טאיוואן נגד ירדן, היה פשוט ענק! (נראה לכם?)

פוסט מאת ארז ברויטמן, טאיוואן

המשחק במסגרת מוקדמות אוליפיאדת 2012 בין טאיוואן וירדן היה רחוק מלהוות את שיחת היום ברחובות ועיתוני טאייוואן בערך כמו במשחקים של נבחרת ישראל בבייסבול, נבחרת אנגליה בכדורסל או נבחרת מאלי בהוקי קרח. כאשר ניסיתי ערב המשחק לעשות נפשות אצל כמה מקומיים כדי שיבואו לתמוך בנבחרתם, שהפסידה רק 0:1 במשחק הראשון בירדן והייתה בעלת סיכויים לעלות לשלב הבא, התגובה הנפוצה הייתה: "יש לנו נבחרת כדורגל?".

כך שלא מפתיע היה להגיע למגרש ולגלות שבין 3000 הצופים באצטדיון בטייפה פחות ממחצית היו מקומיים. מה שכן, האירוע השולי הזה הפך דווקא למקום מפגש תרבותי–ספורטיבי, מהסוג שכדורגל לעתים קרובות יוצר.

הנבחרת הירדנית הגיעה, למיטב הבנתי, ללא אף נציג מהנבחרת הבוגרת, שנתנה הופעה מרשימה ביותר באליפות אסיה בחודש ינואר. כנראה שהכדורגלן הירדני משתבח עם הגיל (או אם הוא משחק באלקי אצל שום יצחק, כמו אל סלפי – החלוץ המרכזי של הנבחרת הבוגרת), מפני שהרמה שהנבחרת הצעירה הציגה הספיקה לה לניצחון רק מפני שהטאיוואנים – שמדורגים 63 מקומות מתחתיהם בדירוג פיפ"א, במקום ה-147, אבל עם הפנים למעלה! – הצליחו לייצר במהלך המשחק רק איום אחד ממשי והיו לרוב רחוקים מלהרשים ביכולותיהם הטכניות או הטקטיות. 

ההבטחה הגדולה של הכדורגל הטייוואני – ויקטור צ'ואו בן ה-19, שנולד וגדל בספרד לזוג אמנים (!) מהגרים מטאיוואן – גדל בנוער של אתלטיקו ומשתייך כיום לסגל הרחב של לוונטה – הזכיר יותר בביצועיו את גיא אסולין מאשר את ראול בשלב זה של הקריירה.

עיקר העניין, אם כן, היה ביציע הרב-תרבותי. הטאיוואנים, שהגיעו מסודרים עם אמצעי עידוד ותלבושת אחידה, הציגו לראווה את ה"אל אל ישראל" שלהם: קריאות "פורמוזה , פורמוזה  ועוד פעם – פורמוזה" (תרגום ישיר), שזו בחירה מעניינת לקריאת עידוד, לאור העובדה שהיא שוות ערך לקהל ישראלי שצועק "קדימה ארץ ישראל!". מצד שני, כנראה שזה יותר מתגלגל על הלשון מאשר "טייפיי הסינית, טייפיי הסינית ועוד פעם טייפיי הסינית".

הזרים, שהיוו יותר משליש מהקהל, הורכבו ברובם מתלמידי מלגות, חלקם הגדול ממדינות מרכז אמריקה, שהן בין היחידות בעולם שמקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם טאיוואן (זאת בזכות כספים, והרבה מלגות, שהטאיוואנים מעבירים לגוואטמלה, הונדורס ושכנותיהן).

קללות בספרדית, הוראות טקטיות ופרשנות בעברית, והערות מנומסות באנגלית אוקספורדית על איכות המשחק, השתלבו כולן יחד לכמה שירי עידוד בינלאומיים ("מוחמד מת" או "תל אביב עולה באש" לא היו ביניהם) אליהם הצטרפו כולם. מהצד הירדני, העידוד היה קולני למדי, עם מה שנשמע כמו שירי עם בדואים מעורבב בקריאות "אורדון, אורדון".

האורדונים שמעבר לגדה, שלחו, כפי שמסתבר, נציגות מכובדת למדי. על פי מה שאמרו לי כמה ירדנים שהחלפתי איתם מספר משפטים, כ-200 אנשים הגיעו מירדן על מנת להתלוות למשלחת ולצפות במשחק. העובדה שרובם ככולם ישבו ביציע הכבוד והעיתונות, כמו גם העובדה שכל רמיזה לעניינים פוליטיים זכתהל התעלמות, גרמו לי להבין שכנראה מדובר בחבר'ה שמקורבים למשפחה ההאשמית ולשלטון. אני מניח שההתאחדות הירדנית עדיין יכולה ללמד אותנו כמה דברים על משלחות מנופחות על חשבון הציבור.

המשחק נגמר ב-0:2 לירדנים. שני הגולים, שהגיעו ממצבים נייחים, היו כמו שאומרים לא מחוייבי המציאות. ציבור חובבי הכדורגל הטאיוואני יתרכז במשימה הבאה: מוקדמות גביע האתגר האסייתי שיתקיימו החודש במלזיה. יהיה לוהט.

על גלגלים
תצביעו פרידה

9 Comments

איציק אלפסי 11 במרץ 2011

נהדר. מעולם לא האמנתי שאקרא על איפשהו על כדורגל טיוואני וזה עוד ירתק אותי!

איציק אלפסי 11 במרץ 2011

אני שומע עכשיו על הצונאמי בים הפאסיפי- מקווה ששלומך בטוב, חבר. תשמור על עצמך.

ארז (דא יונג) 11 במרץ 2011

הכל בסדר, לא השפיע על איזור טייפיי :) גם אני לא חשבתי שיגיע יום ואראה כדורגל בטייוואן, עכשיו רק צריך לראות מי יגיע קודם לתחרות בינלאומית חשובה: ישראל או טאיוואן.

עצמות עצלות 12 במרץ 2011

אני שם כסף על טיוואן.

בני תבורי 11 במרץ 2011

מה אורדון, הפועל ר"ג גם שיחקו שם? (:

ארז (דא יונג) 11 במרץ 2011

אכן כך. יובל נעים הוא מודל לחיקוי לא רק בישראל, אלא גם במזרח אסיה :)

איציק אלפסי 12 במרץ 2011

אני זוכר שבשנות ה-80' ישראל שיחקה כמה פעמים נגד טאיוואן במסגרת הבית האוקייאני וניצחה אותה בתוצאות אסטרונומיות.

שמח לשמוע שהכל בסדר, ארז. אגב, אני סקרן לדעת איך ובאילו נסיבות התגלגלת לטאיוואן מכל המקומות?

ארז (דא יונג) 12 במרץ 2011

לא סיפור מורכב מדי :) : למדתי לימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, ואחר כך הגעתי לטייוואן כדי לשפר את הסינית. כעבור שנה הגשתי בקשה למלגה של ממשלת טייוואן ללימודי תואר שני, וקיבלתי אותה. כך שבמצטבר אני כבר 3 שנים פה, מקווה לסיים השנה את התואר השני.

Comments closed