שוב חוזר הניגון – אלעד בר איתן

Sharapova_Nadal-296x366

בסופו של דבר, הרולאן גארוס היה מאכזב במידה מסוימת. רצינו איזו פריצה חדשה של כוחות עולים ואולי אלוף חדש והתבדינו. רצינו אולי אלופה חדשה בנשים וגם שם התאכזבנו. כמובן שהכל סובייקטיבי אבל היופי בטורנירים האלה, בין היתר, זה אלמנט ההפתעה, הבלתי צפוי, הלא ידוע. זה שקיבלנו את נדאל ושראפובה שוב…נו, מילא.

 להלן כמה נקודות לסיכום הטורניר בכלל והגמר היום בפרט.

 ***

באופן כללי ולמרות מה שכתבתי לעיל, טורנירי הסלאם של הנשים ממשיכים להיות לא צפויים ברובם ואנחנו כל פעם מקבלים מתמודדת חדשה הראויה לתואר.

הפעם הייתה זו סימונה האלפ, הכוח העולה בסבב הנשי. גם פטקוביץ' עשתה קאמבק מרשים והיו עוד כמה שמות מרעננים שהגיעו לשלבים הגבוהים. בהחלט מרענן.

 גם יוליה גלושקו עשתה הישג נאה והעפילה לשלב השלישי והוכיחה (שוב) שלפחות בשנים האחרונות, היא בהחלט יותר מבטיחה משחר פאר שנראה כי כבר לא תשחזר את ימיה היפים למרות שהיא רק בת 26.

 בסופו של דבר, מריה שראפובה, אותה אחת שהגדירה את עצמה כ"פרה" כאשר היא משחקת על חימר, קוטפת תואר שני בצרפת ומוכיחה שהיא בהחלט אחת מהגדולות.

לא הכי טובה, לא הכי יעילה, בטח לא הכי יציבה, אבל אחת מהגדולות.

 ***

 ארנסט גולביס היה הבטחה גדולה מאוד כאשר היה בן 18. עוד אחד מאותם שחקנים צעירים שאתה רק מחכה לפריצה שלהם…וממשיך לחכות לנצח.

אני לא חושב שהוא עדיין עשה את הפריצה שלו בטורניר הנוכחי אבל הוא בהחלט עשה צעד נכון בכיוון. יש מגמה כזו שאחרי שאתה מדיח שחקן בכיר בשלב מסוים, אתה מודח בשלב שלאחר מכן. זה קרה לשמונת מדיחי פדרר הקודמים בסלאם. ניצחו את המאסטרו והפסידו בשלב שלאחר מכן.

גולביס שבר את הקללה הזו ועוד עשה את בסטייל. לאחר שניצח את פדרר בשמינית הגמר, הוא פירק את ברדיץ' בשלוש מערכות. אז הוא כנראה בכל זאת עשוי מחומר אחר.

ועדיין, כדי להיכנס לליגה של הגדולים באמת, אתה צריך עקביות. הצורה בה הפסיד לג'וקוביץ בחצי הגמר היא בדיוק המגמה ההפוכה מכך.

 ***

 ואם במגמות עסקינן, גם אנדי מארי שינה מגמה בצורה חריפה למדי. במעמדו הנוכחי, ההפסד שלו לנדאל בחצי הגמר הוא מתחת לכל ביקורת.

אין שום בושה להפסיד לנדאל ברולאן גארוס. באמת שלא. תשאלו את פדרר.

אבל להפסיד בחצי הגמר בצורה כזו, כאשר כבר במשחקון השני שפת הגוף שלילית, העצבים בשיא פריחתם והכדורים בתדירות של אחד מתוך שניים עפים ישר לרשת או החוצה…לזה לא ציפינו.

עכשיו פורסם שהוא שכר את אמילי מורסמו כמאמנת. לפחות לעונת הדשא הקרובה.

אני לא יודע מה טיבו של שידוך זה. הרי בווימבלדון הוא כבר זכה בלעדיה וזה לא שהיא הייתה כזאת תותחית. שחקנית נחמדה, לא יותר. זכתה פעמיים בסלאם.

מצד שני, אם פעם אמא שלו אימנה אותו, מורסמו היא בהחלט אופציה לא רעה.

***

יותר קרוב ממה שג'וקוביץ היה בחצי הגמר שנה שעברה, כנראה שאף אחד לא יגיע בצרפת נגד נדאל. אני אומר לכם, היסטוריונים של הספורט (לא זה מהתגובות) עוד יחקרו את הנגיעה שלו ברשת במערכה החמישית, נגיעה שעלתה לו בניצחון ללא ספק.

בהיבט הזה, דווקא ההפסד שלו בארה"ב שנה שעברה היה הרבה יותר מפתיע.

ולמה אני מזכיר את ההפסד בארה"ב? כי אם תבדקו לעומק, תראו שיש הרבה נקודות מקבילות בין שני ההפסדים האחרונים של ג'וקוביץ לנדאל בסלאם.

בשני המקרים הוא הגיע כסוג של פייבוריט ואכזב, בעיקר בצורת המשחק.

בשני המקרים היה נראה שהוא בדרך לניצחון עד שנדאל שלף שפן מהכובע וג'וקוביץ סירב לשנות את הדינמיקה.

בשני המקרים הייתה נקודה קריטית במצב של 5-5 שבסופו של דבר הלכה לנדאל, ואיתה המשחקון ואתו המערכה ואתה המשחק כולו.

 ***

ג'וקוביץ ניצח את נדאל בשלושה גמרי סלאם רצופים (ווימבלדון 2011, ארה"ב 2011, אוסטרליה 2012) כי היה מוכן לשלם את המחיר של "לנצח את נדאל בשיטה שלו". באותם משחקים, הוא פשוט היה סבלן והחזיר לנדאל תמיד כדור אחד יותר.

לעומת זאת, ההפסד היום מציין שלושה הפסדים רצופים של ג'וקוביץ לנדאל בסלאם (צרפת 2013, ארה"ב 2013, צרפת 2014). למעט חלקים נרחבים במשחק של צרפת 2013, ג'וקוביץ מאמץ את השיטה של פדרר נגד נדאל: אני משחק את המשחק שלי וביום נתון אני גם אנצח. הבעיה בשיטה הזו שנדאל גורם לכך שיום נתון כמו שהם רוצים קורה אחת לכמה משחקים.

נדאל אמר היום את המשפט (החולני משהו בעיניי): "אני אוהב את הכאב ולכן זכיתי פה 9 פעמים". חולני לא מצד עצמו אלא כי הוא מייצג שיטה שעם תוצאותיה אי אפשר אמנם להתווכח, אבל אני ספק אם ככה נרצה שהטניס בעתיד ייראה.

אבל אם ג'וקוביץ רוצה לנצח את נדאל, בטח בצרפת, הוא חייב לחזור לשיטה היחידה שהוכחה כמוצלחת מול נדאל: לאהוב את הכאב והסבל, ולו רק ליום אחד.

 ***

הגמר היום גוזר פרספקטיבה אדירה על התואר של פדרר בצרפת ב- 2009. תחשבו על זה כך: לפדרר הייתה הזדמנות אחת בעשר שנים לתפוס את התואר כאשר הוא לא היה צריך להתמודד מול נדאל באופן ישיר. 10% סיכוי. הוא עשה את זה.

ניצול הזדמנויות הוא דבר חשוב בחיים!

 ***

טקטיקה לרגע: צריך לתת קרדיט גדול לנדאל. הוא ידע לזהות את מה שהוא צריך לעשות היום וביצע אותו על סף שלמות. בגדול, זה היה הפורהאנד שלו שניצח את המשחק. אבל השלמות הייתה שידע בדיוק מתי לשלוח אותו לאורך הקו ומתי אינסייד-אאוט.

אם נדאל לא היה טניסאי הוא היה יכול להיות מצביא דגול.

 ***

התואר היום מחדד את השאלה שהתחילו לשאול פרשנים ואנליסטים כבר לפני שנה: אם בסופו של דבר נדאל יסיים עם מספר סלאמים זהה לפדרר (לדוגמא), האם העובדה שמתוך 17 תארים, 11-12 היו רק בצרפת מורידה מעצם ההישג הכללי או שלא?

 ***

ולבסוף, בואכה עונת הדשא הבאה עלינו לטובה, יהיה מעניין לראות אם כל הפרשנים ירוצו להכתיר את נדאל כפייבוריט בווימבלדון הקרוב או שהם למדו לקח מהשנתיים האחרונות. לדשא חוקים משלו והוא מצריך מהשחקנים להתכופף לא מעט. ולצורך הזה יש מחיר על הגב הפגוע והברכיים הכואבות של נדאל. יהיה מעניין.

 

ממממ...לא יודע
היסטוריה קטנה - יוחאי שטנצלר

42 Comments

אסף רביץ 9 ביוני 2014

שראפובה השתוותה למרטינה הינגיס במספר זכיות גרנד סלאם, עברה את קלייסטרס, יש לה שתי זכיות יותר מקפריאטי ודבנפורט ושתיים פחות מהנין וונוס. והיא עוד לא סיימה. וזה לא בגלל שהיא לא עברה פציעות קשות, היא כן, והפיתוי שלה לוותר על הנסיון לחזור ופשוט להרוויח מליונים מלהיות מריה שראפובה גדול יותר מהפיתוי של כל אחת אחרת. אבל היא שוב כאן, שוב מוציאה מעצמה את המקסימום המוחלט, מנצחת מערכה שלישית נטו בזכות אופי מול יריבה נהדרת. מבחינתי זה היה רגע מרגש במיוחד.

בקיצור: מריה שראפובה- אחת הספורטאיות הגדולות של דורנו. אחר כך כל השאר.

האלפ נהדרת, לא יפתיע אותי אם תשתלט על הסבב. מרענן לראות שחקנית שמגיעה לגמר ראשון שלה ולא מתבטלת לחלוטין. פטקוביץ' לא ידעה שהיא מסוגלת לשחק כפי ששיחקה נגד אראני ברבע, הלוואי שתבין מה היא עשתה שם ואיך לשחזר את זה. בושארד מתחילה להיראות כמו שחקנית של טורנירים גדולים, סבב הנשים זקוק לשחקניות עם המשכיות ואולי זה יבוא ממנה.

לגבי נדאל- הגמר היה המשחק הכי טוב שלו על חימר השנה בפער עצום. חבל שלא היה מי שיאתגר אותו מספיק כדי לדעת אם הוא עדיין מסוגל לתת שתיים-שלוש הצגות כאלה, אני לא בטוח. בשנתיים האחרונות הזכייה בצרפת עלתה לו בהדחה מוקדמת בווימבלדון, יהיה מסקרן לראות אותו שם השנה.

גולביס- יכול להיות שיפסדי בסיבוב ראשון בווימבלדון וייקח בכל המשחק 7 משחקונים, יכול להיות שיזכה בווימבלדון. שום דבר כבר לא יפתיע אותי לגביו. את הכשרון יש לו, בדיוק כמו לדימיטרוב וטומיץ'. אבל כשרון זה ממש לא מספיק, לא עם הצמרת שיש היום.

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

אני חושב שזה קצת מוגזם להשוות אותה לשמות שהזכרת. היא קצת מאחור. בגדול, היא סוג של נדאל בסבב הנשים כי היא יעילה מאוד ומביאה תוצאות אבל בהחלט ניתן לראות שמבחינת יכולת, לבושארד או האלפ יש יותר. ואל תשכח שהיא תמיד, אבל תמיד, תפסיד לסרינה.
:)

אני מסכים עם הקביעה שלך לגבי נדאל. בגדול, אני לא חושב שהוא נתן משחק גדול בגמר. הוא שיחק את הממוצע שלו עם פיקים בנקודות החשובות אבל זה ג'וקוביץ שלא הגיע למעמד. אם להשוות למשחקים האחרונים בינהם, נדאל היה נדאל, ג'וקוביץ לא.

לגבי הכישרון – צודק לחלוטין. זה בהחלט כבר לא מספיק. זו נקודת התחלה טובה אבל צריך עבודה קשה. ולפי השמועות, בגיל 25, גולביס התחיל לעבוד קשה. יש סיכוי שזה ייתן לו פירות עוד העונה.

no propaganda 9 ביוני 2014

לא חושב שהאלפ יכולה להשתלט על הסבב, בשני המשחקים שראיתי אותה משחקת(רבע גמר וגמר), היא נראתה כמו שחקנית חימר חימר טיפוסית, רצה הרבה, מוציאה כדורים שנראים מתים אבל בלי פוהנד פצצה שזה מה שעובד הכי טוב בסבב הנשים מאז שהנין פרשה.

לגבי גולביס, לא חושב שיש לו סיכוי לזכות בוימבלדון אבל הסגנון שם מתאים לו יותר מהרולאן גארוס אז אני אופתע מאוד אם הוא יפול מוקדם.

edgecator 9 ביוני 2014

אחלה פוסט!

ההשוואה לגמר ארה"ב בשנה שעברה בהחלט במקום, רק שאז למשך מערכה וחצי נולה היה דומיננטי מאוד ונדאל נראה חסר אונים. המערכה שהלכה אליו אתמול הייתה די בינונית מצד שניהם. אני לא חושב שנדאל שלף שפן מהכובע אלא העלה כהרגלו את רמת האינטנסיביות, דג'וקוביץ' לעומתו היה דווקא ברגרסיה.

לאהוב את הכאב זה הכי אוסטרליה 2012. אני עדיין תוהה, וכנראה תמיד אתהה, מה קרה לדג'וקוביץ' אחרי אותו גמר. זה היה מסוג המשחקים שמגדירים קריירה, לרוב לחיוב – עבורו זו הייתה דווקא נקודת מפנה שלילית (בסלאמים). אני לא חושב שהנגיעה ברשת עד כדי כך הרת גורל. זה נכנס יפה לסיפור, כנראה (וגם בזה אני לא בטוח) שזה הפסיד לו את אותו משחק. אבל יש גבול להשלכות.

אני מסכים שנולה לא עושה את ההתאמות הנכונות והטקטיקה שלו מול נדאל צריכה להיות טובה יותר. זכורות לי מחצי הגמר בשנה שעברה הרבה נקודות שהוא בנה עד לפורהנד אינסייד-אאוט שלא נתן לנדאל סיכוי. אתמול זה בכלל לא היה קיים. יותר מזה, אתמול היו יחסית מעט ראלים ארוכים, שזה פרמטר שבו דג'וקוביץ' עולה על נדאל. בראלים הבינוניים ובעיקר בקצרים היה לרפא יתרון ברור. המון טעויות של נובאק שקיצרו את הנקודות, מה שנבע גם משינוי הגישה לעומת המייג'ורים בהם הוא ניצח את נדאל כפי שציינת, אבל גם מהתרופפות מנטלית מאוד לא ברורה שכבר מתחילה להרגיש בנוהל.

נובאק של 2011 כבר לא יחזור, הוא נמצא במקום אחר לגמרי. לא יודע מה יקרה בווימבלדון, אני בספק גדול אם הוא יזכה. אבל לדעתי הוא חייב לעשות איזשהו סוויץ', ולסוויץ' הזה בטח לא קוראים בוריס בקר. למרות שהוא בהחלט עזר לו לייעל את משחק הרשת.

על נדאל אין צורך (נו טוב, גם אין כרגע רצון) להכביר במילים, הבחור לא אנושי.

אני חייב להודות שאני מת על גולביס, טניסאי שלא רואה אף אחד ממטר זה מצרך נדיר. רק חבל שהצד השני של המטבע הוא עצלנות וחוסר יציבות. רואים את זה גם אצל מונפיס, שהיה נותן לנדאל פייט רציני יותר ממארי. אגב, צחקתי בקול כשקראתי על המינוי של מורזמו, יהיה מעניין לראות מה יוצא מזה.

אני רוצה להתרגש לקראת ווימבלדון, אבל אז אני נזכר בשלמה צורף.

יהויכין פנדלוביץ' 9 ביוני 2014

תראה את המשחקים ביורוספורט…
יש אומרים שגולביס לא רואה בעיניים כי לאבא שלו יש כסף, והרבה, מה שגרם לכך שהוא לא מוריד את הראש בפני אפאחד. הצד השלילי- חוצמזה שהוא אחד השחקנים הכי פחות חברותיים ואהובים בסבב, הוא שנדמה לו שהכל בא בקלות, ומכאן העצלות

edgecator 9 ביוני 2014

יורוספורט לא משדרים את ווימבלדון.

יהויכין פנדלוביץ' 9 ביוני 2014

טוב…
מקווה שלא ניתקע עם ספורט5, אדע בעוד שבועיים

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

גולביס פשוט בעל אופי אחר…זה נכון שלאבא שלו יש כסף אבל זה לא כל כך קשור לאופי של שחקן טניס. הוא מאוד מזכיר את ג'וקוביץ בצעירותו…גם הוא אז "לא ספר" את פדרר ונדאל והתגרה בהם אבל הוא המתסד ככל שטיפס בצמרת והבין שהמעמד מחייב גם ספורטיביות מחוץ למגרש, לא רק בתוך המגרש.

אגב, זה הנשק הכי טוב שלו ביום נתון, יותר מכל חבטה אחרת.
אם הוא באמת לא ידפוק חשבון לאף אחד באף משחק, יש לו סיכוי לנצח כל אחד כי את היכולת יש לו.

no propaganda 9 ביוני 2014

מונפילס לא עושה הרבה על המגרש חוץ מקפיצות וירטואוזיות ודחיפת כדורים. אני ממש לא מחובבי מארי אבל אין שום סיבה לחשוב שמונפילס היה נותן פייט יותר טוב.

edgecator 9 ביוני 2014

מונפיס שחקן מאוד לא צפוי. ברור שהוא לא טוב ממארי – אבל מארי מול נדאל על חימר זה פשוט לא כוחות, בטח לא בכושר הנוכחי של הסקוטי המעצבן. מונפיס יכול היה לגרום לנדאל להתאמץ קצת יותר כי הוא משחק מחוץ לתבנית קבועה. לא שזה היה משנה יותר מדי.

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

זה מה שמרגיז…מארי נתן לנדאל פייט מטורף בחצי הגמר של צרפת 2011 וזה היה לפני שזכה בסלאם הראשון שלו.
ציפיתי שעכשיו ייקח אותו לפחות לכיוון הקצה אבל איפה זה ואיפה מה שראינו. פדרר היה כבר נותן פייט יותר טוב לנדאל מאשר מה שמארי נתן.

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

תודה!

אני מסכים איתך לגבי הנקודה הראשונה.
לגבי אוסטרליה 2012 – זה בהחלט היה הפיק שלו. ומשם אכן התחילה הנפילה. מאז הוא זכה בסה"כ בסלאם אחד נוסף ובעיקר הפסיד בלא מעט גמרים כולל פעמיים למארי!

אני חייב להדגיש את הנקודה שלך לגבי הפורהאנד אינסייד-אאוט של ג'וקוביץ. לדעתי, הוא לא נתן אפילו אחד כזה בגמר וזה היה כלי נשק עיקרי שלו נגד נדאל. וזה מאוד מוזר.
זה בעיקר אומר שהוא לא עשה עבודת רגליים מספיק כדי לחפש את הפורהאנד הזה אלא הסתמך על הבקהנד קרוס-קורט שלו.
אלא שלזה נדאל כבר היה מוכן אתמול וענה כמעט כל פעם בווינר של פורהאנד לאורך הקו.

GAZA 9 ביוני 2014

ווימבלדון בדר"כ משודר בערוץ 5, עובדה שאמורה לגרןם לכל חובבי הטניס צער עמוק. במקום השידורים המעולים ביורוספורט שוב נקבל את צורף גוער בפדרר ונדאל וקיציס מלהג את עצמו לדעת. לא ברור איך בערוץ 5 מרשים לעצמם רמה כל כך ירודה של שידור (בעצם כשחושבים על זה, זה אותו ערוץ שמשדר את "יציע העיתונות" ו"מאיר ורוני", אז בעצם כן ברור).

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

ממליץ בחום לך ולכל שאר הצופים לחפש שידורים של סקיי ספורטס באינטרנט. יורוספורט אכן לא משדר את ווימבלדון אבל סקיי כן והשידור שלהם עדיף פי אלף על ערוץ הספורט.

מצער שזה ככה אבל זה המצב.

עמי ג 9 ביוני 2014

סיכום יפה

הנה הסיכום שלי
בושארד – הדבר הבא בסבב הנשי. חזקה מאוד, מכות עם תעוזה לפינות הרחוקות ותנועה טובה אל המגרש. סובלת מחוסר ליטוש שמוביל להמון שגיאות לא מחוייבות
האלפ – חייבת להתחזק פיסית כדי לעלות מדרגה. שראפובה ניצחה אותה על כוח כשדחפה אותה לקו האחורי. התנועה שלה על המגרש נהדרת אבל המכות חלשות מדי

שראפובה – לא רק בלונדינית. יש לה תשוקה אדירה למשחק ולניצחון.

גלושקו – ואמוס

נדאל – ספורטאי מדהים. טניסאי שמתמחה במספר מועט של חבטות אבל הביא אותן לשלמות. 9 מתוך 10 פעמים בפאריס זה הישג שלא ישוחזר כנראה בימי חיינו. וזה עוד לא נגמרץ. יש לו שם עוד 3-4 שנים לתת. הוא יעבור את פדרר בסלאמים וזה יגיע לו. ונא לא להמעיט בהישגיו – הוא לקח סלאמים על כל המשטחים ונגד כל היריבים החזקים. בעיני כרגע הוא הטניסאי הגדול בהסטוריה. אני לא משתגע על הסגנון שלו אבל אי אפשר שלא להעריך את הדבקות והעקשנות שלו. בתחילת הטורניר חשבתי שג'וקו ייקח אבל איך שזה התקדם המטוטלת נעה לכיוון השור ממיורקה שהשתפר ממשחק למשחק וממשחקון למשחקון

ג'וקו – בסך הכל עשה את מהה שציפו ממנו ולא היה מסוגל להתעלות מעבר לזה.

פדרר – מתחיל לדעוך. סלאם שלישי מתוך 4 שלא מגיע לרבע. אני מאמין שיש לו עדיין זכיית סלאם אחת בקנה, כנראה בווימבלדון, אבל הוא יצטרך הרבה מזל בשבילה והדחות של היריבים העיקריים.

מארי – בנסיגה. הקוף שירד לו מהגב לפני שנה בווימבלדון לקח לו כנראה גם חלק מהתשוקה לניצחון

סוזן לנגלן – האיצטדין הכי יפה בסבב

בוריס בקר – הזמן עובר חביבי

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

תודה!

אני חייב להכניס לפרופורציה לגבי נתון אחד שהזיכרון הקצר שלנו נוטה לשכוח (וכתבתי על זה פעם בטור אחר):
נדאל היום בן 28. לקח את הסלאם ה- 14 שלו. אם משווים לנקודה המקבילה של פדרר בקריירה, הם באותו מצב בדיוק. גם פדרר לקח את הסלאם ה- 14 שלו בצרפת 2009 והיה בן 28 פחות 3 חודשים.
כשפדרר זכה בווימבלדון מייד לאחר מכן ובתחילת 2010 באוסטרליה, פרשנים כמו מקנרו אמרו שהוא לבטח יגיע ל- 20 סלאמים. וזה אכן היה מאוד הגיוני לחשוב ככה.
רק כמו שאנחנו יודעים, זה לא קרה בסופו של דבר.

בדיוק כמו שכולם היו בטוחים בשנה שעברה שנדאל יטאטא את ווימבלדון בקלות, כך כעמט כולם בטוחים שהוא יעקוף את פדרר בשיא הזכיות.

הנקודה שלי – זה בהחלט אפשרי, אבל לא ודאי לחלוטין!

איציק 9 ביוני 2014

סיכום לא מחייב כלל וכלל:
1. שראפובה נראתה יותר טוב מיריבתה בגמר… לא חוכמה, היא ניראת יותר טוב כמעט מכל אחת בסבב ;)
2. נראה ששארפובה באה מאוד מוכנה מנטאלית לרולאן גארוס. היא תרמה מערכה בכול השלבים האחרונים והיתה במצבים לא נוחים אך בנוסף ליכולת המשחק, היכולת המנטאלית קבעה הרבה מאוד.
3. הרומניה כמעט וגנבה את הגמר… כמה מתאים לרומנים… טוב שלא הצליחה… היא עוד לא נראת מוכנה לכך.
4. נדאל לטעמי נתן חצי גמר וגמר פושרים, בטח בסטנדארטים שלו. כמה חבל שהיריבים שלו בכלל לא באו למשחק. הם הפסידו אותו מנטאלית עוד לפני היציעה לחימום.
5. משחק הרשת של נדאל, ג'וקוביץ' ומארי פשות מחפירים (לא יודע, אך כנראה גם של השאר). נראה שכל כך קשה להם לגמור וולי פשוט. אני לא מדבר על זה שמעבירים אותם, כי מי שמעביר עושה זאת טוב. אני מדבר על הנחתות נוחות, והם מכים בכוח לכיוון היריב כדי שיחזיר פעם ועוד פעם עד שיפול מהרגלים. למרות שזה לא קורה הרבה, היתי מצפה שידעו לסיים כמו שצריך. שראפובה והאלפ עשו זאת טוב יותר.
6. מארי – כל מילה מיותרת אך בכול זאת אכתוב. לא יודע מה עבר בינו לבין לנדל, אך זה נראה בברור שמאז שהם נפרדו, היכולת המנטאלית שלו בקאנטים. כנראה הוא לא עמד בסיזיפיות של לנדל. מורזמו לא נראת כמישהי שיכולה לתרום לו, אך נראה, אולי היא לא תזיק. ואולי זה בכלל מה שיש והמבנה הנפשי שלו לא מאפשר לו להשאר בטופ מעבר למה שהחזיק.
7. פדרר – שחקן מספר אחד בכול הזמנים אחרי בורג לדעתי ;) אך אני לא מצפה ממנו שינצח. נראה לי שגם הוא לא כל כך. הוא בא להנות, לנסות ומה שיהיה יהיה. כול הכבוד לו שהוא עושה דברים מהם הוא פשוט נהנה. הלואי עלי. מההנאה שלו אנחנו עדיין זוכים מידי פעם מרגעי הגאונות ומקווים שאולי בכול זאת יזכה (פרט לאוהד נדאל כמובן).
8. וימבלדון – מי צריך מונדיאל!!!

יהויכין פנדלוביץ' 9 ביוני 2014

מסכים לחלוטין עם סעיף 8.
המונדיאל הוא רק רביעי בעניין בתקופת הזמן הזו, אחרי ווימבלדון, גמר הNBA והטור.
ובינינו- הוא משעמם ברמות..

אלעד ב.א. 9 ביוני 2014

מכיוון שהשקעת וכתבת, אני אתן תגובה מנומקת היטב:

1. :)
2. בהחלט נכון
3. :) :) :)
4. חצי גמר בודאי, בגמר הוא בהחלט היה צריך להתאמץ יותר.
5. לא מדויק…מבין השלושה, לנדאל יש משחק רשת הכי טוב. הוא עדיין לא טוב כמו הטאצ' של פדרר אבל הוא לא רע בפני עצמו.
6. לגמרי לגמרי
7. אני סובר ההיפך אבל זה לא המקום לדון בזה.
8. אתה כל כך צודק…

איציק 9 ביוני 2014

תודה רבה על התגובה המנומקת :-)
אני רק שתי שאלות לגבי שני סעיפים:
5. האם הטאץ' של פדרר היה אומנם טוב אם משווים אותו לשחקני רשת כו מקנרו, אדברג, בקר, או שהוא טוב יחסית לחברה של היום?
7. מזה להפך? האם לדעתך בורג שני לפדרר או נדאל שני בורג?

יהויכין פנדלוביץ' 9 ביוני 2014

מהיכרותי את אלעד, פדרר ראשון אצלו.
מה דעתו לגבי משחק הרשת, לא יודע.
אני כן יודע משחק הרשת של פדרר הוא מצויין (לפני חצי עשור), אבל לא הטוב ביותר.
בכלל, שום דבר אצלו (אולי חוץ מהפורהנד) לא הכי טוב. אבל הוא תמיד, אפילו בבקהנד, נמצא מאוד גבוה ברשימה

אלעד ב.א. 10 ביוני 2014

תודה יהויכין…אכן קלעת לטעמי.
:)
ארחיב מעט:
אני כן חושב שפדרר גדול יותר אבל בניגוד לשאר, יש לי נימוקים נוספים שאינם אמפיריים לבחירה שלי. אני צריך לכתוב על זה טור אחר פעם שמן הסתם לא ישכנע אף אחד אבל אשמח לחלוק את הדעות שלי ולקבל תגובות.
לבינתיים, רק אומר זאת כך – פדרר הוא הסיבה, הבלעדית והיחידה, שבגללה התחלתי לאהוב טניס ואני רק מצטער היום שזה התחיל רק בשנת 2008 ולא לפני כן. עד אז זה היה נראה לי משחק משעמם והיום אני צופה בו אפילו יותר מהספורט עליו גדלתי ואותו אני משחק במסגרת חצי-מקצוענית עד היום (כדורסל).
אל דאגה…חרשתי את האינטרנט והשלמתי את כל הפערים, כל גמרי הסלאם והמאסטרס וכו'.
:)
אז כנראה שאני לעולם לא אהיה אוביקטיבי בנושא אבל על זה, כאמור, ארחיב בטור אחר.

לגבי משחק הרשת – לפדרר בטוח יש את משחק הרשת הכי טוב בדורו.
משחק הרשת שלו מעולה בגלל אינסטינקטים חדים קודם כל, הטאצ' הוא רק שני ברשימה. ולכן, בהשוואה לאלו שהזכרת, אני חושב שהטאצ' שלהם ליד הרשת היה טוב יותר. מצד שני, אי אפשר לשכוח שכדור שנדאל יורה לעברך כשאתה ברשת מגיע הרבה יותר מהר ממה שקיבלו אותו בזמנו מקנרו ובורג ולכן האינסטינקט של התגובה כל כך קריטי בימים אלו.

נולי 10 ביוני 2014

איך אפשר בכלל להשוות את ההנאה האסתטית שמפיקים מצפיה בפדרר האלגנטי והגאוני לזו שמפיקים מנדאל? יש בכלל ספק שפדרר הוא הטניסאי הגדול והמשובח שבכל הזמנים???

יהויכין פנדלוביץ' 10 ביוני 2014

כן, יש ספק.
קודם כל, כי לא כולם מסכימים על הקריטריונים לקביעה הזאת.
מעבר לזה, כי הקריירה של שניהם טרם נגמרה (איך אני אוהב את המילה הזאת… רק תקשיבו לצליל שלה- טרם…) והם (בעיקר נדאל) יכולים להשיג עוד הישגים.
ועוד- הרבה אנשים מעריכים את הלחימה והווינריות של נדאל יותר מאת הגאונות והווריסיטיליות של פדרר.
ולבסוף- מי אמר לך שרק הם המועמדים? מה עם סמפראס? בורג? לייבר? רוזוול? איך אתה משווה בין תקופות זמן שונות?
אחרי שזה נאמר, אני עדיין ממקם את פדרר בראש, ויש לי את הנימוקים שלי לזה, אבל כמו שאמר אלעד, לא כאן המקום.

no propaganda 10 ביוני 2014

אני דווקא בצד של סמפראס בדין הזה, בעיקר כי הוא היה ההיפך הגמור מנדאל, לקח 14 סלאמים בלי להתאמץ :)

אלעד ב.א. 10 ביוני 2014

פיסטול פיט הוא מועמד ראוי ללא ספק.

כיוון שהנושא כ"כ פופולארי, אשתדל להעלות עליוטור עוד השנה.

אלכס דוקורסקי 10 ביוני 2014

מגיב מעט באיחור לדבריו המעניינים של אלעד ולדיון המסקרן שנוצר בעקבותיהם, אבל כפי שהוכיח (בין היתר) פאבלו פריג'יוני שהפך לרוקי המבוגר ביותר באן.בי.איי בגיל 35 (ואיזה רכז הוא!), עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
אז אנסה להתייחס בכמה נקודות לדברים שנכתבו כאן:
1. באשר לפריצת השחקנים החדשים (בקרב הגברים)-עד היום לא זכה יליד שנות ה-90 באף מייג'ור, ואנחנו במרחק של חצי שנה ממחציתו של העשור השני במאה הזו. לשם השוואה, לפני 10 שנים היו כבר מספר ילידי שנות ה-80 שהחזיקו סלאם אחד או שניים: פדרר, יואיט, רודיק וסאפין. ייתכן שמדובר בלא יותר מאיזשהו נתון טריוויאלי, אבל נראה לי כי בכל זאת הוא מעיד דבר או שניים על כמה שהדור הזה של השחקנים, ובראשם פדרר, נדאל, נובאק ומארי, הוא חזק ויציב. כדי לזכות במייג'ור יש לנצח שניים או שלושה מהם. הסבירות לכך, בטוב מחמש, היא לא גבוהה. דל פוטרו (בהיותו בן 21), שכולי תקווה כי יחזור במהרה וואוורינקה, עשו זאת בחמש השנים האחרונות. אינני רואה, נכון להיום, את גולביס, דימיטרוב, טומיץ' ויתר החבר'ה שדופקים בדלת, עושים זאת. כמובן שדברים משתנים והספורט הוא בלתי צפוי, וזה, בין היתר, גם מקור יופיו. מי יודע, אולי מישהו מהם יזכה מהר יותר משחשבתי, ואולי לא.
2. הדינמיקה בטניס הנשים שונה. אמנם שראפובה, שנחשבת לותיקה ביחס למתחרותיה זכתה ברולאן גארוס (ולי נה, למרות הפסדה בסיבוב הראשון, משחקת טניס טוב), וסרינה עדיין מועמדת בכירה בכל טורניר, אך רואים יותר ויותר את השחקניות הצעירות שמתקדמות ומגיעות לשלבים הגבוהים. האלפ ובושאר הן דוגמאות ראויות לכך. החזרה של קלייסטרס והנין מפרישה לפני כמה שנים, והישגיהן לאחר שחזרו (שתי זכיות לראשונה וגמר לאחרונה), מבדילות מעט את משחק הנשים מהגברים, ששם זה לא ככל הנראה לא היה מתרחש.
3. אולי מספר מילים על הטניס של המדינה המארחת. לצרפתים יש דור נהדר של שחקנים, שמתקרבים לקראת תום העשור השלישי לחייהם: טסונגה, גאסקה, מונפיס וסימון (שסגנון משחקו, מרובה התנועה, הוא האהוב עלי מכולם). כל אחד מהם הגיע בשלב מסוים לעשיריה הראשונה, וטסונגה היה בגמר באוסטרליה לפני 6 שנים. ועם כל זאת, סביר להניח שאף אחד מהם לא יהיה זה שישבור את הבצורת בת 31 השנה של זכיות הגברים בסלאמים (יאניק נואה, כידוע, היה האחרון). נבחרת הגברים עלתה השנה לחצי גמר הדייויס ואולי יהיו מסוגלים לזכות (אם כי מקווה שתהיה זו שוייץ). בשורות הצרפתים ישנם גם שחקני זוגות מעולים כמו בנטו ולודרה (שפרש השנה), והדבר מאוד משמעותי במפגשי הדייויס. היעדר הזכיות בסלאמים של הגברים הצרפתיים רק מדגישה את עליונות הדור הנוכחי של צמרת הטניס, שדובר עליה גם בסעיף הראשון.
4. הנים הצרפתיות מעט יציבות פחות מהגברים, אבל זוכות בסלאמים: מארי פירס, מורזמו והזכיה המפתיעה של ברטולי. כיום, לאחר פרישתה של האחרונה, אין מישהי בולטת, אבל אולי תהיה זו קריסטינה מלאדנוביץ' בת ה-21 (אתמולה הפסידה לשחר פאר בבירמינגהם) שתהיה הצרפתיה הבכירה הבאה. בינתיים היא מתגלה כשחקנית זוגות מצטיינת. צריך לראות האם המעבר שלה ליחידים יתברר כמוצלח (כפי שקרה עם סטוסור, למשל).
5. הזכרתי את מורזמו, שהפכה להיות המאמנת של מארי. לא הייתי מקל ראש במינוי המסקרן הזה. מורזמו זכתה בשני סלאמים ואימנה את ברטולי כהיא זכתה בווימבלדון אשתקד. ואם במארי עסקינן, היה לו טורניר נהדר. הראה בו הרבה אופי כשגבר על שני שחקנים מאוד קשים בחמש מערכות. מול ראפא, באותו היום, אף אחד לא היה מצליח לעמוד. יכולת מנטלית נמדדת לאורך זמן ולא במשחק אחד או שניים. הסקוטי חזר מפציעה קשה (הצריכה ניתוח בגב), והוא ואמו עברו מספר חודשים קשים עם מחלתה, ומותה ממנה, של עמיתתו, הטניסאית הבריטית אלנה באלטצ'ה שנכנעה בגיל 30 למחלת הסרטן. הוא בהחלט יהיה מסוגל לשחזר את הזכיה בוימבלדון.
6. מרכז הכובד של הטניס, במספר השנים האחרונות, עבר לאירופה. לאוסטרלים יש דור צעיר עם כמה שחקנים, בני מהגרים, מאוד מבטיחים, אבל יידרשו עוד מספר שנים לראות כיצד יתפתחו הדברים. לקנדים יש את ראוניץ' ובושאר, ולאמריקאים הרבה שחקנים במאיה הראשונה, אבל אינם נראים כמסוגלים לאיים, אולי מלבד איזנר המצוין, על העשיריה הראשונה.
7. מילה על טניסאית מאוד מיוחדת – קימיקו דאטה קרום היפנית, שתחגוג 44 בספטמבר. אתמול עברה סיבוב בבירמינגהם. משחקת באופן קבוע מול שחקניות צעירות ממנה בעשרים שנה. פשוט מדהים!
8. יופי של הופעה לגלושקו עם עליה לסיבוב השלישי. הרבה הצלחה לטניסאים הישראלים בעונת הדשא.
9. מקווה לראות את פדרר מניף תואר מייג'ורס 18 על הדשא באול אינגלנד קלאב.
10. תודה למי שקרא עד עכשיו, ואם עצרתם באמצע (או אחרי הסעיף הראשון), גם זה בסדר (:

יהויכין פנדלוביץ' 10 ביוני 2014

פשש, השקעת.
האמת היא, שעלייתם של האירופים החדשים ויציבותם של האירופים הישנים, מבליטה את חולשתם של האמריקאים, וזה כואב.
האמריקאי הבכיר הוא איזנר שמדי פעם נכנס לטופ 10. האמריקאי השני? האמת, לא טרחתי לבדוק.
איפה הם ואיפה האמריקאים הבכירים של הדורות הקודמים- מקנרו, סמפראס, קונורס, אגאסי, קורייר ועוד חבר'ה שמן הסתם שכחתי.
כואב.

אלעד ב.א. 10 ביוני 2014

אלכס – תודה על תגובה כל כך ארוכה.
אתה צריך גם להתחיל לכתוב טור אורח… :).

התייחסות קצרה למספר נקודות שהעלית:

1. פריצת שחקנים – גולביס הוזכר והוא אינו חדש במונחים של טניס. בכל אופן, אני חושב שדימיטרוב יעשה זאת בקרוב. עניין של עוד שנה-שנתיים לדעתי כי יש לו את הכישרון ויש לו את היכולת.
גם את טיים האוסטרי סימנתי. לדעתי הוא יגיע רחוק בעתיד.
2. מורזמו – אני באמת חושב שזה גימיק ופלופ שיתפוצץ מהר. אני לא רואה מה יש לה לתרום למארי בשלב הזה של הקריירה.
3. קימיקו היפנית – באמת תופעה. נגד כל חוקי הטבע. נותנת לי את האשליה שפדרר ימשיך לשחק עוד הרבה שנים.
4. פדרר עם ח"י תארים – לדעתי השנה בווימבלדון זה הסיכוי הכי טוב שלו ולאחר מכן בארה"ב. שנה הבאה ווימבלדון אולי אולי אולי, אבל לדעתי אם לא השנה אז כבר לא יקרה. מקווה שאתבדה.

אלכס דוקורסקי 11 ביוני 2014

נכון, רודיק היה הגבר האמריקאי האחרון שזכה במייג'ור, לפני 11 שנה בארה"ב. וזו אולי הזדמנות קטנה להפנות כלפיו זרקור. מלבד הנצחון על חואן קרלוס פררו ביו. אס. אופן, הוא הגיע 4 פעמים נוספות לגמר של סלאמים, ובכולם הפסיד לפדרר (זכור כמובן הגמר ההוא ב-2009, כשפדרר עבר את סמפראס. שמחתי מאוד בשבילו אבל כאבתי בשביל רודיק, שלא נפל ממנו באותו משחק אפי). סגנון המשחק של רודיק היה מאוד נוח להתמודדות עבור פדרר, ולכן גם המאזן החד צדדי כל כך לטובתו של השוייצי במפגשים ביניהם.

מכל מקום, רודיק, שנופל כמובן ברמתו מכל עמיתיו האמריקאים שהזכרת, היה השחקן האחרון מארה"ב שהיווה גורם משמעותי בצמרת (במשך הרבה שנים נכלל בעשיריה הראשונה ושמר על יציבות מאוד מרשימה). אינני יודע מדוע, אבל טניס הגברים בארה"ב באמת נחלש.

יהויכין פנדלוביץ' 11 ביוני 2014

אני מניח שכבר גדולים וטובים ממני דיברו על היחלשות הטניס האמריקאי, אבל אנסה את כוחי בכל זאת:
נראה לי, אולי אני טועה, אבל כך ההרגשה שלי, שהטניס האמריקאי מותאם למשטחים מהירים- כלומר, מתבסס על עוצמות ועל סרב (איזנר, רודיק, סמפראס).
בשנים האחרונות זה פשוט לא מספיק אל מול שחקני ההגנה, שגם מאוד איכותיים בשאר האספקטים של המשחק.
כדי לנצח את דור הזהב שלנו לא מספיק להיות מצויין רק בהתקפה, בגלל כל מיני גורמים (האטת המגרשים, שיפור הטכנולוגיה של המחבטים, אפקט פדרר) צריך להיות טוב בהכל, בעיקר בהגנה.
סגנון משחק כזה נרכש על חימר, לא על אספלט. (מארי באמת תופעה מעניינת…)
אולי הם מעדיפים יותר מבעבר להפנות את הכשרונות שלהם לפוטבול, בייסבול, הוקי וכדורסל.
ואולי הם לא מספיק מוכשרים.

אלעד ב.א. 11 ביוני 2014

כן…לצערנו הטניס הופל יותר להגנתי ואתה חייב להיות קאונטר-פאונצ'ר טוב כדי לשרוד. זה עצוב בעיניי אבל זה נכון.

אני חוזה כי בעתיד תגיע שבירה ומגרשים יעשו תיקון כדי לאזן את המהירות. ווימבלדון יהיה טיפה יותר מהיר מהיום אבל לא מהיר כמו ב- 91. רולאן גארוס יישאר אותו הדבר והמשטחים הקשים של ארה"ב ואוסטרליה יחזרו להיות מהירים יותר.

בתקווה…

אלכס דוקורסקי 11 ביוני 2014

ייתכן באמת שטניס הוא לא הענף הפופולרי ביותר שם, ונמצא בתחתית סדר העדיפויות הספורטיבי בקרב מרבית הילדים (ומשפחותיהם). מצד שני, בתי הספר והאקדמיות שלהם מושכים צעירים מכל רחבי העולם: שראפובה, טורסנוב, טומי האס, נישיקורי. לבטח יש עוד רבים וטובים שאינני מכיר.

עמי ג 12 ביוני 2014

ארתור אש?
בראד גילברט?
אנדי רודיק?

כמו שוורן באפט אמר פעם – נא לא להספיד את אמריקה. מי שעשה זאת ב-200 השנים האחרונות הפסיד הרבה כסף

אלכס דוקורסקי 11 ביוני 2014

אלעד, תודה על המחמאה!
מסכים לגבי דימיטרוב. זמנו יגיע וגם של תיים. לפני 3 שנים, טומיץ' (אז בן 18) עלה לרבע גמר וימבלדון, והפסיד שם במשחק קשה לג'וקוביץ', שהמשיך עד לגביע. סגנון המשחק שלו מתאים לדשא, ואולי יצליח לשחזר את הישגו הטוב ביותר (נכון להיום). מצד שני, הדירוג היחסית נמוך שלו מבטיח לו מפגשים קשים כבר מהתחלה. יהיה מעניין…

יהויכין פנדלוביץ' 11 ביוני 2014

אגב דירוגים, באחת התגובות לפוסט הקודם, כתבתי שיהיה לפדרר מאוד קשה לשמור על המקום הרביעי לקראת ווימבלדון. בגלל ההפסדים של ברדיך ומארי בר"ג זה יותר מאפשרי בשבילו, אבל עדיין לא פשוט.
בכל מקרה, זה לא משנה, מהסיבה הפשוטה שהדירוג לווימבלדון מתחשב גם בתוצאות על דשא מלפני שנתיים בערך של 75% מהן, מה שאומר שהמדורגים הבכירים הם, לפי סדר זה: דיוקוביץ', נדאל, מארי, פדרר.
אם זה לא ככה, יצאתי חומוס…

אלעד ב.א. 11 ביוני 2014

חיובי. יש להם נוסחה מיוחדת לחישוב הדירוג.
אבל אני לא מאמין שוורינקה ירד כל כך.
מארי אלוף 2013, פדרר אלוף 2012 אז הם יקבלו מקדמה.

מעניין לראות איך זה ייצא כי תהיה לזה השפעה חשובה.

יהויכין פנדלוביץ' 11 ביוני 2014

אז בדקתי את זה וזאת הנוסחה:
קחו את 32 המדורגים הבכירים של הATP (האם מדובר דווקא עד המדורג 32 או שמדובר ב32 הבכירים שנכנסים לטורניר, לא יודע).

תוסיפו להם 100% מסך הנק' שצברו בטורנירי דשא בשנה החולפת, ו75% מהטורניר הכי טוב שלהם בשנה שלפני כן.

בכל מקרה, המארגנים שומרים לעצמם את הזכות לעשות שינויים כראות עיניהם.

אלעד ב.א. 11 ביוני 2014

אם כך פדרר מארי ונולה יקבלו תוספת משמעותית.
נדאל לא.

אבל נדאל ונולה לא צריכים את זה. פדרר כן.
מארי לא משנה כי הוא יהיה ב- 4-8 בכל מקרה.

אלכס דוקורסקי 11 ביוני 2014

נכון. ההשפעה של הדירוג גדולה. אם כי כבר ראינו באוסטרליה, כשפדרר דורג שמיני, כי כאשר נמצאים בכושר טוב, אפשר להתעלות על הדירוג…

יהויכין פנדלוביץ' 11 ביוני 2014

ברור שאפשר להתעלות על הדירוג- ע"ע וואורינקה שניצח 3 מדורגים בכירים ממנו באוסטרליה.
פשוט הגרלה טובה תאלץ את פדרר לתת משחק ממש טוב אחד (מקסימום 2), בעוד הגרלה פחות טובה תאלץ אותו לתת 3 כאלה, אולי אפילו יותר

יהויכין פנדלוביץ' 19 ביוני 2014

אם אתה עוד נכנס לכאן…
צדקתי לגבי המדורגים הבכירים

Comments closed