דונייצק לא אוהבת אותה / מיקי יואכים

רבות כבר נכתב על הנסיבות והחששות מקיום היורו באוקראינה, והאמת – במידה רבה של צדק. המשחק בין צרפת לאנגליה בדונייצק מאפשר לכוון זרקור אל הבעיות הפוליטיות והחברתיות באוקראינה, שכן דונייצק, ולא קייב, היא היום העוגן של אוקראינה ומבחינות רבות גם העיר החשובה בה.

מדינית, דונייצק נמצאת באוקראינה, אבל מכל שאר הבחינות – תרבותית, כלכלית, פוליטית, דמוגרפית, לשונית – מדובר ברוסיה. וזה אומר משהו על הכיוון שבו צועדת אוקראינה היום.

אבל נחזור אחורה – במשך מאות בשנים היה מחוז דונייצק של היום אזור ספר לא ממש חשוב בין מוסקוביה (רוסיה הגדולה), אוקראינה (רוסיה הקטנה), ארץ הקוזאקים (בואכה הקווקז) ואדמות החאנים המוסלמים של קרים.

את היישוב המודרני ייסד ב-1869 יזם וולשי בשם ג׳ון יוז (מעניין אם אנגליה תרגיש קצת בבית בזכות זה) כאזור מגורים לפועלי מכרות הפחם שהתגלו באזור. היישוב גם נקרא על שמו – יוזובקה. מאז ועד היום מבוסס האזור כולו על כריית אוצרות טבע ותעשיות כבדות, ומהר מאוד החל להתפתח בזכות זה כמרכז כלכלי חשוב בדרום האימפריה הרוסית.

אחרי המהפכה הקומוניסטית החלו דיונים על שינוי שמו של המקום – שכן לא יאה למרכז תעשייתי קומוניסטי להיקרא בשמו של קפיטליסט בריטי. יש טענות לפיהן בשנת 1923 נפלה ההחלטה לקרוא לעיר טרוצק, אבל השינויים הפוליטיים עשו את שלהם וב-1924 נקבע רשמית שהמקום ייקרא סטלין.

בתחילת שנות ה-30' הוחלט להוסיף מעט ניחוח אוקראיני לשם והוא שונה לסטלינו – שם שנשאר עד לרפורמות של חרושצ׳וב ב-1961, אז הוחלף לדונייצק, על שם הנהר דונייץ העובר בסמוך.

הפיתוח התעשייתי המואץ הביא עוד מימי קדם תושבים מכל רחבי המדינות הסמוכות וכבר ב-1926 היוו הרוסים כ-60% מתושבי העיר (היהודים כ-10% והיתר אוקראינים ופולנים). המגמה המשיכה לאורך כל שנות השלטון הסובייטי ועם התפרקות ברית המועצות היה חשש משמעותי בעיר ובאזור מפני היכללות באוקראינה העצמאית.

וזה אולי שורש הבעיות של אוקראינה היום: מדובר למעשה בשתי תרבויות שחיות בסימביוזה מוזרה זו עם זו. האחת – בדרום ובמזרח – דוברת רוסית, מזדהה עם רוסיה, מסתכלת בגאווה על העבר הסובייטי ומחזיקה בכוח התעשייתי והכלכלי. השניה – בצפון ובמערב – דוברת אוקראינית, נוטה ללאומנות, מוקיעה את השלטון הסובייטי, אבל גם ובעיקר חקלאית ונחשלת כלכלית. דונייצק היא הבירה הלא רשמית של אוקראינה ״הרוסית״.

המאבק בין שני החלקים הוא סיפור ההיסטוריה הקצרה של אוקראינה העצמאית – השלטון עובר מיד ליד ויש אינספור משחקי כוח. "המהפכה הכתומה" ב-2004 הביאה לשלטון את הנציג המובהק של אוקראינה ״הלאומנית״ – ויקטור יושצ׳נקו. הלה סירב בכל תוקף לדבר רוסית בפומבי, שם בראש מעייניו את אזכור פשעי השלטון הקומוניסטי ועודד את האדרתם של לאומנים אוקראינים – בהם פושעי מלחמה דוגמת סטפן בנדרה ורומן שוחביץ׳.

השלטון הזה גם דחף להתרחקות מרוסיה ולהשתלבות באיחוד האירופי. אחד הצעדים הבולטים היה ביטול הצורך באשרות כניסה לאזרחי האיחוד. מהלך נוסף היה התקרבות לפולין וההתמודדות על אירוח היורו. מישל פלאטיני זיהה את הרווח הפוליטי והלך על זה. רק שבינתיים פרץ המשבר הכלכלי העולמי, אוקראינה נפגעה בצורה לא פשוטה, ועיקר האחריות נפלה על ממשל יושצ׳נקו ובת בריתו הלא ממש נאמנה – יוליה טימושנקו.

מנהיג המפלגה הפרו-רוסית, ויקטור ינוקוביץ׳, שהפסיד ב-2004, נבחר לנשיאות ושלח את טימושנקו במהירות לכלא תחת האשמה בשחיתות. ינוקוביץ', תושב דונייצק, הוריד מיד את מפלס הוויכוחים על העבר הסובייטי, קבע בחוק שימוש בסמלים סובייטיים ישנים במקרים מסוימים, ובעיקר התקרב מאוד לרוסיה, עד כדי הצעת חוק שנידונה בימים אלו ממש – לתת לרוסית מעמד של שפה רשמית.

רבים מאזרחי אוקראינה, במיוחד ״הרוסית״, מברכים על הצעד, אך בקרב אחרים יש חשש מהתגברות של תהליך דומה לזה שהתרחש בבלארוס השכנה – הרוסית מחקה כמעט לגנרי את השפה הרשמית השניה מהמרחב הציבורי.

ינוקוביץ׳ הציג גישה מאוד סקפטית כלפי היורו, ועמד על כך ששניים ממשחקיה של אוקראינה בשלב הבתים ייערכו בעירו ובסיס כוחו, ולא במעוז הלאומנים לבוב. הוא גם מקבל רוח גבית חזקה מהאוליגרכים של אוקראינה – בייחוד מהאיש העשיר במדינה והבעלים של שחטאר דונייצק, רינאט אחמטוב.

היום משחקות בדונייצק צרפת ואנגליה, שתיים ממנהיגות האיחוד האירופי, ובאמת מעניין איך הקהל הפרו-רוסי יכיל את חוסר האמון הבסיסי שלו בזרים, ועוד כאלה שהוא רואה בהם כאלה שנוטים להתערב בעניינים הפנימיים. מעניין לא פחות מה היה אומר על זה ג'ון יוז.

 ***

מיקי יואכים ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

הכתובת היתה על הקיר
7 הערות לפני סדרת הגמר

11 Comments

מקמנמן 11 ביוני 2012

כתבה יפה, נחמד לקרוא את זה בתור מי שנולד בדונייצק וחי בעיירת כורי פחם קטנה ליד העיר עד גיל 10. :)

דורפן 11 ביוני 2012

מקמנמן – עם כך המעבר לליברפול היה בוודאי טראומה נוראה עבורך….

טל בן יהודה 11 ביוני 2012

מאד מעניין ועשה עוד קצת חשק להיום בערב. נהניתי לקרוא.

פולדש 11 ביוני 2012

מחכים ומעורר חשק לקרוא ולחקור.

ויכסלפיש 11 ביוני 2012

פוסט מעניין, אגב בירור העלה שנדב יעקבי כתב שאוקראינה זכתה באירוח בעיקר בגלל דיל בין פלאטיני לנשיא ההתאחדות גיאורגי סורקיס היהודי שהביא לו קולות של הגוש הסובייטי לשעבר מול לנארט יוהנסון, לא בגלל שהיא במזרח אירופה ורצו לאפשר לפשוטי העם ליהנות ולעשות קופה

מיקי יואכים 11 ביוני 2012

העניין הוא שסורקיס הוא מקורב לטימושנקו…

אריאל גרייזס 11 ביוני 2012

עוד, עוד!

פאקו 11 ביוני 2012

אחלה פוסט. זה אומר שעעוד מעט יחזרו לקרוא לשחטאר שחטיור?

מיקי יואכים 11 ביוני 2012

אם חוק השפה הרוסית יעבור – סביר להניח שכן. גם ככה כל אליפות נחגגת שם עם מיטב האומנים מרוסיה וכמעט אף אחד מאוקראינה.

לקסוס 13 ביוני 2012

מה לגבי חארקוב? לדעתי היא עיר משמעותית יותר מדוניצק,וגם נמצאת בגוש המזרחי.

פיוטר 23 ביוני 2012

בשנים 1890 – 1917 יוזובקה הייתה עיירה יהודית לכל דבר.כ25% מכלל אכלוסיה מנו יהודים.

Comments closed