5 טענות על היורו שכדאי להפריך מהר / יוחאי שטנצלר

עם סיום היורו הגיע הזמן לשלב הסיכומים. אם יש לי מסקנה אחת מהטורניר הזה היא שאנחנו, הפרשנים, בין אם אלו שיושבים ביציע ומשדרים ובין אם אלה שיושבים על הכורסה בבית או מדסקסים בהפסקות הקפה בעבודה – אנחנו לא מבינים כלום.

או שיש לנו זיכרון קצר מדי, או שאנחנו לא תמיד יודעים להסתכל על התמונה המלאה. הנה כמה טענות שנשמעו לאורך היורו הזה, כאלה שצריך להפריך מהר:

1. ספרד בוחרת שלא לתקוף

יכול מאוד להיות שהטענה הזאת נכונה. ראינו בגמר למה הספרדים מסוגלים כשהם רוצים לשחק כדורגל התקפי ולא רק להתמסר לרוחב. הסברים רבים נשמעו לסיבות בגללן ספרד משחקת פחות יפה והתקפי – העייפות של שחקני בארסה, החולשה היחסית של צ'אבי, שיטת החלוץ הנסוג ועוד. אבל כמעט אף אחד לא התייחס לסיבה האמיתית בגינה ספרד של 2010 ו-2012 פחות דורסנית מזו של 2008.

הייתה התייחסות אחת, כבדרך אגב, של אחד הפרשנים אחרי הגמר. נדמה לי שזה היה נדב יעקובי. הוא דיבר על ההתחדשות בנבחרת ועל כך שפיקה השתלב בהרכב, ושאלונסו ובוסקטס נכנסו לנעליו של מרקוס סנה.

תקראו שוב. דל בוסקה היה צריך שני קשרים אחוריים ברמה הגבוהה ביותר בעולם שיעשו עבודה של איש אחד. המתאזרח הברזילאי היה לטעמי, בפער עצום, השחקן הטוב ביותר באליפות הקודמת, כשהחזיק לבד את הקישור האחורי של ספרד, ואיפשר לכל היתר לצאת קדימה ולהתקיף. עם שחקן אחד פחות קשה יותר לתקוף.

2. פירלו נתן את טורניר חייו

אין ספק שהטורניר של פירלו היה מדהים. הקשר האיטלקי דחף את כל הנבחרת שלו קדימה והיה ממצטייני האליפות. אבל נראה שכולם רק עכשיו מגלים את השחקן הנהדר הזה. משבחים אותו כאילו הוא אלוהים, וזה נכון. לא שמעתי רבע מהשבחים הללו לפני שש שנים, כשהוא סחב על גבו את האזורי לזכייה בגביע העולם עם טורניר נדיר הרבה יותר מהנוכחי.

ב-2006 פירלו כבש שער ובישל 5 שערים (!) כולל השער בגמר והשער ששבר את התיקו מול גרמניה בחצי. הוא זכה 3 פעמים בתואר איש המשחק, כולל בגמר ובחצי הגמר. אבל אף אחד לא דיבר עליו אז. דיברו רק על קנאברו ובופון.

על החשיבות העצומה של פירלו היה אפשר ללמוד במונדיאל הקודם, כשאיטליה עפה בשלב הבתים והוא שיחק רק מחצית אחת (בה כבשה הנבחרת 2 שערים). הבכי שלו בסיום משחק הגמר הנוכחי הוא הרגע שאני לוקח מהטורניר הזה.

3. גרמניה הפכה למהנה יותר אבל לוזרית

לפחות חלק אחד של המשפט הזה נכון. לגרמנים כבר אין את האופי הגרמני הישן והטוב. אבל אל תאשימו את הכדורגל ההתקפי בכך. לאורך ההיסטוריה לגרמניה תמיד היו גם שחקנים יצירתיים ואטרקטיביים – קלינסמן, מולר, האסלר, באסלר, נצר ועוד, והנבחרות הגרמניות בדרך כלל כבשו לא מעט.

גרמניה של 90' היתה אפורה, אבל כבשה 9 שערים בשני משחקיה הראשונים. ב-94' היא כבשה שתי שלישיות, ב-96' היא הייתה נהדרת כשזכתה באליפות אירופה, ואז באמת הגיעו כמה שנים פחות טובות של חילופי דורות.

אז גרמניה עדיין התקפתית כמו פעם, אבל מה שחסר לה, וזה בלט גם בגמר של באיירן מינכן מול צ'לסי, הוא איזה מאנץ' אמיתי. דמות דומיננטית שתיקח את הקבוצה על הגב ותדחוף קדימה – מישהו כמו בקנבאואר, מתיאוס או אפילו מתיאס זאמר, שד"א חתם השבוע כמנהל המקצועי החדש של באיירן, אולי בדיוק בגלל הסיבה הזאת.

אין ספק שהמהפכה שבוצעה בסגל המנשאפט, עם שילובם של בני מיעוטים רבים, היא מבורכת, במיוחד כשהיא מגיעה ממדינה עם היסטוריה ידועה, אבל מבלי להישמע פופוליסטי או גזען בעצמי, נראה לי שחסר בנבחרת הגרמנית כמה שחקנים שיצרחו את ההמנון הלאומי כמו בופון.

4. הולנד צריכה לשחק התקפי יותר

כל הטורניר כולם קראו לברט ואן מווריק לשלוח למערכה את ואן דר וארט והונטלאר. כשהאורנג' היו עם הגב לקיר. אחרי משחק טוב וחסר מזל מול דנמרק, וההפסד לגרמניה, נכנע המאמן ההולנדי ושלח למערכה את שני השחקנים המוכשרים למשחק המכריע מול פורטוגל.

זה הביא לאחד המשחקים החלשים בתולדות הנבחרת ההולנדית. המחסור בקשר אחורי נוסף למעשה גמר את המשחק של הולנד, ואיפשר לפורטוגלים לחנוק את האמצע עם שלישיית קשרים, ומשם להוציא את נאני ורונאלדו למתפרצות קלות בדרך לרבע הגמר.

5. נבחרת ישראל כל כך חלשה, אפילו את יוון לא הצלחנו לנצח

שוב – חלק אחד נכון, החלק השני ממש לא. היכולת של נבחרת ישראל היא נושא לדיון שלם, אבל יש דבר אחד שאסור לשכוח ואיכשהו תמיד שוכחים – אסור לזלזל ביוונים. החבורה המדהימה הזאת הוכיחה שוב ששום דבר לא עומד בפני הרצון.

בכל פעם שאני רואה את היוונים משחקים אני מבין כמה אנחנו רחוקים מהם. זה לא רק המחויבות, הגאווה הלאומית והמלחמה. זה גם המשמעת הטקטית יוצאת הדופן, והיכולת להוציא 200% מסגל כל כך מוגבל.

כועסים עליהם שהם משחקים בונקר, אבל זה הכלי שיש להם כדי לא לספוג, כמו שספרד משתמשת בהנעת כדור. לראות את קראגוניס מצטלב וצורח את נשמתו לאחר שקיבל צהוב לא הוגן מול רוסיה היה מבחינתי כמו להביט על לוחם אמיתי שמוכן למות בשביל המולדת שלו. יוון עבורי היא המנצחת הגדולה של היורו הזה.

*נקודה למחשבה – בהחלט היה לנו טורניר טוב, אבל האם היה טורניר גדול? אני לא בטוח. כנראה שהוצגה בו הרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, אבל מבחינתי מבחן של טורניר גדול הוא בזכרונות שיישארו לנו ממנו, ואני לא בטוח שיש מספיק כאלה: ההצגה של ספרד בגמר, הצמד של באלוטלי, הניצחון של יוון על רוסיה, השער של זלאטן, הבכי של האיטלקים. אבל זהו (למרות שכל אחד לוקח לעצמו רגעים אחרים) .

ביורו הקודם היו לנו הצגות של הולנד מול איטליה וצרפת, הצגה של ספרד מול רוסיה, הניצחון ההרואי של רוסיה על הולנד, הקאמבקים המטורפים של טורקיה מול צ'כיה וקרואטיה, ונראה שהיתה פשוט הרבה יותר דרמה.

*נקודה אחרונה למחשבה – בסיום המשחק ראינו את כל הילדים של שחקני הנבחרת חוגגים עם השחקנים על הדשא. מכיוון שמרבית השחקנים בגיל דומה, מעניין מי מהזאטוטים הללו הולכים שלוט בכדורגל העולמי בעוד 20 שנה.

***

יוחאי שטנצלר / השפם של דל בוסקה (סטטיסטיקות לגמר היורו)

מספר 8 צהוב (להבדיל)
בחירות באיגוד הכדורסל

33 Comments

אביאל 3 ביולי 2012

סיכום מעולה ונכון, את התסכול על נבחרת גרמניה שאני אוהד מגיל שבע אני מוציא על הנוכחית, עדיף את זו של פעם.

D! בארץ הקודש 3 ביולי 2012

סיכום מצויין
לגבי נקודה ארבע – הבעיה היא שהוא כמו הילד עם החמאה על הראש. הפתרון הנכון למצב הלא נכון. הלחץ מהבית ומהקהל עשה את שלו והוא נתן להם את ההרכב שהם ביקשו אלא מה, למשחק הזה הוא, כנראה כנראה וכנראה, היה צריך לעלות כמו שעלה לשני הראשונים.

אסף לאופר 3 ביולי 2012

1. סנה היה שחקן נהדר, אבל לדעתי ההעדפה של דל בוסקה לשים גם את צ'אבי אלונסו וגם את בוסקטס בהרכב לא נובעת מזה שאחד מהם לא יכול להחזיק קישור אחורי לבד- היא נובעת מזה שדל בוסקה חושב, בניגוד לאראגונס, שצ'אבי אלונסו הוא שחקן שצריך לפתוח בנבחרת, לא משנה מה. אלונסו הוא לא קשר אחורי קלאסי, ובטח שהוא לא יכול לשחק במשבצת הזו לבד. הוא יותר על העמדה של צ'אבי, שעליו כמובן אי אפשר לוותר. אני בטוח שאם אלונסו לא היה, בוסקטס היה מחזיק לבד את הקישור האחורי, כמו שהוא עושה בבארסה.
מה שקרה כתוצאה ממאגר האיכות חסר התקדים הזה בקישור הוא שיש יותר ויותר קשרים בהרכב של ספרד, כי פשוט אי אפשר לוותר על אף אחד מהם- ובגלל זה אינייסטה, סילבה ופאברגאס שיחקו כשלושה חצאי חלוצים במשחקים בהם ספרד פתחה כביכול ללא חלוץ.

2. אני לא יודע עם מי אתה דיברת אחרי מונדיאל 2006- אבל האנשים שאני דיברתי איתם הכירו גם הכירו בפירלו של 2006. אני טענתי עוד ב- 2006 שהוא היה מצטיין הטורניר מבחינתי. האם לא כתבו עליו מספיק בעיתונים? לא יודע, לא עשיתי סקר, אבל אני דווקא הרגשתי שההערכה כלפיו קיימת.

4. אני לא חושב שההתפרקות של הולנד נבעה מזה שוואן דר וארט פתח. בגדול, ו.ד.ו כקשר קדמי וסניידר ליד דה יונג בקישור המרכזי זה מערך הגיוני ולגיטימי. לדעתי הבעייה היתה בכושר הירוד של סניידר, ובמצב מנטאלי שביר מאוד בנבחרת ההולנדית.

לגבי נקודות 3 ו-5 מסכים איתך לגמרי, ובכל מקרה נהנה לקרוא אותך גם כשאני לא לגמרי מסכים.

יוחאי שטנצלר 3 ביולי 2012

כיף לשמוע

mcmanaman 4 ביולי 2012

1. אלונסו, בניגוד לצ'אבי, יכול ושיחק הרבה מחייו כקשר אחורי נטו ולכן אם כבר צריך להוציא מישהו מההרכב של ספרד זה את השחקן תיאטרון המתבכיין הזה בוסקטס.
2. יוחאי צודק לגמרי. זה שאתה אישית כתבת איפשהו על פירלו לא אומר שלא התעלמו ממנו בכל התקשורת במונדיאל 2006 והעובדה שאז הייתה פעם ראשונה ששחקן הגנה קיבל את פרס השחקן המצטיין רק מחדדת את זה. הרי חובבי כדורגל מכירים את הגאונות של פירלו כבר שנים ומספיק היה לעקוב אחריו רק השנה כדי להבין שהוא חזר לכושר מצוין ועדיין ב 2006 הוא לא קיבל את אותו הקרדיט
4. מסכים איתך בקשר למצב המנטלי הגרוע של שחקני נבחרת הולנד(הם ההפך המוחלט מיוון!) אבל אני גם מסכים עם יוחאי בקשר לכך שדווקא מול פורטוגל והקישור המעובה שלה ואן מרוויק היה צריך לשחק אחרת.

בלי קשר אחלה של כתבה יוחאי
הלוואי ויהיו עוד כמוה

אסף לאופר 4 ביולי 2012

1. דווקא בגלל שצ'אבי אלונסו שיחק בעבר כקשר אחורי נטו, והיה בבירור טוב פחות מאשר בעמדת ה- 50-50, אפשר לומר שהוא לא קשר אחורי קלאסי ולהבין למה דל בוסקה לא נתן לו את המפתחות. לא סתם ליברפול הביאה את מסצ'ראנו מאחוריו, ובעונת 2008-09, הטובה ביותר של אלונסו בליברפול לדעתי, הוא שיחק באמצע ולא מאחור.
אפילו באיסטנבול, במשחק הטוב ביותר בתולדות הכדורגל העולמי, אלונסו פתח כקשר אחורי אבל במסגרת הרה-ארגון של רפא במחצית נכנס דידי המאן לעזור לו במרכז המגרש וזו אחת הסיבות שליברפול הצליחה להתאושש.
לגבי בוסקטס, אפשר להתווכח על מידת התיאטרליות שלו ועל כמות הזמן אותה הוא מבלה על הדשא, אבל הוא קשר אחורי נפלא, אין מה לעשות.
2. לא כתבתי על פירלו בשום מקום… אולי בסמסים לחברים שלי… :) אבל זו הרגשה סובייקטיבית ועם זה אני לא מתווכח.
3. אני לא חושב ששדרה מרכזית של דה יונג מאחורה, סניידר באמצע ו-ו.ד.ו מקדימה היא לא מספיקה מול ולוסו-מוטיניו-מיירלש. אמנם השלושה האחרונים היו מעולים בטורניר, אבל על הנייר זה קרב לפחות שווה מבחינת ההולנדים.

Danny - Long Island 4 ביולי 2012

Like

הופמן 3 ביולי 2012

נהדר, תביא עוד.
רק הסתייגות אחת – אני לא חושב שהגרמנים מישהו שיצרח את ההמנון הלאומי. פשוט צריך שחקן מחויב ב 100% לקבוצה. זה לא עניין של שייכות לאומית, זה יכול להיות פשוט עניין של אופי. אני לא בטוח שבוקולי, למשל, היה צורח את ההמנון הלאומי של ישראל. אבל הוא היה נותן הכל על המגרש.

אריאל גרייזס 3 ביולי 2012

מסכים עם הרוב, לגבי סנה – הספרדים הסתדרו מצוין בלעדיו במונדיאל הקודם ובוסקטס, כמו שאמרו מעליי, מחזיק כקשר אחורי בודד בבארסה מצוין. זאת היתה בחירה לגמרי של דל בוסקה להחזיק קישור אחורי מעובה כדי להרוג ליריבות את המשחק על חשבון חלוץ. ואת צ'אבי אלונסו אני לוקח עכשיו לליברפול חזרה. כמה שהוא חסר שם.
לגבי פירלו, אני חושב שאנשים חיפשו בכוח גיבורים ביורו הזה. פירלו שחקן מצוין אבל הפכו אותו ביורו לאליל המונים שהפך את נבחרת איטליה ללפחות ברזיל של 82. פירלו נתן טורניר טוב, לא הרבה יותר. כציר שדרכו עובר כל המשחק של איטליה, מן הסתם הוא יקבל הרבה אור זרקורים אבל אני לא ראיתי אותו במרבית המשחקים עושה הרבה דברים גדולים.

אסף לאופר 3 ביולי 2012

כבר כתבתי את זה בתגובה בפוסט אחר, אבל אני מרגיש צורך לחזור על זה שוב- הרגע המרגש ביותר בטורניר היה הניסיון של צ'אבי אלונסו להבקיע מחצי מגרש מול פורטוגל, במה שללא ספק היה מחווה לתקופה שלו בליברפול ולגול ההוא נגד ניוקאסל.

matipool 4 ביולי 2012

היו לאלונסו 2 שערים מחצי מגרש במדי ליברפול ( לא זוכר כרגע נגד מי היה השני ) .

הוולשי הרזה 5 ביולי 2012

השני נגד לוטון בגביע האנגלי בשנת 2006, סיבוב שלישי בדרך לזכייה

ליאור 3 ביולי 2012

הדבר הכי טוב בנבחרת ספרד ה המחויבות לניצחון יכול להיות משחקים טובים יותר או פחות טובים אבל גם ב 2:0 מול איטליה הם תקפו כאילו אין מחר

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

אחלה בחלה פוסט.
שנישקל שלי

1. סנה היה גדול וזה הזוי לכתוב שספרד בוחרת לא לתקוף.
ספרד בוחרת בשיטה שאם צריך להעביר 300 מסירות עד הפרצה לשער אז אין בעיה. אנחנו נתמסר ואתם תבואו אלינו.
צריך לזכור שביורו הקודם ספרד שיחקה עם וייה ועם טורס ששניהם בכושר מעולה. זה נתן המון ביטחון לשחרר מקום אחד בקישור.

2. למי שמכיר [ואוהב מילאן שכמותי] יודע שפירלו הוא אניגמה.
ביורו האחרון הוא ריחף במגרש כמו שלא ראיתי ממנו בשנה האחרונה במילאן. פשוט תענוג.
הוא לא אחד שתופס מצלמות וזרקורים בכדי להיות בעמוד הראשון בעיתון ולכן רובם לא מודעים ליכולות שלו.

3. אם אני לא טועה רוב השערים שהגרמנים הבקיעו במונדיאלים קודמים היו נגד קבוצות כמו ערב הסעודית.

4. הולנד צריכה להתעסק בחוק החדש המשמש ובה עלינו לרעה לגבי ריחופים באמסטרדם ולא בכדורגל.

5. חבל על הזמן להשוות את יוון למזבלה המקומית.

איתי הירוק 4 ביולי 2012

לגבי 3
אתה טועה. גרמניה הבקיעו ביורו הקודם שתי שלישיות לטורקיה ופורטוגל ובמונדיאל האחרון שתי רביעיות לאנגליה וארגנטינה. ואני לא סופר את הרביעיה לאוסטרליה.

יוחאי שטנצלר 4 ביולי 2012

לא אמרתי בשום שלב שגרמניה הנוכחית היא לא התקפית וכובשת, ואני גם נהנה ממנה מאוד. הטענה הייתה שגם בעבר היא הייתה לא פחות התקפית

קשקשן בקומקום 4 ביולי 2012

לא חושב שאתה צודק לגבי וייה (אבל לא בטוח). לדעתי את הפריצה הוא עשה דווקא במונדיאל כשטורס היה חלש מאוד. וייה היה טוב ביורו הקודם? מישהו?

אסף לאופר 4 ביולי 2012

וייה היה אחלה ביורו הקודם. למעשה, הוא היה בין הבולטים בנבחרת הספרדית, כבש ארבעה שערים ואפילו לקח את תואר מלך השערים של הטורניר (למען הגילוי הנאות- שלושה מהם היו בשלושער נגד רוסיה במשחק הראשון באליפות).

לצערו, הוא נפצע בתחילת חצי הגמר נגד רוסיה ובגלל זה גם פספס את הגמר. אגב, אנקדוטה משעשעת- בתור המחליף של וייה, גם אראגונס שכולם מהללים אותו על רקע המערך הזהיר יותר של דל בוסקה, הכניס את… ססק, החלוץ לעת מצוא…

MG 3 ביולי 2012

יוחאי, יפה מאד, אך בכל זאת כמה דברים:
1. אני חושב שכולם העריכו מאד את פירלו עוד ב-2006, אבל אז הוא היה מוקף בשחקנים הרבה יותר טובים וממש לא סחב לבד את הנבחרת האיטלקית.
2. למרות היכולת הנהדרת שלו ב-2006, המצטיין במונדיאל היה זידאן (אני יודע שלא כתבת אחרת אבל זה השתמע מהדברים שלך).
3. גרמניה אכן משחקת יותר אקרטקיבי. אני אוהד שלהם מ-1992 וב-2006 חל איזשהו שינוי בסגנון המשחק שגורם לי להרגיש שכבר אי אפשר לספור את אוהדיה בישראל על כף יד אחת. ב-1996 אכן היתה נבחרת מצויינת, אבל הסלר נתן טורניר בינוני ומולר היה טוב בעיקר נגד רוסיה ובהארכה נגד אנגליה. גרמניה אמנם לא כובשת יותר, אבל הגולים היום הם בסגנון הכנסת כדור של שווני לגומז ולא הגבהות של ציגה לבירהוף 40 מטרים מהשער.

יוחאי שטנצלר 3 ביולי 2012

לגבי פירלו ובתשובה גם ללאופר, הוא כמובן כן קיבל קרדיט ב-2006 אבל אין מה להשוות לדברי ההלל שנאמרו עליו ביורו האחרון. לא הייתה כזאת היסטריה אז.

לגבי זידאן, אני יודע שהוא נבחר למצטיין של הטורניר, כמובן שההחלטה הייתה במחצית הגמר, ומניח שהיא הייתה משתנה בעקבות מה שקרה בהארכה.

אבו צ'יצ'ריטה 5 ביולי 2012

זידאן? חשבתי שקנאברו..

יוחאי שטנצלר 5 ביולי 2012

זידאן זכה בתואר שחקן הטורניר, קנאברו אחריו מקום שני, אבל האיטלקי המשיך וזכה בתואר שחקן השנה בעולם של פיפ"א ב-2006.

פולדש 4 ביולי 2012

כתבתי תגובה ארוכה והיא נמחקה, אוף.

יוחאי, פוסט מעולה. ענייני, מחדש, מנוסח-בבהירות ולא-פרובוקטיבי. כתוב היטב, נהניתי עד מאוד.

אהבתי בעיקר את האבחנה לגבי מרקוס סנה. אכן נתן טורניר אגדי ב-2008, ברמה מקאללית ממש. אגב, אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה מאוד מעניינת על גרף התפתחות המשחק, כאשר לאחר עשור שבו שחקנים הפגינו דומיננטיות אדירה מהעמדה האחורית, והצליחו לייצר ולנתב התקפות בו בזמן שבו סגרו את מרכז השדה בפני מסירה באופן הרמטי. אסיין היה אמור להיות נציג של המגמה הזו בימינו, אבל הפציעות מנעו זאת.

בקבוצות הגדולות באמת, הקשרים האחוריים חזרו להיות אפורים ובעלי חשיבות משנית, או לחילופין, הפכו לעוד בורג במכונה התקפית משומנת שמבכרת שימוש יעיל בהתמסרות על פני כדורי עומק ומשחק דרך האגפים (לא להתבלבל עם התנועה מהאגפים, כמו במקרה של דני אלבס וג'ורדי אלבה). סמי חדירה עונה על רוב הדרישות, אבל אני מודה שאותי – באופן אישי – הוא עדיין לא הצליח לכבוש. דווקא בעמדה הקדמית שסיפק לו לב מול יוון הוא הפגין ניצוצות הרבה יותר צבעוניים ומגוונים.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 4 ביולי 2012

אהבתי את המינוח – "ברמה מקאללית" – אבי הבלתי מוערכים.

לגבי חדירה – לדעתי דווקא ההגעה שלו לריאל מדריד וההצבה שלו בקישור האחורי – קודם כל שידרגה את ריאל מבחינה הגנתית, ודבר שני – שיחררה את צ'אבי אלונסו לעשות את מה שהוא יודע וראיה לכך היא 2 העונות המעולות שלו בריאל וגם של הקבוצה עצמה, בעוד שהעונה הראשונה של אלונסו לא הייתה טובה

קשקשן בקומקום 4 ביולי 2012

כבר מזמן כששאלו את זידאן מי השחקן הכי חשוב של ריאל והנבחרת הוא אמר מקאללה, וגם מוריניו אמר משהו דומה בצ'לסי לדעתי.
פשוט שחקן א-ד-י-ר

אלי 4 ביולי 2012

פוסט מעניין ביותר – תודה.

אני אתייחס רק לנקודה אחת – אתה בהחלט צודק לגבי הפרשנים.

כולנו חכמים בדיעבד – ראייה לאחור אכן תכונה "מבורכת".

מדהים לראות את חוסר העקביות של מיטב פרשנינו.

נצחון אחד – רונאלדו מלך.

הפסד אחד – רונאלדו אפס.

matipool 4 ביולי 2012

פוסט מצוין יוחאי .
ככל הזכור לי ב-96' , גרמניה לא הייתה כזו גדולה ואנגליה הייתה הרבה יותר טובה ממנה בחצי הגמר ( אותה אנגליה שניצחה 4:1 את הולנד ) ולולא החמצות משוועות , גרמניה הייתה עפה ולא מגיעה לפנדלים ששם כבר היה ברור מה יקרה ..

football junky 4 ביולי 2012

Great post – agree with most points and appreciate your unique points of view.

The one thing that really made me love this EURO and remember it for a long time, is the good, fair and friendly atmosphere on the pitch. I can't remember one ugly occasion where there were ugly tackles, pushes or cheating.

At the end of every match, whether their team lost or won, all the players showed great respect to their opponents, fans and more than all, to the game.

While UEFA and FIFA are corrupted, cynical and greedy – using pathetic slogans against racsim but do nothing about it – it is great to see the beauty of the sport spirit and the class of the players.

Even the refs in most games were doing a good job, we can only wish to see this attitude continuing in the leagues and improving this aspect of the game.

ניר 4 ביולי 2012

קודם כל, פוסט מעולה.
אני לא יודע מה הסיבה לכך, אבל היורו הזה לא ריגש אותי. לא הצלחתי ממש "להיכנס" אליו, למרות שצפיתי כמעט בכל המשחקים. מבחינתי היה חסר סיפור, לפחות עד חצי הגמר וההצגה של באלוטלי. ההרגשה שלי הייתה שמנסים בכוח לייצר דרמה מטורניר די בנאלי. כך הכריזו על פירלו כמצטיין הטורניר אחרי משחק אחד לא רע נגד אנגליה (בוודאי לא מדהים, בכל זאת נגמר 0-0…) ובאותה צורה קבעו שרונאלדו נתן את ההצגה של היורו נגד הולנד, כשבסך הכל הוא בהחלט שיחק מצוין, אבל פחות או יותר כמו שמצפים ממנו, לפחות אני, נגד נבחרת די מפורקת. משחקן כמו רונאלדו אתה מצפה לספק את הסחורה כל משחק.
אני חושב שהסממן של היורו הזה הוא בתחום של מלך השערים. טורניר בו 6 שחקנים עם 3 שערים כל אחד מה שגורם לשחקן גמור כמו פרננדו טורס ששיחק 180 דקות (פלוס-מינוס) ב-6 משחקים לקבל את נעל הזהב לא יכול לרגש מבחינתי. כל כך חיכיתי לטורניר, ואני אישית מרגיש פספוס. נו, מזל שיש ווימבלדון…

ויכסלפיש 4 ביולי 2012

ב-96' אנגליה אכן הביסה את הולנד 1:4 במשחקה הטוב ביותר מאז שנות ה-70 אבל גם סיימה בתקו 1:1 עם שוויץ בפתיחה ועברה את ספרד בפנדלים בקושי רב ויש טענה שבעזרת שופטים, אז נא לא להפריז בכושרה של אותה אנגליה,

מה עוד שגרמניה ניצחה 0:3 את רוסיה ו-0:2 את צ'כיה ו-1:2 את קרואטיה ברבע הגמר, ולמה להדיח את גרמניה בחצי הגמר? בלי עצירת פנדל של קופקה מול זולה בבית המוקדם גרמניה היתה עפה עוד בבתים.

שאלה: אם פירלו הרים קרן ומטראצי השווה ב-2006 זה נחשב בישול?

יוחאי שטנצלר 4 ביולי 2012

לגמרי בישול

אלכס 6 ביולי 2012

דרך אגב שוויץ היתה אז נבחרת לא רעה בכלל , ושנתיים מוקדם יותר(מודרכת ע"י רוי הודג'סון) עלתה לשמינית במונדיאל 94.
אז אנגליה לא פישלה פה או משהו.
שנית, עברה את ספרד בפנדלים זה לא ממש בושה, הספרדים היו נבחרת מוכשרת וטכנית גם אז(רק לא הניעו את הכדור ללא רחם),אם כי לוזרית למדי, ונצחון עליהם בפנדלים(והטענות לעזרה שיפוטית הם כמובן מכל מיני פרו-לה ליגה למיניהם) היה ראוי בהחלט, לצערם של האנגלים(וצערי אני),יתרון במשחק שבו הם היו יותר טובים מהגרמנים לא מומש, וסטפן קונץ, גארת' סאות'גייט, ואנדי מולר, כל אחד בתורו
גרמו להדחה כואבת בחצי הגמר.

עודד 7 ביולי 2012

הנה טענה נוספת: ריצ'רד נילסן הקדים בתקופת כהונתו כמאמן נבחרת ישראל את דל בוסקה ביישום שיטת המשחק ללא חלוץ כאשר ניסה בתפקיד את אבי נמני וואליד בדיר לסירוגין.

Comments closed