אקדמיה זה לחכמים. כמו ג'קי

 

חנוכת האקדמיה לכדורגל באשדוד. בן זקן לפני כולם (ashdod4u.com) 

 

לפני שלוש שנים, רגע לפני שעזבתי את לונדון, כתבתי את התסריט הפסימי הזה. הסברתי בו, כפי שהסבירו לי, על חשיבות תוכניות ה"ארגון מחדש" של האקדמיות לכדורגל, ותיארתי את הפער בין האקדמיות של המועדונים הגדולים לאקדמיות של המועדונים הקטנים.

המועדונים הגדולים הבינו מהר יותר את חשיבותה של אקדמיה איכותית וכבר מתחילת המאה השקיעו משאבים ניכרים –  כלכליים, מקצועיים ואנושים – כדי להבטיח שהשחקנים הטובים ביותר יגיעו אליהם, ויותר מכך – שיוכלו להציע לאותם צעירים את תנאי האימון הטובים ביותר.

כך, האקדמיה של צ'לסי, לדוגמא, השוותה את תנאי האימון של הילדים באקדמיות לאלו של הבוגרים, כולל מגרשים מקצועיים, חדרי כושר ובריכה. בקומה שלמה בבניין שהוקם ב-2008 נבנו מטבחים קטנים בהם שפים מלמדים ילדים לבשל לעצמם אוכל מזין ובריא.

לאקדמיות הקטנות לא היה סיכוי במאבק הזה, שנראה מוכרע מראש. האקדמיה של פולהאם סבלה מכך יותר משאר האקדמיות בלונדון, שכן הסמיכות לאקדמיה המושקעת ביותר בעיר גזרה עליה לקלוט את הילדים המוכשרים פחות, ולהציע להם תנאי אימון פחות טובים.

בשיחה שהיתה לי באותה תקופה, חורף 2008, עם רוי הודג'סון, אז מאמן פולהאם, הפכתי פסימית יותר. הודג'סון רק קיבל אז את המינוי, רגע לפני שהקבוצה של דודי אל-פאייד ירדה ליגה. הבעלים המצרי של המועדון הציב בפני המנג'ר מטרה אחת בלבד: להשאיר את הקבוצה הבוגרת ליגה. השאר לא חשוב.

אפשר להבין את אל-פאייד והודג'סון: הפער בין הליגה הראשונה לליגה השנייה באנגליה, מבחינת הכנסות, הוא פער דרמטי בגלל הסכם השידורים עם סקאי. ירידת ליגה היא, מבחינת כל מועדון, אסון כלכלי. לכן מועדונים גדולים, שאין סיכוי כי ירדו לליגה השנייה, כמו צ'לסי, יכולים להרשות לעצמם לייצר תוכניות ניהול להכשרת נוער לחמש שנים לפחות (כפי שנדרש מתוכנית שמטרתה לייצר שחקנים לעשור הבא). לעומתן, קבוצות שנלחמות בכל שנה נגד הירידה, לא יכולות להשקיע הון בתוכניות מסוג זה, והן נידונות לתפעל בקושי מחלקת נוער, בלי שאיפות לכבוש בעתיד את הפרמיירליג.

התוצאה היא כמובן שהגדולים ממשיכים להיות גדולים, ואף גדולים יותר, בעקבות הכשרה נכונה ומכירה של שחקנים, ואילו הקטנים ממשיכים להיאבק על קיומם שנה אחר שנה, תוך שהם נדרשים להוצאות עתק ברכישה של שחקנים שהוכשרו במקומות אחרים.

2. אבל בשבועות האחרונים יצא לי להיחשף מעט אל העבודה שעושים באקדמיה של פולהאם בשנתיים האחרונות. בתחילת שנת 2009 מונה לתפקיד מנהל האקדמיה של פולהאם יו ג'נינגס, בעבר מהאקדמיה של סאות'המפטון (שהכשירה את תיאו וולקוט) ומפתח כשרונות צעירים של הפרמיירליג. באותה שנה גויס גם מנהל האקדמיה לשעבר של ליברפול, מלקולם אליאס.

הייתי נותנת הרבה כדי לראות את סכומי הכסף העצומים שוודאי רשומים על חוזה העבודה של שני האיקונות האלה. האקדמיה של פולהאם נחושה להגיע להישגים דומים לאלה של שכנתה צ'לסי, והיום היא עובדת קשה יותר ממנה כדי לגייס כישרונות מכל העולם, להציע להם תמיכה ועזרה ולפתור עבורם קשיי קליטה (שהפכו קשים במיוחד בעקבות החוקים החדשים של אופ"א, שמטרתם למנוע סחר בשחקנים מתחת לגיל 18).

האקדמיה של פולהאם נמצאת כעת בפיגור של שמונה שנים מול זו של צ'לסי, אבל היא לא מוותרת ועובדת קשה כדי לצמצם פערים. פשוט כי היא מבינה שאין ברירה. המחיר יקר מאוד: במקום עבודה מתוכננת ומסודרת מלמטה, שכוללת הכשרה ארוכת שנים של אנשי ניהול ובניית מוניטין, פולהאם רוכשת כיום ביוקר מנהלי אקדמיות ממקומות אחרים, ומשקיעה פי כמה יותר משאבים בשיפור המוניטין שהיה חלש בשנים האחרונות.

3. אותו תהליך צפוי להתרחש בישראל. אני מבינה מועדונים שמחליטים להשקיע פחות במחלקות הנוער ומעדיפים את הבוגרים. עניין של סדר עדיפויות, אגו ושעות בפריים-טיים בטלוויזיה. תהילה תמיד הרבה יותר מושכת מעבודה סיזיפית בחדרים חשוכים. אני מבינה אותם לפחות באותה מידה בה הבנתי אז את המאמן של פולהאם, שכל עניינו היה לא לרדת ליגה בסוף אותה עונה.

אבל מחלקות הנוער בישראל יעברו שינוי ויהפכו עם השנים מקצועניות יותר. השקעה וניהול מקצועי באקדמיות לא יהיו בעתיד פריבילגיה, אלא צורך קיומי. כבר כיום מחלקות הנוער של מכבי חיפה ומ.ס. אשדוד מקדימות את כולן, וקרובות מבעבר לקצור את הפירות.

מי שיצטרפו בקרוב אל חיפה ואשדוד יוכלו לעבוד בשקט ובאופן מסודר במשך שנים. מחלקות נוער שלא ישכילו לעבור את השינוי בתחילת העשור הזה, יעברו אותו בסוף העשור. כמו פולהאם, הם ישלמו על זה הרבה יותר.

*

שלומית גיא, חברת צוות דה באזר, היא מחברת הספר אימפריה (איך המציאה אנגליה את הכדורגל מחדש – רשמי מסע), שיצא לאחרונה בהוצאת רסיס נהרה

האתר של שלומית גיא

ביקורת ספרי כדורגל / שלומית גיא

נוהל דרבי
וולבס. כשהזאבים נהמו

44 Comments

בני תבורי 5 בפברואר 2011

שלומית,
אני קורא את הפוסט שלך ובוכה על מחלקת הנוער ז"ל של הםועל פתח תקווה, שהרבה הרבה זמן לפני מכבי חיפה ואשדוד הייתה דוגמא מצויינת לאיך צריך להתנהל. את מבינה, ממחלקה שייצרה שחקנים מצויינים לאורך שנים, נשארה עזובה שבה אין לנערים מגרש ביתי ומקלחות. הריעו לשמיר.

שלומית 5 בפברואר 2011

הם יתעוררו עוד עשר שנים, כי לא תהיה להם בררה אחרת. חבל.

מיכל 5 בפברואר 2011

אתנה משכילות לעשות זאת….

מה את אומרת על האקדמיה בוינגייט בהקשר הזה?

שלומית 5 בפברואר 2011

האמת שאני לא כל כך מכירה אקדמיות/ מחלקות נוער בישראל, ואני מקווה שבתקופה הקרובה אני אתמקד בנושא הזה. מהן האקדמיות של אתנה שציינת?

מיכל 5 בפברואר 2011

אתנה- המועצה לקידום ילדות נערות ונשים בספורט.

זה לא בדיוק אקדמיות, זה יותר פרוייקט של הקמת מרכזי אתנה בכדורסל וכדורגל במקומות שאין תשתית אחרת של כדורסל וכדורגל נשים.

לדוגמא בב"ש אין כדורסל ילדות, אז הקימו מרכז אתנה. תוכנית האימונים מתמקדת ביסודות, חינוך לספורט וכו'…

בחנוכה היה להן מחנה אימונים ארצי עם כל מרכזי אתנה האחרים, מאוחר יותר בכיתות ז-ח יש סגל תנה ג'וניור, ויש גם סגל זהב של אתנה.

אני רואה את עיקר העבודה בפן החינוכי, פוקו מתהפך בקברו- פן אופטיקון למהדרין ….

האקדמיה שיש בוינגייט היא רק של בנים בכיתות ט-יב אם אני לא טועה, וזה תנאי פנימייה משודרגים.

ארז (דא-יונג) 5 בפברואר 2011

שלומית, האם תוכלי להרחיב באיזה צורה האקדמיה האשדודית ומחלקת הנוער של מכבי חיפה מקדימות את אלה של התל אביביות, למשל?
והאם אפשר להכניס את טוברוק למשוואה הזו?

שלומית 5 בפברואר 2011

ארז, כאמור אני לא כל כך מכירה אקדמיות בישראל וציינתי את אלה של מכבי חיפה ואשדוד כדוגמאות ששומעים עליהן הרבה (וגם רואים תוצאות).

לגבי טובורק ונשר, אני קצת מתלבטת. כאמור, לא ביקרתי בהן ואני לא יודעת באופן אישי איזו עבודה נעשית שם. מצד אחד, יש להן תוצאות. מצד שני, נדמה לי שיש בעיה עם אקדמיות שכל מהותן היא למכור שחקנים בגיל 18. האקדמיות באנגליה נקראות אקדמיות כיוון שהן לוקחות אחריות על הילד לאורך שנים. כך לדוגמא הן דואגות שהילדים הקטנים יצליחו בלימודים והגדולים ירכשו מקצוע נוסף לכדורגל, כדי שיהיה להם על מה "ליפול", במידה ולא יהיו כדורגלנים.

אבל אלה רק תהיות ותחושות. מה שכן, הפוסט הזה עושה לי חשק להכיר את מחלקות הנוער בישראל מקרוב.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 5 בפברואר 2011

על האקדמיה של מכבי חיפה שמשלבת כדורגל ולימודים
http://maccabi-haifafc.walla.co.il/?w=/3041/1690246
וכאן
http://kfar-galim.co.il/pnimia/pnimia_soccer.html

mirage 5 בפברואר 2011

זה נושא כאוב. באנגליה אני אוהד את איפסוויץ' טאון. לקבוצה יש את אחת האקדמיות הטובות במדינה כבר עשרות שנים. הבעיה היא שכל שחקן מצליח שהם ייגדלו "ייגנב" מייד על ידי הקבוצות ה"גדולות". אז מה שווה כל ההשקעה? האם המצב בפולהאם שונה? כמה משחקים תיאו וולקוט שיחק בבוגרים של סאות'המפטון? יש בכלל פתרון לנושא הזה? עצוב….

שלומית 5 בפברואר 2011

כמה דברים:
א. כל אקדמיה באנגליה משוכנעת שהיא אחת הטובות, אם לא הטובה ביותר. כך שמעתי על ארסנל וצ'לסי (כמובן) אבל גם על ווסטהאם, טוטנהאם, ווטפורד (ואלה רק בלונדון). יצא לי לראות לא מעט משחקים של איפסוויץ, אמנם בעיקר של ילדים עד גיל 10. הם היו הרבה פחות טובים מהמקבילים שלהם (אבל צריך להגביל את זה. ייתכן שמדובר במחזור אחד).

ב. מה זאת אומרת יגנבו? צריך לזכור שלכל אקדמיה יש מחזור אחד של 18 שחקנים בערך. כמה אפשר לגנוב? בנוסף, לאקדמיות של מועדונים קטנים יש יתרונות. בעוד שבמועדונים גדולים סביר להניח שילד שיוכשר יושאל לקבוצות קטנות (כמדיניות. הרי שחקן שעלה מהנוער לא יחליף את דרוגבה או טורס), בקבוצות קטנות לצעירים יש סיכוי לשחק בפרמיירליג. לכן, כל אקדמיה צריכה למשוך ילדים לפי היתרון היחסי שלה.

ג. סאות'המפטון הרוויחו מהמכירה של ת'יאו וולקוט לארסנל יותר מ-9 מיליון פאונד!

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – את החשיבות שצ'לסי מייחסת לאקדמיה שלה ראינו השבוע. היא הוציאה 70 מליון פאונד על שני שחקני כדורגל באמצע הקריירה שלהם. שמעתי פעם שתקציב האקדמיה השנתי של יונייטד הוא 15 מליון, זה בטח דומה בצ'לסי וזה שם דברים בפרופורציה. בערך חמש שנות אקדמיה שווים רכישת שני שחקנים.

הגדולות ישארו הכי גדולות בגלל השם שלהן והשווק שלו. אחזור על דוגמא שהשתמשתי בה: דני וולבק לא מוסיף למנצ'סטר יונייטד אוהד אחד כשישחק בה בבוא היום. צ'יצ'ריטו מביא שוק מקסיקני של יותר מ-100 מליון בני אדם.

את המצב באקדמיות אפשר לנתח ביחס לעצמן – וכפי שאת אומרת סביר שהאקדמיות הקטנות ייבלעו על ידי הגדולות. אבל סיטואציה בה אקדמיה תשנה את מאזן הכוחות בין הגדולות היא כמעט בלתי אפשרית. אפילו אם האקדמיה של ברצלונה פשוט תיקח את עצמה מקטלוניה ותעבור לפולהאם – כל מה שיקרה הוא שפולהאם תהפוך להיות ספקית שחקנים חשובה. היא לא תהפוך לברצלונה בתוך קרייבן קוטג'. אפילו שחקני ברצלונה לא יישארו בברצלונה אם המשכורת תהיה כמו בפולהאם אפילו לשנה אחת. ואני מתנצל אם אחד מהם יישאר ואני מפקפק בו.

הדרך היחידה לשדרג מועדון באנגליה היא לשדרג את הכנסותיו. כלומר לבנות איצטדיון או לעשות השקעה דרמטית חיצונית ברכש – כפי שעשתה צ'לסי.

באופן אירוני אקדמיה שווה כסף למועדון רק אם הוא מועדון שיכול לשלם לשחקנים שיוצאים מהאקדמיה את ערכם האמיתי. אחרת הוא עובד עבור אחרים.

יייתכן שקבוצה קטנה צריכה לחשוב הפוך. שמנצ'סטר יונייטד יגדלו שחקנים עבורנו! סנדרלנד כרגע מסתדרת יפה בהרבה מסאות'המפטון או איפסוויץ' – כי היא קונה ומשאילה בזול מאד שחקנים טובים מאד מהאקדמיה של מנצ'סטר יונייטד. האקדמיה של יונייטד יכולה לייצר רק 1-2 בממוצע לשנה לקבוצה הראשונה בגלל התחרות העולמית הקשה. אז קבוצות קטנות יכולות להגיד לעצמן "וואו, יש פה יופי של אקדמיה ואנחנו יכולות לקחת כמעט את כל מה שאנחנו רוצות". זה הגיוני – למלא את הקבוצה בבוגרי אקדמיה של יונייטד, ארסנל וצ'לסי. להוציא קצת כסף על שחקנים זרים לעמדות הכוכבים. ויש קבוצה.

קבוצות שעובדות כך מצליחות כרגע יותר מקבוצות שחושבות לבנות מערכות נוער.

דורפן 5 בפברואר 2011

סליחה – עוד דרך לשדרג מועדון הוא מנג'ר יוצא דופן שיודע לעשות יותר עם המשאבים שיש. הודג'סון הוא דוגמא. אבל כפי שראינו – גם אלו נחטפים במהירות על ידי הגדולות – שאז זורקות אותם.

שלומית 5 בפברואר 2011

תסריט אפשרי לפי ההצעה שלך: המועדונים הקטנים יפסיקו לייצר שחקנים, וארבעת המועדונים הגדולים יעשו זאת עבור 16 הקבוצות האחרות בליגה (ולעשרות אחרות בליגות הנמוכות יותר). מה שיקרה הוא שאותן אקדמיות גדולות יתחילו להציב תנאים (עניין של ביקוש והיצע): אנחנו נשלח לכם שחקנים רק בתנאי שתתנו להם לשחק כך וכך משחקים, תתנו להם לפתוח בכך וכך משחקים ובלי קשר לכושר הגופני שלהם, וכן הלאה. לא תעשו זאת, ואנחנו נשלח את השחקנים שלנו למקום אחר באנגליה, אפילו באירופה.
תסריט פסימי לחלוטין שמשעתק לנצח את יחסי הכוחות.

אני לא מזלזלת בפעולות נוספות שצריך לעשות במקביל: כמו שיפור מערך שיווקי ובניית אצטדיונים. עם זאת, ודווקא כפי שראינו השבוע, הכשרה של פוטנציאלים מוכשרים באקדמיות קטנות, בהתחשב במחירי השחקנים היום, יכולה להכניס הרבה מאוד כסף למועדונים קטנים. האקדמיות לא צריכות להיחשב כהוצאה כלכלית, אלא כהשקעה לרווח עתידי.

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – שכחתי את הדבר הכי חשוב. בהקשר הישראלי את צודקת לחלוטין. חכם להשקיע בצעירים. כי הכסף שמוציאות קבוצות ישראליות על שחקנים – 100-500 אלף דולר אלו סכומים בהם קל לגדל שחקן בעצמך.

ההבדל הוא שאנגליה וישראל בצדדים שונים של שרשרת המזון. לכן – לדעתי – ישראל זה לא "אנגליה בקטן" אלא סיטואציה אחרת לגמרי. הרי כשפולהאם מוכרת שחקן לסיטי היא בבעיה – היא מקבלת כסף טוב אבל היא מתחרה ישירה של סיטי ועלולה לרדת ליגה ואז הכסף לא שווה.

אם אשדוד מוכרת שחקן לפולהאם, אפילו בזיל-הזול – נניח מליון פאונד – היא עושה עיסקה עצומה מבחינתה.

שלומית 5 בפברואר 2011

זה סותר את הטענה שלך על כך שהקטנות לא צריכות להשקיע בילדים. כפי שסכום של מיליון פאונד הוא הרבה לאשדוד, סכום של 9 מיליון פאונד הוא אקוטי לסאות'המפטון.

בכל מקרה, לראשונה בהיסטוריה המתועדת אתה מסכים איתי על משהו, אז אני לוקחת בשתי ידיים… :)

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – העובדה שתסריט פסימי לא אומרת שהוא לא יתרחש…. ואולי כבר מתרחש. אבל האמת היא שזו לא סכנה יותר מדי גדולה. הקבוצות הגדולות בשלב מסויים מוכרות את השחקן לצמיתות. וזה שלב די מוקדם – כפי שאפשר לראות בכל כנופיית השחקנים של יונייטד שנמצאת בסנדרלנד.

אוונס חזר ליונייטד. ריצ'רדסון, בארדסלי נמכרו לסנדרלנד. וולבק אולי יחזור ואולי לא.

ומשהו להמחיש את הטענה שלי:

יונייטד מתלבטת בין וולבק שגדל באקדמיה שלה להנדרסון שגדל בזו של סנדרלנד. היא תיקח את הטוב יותר לדעתה בלי קשר לשאלה מאיפה בה.

שלומית 5 בפברואר 2011

העובדה שתסריט פסימי מתרחש לא אומרת שצריך להמשיך בו. ואם יונייטד וסנדרלנד נמצאות בקשרי מסחר טובים, זה מעיד על העתיד שלהן. בתסריט כזה מה שיקבע אם קבוצה מצליחה או לא, הוא קשרי המסחר שיש לה עם קבוצות אחרות. הטבלה העתידית, לפי התסריט (הפסימי, ממש פסימי) הזה הוא:

1. מנ.יונייטד
2. צ'לסי
3. ארסנל
4. סנדרלנד
5. הקבוצה שתהיה בקשרי מסחר עם צ'לסי
6. הקבוצה שתהיה בקשרי מסחר עם ארנסל

עצוב.

ולגבי וולבק/ הנדרסון: אתה צודק. ואם יונייטד יבחרו בהנדרסון, זה יקפיץ את המועדון בזכות העבודה של האקדמיה שלו. זה רק מחזק את טענתי.

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – זה לא סותר. כי שחקן של מליון הרבה יותר קל לגדל משחקן של 9 מליון.
והרבה יותר חשוב: הכנסה של מליון הרבה יותר גבוהה מהכנסות הטלוויזיה בישראל. הכנסה של 9 מליון הרבה יותר נמוכה מהכנסות הטלוויזיה של הפרמייר ליג. באנגליה ירידת ליגה – אסון. בישראל – לא.

כלכלית אין דבר יותר נכון מאשר לשרוד בפרמייר ליג. מי שמתבלבל עם ערכים כמו גידול צעירים מוצא את עצמו בחוץ. לפני שלוש שנים מידלסברו הייתה הקבוצה עם הכי הרבה שחקני פרמייר ליג מהאקדמיה שלה – ביניהם אדם ג'ונסון.

מידלסברו בדרך לליגה השלישית.

שלומית 5 בפברואר 2011

אני חושבת שהבנתי איפה נקודת המחלוקת בינינו. אתה תופס השקעה באקדמיה ככזו שבאה על חשבון השקעה בקבוצה הבוגרת, ומכאן סכנה של ירידת ליגה? השקעה יכולה להיות הרבה יותר מכלכלית, ולא צריכה להתבטא רק במתקנים מעולים. האקדמיה של ארסנל, לדוגמא, היא לא עשירה בכלל. הדגש שהם שמים שם הוא בעיקר על "משחק חכם" (ולכן מדגישים את היותו של ליאם בריידי מנהל האקדמיה, למרות שהוא כמעט לא מגיע למתחם ששייך לגילאי 6-16).

לכן, אין מה "להתבלבל". השקעה באקדמיה ובמערך שיווקי/ אצטדיונים יכולים לדור תחת אותו גג.

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – תראי מה קרה לספרד? הדור המופלא ביותר של שחקנים שגדלו במדינה – ספרד מנצחת הכל בכל הגילאים – והליגה נהרסה לחלוטין מבחינה תחרותית. אני פשוט לא רואה קשר בין עבודה נכונה עם נוער לתחרותיות בליגה.

יוצאי הדופן בעניין האקדמיה – וכאן אני מסכים איתך – נמצאים בשתי קצוות שרשרת המזון. אשדוד שלעולם לא תקנה שחקן יקר ברמה עולמית. ומצד שני – ברצלונה – כי היא בעמדה לשמור את שחקני האקדמיה שלה.

שלא תטעי – אני אומר את כל זה עם ביקורת על השיטה הקפיטליסטית בכדורגל. אבל כל עוד השיטה לא תשונה אז במקום כמו אנגליה זה מאד ספקולטיבי למועדון בינוני להתעסק בגדול שחקנים.

דורפן 5 בפברואר 2011

או.. לגבי המחלוקת.. עלית על נקודה אחרת. טיב המתקנים באקדמיה נראה לי דבר שולי שבשולי (כל עוד הם סבירים). ראיתי את בריכת השחייה הזו עם הרצפה המתכווננת בארסנל. היא פשוט לא נחוצה.

האקדמיה המפוארת של יונייטד בקרינגטון לא מצליחה לגדל את השחקנים שגדלו בקליף – שהיה מגרש האימונים של הנוער בתקופת גיגס ובקהאם – לפני שקראו לדבר הזה אקדמיה. התוצר הכי טוב כרגע של האקדמיה – רפאל – עשה את רוב הדרך בברזיל.

אקדמייה מצליחה אם מנג'ר הבוגרים נותן הזדמנות לשחקנים שלה.

ולכן האקדמיה של צ'לסי – בדיחה גרועה. גם אם פלה ישחק בה הוא לא יעלה לבוגרים.

רן 5 בפברואר 2011

יונייטד בשנים הממש אחרונות מצליחה להביא שחקנים לאקדמיה שלה ממקומות אחרים, ומלטשת אותם בצורה מופלאה. כמו עם רפאל(וגם פאביו שלדעתי היה יכול להיות לפחות ברמתו של אחיו התאום, אבל על העמדה שלו יש שחקן יציב ומצויין-פטריס אברה), וכרגע גם קינג שפורח בקבוצת המילואים שהגיע מדנמרק.

רן 5 בפברואר 2011

גם מהמכירה של גארת' בייל הם עשו קופה יפה מאוד שם בסאות'המפטון… אם אני לא טועה משהו באיזור ה-10 מליון פאונד ותקנו אותי אם אני טועה

דורפן 5 בפברואר 2011

רן – אתה לא טועה. אבל זו הנקודה. הם עשו קופה על שחקני האקדמיה בזמן שהם ירדו שתי ליגות. כאוהד סאות'המפטון אתה מרוצה?

רן 5 בפברואר 2011

גם כאוהד יונייטד, אני לא מרוצה בשביל סאות'המפטון. ברור שזה מצב אבסורדי בשביל אוהדי הקבוצות שמחלקות הנוער שלהן מייצרות כשרונות כמו וולקוט ו-בייל. אני רק חושב איזו קבוצה אטרקטיבית הייתה להם אם בצד אחד היה וולקוט, ובשני בייל. שני אגפים מפחידים.

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – אגב, יש קבוצה אחת עשירה מאד באנגליה שחייבת להשקיע באקדמיות אחרת היא תקרוס. קוראים לה נבחרת אנגליה. היא לא עושה כמעט דבר בעניין. כי בשיטה הקפיטליסטית האנגלית אתה לא משקיע במשהו שאתה לא יכול למכור.

שלומית 5 בפברואר 2011

לא מדויק. החשיבה באנגליה הייתה שהדרך להשקיע בצעירים עבור נבחרת אנגליה היא לתת הרבה מאוד כסף לאקדמיות של מועדונים + לאסור על שחקנים זרים מתחת לגיל 16 לשחק באקדמיות. השיטה לא כל כך הצליחה כי מנהלי האקדמיות מחויבים ומקבלים שכר מהמועדונים.

דורפן 5 בפברואר 2011

שלומית – זה בעיני לעשות מעט מאד בעניין. ההתאחדות השקיעה קרוב למיליארד דולר באיצטדיון – אבל את גידול הצעירים היא נותנת לקבוצות.

זה טיפוסי להתאחדות האנגלית – אולי הארגון הספורטיבי הכושל בספורט (להבדיל מהפרמייר ליג): נפתור את הבעיה בכסף. נבנה את האיצטדיון הכי יקר. נביא מנג'ר בשישה מליון פאונד לשנה. וניתן כסף לקבוצות והן יגדלו לנו שחקנים.

עבודה הם לא מסוגלים לעשות. צרפת גידלה את אלופת העולם בעצמה. באקדמיות של ההתאחדות.

שלומית 5 בפברואר 2011

אני מסכימה. זו לגמרי הייתה חשיבה עצלנית ולא נכונה.

יניר 5 בפברואר 2011

אם תבדקו הצלחות של קבוצות תמצאו שההצלחה קשורה לפרמטרים הבאים:
1. איכות המאמן או המנג'ר
2. איכות הסקאוטינג
3.יכולת לעשות כסף מקבוצה דרך כספי שידור, קהל ומרצ'נדיזינג

אקדמיה של כלי של קבוצות קטנות להתקיים ןתו לא,
אם תבדקו לעומק את הקבוצות האלופות תראו ששחקני המפתח הגיעו בדרך כלל מבחוץ ( רונלדו,רוני, פרדיננד,נאני,אנדרסון וידיץ' במנצ'סטר. אנימה,שכטר ,ורמוט,דה סילבה בהפועל) שחקני בית זה nice to have אבל הם לא משמעותיים בהשגת מטרות.החכמה היא לקנות בזולולא לקנות חתולים בשק. גם לקנות טוב וביוקר זה לא פשוט.

אקדמיה זה רעיון רומנטי של העניים

רן 5 בפברואר 2011

לגבי הסגל של יונייטד – אני לא חושב שניתן, בצורה כלשהי, להגיד ששחקני הבית הם לא משמעותיים בהשגת המטרות… על כל שחקן חשוב שהגיע מבחוץ יש לך שחקן שצמח במחלקת הנוער של יונייטד. נוויל,בראון,אושיי,רפאל ופאביו ואולי שניים מהמשמעותיים ביותר – סקולס וגיגס. אם תלך טיפה אחורה יהיה לך גם את פיל נוויל, בקהאם, סולשיאר ועוד רבים וטובים…

יניר 5 בפברואר 2011

ומול שחקני הבית- רונלדו,רוני,פרדיננד,ון דר סאר,וידיץ',ברבאטוב,נאני,אנדרסון,צ'יצ'ירטו ואם נלך קצת אחורה- קין,קנטונה,ארוין,שמייכל,קנצ'אלסקיס.
שים לב ששחקני הבית יהיו תמיד המגנים שהם הכי פחות משמעותיים בסגל

רן 5 בפברואר 2011

פחות משמעותיים?? תראה לי קבוצה שלקחה אליפות בלי הגנה חזקה, עם הרבה מנהיגות?
נכון שבכמה שנים האחרונות יש את וידיץ' ופרדיננד אבל המנהיגים האמיתיים על הדשא(ולא פחות חשוב מחוצה לו) הם גיגס, סקולס, בקהאם בשעתו, נוויל… מה שקורה ביונייטד זה תלכיד מוצלח של שחקני 'בית' ושחקני 'חוץ'.

IDO 6 בפברואר 2011

שלומית –
מה ההבדל בין האקדמייה בת ימיינו לביתספר לכדורגל של שנות ה-90 ומחלקת נוער שקדמה לה?

שלומית 6 בפברואר 2011

לא מדובר בהבדל אחד, וזה באמת נושא רחב שאפשר לדבר עליו שעות. באופן גס, ניתן לחלק את התפתחות האקדמיות לשלושה שלבים. פירטתי כאן: http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=252&docID=36156&lang=HE

ההבדל המרכזי הוא בהבנה שצריך לעבוד באקדמיות באופן פעיל ולא לחכות ש(אולי) יגדלו משם שחקנים טובים. לעבוד = ליצר תוכניות אימונים ותוכניות לימודים עם דגש על תוכניות חינוכיות לילדים (וגם להורים). האקדמיות מכשירות למודל אידיאלי של שחקן כדורגל אנגלי. המטרה שלהם היא לא לייצר כוכבים פנומנאלים כמו רונאלדו ומסי (כי אצלם מדובר בכישרון), אלא ללטש את הטובים ולהפוך אותם לטובים יותר.
בקהאם הוא הדוגמא האידיאלית לשחקן הבינוני הטוב בעולם.

דורפן 6 בפברואר 2011

בקהאם כמובן גדל לא באקדמיה. הוא גדל בקליף הישן של יונייטד והתגורר בdigs. על פי החוקים הנהוגים בימינו יונייטד לא הייתה רשאית להחתים אותו – כי הוא מתגורר יותר מ-90 דקות ממגרש האימונים שלה. הוא היה מתקבל בוודאי לטוטנהאם ומגיע לרמתו של דארן אנדרטון

אזי 6 בפברואר 2011

מהויכוח בין שולמית לרונן נראה כאילו באנגליה צריכים לאמץ את החוק הישראלי לפיו אסור להחזיק יותר מ5 זרים בסגל, אבל להחיל אותו רק על אקדמיות

שלומית 6 בפברואר 2011

בין הגילאים 6-16 אין שחקנים זרים באקדמיות על פי חוק. בין הגילאים 16-21 יחס הזרים הוא 35% בערך, תלוי באקדמיה.

הויכוח הוא לא על האקדמיות אלא על היכולת של השחקנים שהוכשרו בהן להצליח בפרמיירליג.

דורפן 6 בפברואר 2011

אזי – בסיס הויכוח ביני לשלומית הוא באמת מהות הליגה האנגלית. היא, לדעתי, רואה בה "ליגה של אנגליה" שמשרתת צרכים אנגלים. אני חושב שהיא מזמן הפכה לכמעט NBA- למרות שיש כמה ליגות שמתחרות בה. אני לא אומר שזה מצב טוב, אבל זה המצב. ביחד עם צמרת איטליה וספרד ואולי חלק מגרמניה, זה הNBA. במצב בו כל העולם מתחרה על כל תפקיד בכל קבוצה האקדמיות יתקשו מאד בהכשרת שחקנים.

אם הייתי מלך אנגליה הייתי מפריד את האקדמיות האלו מהקבוצות – כפי שעושים – חלקית – בצרפת – ונותן לילדים להתקדם בהם סתם בלי להיות תלויים בגחמות הקבוצה הבוגרת, ואז לצאת לשוק העבודה ולחפש קבוצה שמתאימה לו באיזשהי רמה – לאו דווקא באנגליה.

לגבי ישראל אין לי כל ויכוח עם שלומית. מטופש להוציא כסף לקנות שחקנים ישראלים.

עכשיו היא מצפה לאיזשהו שינוי מצד הפרמייר ליג. למי בדיוק העניין הזה יקר שם? בעלי וילה, יונייטד וליברפול הם אמריקאים. בעלי צ'לסי רוסים. בעלי סיטי ערבים מהמפרץ, בעלי בלקבורן הודים. והבעלים האנגלים שיש הם מושחתים כמו מייק אשלי בניוקאסל שעויין את אוהדי קבוצתו או סוחרי הפורנו של ווסט-האם. ביותר מחצי מהקבוצות יש בעלות זרה וכבר אין שום קבוצה גדולה בבעלות מקומית לחלוטין. למי מהם יהיה אכפת?

שלומית 6 בפברואר 2011

רונן, אני לא "מצפה לאיזשהו שינוי מצד הפרמיירליג". אני יודעת שיש שם שינוי. האקדמיות הגדולות, גם עם הבעלים הזרים, עובדות במתכונת החדשה כבר עשר שנים. אלה שפיגרו מאחור (פולהאם) התחילו אותו לפני שנתיים-שלוש.

אני חושבת שאבן המחלוקת המרכזית בינינו היא בשאלת הזרים באנגליה בכלל. אני טוענת שצריך לאמץ הגדרה גמישה של המושג "זרים". הטענות שלי מפורטות בהרחבה בפרק: "אין זרים באנגליה (אולי חוץ מכריסטיאנו רונאלדו)" בספר. שם אני טוענת שזרות היא הגדרה תרבותית, ומי שמאמץ ערכים ונורמות התנהגות אנגליים, נתפש בעיני החברה ובעיני עצמו כאנגלי. (וכן, אני יודעת שאני נכנסת כאן לעימות עם לפחות חצי מהכותבים באתר…).

דורפן 6 בפברואר 2011

שלומית – את השינוי נראה בהרכבים. כמו שאת כותבת בספר – האקדמיות הללו הן מקום לא רע לעשות כסף מהקבוצות הקטנות וגם לגדל אוהדים. בהרכבים אין שום שינוי – אלא לכוון ההפוך.

המכללה האקדמית 22 ביוני 2011

אם יש דרך לשפר את הכדורגל בארץ (בספק) אז האקדמיות הן הדרך. במקום לבזבז סכומי עתק על שחקנים בינוניים הקבוצות צריכות לפתח את הנוער. זה גם יתן (בספק) הצדקה לתקציבים שהן מקבלות מהמדינה ומהטוטו.

שון נעים 24 ביולי 2012

הייתי רוצה לקבל פרטים כמו מס טלפון טופסי הרשמה וכו׳ בשבילי אני בן 16 והייתי רוצה לנסות להתקבל לשם

שון נעים 24 ביולי 2012

הייתי רוצה לקבל פרטים כמו מס טלפון טופסי הרשמה וכו׳ בשבילי אני בן 16 והייתי רוצה לנסות להתקבל לשם

אפשר לשלוח לי גם לאימייל
Shon_naim@hotmail.com

Comments closed