למה MMA / שחר דמרי

לא חייבים לאהוב ענף ספורט, אבל אין סיבה לפסול אותו סתם כך. MMA גם בדה באזר!

 

לא כולם אוהבים לצפות בMMA. זה מובן, הרי לא כולם נהנים לצפות במשחק כדורגל, טניס או פוטבול. MMA הוא לא תמיד ענף קל לצפייה, בסופו של דבר מדובר בשני לוחמים (או לוחמות) שצריכים לפגוע ביריב על מנת לנצח. להטיל, לחנוק, להכות או לרתק, עד שהשופט או היריב בעצמו מחליטים להפסיק את הקרב.

לא קל להזדהות עם הלוחמים, כמעט כולנו שיחקנו כדורגל, כדורסל או בייסבול – או לפחות נחשפנו ברמה שהספיקה לנו לפתח הבנה לגבי המתרחש במגרש – אבל לא הרבה אנשים למדו כיצד לתת אגרוף, ואם כן אז רוב הסיכויים שהם לא למדו את ההבדלים בין הטלות ג'ודו להיאבקות.

כמו שקשה ליהנות מסרט בשפה שאנחנו לא מבינים וללא כתוביות, ככה קשה ליהנות כשכל מה שרואים זה שני גברים שמחבקים אחד את השני, מבלי להבין את משחק השחמט שמתנהל ביניהם על אחיזה מסוימת או על המיקום המסויים של יד או רגל.

זכותו של כל אחד לבחור באיזה ענפי ספורט הוא צופה, אבל אני לא יכול להסכים עם מי שמתנגד לענף עצמו. שמתנגד לעצם קיום של תחרויות MMA תחת ההסבר “זה מעודד אלימות". אני דווקא מאמין שעיסוק באומנויות לחימה מקטן את הסיכוי להקלע או ליצור עימותים אלימים.

“זה ביטוי ליצרים פרימיטיביים", טוענים. נכון, בדיוק כמו הסיבה לקיום של כל ענף ספורט אחר. לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו מתוכנתים לצוד וללקט ולא להזמין פיצה. היצרים הפרימיטיביים האלה הם הסיבה שאנחנו רואים כדורגל ויודעים מי זה יוסיין בולט.

“זה מסוכן", אומרים. נכון, אבל לא יותר מהרבה ענפי ספורט פופולריים אחרים. האם יש לאסור על קיום מרוצי מכוניות, פוטבול, אגרוף או מרוצי אופניים? (ו האם לשלטונות יש את הזכות לאסור על אזרחים לבצע פעילות שעלולה לסכן אותם, למרות שהם בוחרים לקחת בה חלק? האם בכלל יש למדינה יכולת כזאת? הרי זה עבד כל כך טוב עם סיגריות, אלכוהול וסמים).

לא נוח לנו להכיר בזה אבל אנחנו מוקפים באלימות. בכביש, בעבודה, בבית הספר ובבית. מספיק שחתכת בטעות רכב בכביש ואתה מוצא עצמך מוקף בארבעה חמומי מוח שנחושים לעשות לך קורס נהיגה מונעת מזורז (סיפור אמיתי). תשאלו כל אישה אם קרה לה בשנה האחרונה שהרגישה מאוימת. זה לא משנה אם בגלל בן זוג, שכן, הבוס בעבודה או סתם זר ברחוב.

אומנויות לחימה נותנות כלים שעוזרים להקטין את הסיכוי להיקלע לעימות פיזי ומגדילים את הסיכוי לצאת מעימות כזה במידה ואין ברירה אחרת. זה מגוחך לנסות לשלול מאנשים את הזכות לעסוק באומנויות לחימה רק כדי שלחלקנו יהיה קל יותר לשכוח את הענן הזה שמרחף לנו מעל הראש.

*

הרי מה זה בכלל הMixed Martial Arts הזה? ענף ספורט שהתפתח מתוך תחרות, שניסתה לבדוק מהי אומנות הלחימה היעילה ביותר. לקחו שמונה לוחמים משמונה שיטות לחימה שונות ונתנו להם להילחם זה בזה. בלי חוקים. כמו בקרב ברחוב.

מה שקרה בפועל היה, שבמקום לקבוע מהי אומנות הלחימה היעילה ביותר נוצר משהו חדש. המתאגרף למד להתגונן מהטלות, הג'ודוקא למד לבעוט, ולוחם הג'יוג'יטסו למד להתאגרף. טכניקות לא יעילות נעלמו וטכניקות חדשות נוצרו. אבולוציה.

בעולם אומנויות הלחימה יש לא מעט בולשיט. מיתוסים, אגדות, מאסטרים מטעם עצמם ותלמידים שמאמינים לכל דבר שיגידו להם. התזמון של המהפכה שעוברת על עולם אומנויות הלחימה הוא לא מקרי. היום, עם יוטיוב, גוגל ופייסבוק יש קצת פחות מקום לבולשיט. קידמה 2.0

השאיפה שלי היא שדה באזר יהיה מקום שבו אפשר יהיה לנהל דיונים מעניינים על MMA כמו על ענפי ספורט אחרים, ואולי נצליח לספק כתוביות למי שהספורט הזה הוא עבורו סרט בשפה לא מוכרת.

***

טקטיקה מול אסטרטגיה
נטייה קלה לכיוון הביזאר

79 Comments

גלן 11 במרץ 2013

יפה מאד. אני לא סובל את ה MMA רק מקנאה. ליתר דיוק אני כועס עליו שהוא הפך את האגרוף למשהו פחות רלבנטי לדור הצעיר.

מצד שני אין על מי להלין חוץ מעולם האגרוף עצמו על צרותיו.
ומצד שלישי, גם אם האגרוף היה יותר מסודר ולא מלא שטויות כנראה שה MMA זה ההווה והעתיד של דור ה Y או איזה אות שלא יהיה.

מזל טוב על בלוג ה MMA (הישראלי הראשון?)

גל דגון 11 במרץ 2013

ההבדל בין ענפי קרב לבין ענפים כמו פוטבול או מרוצי מכוניות הוא שהאחרונים יכולים לפחות לעשות את עצמם כאילו הם מנסים למזער פגיעות ראש. בMMA פגיעות ראש הן המטרה העיקרית (הכנעות של יריבים צלולים הופכות נדירות יותר ויותר ברמות הגבוהות.)

גיא א 12 במרץ 2013

ברמות הגבוהות של לוחמי עמידה או לוחמי קרקע?
כי אני רואה לוחמים שבהזדמנות הראשונה יורידו את הבן אדם לרצפה (GSP ועוד כמה מתאבקים ולוחמי BJJ…)

ג'רמייקל רוג'רס 11 במרץ 2013

שחר ברכות על הפוסט-כן ירבו מקווה שקברניטי האתר ימשיכו לתת לזה גב ושנראה לפחות פוסט לפני ואחרי כל אירוע מרכזי של ה ufc
אם יורשה לי עצה קטנה- יש מספיק אנשים שרואים ומבינים לחימה משולבת בארץ-כתוב בשבילם[בשבילנו]. אפשר להשתמש במונחים מורכבים וניתוחי קרב מעמיקים . מי שרוצה להבין מה זה arm bar שיכנס לוויקיפדיה. הדיון כאן יכול וצריך להיות ברמה מקצועית גבוהה ולא קורס מזורז לצופה המתחיל.
ועכשיו מה אתה אומר על ביגפוט?
מתי לסנר חוזר?
מתי כבר נראה ג'י אס פי נגד סילבה?
מה עם לוחם ישראלי ? פריינטה הגיע לקייג' רייג' וויתר מהר מידי לטעמי…
ואצל מי אתה מתאמן בארץ?

דורפן 11 במרץ 2013

בתור קברניט, קפטן ודמות באתר. יהיה גב. רק שיכתוב…

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

אני אשמח להמשיך לכתוב פה על MMA.
אני מאמין שאפשר לשלב. גם לנהל דיון בין מי שכבר מבין עניין וגם לנסות להסביר את הבסיס לאנשים שפחות מכירים את הספורט.
ביגפוט מפחיד אותי, לפני 300 שנה היו רודפים אחריו עם קלשונים.
אני לא חושב שלסנר יחזור.
לא חושב שיהיה קרב בין סנט פייר לסילבה, הבדלים פיזיים גדולים מדי.
אני חושב שלנועד להט יש סיכוי לא רע להגיע לUFC
אני מתאמן אצל רובי מונד בבאר שבע כבר ארבע שנים (ואני עדיין גרוע).

austaldo 11 במרץ 2013

כן כן, רוצים MMA :)
מתי הקרב הבא של ג'ון בונס ג'ונס?

גל דגון 11 במרץ 2013

הפינאלה של העונה הנוכחית של TUF.

טל 11 במרץ 2013

קבל תיקון לגבי ג'ונס: הוא יפגוש את סונן ב- UFC159 שיערך ב27 לאפריל

אריאל גרייזס 11 במרץ 2013

ההבדל בין MMA (או איגרוף) לסוגי ספורט אלימים כמו פוטבול או רוגבי, זה שבהם האלימות היא אמצעי, לא המטרה. המטרה שלך בפוטבול היא לשים נקודות, אלימות זאת רק הדרך שלך לעשות את זה (חלק קטן מהדרך). ב-MMA זאת המטרה.
שיחקתי בחיים שלי כמעט כל סוג ספורט סטנדרטי, כדורגל, כדורסל, כדורעף, טניס, אפילו פוטבול. בכולם נהניתי מאוד. בקרבות ה-MMA שהשתתפתי בהם (אף אחד לא קרה להם MMA, כמובן. הם קראו להם בדרך כלל – בואו נפרק לו את הצורה) לא ממש..
אישית, אני פשוט לא מבין את הכיף בלראות שני אנשים מפרקים אחד לשני את הצורה. אבל מה אני יודע, גם את "מועדון קרב" לא סבלתי..

אריאל גרייזס 11 במרץ 2013

ובלי קשר כמובן לחוסר החיבור שלי לספורט הזה – ברוך הבא לאכסניה שלנו. אני אשמח ללמוד מה אני מפספס

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

אלימות זה נסיון לפתור קונפליקט על ידי שימוש בכוח. לכן לא היית בקרב MMA אלא השתתפת בקטטה (וזה פחות משנה אם זה היה מבחירה או לא).
אני יכול להבין אותך כשאתה אומר שאתה לא נהנה לצפות בקרב, לפעמים זה עניין של טעם נרכש ולפעמים פשוט לא אוהבים ענף מסויים, אבל אני לא מוכן לנהל דיון עם מי שלא אהב את "מועדון קרב". פה אני מותח את הגבול. יום טוב אדוני! :)

א.ב 11 במרץ 2013

פשוט בורות!!!
המטרה ב MMA זה לא לפגוע ביריב! אם אתה אומר את זה אני מציע לך לכתוב פחות ולראותלעשות יותר. בדיוק כמו בכל ספורט אחר המטרה היא לנצח, לוחמי MMA חשופים לפחות פגיעות ראש ממתאגרפים שמשום מה נחשב להרבה יותר לגיטימי.
בנוסף עם כל הכבוד להרבה ספורטאים, לא חושב שיש ענף יותר קשה מ MMA אתה עולה לזירה בידיעה שאתה יכול להיפצע ברצינות. וכל עוד זה ענף מסודר, עם חוקים ברורים ושופט זה לא כמו סתם לפרק אחד לשני את הצורה.
קיצר תלמד את החומר לפני שאתה כותב.
בדיוק השבוע אמור להיות קרב בין GSP ל ניק דיאז וGSP אמר שהוא לא יכול לחכות לפרק את דיאז, ולזה דיאז ענה שהוא לא מאחל לפרק אף אחד ושאף אחד יפצע, זה ספורט !!!
דמיאן מאיה כותב בעמוד שלו " my favorite technique is to submit my opponent with out him hurting me or me hurting him.

עידן. 12 במרץ 2013

שמע, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח (כי אני די נהנה מה- MMA)

אבל לטעון ש"המטרה ב MMA זה לא לפגוע ביריב" זו טענה קצת מטופשת.

matipool 11 במרץ 2013

"מועדון קרב" הוא אחד הסרטים היחידים בתולדות הקולנוע שעולה על המקור הספרותי שלו .
אני די המום מהעובדה שלא סבלת אותו .
נ.ב. – למרות שאני לא ממש מבין את המונחים המקצועיים והדקויות בין הסגנונות השונים , אני דווקא כן נהנה לראות קרבות MMA . אין ספק שהלחימה המשולבת מעניינת הרבה יותר מכל המקצועות האחרים בנפרד .

austaldo 11 במרץ 2013

הגדולה של "מועדון קרב" היא שאי אפשר להשאר אדיש אליו – או שמאוד אוהבים אותו או ששונאים אותו. לא ניתקלתי באנשים שאמרו על הסרט הזה "אה, סתם סרט נחמד, לא משהו"

אדם 11 במרץ 2013

הנה, אני, סרט נחמד.
ו-mma זה אדיר.

גל דגון 11 במרץ 2013

אגב, גם ג'ו רוגן לא אהב את הסרט. הוא ציפה כנראה ליותר קרבות ופחות סרט.

אילון 11 במרץ 2013

הי אריאל.
אתה מפספס משהו חשוב.
אלימות זה מצב בו צד אחד מכריח את הצד השני להשתתף בעימות (פיזי או מילולי).
ב MMA, שני האנשים בוחרים להתחרות אחד בשני לפי חוקי ה MMA. ברוב המקרים אתה גם תראה אותם מתחבקים בסיום לאות ידידות.
ודרך אגב, אם יש קהל ששם תרגיש בטוח עם ילדיך, זהו קהל ה MMA.

גיא א 12 במרץ 2013

אתה יכול להבין את הכיף בשני אנשים שמנסים לאגרף אחד את השני? אתה יכול להבין שני לוחמי טקוונדו שמנסים לבעוט אחד לשני בראש? אתה יכול להבין שני לוחמי ג'ודו שמנסים להטיל? וכמובן גם היאבקות? (כולם ספורט אולימפי – ובקרוב גם האגרוף תאילנדי).

אתה יכול להבין את כל זה בתוך זירה אחת?

סימנטוב 11 במרץ 2013

נהנתי לקרוא יהיה מעניין להבין קצת יותר, למרות שאני לא מתחבר לכל הקרבות האלה.

גל דגון 11 במרץ 2013

למי שרוצה להבין יותר – אני ממליץ בחום על ערוץ היוטיוב של האחים גרייסי:

http://www.youtube.com/feed/UCNMZWa1QP42jHrmmzayFEeg

גל דגון 11 במרץ 2013

אגב, אריאל, אני ממליץ לך אישית לצפות בפרק האחרון כדי להבין כמה התצוגה של ראוסי וקרמוש רחוקה מ"רק להוסיף בוץ."

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

אני ממש אוהב את הסרטונים שלהם

גל דגון 11 במרץ 2013

ראית את אד אוניל בתפקיד אורח? אחרי ג'ונס-בלפורט.

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

האמת שלא, אני רץ לבדוק. ידעתי שהוא חגורה שחורה בגיוגיטסו.
באחד הפרקים ב"משפחה מודרנית" הוא מנסה ללמד את מיטשל להילחם ובטעות מרדים אותו.

S&M 11 במרץ 2013

אומנויות לחימה אלק. מכבסת מילים.

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

למה?

Yavor 11 במרץ 2013

אני עם אריאל בזה. קשה לי לקרוא לזה, כמו גם לאיגרוף, ספורט.

גל דגון 11 במרץ 2013

שני אנשים נכנסים לזירה, ובעזרת טכניקה טובה יותר, טקטיקה טובה יותר, כושר גופני טוב יותר, ואולי טיפה יותר מזל, מנסים לגבור אחד על השני.

אתה רשאי שלא לאהוב אותו, אבל זה ספורט.

KEO 11 במרץ 2013

כל מי שאומר פה שMMA זה לא ספורט, או שאלה סתם אנשים שמרביצים מכות אחד לשני, לא מבין מהחיים שלו. MMA זה המון טכניקה, המון אימון, כושר גופני, אתלטיות, יכולת מנטלית, קילר אינסטינקט, ועוד.
היום להיות לוחם MMA ב UFC למשל זה ג'וב רציני. אתה מחויב לשמור על תזונה, לא כי מישהו מכריח אותך בחוזה או משהו, אלא בגלל שאם לא תשמור על אורח חיים ספורטיבי, אתה תפסיד למישהו יותר טוב ממך.
בנוסף, מה שמיוחד בעת החדשה של ה MMA אלה לוחמים שגדלו לתוך ה MMA. ההיסטוריה של הענף הייתה כמו שכתוב בכתבה, לוחמים ממקצועות שונים שלומדים מקצועות חדשים עבורם, אבל היום כבר אפשר לראות לוחמים צעירים שגדלו ישר לתוך ה MMA שמכריח אותך להחזיק באומנות לחימה אחת בעמידה ברמה גבוהה, ואומנות לחימה אחת על הקרקע גם כן ברמה גבוהה, מי שאין לו את היכולת הזאת, מפסיד.
בקיצור חברים, אם אתם אוהבים פוטבול או כדורסל בגלל האתלטיות, וכדורגל בגלל האנדרדוג, ה MMA נותן לכם את הכל, גם אתלטיות ויכולות גופניות מדהימות, וגם אנרגיה ורגש כמו בכל ענף ספורט אחר.

גיל שלי 11 במרץ 2013

אהלן גמל. אחלה פוסט. אם הmma יעודד ילדים להתאמן באומנויות לחימה אז הוא יוריד את רמת האלימות בצורה משמעותית.

בני תבורי 11 במרץ 2013

אהלן אהלן אהלן, ברוך הבא למקום הראוי!
הבן שלי למד קונג פו כמה שנים. תוך כדי נהייה שם שילוב מעניין והעסק התערבב עם MMA. עכשיו אני כבר סובלני יותר משהייתי ועדיין די מסתייג ואפילו מתקשה לראות קרבות בטלביזיה.
אבל בדיוק בשביל זה יש דה באזר, לא?

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

לגמרי. מנסיון אני יכול לומר שאם לוקחים בירה ומוסיפים משהו טעים לאכול ופתאום כל ענף ספורט הוא קצת יותר מהנה לצפייה.

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

אפילו כדורגל ישראלי…

דובי מילר 13 במרץ 2013

עכשיו הגזמת…

ברוך הבא.

מנחם לס 11 במרץ 2013

MMA הוא הרבה פחות מסוכן מאגרוף, והפציעות בו הן הרבה פחות חמורות (יותר נקעים וסריטות/חתכים) משבאגרוף (זעזועי מוח; פגיעות חמורות לעיניים), והסברתי כאן לפני כמה ימים גם למה (מבחינה ביומכנית).

Childish 11 במרץ 2013

כל הכבוד על הבלוג באמת הגיע הזמן שהיה מקום איכותי לדבר על mma.
גמל מי נראה לך לוקח בסוף שבוע הלב רוצה את דיאז אבל המוח אומר שכנראה gsp בעוד החלטת שופטים מבאסת

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

הלב רוצה דיאז?
בתור חנון, יש לי בעיה עם ערסים.
מקווה שסנט פייר ינצח בצורה מרשימה (שים לב שאמרתי "מקווה")

Childish 11 במרץ 2013

אני גם ולא אוהב ערסים אבל התחלתי לראות ufc בערך בזמן של הקרב שלו נגד הארדי משמע לא ראית קרב אחד מעניין שלו הרוב היה משעמם מצד שני לא ראית קרב משעמם של דיאז מה גם שאחרי ששמעתי את מסיבת העיתונים אני ממש רוצה שהוא ינצח דיאז בתור אלוף מבטיח הרבה רגעים משעשעים

גל דגון 11 במרץ 2013

הקרב האחרון של סנט פייר היה נהדר.

והוא הולך לעשות לדיאז קליניקה. בעמידה, בהיאבקות, על הקרקע, הוא פשוט טוב יותר בהכל.

Childish 11 במרץ 2013

הקרב האחרון היה סביר וגם שם הרגע היחידי שהיה מעניין זה היה הבעיטה של קונדיט. אני מעריך מאוד את סנט פייר הוא רמה עולמית הוא פשוט מעדיף להלחם שמרני בקרבות האחרונים שלו הוא פשוט לא מנסה לסיים

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

אני לא יודע. דיאז מאוד מסוכן כשהוא על הקרקע ובעמידה הוא לא פרייאר בכלל. עד עכשיו סנט פייר לקח לרצפה סטרייקרים ונלחם בעמידה עם ג'ייק שילדס. עם ניק דיאז תהיה לו דילמה. רק שלא נראה קרב שלם של קלינץ' צמוד לגדר.

שי 11 במרץ 2013

אני ממש לא מבין בMMA, אבל אני זוכר שראיתי קרב של GSP מול קושצ'אק, ושם הוא כל הזמן לקח אותו לקרקע – למרות ובגלל שקושצ'אק יודע שזה החלק החזק שלו. ובסוף ניצח כמובן.

גל דגון 11 במרץ 2013

Childish, אתה צריך לראות את הקרב הזה שוב. לזכותך יאמר שאתה לא היחיד, אצל הרבה אנשים השתרשה התפיסה הזו של סנט פייר כמתאבק.

מה שהיה שם בשני הסיבובים הראשונים זו דומיננטיות מוחלטת של הקנדי בכל מקום. הוא תפס את קונדיט פעם אחר פעם עם קומבינציות והחזיר אותו אחורה, וכשקונדיט ניסה ליזום הוא חיכה לו עם הדאבל.

וקונדיט לא פראייר, הוא הלוחם השני בטיבו בעולם בקטגוריית המשקל הזו. בסיבוב השלישי היתה הבעיטה הזו שאתה מדבר עליה, והוא עט על סנט פייר כשהיה על הגב.

וכאן באה לידי ביטוי היכולת של ג'ורג' על הקרקע. את הסיבוב הוא סיים בעמדה דומיננטית, למרות שכמעט כבר היה מחוסר הכרה.

אתה צופה באגדה, ומתלונן על הסגנון שלו. אני משתגע מזה.

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

שי, קושצאק מתאבק. הוא יכול לקחת מישהו, לשים אותו על הגב ולטחון אותו באגרופים, אבל הוא ממש לא רגיל להיות על הגב.
דיאז לעומתו מסוכן מאוד כשהוא על הגב, הוא מאוד אגרסיבי ותמיד מחפש בריח יד או משהו.
כשסנט פייר נלחם נגד ג'ייק שילדס, שהוא לוחם מסוכן מאוד על הקרקע אבל סטרייקר גרוע, הוא לא התקרב בכלל לרצפה גם כששילדס נפגע והייתה לו אפשרות לסיים את הקרב.
דיאז מסכון על הקרקע וגם בעמידה, יש לו סגנון מאוד מוזר, הוא זורק אגרופים בעוצה לא הכי חזקה אבל בכמות מטורפת והוא מצליח לשמור על קצב גבוה גם בסיבובים המאוחרים כי יש לו כושר מצוין (עושה תריאטלונים).

תראה את זה http://www.youtube.com/watch?v=7_d3cMFKYzQ

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

גל, בדיוק כמו ברצלונה. קבוצה היסטורית אבל הסגנון שלה משעמם חלק מהאנשים.

איציק 11 במרץ 2013

גמל,
אני לא נגד אימון של טכניקות לחימה התקפה/הגנה, אני נגד התחרויות עצמן ומיותר מידי סיבות כדי שזה לא יהפוך לפוסט בפני עצמו. אנסה לתמצת וללא הצלחה:
1. ההכרעה באמצעים עלימים באיגרוף ו-MMA מאוד מפריע. תשאל שחקן כדורסל/פוטבול/כדורגל ואפילו כדורמים, אם כדי לנצח תצטרך להיכנס ביריב עד כדי זעזוע מוח ליריב, ברוב המקרים אני מניח (לא עשיתי סטטיסטיקה) ספורטאי אמיתי יעדיף להפסיד. לוחם MMA או מתאגרף אפילו לא ימצמץ, הוא יביא את הבומבה. אלו החוקים וזה מה שצריך, ולדעתי הגישה הזו אכזרית. זה מה שמפריד בין MMA לפוטבול, הגישה ולא רמת הפציעה.
2. האם היתה מוכן לחזור לקרבות גלאדיאטורים עם רומחים וחרבות, לא מאונס, כי אם מרצון? אני לא. לוחם MMA הוא גלדיאטור בלי שיריון ובלי אמצעי לחימה. האם היתה מסכים לקרב יריות תחרותי בנשק חי בין מתמודדים שמוכנים להיפצע/למות, אך מוכנים לעשות זאת גם לאחר? הרי הם לוחמים מאומנים, יודעים לשלוט בנשק, יודעים לתמרן את היריב ולהתחמק ממנו. רוצחים סידרתים תחרותיים. מובן שלא, רק הבאתי לקיצוניות את ה-MMA.
3. זה שהם מיומנים לא אומר שאנחנו אמורים להרשות זאת. אין דין עישון כדין MMA. אם אני לא טועה, בדנמרק היתה תחרות פופולארית של זריקת גמדים. כל מיני ז'לובים העיפו גמדים למרחק. הגמד שאף הכי רחוק, הזורק מנצח. משחק זה יצא מחוץ לחוק מסיבות מוסריות. היה גמד שטבע את המדינה שלקחו לו את הפרנסה והוא רוצה להיזרק (לא יודע את תוצאות המשפט). המדינה רשאית לשים גבולות, אחרת יש אנרכיה. באותו חוק אפשר להוציא את ה-MMA. האם זה רצוי או לא זו שאלה אחרת, אך חוקית זה מותר. מבחינתי, מוסרית זה רצוי. אימונים כאלו מותר אולי ביחידות מיוחדות של הצבא, משטרה, שרותים חשאיים, אך לא לציבור הרחב. מצד שני, אולי זו גזרה שהציבור לא יעמוד בה. אני נגד ה-MMA והיתי מרים את היד לחוק שימנע זאת.

איציק 11 במרץ 2013

גמל,
ברכות על הפוסט, ללא קשר לגבי דעתי על ה-MMA.
אתה יודע, תמיד מברכים ח"כ חדש אחרי נאומו הראשון ללא קשר לדעותיו או דעות המברך :-)

עצמות עצלות 11 במרץ 2013

לגבי הנקודה הראשונה שלך. קודם כל, לא חסרים תקדימים בפוטבול האמריקאי של תמריצים בתמורה לפציעה של יריב. אמנם לא חוקי, אבל היו שחקנים שעשו את זה, אפילו בלי שזה יבטיח נצחון. למען הפגיעה ביריב בלבד.
שנית, אני מאמין שרוב לוחמי הMMA יעדיפו להכניע יריב מבלי לפצוע אותו. למרות האינטנסיביות במהלך הקרבות הרבה מהלוחמים מעריכים ומכבדים אחד את השני. לפעמים אפילו חברים.

איציק 11 במרץ 2013

התמריצים אני מניח לא חוקיים ולא משהו מובנה באסטרטגית משחק לגיטימית. אם משהו יכול לחטוף את הכדור במעופו מבלי לפוצץ את היריב, המגן בדרך-כלל (ללא תמריץ מיוחד או אי-ספיקת IQ זמנית או פרמננטית) יעדיף לחטוף את הכדור ויעזוב את המתקיף לנפשו.

א.ב 11 במרץ 2013

אכזרי?
הם לא אכזריים הם באים לנצח כמו בכל ספורט אחר
ותאמין לי כולם מעדיפים לנצח מהר ונקי, אף אחד מהם לא נמצא שם רק כדי להרביץ לאנשים, ואם כן כנראה שפעם ראשונה כשהוא יעמוד מול לוחם אמיתי שיודע מה הוא עושה הוא יגמר מהר מאד.
לגבי זה שפוטבול נגיד זה ספורט וMMA לא אני חושב שזה שטויות במיץ
אני מאד מאד אוהב פוטבול לא מחמיץ אף מחזור וגם מאד אוהב MMA
אלה שטוענים שבפוטבול יש לאלימות מטרה, אני מסכים אבל לך תגיד את זה לליינמן שהתפקיד שלו זה לדחוף ולהפיל את הבחור שלפניו, בלי שום קשר לכדור, במזל אולי פעם אחת בקריירה יגע בכדור, ולראייה יש לא מעט ליינמנים שהם בכלל מתאבקים.
אני חושב שהגיע הזמן שיפסיקו כל ארוע UFC לדבר על כמה הספורט אלים ואכזרי ופשוט לדבר על הספורט! תגיד לי אכזרי אם שמים אחד שלא יודע כלום מול מקצוען, אבל כאן מדובר בלוחמים באותו המשקל, מאומנים מקצועיים שיודעים לאן הם נכנסו. זה לא אירועי ה UFC הראשונים שבהם דובר באמת יותר על לחימה ופחות על ספורט, זה לא המצב כיום

א.ב 11 במרץ 2013

בקשר להערה 1
אני מניח שלא ראית את משחק חצי הגמר בין ה פטס לבאלטימור. (אם אני לא טועה אבל בטוח חצי גמר).
המהלך המנצח של המשחק היה ניסיון החזרת בעיטה שהסתיים בזה שהשחקן קיבל זעזוע מוח ממש רואים את הרגליים שלו קורסות וכולם רק שמחו שהוא שמט את הכדור תוך כדי.

GA'02 11 במרץ 2013

אחי הרגת אותי עם סיפור הגמדים,נשבע באמא של ישו שכבר 20 שניות אני בוהה במסך עם חיוך מפגר.אחד הסיפורים אם לא ה

איציק 11 במרץ 2013

:-)

אדם 11 במרץ 2013

איציק, דוגמא נגדית מלא כל כך מזמן.
היה קרב בין בלפורט לג'ונס. לפי בלפורט, שתסף את ג'ונס ב-armbar, כאשר הוא החל לשמוע גידים נקרעים הוא הרפה מה שגרם לג'ונס בסופו של דבר להשתחרר המאחיזה ולפרק לו את הצורה.
החבר'ה האלה מעריכים אחד את השני (לרוב) כמו ששום כדורגלן שמפרק לחבר למקצוע את הרגל בטאקל מאחורה או נותן לו קטנה עם המרפק לא עושה.
המטרה היא לא לפגוע, המטרה היא להכניע. זהו הבדל משמעותי

איציק 11 במרץ 2013

אדם,
אני לא יודע האם הדוגמא שנתת היא החריג או הכלל ולכן לא אביע דעה. השאלה לא האם המטרה היא לפרק. ברור לי שלא, כי אם להכריע. השאלה היא, אם בשביל להכריע יש צורך לפרק, האם זה נחשב לגיטימי ונורמה או לא. לפי מה שאני רואה, כן, וזה מה שמאוד מפריע לי. אם אני טועה אז…

Childish 11 במרץ 2013

יש מספיק דוגמאות של לוחמים שראו שהיריב שלהם איבדו את ההכרה לפני שהשופט שם לב והפסיקו חניקה או מכות כדי לעצור את הקרב.
אבל גם כדי להיות הוגן יש מצבים שבתור צופה הם לא הכי נעימים שיריב ממשיך לתת מכות כי הוא מחכה שהשופט יעצור אותו והשופט מתעכב והלוחם נאלץ לספוג יותר מכות ממה שהוא צריך
אבל הדבר הזה נמצא בירידה בגלל שהשופטים נהיים יותר מנוסים ויותר מקצוענים

אדם 11 במרץ 2013

אוקיי, אבל זה המצב גם בפוטבול, למשל. בשביל להכריע צריך לפרק.
שוב, הייתי מסכים איתך אם המטרה הייתה דם, אבל זה אפילו לא האמצעי. דם הוא סתם תוצר לוואי (שלרוב לא נראה אפילו).
אין לי ספק שהרוב המכריע של הלוחמים, היו עוצרים את עצמם אם היו מרגישים שהם הולכים לגרום נזק ממשי ליריבם (זה נכון למעט הכנעות בהן לרוב למתמודד השני יש את היכולת לבחור את כמות הנזק שתגרם לו).

דורפן 11 במרץ 2013

שני הסנט שלי.

הMMA היה קיים כבר לפחות פעמיים בהיסטוריה. הוא היה קיים באולימפיאדות של העת העתיקה תחת השם היאבקות. והוא היה קיים תחת השם אגרוף – על פי החוקים עד המאה ה-18. או קיי – לא בדיוק אותו דבר אבל לא ממש רחוק – לחימה כמעט חופשית לחלוטין.

בכל פעם שענף ספורט אחר הטיל מגבלות על רמת האלימות הוא הותיר ווקום. קשה לי לחשוב על ספורט "טבעי" יותר מפשוט ללכת מכות בלי יותר מדי מגבלות. ולכן – גם אם אני לא מאוהב בספורט הזה – אין לי ספק במקומו המכובד בין ענפי הספורט.

שחר דמרי (גמל) 11 במרץ 2013

איציק, תודה :)

אני מבין את הטיעון שלך אבל אני לא מסכים עם האנלוגיה. אתה טוען שMMA לא דומה לעישון אלא לקרבות גלדיאטורים. בקרבות גלדיאטורים המטרה היא להרוג, בלחימה משולבת אין שום שאיפה לפצוע או להרוג את היריב. הייתי מתנגד לקרבות שבהם משתמשים בנשק חם אבל אין לי בעיה עם פיינטבול. MMA זה פיינטבול.

אתה לא מתנגד ללימוד של אומנויות לחימה אבל מתנגד לתחרויות עצמן. אתה צריך להבין דהקיום של התחרות, המבחן, הוא זה שמביא להתפתחות. אחרת נוצר ניוון. אין שום כוח שמוביל לזה שטכניקות ואמונות לא יעילות ייעלמו ושבמקומן יגיעו טכניקות יעילות.
אתה בעצם אומר, אין לי בעיה שאנשים יתאמנו באומנויות לחימה אבל שלא יתאמנו בצורה יעילה. זה כמו לדרוש מרופאים ללמוד רפואה בהתכתבות.

איציק 11 במרץ 2013

:-)
אם הרופא ישבור עם הידים, אני אעדיף שלא ינתח. אם לוחמי MMA ישבעו את שבועת היפוקרטס, אולי אסכים שילחמו. אני לא יודע מספיק, אך נראה לי שכמעט ואין דרך הכריע קרב בלי לגרום לכאב די חזק ליריב. בספורט אני לא רואה מקום למטרה לגרום ליריב כאב פיזי. זה יכול לקרות אך לא משהו מכווון. הספורטאי יכוללסבול מכאב גם במרטון, או בסוף 400 מעורב, אך זה לא על-ידי גרימת כאב מכוון על-ידי ספורטאי יריב במתכוון.
אני מניח שרובינו נגד מלחמות כלבים, אך במלחמות אלו בדרך כלל משתתפים כלבים מסוג בולטרייר, אמסטף ודומיהם. כלבים בעלי סף כאב נמוך ופיוז קצר. אצלהם להילחם זה בגנים והם ששים לקרב, הם מאומנים ובכושר, ובכל זאת זה אסור. אני לא רואה סיבה לאפשר לזוג אנשים הששים לקרב כן לאפשר זאת, גם אם זה אצלם בגנים והם בכושר שיא.

סם פרקינס 11 במרץ 2013

מת על אם אם איי, חבל על הבורות של האנשים….
אני מאמין שכל מי שינסה שיעור ג'וג'יטסו אחד יבין שהתפיסה שלו של כל הספורט הזה פשוט שגויה
ותיקון קטן: הגרייסי ג'יו ג'יטסו (ברזילאי) הוכח כשיטת לחימה היעילה ביותר, לא סתם הויס גרייסי לקח 3 מתוך 4 היו אף סי הראשונים והיקסון האגדי השפיל את כל הפרייד בשנים הראשונות. ברגע שכולם למדו איך להתמודד עם הג'יו ג'יטסו, אז התחילה ההתפתחות האמיתית של הMMA

אלון רייכמן 11 במרץ 2013

שחר, אכן מעניין וכאחד שפחות צופה בספורט הזה, אשמח להרחיב אופקים. תודה.

abiluy 11 במרץ 2013

כל הכבוד. כיף לקרוא על MMA. אני גם מקווה שהבלוג אכן יתפתח לכיוון יותר מקצועי ושכל מי שאוהב ספורט יבין ויקבל את הבריון השכונתי החדש. הוא לא סתם גדול וחזק הוא גם אינטיליגנט ומלומד.

גיל 11 במרץ 2013

בעיניי זה פשוט עניין דורי. מי שמבוגר מגיל 30 או בטח בסביבות גיל 40, לא מבין למה צריך את המכות הללו. זה מה שצעירים אוהבים וזה גם מה שיתפתח בעתיד. אותי אישית זה לא ממש מעניין כמו איגרוף אבל יכול להיות שאם הייתי מקדיש לזה יותר זמן הייתי מתעניין יותר.

תומר 11 במרץ 2013

למה לא פרסמתם את התגובה שלי מהצהרים? פרגנתי

נר הלילה 11 במרץ 2013

ברכות.

Childish 12 במרץ 2013

שחר בנוגע לGSP אני מבין שהוא אחד הגודלים והוא ממוחה בלקחת את הקרב לאיפה שהוא דומיננטי ולשלוט ביריב שלו ואין ספק שיש לו כישורים מדהימים, אבל בכמה קרבות האחרונים שלו הוא פשוט לא נראה מתעניין בלסיים קרבות זה בלט במיוחד בקרב השני שלו נגד קושצאק ונגד גק שילדס
אני מבין שהוא נלחם נגד העלית של הדוויזה שלו וקשה לסיים יריבם אבל התחושה ששלי שהוא תמיד מעדיף לשחק על בטוח ואותי באופן אישי זה משעמם.

כריסטופר רובין 12 במרץ 2013

גמל שתי שאלות

למה האזניים של כל המתמודדים נפוחות ומעוותות , האם הן חוזרות לעצמן כשהם מפסיקים להתאמן ולהתחרות. ואיך יכול להיות שלפחות בחמישים אחוז מהמקרים אני לא מצליח להבין את החלטת השופטים על מנצח הקרב

גל דגון 12 במרץ 2013

למיטב הבנתי פגיעה בכלי הדם באזניים (ממכות יבשות, כל דבר שהיה גורם לחבורה בכל מקום אחר בגוף) גורמת להתעוותות של הסחוס, ש"מתקפל" פנימה. הנפיחות יורדת, אבל הסחוס לא חוזר לעצמו, ובסופו של דבר הם נשארים עם אזניים שנראים כמו כרובית.

זה נפוץ מאוד בקרב מתמודדים בענפי לחימה שונים כמו היאבקות, לא רק בMMA.

Childish 12 במרץ 2013

אתה לא היחידי שלא מבין החלטות שופטים
רובם באים מרקע של אגרוף ולא ממש מבינים את כל המורכבותשל mma זה כרגע הבעיה הכי גדולה בענף

שחר דמרי (גמל) 12 במרץ 2013

לפעמים כתוצאה משפשופים חזקים או מכה נפגעים כלי דם באוזן ונוצר שטף דם בין הסחוס לשכבה שמכסה אותו. מה שמוביל למוות של חלק מהסחוס ולכך שסחוס חדש ייבנה מעל השכבה המתה.
אפשר למנוע את זה על ידי שימוש במגני אוזניים באימונים או פשוט ללכת לרופא שמנקז את הנוזלים מהאוזן. אם לא מטפלים בזה בזמן נשארים עם אוזן כרוב מכוערת.
כמובן שאני לא רופא, אז קח את מה שאני אומר בערבון מוגבל.

בגלל שהענף מאוד צעיר חלק גדול מהשופטים בכלל מגיעים מענפים אחרים, אגרוף, היאבקות וכו ואין להם מושג. למשל שופט שמגיע מהיאבקות יתרשם יותר מלוחם שהצליח להפיל את היריב לרצפה, למרות שאותו לוחם לא עשה שום דבר והיריב שנמצא על הגב לא הפסיק לתקוף אותו ולנסות להכניע.

גל דגון 12 במרץ 2013

יש גם יותר מדי מקום לאינטרפטציה בחוקים. כמה שווה נסיון הכנעה שלא הצליח? הרי נסיונות הכנעה צריכים להיות שווים משהו למרות שאינם גורמים נזק, ולו רק בגלל שהם מאלצים את היריב להתגונן, דהיינו יוצרים דומיננטיות. וכמה שווה נסיון הכנעה שכן גרם נזק, כמו הבריח של ויטור על בונז? וכמה שווים נסיונות החניקה של דיאז על קונדיט שלא סיכנו אותו לרגע?

הכל תלוי בשופט.

יוסי 12 במרץ 2013

תודה על פוסט מעניין.
כאחד שמרותק לענף ובו בזמן גם נגעל מהאכזריות, אשמח לפוסטים עם הסברים למתחילים.

elvis25 12 במרץ 2013

הMMA זה הספורט שאני הכי אוהב בעולם !!

האנשים שמה כלכך מוכשרים ברמה גבוה , טכניקה מדהימה , גם עמידה גם קרקע , גם היאבקות , יש שמה יכולות שהם מדהימות .
וגם הרבה ביצים לעלות לאוקטגון .

אין כמו הריגוש כשברוס באפר מכריז על תחילת אירועהמיין איבנט , we are liiivvvee!!! ואו!!

בנוסף לזה איזה כבוד מדהים יש שמה ..
ולא רק כבוד ואחווה , אלא ספורטיביות במלוא מובן המילה

אנשים שהולכים נגד הMMA זה מקנאה , אנחנו הספורט הכי טוב בעולם !! ובעוד כמה שנים אנחנו נהיה ספורט מיינסטרים מהגדולים ביותר שיש . גם בארה"ב וגם בעולם ..

הUFC יכבוש את העולם , יבוא יום והואל לא הרחק מכאן וכולם יכירו את פידור ,ספיידר סילבה וואנדי ושוגון, והם יהיו מוכרים בכל העולם כמו מסי פדרר וג'ורדן !

יאללה UFC(הארגון MMA הכי טוב בעולם) !!!! יאללה MMA !!!

דני 13 במרץ 2013

שמח על החשיפה שהספורט המדהים הזה מקבל :-)

גיליתי אותו לפני כ-6 שנים ומאז מכור, לא מפספס אירוע, קורא חדשות ועוקב אחר מספר ארגונים מלבד ל-UFC.

אחרי שגיליתי את ה-MMA לא יכולתי לחזור לראות ספורט אחר. זה פשוט הספורט הכי טהור שיש: שני גברים/נשים משתמשים בגוף שלהם לנצח את היריב, בלי כדור, מחבט או כל גורם מתווך אחר (אם נתעלם מהכלוב והשופט).

בהתייחס למה שנכתב, ככל שאתה מבין יותר ומכיר יותר אתה נהנה יותר ומעריך יותר טכניקות מסויימות וקרבות מסויימים, אבל בו זמנית גם קשה לך להיות מופתע. אתה תדע שדקה לסוף הקרב אם יש LAY AND PRAY אז כלום לא ישתנה וכנראה שהמתאבק יסחוב להחלטה משעממת ולא באמת תצפה לאיזו הפתעה, מניסיון של צפייה במאות אם לא אלפי קרבות.

עם זאת, זה מדהים כמה שהספורט הזה עדיין צעיר ועדיין יש טכניקות שמתגלות כיעילות, דוגמת הבעיטה הקדמית של סילבה/מצ'ידה או הבעיטה מהכלוב בריצה של שואוטיים פטיס (הדבר היפהפה ביותר שראיתי) – למי שלא ראה חפשו ביוטיוב showtime kick

דבר אחרון – יש לנו קבוצת צפייה של אירועים מרכזיים שנגשים פעם בחודש, כמה חברה טובים, צחוקים, כיבוד, מסל גדול והימורים בקטנה למי שרוצה.
מי שגר באיזור פ"ת ורוצה להצטרף מוזמן לפנות אליי, נשמח לקבל חברים חדשים :-)

Comments closed