תחביבים: טיולים, מוסיקה, איצטדיונים גדולים (אלעד רבין)

לרגל הימים שבהם אסור לנסוע, "דה באזר" יוצא לסיור איצטדיונים כלל עולמי. פותח אלעד רבין, סוטה של איצטדיונים, שחיכה שנה כמו מטורף לפתיחת הסטאדיום החדש בניו ג'רסי

בשבוע שעבר, לאחר ציפייה ארוכה שוחק המשחק הרשמי הראשון באצטדיון ה"מדולנדס" החדש שבניו ג'רזי. יש אנשים שלא ידעו בכלל על קיומו, אבל משוגעים לדבר כמוני סימנו את התאריך ביומן שלהם כבר לפני כמה חודשים.

הסאגה התחילה כאשר שתי קבוצות הפוטבול, הג'טס והג'איינטס, רצו לחנוך אותו במשחק הרשמי הראשון, ולכן נערכה הגרלה שקבעה כי הג'איינטס הם שיפתחו את האיצטדיון ביום ראשון בערב. כדי לא לקפח את הג'טס, שרגילים להיות מקופחים, החליטו בהנהלת האן.אף.אל שהם ישחקו מיד למחרת, ביום שני, ב"מאנדיי נייט פוטבול".

העדפתי את הג'טס, אבל הכמיהה לאיצטדיון לא נתנה לי מנוח, ולכן החלטתי ללכת ביום ראשון לראות את הג'איינטס. לא יכולתי לחכות.

***

כשאני חושב על זה, אני אפילו לא בטוח נגד מי היה המשחק, אבל הזיכרון של הכניסה לאיצטדיון "בלומפילד" בפעם הראשונה בחיי צרוב אצלי כאילו קרה רק לפני כמה דקות. אני זוכר את ההמולה מחוץ לאיצטדיון, את ריח המאפים הטריים מהמאפיה שלידו, אני זוכר שטיפסתי במעלה המדרגות, בלי ממש לדעת עוד כמה נותרו, ואז, בבת אחת, בלי שום הכנה מוקדמת, נגלה לעיני בפעם הראשונה מראה כר הדשא והיציעים.

אני זוכר את הריח של הדשא. הוא הזכיר לי את הדשאים בקיבוץ בו גדלתי. אני זוכר את עצמי יושב משחק שלם ובוהה ביציעים, בקהל, בשלטים – אולי בגלל עודף הזכרונות אני לא מצליח להיזכר נגד מי הפועל שיחקה. עד אז, האיצטדיון היחידי שראיתי היה "העירוני של קרית שמונה", שהורכב מטריבונות של חמש שורות.

המילה איצטדיון קצת גדולה על מה שגדלתי עליו בקרית שמונה, והמילה אורווה כבר היתה תפוסה, אבל בימים ההם זה היה נראה לי ענק, עצום. שני רק ל"מרקאנה". בפעם הראשונה בבלומפילד, ראיתי את המראקנה בכבודו ובעצמו. ועוד אחרי שזרוע חורף

זה לא קרית שמונה, זהו המרקאנה

***

זה לא שאני שוכב בלילות וחולם עליהם, אבל מה תגידו אם אספר שבקורות החיים שלי, בפרק התחביבים, ממש לאחר טיולים ומוסיקה (וספורט כמובן) היתה שורה שבה כתבתי "חובב אצטדיונים". זה נראה מוזר גם לשניים-שלושה אנשים שראיינו אותי. כשהתלוננתי לאשתי שלא מקבלים אותי לעבודה, היא הכריחה אותי להשמיט את השורה הזו מקורות החיים ולהוסיף במקומה “מוכן לעבוד שעות נוספות במידת הצורך”.

הכי מוזר זה שאכיטקטורה בכלל לא מדברת אלי. כן, הייתי בברצלונה, ראיתי את כל הבתים האלו של גאודי. מה אני אגיד לכם, המבנה היחידי שהרשים אותי היה ה"קאמפ נואו". אפילו "האולימפי", האיצטדיון שאספניול שיחקה בו עד לא מזמן, הרשים אותי הרבה יותר מכל הבתים המוזרים האלו עם מדרגות המסולסלות. את המדרגות המסולסלות אני אוהב לראות בפינות של האצטדיונים, לא בבתי מגורים.

בהתחלה עוד הסתרתי את הסטייה הזו מאשתי, וכשהיינו מגיעים לאיזו עיר בארופה, הייתי "טועה בדרך", מוביל אותה לאיזו שכונה בלתי אטרקטיבית בעליל לתיירות, ופתאום כשצל של גדול היה מכסה את השמשה הקדמית של האוטו, הייתי אומר: "נראה לי שטעיתי, אבל אם אנחנו פה, אולי נקפוץ לראות את האצטדיון הזה?".

עם השנים, התחלתי להתמקצע. מצאתי שאני לא היחיד עם התחביב המוזר הזה, ואולי זה מה שנתן לי לגיטימציה סופית לצאת למסעות אצטדיונים ברחבי העולם. היום, כשאני מסתכל על התמונות מאותם מסעות, אני רואה שבמקום אתרי תיירות יש יציעי בטון.

 ***

לפני כשנה, בעודי עומד עם חבר מחוץ לאיצטדיון, בדרך לראות עוד משחק של הג'איינטס , נתקלו עיני במבנה ענק סמוך. ניסיתי לשער מה מטרתו. לא תיארתי שהם יבנו אצטדיון חדש לגמרי כשלושים מטרים בלבד מהאיצטדיון הישן.

זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי על ה"ניו מאדולנדס סטאדיום", החדש של הג'טס והג'איינטס. זה היה עבורי כמו לראות את הארץ הקדושה ולא להגיע אליה. מיד כשחזרתי הביתה נכנסתי לאינטרנט ובדקתי מתי משחק הפתיחה, סימנתי בלוח השנה את היום ונדרתי נדר להיות שם.

כל הקיץ החזקתי מעמד. לא הלכתי לראות שם אף הופעת רוק, אפילו ממשחקי הקדם-עונה הדרתי את רגלי. הבטחתי לעצמי לעשות את זה כמו שצריך, במשחק הפתיחה הרשמי.

בשבועות שקדמו לאירוע כבר הייתי כמו נרקומן שצריך את הסם שלו. בכדי להתנחם, הלכתי ליו.אס.אופן לאיזה משחק במגרש המרכזי. אבל רבאק, כולו 24 אלף צופים, זה אפילו לא אדולן. בערבים הייתי מתגנב ועובר ליד ה"מדיסון סקוואר גארדן", מסניף את ריח הנקניקיות שמסביב. היו רגעים שכבר כמעט נכנעתי לעצמי, בתחנת הרכבת התחתית כמעט קניתי כרטיס שיוביל אותי אל המדולנדס כדי להגניב בו מבט, אבל בנשיכת שפתיים הצלחתי להחזיק מעמד.

אבל המציאות חזקה מכל דמיון. שלושה ימים לפני אירוע הפתיחה אשתי אמרה לי באדישות כי הזניקו אותה לארץ למספר ימים. ביום ראשון בערב, במקום לשבת ולשתות בירה ביציעי ה"ניו מאדולנדס סטאדיום" ולצפות במשחק הרשמי הראשון, נאלצתי לריב עם בתי בת השנתיים על זמן הטלוויזיה. מה שלא עשיתי כדי לשכנע אותה לוותר קצת על דורה אקספלורר, כלום לא עזר. במקום לשבת באיצטדיון ראיתי את דורה, דייגו ובוטס במסעם אל הלונה פארק.

לכל אחד יש את החלום הספורטיבי שלו. אחד משחק כדורסל בספורטק בדיוק כשהסקאוט של הלייקרס עובר שם במקרה, השני חולם לצפות במשחק גמר המונדיאל, השלישי מפנטז שפרגוסון מתקשר אליו יום אחד ואומר לו שמנצ'סטר חייבת, אבל ממש, שוער עם ניסיון. החלום שלי הוא לבקר בכל האצטדיונים הגדולים בליגת הפוטבול האמריקאית. אתם יודעים מה, גם באלו של ליגת המכללות. ואני עוד אעשה את זה. חכו ותראו.

 

 

איתך, עבאס
גלעד בלום על נס ערב יום כיפור 1993 (מוקדש לקוראים הראל לוי ודודי סלע)

תגובות

  • ברט פארב

    לייק
    פיספסת את איצטדיון גאון ביפו-בדיוק הרסו אותו
    מחכים לכתבה על האיצטדיון החדש בדאלאס

  • דובי מילר

    יופי של תחביב.
    מזדהה איתך בהחלט.
    כאשר אני בחו"ל אחד מהדברים שחייבים להופיע בכול תכנון הוא ביקור ואפילו חפוז במסלול מירוצים, גם אם הם סגורים או כבר לא קיימים, היסטוריים .

    אתה יודע מה, הכנסת לי רעיון - לכתוב פוסט בנושא המסלולים הללו...אולי בכיפור.

  • דניאל

    חווית הדשא - ככה אני קורא לרגע שבו אתה רואה את הדשא כשאתה מטפס במעלה המדרגות בכניסה ליציע - היא בין החוויות הכי חזקות שזכורות לי מהילדות.
    עדיין, חווית הדשא של בלומפילד מרגשת אותי.

    לפני כשנה לקחתי ילד לקוי ראייה שחנכתי למשחק בבלומפילד. הסתכלתי במיוחד על פניו כשהוא עלה במדרגות. זה היה מדהים.

    • יפתח

      לפני שנתיים לקחתי את האחיין שלי לבלומפילד בפעם הראשונה. הסתכלתי על הפנים שלו כשעלינו במדרגות של שער 7. הוא לא אמר כלום אז שאלתי אותו מה הוא חושב, הוא ענה "בטלויזיה זה נראה יותר גדול". דור אחר.

  • יונתן ארבל

    עזבו אתכם אמריקה..
    אני מאוד התחברתי לאיצטדיון של בראגה, החצוב בתוך הסלע.
    מקום נהדר לכדורגל ופיקניק..
    (:

    כמו כן האיצטדיון באצטקה מקסיקו, האליאנז ארינה בגרמניה, איצטדיון האור של בנפיקה והבונבוניירה בבואנוס איירס הם החביבים עלי..
    בטח פספסתי כמה על הדרך..

    • red sox

      הבונבונרה של בוקה?! עם צורת חצי העיגול הפחוס? עם צלע שלמה קו האורך של תאים לעשירים בלבד? עם אווירת ה"עוד רגע מישהו דוקר אותך בשביל 20 פזו בסמטאות מסביב"? עם ניחוחות הנהר המזהם והשתן? הדבר הטוב היחיד שם הוא המיקום של אוהדי האורחת מעל היציע של אוהדי בוקה, מה שתמיד מניב מחזות קומיים של השתנה על ראשי הבוסטרוס, השלכת כיסאות וכוסות בירה, והכל בחסות הגרביטציה. אני מנסה למצוא איזשהו מכנה משותף בין האצטדיון הזה לבונבוניירות אמיתיות כמו האסטדיו דה לוז בליסבון או האליאנס ארינה ולא מצליח.

      האצטקה אכן נפלא ואם כבר "לה בונבונרה" אז אני ממליץ על האצטדיון של טולוקה המקסיקנית שנושא את אותו הכינוי (רשמית נקרא אסטדיו נמסיו דיאס). אצטדיון בן יותר מ-50 עם היסטוריה של אירוח משחקים בשני מונדיאלים. קומפקטי מאוד מבחינת השטח אבל מכיל כמעט 30 אלף איש. מזכיר מאוד אצטדיונים אנגליים כמו הקרייבן קוטג' של פולהאם והאמת-קצת מזכיר את בלומפילד.

  • דניאל

    מעולה !

  • דניאל

    היי.. יש דניאל אחר?

    • דניאל

      כן, המקורי :)

  • תומר חרוב

    אני מת להגיע למסטאייה לפני שיהרסו אותו, למזלי ולנסיה דוחה את האצטדיון החדש שלה שנה אחרי שנה ככה שזה אפשרי.
    יש דבר יותר משכר ממראה הדשא בפעם הראשונה וזה ריח הדשא. בקופסא אתה נכנס ליציע בגובה הדשא, יש לידו ואז את מריח את הדשא הקצוץ(והגרוע) ומבין שהגעת הביתה.

    • דוד מירושלים

      תומר, גם אני מת ללכת למסטאיה, ובאמת מזל שאין לולנסיה כסף בינתיים בשביל לחנוך את ה'נואבו מסטאיה'.
      איזה יופי של איצטדיון, פשוט מושלם.

      אחלה כתבה.

  • דג

    אחלה כתבה
    תחביב לא רע בכלל.

    להיות פרשן/שדרן ספורט כבר ניסית...שם תוכל להשאיר את השורה ההיא בקורות חיים

    אגב מה נגמר בלונה פארק?

  • עופר (הירוק)

    אלעד, שימחת את לבי.

  • דניאל

    ויניב אורגד ב"הארץ" כותב על הצדדים השליליים של מעבר לאצטדיון חדש: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1189337.html

  • צור שפי

    יופי של כתבה. צחקתי בקול רם וברוב הזדהות בקטע על ברצלונה. הגאודי הזה הוא הכי אובר רייטד בעולם. השבוע הייתי בפעם הראשונה באיצטדיון האור בליסבון (נחשו למה, בין הזוכים יוגרל צעיף עם הדיוקנאות של הראל-טביב) והתרשמתי בעיקר מדימיונו הארכיטקטוני לאיצטדיון האמירויות בו באמת בראגה יצאה השבוע לפיקניק. מבחינה ארכיטקטונית הברנבאו לוקח את הקמפ נואו בהליכה אבל שניהם בתי קברות בגלל הקהלים המחורבנים והשבעים שלהם. יש כבר הרבה זמן תכנית לבניה מחדש של הקמפ נואו, באותו מיקום, קצת כמו שעשו עם וומבלי ועם אותו ארכיטקט (אני חושב, לא בטוח), נורמן פוסטר. הרעיון הוא שהבניה מחדש תיעשה במקביל להמשך המשחקים במגרש, אין לי מושג איך זה ייעשה ומתי - הבור הכספי שלאפורטה השאיר גדול משחשבו. אני מת על הויסנטה קלדרון - כמו בלומפילד על סטרואידים, גם מבחינת המבנה וגם הקהל (הכי טוב בספרד, יחד עם סבייה). הכי אני אוהב את זה שהוא יושב מעל כביש הטבעת של מדריד, ה-30-M. למרבה הצער בשנים הקרובות הוא ייהרס ואתלטיקו תקבל איצטדיון חדש באיזור שדה התעופה.

    • עופר (הירוק)

      הויסנטה קאלדרון אדיר - הדבר העצוב הוא, שהאיצטדיון החדש שהם הולכים לקבל הוא די נוראי - עם מסלול ריצה וכל השיט הזה.

      • צור שפי

        חדשות טובות עופר (הירוק). האיצטדיון החדש ייבנה מודולרית. ניתן יהיה להתקין בו מסלול ריצה אבל כשישחקו כדורגל המסלול ייעלם ובמקומו יהיו מושבים עד הקווים.

        • עופר (הירוק)

          או, תודה רבה צור. שימחת אותי עד מאד. יש מצב ללינק, שאוכל לראות את הפלא בעצמי (אני מכיר איצטדיונים מודולריים בעיקר מדגמי הקוקי קאטרס של ארה"ב שהוקמו בשנות ה60 וה70, אבל בכדורגל האירופי הם לא כל כך קיימים.

  • אורדון

    אלעד רבין?
    אצלי באתר?
    חסרים אתרים אחרים ברשת?
    למה אתה מתערן?

  • אורדון

    אני הולך לעשות תה מנטה להירגע
    אני צריך להקשיח את ועדת הקבלה לאתר. אלעד רבין. אצלי.
    כוס תה מנטה. עם דבש. להרגע.

  • אורדון

    דורפן אתה מפוטר

  • ביילין

    אורדון, יש קשר משפחתי לילד המחוצקן שמשתולל אצל מנדי מגמות?

  • דורפן

    נתקלתי בלא מעט חוצפה מאז שהקמתי את הבלוגים. אבל הבנאדם שהגיב בשם שלי לגבי תה מנטה עבר כל גבול..

  • טוטוריטו

    הגיע הזמן להסיר את המסיכה -
    עם יכולת כתיבה כזו וסטיה חיובית בדמות "חיבה" לאצטדיונים-> יש רק אפשרות אחת: יוחלף אבי רצון לאלתר באלעד.
    ממחר עצומות ברשת.
    שימעל'ה

  • קוטנר

    מוזיקה?
    ממתי יש לך תחביב מוזיקה?
    אתה מתכוון לדיסק של יוסי בנאי שקנית לפני 10 שנים?
    או לדיסק של אלי מקביל שדנה קנתה?

  • אנונימוס

    אני דווקא מאד אהבתי את הסגרדה פמיליה, ולא התרשמתי מיוחד במהאצטדיון האולימפי שנראה לי די סתמי. אבל בכל זאת נהניתי מהטור. תודה

  • בין האדם למקום (עופר פרוסנר) | BUZZ

    [...] אלעד רבין מכור לאיצטדיונים [...]

  • ונעבור לימק"א | BUZZ

    [...] אלעד רבין מצטרף לאיצטדיונוס אנונימוס [...]

  • בין האדם למקום (עופר פרוסנר) | גראונד הופר

    [...] אלעד רבין מכור לאיצטדיונים [...]

Comments are closed.