מי צריך סרבים עם כזה קו אחורי / ארנון בן-דרור

  

נפתח בגילוי נאות: אני לא אוהב את מריה שראפובה. לא אוהב זה אנדרסטייטמנט. אני לא אוהב את הגניחות המוגזמות (שנהפכו כבר מזמן לשאגות של ממש), לא אוהב את הפרצוף הזעוף וכיווץ הגבות, לא אוהב את האגרוף הקמוץ, לא אוהב את קריאות ה-"Come on!" התכופות והבלתי-חינניות, לא אוהב את הטניס החד-ממדי, לא אוהב את הוולי המגושם, לא אוהב את הרצינות התהומית וחוסר היכולת לחייך במהלך משחק (ומאידך את החיוכים המזויפים בראיונות שלאחר המשחק), לא אוהב את המבטא האמריקאי המתחנחן, לא אוהב את הטכניקה המכאנית, לא אוהב את השגיאות הכפולות המרובות שמזכירות לי תמיד שבגברים זה לא היה קורה, לא אוהב את הזמן שהיא לוקחת בין הנקודות ובין הסרבים. לא אוהב.

מה לעשות, זה לא הסגנון שלי. בעיניי, היא אלופה חסרת ענווה, שצריכה ללמוד לכבד את היריבות שלה. חרף יופיה הרב, היא נעדרת חן. היא מצליחה לשדר אי-נעימות ואף אגרסיביות – על המגרש ומחוצה לו. זו לא הקלאסה שמאפיינת אלופות גדולות אחרות מהשנים האחרונות כמו הנין, קלייסטרס ואפילו האחיות וויליאמס במידה מסוימת, שלא נדבר על שנים קודמות: הינגיס, דוונפורט, מורסמו ועוד.

אני מדבר על האופן שבו אותן צ'מפיוניות מתרכזות אך ורק בעצמן, במה שהן צריכות לעשות, ולא משתדלות להיכנס מתחת לעור של היריבה שלא באמצעות הטניס (אני באמת מאמין שגם השאגות שלה נועדו לזרוע אימה ולהפריע את השקט של היריבות, וככל שהיא משחקת טוב יותר היא שואגת חזק יותר).

ויחד עם כל זה, אני מודה: תצוגת הקו האחורי של הרוסייה בניצחון שלה בחצי הגמר נגד ליזיקי הייתה מהטובות שראיתי. היא עשתה בגרמניה שפטים, אין דרך אחרת לתאר זאת. 13 שגיאות כפולות היו לה לשראפובה ועדיין, אחרי שחזרה מפיגור התחלתי מפתיע (3-0 ונקודת שבירה לטובת ליזיקי בפתיחת המשחק), היה בלתי אפשרי לבחור מנצחת אחרת במשחק הזה.

וזה מה שכל כך מרשים. הסרב של שראפובה התפרק בחצי הגמר. הייתה זו תצוגת חבטות פתיחה מביכה ובלתי מתקבלת על הדעת עבור שחקנית ברמתה. וכשטניסאית חובטת 13 שגיאות כפולות ב-10 משחקוני הגשה (1.3 שגיאות כפולות למשחקון!) היא בדרך כלל בצרות, קל וחומר כשהיא מתמודדת מול שחקנית בקליבר של ליזיקי.

ובכל זאת, עבור שראפובה כל זה לא שינה. השליטה האבסולוטית שלה מהקו האחורי, החבטות העוצמתיות, העמוקות והמדויקות להפליא, שחזרו כמו תותחים מכל עמדה במגרש בשיטתיות מוחלטת ובלי להחטיא כמעט, הבטיחו לה ניצחון קל, 4:6, 3:6. לליזיקי הבלתי-מנוסה לא היה סיכוי של ממש.

אם שראפובה הייתה מגישה כפי שהגישה בסיבוב הקודם, זאת אומרת שלא בצורה מעוררת רחמים, סופו של המשחק הזה יכול היה להיות רע ומר ואף משפיל עבור הגרמניה – משהו כמו המפגש הקודם שלהן השנה שנגמר ב- 0:6, 2:6.

בשנים האחרונות גברה התחושה כי שראפובה היא אולי לא יותר מנמרה של נייר – כעת היא הוכיחה שוב שהיא כוח שיש להתחשב בו בטניס הנשים, אולי הכוח בה"א הידיעה, עכשיו כשהאחיות וויליאמס מתחילות לחשב את קיצן לאחור.

**

ובכל זאת, מה צריכה ליזיקי לעשות כדי לקחת את עצמה צעד אחד קדימה, לליגה של הגדולות: קודם כל לצמצמם באופן משמעותי את מספר הטעויות הבלתי מחויבות מהקו האחורי; לשים דגש מיוחד על עניין ההחזרות על הסרב השני – חבטות ההחזרה שלה על הגשות ראשונות הן מצוינות, אבל כשהיא מתמודדת מול סרב שני היא מאחרת לעיתים ומחטיאה ברשת יותר מדי.

לשפר את האחוזים בסרב הראשון, שלעיתים צונחים לאזור ה-50% (כמו מול שראפובה) – אם הסרב שלה יעלה לסביבות ה-70%, יהיה קשה מאוד לשבור אותה. להגביר את העוצמה של הסרב השני – ליזיקי מחזיקה בסרב ראשון מהמהירים בעולם ואף בשיא המהירות להגשה שבוצעה בידי טניסאית (210 קמ"ש), אך ההגשה השנייה שלה היא בינונית ביותר. ישנו הפרש רב מדי בעוצמה בין ההגשה הראשונה לשנייה.

ובכל זאת, היה כיף איתך, סאבין. פנים חדשות (ויפות), חיוכים למכביר על המגרש ומחוצה לו, סגנון משחק מפתיע ומעניין וכמה נקודות יוצאות מן הכלל. האנטי-קליימקס של חצי הגמר לא יצליח לקלקל את מה שכבר נרקם בינינו. אהבה אולי מקלקלת את השורה, אבל לא את השורה הכתובה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

ארנון בן-דרור / פוסטים קודמים

דה באזר בפייסבוק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רד נק ליום אחד
יש לי קביטה הכי טובה

12 Comments

מוזגטס 1 ביולי 2011

מה אתה אומר על המאצ'-אפ של שארפובה מול קביטובה?
ראיתי היום לראשונה את קביטובה. איך שהוא נראה לי ששראפובה תיתן לה מערכה או שתיים רק כדי לנוח ולא להוסיף קמטים לפנים שלה. היא, שארפובה הרבה יותר עוצמתית מהקו האחורי, כמו שכתבת. ואני לא מצליח לחשוב על יתרון יחסי מסויים שיש לקביטובה.

הלל לוריא-כהן 1 ביולי 2011

1. פוסט מעולה
2. פעם ראשונה ששראפובה משחקת נגד שחקנית יותר שאפה ממנה.
3. ליסיקי פשוט חמודה! במיוחד אני חייב לציין לטובה את זה שהיא מחייכת אחרי מפלגות קשות, ניענועי הישבן הקטנים כשהיא מחכה לקבל סרב ומעל לכל את זה שהיא נבהלה מהרעמים במשחק נגד ברטולי.
4. ליסיקי גם מכה משמעותית חלש יותר משראפובה, וגם משמעותית יותר לאמצע – כך שבכל ראלי היא רצה על בערך פי שניים מרחק משראפובה.
5. אחלה פוסט.

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 1 ביולי 2011

עד כמה שזה ישמע מוזר, היופי של שראפובה הוא גם הקללה שלה. מבחינת הטניס לפחות. הכשרון שלה עצום ואם היא מתרכזת יותר בטניס ופחות בדברים אחרים, היא היתה יכולה להיות גדולה לפחות כמו סרינה.

הפרסומת המעולה הזאת שתמיד כיף להזכר בה בעצם אומרת הכל.

http://www.youtube.com/watch?v=au17YpGAa-s

ארנון בן-דרור 1 ביולי 2011

מוזגטס, הלב רוצה קוויטובה אבל הראש אומר שראפובה.
והלל, גם אני נגנבתי מהתגובה שלה לרעמים.

אופיר 1 ביולי 2011

סבב הנשים וה-ITF היו צריכים לפסול את שראפובה כבר מזמן על הצרחות שלה. למעשה, היו צריכים לעשות את זה כבר לסלש אבל השתפנו ונתנו לגיטימציה לתופעה המכוערת הזו, שמעבר לכך שהיא מבזה את המעמד גם מסיחה את דעת היריב ומסייעת בהסוואה של המהלכים (שראפובה גונחת גם כשהיא מכה drop-shot, ההסוואה האולטימטיבית).

עדיין לא מאוחר להכניס תקנה שאוסרת השמעת קולות מעל עוצמה מסוימת תוך כדי משחק.

red sox 1 ביולי 2011

לא נותר לי אלא להניח שלא ראית את המשחקים של אזרנקה… היא לא רק צווחת יותר חזק משראפובה אלא גם "מושכת" את הגניחה הרבה אחרי הקונטאקט, והרבה אחרי שהכדור כבר במגרש של היריבה.
או כמו שמונטי פייטון קראו לזה "it's more like a dying AHHhhhhhh…"

ארנון בן-דרור 1 ביולי 2011

ראיתי את אזרנקה פעמים רבות. היא לא ברמות של שראפובה.

אופיר 1 ביולי 2011

איזה משחק מעולה של דיוקוביץ'! אם הוא ישמור על 75% מהרמה הזאת ביום א' הוא יטהר את המדשאות המקודשות של ווימבלדון מהשרץ הספרדי!

עמיר 2 ביולי 2011

הבעיה היא שהשרץ הספרדי צריך לשמור על 30% מהרמה והוא יטאטא את הסרבי (עם הקלות מס) בשלוש מערכות.

פאקו 2 ביולי 2011

בינתיים משחק גמר מענג, בעיקר של קביטובה.

בלינדר 2 ביולי 2011

אי אפשר לראות משחק של שראפובה כמו שצריך? או שמורידים את הווליום ואז לא שומעים פרשנות, או שמשאירים אותו בווליום הרגיל ואז יושבי הבית מתחילים לתהות מה לעזאזל אני רואה שם לבד בחדר.

עמיר 2 ביולי 2011

התמזל מזלך ואזרנקה נפלה בחצי, אחרת באמת היו לך הסברים רבים לעשות.

Comments closed