עוד חוזר הניגון – רינת אמיר

צריך לטפל באלימות במגרשי הכדורגל. אבל איך?

NAYR

 

שנים. לא מקרה חד פעמי, לא מחזור אחד או שניים ולא עונה. שנים שהמילה אלימות מתחברת באופן אוטומטי ופותחת באופן שיגרתי ומתסכל כותרות בהקשר לכדורגלהישראלי, בכל הערוצים, העיתונים והאתרים. מה לא היה לנו… אלימות ביציעים, אלימות במגרשים, אלימות מחוץ לאצטדיונים, אלימות של אוהדים כלפי אוהדים ושחקנים כלפי שחקנים וכל האמצעים כשרים- יידוי אבנים, קריאות גזעניות, השחתת רכוש, איומים, שריפת סמלים, רימוני עשן והרשימה עוד ארוכה, תוסיפולסירהלחץהזה גם את העניין שלאחרונה הוחמרה האלימות במגרשים בהם התרחשו משחקים בין קבוצות יהודיות לקבוצות ערביות והנה סיבה למסיבה- הנושא הלאומני הצליח להניח את רגלו במגרש ומסרב למצוא את דרכו החוצה.

*

הלאומנות תוססת והאלימות חוגגת! מצטערת אבל בכל הכאוס הזה, נראה לי שקצת איבדנו את הכדור,ועד שלא נצליח להשיב את הסדר על כנו אני חושבת שאפשר לוותר על דוכני הצעיפים, החולצות, והכובעים ובמקומם לארגן דוכנים שימושים יותר שמוכרים  ציוד הגנה, כגון: אפודי מגן, קסדות ובעיקר תיקי עזרה ראשונה. אה וכמובן אסור לשכוח שחשוב מאד לחתום על כרטיס אדי בטרם נכנסים ליציע מלחמה. שיהיה, כי להיות היום אוהד של קבוצת כדורגל זאת סכנת חיים, כל שבוע מתחילים מחדש לשחק ברולטה רוסית- מי יחזור שלם ובריא ומי מדמם ופצוע?

אז מה הפתרון? כל בעל קבוצה, שחקן או אוהד יודע מה צריך לעשות וגם אם תעירו אותם באמצע הלילה הם יגידו לכם את פתרון הקסם מבלי להתבלבל: ענישה מחמירה ואכיפה! הבעיה היא שמשום מה, גם אחרי אין ספור קריאות מצד גורמים שונים לשים סוף למחדל הזה- עולם כמנהגו נוהג והשעון שסופר את הדקות עד האסון הקרב ובא, ממשיך לתקתק. אולי אחרי שהשעון יצלצל מישהו שם יתעורר ויראה לנכון להקים ועדת חקירה ממלכתית, כזאת שתביא לשינוי עמוק בנושא הענישה.

*

ואולי בתי המשפט יפסיקו לעשות לאוהדים האלימים חיים קלים ולשחרר אותם באזהרות שמחזיקות בדיוק עד לשריקת פתיחת המשחק הבא, אולי הגיע הזמן  שנתחיל לקחת דוגמאות ממדינות כמו אנגליה, גרמניה, הולנד, צרפת ומדינות מערב אירופיות אחרות שהחליטו לקחת אחראיות, לצמצם עד כמה שאפשר את תופעת האלימות בספורט ולהחזיר את הכדורגל למגרשים. הם החליטו לא לוותר ולא להקל עם האוהדים, הם החמירו את הענישה, הרחיקו אוהדים בעייתיים מהמגרשים לתקופות ארוכות, אוהדים  רבים נדרשו להתייצב בתחנות המשטרה בזמן המשחק, פירוקו קבוצות אוהדים אלימות, חילקו קנסות ולעתים גם ניתנו עונשי מאסר בפועל.

לאחרונה הוחלט בגרמניה, בשת"פ של המשטרה ורשויות הספורט במדינה כי ניתן יהיה להשעות אוהדים מתפרעים לעד עשר שנים ממשחקי כדורגל אם יימצאו אשמים באלימות. וואו- מדינות שלא רק מדברות אלא גם פועלות למען שינוי, הלוואי עלינו!

*

לצערנו, מה שקורה בפועל הוא שאף אחד לא רוצה לקחת אחריות, ראשי המועדונים מודאגים בצדק וקוראים להחזיר את המשטרה למגרשים, המשטרה מצדה עושה בדיוק ההפך ומצמצמת נוכחות וכמובן שמצדם הכול בהתאם לתקנון ובהתאם לחוק שנועד לצמצם את הנוכחות שלה באצטדיונים.

לטענתם, "חוק איסור אלימות בספורט נחקק בשנת 2008, כשמטרתו העיקרית היא  החלפת המשטרה כממונה על אירוע, מנהלי אבטחה וסדרנים. יישום החוק החל בשנת 2010, ומאז המשטרה בתהליך של דילול מספר השוטרים במגרשים, במקביל להעברה מדורגת של האחריות למנהלי האירועים.

בתחילת עונת 2013/14 המשטרה שמה לעצמה למטרה לצמצם באופן משמעותי את השיטור במגרשים, כפי שמכתיב החוק. מדהים. הבעיה היא שאותן חברות אבטחה שכאמור אמורות לשמור על הסדר, מעסיקות לרוב סדרנים בני  17-18 או פנסיונרים שמרוויחים משכורת מינימום ולרוב הדבר היחיד שתראו ביציע הוא את הגב שלהם. הם לא מאבטחים ולא תורמים להרגעת הרוחות במקרה ש לסערה.

היחידים שיכולים לבצע את המשימה הם המשטרה, ולמשטרה כנראה אין זמן למשחקים. גם אם מדובר במשחקים שעשויים לעלות בחיי אדם.

וחלילה לא נשכח את ההתאחדות לכדורגל שתמיד יוצאת בהצהרות שהיא תחריף את הצעדים נגדהאלימות במגרשים…ותגבש המלצות… ותמליץ על ענישה מחמירה…ובלה בלה שכזה.

 בשורה התחתונה,  קצת יוזמה בנקיטת פעולות למניעת אלימות בספורט לא תהרוג אף אחד, ואולי אפילו תציל כמה אנשים על הדרך…

הימורי וויילד קארד, חלק 2
ההפסד לסוונסי

4 Comments

אזי 5 בינואר 2014

לא יודע למה, קיבלתי הרגשה של היסטריה כשקראתי את הפוסט.

לפעמים, להתנהג לאוהדים כמו אל חיות – יגרום להם להתנהג כמו חיות.
אני מאוד מחכה לתגובה של ד"ר שלומית גיא לפוסט הזה (אם תקרא אותו) שתסביר איך באנגליה הדירו את האלימות מהמגרשים על ידי צמצום כח שיטור והענשה.

אין ספק שהענישה לאחר מעשה היא קלה מדי, אבל זה נכון לכל תחום פשיעה במדינה ישראל וסביר להניח שאם אזרוק עליך מצית ברחוב, ולא במגרש כדורגל, אקבל עונש זהה = אפסי.

שלומית גיא 7 בינואר 2014

אזי, אני מסכימה איתך. צריך לדעתי להוריד את רמת ההיסטריה. לאלימות יש סיבות רבות, חלק מהן נובעות משיקוף של ערכים חברתיים-ישראלים, שלצערי בשנה האחרונה אלימים יותר מכל תקופה שאני זוכרת בעבר.

אני לא חושבת שהענישה בארץ הפכה קלה מדי. ובכל מקרה, לדעתי היא לא התשובה. העקרונות לדידי הם פשוטים: שיפור אקולוגי של מתחמים, פיקוח גבוה יותר והכלה חברתית הן כלפי האוהדים, הן כלפי השחקנים הן כלפי אמצעי התקשורת. אנחנו צריכים לקחת את הגורמים הטובים בספורט ולהעצים אותם, ליצור דיון ברמה האדיאולוגית ולזכור ששינויים לוקחים זמן.

אלו שינויים שכל אחד יכול וצריך לעשות אותם ברמה האישית שלו, ולא לצפות שהמשטרה ובתי המשפט ייעשו במקומו. אוהדי הספורט בישראל צריכים לשאוף להיות קהילה, לא סובייקטים פאסיביים של שלטון.

עידוקוליס ליפשיץ 5 בינואר 2014

לא מבין על מה הרעש והמהומה.

http://sports.walla.co.il/?w=/157/2659867

כבר יש ועדות, מסקנות ואף פרוטוקולים!

עדי אבני 6 בינואר 2014

ואני חושב שהדיווחים על האלימות וההתעסקות התקשורתית בהם נמצאים בנפח שהוא חסר פרופורציות לאלימות עצמה.
שלא יהיה ספק. החברה בישראל, במגרשי הספורט ומחוץ להם הופכת לאלימה יותר בו במקביל שהסובלנות לאלימות הופכת קצרה יותר. אבל הדיווחים הצהבהבים מסתירים את האמת- במגרשי הכדורגל בארץ האלימות לא מתגברת. לא בהשוואה לעבר ולא בהשוואה למדינות כדורגל אחרות. למרות שכל אלימות היא פסולה, לא תמיד חייבים להבליט אותה, ועושה לי רושם שחלק מהמבליטים (לא כותבת הטור הזה) עושים זאת מתוקף הדיווח השלילי- תחילה שלהם, רעה חולה אופיינית לתקשורת הישראלית

Comments closed