איזה סוף ואיזה אבטיח / ארנון בן-דרור

 

צילום: מאיה רונן, ווימבלדון

*

פדרר הפסיד ועכשיו כולם שוב יתחילו לדבר על תחילת הסוף. אז כבר אומר: איזה סוף ואיזה בטיח. רק לפני כחודש, לאחר שהשוויצרי גבר על דג'וקוביץ' בחצי גמר הרולאן גארוס, הקפידו כולם לומר כי "עוד לא נגמר הסוס", או כי "הספידו אותו מוקדם מדי" או כי "עוד לא נס לחו" (זה היה יורם שמרון).

עכשיו, אחרי שהוא מפסיד ברבע הגמר של ווימבלדון (גם בשנה שעברה הפסיד שם ברבע הגמר וגם אז כבר אמרו שזהו תחילת הסוף), ייצאו שוב כל השולפים המהירים מהחורים ויגידו שסר חינו, שהוא כבר פאסה. אותם אלה שממהרים להספיד, הם גם בדרך כלל אלה שממהרים לרומם.

לכן, בואו נעמיד דברים על דיוקם: פדרר משחק פחות טוב מששיחק לפני שנתיים-שלוש, זה ברור. אבל הוא עדיין מצוין, ולראייה, הוא ממשיך להגדיל את שיא רבעי הגמר הרצופים בטורנירי גראנד-סלאם: 29 נכון להיום.

השוויצרי לא היה בשיאו מתחילת הטורניר ולבסוף הפסיד בחמש מערכות לשחקן נפלא. אז טיפ קטן לאלה שמתעקשים לדחוק במציאות ולדחוק את פדרר מחוץ לתמונה: חכו קצת, תנו לזמן לעשות את שלו, לא כל כישרון יהיה טניסאי ענק ולא כל טניסאי ענק מאבד את הכישרון אחרי כמה הפסדים.

**

אוקי. סוף סוף ראיתי את טומיץ' במשחק שלם בווימבלדון. כמעט שלם. בכל מקרה, האוסטרלי בן ה-18 הוא לא איזו הבלחה חד-פעמית, כי אם כוח אמיתי שיש להתחשב בו, במיוחד על משטח הדשא. במשחק רבע הגמר מול דג'וקוביץ' הוא היה זה ששלט. מה שניצח עבור הסרבי את המשחק היה אך ורק הניסיון העדיף.

המשחק של טומיץ' דומה ליצירה מוסיקלית מורכבת. הקצב יורד, עולה, העוצמה מתגברת ונחלשת תכופות, בגלים, וכל פעם כלי אחר מפציע ותופס את הבכורה. מהרבה בחינות טומיץ' משחק טניס ציני. מרדים את היריב, מלעיט אותו בחבטות רכות ובלתי מאיימות, ולפתע שולף טיל אדיר שטוח, או חבטת אנגל נטולת עוצמה בזווית חדה ביותר.

גם ההגשות של האוסטרלי הצעיר הן נשק משמעותי. סרב ראשון יציב וחזק ובעיקר מדויק מאוד, וסרב שני עמוק ומגוון. לפעמים, כמו בשאר התוחמים במשחק שלו, הוא מפתיע ומגיש סרב שני פצצה, שלא עולה לו בשגיאות כפולות (נגד דג'וקוביץ' היו לו רק שתיים).  טומיץ' לא מבזבז שנייה בין הנקודות. אין שחקן בסבב שמשחק מהר יותר ממנו. לא בטוח שזה עוזר לו, אבל זה עוד נדבך בטקטיקת בלבול היריב שלו. תמיד לגרום ליריב לנחש.

דג'וקוביץ', כמו יריביו הקודמים של טומיץ', נראה כמי שלא יודע אף פעם באיזה שלב בנקודה הוא ניצב על הרגל הקדמית ומתי על הרגל האחורית. מתי הוא מכתיב ומתי הוא מוכתב. טומיץ' לא איפשר לו להרגיש בנוח, דג'וקוביץ לא הצליח לפענח אותו.

לבסוף, ידו של הסרבי הייתה על העליונה, אבל הוא נגרר לקצב המשחק של טומיץ' וניצח אותו בקצב שלו, לאחר מאבק אינטנסיבי ביותר. נדאל ופדרר יודעים לקחת יריבים כאלה ולהכתיב להם את קצב המשחק שמתאים להם. לדג'וקוביץ' אין את היכולת הזאת. הוא צריך לעבוד קשה יותר לפעמים.

היה זה גם מסוג המפגשים בהם חוסר הגיוון במשחק של דג'וקוביץ' בולט לעין. נראה היה שגם אם סביר להניח שהסרבי ינצח את המשחק, ברור גם כי הוא יעשה זאת לאחר מאמץ רב ומלחמה על כל כדור, הוא לא יברח לטומיץ', לא יטייל. כל נקודה נראתה כהעתק של הנקודה הקודמת: ארוכה, מתישה וחסרת דמיון מצדו של דג'וקוביץ'.

צריך לציין דבר חשוב נוסף: דשא הוא המשטח החלש ביותר של דג'וקוביץ' והחזק ביותר של טומיץ'. נולה מתקשה מול הכדורים הנמוכים הנפוצים כל כך על הדשא החלקלק, ומנגד, החבטות הפלאטיות וההנפות הקצרות של טומיץ' מתאימות לדשא כמו כפפה ליד.

זה לא נגמר עדיין. פדרר עוד כאן

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

פוסטים קודמים / ארנון בן-דרור

דה באזר בפייסבוק (כולל הופעה של האחים גיגס)

פוסט חי: רבע גמר ווימבלדון
נשים, כדורגל, כדורגל נשים, כדורגל, נשים / ערן לוי, ברלין

6 Comments

אופיר 30 ביוני 2011

ארנון, למעשה פדרר מתדרדר לאיטו כבר מסוף 2006, אז (לדעתי) הגיע לשיא שלו. תתכן עדיין הבלחה בגראנד סלאם (איך לעזאזל לא ניצח את הגמר בפריז?), אבל הכיוון ברור, ומכאן הוא רק ימשיך לרדת.

הפסד בגראנד סלאם מעמדה של 2:0 זו ההשפלה האולטימטיבית עבור שחקן ברמות האלה. אני יכול לשים את הביצים שלי על זה שזה לעולם לא יקרה לנדאל במעמד כזה (למעשה לא קרה לו מאז המפגש בין שניהם בתחילת 2005). חבל שהוא מזיק למסורת של עצמו.

אלעד ב.א. 30 ביוני 2011

מוזר קצת להגיד שהוא בירידה מסוף 2006 כשבשנת 2007 הוא לקח 3 סלאמים (והפסיד בגמר של צרפת)…
כנ"ל לגבי 2009 בה לקח 2 סלאמים והגיע לגמר של השניים האחרים.
נכון לעכשיו, פדרר הוא השחק היחיד מאז רוד לייבר שהיה קרוב מס' פעמים (3 ליתר דיוק) מרחק של גמר אחד מגרנד סלאם קלנדרי!

לדעתי, ההפסד של שנה שעברה לברדיץ' לא שונה בהרבה.

ובגדול, אם מסתכלים על השנתיים האחרונות, פדרר יותר טוב על משטחים קשים מאשר על הדשא…לדעתי על הדשא הוא היה השולט כשהיה בכושר יותר טוב.
נכון להיום, הכושר שלו קצת פחות טוב ומול יריב שמגיש בטירוף כמו צונגה אתמול הוא מתקשה מאוד.

הסיכוי היחיד שלו אתמול היה לשמור על הסרב ולנסות להגיע לשובר שיוויון באחת מהמערכות שהפסיד וגם אז לא בטוח שהיה מנצח…

מסכים עם ארנון בעיקרון – פדרר הוא כמו פניקס: כבר הספידו אותו כל כך הרבה ותמיד הוא חזר שוב…

אופיר 30 ביוני 2011

אלעד,

ב-2007 הוא לקח 3 סלאמס והיה ניכר שהמשחק שלו התדרדר ביחס לנקודה הבלתי אפשרית שבה הוא היה ב-2006. נדמה לי שהוא גם לקח משהו כמו 7 טורנירים לעומת 13 בשנה שלפני כן.

ב-2009 הוא ניצל בעיקר את ההיחלשותפציעה של נדאל, שנתן 2008 היסטורית והיה במומנטום אדיר. להזכירך, נדאל לא השתתף בווימבלדון באותה שנה ופדרר נגרר לגמר אפי מול רודיק, שחקן שלאורך כל הקריירה הוא בעיקר ניפנף אותו בקלות.

ב-2006 הוא הפסיד לשני שחקנים: נדאל ומארי. מאז הוא נותן בכל טורניר שני או שלישי תצוגת נפל, מפסיד לשחקנים שפעם לא היו קושרים לו את השרוכים, נע פחות טוב על המגרש, מפסיד כל משחק צמוד (כמעט) ובעיקר לא מצליח להתמודד עם נדאל. הוא עדיין שחקן מדהים, אבל לא קרוב למה שהיה.

אלעד ב.א. 30 ביוני 2011

אין וויכוח בכלל שהוא לא מה שהיה פעם…
אבל פה בדיוק הנקודה – הוא השחקן היחיד כיום שיכול, גם כשהוא לא בשיאו, לזכות בסלאם. אם ניקח את נדאל, לדוגמא, זה ברור שהוא לא יכול לעשות דבר כזה. כי כשהוא לא רץ כמו נדאל ולא חובט כמו נדאל, אין זיכוי שנדאל יוכל לזכות בתואר.

לעומתו פדרר מסוגל לשחק בינוני עם הבלחות מידי פעם ועדיין לזכות אפילו בסלאם.

עיין ערך סמפראס – לקח את ארה"ב בגיל 31 לאחר שבאותה שנה לא עבר רבע גמר באף אחד מהסלאמים…

יאיר אלון 30 ביוני 2011

יש סיכוי

גמר רולאן גארוס ביכולת מצוינת לאורך כל הטורניר.
רבע גמר ווימבלדון כשהוא מודח ב-5 מערכות במשחקי הרואי ונדיר של טסונגה.
זה מה שמעודד שלפדרר עדיין יש סיכוי.

הוא כבר לא יצליח לחזור להיות יציב כמו פעם, אבל אם לטורניר אחד הכל יתחבר לו וההגרלה תאיר לו קצת יותר פנים יתכן ונראה אותו עם עוד סלאם בארון. וזה המון בגיל 30 כשעוד מדברים עליך כפוטנציאל לגראנד סלאם.

יאיר אלון 30 ביוני 2011

נ.ב.

שנה שעברה המצב היה נראה הרבה יותר גרוע, למרות שכן סיים אותה עם זכיה בגראנד סלאם יחיד.
ברולאן גארוס הודח כבר ברבע ע"י סודרלינג
בווימבלדון גם רבע גמר כמו השנה אבל ממש לא משחק בלתי נשכח אלא פשוט תצגות הגשות איכותית של ברדיץ' ופדרר נראה רע מאד.
ובקווינס הודח בחצי לדיוקוביץ' שגם כן בדומה לאוסטרליה השנה הצליח לנצח את פדרר לא במשחק שיא, אלא באיזושהי תצוגה עקבית ויעילה.

Comments closed