המאבטחים מכים גם ילדים ונשים (מאשקה ליטבק)

הילד חטף מכות מאנשי חברת האבטחה במלחה. את הנער שבא להגן עליו הם חנקו. לאוהדת המבוגרת שהגיעה להגן על הנער הם ניפחו את היד. שמה הוא מאשקה ליטבק, והיא מספרת

 

לא להתלהב שם מאחורי הסל. בקרוב תפסידו, אחר כך תחטפו מכות

לפני כשנתיים יזם ח"כ איתן כבל את החוק נגד אלימות בספורט. אחד הסעיפים בחוק הזה – להוציא את אנשי המשטרה מהמגרשים והאולמות, ולהציב במקומם חברות אבטחה. כמו כן, הסרת הגדרות במגרשי הכדורגל.

הרעיון היה להעביר קורסים לאנשי חברות האבטחה. הוא היה מלווה בסרטונים בטלוויזיה, יענו להצדיק את נחיצות החוק.

ממרומי גילי אני יכולה כבר לסכם יותר מארבעה עשורים כצופה במשחקי כדורגל באצטדיונים, במשחקי כדורסל באולמות, ובמיוחד, כאוהדת הפועל ירושלים, באולם במלחה..

אף פעם לא אהבתי את נוכחות אנשי המשטרה באולם הצפוף במלחה. לא רק בגלל שהם היו מסתירים לנו את המגרש, אלא גם משום שאנשי יס"מ וספורט אף פעם לא הלכו שלובים זרוע בזרוע באהבה מול השמש השוקעת.

שוטרי היס"מ התנהגו לא פעם כלפי האוהדים כאילו הם גדולי הפושעים, חלק ממשפחת הפשע הישראלית. במקום להעיר בנועם, מיד הסתערות ומעצר תוך דחיפות "בכח סביר".

ומי הם אנשי האבטחה שהחליפו אותם? אזרחים טובים, שרובם משמשים מאבטחים במשחקים כעבודה שנייה בשעות הערב. יש לי מעט ידע אישי על המאבטחים במלחה: אחד מהם הוא שומר בבית ספר בבוקר, שני עובד במשרד נדל"ן, שלישית עוזרת ספרית ועוד. הם מגיעים למשמרת עבודה בכוחות עצמם, שעתיים לפני פתיחת המשחק, והשכר שלהם הוא כ-35 שקלים לשעה.

משחק הכדורסל הראשון במלחה השנה היה נגד ליאז' במסגרת היורוקאפ. אחד הנערים שמעודדים מאחורי הסל עמד על ארגז תנובה, שבו הביאו את הדגלים. מאבטח שראה זאת במהלך המשחק נכנס בכח לתוך גוש הנערים המעודד, והוציא את הארגז מתחת לרגליו. הנער נפל אחורה והחלה מהומה, עוד ארבעה-חמישה מאבטחים נכנסו לתוך הקהל והחלו בדחיפת הנערים כאילו הם נמצאים באולם רחב ידיים ויש להם לאן לזוז.

כאשר הדחיפות עברו להרמת ידיים, התקשרתי למפקד המשטרה, ניצב משנה שלומי, בבקשה להיכנס פנימה. מפקד המשטרה נכנס מיד לאולם, בליווי שוטר נוסף, הגיע לתוך קהל הנערים וללא מילים מיותרות הוציא את המאבטחים משם אחד, אחד.

מדוע אותו מאבטח לא ניגש לנער ופשוט ביקש ממנו שלא לעמוד על הארגז, כי זה לא בטיחותי, אלא בחר להיכנס בכוח לקהל האוהדים הצעירים ולנהל את הדברים בדחיפות ובמכות בעת שהמשחק מתמשך? היכן שיקול הדעת של אנדי האבטחה?

נדמה לי שאני יודעת את התשובה: העייפות שלהם היא זאת המנטרלת כל מחשבה, ואולי גם חוסר ההכנה להתמודדות מול מול ילדים אוהדים.

 *

בסוף השבוע שעבר נערכו במלחה משחקי גביע הליגה. הגמר ביום חמישי, הפועל ירושלים נגד מכבי תל אביב, מאבק שידוע בירושלים כמשחק נפיץ. הקהל של ירושלים "חם" מאוד נגד מכבי תל אביב, וצריך להתארגן בהתאם לשמירה על הסדר.

הפעם המשחק עבר בשלום, ועם סיומו החלו הנערים לאסוף את ציוד העידוד: דגלים, שלטים, תופים.

כחברה (יחד עם שני מבוגרים נוספים) בעמותת האוהדים של "הפועל ירושלים", אני אחראית בין השאר על הילדים והנערים שמקבלים ציוד למשחקים. בתום המשחק

יצאתי אל מגרש החניה הפנימי, שמאחורי האולם, לעבר המכולה בה מאחסנים את הציוד. בהדרגה הגיעו לשם הנערים, עמוסי ציוד, והתחילו לסדר אותו במכולה.

לפתע יצא נער מהאולם ובצעקה קרא לנו: "בואו מהר, יש מכות עם אוהדי מכבי".

הסתבר כי כמה מאוהדי מכבי תל אביב לקחו דגלים מידיהם של נערים, שברו את המקלות וקרעו את הדגלים, מעשה שהרגיז את אוהדי הפועל הצעירים, שניסו לשמור על הציוד שאספו בדרכם למכולה.

רצתי בחזרה לאולם יחד עם שלושה נערים מבוגרים (בני 16-17), נכנסתי פנימה וחשכו עיניי: מאבטחים מרביצים לילדים בני 12-14. זה מראה מזעזע לראות אדם מבוגר מכה על ראשו של ילד קטן.

פניתי מיד בדברים אל אנשי האבטחה, בבקשה להפסיק להכות את הילדים. אבל הדברים נישאו ברוח ברחבי אולם מלחה, ללא כל תגובה.

אחד הנערים שהגיע איתי (בנו של רופא מוכר בירושלים, שמו שמור עמי מ.ל) החלק לקרוא למאבטחים "תפסיקו להכות אותם". אחד המאבטחים תפס את הנער בצווארו, כמו ב"הורדת זקיף", וניסה לגרור אותו בכח מהמקום.

לא יכולתי להתאפק למול המראות האלה, וניסיתי בכוחותיי הדלים לנתק את ידו של המאבטח מצווארו של אותו נער, כשאני פונה אליו במילים "עזוב אותו, מה אתה רוצה ממנו".

המאבק היה ביני לבין היד החזקה של המאבטח, העוטפת את צווארו של הנער, כאשר לפתע הצטרף מאחור עוד מאבטח, כבד גוף, והיכה בחוזקה על ידי, המנסה לשחרר את האחיזה בצווארו של הנער.

ביקשתי ממנו להפסיק להכות, והקריאה רק הגבירה את החבטות על ידי. ברגע של הארה, מתוך תחושת אין ברירה וכעס אדיר, הנפתי את רגלי לאחור לבין רגליו של אותו מאבטח מכה, ובאחת הוא הפסיק להכות אותי.

*

עברו כמה רגעם ארוכים עד שהגיעו שוטרים למקום. הם ביקשו מהמאבטחים לעזוב את הנער ולהירגע. הנער נעצר, השוטר ביקש ממנו תעודת זהות ולקח אותו לחקירה קצרה בצד.

הלכתי איתם, לא רק בתוקף היותי האוהדת המבוגרת במקום, אלא גם בגלל האחריות שלי כחברה בעמותת האוהדים והידיעה שאין לחקור קטין לבד.

בעת החקירה וניסיונותי להרגיע את הנער, הרגשתי את ידי כואבת מאוד והבחנתי שהיא מתנפחת. הנער ניסה להסביר לשוטר שהוא לא יכול היה לראות איך מכים ילדים קטנים, וכמבוגר מהם הרגיש אחריות להגן עליהם. כפי שאני הרגשתי אחראית כלפיו.

לאחר כשעה של חקירה' שכללה גם את האחראי על הביטחון של הפועל ירושלים ומפקד משטרת מוריה, שוחרר הנער לביתו, ואני עם ידי הכואבת יצאתי לנסיעה בת שעה בחזרה דרומה לביתי.

לא ישנתי באותו הלילה. ולא רק בגלל הכאבים ביד. המראות של אנשים מבוגרים שמרביצים לילדים קטנים על הראש, במקום לגמור את המהומה במילים, לא עזבו אותי.

למחרת נסעתי למיון בבית החולים באשקלון, לצילום היד ובדיקת אורטופד, שאמר כי נראה שקיבלתי מכות חזקות ולמזלי אין לי שבר ביד. את מה שנשאר לי מאותו אירוע, בלב ובראש, לא בדקו במיון.

*

סוף דבר: אותה חברת אבטחה גמרה את עבודתה במלחה, ובמשחק הבא תהיה חברת אבטחה אחרת. חברת האבטחה שהוחלפה היא זו שאנשיה לא הצליחו לאתר את החזיז על גופו של יוסי מלאך ביום 11/11/2007, החזיז שפצע קשה את יואב גילצרשטיין.

גם הידיעה על חילופי חברת האבטחה אינה מקנה לי נחמה ושקט. האם המאבטחים החדשים יעברו הכשרה ראויה להתנהגות מול אוהדים? אם גם עבורם העבודה בחברת אבטחה היא תעסוקה שנייה, להשלמת משכורת, מה יום מיומיים?

 

למה שווה לחכות לראלי קטלוניה?
יותר שחור מאדום

7 Comments

בני תבורי 20 באוקטובר 2010

מאשקה,
אני רגיל לקבל ממך תמונות נפלאות של גשם ופריחות ושדות מוריקים ולא פוסט כואב כל כך.
הסיפור מרתיח, אבל הכרוניקה ידועה מראש. החוק שיזם איתן כבל נשען על הגיון בריא ונסיון מצויין שנצבר במקומות רבים באירופה. הצבת מאבטחים שאינם שוטרים אינה רעיון רע ולראייה ההצלחה באנגליה שלאחר אסון הילסבורו והקמת הפרמייר ליג. הבעייה אצלנו מתחילה ביישום החוק. המשטרה לא הוצאה משטחי האיצטדיונים בשום מקום באנגליה. הם רק לא נמצאים בתוך היציעים ואין להם מגע ישיר עם הקהל בתוך האיצטדיון. בכל איצטדיון פועל חמ"ל משטרתי שיכול להפעיל שוטרים בכל מצב שדורש זאת. כאן בארץ המציאו מחדש את הגלגל, הוציאו שוטרים והכניסו מאבטחים שאינם מתאימים לתפקיד. יש בעייה חמורה בהטמעה של הגדרות ודרישות התפקיד אצל המאבטחים, ויש כמובן בעייה ביישום. מאבטח חייב לדעת את תפקידו ולהפנים את העובדה שאינו מורשה לבצע עבירות כמו שימוש בכוח. סמכות כזו, על פי החוק בישראל – כמו גם סמכות מעצר, יש רק לשוטר ובכל מקרה בו נדרשים אחד מאלה, יש לערב משטרה. אין חיה כזו מקום כינוס של קהל ללא נוכחות משטרתית, זו המצאה ישראלית מטופשת שגוררת הסתבכויות מיותרות.
מאחל לך החלמה מהירה.

שלו 20 באוקטובר 2010

טור אמיתי וכואב,
רק הייתי משלים את התמונה, אצלנו שכחו שיש צורך בתהליך, תהליך חינוכי. המגרש / אצטדיון הוא מיקרו קוסמוס של החברה שלנו. ובמקום להלחם באלימות בכל מקום בכל זמן, יש ניסיון לקצר את הדרך. האוהדים / המדיה / אנשי החוק כולם סובלים מאלימות יתר (לא כל האנשים בכל תחום, אבל בכל תחום ישנם אנשים אלו) אנשי היס"ם הם לוחמים של המשטרה, הם אלו שמגינים עלינו מסוחרי סמים וגנבים שומרים עלינו בהפגנות ועוזרים לנו לקיים מדינה דמוקרטית, בטח שיש בינם אנשים אלימים, אבל גם הם באים לאבטחת ספורט כמשלימי הכנסה אחרי שעות העבודה. זה קל להאשים אותם באלימות ולהתעלם מכך שכל הסביבה שלנו אלימה. הדרך היא רק חינוך ואכיפה. בכל מקום שמכבד את עצמו(גרמניה, אנגליה) אוהד שניגש בצורה אלימה לשוטר / אוהד אחר מבלה 48 שעות במעצר, מורחק מהמגרש לתקופה ארוכה. הסדרנים תפקידם לעזור לקהל להגיע למקום מושבו, לשמור על סדר. לא להתעמת עם אוהדים, אל לנו לקבל בכלל את המצב הנוכחי כאילו הוא סביל. אין שום סיבה שאוהד ירגיש מאויים בארוע ספורט, משחק בית או חוץ אם ישב ביציע אוהדי קבוצתו או היריבה. אני ישבתי בגמר גביע המדינה לכדורגל בשנת 1988 ביציע אוהדי הפועל ת"א, עם חולצה צהובה, מכבי ניצחה, לא היה רגע שהרגשתי מאויים או שמישהו בכלל ניגש אלי. היום אני לא בטוח שזה יכול לחזור על עצמו. עברו רק 22 שנה.

moby 20 באוקטובר 2010

מאשקה ליבי אליך ואל ידך (כל הכבוד שאת עדיין במיגרשים ומנסה להציל ילדים קטנים).
נער הייתי וככזה הייתי מלא בטחון עצמי וטווסיות. מעולם לא הרמתי יד ראשון, אך הייתי מעורב לא פעם בקטטות.
שוטרים בישראל ביצעים זה חובה (לדעתי).יס"מניקים לא. כמו שיש משטרת תנועה,תיירות, חוף, צריך גוף בעל ידע וסמכויות. לפחות עד ש"יחונך קהל האוהדים".
אני ניצלתי מקבלת מכות רצח באולם הכדורסל של רמלה (כשהיה שם כדורסל גברים) בזכות בריחה מהירה לתוך המגרש והתחבאות תחת כנפיו של רב פקד. האוטובוס לא הצליח בזה וגם כמה אוהדים פחות מהירים. סכינים הונפו לעברנו למזלנו הם לא פגעו. זה היה לפני 20 שנה בערך.
אני גם היכתי אנשי חברת הבטחה שפירקו ילד מתחתי ביציע. והעפתי אותם מהיציע עד לבוא המשטרה (כמובן שרצו לפתוח לי תיק. הם עשו את "עבודתם" פיצצו ילד שסבל מבעיה מוחית קלה) יצאתי (במזל גדול) גם מזה. יש עוד סיפורים רבים.

ערן קאלימי 20 באוקטובר 2010

מאשקתי, קודם כל שתדעי שהלל רוצה שנבוא אליך לראות טרקטורים.
שנית, זה לא כל כך משנה מי יהיה, מאבטח או שוטר, כל עוד האוהד הישראלי יוצג כערס מאיים, וכל עוד הוא ינסה להצדיק את הסטיגמה, אלימות תהיה.

Wasermania 20 באוקטובר 2010

תנו לקהל לשחרר קיטור..כמה רע ורוע יש בין מחנות אוהדים כולנו יודעם אך כמו שמתברר לנו חדשות לבקרים בקהל האוהדים יש יותר שכל הגיון ואיפוק מכל השוטרים והמאבטחים..אז ילדים יילכו קצת מכות ויהיו הרבה קללות והתגוששויות אבל מכות אמיתיות כמו ששוטרים מחלקים על ימין ועל שמאל לא יהיו. השוטרים שיסתובבו ברחובות וימנעו פשעים.
תנו לקהל לנהל את עצמו. ילדים יילכו מכות ויגיע מבוגר שיפריד ולא שוטר מחריד שירביץ פי 100 יותר חזק וחייב פי 100פחות דין וחשבון לקהל ולחברה בכללה

מתן בטאט 21 באוקטובר 2010

אני לא מסכים לתגובה שלך wasermania.
אולי באולם כמו מלחה דבר כזה יכול לקרות.
בוא נעשה אבל ניסוי למה שאמרת, ניתן 2 משחקים כאלה של ביתר בטדי ונראה מה יקרה, אני לא מאמין שקיים המבוגר שייסכן את עצמו וינסה לעצור קטטה המונית ביציעים.
בכל מקרה זה פתרון לא יישומי ולא רלוונטי.
הפתרון האמיתי היחיד לבעיה הזאת מתחיל כמובן בחינוך, ולא אני לא מדבר על חינוך ב"בית הספר למאבטחים" אלא בחינוך מגיל צעיר, מהגן מהבית ספר וכמובן מהבית, זה מה שבונה את הבנאדם וזה מה שמעצב את האישיות שלו, ברוב הפעמים לכל חייו.
אני אוהד של הפועל ומגיע לכל המשחקים במלחה ולרוב משחקי החוץ ואני יכול להגיד לך שלדברים האלה שרואים במשחקים אין הסבר פשוט, כל "אירוע" שכזה מתחיל מסיבה אחרת, בין אם זה אוהד שהתגרה, אבוקה, סתם שוטר חמום מוח או כל דבר אחר בסופו של דבר זה מתחיל ממישהו שלא יודע להתנהג.

עדי 25 באוקטובר 2010

אתמול הייתה חברת אבטחה חדשה, הם היו מתוחים, האוהדים היו בוחנים במיוחד, נרשמו צעקות בזירת שער הכניסה אבל לא ראיתי יד שהונפה. ראיתי חבורת אנשים לא מיומנים ושלקרוא להם מאבטחים זה כמו לקרוא לסלט רוסי -חמין. אז כשיצטרכו אותם אין לדעת מה תהיה התפוקה אבל דיה לצרה בשעתה?

Comments closed