הסמל מעל לכל – עידו גבעון

מקסי רודריגז, היינצה וסקוקו חוזרים הביתה. עידו פרידמן מתרגש.

desborda-entusiasmo-travesano-popular-TELAM_CLAIMA20130624_0075_17

 

 

מספר דקות לאחר שנגמר המשחק בין ניואל'ס לאתלטיקו רפאלה, תפס כתב הטלביזיה על הדשא את גבריאל היינצה. בעודו מתנשם ומאזן את הדופק, לפני שהספיק להירגע מעוד ניצחון. "הערב אתם עוד עלולים להיות אלופים באופן רשמי בלי להיות במגרש. אתם מעדיפים ככה או מצפים להוציא עוד נקודה במשחק הבא?" שאל הכתב, כשבעצם ניסה באופן ברור להוציא הצהרה לא דיפלומטית שהכול כבר סגור. "אני כבר מרגיש אלוף." הפציץ המגן. הכתב לא ידע מה לעשות עם האוצר שנפל למיקרופון שלו ונשאר מופתע. "כן, אני כבר מרגיש אלוף… אנחנו מתחרים בשלושה מפעלים וגם היום נתנו משחק אדיר" המשיך "הגרינגו" והסכים ש"אמנם מתמטית יש עוד סיכוי שלא נזכה, אבל לא מעניין אותי אם אני חוטא בחטא היוהרה. מוקדם או מאוחר, אני הולך להניף את הגביע הזה."

כשראיתי עם לסת שמוטה את הראיון הזה, קשה היה להתעלם מההתרגשות של היינצה שסגר מעגל ויחד עם כל הקבוצה, יצאו מבירא עמיקתא לאיגרא רמה.

*

השבוע, בלילה שבין רביעי לחמישי, ייצא לדרך המפגש המעניין בחצי גמר גביע הליברטדורס בין ניואל'ס אולדבויס לאתלטיקו מיניירו וזו הזדמנות נהדרת להסתכל אחורה על שמונה עשר  החודשים המרגשים שעברו על המועדון מרוסאריו.

בדצמבר 2011, אחרי שני טורנירים בהם סיימה במקומות ה-18 וה- 19, מצאה את עצמה ניואל'ס מסובכת בתחתית ומועמדת רצינית לירידה. הלחץ במועדון הגיע לשיא. ביולי 2012, אחרי טורניר יחסית מוצלח (מקום 6) שחילץ את הקבוצה לאזור מבטחים, התחיל המהפך: בתוך כשלושה שבועות הוחתמו בקבוצה שלושת כוכבי העבר-העתיד של הקבוצה. גבי היינצה, אותו אחד מהיונייטד וריאל מדריד, מקסי רודריגז (ליברפול ואתלטיקו מדריד) ובמיוחד איגנסיו "נאצ'ו" סקוקו (שמעולם לא קיבל הכרה גדולה באירופה).

שלושת האסים, שהתחילו כולם את הקריירות שלהם בניואל'ס, חזרו לקבוצת נעוריהם כדי להמשיך בתנופה הטובה ולבטל כל סיכוי של ירידת ליגה (בעקבות השיטה המשוקללת, שני הטורנירים החלשים עדיין היו בעוכריה של הקבוצה).

"זהו היום המאושר בחיי, לחזור הביתה, איפה שנותנים לי כל כך הרבה אהבה", התרגש מקסי עם חזרתו לרוסאריו.

סקוקו הרגיש דומה ובראיון שנתן בדצמבר טען כי "זה היה צירוף מקרים, אבל כל אחד הגיע ממניעים פנימיים. ניואל'ס משרישה בך מילדות את התשוקה לקבוצה ולחולצה. אפשר לראות את זה, ויש סיבה שכל מי שעזב את ניואל'ס רוצה לחזור."

אין ספק שבארגנטינה, כאשר הכוכבים הגדולים נמכרים לאירופה ובקבוצות משחקים בעיקר שחקני בית, מתקיים גם בימינו האידיאל של שחקנים שבאים מתוך המועדון, אוהבים אותו ומתנהגים בהרבה מקרים כאחרוני האוהדים. דוגמאות לא חסר. המפורסמת שבהן היא כנראה דייגו מראדונה, שפעמים אין ספור נצפה משתולל בתא הכבוד ששמור לו בבומבוניירה.

a_diegote_h

נהוג במיוחד ששחקני קבוצה שזוכים באליפות חוגגים בטיפוס על משקוף השער באצטדיון (כמו בתמונה שלמעלה), ובעצם מתנהגים כמו ילדים שפרצו למגרש לחגוג את האליפות.

נכון, לא כולם טלית שכולה תכלת ויש אינספור שחקנים שעזבו קבוצות ליריבה המרה, אבל ככלל אפשר בהחלט להגיד שההבדל בין המחויבות של השחקנים הארגנטינאים למועדונים שלהם גדולה בעשרות מונים מזו של האירופאים וכמובן הישראלים. את האהדה של השחקנים אפשר גם לראות במחויבות שלהם לקבוצות גם לאחר שעזבו לאירופה וכמובן להתעקשות של רבים מהם לחזור ולפרוש במדי קבוצת הנעורים. גם לאו מסי, שנולד ברוסאריו ומצהיר על אהדתו לניואל'ס בכל הזדמנות, אמר מספר פעמים שישמח לסיים את הקריירה במדי קבוצת ילדותו.

בזמן ששחקנים ישראלים מעדיפים לסיים את הקריירה בחו"ל ולא להתבזות ברמה הנמוכה שבליגת העל, כמו שמעיד על עצמו למשל יוסי בניון, או לחילופין חוזרים לארץ לקבוצה שמציעה להם את החוזה השמן ביותר בלי להפגין רגשות כלפי קבוצת הנעורים, בארגנטינה מוצאים את עצמם שחקנים שהיו ברמות הגבוהות ביותר בקבוצות מסדר גודל בינוני גם ברמה הלאומית. והכל בשם האהבה האמיתית למשחק, לאצטדיון בו גדלת ולקבוצה אותה למדת לעודד – בטוב וברע.

דוגמאות בולטות נוספות מהשנים האחרונות הם חואן ורון שחזר לאסטודיאנטס והוביל אותם לאליפות ודוד טרזגה שהגשים חלום ועזר לריבר פלייט לעלות בחזרה לליגה הבכירה.

טרזגה, שאגב השבוע קיבל הודעה על סיום דרכו בריבר מסיבות מקצועיות, הוא דוגמא טובה לשחקן מהרמה הגבוהה ביותר שהגיע בסך הכל להגשים חלומות ילדות. "זה הגול הכי חשוב בקריירה שלי, יותר משער הניצחון ביורו, כי הבקעתי שער חשוב עבור הקבוצה שאותה אני אוהד", אמר אותו חלוץ שהבקיע שער ניצחון בגמר היורו במדי צרפת מול איטליה ביורו 2000, על הגול המכריע שהעלה את ריבר לליגה הבכירה.

וכך, עם הגעת הכוכבים ותחת הדרכתו של המאמן חררדו מרטינו, עוד כוכב עבר של המועדון שהגיע בשעת הצרה, הקבוצה התחברה מעולה וסיימה במקום ה-2 בטורניר האיניסיאל, כאשר נאצ'ו סקוקו מסיים כמלך השערים.

בחצי השנה האחרונה, התהליך הושלם. ניואלס הייתה לחזקה והמרשימה מבין הקבוצות בארגנטינה, בליגה כמו גם בקופה ליברטדורס, סקוקו סיים שוב כמלך השערים והאופוריה ברוסאריו הגיעה לשיא.

מלבד הזכייה באליפות, הודחה הקבוצה בשמינית גמר הגביע הארגנטינאי ע"י טאז'רס הצנועה (באותו יום בו הוכתרה רשמית כאלופה), ובשבת אף הפסידה במשחק הסופר- פינאל לולס.

ברביעי, כך נדמה, מגיעה ניואל'ס להתמודדות מול מיניירו עם המון רוח גבית מהזכייה המרשימה באליפות, אבל באוירת אס"ק מסוימת. אחרי כל הקסם שהיה במסע של הקבוצה נדמה שהקבוצה הגיעה לשיא טיפה מוקדם מדי, לא נתנה את כולה בגביע ונראתה מקרטעת גם במשחק מול ולס בשבת.

המאמן מרטינו כבר אישר בוודאות שלא ימשיך מעבר ליולי בקבוצה, ובשני ההפסדים האחרונים ניואל'ס נראתה לא חדה ולא ממוקדת כבעבר. מעניין יהיה לראות איך יגיעו המצורעים להתמודדות ביום רביעי באצטדיון הביתי מול אתלטיקו מיניירו.

מהצד השני, תגיע אתלטיקו מיניירו עם כל כוכביה, אלו שחזרו מהסגל של ברזיל לקונפדרציות ואלו שחוזרים מפציעה.

המנצחת במפגש נחשבת לפייבוריטית לנצח גם בגמר, שם תפגוש את המנצחת במפגש בין אולימפו הפרגאווית לסנטה פה מקולומביה.

האם הכל אפשרי?
יאללה מסיבה

4 Comments

עוד אופיר אחד 2 ביולי 2013

אי אפשר שלא לשמוח בשביל ניואל'ס, שלטעמי יש לה את הקהל השני הכי טוב בארגנטינה (אחרי היריבה העירונית רוסריו סנטראל). זכיתי להיות במשחק האליפות הקודם שלהם, כש-35,000 אוהדי ניואל'ס עשו את 400 הקילומטרים מרוסריו לאבז'נאדה כדי לקחת אליפות. בעונה ההיא סקוקו היה חלוץ בינוני ואחת הנקודות החלשות של הקבוצה, עכשיו הוא השחקן הכי טוב שלה.

מגיע לאוהדי ניואל'ס ומגיע לשחקנים, שחלקם הסכימו לוותר על כסף באירופה כדי לעזור לקבוצה להינצל מירידה, וסיימו עם אליפות.

יוסי האדום 3 ביולי 2013

מברוק לגוסטבו :-)

red sox 3 ביולי 2013

אוהדי ריבר זוכרים בוודאי את התמונות המרגשות של פרננדו קבנאגי במונומנטאל. בפגרות הליגה הרוסית, כשחזר לחופשת מולדת, היה מתיישב עם הגב למגרש ובלי חולצה על המעקה ביציע הפופולאר ומנהיג משם את מקהלת השיכורים כאחרון המשוגעים.

כמו שרשמת יפה, זה אותו הרגש שהביא אותו לחזור לריבר לאחר שירדה לפרימרה B ולעזור לה לעלות. אגב, יחד איתו חזר לריבר (ומשחק בה עד היום) לאונרדו פונציו – דווקא שחקן בית של ניואלס…

Comments closed