אם תרצו – אין זו אגדה / אמיר דורון

 פוסט מאת אמיר דורון 

מנחם אוסישקין (משמאל) במשלחת ציונית לארה"ב, אפריל 1921

לצידו חיים וייצמן, במרכז אלברט אינשטיין

אי אפשר להפריז במחמאות שמגיעות לאורי שלף וחבורת "אוסישקין" על הפרויקט המקסים שהם מריצים בשנים האחרונות. כבר נכתב על כך רבות ועוד ראוי שייכתב (וכאן המקום לגילוי הנאות: החתום מטה חבר אישי של שלף). אבל לטעמי, דווקא בשל הצלחתם הפנומנאלית, המשימה הגדולה באמת עדיין לפניהם.

אני לא מדבר על לעלות ליגה, לכולם הרי ברור כי בעונה הבאה הם ישחקו בליגת העל. המהפכה המחשבתית אותה הם מנהיגים לא תהיה שלמה, אם אחרי החזרתה לחיים של האימפריה האדומה, לא ישתמשו בכלי שבידיהם לעוד מהלך אחד גדול –  ריפוי הכדורסל הישראלי ממחלתו האנושה ביותר.

הרעיון הוא פשוט: על ראשי הפועל תל אביב להודיע, מיד עם העלייה הרשמית לליגה הראשונה, כי אחד החוקים הראשונים בתקנון המועדון הוא שלא יוחתמו יותר משלושה זרים בקבוצה.

מהלך כזה יהווה סוג של הצהרת כוונות בדרך להשבת הכדורסל הישראלי לשפיותו ובעיקר לישראליותו. בתחילת הדרך, אי שם בליגות הנמוכות, זכורות מספר התבטאויות מפי מייסדיי הפועל אוסישקין, בדבר הצביון הישראלי הראוי למועדון הצעיר. והנה, ככל שהדרך מתקצרת,  והפרס הגדול קרב ובא, הושט היד וגע בו, אנו עדים לגמגומים והתחמקויות שונות מצד ראשי הקבוצה שנדרשים לעניין זה. ממה הם פוחדים שם כל כך?

לטעמי, קבוצה עם תשעה ישראלים (וישראלים באמת, כן?) ולצידם שלושה זרים, תראה שאפשר גם אחרת. יש שיחשבו שזהו מהלך התאבדותי בליגה בה יש לעתים שישה זרים או יותר בקבוצה. אבל דווקא מועדון כמו הפועל תל אביב, כזה שניזון מהאוהדים שלו, חייב לייצר עבורם זהות אמיתית. וזאת ניתן לעשות רק באמצעות שחקנים ישראלים. על המאמן יהיה לייצר תלכיד ומשחק קבוצתי יותר, ובכך לייצר כערך מוסף הצהרה משמעותית אחרת: תנועת-נגד לסגנון המשחק הסוליסטי  הבלתי ניתן לריסון ולצפיה, שהתפשט בליגת העל.

לטעמי, קונספט כזה יוכח לא רק מקצועית (עיין ערך ההצלחה בגביע המדינה), אלא גם תדמיתית. הוא יגדיל משמעותית את בסיס האוהדים של המועדון בעשרות אלפי חובבי כדורסל, שחדלו להתעניין במוצר הירוד שמסופק להם בשנים האחרונות. וכך, הקבוצה שעד לפני כמה שנים הייתה שם גנאי לכל תחלואי הכדורסל הישראלי, תהווה סמל ומופת בכל הקשור לעתידו.

בשנות השבעים פעלה בישראל קבוצת כדורסל בשם "ישראל סברס". היא כללה חבורה של שחקנים אמריקאים, רובם לקראת פנסיה או בעיצומה, בראשם כוכב אן.בי.איי די גדול בשם אם.אל קאר.

הסברס שיחקו בליגה האירופאית המקצוענית, שכללה קבוצות של שחקנים אמריקאים. כל קבוצה ייצגה מדינה אחרת. אם אני לא טועה, הישראל-סברס גם זכתה באליפות. המיזם ההוא כשל כישלון חרוץ. הקהל הישראלי, שאז אפילו טרם נחשף לשידורי הטלוויזיה מהאן.בי.איי, לא ממש התעניין במשחקים. הוא הבין בחושיו שמדובר בחיקוי לא מוצלח ולא באמת מעניין לדבר האמיתי.

 ליגת העל מזכירה כיום יותר ויותר את אותה ישראל סברס. אבנר קופל ויושבי הראש של קבוצות הליגה כבר לא ישנו מיוזמתם שום דבר. תסמכו עליהם. הם יקברו את הכדורסל הישראלי קבורת חמור עם עוד ועוד זרים. אבל איך אומרת האישה העשירה בישראל? השינוי מתחיל בתוכנו. למנהלי הפועל תל אביב יש עכשיו הזדמנות אמיתית להביא את השינוי הגדול. הם ירימו את הכפפה?

*

אמיר דורון היה ממקימי הוצאת "גלורי" והוא וא מחבר סדרת ספרי הנעורים "העשיריה הפותחת"

 

סיכום ערב שבת
פטר והזאב הפולני (של הלוזריות)

51 Comments

אנונימוס 23 בינואר 2011

נורא בא לי לאמר שאני מסכים איתך, ואני מאד מאד רוצה (ורבים אחרים גם) שיהיו כמה שפחות זרים. גם בשבילי כאוהד שיהנה יותר, וגם כדי להיות "עמוד האש לפני המחנה" שאולי יוביל לחזרה לשפיות מסויימת בנושא הזרים (כלומר הגבלה של עד 3 זרים לקבוצה).

אבל למנהלי הקבוצה הרבה יותר קשה לקחת על גבם את המשא הזה.
כי בשורה התחתונה הפועל תל אביב היא מועדון כדורסל. מועדון שחי מחסויות ומנויים וחברי עמותה. כל אלו יפחתו משמעותית אם הקבוצה לא תצליח מקצועית.
אני לא חושב שלשחק עם 3 זרים (כלומר זר אחד פחות לפחות מכל קבוצה בליגה) ועוד 1-2 ישראלים בכירים (ויקרים משמעותית יותר) במקום הזר הרביעי בהכרח אומר דשדוש בירכתי הטבלה וויתור על ריצה לצמרת.
ממש לא. אבל זה הימור מסוים, ואי אפשר להתעלם מכך.
זה הימור שנורא קל לאמר להפועל תל אביב לקחת כשאתה לא זה שיצטרך להתמודד עם ההשלכות של כישלון.

פולדש 23 בינואר 2011

בתור אחד שיוצא לו לראות די הרבה כדורסל ישראלי, אני חייב לומר שאני לא מבין למה מועדנים לא הולכים על הקונספציה שאמיר מציע כאן, בלי קשר לנושא ההזדהות וטיפוח השחקן המקומי (נושאים חשובים וראויים מאוד, אני תומך נלהב).

קבוצה ישראלית ממוצעת מחתימה שבעה זרים בעונה, ובכל שלב נתון מצויים בה בין חמישה לשישה שחקני חיזוק (על פי רוב אמריקאים). אני עושה עם עצמי לפעמים את הניסוי הזה, ומנסה לחשוב איזה שחקנים אני זוכר מהעונה שעברה והעונה שלפניה, ועד כמה אני זוכר את היכולות המקצועיות והאופי הספורטיבי שלהם, ולא רק את שמותיהם. את אותו ניסוי אני עושה על עונות קצת יותר רחוקות, לפני שש, שבע ושמונה שנים. זה לא מדעי, ואין ספק שזה אינדיבידואלי, אבל התוצאות ברורות ונוטות לעבר הרחוק יותר.

אם אני כבר זוכר שחקנים מהעת האחרונה, מדובר בדרך כלל בזרים המובילים של קבוצה, או בשחקנים מקבוצה שהחתימה מלכתחילה מעט שחקנים מטעמי תקציב, כמו נתניה של העונה שעברה (פינוק, קילינגסוורת' ו-וושהאם, יאנגר היה ברקע).

הזר החמישי, השישי והשביעי של הקבוצה הוא כמעט תמיד שחקן בינוני ביכולותיו, לא מרשים באופיו, מוסיף מעט מאוד לקבוצה מכל הבחינות ובעיקר מעורר תהייה לגבי המניעים של קבוצות לבצע החתמות זניחות.

אבל לא רק שאין תרומה ממשית, אלא שישנה פגיעה כלכלית ברורה. אם תשקיע את הכסף שהקצית לשבעת הזרים בשלושה, תוכל להרשות לעצמך שחקנים יקרים יותר. בנוסף, יתאפשר לך להחתים ישראלים טובים, שהיכולת שלהם בליגה שלנו מוכחת ולא טעונה בדיקה כמו במקרים של זרים שונים ומשונים.

נתניה של העונה שעברה היא דוגמא טובה, אשדוד של השנה גם כן. הפועל ירושלים של עונת היול"ב הראתה שאפשר להסתדר גם באירופה עם הגבלות שכאלה, וכשירושלים הגיעה לחצי גמר היול"ב ב-2005/06, היא עשתה זאת עם מאריו אוסטין, תמאר סליי, רוג'ר מייסון ג'וניור והוראס ג'נקינס.

אני לא טוען שכל קבוצה שתלך לפי הקונספט של 3-4 זרים תצליח באופן אוטומטי, וברור שהקבוצה שירושלים בנתה תחת אדלשטיין נהנתה מעליונות תקציבית גדולה בין כה וכה, אבל אני כן חושב שהיתרונות בגישה עולים על החסרונות, עוד לפני מבחן התוצאה: זהות וחיבור; אפשרות לחזק את הקבוצה בזרים טובים יותר; פיתוח של ישראלים צעירים (הליגה השנייה מלאה בכישרונות, כמו גם ספסלי הליגה הראשונה – ראה עמית שמחון, ניב ברקוביץ'); סגלים יותר קצרים שישרו אווירה יותר רגועה; ובעיקר – כשמגיעים שלושה-ארבעה שחקנים, אם הם באמת טובים, הסיכויים להחלפות ושינויים פוחתים ונשמרת יציבות, אלמנט חשוב מאוד בקבוצת כדורסל.

מרבית הזרים שמגיעים לארץ לא עדיפים על האופציות הישראליות. הם אולי יכולים לייצר סל מכלום יותר טוב משחקן ישראלי בגילם, אבל לאורך זמן זה הופך להיות כלי הנשק העיקרי שלהם. הקבוצתיות – מהם והלאה. אפשר גם להבין את זה: ישראלים מכירים אחד את השני, בין אם מקבוצות קודמות או מנבחרות הגילאים השונות, מכירים את המאמנים ואת המערכות, קשורים לאוהדים ברמה מסויימת ויודעים שייתכן ויישארו פה יותר מעונה בודדת. זרים באים והולכים.

ובהמשך לפסקה האחרונה: ראיתי את הפועל תל אביב בקדם העונה, בשידורים מהליגה הלאומית ובמשחקי הגביע. אני מאמין שבהרכב הנוכחי, וללא פציעות, הם היו משתחלים לפלייאוף. תחזקו אותם בעוד זר ועוד ישראלי בכיר, תרעננו קצת את השורות עם החלפה של רוקני בצעיר מסוגו (יוני ניר, נניח), והם עוד איכשהו יכולים למצוא את עצמם בפיינל פור.

moby 23 בינואר 2011

למכבי יש את הישראלים הטובים ביותר. שחקן ישראלי מוכן לקבל הרבה כסף ולשבת ולחמם את הספסל במכבי מאשר לשחק בקבוצה אחרת עם שכר נמוך בהרבה.ביום שקבוצה תצליח למתג את עצמה כבית לישראלים והטובים ביותר ישחקו בה (טפירו שטינאואר וכד'). היא תוכל לשחק עם 3 זרים טובים מאוד ולהיות גורם חשוב בליגה.
הלוואי והם יצליחו לעשות זאת.

פולדש 23 בינואר 2011

אשדוד ונתניה עם שלושה וחצי זרים, ישראלי מוביל אחד (ושמוליק ברנר מקבל פה מחמאה ענקית) ועוד אסופת צעירים, עשו ועושים עבודה לא רעה.

דניאל 23 בינואר 2011

לגבי אשדוד, אני באמת לא יודע. לא ראיתי אף משחק של ליגת העל השנה.
אבל משחק ראשון שאני צופה, ונתניה משחקת, יש יותר מ3 וחצי זרים. בירור זריז בוויקיפדיה:
אריק מקולום, אדריאן בנקס, טוני וושהאם, רומאו טראוויס, אלטון בראון, טוני יאנגר, ג'ייקוב קולברן.
יותר מ-3 וחצי….
כריס ווטסון גם שם, אבל הוא נחשב כישראלי. אולי יש שם עוד מתאזרחים שלא זיהיתי לפי השם.
ד"א, בוויקיפדיה יש קטע נחמד – הם מסמנים בחץ ירוק את השחקנים שהצטרפו העונה. מתוך 14 שחקנים, 8 חצים. בקבוצה שמאוד הצליחה בעונה קודמת. וזה, לדעתי, הסיפור העצוב של הליגה.

הופ 23 בינואר 2011

נראה לי יש שני דברים שמונעים מקבוצות ישראליות ללכת על ההצעה שאתה מעלה:
1. ההנחה שאין מספיק ישראלים טובים כדי למלא קבוצות. 2. החשש שלא יצליחו להתמודד עם הזרים בקבוצות האחרות בליגה.
לגבי סעיף 1 אני לא מבין מספיק.
סעיף 2 הוא כמובן מעגל שמזין את עצמו וקשה לצאת ממנו. ייתכן שהוא מתחיל בקבוצות שמשחקות באירופה וחוששות שלא יצליחו להתמודד עם הקבוצות החזקות עם ישראלים בלבד.
קבוצות מזרח אירופאיות הראו שאפשר להתמודד עם קבוצות כוכבים באמצעות בניית שיטה מסודרת ומתוכננת כך שהיתרון האיכותי של השחקנים הזרים (שלרוב נמצאים באותה קבוצה בארץ ובאירופה שנה-שנתיים-שלוש) מתקזז.
והנה הגענו לבעיה הישראלית הבסיסית, בספורט ובכלל: מי בכלל מסוגל פה לראות מעבר לשנה הקרובה ולבנות פתרונות ארוכי טווח כאלה שמחייבים בנייה מהיסודות?
(יש לי גם תשובה: אנשים כמו ג'ף רוזן, שמוכיחים חזון על ידי רכישת קבוצת בת, שיפוץ האולם וכו'. מה לעשות שדווקא הוא יותר רוצה להביא לפה את אמריקה מאשר לקרב אותנו לאירופה)

עומר ה 24 בינואר 2011

אל תשכח את בני השרון.
סיסה ובלצ'ר שיחקו בקבוצה 5 שנים. שון ג'יימס סוגר עונה שלישית וסטיל עונה שניה.
לארז כץ זאת העונה החמישית בקבוצה, בן רייס בעונה השלישית מתוך 4 עונות בחוזה שלו ודורי אסף בעונה השנייה מתוך שלוש.
חבל רק ששמיר, כמו רוב המאמנים הישראלים, לא נותן מספיק הזדמנויות לישראלים. אני לא יודע להסביר את זה, אבל לזרים נותנים הרבה יותר קרדיט לעומת ישראלים שמורדים לספסל אחרי כל טעות. אולי זה בגלל שעם הזרים המאמנים צריכים להוכיח את ההשקעה הגדולה של הקבוצה. על הישראלים, מעצם מעמדם הנמוך, יותר קל להם לצעוק ולכעוס.

הופ 24 בינואר 2011

צודק, דוגמא טובה ונדירה לקבוצה עם המשכיות. עבודה של אקוניס אם אני מבין נכון.

אלעד 23 בינואר 2011

הפועל בגלגול האחרון שלה בליגת העל דווקא עשתה מה שאתה מציע, והצליחה לא רע (הגיעה לגמר עם בסיס ישראלי, ושני זרים עיקריים). ואז היא חטפה בראש ממכבי, ואחרי כשנה הכל התפרק שם. אני מאוד בעד מה שאתה מציע, אבל השינוי חייב לבוא מלמעלה – במקום החוק הרוסי שיגבילו את מספר הזרים בקבוצה. בתור התחלה יכולים להגביל את מספר חילופי הזרים, שקבוצות יפסיקו עם הרכבות הבינוניות הבלתי נגמרות של תחלופת זרים.

אמיר דורון 23 בינואר 2011

זאת בדיוק העניין, שהשינוי לא יגיע מלמעלה ולכן הפועל תל אביב חייבת להתחיל אותו. מה שאני אומר שזה בסבירות גבוהה יועיל לה גם מיתוגית וגם מקצועית

פולדש 23 בינואר 2011

אלעד – ברור שאתה צודק והיינו שמחים לחיות בעולם אוטופי שבו הצעה כזאת תעבור אישור של כל הגורמים. בהינתן הידיעה שזה לא יקרה, למצער, אני חושב שפעולה עצמאית של הפועל תל אביב, עולה חדשה עם הרבה הייפ, תהיה בעלת משמעות לא-קטנה.

על איזו הפועל תל אביב אתה מדבר? בשנתיים האחרונות לקיומה היו שם ארבע זרים, שזה עדיין המקסימום (הוקיץ ו-וי.פי היו באמת טובים).

אלעד 23 בינואר 2011

אני לא זוכר בדיוק כמה זרים היו, אבל הישראלים היו מאוד משמעותיים (וזה היה לפני החוק הרוסי). למשל יניב גרין היה הפותח ואחד הזרים החליף אותו מהספסל.

דניאל 23 בינואר 2011

באותה עונה, היו להפועל 4 זרים – 2 אמריקאים (אייברי ורייט) ו2 אירופאיים (הוקיץ' ופרסקביצ'יוס).
רייט היה עולה מהספסל במקום גרין – אבל צריך לציין שהוא היה דומיננטי לפחות כמו גרין.

אנונימוס 23 בינואר 2011

ואייברי הצטרך לקראת סוף העונה בלבד. הבסיס של הקבוצה באותה שנה היה הישראלים עם וי.פי והוקיץ', ורייט מהספסל

אלעד 23 בינואר 2011

אגב הוקיץ ופרסקביצוס, זאת גם נקודה – בעבר הייתה תקופה של זרים ממזרח אירופה, שגם תרמו לרמה הכללית של המשחק, מבחינה קבוצתית. היום כמעט כולם אמריקאים, הרוב סוליסטים ומרבית המשחקים נראים כמו משחקי רחוב בהתאם. הפועל י-ם למשל זאת דוגמא מצויינת לקבוצה עם כישרון, גם של ישראלים, שנחרבת בשל המשחק השכונתי של הזרים שלה.

גיל שלי 23 בינואר 2011

אני מסכים, אבל צריך לזכור שהישראלים יותר יקרים. בלי תשתית של נוער שתצמיח כשרונות יהיה מאוד קשה. השאלה הגדולה היא אם הפועל יוכלו להמשיך בליגת העל במבנה הבעלות הנוכחי

פולדש 23 בינואר 2011

זו שאלה מצויינת, אבל היא לא אמורה להשפיע על קבלת ההחלטה העקרונית הזו.

מולי 23 בינואר 2011

שאלת תם: מה הייה קורה אם לא היה אפילו זר אחד בליגה?
האם הכסף הזה הייה הולך לטיפוח הנוער?
האם הרמה היתה עולה תוך נאמר חמש שנים?
האם היינו יכולים להתמודד בהצלחה באירופה?

אני סקרן לדעת מה אתם חושבים

פולדש 23 בינואר 2011

אם לא היו זרים בליגה המצב של הכדורסל לא היה משתפר, לדעתי. אין סיבה להיות קיצוני לחלוטין וצריך לקחת בחשבון כמה דברים טובים שהזרים מביאים איתם (בהצעה שלי):

1. ישנם שחקנים ברמה גבוהה שמאפשרים לישראלים להפוך לטובים יותר רק מעצם האימון לצידם.
2. השחקנים האלו, בטח אם יהיו טובים יותר (כי יהיו פחות זרים), ימשכו יותר אנשים למגרשים (כסף) ויציתו את הדמיון של יותר בני נוער (אלו שעשויים להיות דור העתיד).
3. הם מאפשרים השתתפות באירופה – תהליך כמו שאתה מציע יכול לקחת 15 שנה. אולי אז תהיה קבוצה ישראלית מספיק טובה לעמוד בפני עצמה ברמות הגבוהות של אירופה.

לצערנו, ככל שהזמן עובר, נראה שהחיזוק הזר בכדורסל הולך בעקבות הכדורגל. אם בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים הגיעו לכאן שחקני NBA משמעותיים לסוף הקריירה, כמו גם כוכבים אירופאיים, ובכדורגל הגיעו לכאן שחקני נבחרות ממזרח אירופה, היום מגיעים לארץ מי שלא רצויים בליגות טובות יותר (או מי שמוכנים לוותר על רמה בשביל החיים הנוחים במדינת תל-אביב…) ותוצרים של כל מיני עסקאות מפוקפקות של סוכנים ומאמנים. הדברים אמורים לגבי הכדורסל והכדורגל במידה שווה. לפעמים פוגעים בול (בריאן רנדל, רמאל בראדלי, בריאן אוסברי – דגלס דה סילבה, וינסנט אניימה, נסטיה צ'ה), ברוב הזמן סתם מבזבזים משאבים בלא תמורה ממשית.

אנונימוס 23 בינואר 2011

לדעתי הרמה הייתה עולה, אבל כנראה שלעולם לא הייתה מגיעה לרמה של (למשל) הופעה של קבוצה מהליגה בישראל דרך קבע בפיינל פור ביורוליג כמו שיש למכבי כיום פחות או יותר.

דניאל 23 בינואר 2011

יש פחות כסף בענף היום, בגלל הזרים. הזרים עולים פחות לקבוצות מאשר ישראלים. אז שאלת כסף לא רלוונטית.
כיום, השחקנים הזרים לא משפרים את הרמה של הישראלים, הם משחקים בינם לבין עצמם…
אנונימוס – בשביל מכבי לא צריך כאן ליגה. היא יכולה לשחק בחוקים מתאימים לה יותר בליגה אחרת, ולא שיתאימו לה חוקים בליגה שלנו.
האם המטרה של הכדורסל הישראלי היא שתהיה קבוצה בפיינל פור האירופי, או למשל, לנפק שחקנים לנבחרת, או אולי אף אחת מהנ"ל?

אנונימוס 23 בינואר 2011

אני הראשון לזעוק שהמטרה של קיום הליגה אינה להעמיד קבוצות מצליחות בגביעי אירופה, ושבשביל מכבי חזקה באירופה לא צריך ליגה.
אבל עדיין התשובה שלי לשאלה שלך היא שאי אפשר לצפות שאם יהיו פה פחות זרים, אז נצליח יותר באירופה, כי זה כנראה לא יקרה. מרבית הסיכויים שנצליח פחות.

זה לא צריך להיות טיעון בכלל בויכוח על כמות הזרים – ברור שיש הרבה יותר שחקני כדורסל טובים באמריקה מאשר בישראל, ושקבוצה של אמריקאים תהיה בממוצע יותר טובה מכזו של ישראלים, ואם בליגה שבה לכל קבוצה יש 4-6 אמריקאים, קבוצה עם תקציב ממוצע פלוס תחליט לשחק עם 3 אמריקאים בלבד יש סיכוי די טוב שהיא לא תצליח כ"כ מקצועית כי היא במובן מסוים משחקת עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.

זה לא משנה בכלל את העובדה שבליגה הישראלית צריכים לשחק ישראלים ולא אמריקאים. כזה פשוט.

דניאל 23 בינואר 2011

אני לא מבין – המטרה של הליגה הישראלית היא שהקבוצות יצליחו באירופה?
אני לא חושב. לדעתי, התשובה לשאלה שלי, היא שהמטרה של הליגה הישראלית היא שתהיה ליגה ישראלית, שיהיה בה עניין. כיום, בלי ערוץ 5, שמשדר שני משחקים וחצי (החצי הוא המצלמה היחידה ששולחים למשחק אחד מיום ראשון), אין כאן כלום.

בשביל ליגה עם אמריקאים, אפשר פשוט לצפות בנ.ב.א. אמנם סטנלי "שן זהב" ברנדי לא שם, אבל יש שם כמה שחקנים טובים…

אריאל 23 בינואר 2011

יש סיבה אחת עיקרית שבגללה מעדיפים זרים על ישראלים והיא כמובן כסף. זה לא רק שבשביל אותו כסף אתה מקבל יותר תרומה אלא גם שהמס שהקבוצות משלמות על שחקנים זרים (בספורט, בניגוד לכל מקום אחר בעולם, השחקנים חותמים על חוזה בנטו, כשבנטל המס נושאות הקבוצות) נמוך בהרבה מאשר המס על שחקנים ישראלים.
למה זה ככה? פשוט, שריד מהימים שמכבי היתה הקבוצה של המדינה וקיבלה הנחות מהמדינה להביא לפה שחקנים זרים שיאפשרו לה להתמודד באירופה

דורפן 23 בינואר 2011

אני רק רוצה להעיר הערה לגבי החוק. החלטה לא לשחק עם זרים היא לגיטימית. להפלות מתאזרחים אסור – כי תאורטית מי שעלה מברית המועצות בן שנה ומי "שעלה" מארצות הברית בגלל חתונה הם באותה סירה.

דניאל 23 בינואר 2011

מסכים. מתאזרח הוא אזרח ואין מה להתייחס אליו שונה מאל ישראלי.

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 23 בינואר 2011

עם כל הכבוד לאורי שלך ומתן נאור והדיבורים הבלתי פוסקים שלהם על הצביון הישראלי-הצביון הישראלי לא היה מעולם מטרה של הפועל ת"א משהוקמה מחדש. מטרת ההקמה מחדש, אז תחת השם הפועל אוסישיקין, הייתה תקומה להפועל ת"א כמועדון כדורסל תחרותי המשחק באולם משלו. איזה צביון ישראלי? מה צביון ישראלי? בשלוש מארבע השנים מאז ההקמה מחדש לא יכולנו בשל תקנות הליגות הנמוכות להחתים זרים. בא וובוזלה אנושית כמו רון קופמן, עושה פעם אחת רעש ומקשקש כהרגלו על זה שכשהפועל תהיה בליגת העל היא תתפרק והקהל יפסיק להתעניין בה כי היא תחתים זרים ולא יהיה לה שום ייחוד, ואיכשהו כולם זורמים עם הקשקוש הזה! ייחודה של הפועל תל אביב הוא בכך שהיא הפועל ת"א. זה מה שימשוך את האוהדים שלה, זה ותחושת השותפות בתקומת הקבוצה אחרי החורבן שהעבירו אותנו הטינופת מחולדה והטינופת שבנהריה. לא התכנסנו כדי להציל את הכדורסל הישראלי, הכדורסל הישראלי לא עשה דבר על מנת להציל אותנו. אנחנו כאן למען עצמנו. בטח שלא עבור הכדורסלן הישראלי העצלן וכפוי הטובה. לשחק עם שלושה זרים בליגה של שישה זרים זה להודיע מראש שאתה יורד ליגה. ובנסוף, אף שחקן ישראלי לא יתפשר על שקל כדי לקחת חלק בפרוייקט החברתי המהמם של הצביון הישראלי. להיפך, ברגע שהם ידעו שקבוצה מסוימת חייבת ישראלים כי תקנונית היא התחייבה להחתים רק שלושה זרים, אוטומטית הדרישות הכספיות של כל שחקן דרג ב' יוכפלו. וזה עוד בלי לדבר על כך שברגע שיתקדם במועדון, הוא ינטוש אותו במהירות ברגע שיקבל הצעה להיות שחקן 14 במכבי תמורת שכר משודרג. אז בגדול שיטת הישראלים בכל מחיר תביא לפשיטת רגל כלכלית ומקצועית של הפועל תל אביב. קבוצות אחרות, שלא לדבר על המנהלת והאיגוד, בוודאי לא יצטרפו. הן מצידן ישמחו על כך שיש קבוצה שמראש היא יורדת ודאית, שמאפשרת להם ללכת לעונה פיננסית. כך שגם שינוי של ממש לא יהיה פה. אז בשביל השחקן הישראלי העצלן וכפוי הטובה אין לנו כוונה לצאת למלחמה. תודה.

תומר חרוב 23 בינואר 2011

ברגע שקבוצה מצהירה על עצמה כמיזם קהילתי, הגיוני שהיא תייצג את הקהילה הזו. אני מסכים שהפועל לא צריכה לפגוע במטרות שלה כדי לעשות את זה, אבל היא צריכה לשאוף לכך ככל הניתן.

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 23 בינואר 2011

אני מסכים עם כך שהקבוצה צריכה לייצג את הקהילה, אני לא מסכים עם הקביעה ששחקנים ישראליים מייצגים את קהילת אוהדי הפועל ת"א. הקבוצה מייצגת את קהילת אוהדי הפועל ת"א ברגע שהיא מאפשרת להם לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות בקבוצה. היא מייצגת אותה כשהיא מעניקה להם שקיפות ניהולית. היא מייצגת אותה ברגע שכל חבר הנהלה יודע שבסופו של יום הוא חייב בדין לחברי העמותה, ואם יפעל נגד הקהילה, הוא יוחלף.
אל תבין אותי לא נכון, אני לא מרוצה ממצב הזרים בכדורסל הישראלי. אני לא חושב שיש הצדקה לכמות הזרים שיש בליגה. אבל שחקן ישראלי לא זוכה לשום חיבה מיוחדת מצדי מתוקף היותו ישראלי. אשמח לראות בקבוצה את מאיר טפירו או את אורי קוקיה, יוצא מחלקת הנוער של הפועל, על חשבון זר חמישי. אבל שחקנים כמו כדיר, שרון ששון, אורי יצחקי, ארז כץ…מבחינת ההזדהות הראשונית, אין הבדל בינם לבין שחקן זר.

אלעד 23 בינואר 2011

ננו מרקוביץ'…. איזה געגועים!!

דניאל 23 בינואר 2011

העניין הוא לדעתי, לא בכמות הזרים. העניין הוא בשחקנים שמשחקים על המגרש, ומי הם. אם הם מתחלפים כל שנה, מה שקורה היום בליגת העל, שאתה רואה שחקנים ששנה שעברה היו בגופיה אחרת פשוט, ואתה לא רואה שחקנים שממשיכים עם הקבוצה שלך, אתה אוהד לא יותר מגופייה.
ומה לעשות, זרים יבואו ויילכו. שחקנים ישראלים, או "שלד ישראלי" של קבוצה, באמת מהווים קבוצה.
ייחודה של קבוצה היא באוהדים, בהסטוריה שלה, ובשחקנים שלה. אם הקבוצה מתחלפת כל שנה כמעט לחלוטין (והשנה בליגת העל, הקבוצה עם הכי מעט שינויי סגל בצעה 6 שינויים מהשנה שעברה), אין כאן ייחוד.
ואני, כחבר עמותה, מקווה מאוד מאוד שהפועל תהיה מיוחדת.

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 23 בינואר 2011

אין קשר בין הרצון שלא לראות תחלופה בלתי פוסקת של שחקנים לעניין תעודות הזהות. כמעט לחצי מקבוצות ליגת העל אין בסגל העונה ולו צבר אחד ששיחק במדיהן בעונה שעברה.

אנונימוס 24 בינואר 2011

לפחות יהיה מדובר בשחקנים "משלנו", ושנשארים בליגה לתקופה ארוכה, ולא בשחקנים מעבר לים שמגיעים לפה לשנה שנתיים, מסתובבים ב2 קבוצות וחוזרים למעבר לים.
זה כבר יהיה שיפור אדיר, אפילו אם תחלופת השחקנים הזאת תימשך

תומר חרוב 23 בינואר 2011

הבעיה נעוצה בחוק הרוסי, זה חוק שהוא הכלאה מטומטמת של הרצון להעניק לליגה צביון ישראלי אבל לא לדרוך על האצבעות של מכבי יתר על המידה.
הבעיה של רמת השחקן הישראלי לא רלוונטית לעניינים האלה ומקורה בדואליות הטיפשית של שתי מסגרות בגיל נוער(קבוצות ובתי ספר) ובאובר תחרותיות של אחת מהן(בתי ספר).

דניאל 23 בינואר 2011

מסכים.
השחקן הישראלי הוא ברמה נמוכה בליגת העל, לדעתי, בגלל שהוא פשוט לא צריך להיות יותר טוב. איך שהוא זה מספיק – הזרים אחראים ל"טיב".
והליגה כאן פשוט גרועה. רמת המשחק מזעזעת.

עומר ח. 24 בינואר 2011

ובהקשר זה וגם בהקשר לכותרת כדאי שלא נשכח את מאבקו של אוסישקין בהרצל ובתכנית אוגונדה. מעניין אם ההתיישבות באוגנדה היתה מגדילה את סיכויינו להעפיל למונדיאל.

מנחם לס 24 בינואר 2011

טוב שבתמונה יש אוסישקין. אולי עדיף היה לשים את הרצל. כל העולם הןפך גלובאלי. כל העולם מתערבב. למי משנה איזה דרכון אתה מחזיק?בארסנל לפני שנתיים שיחקו 11 זרים. את מי מאוהדי ארסנל זה עניין? רק תביאו אליפות.
למישהו מאוהדי הספארס איכפת שיש להם 5 זרים? כמה שיותר – יותר טוב, רק שיהיו טובים כמו ג'ינובלי ופרקר. רק בישראל הקונבנציונלית דברים כאלה בכלל עדיין משחקים. אני מציע שיחזירו גם את הקיבוצים וחולצה כחולה עם שרוך לבן או אדום, נשיר כולנו קרקוביאק, נעשה מדורה וניצלה תפוחי אדמה, נשיר שירי מולדת,ואז המעגל יעשה סיבוב שלם ונחיה באושר עד ביצות בית אלפא.

מישהו כותב (על מדוע עדיף לשחק עם ישראלים: " הפועל י-ם למשל זאת דוגמא מצויינת לקבוצה עם כישרון, גם של ישראלים, שנחרבת בשל המשחק השכונתי של הזרים שלה." האמריקאים המטומטמים הללו. רק משחק של שכונה הם יודעים. למה שלא ילמדו מהישראלים מה זה משחק קבוצתי? (בינתיים נבחרת שהיתה נבחרת עתודה שלהם בגיל מנצחת את כל העולם ב-18 הפרש).

אגב, לא נעים לי לעלות ככה על אחד שהתחיל את 'גלורי', שאיתה החלטתי להוציא את ספרי 'חיצים ובונבונים'…

תומר חרוב 24 בינואר 2011

כשזרים מביאים איכות ורמה זה באמת פחות מפריע. כשזה בא כדי לחסוך בעלויות ולמי לעזאזאל איכפת שהאולמות ריקים והרמה פח אשפה, זה מתחיל להפריע.
וגם בכדורגל האירופי מדברים על הבעיה של ריבוי זרים כבר שנים, כשאינטר זכתה בצ'מפיונס בלי אף איטלקי זה צרם.

מנחם לס 24 בינואר 2011

אולי תסביר לי דבר אחד שאף פעם לא הבנתי? איך זה שלהביא זר יותר זול מאשר לשחק עם ישראלי? האם יכול להיות שהישראלי הוא OVERPAID בהרבה?

מנחם לס 24 בינואר 2011

אני יודע את התשובה! בארץ משלמים לישראלים 50,000 עד 100,000, שאילו שיחקו בארה"ב היו יושבים על ספסל קבוצה בדיביזיה הראשונה, וכשהיו מסיימים את לימודיהם, היו משחקים בחינם עבור קבוצת ה-JCC שלהם (JEWISH COUNTRY CLUB), כמו שהיו 4 שחקנים יהודים המכביה האחרונה (והיתר שחקני מכללות, ואחד, האח של 'שכחתי איך קוראים לו ששיחק בניקס ועכשיו הוא מנכ"ל בנבא' שיחק באירופה.

אנונימוס 24 בינואר 2011

שחקנים זרים משלמים חצי מהמיסים שמשלמים על ישראלים.
מה שנקרא, עידוד תוצרת חוץ

תומר חרוב 24 בינואר 2011

נראה לי שאריאל מסביר באיזו תגובה, זה גם עניין של מיסוי שהוא יקר יותר על ישראלים אבל זה גם בגלל החוק הרוסי שמחייב קבוצות לעלות לפרקט עם שני ישראלים. אז כמובן שבגלל שהיצע הישראלים הוא נמוך והביקוש גבוה, המחיר שלהם עלה וכך גם נוצרו פערים בשכר בין שניים שלושה ישראלים בכירים שבונים עליהם לרוב המשחק לישראלים שהם סותמי חורים.
עכשיו תגיד בצדק, איך זה ייפתר אם יגבילו את כמות הזרים? הרי עכשיו יצטרכו להחתים יותר ישראלים. ובכן, זה יהיה הרגע שבו השוק ייפתח, אפשר יהיה להחזיק סגלים ישראלים שהם נוצצים פחות, אולי גם טובים פחות אבל מעניקים ערך מוסף מבחינת הזדהות ואולי הדבר הכי חשוב בעסק הזה: קבוצות לא ייבנו מפגרה לפגרה על בסיס מעקבי וידאו ומשלחות סוכנים אלא יצטרכו אשכרה לעבוד על בניית קבוצה באימון נכון.
צריך להשלים עם העובדה שלא תהיה פה תחרות, שלא תהיה פה ליגה ספרדית אז שלפחות נהיה כמו סרביה או ליטא(ואני לא מתכוון לקבוצות היורליג של סרביה וליטא).

תומר חרוב 24 בינואר 2011

ועוד משהו בעניין הזה, האינטרס של הכדורסל הישראלי לא צריך להיות שבעלי הקבוצות ישלמו פחות(למרות שזה מה שהמינהלת כיום עושה). אבל בוא נגיד את זה ככה, אם מחר מגבילים לשלושה זרים ועושים תקרת שכר(ושמכבי והפועל ירושלים יעברו לאדריאטית אם הן רוצות הצלחה באירופה)זו ליגה הרבה יותר טובה לכדורסל הישראלי והרבה פחות טובה למנהלת הליגה.

אלעד 24 בינואר 2011

מנחם, אל תיקח את זה אישית. השורה התחתונה היא שאין בליגה עניין, והרבה מזה בגלל שאין לקהל זהות עם שחקני הקבוצות. יש קבוצות שמביאות בשנה כ-7 זרים בתחלופה בלתי פוסקת, ורובם הגדול של הזרים הם בינוניים במקרה הטוב. אני כן חושב שזרים אירופאיים מתאימים יותר מבחינת התפיסה מאשר זרים אמריקאיים. אבל זו הכללה שכמובן אי אפשר להכיל על כולם. במקרה של ירושלים, אם להמשיך את הדוגמא, היה הרבה יותר כיף לראות אותם עם סניד ובאוורס (אמריקאיים), מאשר השכונה שמנהלים עכשיו סולומון וריץ'. גם אז הם לא זכו בכלום, אבל לפחות נהנית לראות אותם משחקים. כאוהב ספורט אמריקאי, אתה אמור לדעת שהעיקר זה לבוא למגרש וליהנות מבידור טוב, גם אם בסוף מכבי זוכה.

יואב 24 בינואר 2011

מסכים עם מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ'.
לא מבין מדוע אני לא יכול להזדהות עם זרים.משפט תמוה ומנותק לגמרי מהמציאות.
מה,לישראלים יש טאבו על כישרון? מחוייבות?הקרבה? רצון? אולי מינון הזרים גבוה מידי כרגע אבל לא צריך להיסחף לצד השני.יש כל כך הרבה אוכלי חינם ישראלים בכדורסל הישראלי.מה להם ולקהילה וזהות בכלל?
מעדיף את ניקולה ודרק(לא ישראלי אמיתי, כן?)בכל יום נתון…

אלעד 24 בינואר 2011

בעבר הזדהיתי מאוד עם זרים כמייק לארגי ולינטון טאונס. אתה יודע למה? גם כי הם שיחקו בהפועל מספר שנים, גם כי הם היו חלק מהמארג הקבוצתי, וגם כי הם היו באמת טובים. אבל איך אפשר להזדהות עם שכיר חרב שבא הנה לחצי שנה, מופיע כל משחק שני, ואחרי זה רץ לאסוף צ'ק בצד השני של העולם? אני כמובן לא מאשים את הכדורסלן הזר שצריך להתפרנס, אבל בגלל זה מי שצריך להרים את הדגל זה מינהלת הליגה

אנונימוס 24 בינואר 2011

ברור שאתה "יכול" להזדהות עם זרים.
אבל מה לעשות, יש יותר סיכוי לאדם הממוצע "להזדהות" עם אנשים מה"שבט" שלו. בטח כשמדובר בשחקני כדורסל אמריקאיים שבאים לתקופה קצרה ומתרבות שונה לחלוטין, לעומת שחקני כדורסל "צברים" שגדלו פה נשארים פה בליגה רובם המוחלט לאורך זמן, ובטח כשמדובר בקבוצות בהן כבר מרבית השחקנים הם אמריקאיים.

לא צריך להיסחף, אבל 3 זרים זה די והותר, וצריך להיות המקסימום המותר בליגה.

מנחם לס 24 בינואר 2011

אמיר, אני מציע לך לא להזדקן. רק השנייה בזמן שאני חוזה במשחק הסטילרס נגד הג'טס נפל לי פתאום אסימון שאתה היית בעל 'גלורי' כשכתבתי את הספר 'חיצים ובונבונים'! אגב, אתה יודע שממשיכים לקנות אותו? אני יודע זאת מהאתר שלי. השותף שלך לשעבר בוודאי ממשיך לעשות על שנינו כסף!

אזי 24 בינואר 2011

רעיון מצויין דווקא.
אם יש קבוצה שיכולה להרים דבר כזה היא דווקא הפועל אוסישקין שקמה בשם המלחמה בשחיתות.

ואם זה לא יעבוד והיא תתרסק על האף… מה איכפת לי? אני אוהד מכבי…

צור שפי 24 בינואר 2011

אפרופו האשה העשירה בישראל לא יכולתי להתאפק אז הנה בדיחה: זן מאסטר טיבטי אחד הגיע לניו יורק והתחשק לו הוטדוג. הוא ניגש לדוכן, ביקש מהמוכר את הנקניקיה וגם כרוב וגם מיונז וגם חרדל וגם כל מה שיש שם ונתן לו 100 דולר. המוכר לקח את השטר ומיד פנה ללקוח הבא. הזן מאסטר שאל
Hey, what about the change?
והמוכר ענה
change, my friend, comes from within

Comments closed