, אבל מה שגרם למאנינג לקבל החלטה היתה פגישה שקיים עם סגן הנשיא של דנבר ברונקוס, הקוורטרבק האגדי ג'ון אלווי.

אלווי הסתכל על מאנינג וראה שם את עצמו – הוא עצמו אמר "לא" למשפחת אירסיי כשנבחר על ידי בולטימור קולטס בדראפט של שנת 1983 וביקש לעבור לדנבר עמה זכה בשתי האליפויות שלו בגיל 38 ו-39. פייטון קיבל מאלווי את המפתחות לבנות את משחק ההתקפה של דנבר בצלמו. מאנינג מתייעץ לגבי המהלכים ההתקפיים של דנבר בכל משחק עם המאמן הראשי ג'ון פוקס ועם מתאם ההתקפה, אדם גאס, אבל הוא זה שבסופו של דבר קובע איזה תרגיל ישוחק. מאנינג הוא גם זה שמקבל את ההחלטה האחרונה בהחתמה של תופסים ושל שחקני קו ההגנה ששומרים עליו. אימוני טרום העונה של דנבר מחולקים ל-5 סוגים: אימוני התקפה, אימוני הגנה, אימוני הקבוצה המיוחדת, אימוני כושר וסיבולת ואימונים אישיים וקבוצתיים שפייטון עצמו מעביר לשחקנים שהוא רוצה וצריך לעבוד איתם. עבור החבילה הזאת בחרה דנבר לשלם למאנינג סכום של 96 מיליון דולר ל-5 שנים.

*

בחזרה לעונת 2013/14 בפוטבול. פייטון מאנינג ודנבר כבר חזרו למרכז הבמה של הפוטבול האמריקאי בעונה הקודמת, אבל ברגע המכריע ההגנה של הברונקוס קרסה ובולטימור ניצחה אותה אצלה בבית בדרך לזכייה בסופרבול. לקראת העונה הנוכחית היה ברור שדנבר תהיה חייבת לחזק את קבוצת ההגנה שלה כדי להגיע לסופרבול. אבל, בדנבר, שחיה בצלמו של מאנינג, מאמינים שההגנה הכי טובה היא ההתקפה. ולכן, את מרבית הכסף שהיה לדנבר מתחת לתקרת השכר בליגה היא השקיעה בהבאת שחקני התקפה כמו התופס ווס וולקר ושחקן קו ההגנה, שון פיליפס.

מאנינג, שכבר יודע מצוין שכל העסק שנקרא דנבר ברונקוס בנוי עליו, וליתר דיוק על החוליות העליונות שמחברות את עמוד השדרה והצוואר שלו, הפגין העונה ביצועים מדהימים גם בהשוואה לו עצמו. הוא שבר את שיא המסירה בעונה הסדירה כשמסר ל-5,477 יארד, ניפץ את שיא המסירות לטאצ'דאון והעמיד אותו על 55 ודאג שדנבר תסיים את העונה הסדירה עם הכי הרבה נקודות (606) שקבוצה שמה על הלוח בהיסטוריה של המשחק. פייטון מחזיק כעת בכל כך הרבה שיאי ליגה שנראה שמה שחסר לו ברמה האישית זה לשבור את שיאו של דן מרינו ולמסור ליותר מ-508 טאצ'דאון בקריירה (כרגע, יש לו כבר 491).

*

רגע, אבל מה שבאמת חסר לפייטון זו זכייה בעוד אליפות (יש לו אחת עם אינדיאנפוליס ב-2006) ואליפות עם דנבר בהחלט תבליט אותו בשורה של הקוורטרבקים הטובים בהיסטוריה. השנה, הסופרבול יתקיים בניו-יורק באצטדיון שבו משחק אחיו של פייטון, איליי מאנינג עם קבוצתו ניו-יורק ג'איינטס. בשנת 2011, אז הסופרבול שוחק באצטדיון של הקולטס באינדיאנפוליס, ראה פייטון את אחיו זוכה באליפות השנייה שלו. הפעם זו הזדמנות מבחינתו להשוות.