הצוחק אחרון – עידו גבעון

צחוקים בסופר קלאסיקו

GHS

 

בחיי שהתכוונתי לכתוב. עוד לפני המשחק, רציתי לספר קצת. אולי על המחנות בחדר ההלבשה של בוקה, אבל יותר פשוט לעשות דוקטורט. אולי על הפרובינציאליות של התקשורת בארגנטינה, שמנסה לנפח את האירוע למימדים עולמיים, למרות שהציבור עצמו מודע לגודל האירוע ועוצמתו.

בכל אופן, הייתה כוונה אמיתית לכתוב איזה פוסט לקראת הסופר קלאסיקו. אני עדיין כן חושב שזה מאורע ספורט שראוי לשיח והתייחסות.

אולי היה זה מחסור בזמן, באמביציה או מחסום יצירתי מסוג כלשהו.

ככה או אחרת, יום המשחק הגיע והחלטה גמלה בליבי. אצטרף לערב אחד לאוהדי ריבר בטיילת בתל אביב לצפייה משותפת בסרט דוקומנטרי מרגש (שכבר ראיתי) ובמשחק.

וכך, בשעת לילה מאוחרת, הצטרפתי לכמות מרשימה של לובשי החולצה הלבנה שאותה חוצה פס אדום. קרוב ל-100 אנשים מצאו לנכון להגיע דווקא לבננה ביץ' בתל אביב ולראות שם את המשחק. 100 אנשים שנתנו לי אין ספור רעיונות לכתיבה.

הרי ממש כמו בבר זה, בצד אחד של העולם, התחלקו להם קבוצות-קבוצות של אנשים בעלי עניין משותף בהרבה פינות בעולם. כנראה שהמשותף לכולם הוא אותו פס אדום שחוצה את החולצה הלבנה וכמובן השפה הספרדית השלטת.

גם ברחבי ארגנטינה, במיוחד בעקבות האיסור על קהלי חוץ להגיע למגרשים, התאספו האנשים בקרבת האנשים שאיתם יירצו לחלוק את הרגשות שעולים מכזה אירוע.

והאמת, לא באתי לבר בשליחות עיתונאית. גם לא יצרתי שיחות כדי לקלוט "סיפורים אישיים/פיקנטריים" שאחר כך אשזור לתובנות שלמות ואחלוק בדה-באזר. פשוט באתי. כמו שבאים האחרים, כדי ליהנות מהאירוע.

*

ואכן, נהניתי. היה יופי של אוירה. גם בבר, גם במגרש. ויופי של משחק.

הרבה מצבים לכיבוש, הרבה כבוד בין השחקנים. הבנה עמוקה של כל המשתתפים באירוע (אוהדי חוץ, אוהדי בית, נשיאים, מאמנים וריקלמה שכבר מזמן הפסיק לרצות להיות כדורגלן ועוסק במיתוג עצמי).

כל אחד זורק הערה פיקנטית, מחווה מרגיזה או כל דבר שיגרום לאירוע להיות כמה שיותר בלתי-נשכח.

עידו 1

בתמונה: ראמון דיאס מנסה בכוח להוסיף פלפל ולהיות הכוכב.

ואני קולט מחוות, הערות, סיפורים קטנים ותובנות שלמות. קולט ורוצה לכתוב. המהדרין יגידו שאני מתכנן. כמעט זומם.

 אבל אתם יודעים איך אומרים אצלנו זקני השבט (זה פוליטיקלי קורקט שאשכנזים ישייכו את המשפט הזה לתרבות שלהם?) – אני מתכנן תוכניות ואלוהים חוכך ידיים ו..צוחק.

ואיזה בדיחה זו הייתה. לפחות היא לא על חשבוני.

ז"א, היה משחק באמת מרתק. בכל רגע יכול היה ליפול גול בשני הצדדים. במשחק כזה, שהבוץ משחק תפקיד כל כך משמעותי (ושימו לב כמה נזהרתי לא להגיד עדיין מילה על הגשם שתפס הרבה כותרות בעצמו ערב המשחק) והשופט בהחלט נתון למחלוקת עוד לפני שריקת הפתיחה (תתכוננו חברים, הוא משובץ גם למונדיאל הקרוב), יש הרגשה שהניצחון יכול ליפול באחד הצדדים באופן אקראי. ההאשמות ולקיחת האחריות מצד אחד לעומת ניפוח החזה והפרגונים מצד שני אגב, ממשיכים עדיין לא להתייחס לאקראיות שבמשחק כזה.

 וריבר עלו ליתרון, והייתה שמחה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בסרטון : שמתי את הסרטון במיוחד כדי לראות שוב את הריקוד של לאנסיני וטאו אחרי הגול.

ואז הגיע ריקלמה. ביצע טקס שלם, ארוך ומתריס ומייגע ובסופו תקע את השוויון בדיוק לחיבורים. רץ להגיד לראמון דיאס שפה (בבומבונרה) – לא יקום ולא יהיה.

טוב נו. קם והיה.

ועוד איך.

בדקה ה-86– כדור קרן לריבר. יציאה גרועה, נגיחה ושער.

הרבה צעקות בבר, קפיצות ושמחה. אחרי שמסתיים טקס החגיגה אני מנסה להבין מי זה היה ששם את הגול. מי בעל השמחה וגיבור הרגע.

רמירופונס-מורי. פונס-פאקין-מורי!

כאילו, על מי אתה צוחק פה?!

שיהיה ברור, עד לפני שבועיים המגן השמאלי, בלי תחרות בכלל על ההרכב, היה לאונלו אנחיוני. אבל רצה הגורל ולפני שבועיים, במשחק נגד אול בויס, החליט ואנחיוני לעשות מעשה רובן ראיוס (לא משהו חריג מדי בארגנטינה, קורה מדי שבוע-שבועיים). פסק הדין החליט על שבועיים הרחקה. ז"א שבקלאסיקו האגדי מול בוקה לא יוכל המגן השמאלי הקבוע של ריבר לשחק.

לפני שבוע, בניצחון מול לאנוס דווקא עלה אוסמארפריירה במקומו. פריירה, במקור בכלל קשר שמאלי, עשה לעניות דעתי עבודה לא רעה ובקרב הקהל יש לו תמיכה.

אבל, לאורך כל השבוע האחרון התלבט המאמן בין השניים ולבסוף החליט דווקא לעלות בהרכב עם פונס מורי.

רמירופונס מורי, בלם מגושם (1.86 מ' וקואורדינציה של מלצר ביומו הראשון) ואח תאום לחלוץ רוחליו שהפך בפני עצמו לבדיחה לאומית בשנים האחרונות.

עידו 2

בתמונה: האחים פונס מורי

רוחליו ורמירו, ילידי 91, אמנם עברו שניהם בגילאי הנוער לריבר פלייט אך לא זכו להצלחה דומה. בעוד שרוחליו קודם לבוגרים, ואף שיחק, החל מגיל 18, רמירו נשאר בקבוצת המילואים עד שקיבלו צ'אנס לראשונה בגיל 20.

רוחליו, הרבה בעזרת יחסי ציבור, תפס מקום בהרכב ריבר ועד גיל 22 הספיק לרשום 20 שערים ב-100 הופעות.

ההתחלה אמנם הייתה מבטיחה אך מהר מאוד התברר שמדובר בחלוץ שמרבה להגיע למצבים. ולהחמיץ אותם. המאמנים המשיכו לתת לו את הקרדיט והקהל התחיל לאבד סבלנות. מחיר השוק שלו, שבזמנו הוערך ב-8 מליון יורו (היו אף שמועות על הצעה קונקרטית מרוסיה שסורבה), ירד וירד.

כשפרש ממשחק מרטין פלרמו, הוחלט בהנהלת בוקה להעניק לו במתנה את אחד מהשערים של הבומבונרה, אליו היה מבקיע גולים לאורך הקריירה. במשאל גדול שנערך אחרי המשחק, שאלו את הציבור מה הם ממליצים לפלרמו לעשות עם השער. להתאמן עם הילד בחצר, לתת לריבר במתנה ולראות אם יצליחו להכניס ככה, כשהשער ריק וכדומה. האופציה שהעדיפו מרבית האוהדים (מכל קבוצות הליגה) היתה דווקא לתת את השער במתנה לרוחליו הכושל ולהגיד לו "קח, ילד, זה שער. שיהיה בהצלחה".

חיפוש זריז בגוגל על רוחליו פונס מורי מעלה מאגר אינסופי של בדיחות ותמונות על חשבונו. מעט מהמיטב:

 1398C69C0

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בסרטון : לקט החמצות של רוחליו פונס מורי. מומלץ להתרווח אחורה ולהכנס לרוח שטות.

E3A

בסופו של דבר, באוגוסט האחרון עזב החלוץ את ריבר לבנפיקה תמורת סכום שנע סביב 2 מליון יורו. לקראת העזיבה שלו הופק שיר פרודיה מעולה, שמבקש להזכיר ,בין היתר, למאמן הנבחרת סאבלה– אל תשכח, פונס מורי ארגנטינאי!

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 השנה מעמדו של רמירו כבר ברור יותר. אם בעבר היתה הרגשה שהתאומים מקבלים תמיכה, של סוכנים או אנשים בעלי כח, כמו בהרבה מקרים דומים בעולם, נדמה שמאז העזיבה של רוחליו, רמירו התקבע כשחקן סגל שעולה כמחליף במקרה ואחד הבלמים מורחק או נפצע.

גם רוחליו, אגב, לא בדיוק קובע עונת שיא בפורטוגל. הוא עוד לא קיבל צ'אנס בקבוצה הראשונה ולפחות בזמן האחרון הוא התחיל לקבל דקות ואף להבקיע בקבוצת המילואים.

 אבל רצה הגורל, וריבר גם בטורניר הזה התחילה בצורה בינונית ומספר תוצאות מרגיזות שמו אותה בנקודה בעייתית מאוד לקראת הדרבי. עם הזמן התחדדה בקרב המועדון ההבנה שהמאמץ העיקרי צריך להיות ניצחון בבומבוניירה.

בימים שלפני המשחק, כשכבר הסתמן שרמירו עומד לעלות בהרכב, אני אישית לא הייתי מרוצה. לאורך כל המשחק התאפקתי מול השלומיאליות של הבלם, שאפילו לא תופקד בעמדה המקורית שלו. אחד מיושבי הבר אף חזר וצעק לסאבלה שיזמן כבר את פונס מורי לנבחרת אחרי עוד הרחקה מזעזעת.

ואת רגע הכבוד הזה, של גול ניצחון כל כך חשוב, בדקה ה-86, החליט הגורל לחלוק דווקא עם "התאום". ז"א, ברגע שבו מצופה מהכוכבים האמיתיים להתבלט ולהפוך ל"ווינרים", הגיח הבלם שנהיה חביב לצחוק עליו ונגח את שער הבכורה שלו בליגה הבכירה. ואיזה שער.

ואני רק מדמיין את רוחליו יושב בביתו שבפורטוגל ולא יודע אם לצחוק או לבכות. כל התהילה עוברת, לפחות לזמן הקרוב, לאחיו התאום.

בדפי ההיסטוריה רוחליו, על 20 שעריו, ייזכר כמחמיצן נואש ורמירו ככובש שער הניצחון ההרואי, בדרבי הגשום ומול אצטדיון שמלא רק באוהדים של בוקה, אחרי 10 שנים בלי ניצחון בחוץ.

צחוק צחוק אבל זהו צחוק הגורל.

 

היהלום
עונת המלפפונים 36: שב ב-יול!

13 Comments

שחר ד. 1 באפריל 2014

תודה על הסיקור עידו.

משום מה, כשהתחלתי לעקוב אחר הליגה הארנטינאית הייתי תמיד בצד של ריבר (אני לא יודע לשים את האצבע למה), רק אח"כ הבנתי שהיא מהגדולות (אני תמיד בעד האנדרדוג) והפסקתי לתמוך בה.
אבל בקלאסיקו ההעדפה הזאת תמיד חוזרת, למרות כל המליונים…

משיח 1 באפריל 2014

מעניין וכיף לקרוא

פורנוהוליק 1 באפריל 2014

חתיכת סיפור!
שיקחו כבר אליפות. כמה, 6 שנים כבר?

עידו גבעון 2 באפריל 2014

כן… מאז 2008 עם אלכסיס סאנצ'ס, פאלקאו, אבראו ואריאל אורטגה.

דניאל 1 באפריל 2014

כאוהד של בוקה הייתי שמח לשמוע על המחנות שם ובכלל…

עידו גבעון 2 באפריל 2014

מבטיח, עוד יהיה פוסט על הנושא הזה.
בכל אופן, עד יוני יהיו עוד הרבה אנקדוטות לסיפור הבלתי נגמר הזה.
אבל ביוני נגמר לריקלמה החוזה. הרוחות סוערות סביב זה כבר עכשיו. בהקדם כשיהיו לי קצת זמן לזה, אכתוב גם על זה.

דניאל 2 באפריל 2014

ובהכרח שהוא יפרוש?

עידו גבעון 3 באפריל 2014

ממש לא בהכרח. אבל צריך לזכור שהבחור ממש לא צעיר ואף פרש לפני שנה וחצי מכדורגל.
יותר מזה, הוא נפצע כרוני ומשחק מעט מאוד.
בטורניר הזה, הוא היה פצוע לאורך כל חמשת המחזורים הראשונים ובחלק מהמשחקים הוא גם לא נותן 90 דקות.

לעומת התרומה המקצועית שלו על הדשא, רומן מהווה בעיקר כח פוליטי בחדר ההלבשה, במסדרונות וביציעים של הבומבונרה.
לכן יהיה מעניין אם יפרוש ביוני ולאיזה כיוון תמשיך בוקה במקרה שיפרוש.

דניאל 3 באפריל 2014

ומה נראה לך שיהיה עם ביאנצ'י? הוא לא מצליח לייצב את הקבוצה…

עידו גבעון 3 באפריל 2014

לא יודע מה קורה פה עם הסדר של ההודעות.
בכל אופן, לגבי ביאנצ'י : לפני מספר שבועות אמנם היה מפגן תמיכה די רחב של הקהל של בוקה במאמן הוותיק. אבל הוא בהחלט לא מצליח לעשות הרבה דברים בקבוצה. כולל לייצב אותה. השבוע האחרון היה סיוט מתמשך מבחינתו ואני מאמין שאם יסיים שוב טורניר במיקום נמוך (13 ומטה בוא נגיד..) הסיכויים שימשיך לא גדולים. אבל זו רק הדעה שלי. השאלה גם, כנראה, תלויה הרבה במחאות שיהיו או לא יהיו בקרב הקהל.

כמו שהדברים נראים כרגע, יום אחרי עוד הפסד של בוקה, ביאנצ'י בדרך לעוד טורניר מאכזב ובקיץ הקבוצה תחפש מאמן חדש.

עידו גבעון 2 באפריל 2014

בהמשך לפוסט, מספר דברים:
1. הלהיט הויראלי של הימים האחרונים: שידור לגול מאת אחד השדרים הידועים, קוסטה פברה, אוהד ריבר ידוע:
https://www.youtube.com/watch?v=W6gYgd81z7Y

אני מצטט מעט : "…גול של פונס מורי! מאיפה יצא זה?! מאיפה יצא פונס מורי?!…. המוזר מכולם, השחקן הכי מסקרן על המגרש, בנגיחה, אני רוצה למות – מאיפה יצא פונס מורי?!…"

2. למהדרין : השיר שהפיקו לכבוד רוחליו ולא שמתי בפוסט עצמו :
https://www.youtube.com/watch?v=2RM8PBg6W-w

אין ספק שאוהדי ריבר מתמוגגים בכל מקום בימים האחרונים מהעובדה שדווקא הילד המוזר הזה תקע לבוקה שער נצחון.

אמנון 2 באפריל 2014

הסיכום שלי וכמה הגיגים על הסופר קלאסיקו.

הפעם האחרונה שריבר ניצחה בבונבונרה בסופר קלאסיקו היה לפני עשר שנים.

משחק טוב והוגן במיוחד במחצית השנייה מה עוד שהיו תנאי מגרש לא טובים, כל זאת יחסית למשחקים האחרונים בין הקבוצות הנ"ל. צריך לציין כי לא היה קהל של ריבר במגרש, עקב האלימות הרבה בין האוהדים בארגנטינה.

ריבר ניצלה למעשה את שני המצבים היחידים שהיו לה במשחק וזה הספיק לה לנצח.

לבוקה היו מספר החמצות, כולל של מרטינז וג'יגליוטי.

בסכ"ה בוקה הייתה עדיפה במקצת אבל זה לא הספיק הפעם.

בבוקה משחק חלש של השוער אוריון שבד"כ מציג יכולת טובה, של גאגו ושל ג'יגליוטי.
משחק טוב מאד של ריקלמה כולל שער פנטסטי בבעיטת עונשין שמזכיר נשכחות בעבר. היה איזה קטע שלא ראיתי בתקצירים של המשחק שהוא ניער מעליו שלושה או ארבעה שחקנים של ריבר כאילו שהם אוויר. בעבר הוא עשה את זה בתדירות גבוהה למרות שהוא אחד השחקנים האיטיים ביותר שקיימים, אבל הוא מחפה על כך ביכולת טכנית ובראיית משחק נדירות.
הנה קישור לגול של ריקלמה מבעיטת עונשין. יש מישהו שראה בחודשים האחרונים ביצוע יותר מושלם מזה?
http://www.youtube.com/watch?v=ZP3ArYY-eVU
אולי זה היה משחקו האחרון נגד ריבר. נקווה שלא.
שחקן נוסף שהצטיין היה המגן השמאלי הצעיר עמנואל אינסואה.

בריבר בלטו השוער מרסלו בארוברו שנראה כמו פקיד מרובע, אבל מהווה מנייה בטוחה בשער, וגם הצעיר מנואל לאנסיני שהבקיע את השער הראשון לטובתה.

שני מאמנים ותיקים שהיו גם שחקנים גדולים ובעבר הגיעו להישגים טובים מאד עם הקבוצות. שניהם באים למשחק בחליפות וזוהי אמירה בפני עצמה. יכול מאד להיות שזה הסופר קלאסיקו האחרון שהם נפגשים בו.

לבסוף, רוחליו פונס מורי: לא ברורה לי למה הירידה המפורטת עליו. הוא לא שווה את זה. בסכ"ה בחור צעיר שאולי עתידו לפניו ויתבגר באירופה. יש לו פוטנציאל לא מבוטל.

גם פלקאו, כאשר שיחק בריבר, לא היה מכונת השערים המפלצתית שאנו מכירים מאירופה. היה לו מאזן טוב אבל לא יוצא דופן ובנוסף לכך הוא היה פצוע לפרקי זמן ארוכים.
גם לחלוץ אדיר כמו מרטין פלרמו היו תקופות ארוכות שבהן הוא החמיץ באופן סדרתי כמו טירון (שלא לדבר על הפנדלים שהוא לא כבש ברצף).

כולנו כבר מצפים לסופר קלאסיקו הבא.

עידו גבעון 3 באפריל 2014

אהלן אמנון.
מסכים עם הרוב. להגיד שריבר ניצלו את 2 המצבים זה טיפה לחטוא לאמת. היו מספר מצבים ובעיקר חצאי מצבים. מסכים שבוקה הגיעו ליותר מצבים וליותר מצבים מסוכנים. וששלטו במשחק רוב הזמן.

מסכים שברואברו ולאנסיני הצטיינו אבל חובה לציין גם את לדסמה בקישור שעשה עבודה בשביל שניים.

פונס מורי : אני באמת ממליץ לך לשבת כמה דקות מול תצוגת ההחטאות שלו ששמתי כאן למעלה. תסתכל על זה ותבין שאת כל זה, הוא הספיק לעשות על הבמה המרכזית ביותר עוד לפני שמלאו לו 22.
הוא היה מגושם ומאוד לא טכני והבעיה הכי גדולה עם זה היא שהוא קיבל כל כך הרבה הזדמנויות בהרכב על חשבון חלוצים אחרים. ובכל שבוע הוא היה מתסכל את הקהל.

אולי יום אחד הוא יהיה משהו, אבל כרגע הוא נלחם על דקות בקבוצת המילואים של בנפיקה ליסבון. לא יודע, לא המעמד שאתה מצפה מהחלוץ הפותח של ריבר להיות בו אחרי מעבר לאירופה.

לפלקאו בתקופה שלו, היו 34 גולים ב90 הופעות. לא הכי נוצץ שיש אבל הרבה יותר טוב משל פ"מ. והעובדה היא שאחד עבר לפורטו ושם שם 41 גולים ב51 משחקים בשנתיים, בעוד שהשני עבר לבנפיקה ומשחק עם קבוצת המילואים שלה.

Comments closed