הבלדה על אדם ג'מילי – שחר דלאל

10559725_694265127295546_2247381543257701960_n

 

ביום ראשון הסתיימה אליפות אירופה באתלטיקה, בפעם השלישית (בלבד) בהיסטוריה,ישראל חזרה עם מדליה. אך אם נהיה אמיתיים עם עצמנו, אז הישגו של סנפורד (כפי שציין עוזי דן) אינו מייצג את האתלטיקה בארץ שנמצאת בדעיכה גדולה מאז השיא בתחילת שנות האלפיים.
למעשה, אם נתעלם מהמדליה, היתה תחרות בינונית למדי למשלחת הישראלית (גם בקנה המידה שלנו), ואיגוד האתלטיקה, בראשות המנהל המקצועי רוגל נחום, צריכים לעשות בדק בית מדוע אף ספורטאי שלנו לא הצליח להגיע לשיאו בתחרות המטרה שנקבעה להם.
אבל לפני הבדיקה של דרי הקרוואן הישראלי, אולי ראוי להציץ רגע לטירה הבריטית, שם שוכן לו אלוף אירופה ב-200 מ' – אדם ג'מילי.

*

ג'מילי נולד בלונדון, וכמו מרבית ילדי העולם רצה לשחק כדורגל, ובגיל 8 התחיל להתאמן באקדמיה של צ'לסי. צוות המאמנים זיהה כבר בהתחלה את המהירות של השחקן והציבו אותו כמגן תוקף במטרה לנצל את מהירותו ולהפתיע את ההגנות: "הוא ניצל את היתרונות שלו בצורה מעולה" אמר ג'ים פרייזר שהיה אחד ממאמניו של אדם. לצערו, כשהגיע לגיל 16, החליט הצוות המקצועי שכישורים שלו לא מספיקים למועדון כמו צ'לסי ושלחו אותו בהשאלה לקבוצת דאגנהאם וראדברידג' מהליגה הרביעית.

החל מגיל 14, אז עלה לתיכון, חילק אדם את זמנו עם ענף נוסף – בחורף היה משחק כדורגל ובקיץ היה מתחרה בריצות קצרות. הכישרון הגולמי שלו (10.35 ש' במאה מטר) הספיק להתאחדות הבריטית לשלוח אותו, בגיל 17, לאליפות אירופה לנוער שם זכה בשתי מדליות הכסף (100 מטר ושליחים) – כל זה כאשר מאמנו מיכאל אפילקה מגדיר את סגנון הריצה שלו "איום ונורא".
שנה לאחר מכן, הוא כבר שבר את שיא העולם לנוער (10.05 ש'), זכה באליפות העולם לנוער והבטיח את המקום שלו באולימפיאדה הביתית (העפיל לחצי הגמר).
בשנתיים האחרונות הוא התחיל להתמקד יותר בריצת 200 מטר שם הוא קרוב יותר לצמרת העולמית (שיא אישי של 19.98 ש') ושם השיג תואר ראשון בתחרות גדולה (אלוף אירופה).

*

הסיפור של ג'מילי הוא זה שעולה בשנתיים האחרונות לכותרות, אבל הוא לא לבד. סטיבן סולומון, שהיה קפטן נבחרת הנוער של אוסטרליה בכדורגל למכביה שהתקיימה ב-2009, חזר למכביה של 2013 כשיאן הנוער של אוסטרליה ב-400 מטר (44.97 ש' – טוב משיאו של סנפורד) לאחר שהופיע בגמר האולימפי בשנה שלפני (בגיל 19).
יוסיין בולט, התחרה לראשונה באתלטיקה רק בגיל 15, לאחר ששיחק קודם לכן קריקט וכדורגל. ילנה איסינבייבה, שיאנית העולם בקפיצה במוט, עברה למקצוע זה רק בגיל 16 לאחר שגבהה יותר מידי (1.74 מ') ולא יכלה עוד להתחרות בהתעמלות. דונלד תומאס, אלוף עולם בקפיצה לגובה, שיחק כדורסל עד גיל 20. ראדה שועא, שאינית אסיה בקרב 7 ובעלת מדליות זהב באולימפיאדה ובאליפות העולם, עברה לאתלטיקה רק בגיל 19 לאחר ששיחקה כדורסל בנבחרת סוריה.
אפילו אלוף ישראל ב-100 מטר, אמרי פרסיאדו (20), התחיל להתחרות רק לפני כשנתיים.

*

בראיונות שנתן בזמן האחרון ציין רוגל נחום את הפער שנוצר כל פעם מחדש בגילאי הנוער באתלטיקה, לאחר שטובי הקאדטים מואסים בתחרות ופורשים. לדידו יש לחדש את הקשר עם "סוכני השטח" – מורי הספורט בביה"ס – על מנת לאתר את הכישרונות החדשים ולהביא אותם לעיסוק באתלטיקה. לדעתי, זאת ראייה שמרנית של המצב והוא צריך לחשוב מחוץ לקופסא על מנת שיוכל להחזיר את ימי הזוהר של האתלטיקה.

רק אחד מכל 1,694 תושבים בישראל עוסק בספורט מאורגן – המספר הנמוך בעולם המערבי. מרביתם (לצערי אין לי את המספרים המדויקים) החלו לעסוק בספורט בגיל צעיר יחסית (טרום נוער) ומספר מועט מאד של צעירים מצטרף בגיל התיכון. הפתרון צריך לבוא מאותם ספורטאים אשר אין להם אופק ממשי בענף שבחרו, אך יש להם את התנאים הבסיסיים להצליח באתלטיקה ובעלי יצר תחרותי.

כדורגל (מאוצים), כדורסל (קפיצות) והתעמלות, ענפים מבוססים יחסית בישראל, מהווים בסיס משמעותי עבור ספורטאים אשר עושים את המעבר לאתלטיקה. התחברות לאגודות ספורט מקבילות, בערים בהן יש מועדוני אתלטיקה, יכולה תוך שנים מעטות להניב תוצאות מרשימות בקנה מידה ישראלי ולהוות צינור קבוע ומשמעותי של אתלטים כישרוניים שיתמודדו בעתיד ברמה העולמית (ראשל"צ, שם יש אגודות כדורגל, כדורסל ואתלטיקה מובילות, תהיה פיילוט מושלם).

השם ג'מילי (ברוך) מסמל את העבר שלנו, אולי הוא גם יכול לסמל את העתיד.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

נאני הולך (ומרקוס רוחו בא)
הספר הכי הכי...

14 Comments

איציק 20 באוגוסט 2014

אתלטיקה זהו ספורט סזיפי אשר די קשה להתמיד בו אם מתחילים בגיל צעיר. לעומת כדורגל וכדורסל האימונים פחות מגוונים, התוצאות פחות מיידיות, וההצלחה בעלת סיכוי נמוך יותר. שחקן כדורסל שלא הצליח יכול לשחק בליגה ב', יודה פטיש לא מוצלח באיזה ליגה יהיה? מה יעשה עם זה? הגישה של לקחת אתלטים טובים בפוטנציאה אך כאלה שלא התפתחו לכדורגלן/כדורסלן/כדורעפן היא נכונה אך לא כל כך ישימה בישראל. כאשר מדברים על אנגליה, איטליה, ספרד, הנער בגיל 16, גם אם אינו כדורסלן טוב, הינו כבר בעל הכנה פיזית ראויה. אצלנו בארץ אין הכנה פיזית טובה ולכן בעייתי לאתר פוטנציאלים והסיכוי העתידי נכון. הלואי שבאגודות הכדורגל/כדורסל היו נותנים הכנה פיזית ראויה, זה באמת היה יכול להיות מנוף טוב גם לאתלטיקה. אני ראיתי אימנוי ילדים בכדורסל, 5 דקות חימום, לפעמים 5-7 דקות כושר, 10-15 אימון עם כדור (אישי, זוגות) ואז מתחילים עבודה על תרגילים הגנות משחקים. הכי חשוב שילד בן 13 ידע כבר 5 סוגי הגנה, 7 תרגילי התקפה טאם ירצה ירוץ ויעשה שכיבות שמיכה בבית.

איציק 20 באוגוסט 2014

טאם == ואם

שחר ד. 20 באוגוסט 2014

אתה צודק שברוב המקרים לא מדובר בספורטאי עלית, אך את הפוטנציאל אפשר לראות ולשפר גם בגילאים מבוגרים יותר. מלבד זאת, החלופה השניה – כישרון שלא היה במסגרת תחרותית קודמת – פחות טובה בכל מקרה ואיני צופה שיותר מבודדים יצלחו את המעבר.

לגבי הדוגמא שנתתי בראשל"צ – כבר כ-20 שנה שמדובר באגודות המובילות בהכשרת הנוער בישראל ורמת ההכשרה שם מאד גבוהה ביחס ליתר המקומות בארץ.

Zofo 20 באוגוסט 2014

רוגל נחום וכל חבריו הפוליטיקאים בהתאחדות יכולים לעלות על מדים ולהצטרף לגל המילואים הנוכחי שהגיע.
הם מועילים יותר שם. רק שייקחו עוד כמה ממשרד אוכלי החינם.

תפסיק להתעסק בעתיד הספורטאים..לא חבל על המזוכיזם הזה?
לא היה ולא יהיה כאן דור של ספורטאים שצומחים ממערכת מסוימת.
רק כישרונות נדירים שלאבא שלהם היה גם קצת כסף.

יש שיעורים שחשובים יותר משיעור ספורט אצלנו, כמו תורה.
אתה םא באמת חושב שרוצים כאן לבזבז זמן ולגדל ספורטאים, נכון?

יורם אהרוני 20 באוגוסט 2014

יש ענפי ספורט שכדי להצליח בהם כבוגרים חייבים להתחיל להתאמן בהם לפני גיל 12: התעמלות, החלקה על קרח, שחייה, טניס וכו'. לעומת זאת, כדי להצליח באתלטיקה כבוגרים אפשר להתחיל להתאמן הרבה יותר מאוחר. בעצם אין ממש טעם להתחיל להתאמן על מקצוע אחד ספציפי לפני שמסתיימת תקופת הגדילה המואצת: אצל בנות בגיל 14 בערך ואצל בנים בגיל 16 בערך. יש דוגמאות בעולם לאתלטים שהגיעו להישגים מעולים והתחילו להתאמן גם אחרי גיל 20. קרוב לודאי שעד הגיל בו התחילו להתאמן באתלטיקה הם עסקו בפעילות גופנית אחרת כמו ענף ספורט אחר או פשוט כדרך חיים. פעם נשאל רץ קנייתי באיזה גיל הוא התחיל להתאמן והוא השיב שבגיל 18 אבל מייד סייג את דבריו ואמר כי זה קצת לא מדויק מאחר שכילד בית הספר היה במרחק 5 ק"מ מהבית. מאחר שהוא לא אהב לקום מוקדם אז הוא היה קם ברגע האחרון ורץ מהר לבית הספר. בצהריים הייתה הפסקה כדי לאכול בבית, אז הוא היה צריך לרוץ מהר הבייתה, לאכול ולרוץ מהר חזרה לבית הספר. רק בערב, הוא היה חוזר בהליכה הבייתה כי כבר לא הייתה סיבה למהר… חשוב לקיים חוגי אתלטיקה לילדים, אבל אסור בכלל להשלות את הילדים שזה כדי להכין אותם כדי להיות אלופים כבוגרים. יש אומנם מספר דוגמאות של אתלטים מצטיינים שהתחילו להתאמן בגיל צעיר מאד, אבל הרוב התחילו להתאמן אחרי גיל 12. בזמן האחרון התפרסם מחקר שיש לו גם נגיעה לגיל התחלת אימונים של אלופים בריצות למרחקים קצרים:http://www.wincol.ac.il/מומחים/אתלטיקה/צריך-כישרון-כדי-להצליח-בריצות-קצרות

שחר ד. 20 באוגוסט 2014

יורם תודה על התגובה.

אשמח לשמוע את דעתך המקצועית האם ההצעה שלי ישימה/ האם נעשו ניסיונות כאלו בעבר.

יורם אהרוני 21 באוגוסט 2014

שחר, הצטרפות ספורטאים למעגל המתאמנים בענף ספורט מסוים לא קורה במסגרת פרוייקט כלשהו של משרד כזה או אחר. אמרי פרסיאדו, אלוף ישראל בריצת 100 מ', המתאמן רק שנתיים, סיפר בראיון שהתקיים אתו כי ההצטרפות הייתה ביוזמתו והוא אפילו חיפש בגוגל אם יש קבוצה של מכבי תל אביב באתלטיקה ואיך יוצרים קשר אתה. יש ארצות בהן למעודונים יש סקאוטים העוברים בבתי ספר ובאגודות ספורט ומחפשים כשרונות באתלטיקה. אני הצטרפתי לקבוצת אתלטיקה כאשר הייתי בן 14. מי שריכז אז את האתלטיקה בעמק יזרעאל, ומרכז היום את האתלטיקה באיזור השרון, המאמן אמנון גור, היה בקשר עם כל המורים לחינוך גופני בעמקים (עמק הירדן, עמק בית שאן ועמק יזרעאל), היה גם נוסע למשחקי כדורסל לראות נערים בפעולה ובצורה כזו היה לו מידע על כל הנערים המוכשרים לאתלטיקה במחצית הראשונה של שנות השבעים, ורבים מהם גם הגיעו לאימונים אצלו. אחת הבעיות בענף האתלטיקה בישראל היא חולשתם של המועדונים ומספרם המועט. בעיה נוספת, שהיא כלל עולמית, הענף המתקרא אתלטיקה מכיל בתוכו קבוצת מקצועות גדולה והאימונים הרציניים צריכים להתחיל לא לפני גיל 15 -16. לכן, זה לא כלכלי לאגודה להחזיק צוות של 9 מאמנים המומחים כל אחד במקצועות אחרים(ריצות קצרות ומשוכות, ריצות ארוכות, קפיצה לגובה,קפיצה במוט, קפיצה לרוחק ומשולשת, ברזל ודיסקוס, כידון, פטיש, הליכה) שכל אחד מהם מאמן 3-1 אתלטים… אפילו אם יש מאמנים היכולים לאמן כמה מקצועות, הם לא יכולים לעשות זאת בצורה יעילה באותה שעה. לכן, במקרה של הענף הזה, קשה מאד להגיע להישגים ללא מימון ציבורי. יש ארצות שזה קורה בהן והתקציב של איגוד האתלטיקה בהן הוא עשרות מיליוני דולרים בשנה. תשווה לתקציב איגוד האתלטיקה בישראל ותגיע למסקנות…

איציק 21 באוגוסט 2014

נכון שקשה להחזיק מאמנים בכול תחום בכול מועדון, אך ראשית, בכול מועדון ניתן לתת מיקוד, למשל ריצות ארוכות הוא משהו שיהיה הגיוני להשקיע בו. שנית, לפתוח פנימית מצוינות כמו שיש בוינגט בשחיה, ושם להחזיק מאמנים בכל התחומים.
ודבר עצוב שאיתו אני מסכים איתך, יש דברים שבהם המדינה צריכה להשקיע גם אם אין מזה רווח כספי, אבל באתלטיקה לא ישקיעו למרות שזו מלכת הספורט.

אלכס דוקורסקי 21 באוגוסט 2014

היי שחר, מאוד מעניין לקרוא את דבריך ואת תגובות כל הקוראים. זה נושא חשוב.
כתבת כי הרעיון של "חידוש הקשר עם מורי החינוך הגופני, סוכני השטח" הוא שמרני ואולי יש מקום לפעול גם בדרכים אחרות. בהחלט ייתכן שניתן לאמץ את הרעיון שהצעת, אבל הוא אינו תחליף להפניית הכשרונות הצעירים לאגודות האתלטיקה על ידי המורה לחינוך הגופני (כפי שיורם תיאר את הקשר של אמנון גור עם המורים בעמקים). היתרון בשיטה זו הוא מספר התלמידים הרב שהמורה יכול לראותם, להבחין בכשרונם ולנתבם לאגודה (הדבר מתרחש גם היום, אגב). כמובן שזה מצריך קיומן של אגודות אתלטיקה "זמינות", שנגישות למתאמנים הצעירים ולא תמיד זה בנמצא.

שחר ד. 21 באוגוסט 2014

תודה אלכס.

לדעתי זוהי גישה שמרנית משום שזוהי גישה שהיא נכונה ברמה העקרונית אך כמעט ולא ישימה פרקטית (כמה מורים אתה מכיר/ שמעת שרק נותנים כדור וזהו?).
התנאים היום במשרד החינוך לא מאפשרים למורי ספורט (חינוך גופני) לבצע את עבודתם כראוי ומצמצמים את הקשר בינו לבין התלמיד. 40 דק' של שיעור (X2 בשבוע) ברוטו שמצטמצמים ברוב המקרים ל-20, מקשים מאד על המורה לזהות את הפוטנציאל של התלמיד.

אין לי ספק שהפתרון השורשי של הספורט בישראל חייב להגיע ממשרד החינוך (לו יש את התקציב השני בגודלו), אבל עד אז חייבים להיות קצת יותר יצירתיים.
מקווה שעכשיו הבהרתי את עצמי קצת יותר טוב…

אלכס דוקורסקי 22 באוגוסט 2014

אכן הבהרת. מסכים שמספר השיעורים השבועיים ואורכם אינם מספיקים לרוב כדי להתקדם. אבל חייב גם לומר כי מכיר לא מעט מורים שעושים הרבה מאוד מעבר מלתת כדור.
חושב שיש כאן איזושהי דעה רווחת ("מתן הכדור") שלא תמיד נכונה במציאות.

אייל הצפון 23 באוגוסט 2014

שתי הערות,
א: לא הכול צריך להפיל על משרד החינוך. ילדים צריכים להיות בחוץ ולשחק. ילד שלא רואה את ההורים עוסקים בפעילות גופנית, לא יעשה פעילות גופנית גם אם יהיו לו 15 שעות חינוך גופני בשבוע. לעומת זאת ילד שיראה את ההורים עושים פעילות אירובית (ולא משנה אם זה הליכה, ריצה, אופניים או שחייה), יש יותר סיכוי שיעסוק בפעילות מאשר ילד שיראה את ההורה רק יושב מול הטלוויזיה או עסוק במסך כלשהו.
ב: כדי שיהיו הישגים (ברמה מקצוענית) צריך שני דברים. ראשית צריך אפשרות להתחרות מגיל צעיר, בארה"ב (ובאירופה), יש המון פעילויות של ליגות ילדים, שלא קשורות למועדון מקצועי או לאגודה פוליטית אלא ההורים מארגנים. ככה הספורט הוא גם פחות תחרותי ופחות קיים הקטע של להגיע להישגים או לפרוש. בנוסף צריך להפריש את הספורט מהפוליטיקה, כלומר לפרק את המרכזים, ולוודא בחקיקה שכסף ציבורי (משרדי ממשלה, מפעל הפיס קרנות וכו') יעבור רק לאגודות שמתנהלות כעמותה ועומדות בכללי הניהול התקין. האיגודים הארציים צריכים להתעסק רק באדמיניסטרציה ובארגון משלחות לתחרויות בעולם. הסיבה העיקרית למיעוט ההישגים היא שהספורטאים הישראלים לא מתחרים בחו"ל. לילדים ונוער באירופה/ארה"ב יש אפשרות להגיע לתחרויות ברמה גבוהה בתחבורה יבשתית, בליווי ההורים ולחזור עד סוף השבוע. בארץ זה בלתי אפשרי. הפתרון הטוב ביותר האפשרי הוא להגדיל את המודעות לספורט ברמת המשפחה, לארגן תחרויות פחות מכוונות הישגים, ושהכשרונות הגדולים שיאותרו יעברו לפנימייה/ קולג' בארה"ב/ מועדון באירופה.

אלכס דוקורסקי 23 באוגוסט 2014

נכון. לדוגמא האישית של ההורים ישנו תפקד חשוב.

שחר ד. 24 באוגוסט 2014

אתה צודק לחלוטין, אבל זה קשור לתהליך שצריך לקרות בחברה שלנו, בו אנחנו מקיימים תרבות פנאי בשגרה היומית (בניגוד לחברה שבה יום עבודה של 12 שעות הוא נורמלי).

ואם להתייחס פרטנית לנק' שהעלית אז:
א. ממליץ לך מאד לשמוע פעם את הרצאה של מאמן הכושר יורם מנחם איך הצליח לגרום לבן שלו (וכל החברים שלו) לשחק כדורגל בהפסקות בי"ס.
ב. במידה ולא יצא לך, ממליץ לקרוא את הראיון עם מיכאל נס. ראיון שכל מי שמתעסק בספורט במדינה יכול ללמוד ממנו:
http://sports.walla.co.il/?w=/196/2721931

Comments closed