העתיד כבר כאן – ליאור ליברובסקי

ספורט כמכשיר שילוב חברתי. למה לא גם אצלנו?

xny

 

רמזי ורחל הם נערים מצטיינים בספורט שהובילו את בית הספר בו הם לומדים לתואר אליפות בתי הספר התיכוניים, לבנים ובנות. בקרוב רמזי ייצג יחד עם חבריו את ישראל באליפות העולם באתלטיקה לבתי ספר, דבר שהקנה לו הוקרה והערכה ע"י שר החינוך שי פירון.

 אך איגוד האתלטיקה הישראלי אינו מכיר ברמזי, רחל וחבריהם הרצים המצטיינים, כי הם, כמו מרבית תלמידי בי"ס ביאליק-רוגוזין, הם ילדי מהגרים ומבקשי מקלט מאפריקה ואינם אזרחים.

איגוד האתלטיקה מכיר בתחרויותיו הרשמיות- להבדיל מתחרויות בתי הספר של משרד החינוך- באזרחים בלבד. לכן, אם באליפות הארץ יזכה רמזי, הוא לא יעמוד לבד על ראש הפודיום, אלא יאלץ להצטופף כדי לתת מקום לרץ שהגיע למקום השני, שהוא למעשה הזוכה הרשמי של האיגוד.

הסעיף המדובר בתקנון איגוד האתלטיקה נועד למנוע מצב בו אגודות רושמות שחקני חיזוק זרים לתקופה מוגבלת של כמה שבועות כדי שיוכלו להתחרות. אין זה המצב עבור רמזי ורחל, אשר מתגוררים במדינה באופן  קבוע.

אגב, גם תקנון הכדורסל כלל בעבר סעיף דומה, שאיפשר שני "שחקני חיזוק זרים" בלבד בבתי הספר התיכוניים. אך לפני כשנה וחצי המצב השתנה עקב התערבות יו"ר איגוד הכדורסל דאז אבנר קופל, והיום יכולים להשתתף בתחרויות כל התלמידים הלומדים בבי"ס מסוים.

 סיפור ההצלחה של נבחרת הריצה של ילדי "אתלטי הסמטה", המורכבת ברובה מילדי עובדי זרים ומבקשי מקלט, מעניק זווית נוספת, ספורטיבית, על נושא ילדי הפליטים מאפריקה ומבקשי המקלט, הנחשב עדיין שנוי במחלוקת בחברה הישראלית.

הפוטנציאל האתלטי של ילדי האפריקאים עשוי להעניק להם לגיטימציה בציבור הישראלי החשדן. הרי גם מריו באלוטלי, כוכב נבחרת איטליה ומילאן, נולד למהגרים מגאנה. במקום להתייחס אליהם כמו סרטן בגוף האומה, כפי שהגדירה אותם חברת הכנסת חובבת הפרובוקציות מירי רגב, כדאי להשתמש במוטיב אחר מעולם האנטומיה. אם ניתן להם את התנאים הנכונים והתמיכה, הרי שאלה יוכלו להיות כמו ויטמינים או משקאות אנרגיה התורמים לבריאות הגוף וחיזוקו

אין זה סוד כי המהגרים מאפריקה היו אלה שהביאו לנבחרת צרפת את הברק והאלגנטיות, הכוח, הטכניקה והמהירות שהפכו את הטריקולור למרשימה מכולם לפני עשור וחצי וסייעו לה לזכות בגביע העולם ובאליפות אירופה. מבט על סגל השחקנים של הנבחרת המלהיבה ההיא מראה כי רוב כוכביה היו בני מהגרים וביניהם ליליאן טוראם, זינדין זידאן, תיירי הנרי, פטריק ויירה ועוד.

כך גם נבחרת גרמניה, שמשחקת בשניים האחרונות כדורגל אטרקטיבי ומבריק, שונה מהתבניתיות והשבלוניות שאפיינו אותה בעבר. שילוב המהגרים וה"צבע" שהם מוסיפים לנבחרת הגרמנית, קנו לה אוהדים רבים ברחבי העולם וגם בישראל. אותו שילוב הרמוני גרם לאוהבי הכדורגל, שהשתמשו בכינויים כמו "מכונה משומנת" כדי לאתר את הסגנון הגרמני, להסתכל על השחקנים בלבן-שחור באור אחר.

ישראל, שאינה נחשבת מהמדינות האהודות בעולם כיום, יכולה ללמוד ממודל זה של שילוב, בכדורגל ובחברה בכלל, על מנת לקבל מעט סימפטיה ממדינות העולם.

עבור אוהדי הכדורגל, בשילוב ילדי המגרים בחברה טמון, נוסף לשיקול המוסרי, גם הפוטנציאל לשדרוג ושיפור בהישגים. כי הרי מי לא ישמח למין באלוטלי כזה שיצמח כאן ויסייע לישראל להעפיל לאחד מהמונדיאלים הקרובים.

ועד שזה יקרה, יש להסיר את הכובע בפני יוזמי פרוייקט הפעילות החינוכית-ספורטיבית "אתלטי הסמטה", הכוללת כ-50 נערות ונערים (בגילאי 18-10) ממשפחות מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, עולים חדשים ותושבים ותיקים מדרום ת"א. וכן כ-30 ילדות וילדים (גילאי 13-10) מקהילת העולים האתיופית החדשה ביפו ד'. הריצה בבית הספר רוגוזין שבדרום תל אביב. הפרוייקט מוכיח שהספורט הוא האמצעי הטוב ביותר לפריצת דרך חברתית.

מלבד הבעת הערכה, יש לפעול לשינוי המצב. באיגוד האתלטיקה מודעים לבעיה ומחפשים פתרונות, וטוב שכך. מודעות ציבורית ופנייה לשרת הספורט עשויים לסייע. אפשר לקדם את הספורט ובו בזמן גם להיות בן אדם.

***

ליאור ליברובסקי הוא מרכז התכנית "בועטים את האלימות והגזענות" של הקרן החדשה לישראל.

דרק הולך הביתה - אמיר אשכנזי
גורמה סבאזי

8 Comments

רועי מ 13 בפברואר 2014

הצרפתים היו מבריקים גם בתחילת שנות ה80. סוף ה- 70.
עם שניים שלושה מהגרים

no propaganda 13 בפברואר 2014

המצב של הצרפתים באמת מעניין:
מצד אחד המון שחקני כדורגל מצויינים, זכייה במונדיאל ובאליפות אירופה. הזקפה הלאונית שלהם בשמיים.
מצד שני שכונות עוני, חוליות טרור, אנטישמיות, קומיקאי שממציא הצדעה נאצית חדשה.
כל אחד רשאי לבחור, מה יותר חשוב לו.

איציק 13 בפברואר 2014

כתבה פפוליסטיט וריקה מתוכן. פרט למידע לגבי פרויקט ראוי אין בו שום דבר. צריך לתת לילדי מהגרים תנאים כדי שיוכלו ללמוד, לאפשר להם לרוץ, לשחק שח או לצייר. אין הם אמורים לייצג את ישראל כי הם אינם כאלו. השיקול האם לתת להם אזרחות או לא, צריכה להישקל רק מהסיבות הנכונות ויצוג ישראל בתחרות ריצה או אליפות עולם בשחמט אינו שיקול. יש סיבות כבדות משקל למה כן וסיבות עם משקל לא פחות כבד למה לא, וצרפת היא סיבה מעולה למה לא.
אם אתה חושב שצריך לתת מעמד פליט לכל אפריקאי שחשקה נפשו בכך, אמור זאת בגלוי, בלי להסתתר אחרי טענה של תחרות ריצה. אם אתה חושב שכל הבאים לפה (או חלקם) ראוים לאזרחות טען סיבות מוסריות, ערכיות, ולא בילבול מח של נבחרת כדורגל. דרך אגב, יש לנו ניסיון נפלא עם טוטו תמוז. טמוז באיטליה או בצרפת היה יכול להיות כוכב, אך מערכת הכדורגל שלנו הצליחה להרוס גם כשרון זה. אז אולי יהיה מישהו שיצליח, זה לא מצדיק כלום ממה שכתבת.
יש לנו מספיק כשרונות מבוזבזים מאתיופיה וממדינות חבר העמים, לא צריך עוד כמה מבוזבזים מאריתריה או סודן.

סתמאחד 13 בפברואר 2014

חלקם נולדו בישראל,חלקם הגיעו לכאן בגיל צעיר מאוד.
שפתם עברית ותרבותם ישראלית.
מדוע שלא ייצגו את ישראל ?

איציק 13 בפברואר 2014

זה שהם נולדו בישראל לא אומר שום דבר, אבל אני לא רוצה לפתוח את הנושא. הרי לטענתך צריך לתת להם אזרחות גם אם לא היו רצים כלל. זו טענתי, הדיון לגבי אזרחותם לא קשור לרמת ריצתם.

אסף 13 בפברואר 2014

אני חושב שהבעיה היא אצלי.

כל פעם מחדש אני מתפלא לשמוע כמה שהפוסטמודרניזם-רב תרבותיות וגרורותיהם הפכו לחזות הכל.

האם באמת להיות ישראלי זה לדבר בעברית, לשיר אריק איינשטיין ולדעת בעל פה את גבעת חלפון?

למה זהות זה דבר לא יאה?

יש לי זהות ישראלית ברורה. זוהי מדינת הלאום שלי. אני אזרח גאה של המדינה היהודית והדמוקרטית. האם זו גזענות?

מהקרן לישראל חדשה, לצערי, אין לי הרבה ציפיות. למרות שכמובן נשמע שהפרוייקט שלעצמו ראוי. הבעיה היא כרגיל בכוונות.

יוסי 14 בפברואר 2014

נגיד שעל כל אתלט מצטיין יש חמישה פושעים, מה הבחירה שלך??

עדידס 15 בפברואר 2014

מצטרף לחבר׳ה שמעליי ואף אוסיף – שדוגמאת מריו בלוטלי – היא מיותרת לא נכונה ואף מטעה.
מריו בלוטלי נולד אולי למהגרים מגאנה, אך אומץ עליי הרים יהודים תושבי איטליה מאחר והילד מריו היה צריך לעבור טיפולים רפואיים.
אם לא היה מאומץ עליי מקומיים – אין לדעת איזה נבחרת היה מייצג מריו הצעיר.

Comments closed