טייגר ולוזון. ולהיפך – מאור קינן

זהו פוסט מאוד עצוב, הנושא שלו כאוב...

kuzui

 

 

אתמול בבוקר, כשפתחתי את העיניים והסתכלתי למזגן היישר לתריס, הרגשתי תחושה שהיום הזה יהיה יום טוב, אחרי ששתיתי קפה שחור חזק וממותק , וסיימתי סידורים ביורוקרטים, עליתי על הקטנוע בדרכי לים, אומנם הים מרחק הליכה ממני, אבל הפעם החלטתי לנסוע לחוף שקט יותר ונטול תיירים צרפתים צווחנים, בכל מקרה הכל התנהל במי מנוחות, באווירה קיצית חמימה ומעייפת, כבר פנטזתי על השיזוף לרקע צליליו הנעימים של ריי' צארלס, ברגע שפסעתי את צעדי הראשונים על החול החם קיבלתי שיחת טלפון המבשרת רעות.

החתול השמנמן של הורי, הידוע לשם טייגר, חלה בסרטן, ברגע זה ממש הבנתי משהו שעוד נגיע אליו, בחודש האחרון טייגר האהוב והמסכן רק רצה תשומת לב, בכל ארוחת שישי הוא התקרב לקבל ליטוף ולשבת לצפות עמי בטלוויזיה, שלא תבינו לא נכון, טייגר היה מוכר יותר בתור זאב בודד מאשר חתול שמבקש ליטוף, מסתבר שטייגר הבין את מה שאנחנו לא הבנו, שאלו הם ימים האחרונים והוא רוצה להרגיש חמלה ואהבה, כמו התפייסות של מפקדי עבר לקראת סוף חייהם.

*

מעלותיו ידועות לכולם, הוא יושב בפורמים אירופאים חשובים, יש לו בחיוג המקוצר את מישל פלטיני, ארגן לנו טורניר אירופאי למופת, אבל על יחד עם זאת, נראה שאבי לוזון פועל במין כוחניות שכזאת שכל מטרתה היא קידום אישי ובניית תיק עבודות לתפקידו הבא,  אבל אם נרד טיפה לרזולוציות נמוכות יותר נראה שיש נטייה אישית על כף המאוזנים השוקלת מצד אחד את טובת הכדורגל הישראלי אל מול טובת אבי לוזון, כמובן לטובת לוזון.

לקחתי אותו לווטרינר הטוב ביותר, יותר מזה, מדובר במשרד של  וטרינרים שלכל אחד התמחות משלו, בהחלטה גורסת לאחר שחזרו האבחנות מהמעבדה שאכן מדובר בסרטן הוחלט להמית את החתול בזריקת מוות. לרגע 10 שנות חייו חלפו לי אל מול העיניים, ווטרינר טען שאין מה לעשות, "חייו הם לא חיים יותר, הוא כבר בשלב מתקדם של הגידול, הוא סובל מאוד ואין ברירה אחרת", הדוקטור הציע אופציה חלופית ופחות אידאלית של ניתוח, אבל סייג שהחתול יסבול מטיפולים קשים  שיגיעו לאחר מכן לאורך תקופה, ושסביר שהדבר יאריך לחתול את החיים בכמה חודשים בלבד. יהי זכרו ברוך.

*

כל הנושא הזה מטריד אותי, כי כבר ברור לעין שהסרטן פה הוא בשלב מתקדם, וזה לא שאי אפשר לסחוט עוד יתרונותיו מאבי לוזון לטובת הכדורגל, מידי פעם אפשר ללטף אותו ולקבל ממנו חום ואהבה, אבל אין מנוס להימלט מהזריקה. שלא כמו החתול שהבין את מקומו ורק רצה שיזכרו אותו לטובה, אבי לוזון מתנהל כלוחם שנלחם בטחנות רוח עד הרגע האחרון למרות שהבין שאת הקרב הוא הפסיד, מעין גיטריסט שנתן הופעה אקוסטית טובה, ובסולו תופים לפני שהלהקה יורדת החליט לתת דיסטורשן צורם וטורדני לאוזני הקהל, ואז ברגע הכול התחבר לי, "חייו הם לא חיים יותר, הוא כבר בשלב מתקדם של הגידול, הוא סובל מאוד ואין ברירה אחרת".

הפחדן
שכר הבכירים בלאומי

6 Comments

יובל 27 באוגוסט 2013

צר לי לשמוע על החתול. תודה רבה על הפוסט היפה והנכון.

פאקו 27 באוגוסט 2013

למרות שהרעיון יפה, חייב לומר שהפוסט מעורר אי נוחות.

גרבר 28 באוגוסט 2013

+1 לגמרי. מצטער.

יוני 27 באוגוסט 2013

איזה מסכן

ABC 28 באוגוסט 2013

מסכן החתול, אבל לפחות הוא בבית טוב שמנעים את ימיו האחרונים.

ואפרופו לוזונים: אפשר איזה טור על הפתיחה החלומית של גיא לוזון? טור מפרגן לשם שינוי?

Comments closed