גולן וסוסו יטוסו (טומי בספק). הגיוני

מאת איתן בקרמן

הפוסט הזה עסק בשאלה אם שלושת הג'ודאים הצעירים – גולן פולק, סוסו פלאלשווילי וטומי ארשנס'י – שהשיגו תוצאות מצוינות לאחרונה, אבל פורמלית היו רק בגדר קרובים מאוד להשגת הקריטריון הישראלי החמיר, יצטרפו למשלחת הג'ודו לאולימפיאדה, שמנתה עד עכשיו את אריק זאבי ואליס שלזינגר.

אתמול הערב החליטה מינהלת היחידה לספורט הישגי להמליץ להנהלת הוועד האולימפי כי פלאלשווילי  (73 ק"ג) ייצא ללונדון תחת הקריטריון של "הישג יוצא דופן"  (מדלית ארד באליפות אירופה האחרונה) ופולק ייצא תחת הקריטריון של "ספורטאי צעיר" (שעמד בקריטריון הבינלאומי, ואינו מבוגר ביותר משנה מגיל נוער בענף שלו). השחיין אמרי גניאל (גמר אליפות אירופה ב-100 מ' חזה) ייצא תחת אותה הגדרה.

הבקשה של טומי ארשנסבקי הצעיר גם הוא, שזכאי לכרטיס מטעם התאחדדות הג'ודו האיירופאית, תיבדק מחדש.  משלחת הג'ודו תמנה ארבעה עד חמישה ספורטאים, ייצוג נכון לענף, שלפחות שלושה מנציכיו יכולים ביום נתון להגיע למדליה. הידד.

***

גולן, טומי וסוסו – יסעו או לא יסעו? 

1. אריק זאבי, מלך האריות (השם שלו, אגב, אריאל), מקפיד תמיד לציין את יעל ארד ואורן סמדג'ה כזוכי המדליות האולימפיות הראשונות של ישראל. לא רק כדי להדגיש את ההצלחות של הענף, אלא, להבנתי, כדי לעשות שם צדק. התמזל מזלה של ארד שהתחרות שלה קדמה בלוח הזמנים של ברצלונה 1992 לזו של סמדג'ה. אבל גודל ההישג שלה, מדליית כסף בענף ג'ודו הנשים שרק התחיל את ימיו האולימפיים, אינו עולה בהכרח על הישג מדליית הארד של סמדג'ה.

ויש גם שכבה מתחת. ארד הפכה לגיבורה לאומית עם הזכייה. הקשרים והמיקום הסוציו-אקונומי שלה לא הזיקו לבלעדיות שרכשה על ההישג. סמדג'ה נדחק לשוליים. כאילו אי פעם לפני אותה אולימפיאדה זכה ישראלי במדליה. היא קיבלה, בזכות יש לציין, מינוף אדיר. הוא קיבל מקום טוב בפינה צדדית. אותה, שספורט אינו עניינה המרכזי כבר הרבה שנים, יזמנו לוועדה כזאת או אחרת.  אותו, דוקטור לג'ודו, ישכחו.

תענוג לראות את סמדג'ה הבוגר מוביל את נבחרת ישראל להישג אחרי הישג. כבר עשרים שנה שיש לסמדג'ה חלק מרכזי, אולי הכי מרכזי, בשימור הידע והיכולות של ענף הג'ודו. הלוחמים הצעירים שלו מוציאים סדרות של מדליות בתחרויות היבשתיות. כשסמדג'ה אומר שנבחרת ישראל היא מחמש הטובות באירופה, זה לא כמו שלוזון אומר שהליגה בכדורגל שישית ביבשת. כי סמדג'ה הוא ההיפוך האנושי של לוזון, והתוצאות בג'ודו הן היפוך התוצאות בכדורגל. מעצמה.

2. לרוע המזל, הנציגות הישראלית לאולימפיאדת  לונדון מונה שני ג'ודאים בלבד, זאבי ואליס שלזינגר. הנמרוד משיח של הג'ודו היא ירדן ג'רבי (מדליית כסף באליפות אירופה), שמתחרה במשקל של שלזינגר (עד 63 ק"ג) ונפגעת מכך שלכל מדינה מותר לשלוח נציגה אחת. שלזינגר (מדלית ארד באליפות אירופה) הקדימה אותה עוד קודם בתחרות ביניהן. זה עצוב, אבל לא זה הסיפור.

גולן פולק, טומי ארשנסקי וסוסו פלאלשווילי הם הסיפור. פלאלשווילי (עד 73 ק"ג),המנוסה מביניהם, בן 24, עבר תקופה של פציעה ובעיות משמעת, שבסיומה זכה במדלית ארד באליפות אירופה, ולמרות מחסור בתחרויות עלה למקום ה-21 בדירוג העולמי. פולק, בן העשרים, זכה שלשום במדלית ארד בסבב גביע העולם בפורטוגל. למרות שרק בשנה האחרונה נכנס לענייני הבוגרים, הוא מדורג במקום ה-22 במשקל שלו (עד 66 ק"ג). ארשנסקי (עד 60 ק"ג), בן עשרים גם הוא, זכאי לכרטיס מטעם איגוד הג'ודו האירופאי. גם הוא זכה שלשום בארד בסבב גביע העולם.

נכון לרגע זה, השלושה לא אמורים לצאת ללונדון. הקריטריון של הוועד האולימפי הוא דירוג בין 22 הראשונים בעולם (או כרטיס מטעם האיגוד היבשתי). הוועד האולימפי הישראלי הציב קריטריון מחמיר קצת יותר: מקום בין 20 הראשונים בעולם. בתווך הצר הזה נופלים פלאלשווילי ופולק. ארשנסקי (עד 60 ק"ג) מדורג נמוך יותר, אבל על הפוטנציאל שלו חתום כעת גם האיגוד היבשתי (הנה הוא עובד, בתמונה).

 

3. מחר מתכנסת ועדת החריגים של היחידה לספורט הישגי כדי לדון בעניינם של השלושה. פורמלית הם רשאים לפסול את שלושתם. הגיונית הם אמורים לאשר לפחות שניים מהם. שהרי כידוע כמה ספורטאים מצטיינים יש לנו בכלל, כמה ענפים כמו הג'ודו יש, וכמה חשובה רכישת ניסיון באולימפיאדה אחת למען הפעם הבאה (ויש גם את האפשרות להפתיע כבר הפעם, שבגלל שיטת הגביע וכפל מדליות הארד, גבוהה יחסית בג'ודו).

אולי אני מתפרץ לדלת פתוחה (ביטוי שהפך שגור לאחרונה, ולי תמיד מזכיר את קריימר מסיינפלד) ולחברים בוועדה ברור שלהשאיר אותם בבית זו איוולת ("כדי שיייסע עוד עסקן לאכול את הסנדוויצ'ים הקטנים עם הסלמון"). אני מקווה מאוד. מחר, כאמור, ההחלטה.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

"דה באזר" בפייסבוק

 

יורו (5). גוועלד, אלימות לאומנית!
Don't need to be like Mike

21 Comments

אזי 11 ביוני 2012

בקרמן,
אתה יודע, פחות או יותר, כמה עולה לשלוח כל נציג לאולימפיאדה?
זה באמת משנה את התקציב האולימפי בכזה סדר גודל שלא יכולים לשלוח אפילו עוד 10 ספורטאים, לעומת כל העסקנים והטרמפיסטים שנוסעים לשם?

לא מבין את המדינה הזאת.
על כל ספורטאי שיש לו סיכוי סביר למדליה, צריכים לשלוח עוד שלושה ספורטאים צעירים מאותו ענף גם בלי סיכוי!

בסוף ישלחו את הליצן שלא התעורר לריצת המשוכות….

D! בארץ הקודש 11 ביוני 2012

אני נוטה להסכים עם אזי – ומחכה לדיווח על ההחלטה.
ושוב דה-באזר מכניס אותנו לעניינים שאינם בפריים טיים. – תענוג ותודה.

איתן בקרמן 11 ביוני 2012

אני לא לגמרי מסכים בהקשר הכללי. לגבי ספורטאים צעירים זה נכון, אבל בכלליות העובדה שהרף הישראלי מחמיר מייצרת משלחות טובות למדיבאולימפיאדות האחרונות, ומעט מאוד בושות יחסית לעבר.

אזי 12 ביוני 2012

אני חושב שאולימפיאדה טובה או מבישה נמדדת בכמות הישגים ולא בכמות כישלונות.

אולימפיאדה עם 3 גמרים וכישלון יותר טוב מאולימפיאדה עם גמר ואפס כישלונות.

ניינר 11 ביוני 2012

אתה מתעסק בזוטות-מה זה חשוב אם סוסו יהיה שם או לא. מה שחשוב זה שהורשביאקים יהיו שם על מנת לייצג אותנו באמת

matipool 11 ביוני 2012

לגבי החלק הראשון – גם אני הלכתי הרבה זמן אחרי אולימפיאדת ברצלונה עם תחושת הקיפוח עבור סמדג'ה . הוא כמעט נשכח לגמרי ולא זכה בהכרה שהוא היה ראוי לה שלא לדבר על הדרך המרהיבה שלו לזכייה במדליה ( איפונים מרהיבים אחד אחרי השני ) לעומת קרבות החפירה המשעממים של ארד .
לגבי המשך הפוסט – מקווה מאד שישלחו אותם . אני חושב שזה מגיע להם .

רון 11 ביוני 2012

יעל פנתה לתחומים אחרים מפני שהיא אדם מוכשר. אורן לא. עולמו צר כעולם הג'ודו עם כל היתרונות והחסרונות בדבר.
לשייך את שורת ההישגים האחרונים לאורן מראה שאין לך ממש מושג איך גדל ג'ודוקא בישראל. למאמנים האישיים יש את החלק החשוב בתהליך, מאמני הנבחרת ברוב המקרים מהווים על תקן מלווים בנסיעות. לא תמיד, לא עבור כולם, אך במקרה של הספורטאים שחזרו מאליפות אירופה האחרונה בהחלט אין מדובר בהישג של אורן.
מצטרף לתקוותך לגבי תוצאות ועדת החריגים. אין שום סיבה שהם לא יסעו.

איתן בקרמן 11 ביוני 2012

"עולמו צר כעולם הג'ודו" – מכוער ומוכיח בורות (אתה, המומחה, לא יודע מה עומק התרבות והידע בג'ודו ובספורט בכלל?).
"אורן לא אדם מוכשר" – מכוער
לא אמרתי שהוא גידל אותם (ולא צריך להיות ד"ר לג'ודו כדי להבין שלא מאמן הנבחרת מגדל אותם), אבל אווירה ואיכות בנבחרת, גם של ספורטאים יחידים (ראה בנבחרות השחייה והטניס למשל) הן גורם משפיע לכל דבר.

על התוכן אפשר להתווכח, אבל הסגנון שלך ממש מכוער וחבל.

איתן בקרמן 11 ביוני 2012

ועכשיו אני רואה שהלינק בשם שלך הוא פרסומת במסווה של בלוג. כשמשהו לא מריח טוב…
אבקשך לא להשתמש בזה בעתיד.

אבא של ג'וניור בנבחרת 11 ביוני 2012

איתן, תודה על ההתיחסות לענף הנפלא הזה, שנדחק לרוב מהשיממון הלוזוני של תקשורת הספורט הישראלי.
נכון, הוא פחות מעניין לצפיה בלייב, בטח למי שלא מתמצא, אבל אני יכול להעיד כמה החברה האלה משקיעים בספורט הלא מתגמל חומרית הזה.
אריק זאבי בכלל ראוי להערצה, על שבגילו הוא ממשיך ליפול ולקום על המזרון שוב ושוב באימון עם ולמען גברברים הצעירים ממנו ב-15 שנה ויותר. אגב, הערה קטנונית: אריאל היא כינוי לבית המקדש ו/או ירושלים ולא לאריה.
תגובתו של "רון" מריחה בעיקר "קואזיות" למי שמכיר את המשפחה שהרסה כל חלקה טובה ואין לה מפח נפש גדול יותר מהצלחתו של אורן סמדג'ה.

איתן בקרמן 11 ביוני 2012

תודה לך, אבו ג'וניור.

בנוגע לשם של אריק, זה מה שניסיתי לומר (כנראה בלי הצלחה), שהשם אינו אריה אלא אריאל.

בנוגע לחלק האחרון, בוא נעזוב את זה עכשיו כי אי אפשר להפיל על מישהו דברים שאתה לא יודע שנאמרו מטעמו.

שיהיה הרבה בהצלחה לבן ולכל האחרים.

רון 13 ביוני 2012

מדהים שכל פיסת ביקורת מיד משוייכת למשפחת קואז. אנשים ממש בפוסט טראומה מהתקופה שלהם. כולם עושים טעויות.
אפשר להעביר ביקורת גם בלי להיות "שייך" לג'ודוקאן ולקואזים. חבל מאוד הענף המדהים הזה נגוע בכל כך הרבה פוליטיקה שכל משפט לא מתאים מיד מצית תגובות כשלכם.. למה "מריחה" קואזים?? כי אני לא חושב שאורן מאמן ענק? זכותי.. תקראו שוב את השורה וחצי הראשונה ותראו שאולי קצת הלכתם רחוק עם התגובות שלכם..
בהצלחה לכולם. מקווה שהנבחרת תחזור עם כמה שיותר הישגים.

רון 13 ביוני 2012

פרסומת ממש לא.. פשוט בלוג..
והיכרות עמוקה עם העוסקים בדבר אכן יש..
זה מעניין ששלל הכותבים באתר שלכם משתמשים במונחים הרבה יותר חריפים מ"אדם לא מוכשר". לא זוכר שגינית אף אחד מהם, לקרוא לזה מכוער זו פשוט צביעות. באמת.
הייתי שמח אם לא היית לוקח ביקורת זו בצורה אישית, וכמו שיש לנו ציפייה מספורטאים ישראלים להיות כמה שיותר מקצועניים כך יש גם ציפייה לתחקיר עיתונאי מעמיק יותר ופחות אמוציונלי.
יש לכם אחלה אוסף בלוגים בסופו של דבר.

תולעת 13 ביוני 2012

מדובר על מי שכתב שנמרוד משיח הוא "מגעיל" והילל את אישיותו של שחר צוברי, ואתה מצפה להיכרות מעמיקה?
הביקורת המרומזת על יעל ארד במסווה של פרגון דוחה בעיני.

שמעון מזרחי 12 ביוני 2012

אותי מעניין מי הכתיב לך את הקומוניקט הזה, עם כל הכבוד לידע שלך בג׳ודו…
מריח ממשהו שטרם זיהיתי
למרות זאת, שיהיה בהצלחה לכולם, ושישלחו כמה שיותר ספורטאים מסורים על חשבון עסקנים מכוערים

איתן בקרמן 13 ביוני 2012

בואנה אתה פראנואיד.

אני משער שאתה מתכוון לנושא אורן סמדג'ה. אתה חושב שאין בעולם מחשבות אישיות שלא מוכתבות והן לא קומוניקט? WTF

כמה הענף קטן, ככה יותר מתלהמים.

ודרך אגב, ברמה העקרונית על המשפט הראשון שלך אתה יכול לחטוף תביעה רצינית. בא תחת שם בדוי (משעשע) ומשמיץ על ריק ברבים? נגנבת.

Yavor 12 ביוני 2012

we got 2 out of the 3 in. the 3rd will be decided in 2 weeks

רוג'ה מילה 13 ביוני 2012

1. מסכים עם ברקמן ולא עם רון בעניין סמדג'ה.

2. מסכים עם רון ולא עם ברקמן בזאת שהיו כבר ביקורות קטלניות משלו שעורכי דורפמן הנאמנים לא הגיבו ככה. חבל כי חוץ מאותה צביעות יש הרבה טוב באתר.

יואב דובינסקי 14 ביוני 2012

יפה בקרמן, פוסט חשוב.
לפני בייג'ין נבחרו ארבעה ספורטאים צעירים כדי שישתפשפו לפני לונדון. אם אני לא טועה אלה היו ניקי פאלי, נועם מילס, בתאל גטרר ונטע ריבקין.
מאז ניקי פאלי נעלם, נועם מילס זכתה במדליה באליפות אירופה בסייף, אבל גם לא הצליחה למנף את ההישג כדי להגיע ללונדון. נטע הפכה לתותחית בהתעמלות אומנותית, בתאל היא האכזבה הכי גדולה של היחידה לספורט הישגי כי הטקוואנדו היה מקצוע מועדף והיא סיימה חמישית בתחרות הקריטריון ללונדון (היתה צריכה מדליה).
יש לי מעט מאוד אמון בספורט הישראלי, אבל יש לי המון כבוד לגילי לוסטיג וליחידה לספורט הישגי. לא ראיתי אף גוף שעובד בצורה כל כך מתודית ומקצועית. קטונתי להגיד אם צריך לשלוח 3 או 4 צעירים, אבל יפה שאתה מעלה את הדיון.

הדוקטור 14 ביוני 2012

בגדול מסכים עם יואב בעיקר בעניין האמון בוועד האולימפי אחד הגופים היותר רצניים בספורט הישראלי

דביר 14 ביוני 2012

מצוין!

Comments closed