זיכרונות – יוחאי שטנצלר

memories

 

אתם בוודאי כבר מתחילים להרגיש את זה. אצל חלק מכם כבר בטח יש את אותה ויברציה שמגיעה כל ארבע שנים לפני משהו גדול באמת. אבל למה זה קורה? האם אנחנו עד כדי כך אוהבים כדורגל? הרי יש לנו כל השנה את הליגה שלנו, הליגות האירופאיות, ליגת האלופות, כאשר לרוב הרמה יותר גבוהה במהלך העונה וגם העניין שלנו יותר גדול. אז למה בכל זאת המונדיאל כל כך מרגש?

 לדעתי הקסם של המונדיאל נובע מכך שהוא שהוא נערך פעם ב-4 שנים. בכל פעם שמגיע מונדיאל אנחנו נזכרים במונדיאלים הקודמים, אבל לא בהכרח בכדורגל, אלא נזכרים בעצמנו, איך ראינו את המשחק ההוא עם החבר'ה, או איך העברנו את הזמן בצבא והתעדכנו במשחקים, או על המשחק ההוא שלא ראינו אז הנה מקבץ זיכרונות שלי מכל מונדיאל אותו חוויתי:

 ספרד 1982

אחרי שינה קלה התעוררתי בשעות הערב. החדר שמסביבי היה חשוך ופתאום תקף אותי רעב עז. הרגשתי שבאותו הרגע אני משתגע אם אני לא מכניס משהו לפה. אז עשיתי את מה שידעתי לעשות הכי טוב – צרחתי! מהתקופה הקצרה שלי פה הבנתי שזאת הדרך להשיג דברים.

מהר מאוד הגיחה האישה ההיא, זו שמאכילה אותי. הבחור שבדרך כלל נתן לי המון תשומת לב התייחס אליי הפעם פחות מהרגיל ובהה במסך עם האורות. הרבה רעש בקע משם, והמסך היה בעיקר ירוק. רגע לפני שנרדמתי זעק השדר כי איטליה זכתה בגביע העולמי לאחר שניצחה 1-3 את גרמניה. אבל אני כמובן לא הבנתי כלום. מה אתם מצפים מתינוק בן חודש?

 מקסיקו 1986

או קיי, אז הבנתי שאלו הם אימא ואבא ואפילו גיליתי שיש לי אחות גדולה. את אבא גייסו למילואים במהלך מלחמת שלום הגליל ואת מרבית המונדיאל של 1982 הוא פספס.

גם ממונדיאל 1986 לא ראינו הרבה. אבא ואמא חסכו כסף החליטו לקחת את כל המשפחה לטיול מגבש באירופה. אחרי שלושה שבועות של כיתותי רגליים נחתנו בנתב"ג. אבא אמר לנהג המונית שיסע מהר. לימים למדתי שבכל פעם שההורים חוזרים מחו"ל, אבא לפני הכל מפרק את המזוודה. אלא שהפעם הוא רץ לטלוויזיה והתעלם מהמזוודות. וכשהוא פתח אותה הוא ראה שארגנטינה מוליכה 0-1 על גרמניה בגמר המונדיאל. אבא תכנן הכל נכון, רק לא לקח בחשבון את הפרשי השעות ולכן פספס את הראשון. למזלו, אבא הספיק לראות עוד 4 שערים באחד ממשחקי הגמר הדרמטיים בהיסטוריה. נגמר 2-3 לדייגו וארגנטינה.

 איטליה 1990

בגיל 8 אני כבר מתעניין בכדורגל, אבל בעיקר בלשחק למטה בשכונה עם החברים, ולהתאפק עד שעה ארבע, כי לפני זה השכן המפחיד מקומה שנייה היה צועק עלינו. וידעתי גם שהיה מונדיאל והבנתי שזה משהו חשוב יחסית ואפילו ראיתי כמה משחקים, אבל לא הצלחתי באמת להבין את העוצמה שלו.

ידעתי שאנחנו לא שם אחרי שראיתי את הנבחרת מסיימת בתיקו 0-0 ברמת גן עם קולומביה, למרות שלא הבנתי אז איך הפסדנו אם המשחק הסתיים בתיקו. אבל בכל זאת, איטליה 90' היה המונדיאל הראשון שאני זוכר ממנו כמה דברים וגם יש לי כמה הבלחות ממנו וכולן קשורות לפנדלים – אני זוכר את אנגליה מנצחת את קמרון במשחק הטוב בטורניר, אני זוכר שראיתי אצל סבא וסבתא את מתיאוס מבקיע פנדל לגרמניה נגד צ'כוסלובקיה ברבע הגמר. אני זוכר את שוער נבחרת ארגנטינה, גויקוצ'אה, עוצר פנדל, ועוד פנדל, ועוד פנדל, אבל נכנע לאנדראס ברמה בדקה ה-86 של גמר המונדיאל המכוער מכולם.

 ארה"ב 1994

אומרים שהפעם הראשונה היא הכי מיוחדת, ואין ספק שבעיני לפחות עד עתה, ארה"ב 94' היה הטוב ביותר שראיתי. בגיל 12, רגע לפני שאני מסיים את היסודי ועולה לתיכון, הייתי כבר פנאט אמיתי של כדורגל ואפשר בהחלט לומר שזה היה הטורניר האמיתי הראשון שלי וכבר הייתה לי כבר פייבוריטית.

אני זוכר את כל הבתים, מרבית המשחקים ולא מעט כובשים בשליפה מהירה מראש, מה שאני לא יכול להגיד למשל על הטורניר הקודם. יכול להיות שההצלחה של הנבחרות שלי תרמה לכך- כבן לעולים חדשים מרומניה היו הרבה חגיגות במהלך אותו חודש בבית, לא רק של אבא, אלא של כל המשפחה. רומניה הציגה נבחרת אטרקטיבית ושובת עין כשרשמה ניצחונות מרשימים על קולומביה וארגנטינה (הזיכרון הכי גדול שלי מהטורניר) ונעצרה רק ברבע הגמר בפנדלים אכזריים. והכי חשוב, הפייבוריטית שלי, ברזיל, זכתה במונדיאל למרות עוד משחק גמר משמים, כשהשחקן האהוב עליי ביותר דאז, רומאריו, זכה גם בתואר שחקן הטורניר.

 צרפת 1998

מילד ביסודי הפכתי לבן טיפש עשרה טיפוסי, אבל בכל זאת, קצת יותר בוגר. כדורגל כבר לא היה הדבר החשוב היחיד בחיים, ובחורות ובילויים כבר נכנסו למשוואה, אבל עדיין – מונדיאל עדיין היה מונדיאל, במיוחד לנוכח העובדה שכל התנאים היו אידיאליים – הטורניר נערך באירופה כך ששעות המשחקים היו נוחות. מהטורניר עצמו לא השגתי את מה שרציתי – רומניה נעצרה מוקדם מדי, ובברזיל הרעש סביב רונאלדו היה גדול מדי, ואכן הנבחרת התרסקה בגמר מול צרפת החזקה.

הכי זכורים היו שני ערבים רצופים במחזור האחרון בשלבי הבתים- מרוקו האטרקטיבית ניצחה 0-3 את סקוטלנד וחגגה העפלה לשמינית הגמר מבלי לדעת שנורווגיה הדהימה בדקות האחרונות את ברזיל ועלתה לבסוף על חשבונה. למחרת הייתה זאת ספרד שהביסה 1-6 את בולגריה כששחקניה בוכים במהלך המשחק כשהבינו שהם לא עולים לשלב הבא. והיה עוד דבר אחר שלקחתי מהמונדיאל ההוא – ההבטחה לעצמי שבהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני אסע למונדיאל.

 מונדיאל 2002

כמו שתמיד יש את המונדיאל שזוכרים, תמיד יש את ההוא ששוכחים. מונדיאל 2002 היה כזה. הוא נערך לראשונה באסיה כשיפן וקוריאה אירחו אותו, ולכן המשחקים שוחקו בשעות בלתי ניתנות לצפייה לאדם הסביר. נבחרות רבות התקשו להסתגל לשחק בסביבה לא מוכרת וכך ארגנטינה, צרפת ופורטוגל הודחו כבר בסיבוב המוקדם ואפשרו לברזיל וגרמניה דרך קלילה לעבר גמר ראשון ביניהן אי פעם.

כשמוסיפים למשוואה את העובדה שאת המונדיאל העברתי בצבא, הוא הופך לנשכח עוד יותר. למעט יומיים הייתי לכל אורכו של הטורניר בבסיס ברמת הגולן בריתוק לבסיס בגלל עבירת בטיחות טיפשית. חזרתי הביתה אחרי כחודש לשישי-שבת קצרים. חברה שלי דאז כל כך שמחה לראות אותי אחרי כל כך הרבה זמן, וגם אני שמחתי… באמת ששמחתי… פשוט באותו סופ"ש נערכו ארבעת רבעי הגמר ובכל זאת… זה מונדיאל…

המונדיאל היה כל כך נשכח שהזיכרון החזק ביותר שלי הוא של המשחק שלא ראיתי – המחצית השנייה של הגמר. במחצית ביקשו מכולם לעלות לאוטובוס לנופש גדודי בקיבוץ גינוסר, מרחק של 10 דקות נסיעה והבטיחו שנגיע בזמן למחצית השנייה. כמובן שאת שני השערים של רונאלדו ראיתי בשידור חוזר, לא לפני שפיזרתי קללות וצעקות לכל עבר. מי שהרגיע אותי היה חברי הטוב טל, שישב לידי באוטובוס והבטיח לי שאת המונדיאל הבא נראה כמו שצריך.

 מונדיאל 2006

טל הבטיח וקיים. את משחק הפתיחה של המונדיאל בין גרמניה לקוסטה ריקה ראינו עם עוד חצי מיליון גרמנים ברחובות ברלין מול המסך הענק בשער ברנדנבורג המפורסם. קיימתי לעצמי את ההבטחה וטסתי לגרמניה ביחד עם טל למונדיאל. חוויה בלית נשכחת ומומלצת לכל אחד – ראינו את גרמניה על מסך ענק ברחוב, את אנגליה בפאב אנגלי, את ארגנטינה במסעדה ארגנטינאית, את הולנד במגרש כדורגל מאולתר עם מסכים ולקינוח את המשחק בין ברזיל לקרואטיה ראינו מהאצטדיון האולימפי בברלין ואחרי שנפרדנו מסכום לא מבוטל של יורו. שער נהדר של קאקה השלים עבורי את החגיגה.

את המשך המונדיאל כבר ראיתי באוניברסיטת בן גוריון בב"ש. כסטודנט לכלכלה וחשבונאות בבן גוריון לא היה לי כסף להזמנת הערוץ המיוחד, ואת כל המשחקים ראיתי בבית הסטודנט על מסך ענק שאירגנה אגודת הסטודנטים, כשבין לבין אני מנסה ללמוד לבחינות סמסטר ב'.

 מונדיאל 2010

ארבע שנים חלפו ואני נמצא שוב במקום שונה לגמרי מזה שהייתי בו לפני 4 שנים. הספקתי להתחתן עם אשתי ועם משכנתא. את הלימודים סיימתי והתחלתי לעבוד במשרד רואי חשבון, וגם הגשמתי חלום ילדות ישן נוסף והתחלתי לכתוב טורים באתרי ספורט.

המונדיאל עצמו לא היה מסעיר במיוחד אבל למזלי בחודש יוני אין הרבה עבודה לרואי חשבון. נהניתי מהמשחקים כשבין לבין אני מתמודד עם ההערות שלי אשתי – "כשאתה רוצה, אתה יכול להגיע מוקדם הביתה". הרגע מעורר הצמרמורת היה בדקה ה-120 של רבע הגמר בין אורוגוואי לגאנה עם יד האלוהים של סוארז. הגמר גם כן היה קשה לצפייה, אבל לפחות זכיתי לצפות בו עם הוריי.

 מונדיאל 2014

אמא שלי לא הייתה חובבת כדורגל, אבל הייתה חובבת של הילדים שלה. לכן בכדי לבלות איתי זמן איכות לא היה אכפת לה לשבת ולצפות איתי, לשלוח לי SMS של "כל הכבוד למכבי חיפה" אחרי העלייה לצ'מפיונס בזמן שהייתי בצבא, או "כל הכבוד למכבי" כשהם לקחו גביע אירופה בזמן שהייתי בדרום אמריקה. בשנה שעברה היא נפטרה, ולכן הגמר הקודם, למרות שהיה אלים ומשמים ייזכר אצלי תמיד בחיוך.

מעבר לכך, התרחשו הרבה אירועים משמעותיים במהלך השנים האחרונות. הפכתי לאבא לשני זאטוטים מקסימים שלימים יצפו איתי בעוד מונדיאלים רבים, אם ירצו או לא. לאחר תקופה ארוכה אפילו החלפתי את מקום העבודה בדיוק לפני המונדיאל כך שאני נמצא לגמרי במקום אחר כיום. ועדיין – ההתרגשות היא אותה התרגשות, התקוות לראות כדורגל טוב ואיכותי, אני כבר לא מאמין שאצליח לראות את המשחקים של 1 בלילה, אלא אם כן יעשו לי השכמה. בקיצור – נו יאללה, שיתחיל כבר.

לדילמה אין דילמה
פלוגת פופוביץ'

16 Comments

שי 11 ביוני 2014

אני יליד 86' אז הלו"ז שלך הוא ארבע שנים לפניי… שמרתי את כל העיתונים ממונדיאל 98', שהיה הראשון שלי, אבל המונדיאל בדרום אפריקה לא היה משהו שאפשר לארגן בתקציב סטודנטיאלי. לפחות דאגתי שיביאו לי וווזלה (:

אמיל 11 ביוני 2014

כשותף ללא מעט רגעי מונדיאל דומים לשלך אני יכול רק להזכר בחיוך בימים היפים של הטירוף סביב הכדורגל כשהיינו צעירים. הנגיעה האישית בכל מונדיאל מאוד נגעה ללב.

טל ש. 11 ביוני 2014

טור משובח ומלומד.
ישר כח אח יקר.

אני תמיד מקיים הבטחות..
:)

רוני 11 ביוני 2014

יולי 1982 ואחד פאולו רוסי שובר לילד בן 10 את הלב.
http://www.youtube.com/watch?v=dUkrPNeYcNI

פאקו 11 ביוני 2014

+לב שבור

משה 11 ביוני 2014

דמעות רבות הזלתי בגלל המנוול,נשבעתי לשנוא את איטליה ואת ברזיל לנצח.

Matipool 11 ביוני 2014

גם לי הוא שבר את הלב . הייתי אז בן 14 וזיקו היה הפייבוריט שלי .
אח״כ כבר הפכתי לאוהד אנגליה ומאז הלב נשבר עוד כמה פעמים .

רוני 11 ביוני 2014

זיקו אדר וסוקרטס איזו קבוצה מדהימה! לא ישכח את השער של אדר נגד דסייב הגדול ב 2:1 מול רוסיה.
http://www.youtube.com/watch?v=jx9KMhX4lzo

Matipool 11 ביוני 2014

פלקאו .
זיקו , סוקרטס ופלקאו היו השלישייה הגדולה . אדר היה הרביעי .

רוני 11 ביוני 2014

איך שכחתי את פלקאו? אני הולך להתבייש בפינה עד מחר ב 23:00

ניתאי 11 ביוני 2014

פנטסטי.
הרגעים הזכורים שלי: איך באתי מאושר לחד"א בקיבוץ אחרי ההדחה של ארגנטינה ע"י הולנד ב98 וגיליתי שזה מעניין… נו… לא הרבה. עוד כמה ובעיקר זוג הולנדי שהגיע בכתום. הצלחנו למלא שולחן.
2002: מדריך בקורס חובשים. יוצא עם החניכים שלי לשמירה באיזה טקס שקר כלשהו ומתנדב לתרום דם כי בחדר מנוחה הייתה טלויזיה בה ראיתי את ברזיל מנצחת את בלגיה במשחק די משמים.

פאקו (האמיתי) 12 ביוני 2014

יוחי, כתבה יפה ומרגשת.
94 זה מוסטובוי והמוזר הזה מספרטק, עם 1:1 מול איטליה?
מה שבלבל אותי קלות זה ההצהרה שב 98 כתוב ש:
"בחורות ובילויים כבר נכנסו למשוואה".. והבילוי המרגש שזכור לי הוא דווקא לילה משמים של 3 מתבגרים משחקים אולימפיק עד עלות השחר, תוך כדי חלוקה של מיטה (לא זוגית ולא בתורת).
אז איזה בחורות בדיוק "נכנסו למשוואה"? :)

יוחאי שטנצלר 12 ביוני 2014

לא הארכת קצת שיער באותה תקופה?

ערן 2 12 ביוני 2014

יליד 83.
כמה שהכל דומה.
מונדיאל מוחשי ראשון ב94 עם ההופעה של רומניה וחאג'י הענק מול ארגנטינה, צרפת בתיכון, דרום קוריאה יפן בצבא שפיפסתי (כולל הגמר שבו אני בשבוע שטח בטירונות מקלל את כולם על מר גורלי), מונדיאל כסטודנט בבן גוריון בבית הסטודנט, ועכשיו המציאות.
כתבת לי את הזיכרונות, תודה

דנידין 13 ביוני 2014

אנחנו בני אותו גיל פלוס מינוס וגם אצלי מונדיאל 94 הוא המונדיאל הדומיננטי ביותר, ושנים אחרי קיומו הייתי, בשיעורים משמימים בתיכון, כותב על השולחן (מהראש) את הבתים של המונדיאל ואת עץ הפלייאוף. לזכור ולא לשכוח.

מונדיאל 98 – צבא – תקוע בעמדה אי שם בדרום 10 שעות ביום, הגנבתי לשם את המוסף של מעריב למונדיאל ולומד אותו בעל פה, כל גמר, איפה היה, כמה נגמר, מי הבקיע, מה הסגלים. הכל.
את הגול של ברגקהאמפ יקירי נגד ארגנטינה פספתי בשביל איזה סיכוי לפגוש איזו מישהי. איזה בזבוז.

היסטוריון של ספורט 13 ביוני 2014

זכרונות שלי בקצרה .
82 יחד בן 6 עוד לא מבין הטלוויזיה בשחור לבן .חבר רחוק מגיע לבקר את אבא ז״ל. אבר אומר ברזיל החבר מציע התערבות על איטליה אבי לא מאמין כמה נחבר דפוק מתערבים על יין …אבא לא לקח בחשבון שהשוער של ברזיל לא יודע שמותר לנגוע ביד ברזיל נותנת קונצרט אך הולכת הביתה בהפסד 3-2 במשחק שהוא אולי הגדול ביותר ששוחק בטח המשחק הגדול ביותר ששיחקה קבוצה מפסידה .
86 : המונדיאל הראשון שלי אך איזה מונדיאל יש אינספור רגעים אך מעל כולם דייגו
דייגו 1. בשער היד מול אנגליה .
דייגו 2. בגול 2 דקות אח״כ אם יש שער ששווה 2 גולים זה הגול כילד קטן חשתי שזה מכפר ….על הרמאות בגול הראשון .
3. דייגו מול בלגיה צמד מדהים בחצי הגמר .
4. המסירה של דייגו בגמר מסירת 60 מטר ששגרה את הגמר .
בשוליים היו כמה עניינים ״קטנים״ נזכיר בקצרה.
1. ברה״מ -הונגריה 0-6.
2. דנמרק-אורוגוואי 1-6.
3. שמינית גמר בלגיה -ברה״מ 3-4.
4. שמינית גמר ספרד -דנמרק 1-5.
והיו כמובן עוד המון רגעים .
מונדיאל 1990 .
אכזבת ענק זוכר את ההתבאסות בגמר .
הרגעים השמחים היחידים .
1. השיר של איינשטיין .
2. נבחרת קמרון ברשות מילה המדהים .
1994 זוכר איך הייתי בצבא ואיך שיחק לי המזל לראות את כמעט על המשחקים .
הרגע הזכור …הגעתי כשרוף של ברזיל שרצה לכפר על כישלונות העבר …הייתי אולי הראשון בארץ שטען שרומא ריו הוא הכוכב הגדול בעולם .
הרגע הזכור איך שנייה לאחר שזכינו בגביע עם ברזיל חשתי רמייה גדולה ב 0-0 בגמר והתבאסתי כשהבנתי שמבחינתי לפחות זה לא נחשב .
1998 אבא של חבר טוב נפטר אני זוכר איך שבוע לפני ההתחלה של הטורניר דיברתי איתו ( האבא)
וחזיתי שצרפת לא תקבל יותר מ 3 גולים כל הטורניר …אני זוכר שהוא אמר נחייה ונראה .
אבל הוא לא זכה לראות ….יהי זכרו ברוך .
להבדיל אני זוכר את התמוטטות העצבים דל רונאלדו בגמר ואת הדריסה של צרפת.
אני גם זוכר איך בגמר הפך סידן מאכזבת המונדיאל לכוכב הגדול של העולם .
2002. בעיקר אני זוכר את ארוסתי הנפלאה שהחלתי לצאת איתה וזה בא כל כך טוב עם הכדורגל הנפלא שהיה בבוקר .
תקופה ענוגה ומדהימה אה ….וגם ברזיל זכתה באופן מרשים עם הקמבק הענק של השפן.
2006 זוכר את הקמבק המדהים של זידאן שהסתיים רגע לפני בסוף בנגיחה במטארצי .
בנוסף זכור לי הרכב החלומות של ברזיל שנותר חסר אונים מול צרפת ברבע .
זיכרון מיוחד יש אצלי למשחק הדמים .
2010.
1קאסיאס
2. אנייסטה .
3. גרמניה מפרקת את אנגליה וארגנטינה ואני מתערב מול אבי ז״ל שספרד תיקח אותה ותפרק אותה 0-1 וכמובן צודק .
2014 עוד לא התחיל אבל ברור לי שהזיכרון יהיה ממסי .טוב או רע יזכה או יודח בבתים זה בוודאי יהיה זיכרון חשוב .

Comments closed