אם לא טאיוואני סינגפורי, ואם לא אז סיני (ארז ברויטמן, טאיוואן)

  

הרוחות ממשיכות לסעור בחזית הספורט והלאומיות הטאייוואן. באותו שבוע בו הגיבורה הלאומית יאנג שו ג'ון חוזרת להתחרות אחרי חודשי ההשעיה שספגה – ואף מביאה מדליית כסף בתחרות על אדמת קוריאה השנואה – קם לטאיוואן אנטי-גיבור לאומי, בדמותו של שחקן הביליארד וו ג'יה-צ'ינג.

האדון וו היה ילד הפלא של הביליארד לפני מספר שנים. בגיל  16, שש שנים בלבד אחרי שאחז לראשונה במקל הביליארד, הוא זכה באליפות העולם (של ה-WPA) הן בתחרות האייט בול והן בתחרות הניין בול.

"העילוי מטאי שאן" (הכינוי שניתן לו, על פי איזור הולדתו) המשיך להגיע לתוצאות נאות בשנים שלאחר מכן, כשהטובה שבהן היתה מקום שני בתחרות הטן בול בשנת 2008. אבל לקראת סוף העשור השני לחייו חלה נסיגה בהישגים של וו, מה שיהפוך לאחד הגורמים המרכזיים בסיפורנו.

טאיוואן, כפי שמסתבר, היא מעצמה עולמית בפול/ביליארד. לא פחות מחמישה טאיוואנים נמצאים בין חמישים המדורגים ראשונים בעולם (בנשים המצב אף מרשים יותר – עם שבע שחקניות בטופ-30), והמאבק על ייצוג המדינה בתחרויות בינלאומיות, כמו המשחקים העולמיים או משחקי אסיה, קשה למדי.

טאיוואן (הרפובליקה הסינית, אם נהיה רשמיים) מחזיקה גם בצבא של 290 אלף חיילים, ויש אליו גיוס חובה של כל גבר שמלאו לו 19, לשירות צבאי בן שנה אחת.

למרות שממשלת טאיוואן מאוד גמישה בנוגע לאישורי דחיית שירות בשל לימודים, שניתנים כמעט אוטומטית עד לסיום הלימודים האקדמיים, מעמד של ספורטאי מצטיין (שלא לדבר על "עילוי", או "היפר-ספורטאי" או מה שלא יהיה המעמד הבא) הוא לא עניין מפותח במיוחד, ולמעשה רק בשנים האחרונות התחילו לתת לו יותר תשומת לב.

בניגוד לצבא שלנו, החיילים הטאיוואנים משרתים רחוק מהבית ומגיעים לביקור רק פעמים ספורות במהלך שנת השירות. הקריה או גלילות אינן אופציות פתוחות עבור המלש"ב הטאיוואני. כך שמהספורטאים נלקחת שנת אימונים מלאה, מכה רצינית לקריירה.

ממשלת טאייוואן, כאמור, לא אטומה לחלוטין לעניין ומגלה התחשבות מסויימת, בצורת קיצור השירות לתקופה של שני חודשי טירונות בלבד. הבעיה היא שבתנאים החדשים זוכים רק ספורטאים מקצוענים המשתייכים לנבחרת לאומית.  

נחזור אל וו ג'יה-צ'ינג. במקביל לנסיגה ביכולתו חלה התקדמות במנין שנותיו, וכך הגיע ילד הפלא לשלב הגיוס. אבל וו, מה לעשות, לא רוצה להתגייס. פציפיזם, אופורטוניזם או חוסר רצון לשהות בבסיסים מרוחקים נטולי נשים הביאו אותו לנסיונות להשיג פטור משירות. לצערו, הצבא הטייוואני לא ממש מאושר לתת פטור לספורטאי בלי הישגים מיוחדים, שגם לא נכלל בסגל לתחרויות בינלאומיות.

מכאן מתחיל הסקנדל. וו החל בתהליכים לקבלת אזרחות של סינגפור, בתהליך מהיר שכולל הטבות לו ולבני משפחתו. כך יוכל לוותר על אזרחותו הטייוואנית, ולא לשרת בצבא. התאחדות הביליארד של טאיוואן הגיבה בהחלטה להקפיא את וו, כלומר שלא לאפשר לו להשתתף בתחרויות כל עוד הוא בתהליכי הוויתור על האזרחות.

וו התקפל. הוא לא מסר הסברים כשביטל ברגע האחרון את התהליך לקבלת אזרחות סינגפורית. מאז עברה יותר משנה, במהלכה, כך טוען אביו של הספורטאי, וו זג-לו (שמעורב עמוקות בקריירה של בנו, כולל ייעוץ ויח"צ) לא הרשתה ההתאחדות הביליארד לבנו להשתתף בתחרויות. התאחדות הביליארד טוענת שהיה זה וו עצמו שלא נרשם לתחרויות, וכי אינה מבינה את האשמות האב.

לפני כשבוע יצא המרצע משק התעלומה, ונחשפה הסיבה בגללה החליט וו לוותר על התאזרחות בסינגפור. וו, בלי להתבלבל, הודיע כי הגיש בקשה לקבלת אזרחות בסין, הבקשה אושרה והוא מייצג מעתה את הרפובליקה העממית של סין. במקביל הגיש בקשה לויתור על אזרחותו הטאיוואנית, כך שיוכל שלא לשרת בצבא.

באופן רשמי גם  טאיוואן (הרפובליקה הסינית) וגם סין הגדולה (הרפובליקה העממית של סין) נוקטות במדיניות "סין האחת", כלומר לא מכירות זו בזו. משום כך כל אזרח טאיוואני יכול לקבל אזרחות של סין ללא בעיות מיוחדות, ולזכות גם בעידוד על השיבה הביתה מהמחוז המורד. 

אבל שני צדדים למטבע: אם טאיוואן לא מכירה בסין, היא גם לא תכיר באזרחות סינית, ולכן לא תוכל לבטל את האזרחות של וו, שהרי לא ניתן להשאיר אדם ללא אזרחות בכלל. נכון לעכשיו, וו הוא אזרח של סין, שבמקביל עתיד, אם לא יתייצב המועד הגיוס, להיות מבוקש על ידי המשטרה הצבאית של טייואן. אם לא יימצא פתרון נאות, המקרה של וו עשוי להיות מקור למתח של ממש בין שתי המדינות.

ימים מעטים לאחר שנמסרה ההודעה הדרמטית של וו, נערכה אליפות הביליארד הפתוחה של בייג'ינג. וו הופיע כבר תחת הדגל האדום של סין. הוא הגיע לרבע הגמר, אבל הפסיד לשחקן פיליפיני. אותו פיליפיני הפסיד במשחק הגמר לטאיוואני גאה, ג'אנג רונג לין. כל טאיוואן צהלה.

 

מה שעשינו ב-48... או ב-55 או ב-76
ליגת שוקי ההון העולמיים: נקודת האיזון

4 Comments

אני בא מקטמון 15 במאי 2011

האבא נשמע כמו סימפטום בו-זג-לו ולא וו-זג-לן :)

ארז (דא יונג) 15 במאי 2011

עלית עלי… השם האמיתי שמור במערכת :)

מיקי 15 במאי 2011

ארז, אחלה כתבה. זה תמיד מעניין לקרוא על בעיות מהסוג הזה בטיוואן. מידי פעם אני נקלע לערוץ הספורט ורואה איזה משחק ביליירד או שניים.
דרך אגב, יש לי ספר על ECFA שאני חושב שתוהב.

דובינסקי 15 במאי 2011

אחלה סיפור ארז

Comments closed