ולתפארת מדינת ישראל – רינת אמיר

נו, אז אמרו.

AJR

 

כשמפסידים במשחק כדורגל, כדורסל או בכל ספורט קבוצתי אחר תמיד יש עם מי לחלוק את האשמה. הפסד זה הפסד וכשהולכות הנקודות באות גם הצרות וקשה לראות את חצי הכוס המלאה באותם רגעים של מירמור  אבל הביחד הזה, מעניק סוג של הקלה, נחמה מוזרה שמסייעת בהכנה המנטלית לקראת המשחק הבא. גם אם השחקנים "חוטפים" על הראש, יש להם קבוצה שלמה לחלוק איתה את הכאב, האשמה והתסכול. "צרת רבים חצי נחמה"? אומר המשפט.

אבל מה קורה כאשר הספורטאי הוא קבוצה של אדם יחיד? הוא גם הבעלים, הספונסר, זה שממנה או מפטר את המאמן, הוא השחקן היחיד בהרכב, אין מחליפים. כשהוא מנצח הוא מלך העולם וכשהוא מפסיד, הוא כישלון מוחלט. ספורטאי יחידני לא יכול להתקיים בלי: אופי חזק, נחישות, אסרטיביות ויכולת מנטלית בלתי ניתנת לשבירה.

*

שחר פאר. מה השם הזה אומר לכם? לה יש את כל המאפיינים.  פאר מנהלת עסק עצמאי מגיל מאד צעיר. 11 שנים ברציפות היא מחזיקה קריירה מצליחה, נכון- כמו בכל עסק עצמאי לצד ההצלחות יש גם משברים ונפילות. החלשים פורשים. החזקים שורדים. שחר שרדה ובגדול!

בתקופה האחרונה נהיה מאד טרנדי לרדת על פאר בתקשורת ולהתחיל להספיד אותה בטרם עת.  מה לא אמרו עליה? שחבטות ההגשה שלה זו אחת מנקודות החולשה שלה, אין לה 'סלייס' מדהים או משחק רשת, אין לה 'פורהנד' שיכול להכנות לה נקודות חשובות, שהשיא כבר מאחוריה ,שאין לה את היכולות, החוזק והכישרון להיות מעבר לרף הממוצע ולאורך זמן, שהגיע הזמן לארוז את המחבט וללכת הביתה…

*

אז אמרו! היא אולי לא השחקנית הכי גבוהה, הכי מהירה או הכי אתלטית, והחבטות שלה מעולם לא היו חזקות במיוחד. אבל זה לא הפריע לה להפוך לטניסאית המצליחה ביותר בישראל , פאר משחקת בסבב הטניסאיות הבוגרות מאז גיל 17. היא זכתה בשישה טורנירים, הגיעה לשמינית הגמר בווימבלדון ולרבע הגמר באליפות ארה"ב הפתוחה ובאליפות אוסטרליה הפתוחה.

במהלך הקריירה גרפה פרסים בסך כולל של כ־4.8 מיליון דולר – מי מאתנו היה סוגר עסק שכזה?! אז מי אנחנו שנכתיר אותה ככישלון?! גבירותי ורבותי, קאט דה בולשיט-  ב-5 במאי, שחר פאר תדליק משואה ביום העצמאות ותזכיר לכולנו שהיא וונדרוומן שעשויה מהחומרים הכי איכותיים שספורטאי יכול או יכולה להיות עשוי מהם. גאווה לאומית,  מושא להערכה, הערצה ולקנאה, ולא אני לא מגזימה. תנו קצת ריספקט למי שהגיעה למקום ה- 11 בעולם. ב-ע-ו-ל-ם! ניצחון אחד מהטופ 10! תזכירו לי כמה ספורטאים ישראלים דורגו במקום ה- 11 בעולם? אה, הבנתי.

אז נכון, מאז ההפסדים נעשו תכופים, היא צנחה בדירוג, וריבוי הפציעות הקשו עליה לתפקד אז מה- זהו? בגיל 26 גמרתם לה את הקריירה? היא עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב שיש- וזה להילחם! ממקום 178 היא חזרה למאייה הפותחת, והיום היא מדורגת במקום ה־88 בעולם והיא עדיין הישראלית הכי טובה אי פעם! יש מישהי שהצליחה כמוה?

אין. שחר פאר- גאווה.

זן ואמנות איתור החלוץ הבא
כחוט שערה

32 Comments

יניב 26 במרץ 2014

כי הכי קל להסתכל קרוב, עד קצה האף. בתרבות שאחד העקרונות שלה הוא שלא מאמינים במחר, לא מאמינים גם באתמול. אף אחד לא זוכר לך את ההיסטוריה ואף אחד לא יזכור אותך דקה אחרי שתיעלם.

אף אחד לא יכול לקחת משחר פאר את ההישגים שלה. היא אדם שסך חלקיו גדול מרק טניס ואני מניח שאנחנו עוד נשמע עליה בהמשך. אני רק יכול להניח שהמבקרים, רובם לא הריחו את ריח הדשא או נגעו אי פעם במחבט. מהמקלדת הכי קל לבקר.
זב"שם.

משה 28 במרץ 2014

אני קראתי אצל עמיר פלג אתמול (מהדורה מודפסת שנשארה בשירותים בעבודה) ששחר פאר הגיעה למקום 11 בעולם רק בגלל ששיטת הדירוג מגוחכת. אין גבול לרפש שהעיתונות הישראלית מייצרת. היא רחוקה מלהיות ספורטאית מושלמת אך עשתה ועושה קריירה יפה מאוד מלאה עליות ומורדות והתמודדויות קשות.

משה 28 במרץ 2014

לא ראיתי את התגובה למטה שמדברת על אותו טור. דרך אגב הוא טען שאסור לתת לה להדליק משואה רק בגלל ההתנהגות שלה אליבא דדניס חזניוק. כנראה שהגברת חזניוק היא ועדת משואות של איש אחד שעפ"י התלונות שלה ייקבע סדר הטקס. מגוחך.

צור שפי 26 במרץ 2014

רינת אני מניח שגם את תסכימי שאף אחד ובכלל זה פאר אינם חסינים מביקורת והיו מקרים בהם הביקורת שהופנתה כלפיה היתה מוצדקת וראויה.

רינת אמיר 26 במרץ 2014

היי צור, נכון וראוי לבקר אבל גם יש דרך…אני מדברת על אלה שכבר ארזו בשבילה את מחבט הטניס. איפה הכבוד המינימלי עבור מי שייצגה אותנו בכבוד וויתרה מגיל צעיר(מבחירה כמובן)על משפחה,זוגיות,חברים הכל כדי לייצג אותנו.והיא הצליחה בגדול.קצת ריספקט זה הכל:)

איציק 26 במרץ 2014

על מה בדיוק את מדברת???
למה להקצין סתם דברים כדי ליצור זוהר הילה כוזב???
1. נכון, היא מייצגת אותנו מגיל צעיר, אך הרבה פעמים ממש לא בכבוד. לא בהתנהגות ולא בצורת הדיבור. גם על המגרש היא לא תמיד נראת כנותנת הכל. כדורגלנים כבר היו חותכים מזמן על דברים שלה העבירו.
2. אם אין לה זוגיות זה לא בגלל הקריירה. לציפי היתה זוגיות וקרירה, גם להנין, קליסטרס, שראפובה, ויליאמס, וקרניקובה. לרבות מהן היתה קרירה לא פחות מזהירה משל שחר, לרבות מהן במקביל היתה עבודה בפרסומות וחיים אחרים פרט לטניס. אז לא צריך להגזים, הקריבה. היא לא הקריבה היא עשתה בחירות. את יודעת כמה בחירות לא נוחות אני בחרתי או רבים אחרים מקוראי דה-באזר. בחרנו אותן כל אחד וסיבותיו, וכך גם שחר. לא מרחם עליה ולא מעריך את ההקרבה. הבחירות וההקרבות הללו נקראות חיים, ולכל אחד יש כאלו, למי יותר ולמי פחות.

no propaganda 27 במרץ 2014

רוצה גם להוסיף למה שאיציק אמר ש4.8 מיליון דולר זה תמריץ לא רע בכלל להקרבות האלה.

ליברפול 27 במרץ 2014

צור
על מנת שתבין אולי יותר על מה רינת מדברת אתה מוזמן לפתוח ynet ולראות את הטור של עמיר פלג. אדם קטן חסר יכולת לפרגן ומה שמניע אותו זה לעשות רע לאחרים.
שחר היא סמל של ווינריות והתמדה ועבודה קשה. זה לא אומר שאין עוד כמוה או כמו שכתב עמיר פלג בהתייחסות שלו לריב שלשחר עם טניסאית הנבחרת ( שכחתי את שמה ) היא גם לא חייבת להיות האדם הטוב ביותר.
למרות שלא נראה לי שעמיר פלג ניהל עם שחר אי פעם שיחה
כן ירבו ספורטאים כמוה

אהד 27 במרץ 2014

מי קןרא את את עמיר פלג. הבנאדם יותר ארסי מצפע.

איציק 26 במרץ 2014

אני אחד מאלו שאף פעם לא החזיק מחבט, ואני אחד מאלו שלא הריח דשה… ולמרות זאת, ולמרות מה שכתב יניב אני מרשה לעצמי לבקר את שחר פאר… פויה לי… אבל אני אתגבר.
אני לא מציע לה לפרוש מאותן הסיבות שאני לא מציע לפדרר. כל עוד יש לה רצון שתעשה מה בה לה. היא לא חייבת לי כלום. אני לא מזלזל בהישגים שלה ולא עשיתי 4.8 מיליון דולר לר מפרסים ולא מדברים אחרים. ובכול זאת מרשה לעצמי לבקר אותה על התנהלותה והתנהגותה בשנים האחרונות. לא פעם היא הגיבה לא ראוי במיוחד במעמדה בנבחרת. זאת ביקורת עליה כאדם. כמקצוענית יש לי עליה ביקורת לא יותר קטנה. כאשר אני מסתכל על מיקצוען, ולא משנה באיזה תחום, מדען, מהנדס, ספורטאי, מוזיקאי, חקלאי, אני מצפה לראות ממנו גרף שיפור שיראה לעיין. אצלה אין גרף שיפור. היא הצליחה בזכות נחישות חסר פשרות וכושר גופני טוב, וכשזה נסדק היא נפלה ולא חזרה לעצמה. היא לא שיפרה (או כמעט ולא) שום דבר בארסנל החבטות, בהגשה, בחוזק הפיזי. זה זכותה לעמוד במקום מבחינת יכולת, ולי יש את הזכות לבקר את המיקצוענות שלה. זו לא מיקצוענות, ללא קשר לתחום העיסוק, כולל טניס נשים.

רינת אמיר 26 במרץ 2014

היי איציק,
ברור שזכותך לבקר:)אין בזה שום דבר פסול.אבל יש מקום גם להבין שלבן אדם לא יכול להיות100% הצלחות. אחרי תקופה כל כך ארוכה שהתרגלנו שהיא מצליחה זה טבעי שתהיה קצת ירידה ביכולת. זה בסדר לבקר…אבל בואו לא נהיה עם עיניים גדולות. היא עשתה המון…מותר לה לנוח,להיכשל או להישבר. זה בסדר. היא תחרותית בנשמה יש לי תחושה שהיא תמשיך להפתיע אותנו לטובה:)

איציק 26 במרץ 2014

רינת, אם שמת לב, לא ציפיתי ממנה להניח את המחבט, אך צריך לדייק, תקופת היובש שלה מאוד ארוכה במושגי חיי ספורטאי. אני מאחל לה הצלחה, אבל לא מאמין בזה כיוון שאין לה גרף שיפור, כפי שבטח קראת בתגובה שלי. ובלי גרף שיפור אתה לא באמת מקצוען, לא משנה במה אתה עוסק.

אדם בן דוד 26 במרץ 2014

גם אני לא הרחתי דשא (אם כי מדי פעם עישנתי אותו…) ועדיין אני לא חושב שהיא מודל לחיקוי.
שלא תפרוש או כן תפרוש. שתצליח או לא. לא עינייני.
כן מעניין אותי מה היא עושה כשהיא בנבחרת.
זה לא אישי, גם כשרביבו ושות, לכאורה, הזמינו נערות ושיחקו קלפים במלון ששולם על ידי ההתאחדות, יום לפני משחק גורלי במדי הנבחרת- אני חשבתי שצריך להעיף אותם.
כשהגברת פאר מבלה ביאכט קלאב במהלך טורניר בו היא מייצגת אותי- וטורניר עמוס מאוד יש לציין- אני חושב שזה חוסר מקצוענות.אני לא מאמין שבמהלך ווימבלדון היא רוקדת ושותה במועדונים.
אני חושב שזה זילזול בי ובמדים שהיא לובשת.
והתגובה הסופר מכוערת שלה לשחקנית שהוציאה את זה החוצה רק מחדדת את הנושא.
אם רביבו היה מבלה לילה לפני משחק של סלטה- זב"שו.
אם פאר מתנהגת מגעיל ואו בחוסר מקצוענות בטורניר בהולנד- זב"שה.
כשהם מייצגים את הנבחרת אני מצפה למקצוענות ולכבוד בסיסי.
היא לא ראויה לייצג את ישראל, בטח ובטח לא להדליק משואה.
אני בעד לקדש גם את הדרך ולא רק את המטרה.
הערצת ההצלחה באופן עיוור היא אחד מחוליי החברה שלנו.

יובל 26 במרץ 2014

זה לא קל להיות מפורסם.
להיות מפורסם זה עבודה שלא נותנת לך רגע של חיים פרטיים.
כלומר, בטח שיש חיים פרטיים, שבהם אפשר לצאת ולבלות אבל תמיד יהיה מישהו שיזהה אותך ויספר לכולם שבזמנך הפרטי לא נתת שקל לקבצן, התעצבנת על השוטר שנתן לך קנס וה' ישמור אם נכנסת לאיזה פיקאפ בר למצוא ריגוש מהנה ללילה אחד או יותר.

לפני 14 שנים יצא לי לפגוש את שמעון פרס.
אז הוא לא היה נשיא אבל עדיין מכובד.
לחצתי לו את היד והוא אפילו לא היישיר אלי מבט.
הרגשתי לא נעים ולדעתי זה לא היה מנומס.
למרות זאת אני לא חושב שזה פוגע אפילו מעט בזיכה שלו לנשיאות או באופן שהוא מייצג את המדינה.

יכול להיות ששחר פאר התנהגה בצורה שלא מוצאת חן בעיני אנשים מסויימים אבל תכלס היא השקיעה חלק ניכר מהחיים שלה בטניס וזכתה לייצג את ישראל.

יעל ארד הייתה הישראלית הראשונה שזכתה במדלייה אולימפית (כסף).
אני בטוח שהיו מזמינים את יעל ארד להדליק את המשואה אבל היא כבר עשתה את זה בשנת 2004 ולא רוצים למחזר.
אולי צריך לזכור שגם דנה אינטרנשיונל ייצגה את ישראל :)

בקיצור למה לא לפרגן?
:)

עידו 26 במרץ 2014

יוווו איזה כובד של תגובות…נראה לי שיש פה כמה שצריכים לעשן דשא ולא רק להריח כדי להירגע.
לא יזיק ללמוד לכבד ספורטאים שהקדישו את גופם כושרם ומחשבותיהם למטרה גבוהה גם אם עכשיו הם לא בשיאם (ראו מקרה יוסי בניון ) בייחוד במעצמת ספורט שופעת ספורטאים בינלאומיים מצליחים
כמו ישראל.וכן ,אני ציני.

איציק 26 במרץ 2014

מה עם כבוד למוזיקאים, ציירים, פסלים, מדענים… במנ נם פחות מכובדים מספורטאים. ספורטאים רק נמצאים יותר תחת אור הזרקורים לטוב ולרע. הם היו יכולים לבחור לעשות דברים אחרים אם לא היו רוצים את החיטוי של אור השמש…

רינת אמיר 27 במרץ 2014

איציק,מסכימה איתך. גם להם מגיע כבוד. לכל אחד שהביא השגים לישראל וייצג אותנו בכבוד. אבל מה לעשות…בכל שנה יש רק 14 שנבחרים להדליק משואה. אבל בלי קשר,צריך להיות יצירתיים ולחשוב על דרך להןדות להם בדרכים יצירתיות ומכובדות:)

ניר 27 במרץ 2014

אני לצערי תומך במגיבים שלא מפרגנים לשחר פאר, ואני אומר לצערי כי היו לה את כל הנתונים להיות באמת לתפארת מדינת ישראל אבל היא מקסימום לתפארת שחר פאר.

ראשית כל, היא לא ניהלה שום עסק עצמאי מגיל צעיר וגם היום אני בספק את כמה היא מנהלת את ענייניה, יש צוות (בעיקר אבא ואח שלה לפי כתבות שונות) שמנהלים אותה, אולי היא העובדת הבכירה בעסק אבל בטח שהיא לא מנהלת הכל לבד, ודווקא הנקודה הזאת היא הנקודה המרכזית בהצלחה שלה.

לאורך השנים היא יצרה אנטגוניזם חזק אצל אוהדי הספורט, ונכון שהיא יכולה להתנהג איך שבא לה אבל היא לא מודל לחיקוי בהיבט הזה.

אם היו נותנים לה את פרס הספורטאית שהוציאה מעצמה את המקסימום בהחלט הייתי יכול לפרגן ולומר שעם כשרון של טופ 50 ביום טוב היא השיגה מעל ומעבר וכל הכבוד לה.

דרך אגב, לגבי עניין התמיכה מהקבוצה כשנכשלים, לעיתים דווקא נוצר מצב הפוך וכאשר קבוצה לא מצליחה, נהיה כדור שלג וכל אחד מאשים את האחר.

no propaganda 27 במרץ 2014

מצד אחד את אומרת דברים כמו "כמב ספורטאים ישראלים כבר מגיעים למקום ה11 בעולם" מצד שני את לגמרי שוכחת אותם. איכשהו לא שמעתי את השם של אנה סמשנובה בהקשר של הדלקת המשואה. אה סליחה היא הגיעה רק למקום ה15 ולא ל11 אז בטח לא מגיע לה.
מי בארץ בכלל זוכר את סמשנובה? 15 שנה שנבחרת הפדרציה, למי אכפת?

איציק 27 במרץ 2014

אני חושב שההצלחה של סמשנובה במידה רבה גדולה יותר, במיוחד בגלל היציבות שלה.

משה 28 במרץ 2014

אני די בטוח שאף אחד מהמגיבים פה לא יכולים למנות טורניר אחד בו היא זכתה או ניצחון משמעותי בקריירה שלה. יציבות היא לא כל הסיפור אחרת לנדל היה מועמד להיות הגדול בכל הזמנים.

no propoganda 28 במרץ 2014

זכתה בוימבלדון לנוער

משה 28 במרץ 2014

היא לא זכתה בווימבלדון לנוער, היא זכתה ברולאן גארוס לנערות וגם זה היה לפני שעלתה לארץ.

יאיר אלון 27 במרץ 2014

אי אפשר להתווכח עם זה ששחר היא ספורטאית גדולה שעשתה קריירה מדהימה. אני לא בא לחלוק על הכבוד שמגיע או לא מגיע לה להדליק משואה אבל כן מצנן את ההתלהבות כי עם כל האהבה לשחר השיא באמת מאחוריה וההווה לא יותר מבינוני. אם היא תעשה או לא תעשה קאמבק אין לדעת אבל בשנים האחרונות אין בה שום דבר מיוחד וההשגים שלה לא עולים על אלו של טניסאיות טחרות בעבר או בהווה של מדינתנו הצנועה. לכן צריך לתת כבוד על השגי העבר ולא להאדיר את שמה כאילו היא עדיין 11 בעולם.
ודבר אחד קטן, הדיבור על הכסף ממש מיותר. לא כל עסק מרוויח הוא מושא לגאווה.

תומאס נוימן 27 במרץ 2014

מה היא כבר עשתה? בילתה באיזה מועדון? דיברה בצורה קצת שחצנית לאיזה עיתונאי? זה הופך אותה למי שלא ייצגה את ישראל בכבוד? תעשו לי טובה. היא ספורטאית למופת שמיצתה מעל ומעבר לפוטנציאל הכישורים שלה. היא עובדת ועבדה יותר קשה מכל ספורטאי ישראלי אחר במשחקי כדור. יש בה משהו שפשוט מעצבן אנשים. אולי משבו במבט. באינטונציה. היא וסמאשנובה הספורטאיות הגדולות ביותר שלנו מאז אסתר רוט שחמורוב. איך אפשר בכלל לפקפק בבחירתה להדליק משואה? הרי אם היו בוחרים במרדכי שפיגלר (שהתראיין, כשחקן וכמאמן וכעסקן בצורה הרבה יותר שחצנית ומבזה משחר) – כולם היו מוחאים כפיים. או באלי אוחנה (אצבע משולשת וכרטיס אדום באמצע משחק גורלי מול אוסטרליה, סירוב לשחק נגד בריה"מ במשחק ידידות) אף אחד לא היה מרים גבה.
אוי יו יוי – היא רק 88 בעולם. היא כבר כמה שנים לא בטופ. אין לה סרב מספיק חזק. בכיינים.

איציק 27 במרץ 2014

קצת נסחפת… שתה משהו, תרגע… היא לא נמצאת אפילו קרוב למדרגה של אסתר רוט וגם לא לסמאשנובה, היא גם לא קרובה ליעל ארד, לי קורזיץ או ירדן ג'רבי… אה, הם לא הרויחו את הסכומים שלה… הם בענפים זניחים.
ועוד משהו, היא ללא לא דיברה יפה לעיתונאי, היא יצאה על מישהי שהעזה לומר את מה שעל ליבה… השפילה אותה בלי סיבה רק כיוון שהיא יכולה… ממש סיבה לתת לה להדליק משואה… ורק עצם זה שאתה חושב שההשוואה לאוחנה ראויה מראה באיזה מקום נמוך היא נמצאת. נסה להשוות אותה לגליקשטיין למשל, למרות שמעולם לא היה במקום 11.
חוץ מזה, הכל סבבה. רק תסביר לי על איזה מיצוי אתה מדבר… מיצוי יכול להיות גם אם אתה מקום 1000 אבל זה המקסימום שלך… מיצוי זה גרף שיפור ביכולת (לא במיקום), ואם גם המיקום השתפר אז יופי. שיפור מיקום כי האחרות פחות טובות ללא שיפור מצדך זה לא מיצוי. היא דורכת במקום מבחינת יכולת בערך מגיל 18.

תומאס נוימן 27 במרץ 2014

מיכאל שטיך וגוראן איבניסביץ לא הציגו גרף שיפור ביכולת שלהם לאורך כל הקריירה. אז הם לא ספורטאים ראויים בעיניך? אגב – גם סמאשנובה לא. אף אחד לא נותן לה להדליק משואה בכלל כמות הכסף שהרוויחה בקריירה. אבל – קצת הבנה בטניס – בספורט זה סכומי הזכייה מעידים על מידת ההצלחה הספורטיבית. אז בגלל ראיון אחד של דניס חזניוק, טניסאית צעירה שנעלבה מהיחס של ה"פזמניקים" אליה – שעד היום לא ברור מה מידת האמת באותו ראיון – שחר לא ראויה? תשאל את גליקשטיין אם שחר ראויה. את מנסדורף. תראה מה יענו לך. וקח בחשבון שספורט הנשים היוקרתי ביותר בעולם הוא טניס – לא ג'ודו, עם כל הכבוד ליעל ארד ולירדן ג'רבי (שכל אחת מהן ראויה בפני עצמה, ודאי להדליק משואה)

איציק 27 במרץ 2014

על מיכאל שטיך לא אגיב כי לא זוכר, אך לגבי איבניסביץ' אתה לא צודק. אכן הוא התבסס ברובו על ההגשה אך הוא בהחלט עם הזמן שיפר את משחק הרשת, גם ההגשה שופרה, והמשחק האחורי היה די חלש כל הקריירה. אם הסכומים הם קריטריון, אז כנראה שפאר ובורג פחות או יותר באותה דרגה. לגבי, דניס חזניוק, אני לא בטוח שהעובדה שהיא פחות טובה מייד גורם להייסק שהיא פחות אמינה, אך אתה מפספס את הנקודה. אני לא התייחסתי לחזניוק כי אם לתגיבה של פאר, שבמקום להראות גדלות נפש היא גם אחרי שנה ניסתה בכל כוחה להשפיל אותה.
אני דרך אגב בשום מקום לא כתבתי שהיא צריכה/לא צריכה להדלק/לכבות משהו. אלה התייחסתי לגדולתה כספורטאית וכן ציינתי פגמים כאדם. אני לא פוסל את האפשרות שאולי אין בארץ 14 נשים ראויות ממנה, אך אני בכול זאת קצת מופתע.

משיח 27 במרץ 2014

מסכים עם כל מה שתומאס נוימן אמר,

איציק לא הבנתי מה הטענה שלך – אם הטענה שלך כלפיה שהיא לא השתפרה אז אתה צודק היא אפילו נחלשה בזמן שציפינו (כל ישראל) שתתקדם ודווקא בגלל זה עבור הנחישות להמשיך היא ראויה ליותר הערכה.

איציק 27 במרץ 2014

אני מעריך אותה על העקשנות והנחישות אך לא על הדרך, שכנראה משהו בה לא נכון, כיוון שאין שיפור.

משה 28 במרץ 2014

בראיה של פאר טניסאית צעירה רצה דקה אחרי המשחקים לחשוף לכלוך עליה בתקשורת. ייתכן כי היה צדק בדיווח וייתכן שלא. לדניס חזניוק לא מגיעה שום סימפטיה בעיני, ילדה קטנה שהלכה על הפתרון הקל כדי לקבל את 15 דקות התהילה שלה במקום להתמודד באומץ עם הנסיבות ולהתעמת איתה. לדרוש מפאר שתסלח ותמחול ? יש גבול.

ליאור 28 במרץ 2014

היא בפירוש הספורטאית הכי גדולה בארץ אי פעם, ובפער גדול.
מקום 11 בעולם בטניס זה הישג גדול יותר מזהב אולימפי בכמעט כל ענף, ואפילו יותר גדול ממדליית כסף או ארד אולימפית באתלטיקה ובשחייה.

Comments closed