יומן ספרדי (12): אנטי ואנטי-אנטי

פוסט מאת רועי בית לוי

שני הפסדי הליגה של ברצלונה וריאל מדריד בסוף השבוע לימדו אותנו שמדריד לא התאוששה מההפסד במשחק הראשון בליגת האלופות ושהספסל של ברסה לא מספיק איכותי כדי שתוכל להרשות לעצמה לשחק עם הרכב שני מחוזק במסי, צ'אבי ופיקה.

החילופים הכפויים בהגנה של ברצלונה אפילו מנעו מאיתנו את ההזדמנות לראות על הדשא את ג'ררד דאולופאו (Gerard Deulofeu) – ילד הפלא הבא של המחצבה הקטלנית ב"לה מאסיה". דאולופאו (שפירוש שמו הוא "אלוהים עשה אותו" – כינוי מסורתי לתינוקות "חסרי אב", כלומר ממזרים) הוא עושה משחק בן 17 עם שליטה נהדרת בכדור ובעיטה מרשימה לשער (כפי שניתן לראות מאתר האינטרנט המושקע שלו). נקווה שעתידו יהיה מוצלח יותר מההווה המדכדך למדי של "מסי הבא" האחרון – בוז'אן קרקיץ' (בכלל, העצם העובדה שבברסה מחפשים כל העת את המחליף העתידי לשחקן בן 24 היא עניין מדהים, שיכול להחמיא מאוד למסי, אבל גם להדאיג אותו).

בהיעדר הופעות בכורה מרשימות, ראינו סתם שני הפסדים מביכים לקבוצות נחותות, שנפלו על שתי הענקיות של ספרד בעיתוי מתאים וניצלו היטב את ההזדמנות. ברסה ומדריד לא היו קרובות להשיג נצחונות (לשתיהן היו הרבה הזדמנויות מוחמצות להכריע את המשחק), אבל הן לא ממש נלחמו כדי שזה יקרה.

המלחמה, כך נדמה, נותרה מחוץ לתחומי המגרש. במסיבות עיתונאים, בראיונות לתקשורת, במתקפות מילוליות שנועדו להשפיע על המשחק הערב, או לפחות על הדרך שבה הוא מתעצב בתודעה הציבורית.

אם בעוד כמה שעות ריאל תעשה את מה שנראה ככמעט בלתי-אפשרי ותנצח את ברסה ביותר משני שערים (או עם יותר שערי חוץ), השבוע החולף יירשם בדברי הימים של הכדורגל העולמי כאחד הנצחונות הפסיכולוגיים הגדולים ביותר אי פעם. אם מדריד תעשה רק את האפשרי (כלומר, לא תנצח), עדיף יהיה למחוק את השבוע הזה כליל מהזיכרון.

בספר "תולדות המצור על ליסבון" מספר ז'וזה סאראמאגו הפורטוגלי על מגיה ספרותי מבוגר, ביישן ובתול, שמוסיף באקט ספונטני מלה אחת למשפט אחד בספר היסטוריה שדן בתולדות המצור של הצבא הצלבני על ליסבון במאה ה-12, שהיתה אז תחת כיבוש מוסלמי. המגיה מוסיף את המלה "לא" למשפט "הם נענו לבקשת המלך", ובכך משנה לחלוטין את משמעותו (ועמו, כך מסתבר, גם את תולדות ליסבון ואת תולדותיו שלו עצמו).

פורטוגלי אחר בשם ז'וזה, מוריניו, לא הסתפק בשבועות האחרונים במלת שלילה אחת בלבד כדי לנסות ולשנות את ההיסטוריה, אלא טען את השיח הציבורי סביב הקלאסיקו האחרון של עונת הכדורגל בהמון ביטויים שליליים ובשפע של אנרגיות נגטיביות.

מוריניו ומדריד תקפו את ההתנהלות של שחקני ברסה במשחקים נגדם, את השופט שנבחר למשחק הגומלין, את התקשורת ואת פפ גוארדיולה, כלומר "ברסה רמאים". בברסה לא ישבו בשקט והשיבו מלחמה שעיקרה: "מדריד בכיינים". לעזרתם נחלצו גם חוס הידינק ואוטמאר היצפלד, שיצאו בביקורת חריפה למדי על התנהלותו של מוריניו בשבועות האחרונים.

מובן שכל האנטי הזה הגיע גם אל המגרש. מדריד, שבסגל שלה מופיעים שניים משלושת השחקנים היקרים אי-פעם (רונאלדו וקאקה), לא באמת שיחקה כדורגל ב-300 הדקות ששוחקו עד כה בין שתי הקבוצות, ברסה, מצדה, התעסקה יותר מדי בהצגות ובדרמות ופחות מדי בניסיונות הבקעה.

בשיחות האוהדים מתעסקים הרבה בשאלה "מי התחיל?". אף על פי שהתשובה די ברורה לי (מוריניו, אלא מי?), אני באמת חושב שזה כבר לא באמת משנה. מה שחשוב זה שאם שוב לא נזכה לראות משחק כדורגל מהנה וחיובי, הרי שנזכור מסדרת הקלאסיקו הזאת, שהבטיחה המון וקיימה הרבה פחות, בעיקר את ה"לא" שנוסף לכדורגל, ושינה לחלוטין את משמעותו.

  

בין יום השואה לקלאסיקו
מוריניו, קאקה

31 Comments

ארז (דא יונג) 3 במאי 2011

רועי, אני ממש מתקשה להבין איך כותב מוכשר כמוך יכול לומר שמדריד "לא שיחקו כדורגל" בשלושת המפגשים עד עכשיו. אתה באמת מאמין במה שאתה כותב או שאתה רק רוצה ליצור פרובוקציות?

דרך אגב, למיטב זכרוני הביטוי הכי שלילי (puto jefe, puto amo) בחודשים האחרונים הגיע דווקא מז'וזה (ז'וספ) שלישי – זה שמאמן את ברסה.

אמנם הסיכויים לא מזהירים, אבל גם לנצח את הדרים טים של קרויף 5-0 לא היה נראה אפשרי בשעתו.
Remountaremos! (בע"ה)

רועי 3 במאי 2011

ארז, אחזור שנית רק למען הסר חשש פרובוקציות: ריאל מדריד לא שיחקה כדורגל. מוריניו הפך את הקבוצה המפוארת והעשירה בעולם לאנדרדוג מקופח שמגיע כדי לגנוב תיקו או ניצחון דחוק, ואגב כך דירדר את סדרת הקלאסיקוס למופע היאבקות בוץ מטאפורי.
אגב, אם ריאל מדריד תיתן 5-0 הערב אני אהיה מבסוט מאוד.

פולדש 3 במאי 2011

כמה נחמד לדעת שאוטוטו תסתיים לה סריית המפגשיםה הנוכחית בין ברצלונה וריאל מדריד, ובהזדמנות הזו גם ה"יומן ספרדי" של רועי בית לוי תיעלם מעל מסכינו.

הבנו שז'וז'ה מוריניו הוא שורש כל רע; שריאל מדריד היא בעלת הברית המתבקשת של קים ז'ונג איל; ושברצלונה היא הייצוג השמימי עלי-אדמות. הכתיבה שלך מובנת מאליה, משעממת, על אף שהיא רוויה בפרובוקציות שלא מכבדות את האתר ואת הקוראים, ומאוסה.

ודרך אגב, העובדה שלא טרחת להגיב ברצינות לאף טענה שהועלת כנגד הכתיבה שלך ותוכנה בפוסטים הקודמים, היא הסיבה היחידה שאנשים לא יכתבו דברים דומים עכשיו. אז אם זו הייתה המטרה שלך, הצלחת…

אל פריון הדגה 3 במאי 2011

פולדש,
מנסיוני ככותב – שהוא מסתמא רב משלך – למדתי שתגובות אלימות, שוללות-כל ומעליבות ככל האפשר, הן בדיוק מה שהכותב היה מעוניין להשיג.
הוא ניסה להיכנס לראש שלך, והצליח. הרי ההוכחה בגוף התגובה: לו אכן היה בית-הלוי כל-כך מאוס, מובן מאליו בלה בלה בלה, מדוע אתה כה מתאמץ להיות כאן ולהשקיע את פרוטות זמנך הפנוי?
ועכשיו אתה ממולכד יא חביבי: תגיב שוב, הוכחת בשנית. לא תגיב, ניגפת בשתיקתך.
סע לשלום.

פולדש 3 במאי 2011

אני לא משחק פה במשחקים ולא מתעסק בפסיכולוגיה של הטוקבקיסטים, או משהו בסגנון. הסיבה היחידה שאני מגיב בפוסט של הבחור הזה היא בשל רצוני להוקיע את סגנון הכתיבה המזלזל והמתנשא ואת ההתייחסות המגעילה, מאתר שאני באמת אוהב ונהנה לגלוש בו.

שים לב שלא התייחסתי (בפוסט הזה) לשום דבר שהוא כתב, בגלל שהדברים באמת מובנים מאליהם ומאוסים, אלא רק לעצם כתיבתם. אני מקווה שזה מובן… :-)

אל פריון הדגה 3 במאי 2011

מודה ועוזב ירוחם :)
ולכן פשוט כדאי להעיר פעם אחת, וללכת. אם אתה כל כך לא אוהב כותב מסוים, אז די, יש פה המון כותבים אחרים. בוא לא נתקוטט כאן בסגנון הטוקבקים.

איל 3 במאי 2011

אל פריון הדגה צודק.

מה יש לכם? האתר שלכם? אתם משלמים עליו כסף?

אם זו אכסניה שאתה כ"כ אוהב – תתייחס אליה בכבוד, שזה אומר לכותבים בה. אם אתה לא אוהב כתיבה של אדם מסוים – תלך לפוסט אחר.

אתה לא צריך לשפוך את מררתך באופן כ"כ דוחה – ואישי. זכותו של רועי לשנוא את מוריניו או כל דבר אחר.

אם היית קצת בן אדם – היית מסתפק בלהגיב לתוכן הדברים ולא לרדת לרמה הנמוכה ביותר אליה הגעת. או, כפי שהציעו לך – ללכת לדף הבית של האתר ולחפש פוסטים אחרים.

פולדש 4 במאי 2011

אל פריון הדגה, קיבלתי את ההערה שלך.

ואיל, משום מה אני לא יכול להגיב להודעה שלך, אז אני מקווה שתראה את ההודעה הזו: זכותו של רועי לשנוא את מוריניו או כל עוד אדם אחר, אבל אם היית עוקב אחרי השתלשלות האירועים (בפוסט הזה ובפוסט הקודם), היית מבין שהעניין לא נגמר בכך.

אני מסכים שנקטתי בלשון מעט חריפה מדי ואני מצר על כך, מהסיבה הפשוטה שהדבר מביא לתגובה כמו שלך, שלא מתייחסת כלל לעיקר. ואני שמח שהחלטת שאני אפילו לא קצת בן אדם, אין ספק שמדובר במסקנה הגיונית מרצף האירועים האחרון ובהתנסחות מכובדת ביותר.

על כך שנו חז"ל, הפוסל במומו פוסל.

איל 4 במאי 2011

פולדש. כאדם שעוסק בכתיבה, הייתי מניח שתבין שכאשר אומרים לך "תהיה בן אדם" אין הדבר מעיד על כך שאני סבור שאינך בן אדם. זוהי צורת ביטוי, די נפוצה, לבן אדם שנוהג בגסות או באופן שאינו ראוי לבני אדם מנומסים.

אין לי שום עניין להגיב לתוכן דבריך. עשו זאת אחרים. לחלק מהדברים שכתבת (מיעוטם) אני גם מסכים.

רק שקצתי במגיבים חסרי דרך הארץ. זו גסות לשמה, ומי שנוהג בגסות – ראוי לקבל גם גסות. כך שהסיומת החביבה שלך (הפוסל במומו וגו') אינה עושה עלי כל רושם.

איתן בקרמן 4 במאי 2011

שאני אבין שוב. אתה עובד ב-one ונכנס לכאן להוקיע סגנונות כתיבה? אם כן זה ענק :)

barakbl 4 במאי 2011

:-)

איתן בקרמן 4 במאי 2011

אז למה אתה חוזר לטקסטים של רועי? זה לא חובה אתה יודע.

פולדש 3 במאי 2011

המפגשיםה = המפגשים
תיעלם = ייעלם
שהועלת = שהועלתה

נעל קרועה 3 במאי 2011

פעם ראשונה שאני שומע על ג'ררד דאולופאו
מי זה?

נעל קרועה 3 במאי 2011

נראה אחלה שחקן הילד הזה,נראה לי ש בוז'אן יעזוב או יעזיבו אותו השנה,הוא ברמה מספקת לבארסה

דניאל אחר 5 במאי 2011

מי ברמה מספקת, ג'ררד? חכה קצת לפני שמוותרים על בויאן. לא בוחרים שחקנים רק לפי קטעי יו-טיוב.
ולמרות זאת – אני מסכים שהוא נראה טוב. ולהבנתי הוא השם הלוהט של הנערים כיום (ה"מסי הבא" הבא).

רועי 3 במאי 2011

אני מכיר פולדש חביב אחד (יואש) שעבד בהארץ ועכשיו, בין השאר, גם מצייר פורטרטים מקסימים ומוכר אותם באינטרנט. מקווה שהפולדש המוזר והמסוכסך עם עצמו שמגיב פה זה פולדש אחר.

פולדש 3 במאי 2011

גם אני שמעתי על הפולדש ההוא, רק דברים טובים דרך אגב. אבל ככל הידוע לי, ובאופן מוזר למדי לאור נדירות שם המשפחה, הוא לא קרוב אליי בשום צורה. שמי הפרטי גילעד, דרך אגב.

ובהנחה (התיאורטית ביותר) שתואיל בטובך להגיב על ההודעה הזו, אשמח אם תסביר לי מה הוא הופך אותי ל"מוזר" ו"מסוכסך עם עצמי", כדברייך, ואיך האמירה (הפוגענית, כמה מפתיע) הזו קשורה לדברים שלי בפוסט וגם בפוסט הקודם (שאליו, אזכיר, לא טרחת להגיב באופן ענייני).

רועי 3 במאי 2011

מצירוף המלים "גילעד" ו"פולדש" בגוגל עולה התמוהה כי אדם זה "כותב" באתר "הספורט" one.
עד כאן תגובתי העניינית.

רועי 3 במאי 2011

התמונה

פולדש 4 במאי 2011

אין ספק שהצלחת להגדיר מחדש את המושג "ענייני".

איתן בקרמן 4 במאי 2011

אתה בסוף כותב ב-one?? חחחחחח ותן לי להוסיף עוד ח.

פראליה 4 במאי 2011

היום בשביל לפרסם טור כבר לא צריך לקנות עט בשקל וחצי, מספיק להתשלט על מקלדת ויאללה, טיפת מושג בכדורגל זו דרישה מוגזמת ולא הכרחית.

איתן בקרמן 4 במאי 2011

כמה אתה שילמת בשביל לכתוב את התגובה הזאת?

פראליה 4 במאי 2011

4-5 דקות איכות, no hard feelings בנאדם

איתן בקרמן 4 במאי 2011

תגובה נמחקה *
אביאל, אנחנו פוסלים תגובות שמעודדות תקיפת בני אדם, גם אם התוקפים הם בני 14 וגם אם גנבו אוטובוסים בעירם. מוזר נכון?

האח של שווינשטייגר 4 במאי 2011

מה קרה לכם נהיה פה שיח אינפנטילי סטייל הטוקבקים של ספורט 5?
מספיק!! ילדים החוצה!!
אחד מתלהם, שני מנפח, שלישי מוסיף אש למדורה – מה נהיה פה???

כן, אז רועי אוהד ברסלונה.
וכן, גם אני!
אז בואו תבינו משהו על אוהדי ברסלונה, משהו שמתבטא היטב באמירה של רועי שהיה מבסוט אם ריאל היתה נותנת 5-0 אתמול:
אנחנו אוהבים כדורגל – אנחנו אוהבים כדורגל התקפי, סוחף, צירופי מסירות, הטעיות, ובסוף – שערים, והרבה!!
והכי הרבה אנחנו אוהבים את הרגע הזה, כמו אתמול באסיסט של אינייסטה לפדרו, שבו שחקן עושה משהו מפתיע, משהו שלא ראינו או חשבנו שאפשר לעשות, בין באותו הרגע והסיטואציה הספציפית, ובין בכלל.
אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו שמסי בוחר להטעות ודווקא ללכת על הקו ולא לאמצע, כי כולם מצפים שילך לשם ואף אחד לא חושב שייכנס בסנטימטר ורבע שיש על הקו.
כי זה מה שמבדיל אותם מאיתנו ומהכדורגל בשכונה, זה מה שמבדיל אותם מהלוזון ליג, או אפילו מהקבוצות "הרגילות" בליגות האירופיות. בשביל זה אנחנו פותחים טלויזיה. בגלל זה אנחנו אוהבים את המשחק הזה.
אנחנו מוכנים לקבל גם שחצנים, אבל רק כשזה יוצא להם ומצליח – אוהבים פדאלאדה וביסיקלטה וואזלינה וסומבררו ומסירות עם הכתף או החזה או הגב או התחת – אבל לא כמו שכריסטיאנו ניסה לעשות אתמול, ולא כמו שרוביניו היה מג'עג'ע בלי טעם.
ולא אכפת לנו מי עושה את זה ולא אכפת לנו ממש אם ככה ינצחו "אותנו" (את ברסלונה) – אבל זה הכדורגל בשבילנו!!
ואין אחר!!!
כי אחרת זה אולי לגיטימי לפי ספר החוקים (והיי, כל הלכלוך מסביב זה גם לגיטימי לפי ספר החוקים, אבל זה מגעיל עד להקיא. וכן – זה הכל "בזכות" מוריניו, כי מעולם – מעולם – לא הדרדרה היריבות בין בארסה למדריד – או יריבות כלשהי – לכאלה תהומות מלוכלכים, ולמעשה זה די מתאים לכל ההתנהלות שלו מאז ומתמיד. האיש דוחה. וכך גם ה"כדורגל" שלו), אבל כדורגל שנועד להיות בונקר פיסי ומלוכלך, על גבול האלימות, ובמחשבה לגנוב גול בתחרות ריצה (וזה מה שהוא ניסה הפעם, אחרי שזה מה שהלך לו גם בצ'לסי ב-4-2 המפורסם מ-2005 וגם באינטר בשנה שעברה), זה טוב אולי פעם פעמיים, כי אז זה מהמם עוד לפני שהבאסה משתלטת (שוב, הבליץ בסטמפורד ברידג' 2005) אבל לא כשיטה!! לא כשיש לך חומר שחקנים לעשות קבוצה מ ד ה י מ ה כמו שיש לחמור במדריד.
והוא לקח את אוסף השחקנים המעולה שהגישו לו, ורקח מהם גירסה גרועה של קבוצות עבר שלו. אותה שיטה, רק עם שחקנים הרבה יותר מוכשרים; ולשחקנים מוכשרים, שרגילים לפרוח ולשחק כדורגל, קשה מאד לבצע משימות של טכנאים ונגרים.
ומאכזב מאד, כי מאוסף שחקנים כזה ציפיתי שיהיו קבוצה שתשחק כדורגל מרהיב ושבהתמודדות מול ברסלונה נראה כדורגל כמו שטרם ראינו.
ובמקום זה קיבלנו חיקוי גרוע לאינטר…
אז זהו. איכס. היה מגעיל. כולם יצאו עם תחושת גועל נפש מארבעת המפגשים האלה, שבהם הובקעו גול וחצי למשחק (בלי הארכה), כשממוצע השערים במשחקים של שתי הקבוצות בליגה הוא יותר מכפול.
המפסידים, עם הטרוניות והתלונות וה"שוב פעם שדדו אותנו, כמו תמיד, נו מה אפשר לצפות?… שבפעם הבאה פשוט ייתנו להם את הגביע בלי לשחק" (בדרך כלל נחמתו של הלוזר היא בכך שהצדק איתו. פה אני לא חושב שאפילו זה המקרה…);
והמנצחים, שעם כל שמחת העלייה, יצא (הומצא) להם מוניטין של בכיינים ומתחזים, שמאפיל במקצת על ההתלהבות והקסם שבמשחק המרהיב שלהם – כן, כן, אותו משחק שמעלה לגבהים חדשים את ההנאה מכדורגל, כפי שהסברתי אותו לעיל.

ועכשיו…

פראליה 4 במאי 2011

תשמע, כשאתה לוקח צד במסווה של סקירה הסטורית או טור פרשנות, ראוי שתצהיר בגלוי – אני אוהד בארסה. זה 100% להיות אוהד בארסה אבל לעשות פרומואים וסקירות שבה מסלפים את העובדות הופך אותך ללא רציני. קח בחשבון שרב הקוראים כאן לא לגמרי מטומטמים ונדלקות להם הנורות כשמזלזלים ומחשיבים אותם כחסרי ידע.
תבוא ותציג את עצמך, אני קוראים לי ככה ואוהד את ההיא ואז תן לאנשים לשפוט. אם לא הולך, תכתוב על נושא שבו הרגשות שלך לא מציפים אותך ומשפיעים באופן גס על הכתיבה שלך, תאמין לי שזה יראה הרבה יותר אמין ורציני.

S&M 7 במאי 2011

לא מבין במה אתה מאשים אותו – אין אחד שכותב על ספורט שהוא לא אוהד של קבוצה כלשהי.

Comments closed