התגעגענו? – יוחאי שטנצלר

dunigg

 

קשה מאוד לכתוב על ספורט בימים אלו. וגם אם מצליחים להתנתק מהמצב הביטחוני הקשה ולעיין קצת במדורי הספורט השונים, עדיין מרגיש מוזר לא לדבר דווקא על ניצן שירזי. יהי זכרו וזכר הנופלים ברוך.

ובכל זאת, רציתי לדבר על המינוי המחודש של דונגה למאמן נבחרת ברזיל. 8 שנים פחות יומיים לאחר שמונה בפעם הראשונה למשרה המלחיצה ביותר בכדורגל הנבחרות, המאמן הקשוח חוזר.

רבים בברזיל ובעולם מבקרים על ההחלטה להשיב את המאמן שלא זכה לשום חסד בזמן שאימן את הנבחרת. למרות שהרקורד שלו בנבחרת היה טוב. עם סגל חלש וכאנדרדוג גמור הוא ניצח 0-3 את ארגנטינה המוכשרת בגמר הקופה אמריקה ב-2007. שנתיים לאחר מכן ברזיל שלו גם הרשימה כשזכתה בגביע הקונפדרציות כשהיא חוזרת מפיגור 2-0 בגמר מול ארה"ב.

ברזיל של דונגה הפגינה משהו שלא ראינו מברזיל בשנים האחרונות – אופי והתמודדות עם משברים. עד שהגיעה הולנד.

ברזיל של מונדיאל 2010 לא הייתה נבחרת מלהיבה בכלל. גם היא סבלה ממחסור בכישרון ושחקנים יצירתיים כשדונגה העדיף חיילים ממושמעים כמותו. נכון שהיו לו אופציות כמו רונאלדיניו ופאטו, אבל הוא העדיף שחקנים שלא יפגעו במרקם הצבאי. ברזיל הייתה עוצמתית וממושמעת עם הגנת ברזל. בשום פנים ואופן לא היה קורה לברזיל של דונגה מה שקרה לברזיל של סקולארי מול גרמניה. היא אולי הייתה מפסידה, אבל לא מאבדת את הראש ככה.

אבל כאמור, אז הגיעה הולנד. ארבע דקות מסויטות עם יציאה רעה של ג'וליו סזאר ושער עצמי של פליפה ו אחריה עוד נגיחה של סניידר אחרי קרן סגרו את חלום הזכייה של ברזיל כבר ברבע הגמר. דונגה כמובן סומן כאויב הציבור והיה ברור לכולם שתפקידו בנבחרת הסתיים.

אז למה כל כך שנאו את דונגה? טענו שהוא העלים את ה"זוג'ובוניטו". זה נכון שברזיל שלו לא שיחקה ז'וגובוניטו, אבל ברזיל לא משחקת את הז'וגו הזה כבר 20 שנה, לא ברזיל של רומאריו, לא ברזיל של רונאלדו ולא ברזיל של 2006 שהיא ללא ספק אחת מ-5 הנבחרות המוכשרות בכל הזמנים (קאפו, רוברטו קרלוס, אמרסון, ג'ילברטו סילבה, רונאלדיניו, קאקה, אדריאנו, רונאלדו, רוביניו וז'וניניו מחליפים). לדונגה לא היה כוכב על ברמה עולמית כמו ניימאר עכשיו או הקודמים שצוינו. היה לו את קאקה בדעיכה, רוביניו הבינוני ולואיש פאביאנו. אלא היו הכישרונות שלו. בואו נודה על האמת,גם אם היה לו דור מוכשר ביותר הוא כנראה לא היה משחק עם ארבעה חלוצים אם הייתה לו את האפשרות, אבל לא היה לו מישהו שיעשה משהו בלתי צפוי ובגלל זה הוא הודח מול הולנד.

גם ההמשך של דונגה לא היה מזהיר פנים. למעשה, כמעט שלא היה המשך. מלבד 9 חודשים לא מוצלחים במיוחד במדי אינטרנאסיונל במדיה עוד שיחק, הוא לא אימן בשום מקום. לא לפני, ולא אחרי.

אז מה השתנה בעצם? למה הברזילאים שכל כך ביקרו כל מהלך של דונגה, למרות ההישגים, רוצים אותו בחזרה? זה בסך הכול לא מפתיע שברזיל מחזירה מאמנים לשעבר. לא פחות מ-8 מאמנים ברזילאים בילו יותר מקנדציה אחת בתפקיד המאמן.

אלא שבדרך כלל הברזילאים נוטים להחזיר מאמנים שהצליחו, ובברזיל למילה "הצליחו" יש משמעות אחת – זכו בגביע העולמי. כל הזוכים הברזילאים, מלבד איימורה מוריירה שזכה ב-62' חזרו לאמן, כולל כמובן זגאלו, פריירה וסקולארי.

זה מעיד בעיקר על חשיבה קצרת טווח של ראשי ההתאחדות הברזילאית. בלי תוכנית לטווח ארוך, בלי חזון, אלא פשוט – "בואו נביא את ההוא שזכה. אין לנו מושג מה לעשות, אבל הוא זכה, והוא ידע מה עושים". בכל הפעמים הקאמבק נכשל, לפחות במונחים ברזילאים.

אז מה בדיוק עבר עליהם שם בהתאחדות הברזילאית? האם שוב הם בחרו בפתרון הקל? מצד אחד לא נראה שדונגה הוא התרופה שצריכים בברזיל אחרי מונדיאל כל כך כואב.מצד שני, ללכת ולבחור מאמן התקפי יהיה סתם צעד פופוליסטי. השביעייה שהם ספגו מגרמניה יכלה לקרות רק לנבחרת לחוצה כמו ברזיל בטורניר ביתי עם האוהדים המלחיצים בתבל. לא בטוח איזה מאמן יכול היה להביא לברזיל את הגביע, עבור נבחרת שתמיד כושלת כשהיא פייבוריטית. זה משהו שלא יכול להיפתר, אבל בברזיל כן צריכים להבין שיש כיום בעיה של המשכיות והתמודדות מנטלית של השחקן הברזילאי עם הקשיים. לא סתם הכוכבים חוזרים לליגה הברזילאית הנוחה. הרי כנראה שכישרון לא חסר למרות שכביכול נראה שיש דור פחות טוב מבשנים קודמות.

אבל אולי הפתרון של דונגה הוא לא כזה פתרון רע. אולי דווקא העובדה שהחליטו ללכת על מאמן שלא הניף את הגביע העולמי (כמאמן כמובן) וההצלחה שלו נמדדה לפי פרמטרים אחרים מראה אולי שמישהו בברזיל דווקא התחיל להפעיל את הראש.

דילמות של אוהד ריאל - נמרוד איתן
תשובתו הארוכה של איציק

16 Comments

היסטוריון של ספורט 23 ביולי 2014

במובן הפילוסופי העמוק מנוי דונגה הוא המנוי הרע היותר האפשרי כולל מוריניו.
הרי ההתרסקות של ברזיל נבעה מכך שהיא רצתה להיות איטליה או צלסי קרי היא שאפה להיות נבחרת אירופאית קשוחה …נכון כפי שנאמר ככה זה כבר שנים בתהליך מתמשך שהחל לפחות משנת 94 עת זכתה ברזיל בגביע הרביעי.
אלא שאם בעבר התהליך הזה הסתכם בטקטיקה ובעמידה במגרש הרי שהיום ברזיל הגיע לשפל הגדול בתולדות ברזיל לשחקנים יצירתיים . ולכן אם חשבנו על בשורה של מאמן מסוגו של קרויף למשל אדם שיוכל לבצע חריש עמוק ויוכל להחזיר את ברזיל לעצמה הרי שמצאנו בפועל את מי שהיה הסמל של התכחשות ברזיל לעצמה אותו הקפטן שאמנם הניף גביע עולמי אבל לאחר 0-0 ופנדלים בגמר שזה הכי אנטי ברזיל של פעם .
לצערי היום זו ברזיל האמיתית . כיום אין כמעט אף שחקן יוצא דופן בברזיל .
ברצוני לסיים בנתון מעניין אותו בדקתי ערב המונדיאל . בדקתי כמה שחקנים כבשו מספר דו ספרתי של שערים בחמשת הליגות הגדולות . בקיצור מי הבקיע 10 שערים לפחות הליגות של אנגליה , ספרד , גרמניה , איטליה וצרפת .
בשורה התחתונה היו כ 120 כאלו אבל אף לא ברזילאי אחד ( כולל נאיימר).
למי שזוכר שחקנים מהעבר שלא חלמו ללבוש את מדי הנבחרת בטח לא בטורניר בינלאומי אך הפציצו ללא הכר באירופה הבין מה עובר על ברזיל .
פעם בברזיל היו כוכבי על כמו זארדל , אלבר , גרפיטה ועוד שלא חלמו לראות נבחרת היום אם בברזיל היו יכולים גם טבס וגם גומז למזל היו בהרכב הפותח ואלו שחקנים שכלל לא זומנו למונדיאל .

היסטוריון של ספורט 23 ביולי 2014

למשל ( אשמת האייפון ).

אודי 24 ביולי 2014

הנבחרת של דונגה, למרות שלא זכתה בגביע העולם, לדעתי הייתה הנבחרת הכי חזקה של ברזיל ב10-12 שנים האחרונות. אם הבעיה הגדולה של ברזיל זה חוסר כישרון כרגע, אז זה כנראה לא משנה מי המאמן וצריך עבודה מלמטה, הזו שלוקחת הרבה שנים והתאחדויות לא אוהבות. בכל מקרה, עדיף מישהו כמוהו שיודע לעבוד עם פחות מאשר סקולארי, שלא בדיוק ברור מה כללה עבודת האימון שלו בשנים האחרונות מעבר לזה שהוא ידע להריץ את אותו הרכב במשחקי ההכנה.

היסטוריון של ספורט 24 ביולי 2014

מאמן הוא הסמל הוא עובד בראש הפירמידה .
שאתה שם אחד כמו דונגה אתה מצהיר שהשחקן הכי חשוב בסגל הא סוג של גרזן כמו למשל דה יונג שכזה .
זה משהו שמשליך על כל המערכת בכל הגילאים .
דווקא אם רוצים לעשות שינוי עומק היה צריך דמות אחרת בעליל .
בכל מקרה אני שמח בבחירת דונגה היות ואני חפץ בכישלון הכדורגל בברזיל לאור החלטתם השערורייתית בעניין החזרת השגריר .

אודי 24 ביולי 2014

לא נראה לי שזה משליך על כל המערכת. מראדונה התמנה למאמן ארגנטינה בזמנו והצהיר שמסצ'ראנו זה השחקן הכי חשוב בנבחרת. לא רואה איך זה קשור למשהו חוץ מלנבחרת הבוגרת עצמה.

no propaganda 24 ביולי 2014

בצורה מדהימה הוא צדק!

עומר ח. 24 ביולי 2014

נאום הפתיחה של של דונגה לאוהבי הכדורגל בברזיל: "סקולראי ייסר אותכם בשוטים, ואני אייסר אותכם בעקרבים". כנראה שבברזיל, רק כשיהיה רע יותר, יהיה טוב יותר.

סוס ים 24 ביולי 2014

אני דווקא זוכר שהם כן איבדו את הראש. ברור שאין מה להשוות להתפרקות הפסיכית נגד גרמניה, אבל ברזיל של דונגה פשוט הפסיקה לשחק אחרי שחטפה את השוויון מול הולנד. לפני זה הם היו יותר טובים, קיבלו גול עצמי ואז… פוף – נעלמו.

אחד 25 ביולי 2014

ככה גם אני זוכר את זה. ברזיל התפרקו לגמרי אחרי השיוויון. ההבדל הוא שהולנד, בניגוד לגרמניה, הרגישה לגמרי בנוח עם שער יתרון בודד.

יוחאי שטנצלר 24 ביולי 2014

זה היה סוג של שוק בהחלט אבל גם לא היו לה כלים לחזור למשחק. דונגה ביצע רק שני חילופים מול הולנד פשוט כי לא היה לו את מי להכניס.

איל רדושקוביץ' 24 ביולי 2014

אחלה ניתוח.
הז'וגו בוניטו לא קיים ממזמן. וחבל שכך. דונגה נראה כמו אקמול לחולה דלקת כבד שחמי…
השבירה פחות מדאיגה מהחוסר כשרון של האומה הכי מוכשרת בכדורגל בכל הזמנים. מישהו בברזיל חייב לתת על כך את הדין שבחמש עשרה שנה האחרונות יש להם את המגנים הכי טובים בעולם ולא את החלוצים קשרים תוקפים הכי טובים בעולם.

no propaganda 24 ביולי 2014

הנבחרת של 2006 לא הייתה אפילו אחת מ5 הנבחרות הכי מוכשרות של ברזיל שלא לדבר על שאר העולם.

דן-דן 27 ביולי 2014

הנבחרת של 2006 הייתה בוודאי אחת המוכשרות.., קאפו, רוברטו קרלוס, והרביעייה של רונאלדיניו, קאקא רונאלדו, ואדריאנו מתובלת ברובניו בספסל.., הם לא הצליחו בסופו של דבר, אבל מוכשרים הם היו. אחרי ברזיל של 82, 70, ו 58, איזה ברזיל הייתה יותר מוכשרת מהם??

no propaganda 27 ביולי 2014

62, 86. גם 94 לא נופלת מ2006.

אדריאנו לעולם לא היה שחקן ברמה. נתן איזה עונה וחצי טובות, סוג של דני גויזה. גם רוביניו לעולם לא היה שחקן טוב חוץ מעונה אחת בריאל, תמיד היה גרוע.

יוחאי שטנצלר 24 ביולי 2014

יכול להיות שמבחינת מקום חמישי בכל הזמנים האבחנה מוגזמת, אבל זאת הייתה נבחרת מדהימה שברוב העמדות השחקן ששיחק היה הטוב ביותר בעולם בזמן כלשהו בקריירה שלו, ובטח שעם ניסיון מספיק לעמוד בלחץ של מונדיאל.

אייל, הספקת מהר לחזור, לקרוא ולהגיב. ישר כח!

בלעם 25 ביולי 2014

מסכים עם הניתוח, התהליך שהכדורגל הברזילאי צריך לעבור הוא קודם כל יצירת והכשרת שחקני התקפה מוכשרים שמסוגלים ורוצים לשחק יותר משתיים-שלוש עונות ברמות הגבוהות (כלומר באירופה).

דווקא בהקשר הזה אני לא מסכים עם הקביעה שהנבחרת של 2006 הייתה אחת הנבחרות המוכשרות בכל הזמנים. היא הייתה מלאה בשחקנים אחרי השיא, או כאלה שהפכו דקה אחרי המונדיאל ללא-רלוונטיים. היא שיחקה כדורגל של בוגרי בית ספר לתאטרון שרק חושבים על הצגת הסיום כהזדמנות למנף את עצמם, ולא כעל הזדמנות לעשות תאטרון טוב. נבחרת דוחה, ילדותית שעפה ובצדק לפני חצי הגמר.

Comments closed