קומי, קומי, הגר, הגר, ולכי לך אל המדבר (טל שניידר)

טל שניידר מצטרפת לצוות "דה באזר" ופותחת בסיפור עם בשר -.עיריית תל אביב יפו, חובבת הספורט עלק, לא עוזרת להגר פיינר מהסיבה הכי הזויה שתוכלו לדמיין

לראש עירית תל אביב יפו (להלן תא"י) יש בלוג. הבלוג לא מתעדכן תדיר, ובכל זאת, מספר שם ראש העיר ש תא"י תהיה יום אחד אימפריית מרתון. יש לו גם טוויטר וגם פייסבוק. לא מזמן הוא העלה לפייסבוק שלו תמונות ממירוץ האופניים של תא"י ולא שכח להוסיף "היה מרגש".  אפילו תמונת הפרופיל שלו, שצולמה באותו מירוץ, ממחישה את אהבתו העמוקה לספורט באשר הוא ספורט.

טוב, לא צריך להיסחף. הוא לא אוהב את כל סוגי הספורט. קחו לדוגמא את האגרוף המקצועני. זה לא הכי סקסי, לא מביא המוני רוכבים-רצים-שוחים העוקבים אחר הציוצים ומחפשים לתייג עצמם בתמונות הפייסבוק של ראש העיר. כשאישה חובטת באישה אחרת (באופן ספורטיבי, כמובן), את מי זה מעניין בכלל?

ולכן, הגר פיינר, אלופת העולם באגרוף במשקל קל, תיאלץ לפנות בקרוב מאוד את מכון האימונים שלה, כי תשלומי הארנונה על הנכס כבדים מדי.

 

נטולת הישגים. הגר פיינר

פיינר, יחד עם רענן טל שהוא המאמן/דובר/מנהל (רשימה חלקית) שלה, ביקשו מהעיריה, יותר נכון התחננו אל העיריה: הכירו בנו כעמותת ספורט, תנו לנו הנחה בארנונה, כדי שהגר תוכל להמשיך להתאמן ולהדריך צעירים במכון האימונים שלה בתל אביב. אבל כל הבקשות נדחו. גם ערר וגם ערעור לא עזרו.

והסיבה? פיינר היא אולי עמותת ספורט, אבל אין לה הישגים, הסבירו אנשי העיריה. פעמיים אלופת העולם באגרוף במשקל קל -עבור בחורה שמממנת את כל פעילותה הספורטיבית מההדרכה במכון ולא זוכה לשקל סיוע מן המדינה – זה הרי לא הישג בכלל.

את פיינר ראיינתי לא מזמן למגזין "50 הנשים המשפיעות בישראל" של ליידי גלובס. מקום 36 ומבין כל הלידיי'ס האחרות, דווקא תמונתה הובלטה בעמוד השער הפנימי (לא אני קבעתי את המיקום או העיצוב). בחורה מיוחדת, שונה, מעוררת השראה. 'מה היה לך הכי קשה בשנה האחרונה', שאלתי אותה. חשבתי שבטח תספר על איזה כתף כואבת או שן שבורה. אבל לפיינר יש קרבות קשים יותר מאגרוף. הכי קשה לי מול העיריה, היא אמרה.

גם את עיריית תא"י שאלתי: למה? מתי? ואיפה כתוב? הם השיבו בתמצית "העמותה אינה זכאית. אין כל דרך חוקית להקל על מכון האגרוף בתשלומי ארנונה”.

 *

הגר פיינר באתר CMA 

אריק אינשטיין "הגר". מילים ולחן: שלום חנוך 

 

גשם גשם בוא
הפרצוף של אירופה

15 Comments

מיכאל 9 באוקטובר 2010

ההצלחה בספורט בישראל היא כמעט אף פעם לא בעזרת המוסדות, השלטונות וכל אלה, אלא מבוססים על השקעה פרטית, נחישות וכמובן כישרון של בודדים

בעז 9 באוקטובר 2010

חוקית אי אפשר לתת הנחה בארנונה אא"כ הוכרת כמוסד מתנדב גם ע"י העיריה וגם ע"י משרד הפנים. מה שאומר הרבה פקידים שיכולים לתקוע את הבקשה ( אם בכלל עומדת בקריטריון) . אבל זה מאוד נח לעיריה להתחבא מאחורי הטענה החוקית. ניתן לתמוך בגופים בכל מיני דרכים. לדוגמא- הקצבות, פרסום, רכישת שירותים ועוד. רק תחשבו שהעיריה תרכוש קורס איגרוף לנערות במצוקה. העיריה תשלם עבור הקורס סכום נאה שיאפשר לאלופת העולם להחזיק את המכון. כולם מרוויחים מפעילות זאת.

החוק הוא מפלטו של הנבל עוד לפני הפטריוטיות.

אנונימוס 9 באוקטובר 2010

שתארגן פעם אחת אליפות עולם ביד אליהו עם 500 הזמנות לפרוטקציונרים בעירייה, ותראה איך הפלא ופלא כל משאבי והקצבות העירייה נפרשים בפניה

טל שניידר 9 באוקטובר 2010

ביצה ותרנגולת קלאסית. היתה כבר אליפות בארץ אבל כדי להרים עוד אחת צריך כסף וספונסרים. כדי שיבואו ספונסרים, צריך הבלטה בתקשורת, כדי שתהיה הבלטה בתקשורת צריך להיות בערוץ הספורט, כדי להיות בערוץ הספורט צריך לשלם להם כסף (לפחות כשמדובר במתאגרפת כמו הגר), כדי שיהיה כסף פנוי לדברים האלה צריך לשלם פחות ארנונה וכו'. אבל כאמור, הגר היא עמותה ללא הישגים בספורט ולכן לא מקבלת הנחות.

מאשקה 9 באוקטובר 2010

כמה שאתה צודק.

שחקן 10 9 באוקטובר 2010

היא כבר הייתה בערוץ הספורט. ראיינו אותה באולפן ליגת האלופות ואת גמר אליפות העולם שלה שהיה בנוקיה שידרו.

סה"כ חבל מאוד שלא עוזרים בה ותומכים בה.
זה רק ירתיע כישרונות אחרים מלבקש עזרה ולהשקיע.

אלון 9 באוקטובר 2010

אי אפשר להלחם בעריית ת"א. אפילו מני פאקיו היה מפסיד להם בנוקאוט.

אברהמי 9 באוקטובר 2010

טל, ברוכה הבאה. עוד פעם מתברר שההצלחה בספורט הישראלי קשורה קשר ישיר לאי קשר לשלטונות וממסדים.

דוד משה 9 באוקטובר 2010

זה אותו ראש עיר שהשמיד בלי למצמץ את אוסישקין… מה הפלא

שאק 9 באוקטובר 2010

פשוט כל כך מעצבן ואמת אפילו כאב בשבילה לא נותנים שום עזרה וממש מגעיל

ירון 10 באוקטובר 2010

סיפור עצוב, קשה להילחם במערכת כמו עיריית ת"א.
נקווה שקצת פרסום יעשה לזה סוף טוב.

וכמובן ברוכה הבאה טל היה תענוג לקרוא את הפוסט הזה

טל שניידר 10 באוקטובר 2010

תודה

Comments closed