הפועל אני-לא-פראייר תל אביב (אילן גופר)

אני חייב להודות שבתמימותי חשבתי שהבמבי יהיה סוף פסוק. כל כך הרבה הכנות, כל כך הרבה דיבורים, חצי תואר במשפטים תחום מסחרי, ומה בסוף? ממשיכים להילחם.

מוני הראל ואלי טביב מעבירים אותנו שיעור בנפשו של האדם. שיעור מאלף שהסיכומים שלו מדכאים. אני מוכן להתחייב שבמחנה טביב לא הופתעו מהפרסה של הראל אחרי הבמבי הלא וולט דיסני הזה.

לא הופתעו, כי גם הוא היה מסוגל לעשות אותו דבר. אבל טביב לא יגיע למצב הזה. טביב ניחן בסבלנות של ציידים. הוא חיכה על שהבמבי יהיה בזווית טובה והוריד אותו במחיר של בית מהודר בתל אביב. עצבי ברזל זו תכונה חיובית לאיש עסקים. טביב בא לעשות ביזנס וככה הוא עושה ביזנס. נקודה.

הראל נפל בפח וחזר משם חבול, אבל חזר. אריק שרון אמר פעם שבפוליטיקה חייבים להיות על הגלגל, פעם למעלה הרבה למטה, אבל תמיד על הגלגל. הראל שוב על הגלגל, חבול אבל חלילה לא מפסידן. אין מילה גרועה מזו בלקסיקון המילים בישראל בעשור האחרון. אוי לו למפסידן, אוי לו למודה בהפסדו, אוי למי שיוותר מבלי להיאבק – למרות שבתוך תוכו הוא יודע שהצדק הכללי, המוסרי, הטבעי, אינו איתו. ראו מקרה משה קצב, ראו מקרי השרשרת של הפוליטיקאים שמי זוכר את כולם. היה להראל ממי ללמוד.

וכעת לשחזור – השערה לא פרועה מדי בדבר השתלשלות העניינים בלילה שאחרי הבמבי המסכן:

ההתרחשות ודאי תתחיל בטלפונים של מכרים, ומכרים של מכרים. אלה, בהיותם ידידים על תנאי, תמיד ממהרים להיות ראשונים. "מה עשית, מכרת לו בזול", יגידו המכרים להראל. הם יזמינו אותו לבר ויגידו על כוסית בליווי טפיחה על השכם: "יאללה כפרה, העיקר שגמרת עם הכאב-ראש הזה".

בלילה, אחרי שתיים-שלוש כוסיות, יבואו הטלפונים מהעיתונאים. בעיתונות הכתובה יורדים לדפוס בערך בחצות והעיתונאים מושכים את הזמן כמה שיותר קרוב לדדליין, כי הכל הרי משתנה כל כך מהר.

הטלפונים מהעיתונאים הם הכי כואבים. "מה אומרים עלי?", ישאל הראל. "האמת", יגמגם מישהו מן הצד השני, "שיצאת קצת פראייר". "וטביב מה הוא אומר?", יתהה הראל בקול מעט חושש. "עזוב", יגיד הצד השני, "עזוב".

באותו רגע תיגזר ההחלטה. הראל ימלמל תגובות מתחמקות לעיתונאים וימהר לצלצל לעורך דינו, שמיד ישלוף סעיף ותת-סעיף שעליו ידונו וידונו, ומי יודע מתי, ואולי עדיף שבכלל לא, יחליטו מי צודק.  

למה קשטן צריך את זה?

כי קשטן הוא מאמן כדורגל שיודע שמבני יהודה הוא כבר הוציא את המקסימום, ובני יהודה בלי חזי מגן זו בני יהודה בלי שכבת מגן. אם כבר ג'ונגל אז עדיף אותו גדול, סבוך מאוד ומסוקר תדירות בנשיונל ג'יאוגרפיק. בקיצור, וולפסון.

למה אבוקסיס היה צריך את זה?

הוא לא. אבל לאבוקסיס, הולך ומסתמן, עשו כנראה טובה לא בכוונה. בהפועל של השנה אפשר יהיה רק ליפול. בשביל המשכורת שהציעו לו בהפועל מינוס קצת, אבוקסיס יכול לעבוד כמעט בכל קבוצה בליגה.מאמן בתחילת דרכו יכול להצליח בקבוצה גדולה שהיא קבוצתו, זה כבר הוכח, אבל בעלי הבית של הפועל עושים הכל כדי שהביטוי קבוצה גדולה ייראה מאוד גדול על הפועל.

חבר מרים טלפון:

הסוגיה הגורלית שהעסיקה השבוע לא מעט אייטמים בתקשורת היתה למה קשטן לא הרים טלפון לאבוקסיס ולהראל כדי לעדכן אותם שהוא המאמן של הפועל? עם הראל קשטן מיודד, ואבוקסיס היה אחד מיקיריו בקדנציה הקודמת. על פי קוד הסחבקיות הישראלי קשטן היה אמור להרים את הטלפון. הוא לא. כולם נעלבו, כרגיל. עכשיו הכל בסדר. יהיה המשך לסיפור, הרי הנעלבים מחכים לפירעון עלבונם, ככה זה עם נעלבים. אף אחד לא שאל למה המאמן הוא זה שצריך לעדכן על מינויו. אין מנהל? אין מנכ"ל? אין דובר? אולי באמת אין. אולי אין בכלל הפועל תל אביב.

החמישיה הקאמרית / פראייר

נבלות
טוב שקשטן חוזר

5 Comments

יונתן ארבל 7 ביוני 2011

אנחנו מדינה חולת נפש.
עושים מהטלפון הזה יותר מדי.

מה זה משנה אם קשטן צלצל או לא צלצל.
למה זה היה משנה משהו??

1. אבוקסיס לא תחת חוזה.
2. אלי טביב כלל לא רצה את אבוקסיס.
3. אבוקסיס טעה לאורך כל הדרך בהתנהלות שלו.
4. קשטן לא צריך אישורים מאף אחד בתור מאמן חופשי.
5. אני מניח שכדי לסגור כזו עסקה טביב ביקש ממנו לא לדבר.

קשטן חשב לעצמו שבשביל טלפון אחד מסכן שגם ככה לא היה משנה אפילו אחוז אחד ממה שקרה הוא לא צריך להתחיל ברגל שמאל את הקדנציה שלו עם טביב כי טביב הוא ה-ב-ע-ל-י-ם, ובניגוד לאבוקסיס הוא לא מוציא החוצה את השטויות.

אז אבוקסיס יידע בדיעבד שטביב בחר את קשטן. ביג דיל.

רק בארץ מסוגלים על "צלצל או לא צלצל" לעשות כזה טרראם.

אנחנו מדינה מייסרת ומיוסרת.

הפועל 7 ביוני 2011

קשטן ♥♥♥♥♥!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יואב 8 ביוני 2011

אם גם שפרלינג(רצה להיות בשביעיה הראשונה של העבודה בקדנציה הראשונה)יחזור לפריים זאת כבר תיהיה הזייה. כמו בומרנגים, כמו הפוליטיקה השקרית, כמו המנגנונים המסואבים-כולם חוזרים.
המון בהצלחה לכלללללל הצדדים.  

יואב דובינסקי 8 ביוני 2011

גופר, איזה מערכון הבאת :-)

קובי 15 ביוני 2011

מסכים לחלוטין עם כותב התגובה הראשונה.
חבורה של פופוליסטים יש בתקשורת. מה טלפון איזה טלפון? ונניח שקשטן היה מרים טלפון לאבוקסיס לאבוקסיס, איזו תגובה הוא היה מקבל ממנו בדיוק? אבוקסיס היה אומר לו שזה לא מתאים, ואז מה? קשטן היה נסוג?

Comments closed