הדלתות המסתובבות של רדנאפ / יוחאי שטנצלר

בצ'לסי הוא נקם במחזור שעבר. הפעם מחכה לו טוטנהאם

(צילום: גטיאימאג'יס)

כתבות בסגנון של "מה היה קורה אם" נפוצות בד"כ בתקופה כזאת של סיום שנה. אירוע קטן בצומת דרכים שיכול היה לשנות הכל עבור מישהו מסוים. למשל פנדל מוחמץ או שער מאוחר ששינה את פני הדברים. אבל נראה שאם יש מישהו שעבורו שנת 2012 יכלה להיראות אחרת לגמרי, הרי שזהו הארי רדנאפ, מאמנה של ק.פ.ר, שעבר בכמה צמתים משמעותיים במהלך השנה האחרונה, ואף פעם לא פנה נכון.

רדנאפ המוערך מאוד התחיל את 2012 עם טוטנהאם, במדיה רשם הצלחות רבות. אחרי שנים שבהן הצטיין המועדון ברכש בומבסטי מלווה בכשלונות, הגיע רדנאפ לויייט הארט ליין באוקטובר 2008 אחרי שחואנדה ראמוס פוטר – הספרדי השיג מאזן של שתי תוצאות תיקו ושישה הפסדים (מקום אחרון), בעונה שהייתה אמורה להיות עונת הפריצה של המועדון.

רדנאפ לקח את טוטנהאם על הכתפיים וסיים את העונה במקום השמיני. עונה לאחר מכן כבר הביא את הקבוצה למקום הרביעי, הגבוה ביותר שלה בעידן הפרמיירליג, תוך כדי שהוא זוכה בתואר מנג'ר השנה.

המשמעות היתה הופעה ראשונה בהיסטוריה של המועדון בליגת האלופות, הופעה די מוצלחת. טוטנהאם סיימה ראשונה בבית קשה, שכלל גם את אינטר (אלופת אירופה דאז) וורדר ברמן, ולאחר מכן הדיחה את מילאן בשמינית לפני שנעצרה על ידי ריאל מדריד ברבע הגמר.

*

עונת 2011/12 אמנם התחילה עם שתי תבוסות למנצ'סטריות, אבל לאחר מכן רדנאפ והתרנגולים החלו במסע מופלא, שכלל 10 נצחונות מ-11 משחקים, וסה"כ 2 הפסדים ב-23 משחקי הליגה הבאים של הקבוצה. טוטנהאם הייתה אפילו בתמונת האליפות. אבל בפברואר 2012 הכל השתנה. פאביו קאפלו התפטר מאימון הנבחרת לאחר פרשת ג'ון טרי, וכלי התקשורת סימנו כולם את רדנאפ כמועמד המוביל והכמעט יחידי לתפקיד.

אבל ההתאחדות האנגלית נסחבה עם ההחלטה וחיכתה וחיכתה, עד שהחליטה בתחילת חודש מאי למנות דווקא את רוי הודג'סון לתפקיד.

אני לא יכול לומר מה עבר בראשו של רדנאפ, אבל הציפייה שלו לאימון הנבחרת כנראה הייתה גבוהה והתוצאות על המגרש מלמדות שזה הפריע לו. המשחק הראשון לאחר ההתפטרות של קאפלו נגמר דווקא בחמישייה נהדרת לרשתה של ניוקאסל, אבל שבוע לאחר מכן, כשרדנאפ כבר ציפה לקבל את המינוי, הקבוצה שלו ספגה חמישייה מארסנל בדרבי לונדוני.

ב-13 המחזורים האחרונים של העונה טוטנהאם נוצחה חמש פעמים (4 בלבד ב-25 הראשונים) וניצחה 4 משחקים בלבד. על מאבק אליפות לא היה מה לדבר, אבל רדנאפ עדיין הצליח להשיג לקבוצה את המקום הרביעי, שהיה אמור להספיק לה למוקדמות ליגת האלופות. בסה"כ עונה לא רעה.

אלא שלצ'לסי היו תוכניות אחרות. התכולים שסיימו במקום השישי בפרמיירליג זכו בליגת האלופות, ודחקו את יריבתם העירונית לליגה האירופית. לבעלים של הספרס, דניאל לוי, זה כנראה הספיק. הצדדים אמנם ישבו כדי לנסות ולסכם על חוזה חדש, אבל הדרישות של רדנאפ לא מצאו חן בעיני לוי, והמו"מ פוצץ. כך מצא את עצמו רדנאפ בחודש יוני מובטל, במקום להוליך את אנגליה ליורו 2012.

*

רדנאפ ישב וחיכה להצעה שתחזיר אותו למסלול. ב-21 בנובמבר פוטר רוברטו די מתאו מצ'לסי, ושלושה ימים לאחר מכן היה זה מארק יוז ששילם את מחיר הכישלון של ק.פ.ר, שדורגה אחרונה למרות שביצעה מספר החתמות מרשימות בקיץ.

על פניו, רנדאפ הותיק יכול היה להיות מועמד מושלם לצ'לסי. בכל זאת אחד המאמנים האנגלים הבכירים הפנויים בשוק ואולי הבכיר שבהם. אבל מהסתכלות על ההיסטוריה של אברמוביץ' בבחירת מאמנים, לא היה לו סיכוי. 9 מאמנים מ-6 מדינות אימנו בצ'לסי מאז השתלט האוליגרך הרוסי על המועדון, כולל אחד ישראלי, אבל אף אחד מהם לא היה אנגלי.

ענין נוסף שעבד לרעת רדנאפ הא העובדה שמעולם לא אימן מועדון גדול. התואר היחידי שלו הושג דווקא נגד אותם צ'לסי וגרנט בגמר הגביע של 2008, אז אימן את פורטסמות'.

אז רדנאפ לא קיבל את הג'וב הנחשק בצ'לסי וחתם דווקא במדי האחרונה בטבלה. הוא התחיל טוב, עם 3 תוצאות תיקו רצופות וניצחון (ראשון העונה של הריינג'רס), אבל סגר את 2012 עם שלושה הפסדים רצופים.

אם היינו מכניסים אותו לרגע לסרט "דלתות מסתובבות", יכול מאוד להיות שבעולם המקביל רדנאפ היה מגיע בשבוע שעבר למשחק בין צ'לסי לק.פ.ר דווקא בעמדת מאמן אלופת אירופה היוצאת, ואולי גם מוליך אותה לתואר אליפות ומראה לכל מי שפקפקו כי הוא האיש שיוכל להוליך את הנבחרת הלאומית. במקום זאת הוא הגיע שוב, כהרגלו בקריירה, מהצד של האנדרדוג, והוביל את קבוצתו ל-0-1 מרשים ומפתיע, כשאולי הוא מראה דווקא לאברמוביץ' מה הוא פספס.

בשבת הוא מקבל עוד הזדמנות להוכיח את עצמו, כשיארח את אותה טוטנהאם שגם היא לא האמינה שהוא האיש הנכון עבורה. ניצחון גם עליה, עם קבוצת התחתית שלו, יהיה עוד פרק בספר התשובות שלו.

***

יוחאי שטצלר ב"דה באזר"

המחליף של רועי ברקוביץ'
עונת המלפפונים 7: במה אשם עופר שלח?

7 Comments

ניינר 12 בינואר 2013

יוחאי, כאוהד טוטנהאם, אני שמח שהארי הלך. עם כל החיבה אליו, הוא מאמן מיושן, חסר השגים ולא הוא האיש שיעשה מספרס מועדון צמרת קונסיסטנטי (גם וילאש בואש לא אבל זה כבר סיפור אחר).
רדנאפ אולי מתאים למועדון כמו קפ"ר אבל בכללי-עבר זמנו

ניק 12 בינואר 2013

הנצחון של פומפי בגמר הגביע היה נגד קארדיף ולא נגד צלסי של גרנט.. מספיק הוא הפסיד ב2 גמרים, 3 זה יותר מדי

יוחאי שטנצלר 12 בינואר 2013

נכון, זכרתי שגרנט הפסיד גם גביע, אבל בדיעבד זה היה גביע הליגה

מאמן חרא 12 בינואר 2013

דפק אותי פעמיים בווינר עם צ'לסי וטוטנהאם, הלכו לי בגללו סכומי כסף גבוהים, מגיע לו שהעיפו אותו

איזלינגטון אדום לבן 14 בינואר 2013

הארי רדנאפ , שתמיד נראה כאילו הרגע הוריד חמישה פיינטים בפאב , הוא מאמן אנגלי מיושן ומשעמם שבאמת מתאים רק לנבחרת האנגלית , וגם הוא לא היה מגיע איתה לשום מקום . יפה מצידך לכנות אותו מאמן בכיר למרות שמעולם לא זכה בתואר או עשה משהו משמעותי בכדורגל . המציאות היא , שמאמנים אנגלים בפרמייר ליג זה עניין יותר מפוקפק אפילו משחקנים אנגלים בפרמייר ליג . מתי בפעם האחרונה זכה מאמן אנגלי באיזה תואר באנגליה ?! אני לא בטוח איזו דלת מסתובבת אתה חושב שרדנאפ פיספס . להפך , אני חושב שהוא קיבל בקריירה שלו הרבה קרדיט על כלום , והתפקיד הכי מתאים בשבילו יהיה לשבת באולפן כמו הבן שלו ולקשקש . עצם הנכונות שלו לקחת ספינה טובעת כמו ק.פ.ר , שאם תישאר בליגה זה יהיה בציפורניים , אומר הכל . אגב , גם רוי הודג'סון , שלא הגיע עם פולהאם יותר רחוק מטוטנהאם של הארי ואפילו פחות , נבחר רק כי היה לחץ בממלכה למנות מאמן אנגלי . ברור לכולם שנבחרת אנגליה הלוזרית הנצחית היתה מצליחה יותר עם מאמן בינלאומי עם קבלות .

אלכס 17 בינואר 2013

וואלה, כמו קאפלו או אריקסון אתה מתכוון…?

צפריר 15 בינואר 2013

לכול אלו שטוענים שרדנאפ מאמו מיושן,כנראה שלא ממש עקבתם אחרי הקבוצות שהוא אימן.טוטנהאם שיחקה איתו את הכדורגל הכי יפה באנגליה וגם בווסטהאם הוא אחראי לגידול דור שחקנים נדיר (למפארד,פרדיננד,קאריק,קול,דפו,ג'ונסון)אכן הוא לא זכה באף תואר משמעתי אבל משעמם ומיושן הוא לא.

Comments closed